** המקורות המסומנים בכוכביות מומלצים למתקדמים
תוספת שביעית
יחידה א 5שלושה זמנים בהם מתחילה תוספת שביעית
הקדמה
ישנה מצווה להוסיף 'מן החול על הקודש' ,ולכן את השבת אנחנו מקבלים עוד
במהלך יום שישי .בדומה לכך ,גם בשנת השמיטה ישנה מצווה להוסיף מן החול על הקודש .משום כך,
איסורי השנה השביעית נוהגים כבר בסוף השנה השישית.
ביחידה הראשונה נלמד כי תוספת שביעית מתחילה בשני מועדים שונים ,ובחלק מן המלאכות אין תוספת
שביעית כלל .ביחידות השניה והשלישית נברר מהם המקורות השונים לכל אחד מהזמנים ,ומדוע יש
הבדל ביניהם.
ביחידה הרביעית נלמד כי תוספת שביעית אינה נוהגת מאז שחרב בית המקדש .עם זאת ,חשוב ללמוד
עליה בשל ההשלכות הלימודיות שיש לה ,וכן כחלק מציפייתנו לבניין בית המקדש.
איסור הנטיעה והזריעה קודם השביעית הוא נושא מעשי השייך אף בימינו ,ונדון בו ביחידה האחרונה.
איסור חרישה 5מפסח ועצרת
.1משנה מסכת שביעית פרק א משנה א
עד אימתי חורשין בשדה האילן ערב שביעית? בית שמאי אומרים כל זמן שהוא יפה לפרי ,ובית הלל
אומרים :עד העצרת ,וקרובין דברי אלו להיות כדברי אלו.
במשנה מדובר על חרישת שדה אילן .מהי המטרה החקלאית של החרישה?
שדה הלבן -שדה תבואה
וקטניות.
עד שתכלה הליחה -כל
זמן שהקרקע אינה יבשה
וניתן לזרוע בה.
תורת כל אחד ואחד בידו
כשהתוספת אינהמתחילה בתאריך מוגדר,
כל אחד יעשה דין לעצמו.
.2משנה מסכת שביעית פרק ב משנה א
עד אימתי חורשין בשדה הלבן ערב שביעית? עד שתכלה הליחה ,כל זמן שבני אדם חורשים ליטע במקשאות
ובמדלעות.
אמר רבי שמעון :נתת תורת כל אחד ואחד בידו! אלא :בשדה הלבן עד הפסח ,ובשדה האילן עד עצרת.
מדוע לדעתכם מותר לחרוש 'שדה לבן' רק עד פסח ,ואילו 'שדה אילן' מותר לחרוש עד
שבועות?
.3פירוש המשנה לרמב"ם שביעית פרק ב משנה א
עד כאן הוא יפה לפרי…
עד עצרת החרישהמועילה לפירות ,אחר כך
החרישה מזיקה לפירות,
והיא נעשית לטובת
הקרקע ,לכן היא אסורה.
מעבה את הכורת -עד
עצרת ,החרישה מעבה
את הגזע וענפי האילן,
לאחר מכן החרישה אינה
מועילה לאילן ,אלא
נעשית לטובת הקרקע.
לעבודת הארץ -ונראה
שנת
עבור
כחורש
השמיטה.
כיון שצריך לזרוע בשדה זו {שדה לבן} אחרי החרישה ,צריך שיהא בה רטיבות מצויה ,ולכן לא יחרשנה
אלא כל זמן שיש בה רטיבות .ושדה האילן ,הופכין אותה בחרישה כדי שירד המים ויחדור לעומקה ,לפיכך
אין צורך שיהא בה לחות או רטיבות ,אלא מותר לו לחרשה ואפילו משתכלה הלחה.
המשנה מתירה לחרוש שדה לבן עד פסח ,ושדה אילן עד עצרת .מהי מטרתה של חרישה
שנעשית אחרי הזמנים הללו?
.4
תלמוד ירושלמי מסכת שביעית פרק א הלכה א
ולמה עד עצרת? עד כאן הוא יפה לפרי ,מכאן ואילך הוא מנבל פירותיו .והא תנינן :אחד אילן סרק ואחד
אילן מאכל? עד כאן הוא מעבה את הכורת ,מכאן ואילך הוא מתיש את כוחו .ויחרוש? מתוך שהוא יודע
שהוא מתיש כחו של אילן ,אף הוא אינו מתכווין [אלא] לעבודת הארץ.
שיעור מספר – 4תוספת שביעית
** המקורות המסומנים בכוכביות מומלצים למתקדמים
איסור נטיעה 5תוספת שביעית שלושים יום לפני ראש השנה
נוטעין,
מבריכין,
מרכיבין -נטיעה והברכה .5משנה מסכת שביעית פרק ב משנה ו
הן שיטות להצמחת אילן אין נוטעין ואין מבריכין ואין מרכיבין ערב שביעית ,פחות משלשים יום לפני ראש השנה ,ואם נטע או הבריך
חדש :נטיעה היא שתילת
שתיל .הברכה היא כיפוף או הרכיב יעקור .רבי יהודה אומר :כל הרכבה שאינה קולטת לשלשה ימים ,שוב אינה קולטת .רבי יוסי
של אחת מזמורות האילן ורבי שמעון אומרים :לשתי שבתות.
לארץ וכיסוייה באדמה,
וכך הזמורה משרישה
והופכת לעץ נפרד .מטרת
ההרכבה היא לשפר את
פירות העץ .ההרכבה
נעשית על ידי חיבור ענף
מעץ אחר לעץ המורכב.
קולטת -קליטה היא
חיבור העץ לאדמה
והשתרשות שורשיו.
צריך שלשים ושלשים…
מחלוקת התנאיםמתייחסת לימים שצריך
להקדים את הנטיעה
מעבר לשלושים הימים
הסמוכים לראש השנה.
על נושא קליטת העצים הנידון במקור זה נרחיב להלן ביחידה ה.
.6תלמוד בבלי מסכת ראש השנה -דף י עמוד ב
אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה :לדברי האומר שלשים -צריך שלשים ושלשים ,לדברי האומר שלשה -
צריך שלשה ושלשים ,לדברי האומר שתי שבתות -צריך שתי שבתות ושלשים יום.
.7רש"י מסכת ראש השנה -דף י עמוד ב
לדברי האומר שלשים יום -לקליטה.
צריך שלשים ושלשים -שלשים לקליטה ,ושלשים לתוספת…
מדברי רב נחמן לפי פירוש רש"י עולה ,שתוספת שביעית מתחילה רק שלושים יום לפני
ראש השנה .וכן שאסור לגרום שנטיעות יקלטו בזמן תוספת שביעית.
.8תלמוד בבלי מסכת מועד קטן -דף ג עמוד ב
אמר רבי יצחק :כי גמירי הלכתא {הלכה למשה מסיני שאסור לחרוש את השדות לפני השמיטה} -שלשים
יום לפני ראש השנה…
מדוע איסור החרישה מתחיל רק שלושים יום לפני ראש השנה ,ואין לגביו מחלוקת כמו
המחלוקת על איסור הנטיעה (מקור ?)5
.9תוספות ראש השנה דף ט עמוד ב ד"ה ומותר לקיימן
תימה :דבפרק ב' דשביעית (מקור )2תנן …שחורשין בשדה הלבן עד פסח ,ובשדה האילן עד עצרת .וכיון
דאפילו ליטע בתחילה שרי שלשים יום לפני ראש השנה ,אמאי אסור לחרוש {כבר מפסח ועצרת}?…
איסורי מלאכה אחרים 5מותרים עד תחילת שנת השמיטה
בביאור
מזבלין- ..
מלאכות אלו נרחיב
שיעסקו
בשיעורים
המלאכה
באיסורי
בקרקע.
.11משנה מסכת שביעית פרק ב משניות ב-ה
מזבלין ומעדרין במקשאות ובמדלעות עד ראש השנה…
מיבלין ,מפרקין ,מאבקין ,מעשנין ,עד ראש השנה…
מסקלין עד ראש השנה
מקרסמין מזרדין מפסלין עד ראש השנה…
מזהמין את הנטיעות וכורכין אותן וקוטמין אותן ועושין להם בתים ומשקין אותן עד ראש השנה…
סכין את הפגים ומנקבים אותם עד ראש השנה…
ראינו שאיסורי העבודה בקרקע מתחילים בשני מועדים שונים 5איסור חרישה מתחיל כבר מפסח ועצרת6
איסור נטיעה (והשרשה) מתחיל שלושים יום לפני השמיטה .מלאכות אחרות מותרות עד השמיטה ואין
נוהג בהן דין תוספת שביעית .ביחידות הבאות נברר מדוע נקבעו גדרים שונים למלאכות הללו.
2
שיעור מספר – 4תוספת שביעית
** המקורות המסומנים בכוכביות מומלצים למתקדמים
יחידה ב 5המקור למועדים השונים בהם מתחילה תוספת שביעית
ביחידה הקודמת למדנו שאין שיעור אחיד לדין תוספת שביעית 5ישנן מלאכות שלגביהן היא מתחילה כבר
בפסח ועצרת ,ישנן מלאכות שלגביהן היא מתחילה רק שלושים יום לפני השמיטה ,ויש מלאכות שאין
בהן כלל דין תוספת שביעית .ביחידה זו נברר מהו המקור לדין תוספת שביעית במלאכות בהן היא נוהגת.
מנין למדו חכמים שצריך להוסיף תוספת שביעית?
.11תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף ט עמוד א
ודמוסיפין מחול על קדש מנלן? דתניא' :בחריש ובקציר תשבת' ,רבי עקיבא אומר :אינו צריך לומר חריש
וקציר של שביעית -שהרי כבר נאמר 'שדך לא תזרע' וגו' .אלא :חריש של ערב שביעית הנכנס לשביעית,
וקציר של שביעית היוצא למוצאי שביעית.
ורבי ישמעאל ,מוסיפין מחול על קדש מנא ליה? -נפקא ליה מדתניא' :ועניתם את נפשתיכם בתשעה' ,יכול
בתשעה? תלמוד לומר 'בערב' -אי בערב יכול משתחשך? תלמוד לומר 'בתשעה' .הא כיצד? מתחיל ומתענה
מבעוד יום .מלמד שמוסיפין מחול על קדש .אין לי אלא בכניסתו ,ביציאתו מנין? תלמוד לומר 'מערב עד
ערב' .אין לי אלא יום הכפורים ,שבתות מנין? תלמוד לומר 'תשבתו' .ימים טובים מנין? -תלמוד לומר
'שבתכם' .הא כיצד? כל מקום שיש בו שבות -מוסיפין מחול על קדש.
מאיזה פסוק לומד רבי עקיבא את הדין של תוספת שביעית? עיינו בשמות פרק לד פסוק כא,
האם הפסוק עוסק במצות שביעית? איך רבי עקיבא לומד ממנו לדין שביעית?
מה אנן קיימין -במה
הפסוק 'בחריש ובקציר
.12תלמוד ירושלמי מסכת שביעית -פרק א הלכה א
תשבת' עוסק?
שני פרקים הראשונים -מה אנן קיימין ,אם לענין שבת בראשית ,והלא כבר נאמר' :ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך'! ואם
שני פרקי הזמן מהם
מתחיל איסור החרישה :לענין שבתות שנים ,והלא כבר נאמר' :שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך'!
פסח ועצרת.
אלא :אם אינו ענין לשבת בראשית ,ולא לענין שבתות השנים ,תניהו ענין באיסור שני פרקים הראשונים.
בחריש שקצירו אסור -
חרישה בשישית שנועדה 'בחריש ובקציר תשבות' -בחריש שקצירו אסור ,ואיזה זה? זה חריש של ערב שביעית שהוא נכנס לשביעית,
לצורך פירות שיקטפו ובקציר שחרישו אסור ,ואיזה זה? זה קציר של שביעית שהוא יוצא למוצאי שביעית.
בשביעית.
הירושלמי מבאר את דרשת רבי עקיבא מהפסוק בשני אופנים .הסבירו את שתי דרכי הלימוד!
בקציר שחרישו אסור -
קצירה בשנה השמינית,
עיון נוסף 5עיינו בפירוש ר"ש למשנה מסכת שביעית פרק א משנה ד ,וברש"י ראש השנה ט ,א
של פירות שהיה אסור
ד"ה 'אין צריך לומר' ,האם הם נוקטים כאחד ההסברים המובאים בירושלמי ,או שהם מסבירים
לחרוש עבורם את השדה
כי גדלו בשביעית.
באופן אחר?
.13הרב יוסף צבי רימון -שמיטה הלכה ממקורה -עמוד 414
לכאורה דבריו של רבי עקיבא קשים :כיצד אפשר להסביר שסוף הפסוק מתייחס לאיסורי השמיטה ,כאשר
גם הוא מודה שהרישא של הפסוק עוסקת בשבת?…
נדמה כי מתוך עיון בפרשה נוכל לחזק את שיטתו של רבי עקיבא ,ולראות כיצד שיטתו ,שהסיפא של הפסוק
עוסקת בשביעית והרישא עוסקת בשבת ,היא עומק פשוטו של מקרא .פרקים כג ו-לד בספר שמות מקבילים
זה לזה בצורה מדהימה …ניתן לראות שהפרקים חוזרים על עצמם ,הן מבחינת הסגנון והן מבחינת התוכן.
אך נשים לב שרק מצווה אחת (!) נמצאת בפרק כג ונעדרת מפרק לד :מצוות השמיטה .נדמה ,שפתרון
'היעלמותה' של מצוות השמיטה נמצא בשיטת ר' עקיבא ,הסובר שהמילים "בחריש ובקציר תשבֹּת"
מתייחסות לשנת השמיטה .לפי הבנת ר' עקיבא ההקבלה בין הפרקים השונים היא מושלמת ,ובשני
הפרקים מופיעות כל המצוות בצורה זהה.
ערכו השוואה בין פרקים כג ו -לד בספר שמות .האם מלבד ההבדל שהרב רימון מציין ישנם
הבדלים נוספים?
3
שיעור מספר – 4תוספת שביעית
** המקורות המסומנים בכוכביות מומלצים למתקדמים
דידהו היא -האם .14תלמוד בבלי מסכת מועד קטן -דף ג עמוד ב
תוספת שביעית היא דידהו היא? הלכה למשה מסיני היא!…
תקנת חכמים?
אמר רבי יצחק :כי גמירי הלכתא -שלשים יום לפני ראש השנה ,ואתו הני תקון מפסח ומעצרת .ואתנו
הלכתא -הלכה למשה
בדידהו :כל הרוצה לבטל -יבוא ויבטל…
מסיני.
חכמים
בדידהו
ואתנו
והני הלכתא נינהו? קראי נינהו .דתנן :בחריש ובקציר תשבת? …אלא :הלכתא לרבי ישמעאל ,קראי לרבי
תיקנו שתוספת שביעית
תתחיל בפסח או בעצרת ,עקיבא.
אך כשתיקנו את התקנה
מהו המקור לתוספת שביעית לדעת רבי עקיבא ,ומהו המקור לכך לדעת רבי ישמעאל?
התנו שמי שירצה יוכל
לבטל את התקנה .ואכן,
בדור מאוחר יותר בוטלה
התקנה ,כפי שנראה
ביחידה ד.
מתי מתחילה תוספת שביעית לפי ההלכה למשה מסיני? מתי היא מתחילה לאחר תקנת
חכמים?
מנין שתוספת שביעית היא שלושים יום?
לעיל ראינו ,שלפי רבי ישמעאל המקור לתוספת שביעית בשלושים הימים לפני השמיטה הוא מהלכה
למשה מסיני .ההלכה מתייחסת רק לעצם דין תוספת שביעית ,אך לא התברר עדיין מה המקור לכך
שתוספת זו היא שלושים יום.
עלינו לברר שאלה יסודית יותר 5האם המלאכות אסורות בתוספת שביעית משום שהן מועילות למה
שיצמח בשנה השביעית ,או שהן אסורות בתוספת שביעית כאיסור עצמאי ,גם אם אין להן השפעה על
גידולי השביעית? תשובה לשאלה זו נוכל לקבל מההנמקות השונות שניתנו לכך שתוספת השביעית
מתחילה דוקא שלושים יום קודם תחילת השמיטה ,ולא קודם לכן או לאחר מכן.
.16רש"י מועד קטן דף ד עמוד א ד"ה קראי
.15רש"י מסכת ראש השנה דף ט עמוד א
חריש של ערב שביעית -שלא יחרוש שדה אילן ערב {מדרשת הפסוקים שבתחילת מקור 11למדו שיש
איסור} שלשים יום קודם ראש השנה ,ואתו בית
שמאי והלל וגזרו מפסח ועד עצרת.
שביעית חריש שיועיל לשביעית.
האם לפי רש"י כל חרישה נאסרה בתוספת שביעית? לפי מה נקבע פרק הזמן של שלושים יום?
עיינו ברמב"ם הלכות שמיטה פרק ג הלכה א (להלן מקור .)32כמי הוא פסק במחלוקת רבי
ישמעאל ורבי עקיבא? מה דעתו בשאלה בה פתחנו?
ילפותא בעלמא -לימוד
סתם.
אין להיות יותר משלשים
התוספת היא רקשלושים יום ,ולא ארוכה
יותר.
ולכן …הוא מסברא -
לכל הדעות תוספת
שביעית היא שלושים
יום ,לא פחות ולא יותר,
כי פרק הזמן הזה נלמד
מסברא.
.17הרב משה פיינשטיין -שו"ת אגרות משה יורה דעה -חלק ג סימן קל
ברש"י במועד קטן לא הזכיר בדרשת רבי עקיבא {את הטעם} מחמת שהחרישה מועלת לשביעית ,רק שהוא
ילפותא בעלמא שאסור לחרוש ערב שביעית מצד תוספת ,דלא כדמפרש בראש השנה.
ולכן .1 …מה שהתוספת אין להיות יותר משלשים יום אף לר' עקיבא.
.2וזה שלא סגי ב{תוספת} כלשהו ,כמו תוספת דשבתות וימים טובים.
הוא מסברא :שצריך להיות ההוספה בחשיבות שנה שהוא שלושים יום …והוא כמו ההוספה לשבת ויום
טוב שהוא בחשיבות יום ,ש'משהו' נחשב כיום…
מדוע לדעת ה'אגרות משה' תוספת שביעית היא שלושים יום?
מדוע הסבר זה נכון רק לפי רש"י במסכת מועד קטן?
4
שיעור מספר – 4תוספת שביעית
** המקורות המסומנים בכוכביות מומלצים למתקדמים
.18הרב משה פיינשטיין -שו"ת אגרות משה -המשך המקור הקודם
והנכון לענ"ד :דודאי הוא מדין תוספת זמן כרש"י מועד קטן ,ומכל מקום צריך דוקא לזה שהעבודה תועיל
רק לשביעית ,כרש"י ראש השנה ,משום דהא גם בשביעית אינו איסור מלאכה אלא מטעם שמועיל
לשביעית ,דהויא מלאכת שביעית שבשדה ,אבל לחפור בעלמא בקרקע מותר בשביעית.
למסקנת האגרות משה 5מהו פירוש דברי רש"י בראש השנה במילים' 5חריש שיועיל לשביעית'?
רבינו חיים אור זרוע
(מהר"ח אור זרוע) -חי
לפני כ 750 -שנה בווינה
ובצרפת .אביו -רבי
יצחק כתב את הספר
הידוע 'אור זרוע' ,שעל
שמו הוא מכונה .רבי
יצחק נפטר בגיל צעיר,
ולכן מהר"ח למד אצל
מרוטנבורג
המהר"ם
והרא"ש .גם מהר"ח כינה
את עצמו 'אור זרוע'.
מחיבוריו נשתמרו לנו
תשובות 'מהר"ח אור
זרוע' וכן הערות על ספרי
אביו.
.19רבי חיים אור זרוע -שו"ת מהר"ח אור זרוע -סימן קפה
תוספת שבת ויום הכפורים וימים טובים דאורייתא.
וכתב בספר המצות דשיעור תוספת לא נתפרש …יש בירושלמי שצריך להוסיף שתי שעות דהיינו אחד מי"ב
חלקים ,דכ"ד שעות ליל שבת ויומו .יליף לה משביעית שמוסיפין חדש לי"ב חדשים.
ותמיה אני ,שכל העולם אין נוהגין כן? ונראה לי שכך הפירוש .אם יקבל עליו שבת בערב שבת מי' שעות
ולמעלה {שעתיים לפני שבת} ,חל עליו שבת מחמת שכבר קבל עליו תוספות שבת .אבל קודם ,אפילו קבל
עליו אינו חל .דאטו אם היה מקבל עליו שבת בערב שבת מעלות השחר ,ורוצה שכל היום יהא תוספתו ,וכי
יקבל עליו שבת כל יום שישי? ואין הירושלמי מדמהו לגמרי לשביעית כך נ"ל.
האם מהר"ח או זרוע מסכים לאגרות משה (מקור )17על מקור הלימוד שתוספת שביעית היא
שלושים יום? האם לומדים מתוספת שביעית לתוספת שבת ,או מתוספת שבת לתוספת
שביעית?
.21הרב שלמה זלמן אויערבך -מנחת שלמה חלק א סימן מח
אך יש להדגיש דתוספת של ל' יום חלוק מתוספת של פסח ועצרת ,שהרי מבואר דאסור לנטוע בזמן הבית
אפילו אילן סרק תוך ל' יום ,גם אם הקליטה שתהא לאחר שתי שבתות יהיה עדיין לפני ראש השנה ,ואף על
גב שהנטיעה היא לתמיד ואינה כלל לצורך שנה שביעית …והרי זה דומה במקצת לתוספת של שבת ויום
הכיפורים דאסור מחמת עצמו ,ואילו חרישה דאסרינן מפסח ועצרת הוא רק מפני שזה לצורך שנה שביעית.
מהו ההבדל בין אופיה של תוספת ל' יום ,לבין אופי התוספת שמפסח ועצרת?
5
שיעור מספר – 4תוספת שביעית
** המקורות המסומנים בכוכביות מומלצים למתקדמים
רבינו שמשון (ר"ש) –
רבינו שמשון משאנץ
(לפני כ 800 -שנה) היה
אחד מבעלי התוספות,
למד אצל רבינו תם ,ור"י
הזקן .חי רוב ימיו
בצרפת ,אך בסוף ימיו
עלה לארץ ישראל.
חיבר תוספות לש"ס,
ופירוש למשניות שבסדר
זרעים .פירושו למשנה
נמצא במשניות שבסוף
מסכת ברכות בתלמוד
הבבלי.
תוספת שביעית ,לפני
תוספת שביעית -ר"ש
מכנה את שלושים הימים
לפני השמיטה ' -תוספת
שביעית' .את האיסור
לחרוש מפסח ועצרת הוא
מכנה 'לפני תוספת
שביעית'.
תולדות -התורה מזכירה
איסור רק בזריעה,
זמירה ,קצירה ,בצירה
וחרישה .שאר המלאכות
הן תולדות של המלאכות
בתורה,
המוזכרות
ואסורות רק מדברי
חכמים.
יש לפרש -תוספות
מבארים מדוע המלאכות
המוזכרות במשנה דלעיל
(מקור )10מותרות עד
ראש השנה ולא נוהגת
בהן תוספת שביעית.
ורבי היא -רבי סובר
שהחיוב בשמיטה בזמן
הזה הוא מדרבנן ,כי
היובל לא נוהג (ראו
שיעור מספר .)1
מקשאות ומדלעות -
מגדלים
בהן
גינות
קישואים ודלועים.
בית השלחין -שדה
השקייה
שצריכה
מתמדת .בניגוד לשדה
הבעל ,שמספיקים לה מי
הגשמים.
יחידה ג 5גדרי תוספת שביעית במלאכות השונות 5ממתי מתחיל האיסור בכל מלאכה?
תוספת שביעית בדרבנן
עיינו שוב במשנה במקור .10המקורות הבאים מפרשים את המשנה הזו.
.21רבינו שמשון (ר"ש) -מסכת שביעית פרק ב משנה ב
{פירוש} מעדרין …חפירה כלי ברזל שחופר בידי אדם …אף על גב דחרישה דאורייתא היא והיה לו לאוסרה
בתוספת שביעית? שרי לה הכא ,ואפילו בזמן בית המקדש .כיון שעושה [לצורך פירות ששית]…
ויש כמה חילוקין בדבר:
.1דכל מלאכה ,אפילו דאורייתא כגון חרישה ,שעושה לצורך פירות ששית מותרות אפילו בתוספת
שביעית ,כדפרשינן.
.2וחרישה שאינה צורך פירות ,אלא אף לצורך האילן עצמו ,אפילו לפני תוספת שביעית אסורה ,כדתנן
לעיל דלא שרינן אלא עד העצרת.
.3וליטע אילן בתחלה -בתוספת שביעית אסור ,קודם לכן מותר.
.4וכל הנך מלאכות דשרינא הכא עד ראש השנה ,אף על פי שיש בהן שאינן לצורך ששית לא גזור בתוספת,
משום דאפילו בשביעית עצמה לא אסורין מדאורייתא …משום דתולדות בשביעית לאו דאורייתא
ומקודם {לפני ראש השנה} לא גזור.
סכמו לעצמכם את שיטת רבינו שמשון 5מהו גדר המלאכות המותרות עד השמיטה? מהו גדר
המלאכות האסורות 04יום לפני השמיטה? מהו גדר המלאכות שאסורות כבר מפסח ועצרת?
.22תוספות מסכת עבודה זרה דף נ עמוד ב -ד"ה ומשקין אותן
יש לפרש :בשביעית בזמן הזה דרבנן ,ורבי היא .כדאמר אביי בפרק קמא דמועד קטן (דף ב ע"ב)…
עוד יש לומר :דדוקא מלאכות של חרישה וזריעה הוו דאורייתא ,אבל שאר מלאכות אינן אלא מדרבנן.
גם רבינו שמשון (במקור הקודם) יישב את הקושיה שעליה ענו תוספות .כאיזה תירוץ משני
תירוצי התוספות תרץ רבינו שמשון?
עיון נוסף 5עיינו ברש "י עבודה זרה נ ,ב ד"ה עד ראש השנה ,שמתרץ גם הוא את קושיית
התוספות באופן אחר .עיינו גם בתחילת דברי התוספות ,מה קשה להם על תירוצו של רש"י?
.23רמב"ם הלכות שמיטה ויובל -פרק ג הלכה ט
אף בזמן המקדש מותר לסקל ולזבל השדות ולעדור המקשאות והמדלעות ובית השלחין עד ראש השנה,
ומזבלין ומפרקין …כל עבודות אלו מותרות בערב שביעית עד ראש השנה של שביעית ,ואפילו בזמן המקדש.
כאיזה תירוץ מתירוצי התוספות יכול לסבור הרמב"ם?
**הטעם שהרמב"ם התיר לחרוש בתוספת שביעית**
** .24רבי יוסף קורקוס -הלכות שמיטה ויובל -פרק ג הלכה ט**
ומדברי רבינו {הרמב"ם} נראה שחרישה שחורש {בבית השלחין ,היא} כדי שלא יתקלקל הקרקע …כי
רבינו לא ביאר דמיירי כשיש בה ירק …וזו היא החרישה לצורך הקרקע שכתב רבינו בפרק א' שאינה אסורה
מן התורה בשביעית …כיון שאינה כדי לזרוע ,אינה אלא חפירה בעלמא כדי שיכנסו בה המים…
לדעת ר"י קורקוס ,איזו חרישה התיר הרמב"ם עד ראש השנה? האם חרישה זו מותרת מאותה
סיבה שלפיה התיר רבינו שמשון (במקור )21לחרוש עד ראש השנה? האם לדעתכם הרמב"ם
קיבל את הכללים שקבע רבינו שמשון?
6
שיעור מספר – 4תוספת שביעית
** המקורות המסומנים בכוכביות מומלצים למתקדמים
דכיון דהלקיטה- …
לעניין חיוב במצוות
התלויות בארץ ,ישנו
הבדל יסודי בין פירות
לירקות :בפירות הזמן
הקובע את החיוב הוא
שעת חנטת הפרי (לכן,
רק פרי שחנט בשנת
השמיטה קדוש בקדושת
שביעית) ,ובירקות הזמן
הקובע הוא שעת לקיטת
הירק (לכן ירק שנלקט
בשנת השמיטה קדוש,
אפילו שרוב גידולו היה
בשנה השישית).
עונת המעשרות ,בוסר
וסמדר -שלושה שלבים
בגידול הפרי .המאוחר
מבין השלושה הוא 'עונת
המעשרות' ,אך גם אחרי
הפירות
זה
שלב
להתבשל
ממשיכים
ולגדול.
שבחא…
דאיכא
שהעבודה מועילה לפירות
השישית.
** .25הרב דוד רפפורט -מקדש דוד שביעית -סימן נו**
ונראה ,דלהרמב"ם אין הטעם דמעדרין במקשאות ומדלעות עד ראש השנה כמו שכתב רבינו שמשון ,משום
שהוא לפירות ששית .דכיון דהלקיטה בשביעית ,הן פירות שביעית .רק …חפירה בעיקרי האילנות והצמחים
הוא ניכוש ,ואין זה מן המלאכות האסורות קודם שביעית ,ומשום הכי מותר זה אף באילנות.
מנין למד ה'מקדש דוד' שהרמב"ם חולק על רבינו שמשון?
לדעת ה'מקדש דוד' ,האם הרמב"ם יודה לרבינו שמשון שמלאכות שנעשות עבור פירות שישית
מותרות בתוספת שביעית (האם יש הבדל בין ירקות שיקטפו בשביעית לפירות שישית)?
** .26חזון איש שביעית סימן יז סעיף כח**
ושיעור בישול הפירות בששית שיהא מותר לעבוד בשבילן עד ראש השנה ,נראה דסגי בעונת המעשרות,
ומיהו בבוסר וסמדר מסתבר דלא סגי אף על גב דמקרי אוכל לשאר מילי…
{ההיתר בפירות שבאו לעונת המעשרות הוא} אף שחושב להשהותן בשביעית עד שיגמרו בישולן ,דמכל
מקום כיון דאיכא שבחא בפירי ששית -אינן בכלל תוספת.
חזון איש חולק על ה'מקדש דוד' ,ומצדיק את שיטת רבינו שמשון .מדוע לדעתו כשהחרישה
נעשית לתועלת פירות וירקות שהגיעו לעונת המעשרות ,היא מותרת בתוספת שביעית?
האם יש מלאכות שבהן התוספת היא שלושים יום?
ביחידות לעיל ,למדנו שמ עיקר הדין תוספת שביעית מתחילה שלושים יום לפני השמיטה ,וחכמים תיקנו
שהתוספת תתחיל כבר מפסח ועצרת .האם בחלק מהמלאכות לא תוקנה תקנה זו? על כך נעמוד להלן.
עיינו לעיל מקורות .7-5האם לפי רש"י יש תוספת שביעית במלאכת נטיעה?
.27רמב"ם הלכות שמיטה ויובל -פרק ג הלכה יא
אף בזמן הזה אין נוטעין אילנות ואין מרכיבין ואין מבריכין ערב שביעית ,אלא כדי שתקלוט הנטיעה
ותשהה אחר הקליטה ל' ( )30יום קודם ראש השנה של שביעית ,וסתם קליטה שתי שבתות {שבועיים}.
ודבר זה אסור לעולם ,מפני מראית העין ,שמא יאמר הרואה :בשביעית נטעו ,נמצאת אומר :שהנוטע או
המבריך או המרכיב ערב שביעית קודם ראש השנה ,במ"ד ( )44יום יקיים ,פחות מכן יעקור.
מהו הטעם ,לפי הרמב"ם ,לאיסור הנטיעה לפני השמיטה? מדוע 'יאמר הרואה בשביעית נטעו'?
על שאלות אלו נדון בהרחבה ביחידה ה.
.28מקדש דוד שביעית -סימן נט -ס
דאין בזה תיקון לשביעית
מלאכות הקצירהוהבצירה שנעשות בשנה
השישית ,אינן משפרות
הקרקע
מצב
את
בשמיטה (לעומת זריעה
וזמירה).
הנה קצירה ובצירה נראה ודאי דמותר בתוספת שביעית ,דאין בזה תיקון לשביעית ,ולכל השיטות כן,
דקצירה ובצירה הן עבודות בפירות ששית ,וכל עבודות בפירות ששית מותרות עד ראש השנה ,כמו שכתב
רבינו שמשון ז"ל ,וזמירה וזריעה אסורין בתוספת שביעית דהוי תיקון לשביעית …להרמב"ם ז"ל דסבירא
ליה דאף בתוספת שביעית האיסור הוא שמתקנה לשביעית ,אם כן נטיעה דלא שייך זה {כי נטיעה היא גם
לשנים הבאות} ,אינו אסור אלא משום מראית העין.
.29הרב חיים קנייבסקי -דרך אמונה -ביאור ההלכה -הלכות שמיטה ויובל פרק ג הלכה א
כיון דשלושים יום לפני ראש השנה הדרך להכין לשנה הבאה ,אין נפקא מינה איזה מלאכה צריך להכין
ואיזה אין צריך ,כי כל מלאכה שעושין תוך שלושים יום נראה שמכינין לשביעית ,וזה הטעם שאסרו נטיעה
והרכבה …שאסור להכין שום דבר לשביעית .אבל קודם שלושים יום אין נראה שמכין לשביעית ,וחכמים
האחרונים גזרו על חרישה מפסח ועצרת ,כיון שלמעשה הוא גם כן הכנה לשביעית.
האם הרב קנייבסקי מסכים עם דברי המקדש דוד? מדוע?
7
שיעור מספר – 4תוספת שביעית
** המקורות המסומנים בכוכביות מומלצים למתקדמים
יחידה ד 5ביטול תוספת שביעית לאחר חורבן בית המקדש
מקור הסמכות לביטול תוספת שביעית
שני פרקים הללו .31 -תלמוד בבלי מועד קטן ג,ב-ד,א
תוספת
שביעית אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא :רבן גמליאל ובית דינו נמנו על שני פרקים
שמתחילה
מפסח
הללו ובטלום.
ומעצרת.
כך התנו – …כשגזרו על אמר ליה רבי זירא לרבי אבהו ,ואמרי לה ריש לקיש לרבי יוחנן :רבן גמליאל ובית דינו היכי מצו מבטלי
תוספת
שביעית
התנו
תקנתא דבית שמאי ובית הלל? והא תנן :אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו אלא אם כן גדול ממנו
שניתן יהיה לבטל את
חששו בחכמה ובמנין!
כי
התקנה,
שהתקנה תגרום רעה אשתומם כשעה חדא ,אמר ליה :אימור כך התנו ביניהן :כל הרוצה לבטל -יבוא ויבטל.
לעולם ,שמא הקרקעות
ורבי יוחנן אמר :רבן גמליאל ובית דינו מדאורייתא בטיל להו .מאי טעמא? גמר שבת שבת משבת בראשית,
יתקלקלו (תוספות).
המים
דומיא דניסוך
מה להלן היא אסורה ,לפניה ולאחריה -מותרין ,אף כאן ,היא אסורה ,לפניה ולאחריה -מותרין.
באותה הלכה שנאמרה
למשה בסיני שיש להוסיף מתקיף לה רב אשי :מאן דאמר הלכתא -אתיא גזרה שוה עקרה הלכתא? ומאן דאמר קרא -אתיא גזרה
על השביעית ,נאמר גם שוה עקרה קרא?
שבחג הסוכות יש לנסך
המזבח .אלא אמר רב אשי :רבן גמליאל ובית דינו סברי לה כרבי ישמעאל דאמר הלכתא גמירי לה ,וכי גמירי
על
מים
מסמיכות הדינים אפשר הלכתא -בזמן שבית המקדש קיים ,דומיא דניסוך המים ,אבל בזמן שאין בית המקדש קיים -לא.
ללמוד ,שכשם שניסוך
המים נוהג רק בזמן
שבית המקדש קיים ,כך
גם תוספת שביעית נוהגת
רק כשבית המקדש קיים.
מהן שלוש הדעות בגמרא לגבי סמכות בית דינו של רבן גמליאל לבטל את תוספת שביעית? האם
יש נפקא מינה ביניהן לגבי תוספת שביעית בשלושים הימים שלפני ראש השנה לכשיבנה בית
המקדש ,במהרה בימינו?
** .31תלמוד ירושלמי שביעית -פרק א הלכה א**
רבן גמליאל ובית דינו התירו באיסור שני פרקים הראשונים.
רבי יוחנן בעי :לא כן תנינן ,אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו עד שיהא גדול ממנו בחכמה
ובמנין?!…
רבי אחא בשם רבי יונתן …:בשעה שאסרו למקרא סמכו ובשעה שהתירו למקרא סמכו בשעה שאסרו
למקרא סמכו בחריש ובקציר תשבות …בשעה שהתירו למקרא סמכו :ששת ימים תעבוד ועשית כל
מלאכתך ,מה ערב שבת בראשית את מותר לעשות מלאכה עד שתשקע החמה ,אף ערב שבתות שנים את
מותר לעשות מלאכה עד שתשקע החמה.
תירוצו של רבי יוחנן בבבלי (המקור הקודם) דומה לתירוצו של רבי אחא בירושלמי .איך דברי
רבי אחא בירושלמי מתרצים את קושיית רב אשי שבבבלי?
.32רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק ג הלכה א
עבודת הארץ בשנה