** המקורות המסומנים בכוכביות מומלצים למתקדמים
דיני הסחורה המותרת בשביעית
יחידה א 9קדושת דמי שביעית והתנהלות מול חשוד
מקור דין קדושת דמי שביעית
.1
ויקרא פרק כה פסוק יב
בּוָאתּה
ָ
ֹאכלּו ֶאת ְת
יֹובל ִּהוא ק ֶֹדׁש ִּת ְהיֶה ָל ֶכםִּ ,מן ַה ָש ֶדה ת ְ
ִּכי ֵ
.2
תלמוד בבלי סוכה דף מ עמוד ב
תופס את דמיו -מקדש
את הכסף שניתן תמורתו תניא' :כי יובל היא קדש' ,מה קדש תופס את דמיו -אף שביעית תופסת את דמיה.
להיות קדוש בקדושת
עיון נוסף 9הגמרא לומדת מפסוק שעוסק ביובל למצוות השמיטה .מדוע ניתן ללמוד
שביעית.
מדיני יובל לדיני שמיטה? עיינו 9יראים סימן קנח ,רבי חיים פלטיאל על התורה ויקרא
כה ,יב ,ותורה תמימה שם הערה סא.
תופס את דמיו – …ניתן
לפדות הקדש בכסף,
במקרים מסויימים ,וכך
הכסף 'נתפס' בקדושה
והקדשים עצמם יוצאים
לחולין.
לעומת זאת ,את הפירות
שגדלו בשביעית וקדושים
בקדושת שביעית אי
להפקיע
אפשר
מקדושתם.
.3
תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף נד עמוד ב
שביעית {תופסת את דמיה} ,דכתיב :כי יובל היא קדש תהיה לכם ,מה קדש תופס את דמיו
ואסור ,אף שביעית תופסת את דמיה ואסורה .אי מה קדש תופס את דמיו ויוצא לחולין ,אף
שביעית תופסת את דמיה ויוצאה לחולין? תלמוד לומר :תהיה ,בהוייתה תהא ,הא כיצד?
לקח בפירות שביעית בשר -אלו ואלו מתבערין בשביעית,
לקח בבשר דגים -יצא בשר נכנסו דגים,
בדגים יין -יצאו דגים נכנס יין,
ביין שמן -יצא יין ונכנס שמן,
הא כיצד? אחרון אחרון נתפס בשביעית ,ופרי עצמו אסור.
.4
שו"ת מנחת יצחק חלק ו סימן קכט
נחזור למה שהתחלנו ,דחילול פירי ראשון ,חל קדושת שביעית על הדמים או החילופין בכל פעם
שמחללין אותן דרך מקח ,ואם כן יש מציאות שפירי שוה פרוטה יהיה נתחלל על ג' או ד' פרוטות
ויותר :כגון פת ,שעד שנעשה פת עוברים כמה גלגולים מגברא לגברא :התבואה נמכר מבעל השדה
לסיטונאי של תבואה ,וממנו לרחיים ,ומרחיים לסיטונאי של קמח ,וממנו להאופה ,וממנו להחנוני
המוכר לקונים לאכילה וכיוצא בזה ,ולפי זה קשה לעשות חשבון מכוון לידע כמה הוי דמי שביעית
החוזרין בשוק.
מדוע דמי השביעית 'מתרבים' ,בכל 'גלגול'?
מה מותר לקנות מדמי שביעית?
.5
משנה מסכת שביעית פרק ח משנה ח
אין לוקחין עבדים וקרקעות ובהמה טמאה מדמי שביעית ואם לקח יאכל כנגדן
.6
חידושי הריטב"א מסכת עבודה זרה דף סב עמוד א
התורה אמרה לאכלה ולא לסחורה .פירוש לאכלן בפני עצמן או למכרן ולקנות בהן דברים הנאכלין
שיכולין להתבער בזמן הביעור שבאלו קדושת שביעית תופסת ,אבל לא דבר שאינו נאכל אלא
שניתן לסחורה כגון בהמה טמאה ועבדים ובגדים ושאר מטלטלין דעלמא ,וכדתנן במסכת שביעית
(פ"ח מ"ח) אין לוקחין עבדים וקרקעות ובהמה טמאה מדמי שביעית ואם לקח יאכל כנגדם.
עיון נוסף 9עיינו ברמב"ן במסכת עבודה זרה שם ,האם האיסור לקנות מדמי שביעית
דברים אלו הוא מדאורייתא?
שיעור מספר – 9דיני הסחורה המותרת בשביעית
איסור מסירת דמי פירות שביעית לעם הארץ
.7
תלמוד בבלי מסכת סוכה דף לט עמוד א -עמוד ב
תניא :אין מוסרין דמי פירות שביעית לעם הארץ יותר ממזון שלש סעודות.
ולא יוציאם באוכל -
בכסף הקדוש בקדושת
השביעית מותר לקנות
אוכל.
ורק
אך
כשמעבירים את הכסף
לעם הארץ יש חשש
שהוא יקנה בו דברים
אחרים.
שימו לב ,שמשמעות האיסור למסור דמי פירות שביעית לעם הארץ ,היא שאסור לקנות
ממנו פירות שביעית ,כי הכסף שהוא מקבל נתפס בקדושה.
.8
אסור לתת דמי שביעית לעם הארץ מפני שהוא חשוד עליהן להצניען ,ולא יוציאם באוכל.
.9
שיש להן שביעית-…
הקדושים
צמחים
בקדושת שביעית ,ואין
להם דין ביעור שביעית.
לשיטת רש"י שאיסור
סחורה נובע מדין ביעור,
בצמחים כאלו לא צריך
לנהוג איסור סחורה.
לולב אין לו ביעור- …
ביעור שייך בצמח שאינו
מתקיים זמן רב על העץ,
וכיון שלולב מתקיים זמן
רב ,הוא אינו חייב
בביעור .לכן לדברי רש"י
לא אמור להיות איסור
סחורה בלולב.
הגמרא
וקאסר-…
אוסרת למסור דמי לולב
לעם הארץ למרות שאין
לו ביעור.
פירוש המשנה לרמב"ם מסכת שביעית פרק ט
רמב"ן ויקרא פרק כה פסוק ה
אם ירבה לו בדמים יותר מסעודתו לבו ביום ,חוששין ב[מי שהוא] עם הארץ שמא יעשה בהן
סחורה.
.11תוספות הרא"ש מסכת סוכה דף לט עמוד א
פירש רש"י דהתורה אמרה 'לאכלה ולא לסחורה' שכל פירות שביעית חייבין להתבער בשביעית הן
ודמיהן ולא שיעשה בהן סחורה ולהצניעם עד לאחר שביעית ולהעשיר.
וקשה לפירושו ,דאם כן [לישתרו] כל הנך דתנן בפרק ז' דשביעית שיש להם שביעית ואין להם
ביעור ובהדיא פריך בשמעתין אי הכי לולב נמי ,ולולב אין לו ביעור דמתקיים הוא ואינו כלה
לבהמה וקאסר למסור דמיו לעם הארץ.
אלא היינו טעמא דאין עם הארץ יודע דיני פירות שביעית ,והמוסרן בידו או דמיהן עובר משום
'ולפני עור לא תתן מכשול' דאסור לקנות בהם בהמה טמאה עבדים וקרקעות חלוק וטלית
ומנעלים ,ואין נותנין לא לבייר ולא לבלן ולא לספר ואסור לפרוע מהן חובו ,וכמה דינין ואיסורין
יש בפירות שביעית שאין עם הארץ בקי בהן.
.11הרב שלמה זלמן אויערבך -שו"ת מנחת שלמה חלק א סימן לה
מה שאין מוסרין דמי שביעית לעם הארץ ,אף על פי שעל ידי זה לוקח ממנו גוף הפירות של
הרב דוד פרדו ( -תע"ח -
תק"נ) נולד בוונציה
שבאיטליה (לפני כ300 -
שנה) ,התייתם מאביו
בגיל צעיר ,וגדל אצל
קרובו .אחרי שקרובו
נפטר ,הוכרח לנדוד
(ספליט).
לקרואטיה
בהמשך התמנה שם לרב,
ופתח ישיבה .לאחר כמה
שנים התמנה להיות הרב
של סראייבו.
בשנת תקמ"א ,בעקבות
פגישותיו עם רבנים
מהארץ ,עלה לארץ
ישראל ,גר בירושלים,
וכיהן בה כראש ישיבה.
נפטר בגיל 72ונקבר בהר
הזיתים.
פירושו על התוספתא
הוא אחד הפירושים
החשובים שנכתבו עליה.
שביעית ,היינו מפני …שעל ידי הדמים הוא עלול יותר לבוא לידי עברה מאשר אילו היו נשארים
אצלו הפירות עצמם.
מסירת פירות שביעית לחשוד על השביעית
.12תוספתא שביעית פרק ו הלכה יא (ליברמן -הלכה כ)
אין מוכרין פירות שביעית לחשוד על השביעית אלא מזון שלש סעודות .במי דברים אמורים בדבר
המתקיים אבל דבר שאין מתקיים אפילו מאה סעודות מותר.
.13הרב דוד פרדו -חסדי דוד על התוספתא שם
היינו לחשוד לאצור פירות שביעית שלא לבער ,והילכך אם הוא דבר שאינו מתקיים שרי.
מהו חשוד על השביעית לדעת ה'חסדי דוד'?
.14הרב אברהם יצחק הכהן קוק -שבת הארץ -פרק ח הלכה יז
משום שכל עיקר האיסור למכור לו פירות שביעית הוא שמא יעשה מהן סחורה או שלא יבערם
בשעת הביעור ,ובדבר שאינו מתקיים מסתמא לעצמו הוא קונה אותן .וגם צריך שיהיה דבר שאינו
מתקיים עד אחר הביעור ,שאז אין לחוש שמא לא יקיים בהם מצוות ביעור בזמנו.
2
שיעור מספר – 9דיני הסחורה המותרת בשביעית
מהם 'פירות שאינם מתקיימים' לדעת הרב קוק?
לדעת הרב קוק ,מהו טעם האיסור לתת פירות שביעית לעם הארץ? מה הוא מוסיף על
ה'חסדי דוד'?
האם לאור מקורות אלו ניתן יהיה לתת פירות מ'אוצר בית דין' לכל קונה?
לא יזהר בהפסד -
.15חזון איש שביעית סימן יב אות יז
אסור לגרום הפסד
לפירות שביעית ,ומשמע
שלא חוששים שהחשוד
יעבור על איסור זה.
ותלינן בהיתר דשכיח -
ניתן להניח שהוא ישתמש
באופן המותר ,שהוא
אופן השימוש המצוי
והרגיל.
דרך להתיקר בשביעית -
בגלל טיפול מועט בשדות,
היבול היה מתייקר
במהלך השנה השביעית.
יש לעיין למה התירו {למכור לחשוד} דבר שאין מתקיים? ומשמע דלא חיישינן שמא לא יזהר
בהפסד ,או לשנות מדרך אכילתן ,וכיוצא בזה שזה מן הדברים דלא שכיחי ,ותלינן בהיתר
דשכיח…
אלא עיקר החשש משום אוצרי שביעית ,שזה היה שכיח שדרך להתיקר בשביעית …והלכך בדבר
שאינו מתקיים לא אסרו חכמים ,ובמזון שלוש סעודות התירו אפילו בדבר המתקיים משום כדי
חייו.
לאור דברי החזון איש ,מדוע ה'חסדי דוד' והרב קוק לא חששו שהחשוד לא יזהר
בקדושת הפירות?
3
שיעור מספר – 9דיני הסחורה המותרת בשביעית
יחידה ב 9מכירה בהבלעה
.16תלמוד בבלי מסכת סוכה דף לט עמוד א
משנה :הלוקח לולב מחבירו בשביעית נותן לו {המוכר לקונה} אתרוג במתנה ,לפי שאין {הקונה
מעם הארץ} רשאי ללוקחו בשביעית.
גמרא :לא רצה ליתן לו ,מבליע ליה דמי אתרוג בלולב .רש"י 9ימכור לולב ביוקר ,עד שיתן לו
אתרוג במתנה.
.17רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק ח הלכה יא
הלוקח לולב מעם הארץ בשביעית נותן לו אתרוג מתנה ,ואם לא נתן לו מבליע לו דמי אתרוג בדמי לולב.
.18שפת אמת מסכת סוכה -דף לט עמוד א
פירש רש"י' :עד שיתן לו האתרוג במתנה' .משמע ,דצריך שיקנה לו העם הארץ בפירוש האתרוג
במתנה.
אבל מלשון הרמב"ם משמע דגם בסתם שמשלם לו בעד הכל מהני ,ואם דעת הלוקח ליתן כל
המעות בעד הלולב ,ולא על האתרוג ,לא נחשב התשלומין דמי פירות שביעית .ומכל מקום גזל לא
הוי ,דמה נפקא מינה להעם הארץ? כיון שמשלם לו כפי רצונו .וכן משמע סתימת לשון הגמרא.
עיון נוסף 9עיינו בפירוש רבינו שמשון למשנה שביעית ז ,ג .איך הוא מרחיב את
השימוש בהבלעה? עיינו גם בדברי חזון איש סימן יג אות כ .מה הוא מקשה על רבינו
שמשון?
לא יהא מחשב- …
המבשל את הירקות עם
יין ושמן של שביעית ,יכול
להבליע דמי שביעית ביין
בשמן ובשכר הבטלה,
אבל לא בשכר עבודתו.
רבי לא -שם של חכם.
מפקיד -מצווה.
חלטוריא -חולטים,
כינוי לטבחים שהיו
מטגנים קמח של שישית
בשמן של שביעית.
לא תיהוון – …את השכר
שאתם מקבלים עבור
עבודתכם תחשבו רק על
החיטים ,ולא עבור השמן
הקדוש בקדושת שביעית,
כדי שהכסף לא יתפס
בקדושת שביעית.
שכר בטלה -לפי רש"ס
אסור ליטול שכר על
בישול גידולים הקדושים
בקדושת השביעית ,כחלק
מאיסור סחורה בפירות
שביעית .אבל מותר
לקחת שכר על הפסד
הזמן שנגרם למבשל,
שהוא 'שכר בטלה' .בשכר
הבטלה אפשר להבליע
דמי הירקות.
עיון נוסף 9עיינו בדברי 'ציץ הקדש' סימן טו אות ג מדוע הבלעה מותרת ואינה נחשבת
להערמה על דברי תורה.
מהי ההבלעה המותרת
ראינו לעיל ,שעל מנת לפתור את איסור מסירת דמי שביעית לעם הארץ ,ניתן לשלם בהבלעת
דמי מוצר קדוש בדמי מוצר אחר שאינו קדוש .בירושלמי מובא סוג נוסף של הבלעה 9כשיש מוצר
אחד שחלק ממרכיביו קדושים וחלק לא ,ניתן להבליע את דמי המרכיבים הקדושים במרכיבים
שאינם קדושים.
.19תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שביעית פרק ז הלכה א
תני' :החנווני שהיה מבשל ירקות בשביעית ,לא יהא מחשב שכרו על דמי שביעית אבל מחשב הוא
על היין ועל השמן ועל האבטלה'.
רבי לא מפקיד לאילין חלטוריא לא תיהוון מחשבין אגריכון על משחא אלא על חיטיא.
.21ר"ש סיריליאו פירוש לירושלמי
האבטלא :שכר בטלה ,ומבליע דמי הירקות בהדייהו.
.21הרב יעקב וילובסקי -בית רידב"ז דף לב עמוד א
ובגוף ההיתר להבליע דמי ענבים בהבצירה והובלה לעיר ומס המלך …הוא טעות גדול וחלילה
להבליע גם דמי ענבים ולגנוב דעת עליון בזה .ולהלכה למעשה אין היתר הבלעה אלא במוכר שני
מינים ,מבליע מין אחד בחבירו אבל לא במין אחד .אך בשני מינין מבליע .כגון דמי אתרוג בלולב.
אבל להבליע שכר בטלה וטרחתו במין אחד לא מצינו הבלעה בשום מקום .ועיין {בירושלמי}
במסכת שביעית {מקור …}190דאפילו שכר בטילה ,מבליע דמי הירק על היין והשמן של ששית,
אבל לא מצינו הבלעה במין אחד על שכר בטלה ,שומו שמים על זה.
לפי הרידב"ז ,איזו הבלעה מועילה כדי שדמי הפירות לא יתפסו בקדושת שביעית?
4
שיעור מספר – 9דיני הסחורה המותרת בשביעית
.22הרב אברהם יצחק הכהן קוק -שו"ת משפט כהן (ענייני ארץ ישראל) -סימן פז
ולרווחא דמילתא ראוי להתנות עם המוכר בארץ ישראל ,שכל הדמים יהיו רק בעד הכלים
והחבילה ,ועצם הפירות יהיו במתנה בהבלעה …כדי לצאת מחשש סחורה.
והכא נמי ראוי לעשות לכתחילה במכירת האתרוגים ,שיהיו עם הלולבים ביחד בהבלעה ,ופלטינן
{וניצלים} מדין דמי שביעית ומאיסור סחורה…
ובשמיטה דשנת ת"רעיין העברה תקנתי חותמות כאלה ,להניחם על הלוחות של המחירים
(פרייזקוראנטין) שבשנה זו המחירים הם על הכלים והעבודה של החבישה וההובלה ,והפירות
עצמן הם מובלעים בהם במתנה.
האם לדעת הרב קוק הבלעה מצילה מאיסור סחורה ,או רק מתפיסה בדמי שביעית?
האם הוא חולק על הרידב"ז במקור הקודם?
שאין דמי הלולב מבוררין
הבלעה מועילה רקשמשלם
כשהסכום
הקונה עבור הלולב הוא
סכום הגיוני ללולב זה,
אבל כש'אין דמי הלולב
כלומר,
מבוררין',
כשהסכום שמשלם עבור
הלולב מוגזם -ההבלעה
אינה מועילה.
.23הרב שלמה זלמן אויערבך -שולחן שלמה -עמוד קסא
רש"י בסוכה …מבואר דלא סבירא ליה דשרי בהבלעה היכא שאין דמי הלולב מבוררין ,אלא צריך
שיתן לו כל הדמים עבור הלולב …ולכן חושבני דאליבא דרש"י …אם בא למכור פירות שביעית עם
פירות חו"ל הרי אינו יכול להבליע גוף הפירות שהרי עליו להודיע ללוקח איזה פירות הן של
שביעית ,ואין כאן אלא הבלעת הדמים ,וכן במבליע דמי היין בדמי הקנקנים ,ובזה אכתי יש
סחורה גמורה בפירות שביעית ,ולא חשיבא הבלעת הדמים הבלעה כלל.
לדעת הרב אויערבך ,מה ההבדל בין הבלעת דמי אתרוג בלולב ,להבלעת דמי פירות ארץ
ישראל בפירות חו"ל?
האם לדעת הרב שלמה זלמן אויערבך מועילה הבלעה לפתור את איסור הסחורה? מדוע?
.24הרב חיים קנייבסקי -דרך אמונה הלכות שמיטה ויובל פרק ח
לא מהני הבלעה אלא לענין שלא יתפסו הדמים בדמי שביעית ,אבל לענין איסור סחורה לא מהני
הבלעה.
מהי דעתו של ה'דרך אמונה' בעניין איסור סחורה על ידי הבלעה?
עסקנו עד כה באפשרות של מכירה בהבלעה ,עלינו לדון גם בפתרון פשוט יותר 9המוכר יתן את
פירות השביעית במתנה לקונה ,ווהקונה יתן את הכסף במתנה למוכר.
.25הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי -הלכות שביעית עמוד מא -הערה 21
ולא אמרו פשוט שיתן למוכר המעות במתנה והמוכר יתן לו האתרוג במתנה ,משמע שבאופן זה
אינו מועיל ,ואף על גב דמותר לתת פירות שביעית במתנה (פרק ח ,משנה ה) …יש לומר דוקא
כשנתנו פירות בפירות ,שבכגון דא רגילים להחליף במתנה ,אבל סלע בפירות ניכר שהוא דרך
מכירה.
עיון נוסף 9עיינו במנחת שלמה חלק א סימן כו ,האם הוא סובר כרב טיקוצ'ינסקי
שההחלפה נחשבת לסחורה?
5
שיעור מספר – 9דיני הסחורה המותרת בשביעית
יחידה ג 9קנייה בהקפה
יזפי פירות שביעית .26 – …תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף סב עמוד ב
היו לווין מעניים פירות דבי רבי ינאי יזפי פירי שביעית מעניים ופרעו להו בשמינית .אתו אמרו ליה לרבי יוחנן ,אמר להו:
שביעית ,על מנת להחזיר יאות הן עבדין.
להם
השמינית.
כסף
בשנה
.27תוספות מסכת עבודה זרה דף סב עמוד ב ד"ה יאות
יאות הן עבדין -דכיון דבההיא שעתא לא הוו הנך בעין לא חליפין נינהו ולא חייל עלייהו קדושת
יין נסך ועבודת כוכבים -
כל החפצים האסורים
זרה,
עבודה
משום
אוסרים גם את הדמים
שניתנו תמורתם ,כ'דמי
עבודה זרה'.
משיכת גוי קונה -כדי
להשלים עסקת מכר ,יש
צורך במעשה קניין .לדעת
התוספות ,גוי קונה
מטלטלין בקניין משיכה
או הגבהה .ואילו יהודי
מטלטלין
קונה
מדאורייתא בקניין כסף,
דהיינו תחילת תשלום.
לכן ,לדעת רבינו יצחק
התשלום שנתן הגוי עבור
יין נסך אינו נתפס
באיסור ,כי עיסקת המכר
לפני
עוד
הושלמה
התשלום.
שביעית .ולפי זה אפילו בשביעית עצמה היו יכולין לפרוע אם כבר אכלו פירות שביעית .וההיא
דאמרינן בלולב הגזול (סוכה דף לט ,א) דמבליע דמי אתרוג בלולב ,הוא הדין בלא הבלעה אם היה
עם הארץ רוצה להקיף עד שיכלה האתרוג ולא היה כאן דמי שביעית.
ומכאן דקדק הרב רבי אלחנן הלכה למעשה שאם יש ביד ישראל יין נסך ועבודת כוכבים ודברים
האסורים ומכרן לעובד כוכבים בהקפה ומכרם העובד כוכבים לאחר קודם שיתן לזה הישראל
הדמים ,שהדמים מותרין בדיעבד ואף על פי שהאיסור עדיין ישנו בעולם.
ועוד הוסיף רבינו יצחק :שאפילו לא מכרם העובד כוכבים ,אלא כיון שמשכם אצלו קודם שיתן
הדמים .דקיימא לן (לקמן עא ,א) משיכת עובד כוכבים קונה …והכא נמי לא היתה עבודת כוכבים
ברשותו בשעת פריעת המעות.
לדעת התוספות ,מתי הכסף שניתן לגוי בתמורה לפירות אינו נתפס בקדושת שביעית?
האם יש הבדל בין רבינו אלחנן לרבינו יצחק בעניין זה?
עיון נוסף 9האם לדעת רבינו יצחק יהיה הבדל בין מקרה שיהודי קונה מגוי למקרה
שקונה מיהודי? האם יהיה הבדל כזה לדעת רבינו אלחנן?
.28הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (נצי"ב) -שו"ת משיב דבר -חלק ב סימן נו (יתכן שתשובה זו אינה של
הנצי"ב)
כאשר כבר הוציאו סוחרי אתרוגים מארץ ישראל השתדלתי שישלחו לי אתרוג באופן שאשלם
דמיו אחר החג ,ותיכף אחר החג צויתי לטגן את האתרוג ולאכול בקדושת שביעית ,ואחר כך
שלחתי את המעות ,ושוב אינו חל קדושת הפירות ,כדאיתא במסכת עבודה זרה.
.29חידושי הרמב"ן מסכת עבודה זרה דף סב עמוד ב
יאות הן עבדין וכנגדן באתנן מותר .מצאתי בתוספות למקצת רבותינו הצרפתים שדקדקו מכאן
שאם היה יין נסך ועבודה זרה ביד ישראל ועבר ומכרן לגוי בהקפה הדמים מותרים ,דגוי משעת
משיכה קני להו וההיא שעתא אף על גב דמשתעבד כיון דלא מייחד שעבודיה לא מיתסר ,וכי פרע
רוצה בקיומו אוסר -אם
המוכר היהודי רוצה
בקיומה של העבודה זרה
שמכר ,הרי שהדמים
שקיבל אסורים.
וממכר
מקח
דרך
קאמרינן -דמי שביעית
נתפסים בדרך 'מקח
וממכר' ,ואין הבדל מתי
התבצעה בפועל נתינת
הדמים.
ליה בתר הכי לא מתפסי דמים ,ולא מיבעיא אי ליתיה ליין נסך בעולם דהיינו פירי דבי ר' ינאי,
אלא אפילו איתיה ברשות גוי מותר…
ואני חוכך בזה דילמא …יין נסך דאיתיה בעולם בשעת פרעון דמים שמא תופס הוא …וצריך עיון
דמכל מקום בדמי עבודה זרה הם אצלו ומצינו דמים לעבודה זרה …דכל דאתי ליה הנאה בסרך
עבודה זרה אסרו ,ועוד רוצה בקיומו אוסר דמיו אף על פי שאין נתפסים ביד גוי ואני תמה עוד אם
כן משך ממנו פירות שביעית ואח"כ נתן לו מעות אינן נתפסין ואנן דרך מקח וממכר קאמרינן…
אלא משמע כדאמרן דכל דאיתיה בעולם נתפס הוא…
האם רמב"ן חולק רק על רבינו יצחק או גם על רבינו אלחנן?
.31חזון איש שביעית סימן י אות יג -עמוד 127
במה שכתב דבהקפה אין הדמים נתפשין .הרמב"ן על זה שם דעתו ז"ל נוטה דאם בשעה שפורע
הדמים עדיין הפירות בעולם ,הן נתפשין…
6
שיעור מספר – 9דיני הסחורה המותרת בשביעית
דבעייל ונפיק אזוזי -
אדם שמוכח מתוך מעשיו
שמכר רק כי סבר שיקבל
את הכסף בזמן שנקבע
לכך.
מוכר שדהו מפני רעתה -
מוכר הרוצה להפטר
משדהו כיון שהיא גרועה,
ואפילו אם הקונה יתעכב
בתשלום.
מיהו טעמא בעי כיון דכבר קנה הפירות וחוב בעלמא פורע לו ,מה לי איכא הפירות בעולם ,ומה לי
ליכא הפירות בעולם? ואפשר דבעייל ונפיק אזוזי ואיכא הפירות בעולם חשיב דמי שביעית ,כיון
שהפרעון הוי קיום תנאי אף על גב דהמכר חייל למפרע .ומיהו מוכר פירות המתקלקלים הוי
כמוכר שדהו מפני רעתה …מיהו באין המוכר מאמינו ללוקח ליתן לו בהקפה אז ודאי הוי הפרעון
תנאי ואפשר דלא קנה עד שיפרע והדמים נתפשין .ונראה דמכר בהקפה יש להקל כדעת תוספות
כיון דשביעית בזמן הזה דרבנן ובשל סופרים הלך אחר המקיל.
כיצד מבאר החזון איש את דעת הרמב"ן שיש הבדל בין מקרה שהפירות אינם בעולם,
למקרה שהפירות בעולם אך הקונה העביר אותם לאדם אחר?
.31הרב יעקב אריאל -באהלה של תורה חלק ג סימן נו -עמוד 158
תשלום בכרטיסי אשראי דומה להקפה ,אלא שבה {במכירה באשראי} המשלם למוכר הוא לא
הקונה באופן ישיר אלא גוף אחר .מסתבר שגם מי שסובר שבהקפה רגילה נתפסת קדושת שביעית
בדמים ,בכרטיס אשראי לא תיתפס קדושת שביעית בדמים ,כי חברת האשראי אינה משלמת עבור
הפירות ,אלא היא פורעת את חובותיהם של הלקוחות.
ויתכן שמצב דומה יש בכל מערכת של יחסי קונה ומוכר ,כשהקונה משלם אחת לזמן מסוים עבור
כל המוצרים שהוא קונה ,אין הוא משלם עבור כל מוצר ומוצר אלא פורע חובות שהצטברו במשך
זמן מסוים .הדבר דומה לזקיפה במלוה לענין שמיטת כספים ,שזקיפת ההקפה במלוה מנתקת את
ההקפה עבור המצרך המסוים והופכת אותו למלוה הנשמטת בשביעית.
מדוע לדעת הרב אריאל בתשלום בכרטיס אשראי לא יתפסו הדמים בקדושת שביעית?
מדוע לדעתו לא יתפסו הדמים כאשר התשלום נעשה כפרעון על חובות שהצטברו
מקניות במשך זמן מסויים? האם זו הסיבה שבגללה התוספות הקילו?
מסירת דמי שביעית לגוי
.32תוספתא שביעית פרק ו הלכה יב (ליברמן הלכה כ)
אין מוכרין ואין לוקחין מן הגוי ומן הכותי פירות שביעית .אחרים אומרים :מוכרין לכותי עד
ארבעה אסרות.
.33הרב דוד פרדו -חסדי דוד לתוספתא שם
איסור הלקיחה איכא למימר שמא הביא מן השמור של החשוד …והכותי דסתמא חשוד.
ואיסור המכירה ברור שאסור למסור פירות שביעית לגוי או לכותי .ומאי דשרו אחרים עד ד'
איסרות ,נראה דהיינו משום כדי חייו {של המוכר} אם אינו מוצא למכור לישראל שיעור ד'
איסרות היינו כדי לקנות פת מזון ב' סעודות לו ולאשתו ,שהוא כדי צורך יום אחד.
.34הרב יעקב וילובסקי -בית רידב"ז (על פאת השולחן) -פרק ט הלכה י
ויש אומרים דאסור לקנות מן הנכרי פירות שביעית לפי שהשביעית תופסת את דמיה ,והנכרי לא
ישתמש במעות בקדושה .וכן הסכים השל"ה הקדוש והמהרי״ט ז״ל מיקל בזה…
**והתקנה לזה כשקנה ירקות מן הנכרי בשוק ,יקנה תחלה הפירות בהגבהה ויתכוון לקנות ויתן
לישראל אחר העומד אצלו במתנה ואחר כך ישלם להנכרי המעות וכן יעשה חבירו גם כן( .עיין
בתוספות הרי״ד במסכת שקלים תחילת פרק ד' שהוכחנו שכן מפורש כשיטת התוספות ז״ל
שחולקין על הרמב״ן ז״ל ,ולשיטה התוספות ז״ל לא נתפס באופן זה המעות בקדושת שביעית)**.
מדוע לדעת רידב"ז אסור לקנות מהגוי פירות שביעית? מהו הפתרון שהוא מציע? האם
פתרון זה מועיל לפי הסבר הרב דוד פרדו לאיסור הלקיחה מהגוי?
האם הפתרון שמציע רידב"ז הוא כשיטת רבינו אלחנן או כשיטת רבינו יצחק? האם
פתרון זה יועיל רק כשקונה מגוי או גם כשקונה מישראל?
7
שיעור מספר – 9דיני הסחורה המותרת בשביעית
דרך מקח -בדרך של
מכירה .הדבר הקדוש
יוצא לחולין ,והתמורה לו
נתפסת בקדושה.
דרך חילול -ניתן להעביר
את הקדושה מחפץ אחד
לחפץ אחר בדיבור ,גם
בלי מכירה.
מחלוקת בפרי שני- …
מחלוקת ר' אלעזר ור'
יוחנן מתייחסת רק לפרי
השני -היינו פרי שקדוש
בקדושת 'דמי שביעית'.
אך כולם מודים שאת
הפרי הראשון שגדל
בשביעית בעצמו וקדוש
באופן טבעי בקדושת
שביעית ,לא ניתן להוציא
לחולין .אלא רק להעביר
את קדושתו ב'דרך מקח'.
אם יכול לחלל- …
קמא
בבא
במסכת
מובאת מחלוקת האם
אדם יכול לחלל מעשר
שני שביד חבירו על כסף
שנמצא אצלו.
קנסא בעלמא -החילול
אינו מועיל להוציא
לחולין את דמי השביעית
שביד עם הארץ .למרות
זאת ,חכמים ציוו על
מוסר הדמים לחלל כקנס
על שמסר דמי שביעית
באיסור.
בשלו ביד חברו – …הדיון
בגמרא ממנה הקשו
התוספות הוא במקרה
שבו הבעלים על חפץ
קדוש רוצה לחלל אותו
כשהחפץ בידי אדם אחר
ואילו התוספות דנו
במקרה שאדם רוצה
לחלל את קדושת הדמים
שאינם בבעלותו אלא
בבעלות עם הארץ ,ולכן
לכל הדעות בגמרא אין
אפשרות לחלל אותם..
לחלל משום זכות -אדם
המחלל דמי שביעית של
חבירו ,גורם לו לזכות
בכך שהדמים שבידו
יוצאים לחולין ,וניתן
להשתמש בהם בלי
ההגבלות החלות על
דמים קדושים.
על שוה פרוטה- …
שאין
כיון
בימינו
לאכול
אפשרות
בירושלים את הפירות
שהופרשו כ'מעשר שני',
ניתן לחלל את הפירות על
שווי נמוך ,ואפילו 'מנה
על פרוטה' (רמב"ם מעשר
שני ב ,ב).
יחידה ד 9חילול דמי השביעית
דרכי החילול
.35תלמוד בבלי מסכת סוכה דף מ עמוד ב -מא עמוד א
אמר רבי אלעזר :אין שביעית מתחללת אלא דרך מקח .ורבי יוחנן אמר :בין דרך מקח בין דרך
חילול.
מאי טעמא דרבי אלעזר -דכתיב בשנת היובל הזאת וגו' וסמיך ליה וכי תמכרו ממכר -
דרך מקח ,ולא דרך חילול.
ורבי יוחנן מאי טעמא -דכתיב כי יובל היא קדש מה קדש -בין דרך מקח בין דרך חילול,
אף שביעית -בין דרך מקח בין דרך חילול…
אמר רבי אשי :מחלוקת בפרי שני ,אבל בפרי ראשון ,דברי הכל דרך מקח -אין ,דרך חילול -לא.
חילול פירות שביעית כשמסרם לעם הארץ
.36תלמוד בבלי מסכת סוכה דף לט עמוד א
תניא :אין מוסרין דמי פירות שביעית לעם הארץ יותר ממזון שלש סעודות.
ואם מסר -יאמר :הרי מעות הללו יהו מחוללין על פירות שיש לי בתוך ביתי.
.37תוספות מסכת סוכה דף לט עמוד א ד"ה מעות הללו
מחוללין על פירות שיש לי בביתי -פלוגתא היא …במרובה (בבא קמא סח ע"ב) גבי כרם אם יכול
לחלל מה שביד חבירו ,ולמאן דאסר קשה מה מועיל כאן? ויש לומר :דהכא קנסא בעלמא.
.38תוספות מסכת בבא קמא דף סח עמוד ב ד"ה הוא דאמר
יש לומר :דאפקינהו רבנן מרשות עם הארץ כדי שלא יהא נכשל ,ואוקמינהו ברשות זה שיכול
לחלל ,דהפקר בית דין הפקר.
עיון נוסף 9עיינו בריטב"א סוכה לט עמוד א ד"ה ואם מסר ,לדעתו לא ניתן לחלל בלי
ידיעת חבירו.
** .39חזון איש סימן כה אות ד**
הפלוגתא היא בשלו ביד חברו ,אבל בשל חברו לכולי עלמא אינו יכול לחלל .ואולי כונתם דהכא יש
לומר דהקנו לו חכמים כדי שיוכל לחלל …אלא דמכל מקום חשיב אינו ברשותו …ומיהו כבר כתבנו
(י ,יג) דלדעת הר"מ (קידושין נו א) אפשר לחלל משום זכות.
ומכל מקום נראה דאסור למסור לכתחילה על סמך שיחלל ,דדלמא יפשע או יאנס ולא יחלל ,ועוד
שאם ימסרו ואחר כך יחללו ודאי יארע מכשולים והרבה יפשעו והרבה ישכחו ,וישתכח עיקר
האיסור מישראל …ומאד תמוהין דברי ר"ש סיריליאו שביעית (ט ,ו) שהתיר לכתחילה למסור דמי
שביעית לעם הארץ על מנת לחללן אחר כך ,ואין להקל בזה כלל.
מדוע אפשר לחלל פירות שנמצאים ביד חבירו לדעת הרמב"ם? מדוע אפשר לעשות זאת
לדעת התוספות?
מהי מחלוקת ר"ש סירילאו וחזון איש?
האם ניתן לחלל בשווי פחות?
.41חזון איש שביעית סימן כה אות ד
וכתב עוד מהר"ש סירילאו ז״ל שם דמחלל דמי שביעית לכתחלה על שוה פרוטה ,אפילו שוה מנה
כמו מעשר שני והקדש בזמן הזה.
8
שיעור מספר – 9דיני הסחורה המותרת בשביעית
מלקח בהן חלוק -אם
קנה דברים שאסור
לקנות מדמי שביעית,
למשל בגד ,צריך לקנות
מיני מאכל (שאינם
מקדושת שביעית) בשווי
זהה (משנה שביעית פרק
ח משנה ח).
ובמסר דמי שביעית -
כפי שראינו לעיל ,קנסו
חכמים שהמוסר דמי
שביעית לעם הארץ צריך
לחלל את המעות על
פירות.
והדברים תמוהים דלענין שביעית אין חילוק בין זמן הזה לזמן הבית ,שהרי אפשר לאכלן בקדושת
שביעית ,ואם מחלל על פחות משוין הרי המותר הוא מפסידן .ולא גרע מלקח בהן חלוק וכל שכן
כשאינו לוקח בהן כלום…
ובמסר דמי שביעית לעם הארץ היה מקום לומר :כיון שאינן שלו ובא לזכות את חבירו שבלאו הכי
אינו נזהר בקדושתן ,מותר לחלל על שוה פרוטה כדין דבר שהולך