גידולי גוי בשמיטה
בשיעור זה נעסוק בדיני השמיטה החלים על קרקע השייכת לגוי -הן באיסורי
המלאכות בקרקע ,והן בדיני הקדושה שבפירות .שיעור זה יהווה גם הקדמה
לנושא 'היתר מכירה' .מעמדם של גידולים שצמחו בקרקע הגוי נדון גם בהקשר הכללי,
של כל המצוות התלויות בארץ.
מבחינה הסטורית ,מדובר בנושא שהיה שנוי במחלוקת במשך דורות רבים .הויכוח החל בצפת לפני כ-
454שנה בין רבי יוסף קארו בעל ה'שולחן ערוך' ,לבין רבי משה דיטיראני ,ואת הדיו ניתן למצוא גם היום
כאשר 'היתר המכירה' עולה על סדר היום .במהלך השיעור נדון בראיות הצדדים ,ובבחינת היקף
המחלוקת ביניהם.
בסוף השיעור נדון בנושא עצמאי -האם מותר לגוי לעבוד בקרקע של יהודי ,או שיש בכך איסור 'אמירה
לגוי' ,איסור המוכר יותר מהלכות שבת.
יחידה א :חיוב יבולים שגדלו בקרקע של גוי במצוות התלויות בארץ
בפתח היחידה נציין ,כי חיובם של הגידולים במצוות התלויות בארץ ,תלוי בשני גורמים :א .האם
הגידולים צמחו באופן המחייב במצוות (כשהיו מחוברים לקרקע)? ב .האם בשלב המחייב במצווה הם
התחייבו במצווה?
במצוות כמו פאה וביכורים ,חשוב רק שלב הגידול כשהצמחים עדיין מחוברים לקרקע .אולם למצוות
אחרות ,כמו תרומות ומעשרות ,יש שלב חיוב אחר -שלב סיום האיסוף שבו הגידולים נערמים לערימה
בשדה ('מירוח') .לכן ,גם אם בשלב הגידול הגידולים היו חייבים בתרומות ומעשרות ,יתכן שהם יפטרו
דיגונך ולא דיגון גוי -מחיוב זה ,אם בשלב המירוח הם יהיו של גוי.
דיגון הוא מירוח .רבי
אלעזר ורבה נחלקו האם
היא
הפסוק
דרשת
שגידולים שגדלו בקרקע
הגוי פטורים מתרומות
ומעשרות ('דגנך') ,או
שהדרשה היא שגידולים
שנתמרחו ברשות הגוי
מתרומות
פטורים
ומעשות ('דיגונך'). ,
מקור הדין
.1תלמוד בבלי מסכת גיטין דף מז עמוד א
אמר רבה :אף על פי שאין קנין לגוי בארץ ישראל להפקיע מידי מעשר ,שנאמר' :כי לי הארץ' -לי קדושת
הארץ ,אבל יש קנין לגוי בארץ ישראל לחפור בה בורות שיחין ומערות ,שנאמר' :השמים שמים לד' ,והארץ
נתן לבני אדם'.
ורבי אלעזר אומר :אף על פי שיש קנין לגוי בארץ ישראל להפקיע מידי מעשר ,שנאמר' :דגנך' -ולא דגן גוי,
אבל אין קנין לגוי בארץ ישראל לחפור בה בורות שיחין ומערות ,שנאמר' :לה' הארץ'.
במאי קמיפלגי? מר סבר :דגנך -ולא דגן גוי; ומר סבר :דיגונך -ולא דיגון גוי.
משל ישראל על של גויים
ניתן לעשר מתבואהשגדלה אצל יהודי על
תבואה שגדלה אצל גוי,
ולהיפך ,כיון ששתיהן
חייבות באותה המידה
בתרומות ומעשרות.
לחולטנית -לחלוטין,
המכירה לגוי היתה
עלולה לגרום לקרקע
להמכר לחלוטין ,כיון
שהגוי אינו מצווה על
היובל.
.2תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת דמאי פרק ה הלכה ח
משנה :מעשרין משל ישראל על של גויים ,ומשל גויים על של ישראל.
גמרא מתניתין דרבי מאיר ,דרבי מאיר אמר :אין קניין לגוי בארץ ישראל להפקיעו מיד מעשר .רבי יודה
ורבי שמעון אומרים :יש קניין לגוי בארץ ישראל לפוטרו מן המעשר.
רבי אימי בשם ר"ש בן לקיש :טעמא דרבי מאיר' :והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה' -הקיש
אחוזה לעבדים :מה עבדים אתם קונין מהם והן אינם קונין מכם ,אף אחוזה אתם קונין מהם והם אינן
קונין מכם .אמר רבי אלעזר בי רבי יוסי קומי רבי יסא ודה {וזה} מסייעא לרבי מאיר' :והארץ לא תמכר
לצמיתות כי לי הארץ' -לחולטנית.
מהו המקור בפסוקים לשיטות שאין קניין לגוי בארץ? השוו בין הבבלי לירושלמי.
7
שיעור מספר 77-79גידולי גוי בשמיטה
לימוד מהפסוק 'אדמתך'
המקורות לעיל עסקו בחיוב תרומות ומעשרות בקרקע שבבעלות גוי ,המקור הבא מתייחס לדין ביכורים:
.3תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף פא עמוד א
כתיב{ :ראשית ביכורי} 'אדמתך' -למעוטי אדמת גוי{ .והפירות הצומחים בה פטורים מביכורים}.
אמאי איצטריך -מדוע .4תוספות מסכת בבא בתרא דף פא עמוד א
נצרך לימוד מיוחד לפטור תימה לרשב"א :אמאי איצטריך? הא לרבי מאיר יש קנין לגוי בארץ ישראל להפקיע מיד מעשר .דתנן
את הגידולים שבקרקע
(עבודה זרה כ ,ב)' :אין משכירין בתים לגוים בארץ ישראל ,ואין צריך לומר שדות' ,ומפרש בגמרא (שם כא,
הגוי מביכורים?
הא לרבי מאיר -סוגיה א)' :מאי ואין צריך לומר שדות? דמפקיע להו ממעשר נמי'?
זו בבבא בתרא דנה
בדברי רבי מאיר בעניין ונראה לר"י :דדלמא מהכא הוא דגמר בכל דוכתי דיש קנין.
הביכורים.
לדעת ר"י ,מניין למד רבי מאיר שיש קניין לגוי להפקיע ממעשרות? איך דבריו מתיישבים עם
המקורות שראינו לעיל?
.5רבי יעקב וילובסקי (רידב"ז) -תוספות הרי"ד על הירושלמי -מסכת פאה פרק ד הלכה ז
ומוכח מקושית התוספות דלמאן דאמר' :יש קנין לנכרי בארץ ישראל' נחשבת הקרקע כחוץ לארץ ,ונפקע
קדושתה לכל מילי ,דאי לאו הכי מאי מקשו מהא דיש קנין לענין מעשר דילפינן מדגנך על ביכורים? וכן כתב
הרא"ש ז"ל בתשובותיו [הובא בתשובות החדשות להשאגת אריה ג] ,דלמאן דאמר יש קנין פקע קדושת
הארץ מהמקום ההוא וחשוב כחו"ל.
** .6הרב חיים סולובייצ'יק -חידושים על הרמב"ם -הלכות תרומות פרק א הלכה י**
מדצריכינן לקראי ד'דגנך' ו'אדמתך' למעוטי של נכרי ,חזינן דכל הך הפקעת קדושה הוא רק משום דינא
ד'דגנך -ולא דגן נכרי' ו'אדמתך -ולא אדמת נכרי' ,דהוא זה דין המסויים בתרומות ומעשרות ובכורים
וכדומה ,אבל לא דין הפקעת עיקר קדושת ארץ ישראל שבה.
** .7רבי חיים עוזר גרודז'נסקי -שו"ת אחיעזר חלק ב -יורה דעה סימן לט**
מה שתירץ התוספות' :דדילמא מהכא גמר לה דיש קנין לנכרי' ,תמוה :דהא בפירוש אמר בגיטין (מז) :אף
על פי שאמרו יש קנין לנכרי ,שנאמר' :דגנך ולא דגן נכרי' ,ויקשה' :דגנך' למה לי ,כיון דכבר ידעינן מבכורים
דאדמת נכרי הוי כאדמת חו"ל ,ופירות חו"ל הא פטורין מתרומות ומעשרות ,ולמה לי קרא לפטור דגן נכרי?
אמנם נראה לי לפי דברי הכסף משנה :דפירות חו"ל שנכנסו לארץ ונתמרחו בארץ דחייבין מהתורה .אם כן
אם קנה הישראל מהנכרי ונתמרחו ביד ישראל יהיה חייב מהתורה ,דהא פירות הנכרי לא גרע מפירות חו"ל
ממש שנכנסו לארץ דחייב ,ובאמת למאן דאמר יש קנין לנכרי אף בכהאי גוונא שנתמרח ביד ישראל פטור…
וזהו דיליף' :דגנך -ולא דגן נכרי' ,כיון דהיה דגן נכרי לא מהני מירוח הישראל לחייבו ובלא קרא דדגנך הוא
אמינא דרק כל זמן שהוא ביד נכרי פטור ,ונפקא מינה גם קודם מירוח ,אי חל עליו הפרשת תרומה ,אבל
כשנכנסה ונתמרחה ברשות ישראל הוא אמינא דחייב כדין פירות חו"ל ממש משנכנסו לארץ ,ועל כן
איצטריך קרא דדגנך לפטור דגן נכרי.
לדעת ה'אחיעזר' ,מה לומדים מכל פסוק? השוו להסברו של רבי חיים סולובייצ'יק.
הסבר במחלוקת האמוראים לשיטות רש"י ותוספות
.8רש"י מסכת גיטין דף מז עמוד א
שאין קנין כו' -אם קנה גוי קרקע בארץ אין קניינו קנוי להפקיעה מקדושתה שלא תתחייב במעשר ,וישראל
הקונה ממנו מן הפירות צריך לעשר.
2
שיעור מספר 77-79גידולי גוי בשמיטה
דיגונך ולא דיגון של גוי -שאם מירחן גוי והן שלו בשעת מירוח שהוא גמר מלאכתן למעשר -מירוח הגוי
פוטרן ,ואפילו לקחן מישראל בשבולין .אבל אם הגדילו בקרקע הגוי ולקחן ישראל בשבולין ומירחן חייבין
במעשר ,דקרקע ארץ ישראל ביד גוי לא הופקעה קדושתה.
לדעת רש"י ,במה נחלקו רבה ורבי אלעזר?
ולא דיגון -בהמשך
הגמרא מבואר שלדעת
רבה שאין קניין ,הדרשה
מהתורה אינה ממעטת
'דגן גוי' -כלומר ,דגן
שגדל ברשות הגוי ,אלא
'דיגון גוי' -כלומר ,דגן
שמורח על ידי גוי .לדעת
רש"י ,במחלוקת זו שהיא
מחלוקת תנאים ,נחלקו
גם רבה ורבי אלעזר.
.9תוספות מסכת גיטין דף מז עמוד א
מר סבר דיגונך ולא דיגון גוי -מתוך פירוש הקונטרס משמע דהא בהא תליא ,דלרבה דאמר אין קנין ודריש
'דיגונך -ולא דיגון גוי' אית ליה מירוח הגוי פוטר ,ולרבי אלעזר דאמר יש קנין ודריש' :דגנך -ולא דגן גוי'
אית ליה דמירוח הגוי אינו פוטר.
וקשה :דכמה תנאים נחלקו במירוח הגוי ,ואם כן כל אותם תנאים נמי נחלקו ביש קנין ואין קנין? וזהו
דוחק דרבה ור' אלעזר נחלקו בפלוגתא דכל הנהו תנאי .ועוד דמשמע במנחות בפרק רבי ישמעאל (דף סז ,א)
דכולהו תנאי דרשי' :דיגונך -ולא דיגון גוי'…
לכך נראה :דרבה ורבי אלעזר אתו ככולי עלמא {שדורשים 'דיגונך' ולא דיגון גוי} …,ומכל מקום ,דריש נמי
'דגנך -ולא דגן עובד כוכבים' מדלא כתיב 'דיגונך' בהדיא.
לדעת התוספות ,במה נחלקו רבה ורבי אלעזר?
שורש מחלוקת האמוראים
.14שו"ת רבי בצלאל אשכנזי (בעל ה'שיטה מקובצת') סימן א
רבה ורבי אלעזר לא פליגי ביש קנין ואין קנין אליבא דנפשייהו ,דהא ודאי פלוגתא דתנאי היא .אלא בפסק
הלכה פליגי :דרבה פסק כמאן דאמר אין קנין .וחידש נמי ,דאף על גב דאין קנין ,יש קנין לחפור בורות.
והיינו דקאמר' :אף על פי שאין קנין' וכו' פירוש :אף על פי שהלכה כמאן דאמר אין קנין וכו' …אבל יש קנין
וכו' .ורבי אלעזר אתא לאשמועינן דהלכה כמאן דאמר יש קנין ,ואפילו הכי אין קנין לגוים בארץ ישראל.
האם הסברו של הרב אשכנזי מתאים לשיטת רש"י או לשיטת תוספות?
.11הרב יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי -ספר השמיטה עמוד פה
עלה על דעתי לחדש ולומר שהפלוגתא של רבה ורבי אלעזר היא במהות קדושת הארץ ,אם קדושתה קשורה
בישיבת ישראל עליה ,או אפילו באדמה שנמכרה לנכרי :רבה סבירא ליה שאפילו מכר ישראל קרקע לנכרי
לא נפקעה קדושתה ,דהקדושה איננה קשורה בישיבת ישראל על האדמה ,דאין קנין נכרי מפקיע קדושה
(זולת קניין הממון שיש לנכרי לחפור בה וכו') ואילו רבי אלעזר סבירא ליה שקדושת הארץ תלויה בישיבת
ישראל על האדמה ,וכדכתיב 'וירשתה וישבת בה' …וכשמכר ישראל לנכרי מאדמתו פקעה קדושתה כל הזמן
שהיא ברשות הנכרי ,וכשחזר הישראל וקנאה שוב חזרה לקדושתה ,ולכן אומר רבי אלעזר יש קנין לנכרי
להפקיע קדושה לזמן שיצאה הקרקע מרשות ישראל…
3
שיעור מספר 77-79גידולי גוי בשמיטה
יחידה ב :פסיקת הרמב"ם
כיבוש יחיד -כיבוש
פרטי ,שאינו ככיבושי
ואינו
ישראל,
כלל
מתקדש בקדושת ארץ
ישראל לגמרי.
.12רמב"ם הלכות תרומות פרק א הלכה י
גוי שקנה קרקע בארץ ישראל לא הפקיעה מן המצוות אלא הרי היא בקדושתה.
לפיכך אם חזר ישראל ולקחה ממנו אינה ככיבוש יחיד ,אלא מפריש תרומות ומעשרות ומביא בכורים והכל
מן התורה כאילו לא נמכרה לגוי מעולם ,ויש קנין לגוי בסוריא להפקיע מן המעשרות ומן השביעית כמו
שיתבאר.
.13הרב יוסף קארו -כסף משנה שמיטה -פרק ד הלכה כט
חייבים שמה שאמרו 'אין קנין לגוי בארץ להפקיע מן המצות' ,היינו לענין שאם חזר ישראל ולקחה ממנו אינה
פירותיהם
במעשר – …בשמיטה אין ככיבוש יחיד אלא הרי היא כאילו לא נמכרה לגוי מעולם ,אבל בעודה ביד גוי מופקעת היא .ומה
חיוב תרומות ומעשרות
על יבול הגדל ברשות שפירותיהם חייבים במעשר ,אינו אלא כשמירחם ישראל דוקא.
היהודי ,אך ברשות הגוי
הכסף משנה מסתמך על לשון הרמב"ם במקור .12איך הוא מפרש את דברי רבה ,הסובר ש'אין
יתכן חיוב תרומות
קנין לגוי בארץ ישראל להפקיע מידי מעשר'?
ומעשרות ,אך זאת בתנאי
שישראל
הפירות.
אוסף
את
.14הרב יוסף קארו -כסף משנה הלכות תרומות פרק א הלכה י
ואף על גב דבכמה משניות מסדר זרעים ומקומות אחרים משמע דיש קנין לגוי ,לא קיימא לן כוותייהו .אי
נמי ,דהתם בשלא חזר ולקחה ממנו ישראל ,ורבינו מיירי בשחזר ולקחה ממנו ישראל כמבואר בדבריו .וכן
לענין הקונה ממנו פירות ומירחן ישראל…
.15רבי יוסף טיראני -שו"ת מהרי"ט -חלק א סימן מג
ונראה שתפס {הכסף משנה} בשיטת בעל כפתור ופרח שכתב שסברת הרב דלא נחלקו אי יש קנין או אין
מעשרן והן שלו …גברא
דלא מצי – …לדעת
המהרי"ט ,כשיהודי קונה
מגוי פירות לפני המירוח,
ומרח אותם ,שהוא חייב
תרומות
להפריש
ומעשרות .מכל מקום
זכותו למכור לכהנים את
מה שהפריש ,ואינו חייב
לתת במתנה .כי אילולי
קנה את הפירות ,ממילא
הכהנים לא היו מקבלים
את התרומות מהגוי.
קנין אלא בשחזר ישראל ולקחה הקרקע מן הנכרי ,אבל אם עדין הקרקע ביד הנכרי מודה דיש לו קנין.
ותימה גדול הוא ,דכל הסוגיות מוכחי להדיא דהא דאמרינן אין קנין מיירי אף כשהקרקע ביד הנכרי…
ותו מדקאמר' :אבל יש כאן קנין לנכרי בארץ ישראל לחפור בה בורות שיחין ומערות' משמע הא לשאר מילי
אין לו קנין ,אף על פי שעדיין שרוים בידו דומיא דחפירת בורות…
לכולהו סוגיות בין בבבלי בין בירושלמי מפרשינן דכי אמרינן אין קנין לגוי בארץ ישראל אף כשהוא ביד גוי,
וישראל הלוקח פירותיו חייב שאין לו קנין להפקיעה…
והריני חוזר אל הלשון אשר ממנו יסד הרב יוסף קארו אותה סברא …ממה שכתב כאן {הרמב"ם מקור
' :}12לפיכך אם חזר ישראל ולקחה הימנו אינו כיבוש יחיד וחייב ,אלא מפריש תרומות ומעשרות ומביא
ביכורים' וגם בהלכות ביכורים (ב ,טו) כתב כלשון הזה…
והדבר ברור שהרב ז"ל הוצרך לכתוב כן בין לענין מעשרות בין לענין שביעית .דלענין מעשרות אם לא שחזר
ולקח הקרקע ממנו ,אף על פי שנמרחו ביד ישראל שהוא חייב לעשר מכל מקום מעשרן והן שלו ,דאתי מכח
גברא דלא מצי לאשתעויי דינא בהדיה.
מהו ,לדעת המהרי"ט ,הטעם שהרמב"ם כתב שאין קניין לגוי רק כש'חזר ולקחו'?
.16הרב יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי -ספר השמיטה עמוד פט
ועם כל האריכות שהאריך בזה רבנו בצלאל אשכנזי {הסובר כדעת ר"י קארו} …קשה לי להלום ביאור זה
בדברי הרמב"ם ,שהרי הרמב"ם כתב 'שאם חזר ולקחה ישראל אין זה כבוש יחיד' ,ולפי ביאורו {של רבי
בצלאל} אין אני משיג הקשר לכיבוש יחיד .וגם משמע מזו שלדעת רבי אלעזר כן הוא כבוש יחיד ,ובכבוש
יחיד הלא צריך להיות אפילו אם גדל הדגן לגמרי ברשות ישראל שיהא פטור מהתורה?
4
שיעור מספר 77-79גידולי גוי בשמיטה
.17רבי דוד פרידמן מקרלין -שו"ת שאילת דוד חלק יורה דעה סימן יח
קנין הגוי בארץ שנחלקו בזה נראה לי שדעת הרב {הרמב"ם} ז"ל כך היא :דלמאן דסובר יש לגוי קנין בארץ
ישראל להפקיע מידי תרומות ומעשרות כיון שקנה הגוי קרקע מישראל נעשה הקרקע זו כחו"ל לגמרי .רצונו
לומר דהתבואה הגדלה בה הוי כאילו גדלה בחו"ל …וכמו כן אם חזר הישראל ולקח הקרקע הזו מיד הגוי
נעשה כאילו נכבשה עתה מחדש ביד הישראל .וקיימא לן דכיבוש יחיד לא שמיה כיבוש ופטורה קרקע זו
מהתורה מתרומות ומעשרות לעולם כדין כיבוש יחיד ,עדי יסכימו הסנהדרין וכל ישראל לקנותה מיד הגוי
בחזרה…
ומאן דאמר' :אין קנין לגוי בארץ ישראל להפקיעה מידי קדושתה' ,אזי אם קנה הישראל בחזרה הקרקע
מידו חוזרת לקדושתה כמו שהיתה.
ובעודה ביד הגוי מתחילה סבר הירושלמי בדמאי (פרק ה ובגיטין פרק ד) דגם כן לא נפקעה מקדושתה .וכן
הוה סבר למימר דאף הפירות שלקח הגוי מקרקע זו הקנויה בידו גם כן אין לו להגוי בהם שום קנין ,ודינם
כתבואת ישראל לכל דבר .ולכן אם באו ליד הישראל קודם גמר מלאכתן ונגמרו ביד הישראל חייבים בכל
החיובים ,כאילו היו בתחילה ביד ישראל ונותן אותם לכהן וללוי.
עיון נוסף :עיינו בהמשך דברי ה'שאילת דוד' שם הוא מעלה אפשרויות אחרות לפירוש הרמב"ם.
.18חידושי ר' חיים הלוי סולובייצ'יק -הלכות תרומות פרק א הלכה י
בעיקר טעמו של הרמב"ם דקנין נכרי מועיל לאשוויי את הקרקע חו"ל ,מה דלא מצינו זאת בשום מקום
דשל נכרי הוי חו"ל ,נראה דהוא משום דהרי עיקר קדושת הארץ הא הויא על ידי ירושה וישיבה …והיינו
משום דעיקר הקדושה נעשית על ידי זה שירשוה ישראל …וכדכתיב אשר ירשו אבותיך וירשתה .ועל כרחך
סבירא ליה להרמב"ם שדין זה הוא דבר הנוהג בה לעולם ,דלעולם בעינן שתהא בכלל ירושת ישראל ,שזהו
גם חלות קדושת ארץ ישראל שבה .אשר על כן ממילא דשייך דין קנין נכרי בארץ ישראל גם לענין הפקעת
עצם קדושת הארץ למישוה כחו"ל ,ומשום דהקנין נכרי מועיל להפקיע ממנה דין ירושת ישראל ,שזה שייך
גם לחלות קדושתה.
האם הסבר ר' חיים הלוי מתאים לשיטת ר' יוסף קארו ,או לשיטת המהרי"ט (מקורות ?)15-13
השוו את דברי ר' חיים הלוי לדבריו במקור .6
.19חזון איש שביעית סימן א אות ב -ג
הא דאמר רבי אלעזר יש קנין להפקיע ממעשר אין רצונו לומר דנפקע קדושת הארץ ,דאם כן כי הדר לקחה
ישראל מידו נמי פטורה …ועוד אי נפקע קדושת הארץ הוי ליה כחו"ל ,ולמה אין הגוי קונה בה קנין הגוף
לחפור בה בורות? …ועוד ראיה דקדושת הארץ לא פקעה ,דאם איתא דפקעה קדושת הארץ ,אם כן לא
משכחת לה דין קדושה שניה קדשה לעתיד לבא ,דהא נכרי קונה מישראל בכיבוש מלחמה כדאמר גיטין (לח,
א) ואם כן פקעה קדושת הארץ מדין קנין נכרי …והא דאמר רבה 'לי הארץ' -לי קדושת הארץ' …רבי אלעזר
מודה בהאי דרשא דקדושת הארץ לא פקעה ,ומכל מקום פוטר דגן גוי מ'דגנך'.
5
שיעור מספר 77-79גידולי גוי בשמיטה
יחידה ג :יהודי הרוצה לעבוד בקרקע שקנה הגוי
כהן וחורש? -כהנים
בדיני
זלזלו
רבים
השמיטה ,כי חשו שכמו
שתרומה הותרה להם
יותר מלישראלים ,כך
הותרו להם גם מצוות
אחרות התלויות בארץ.
במחללי
דבק
לכן
השמיטה הכינוי 'כהנים'.
.24תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף כו עמוד א
רבי חייא בר זרנוקי ורבי שמעון בן יהוצדק הוו קאזלי לעבר שנה בעסיא .פגע בהו ריש לקיש ,איטפיל
בהדייהו ,אמר :איזיל איחזי היכי עבדי עובדא {אלך ואראה מה הם עושים} .חזייה לההוא גברא דקא כריב
{חורש} .אמר להן :כהן וחורש? אמרו לו :יכול לומר :אגיסטון אני בתוכו.
עיון נוסף :עיינו ברמב"ם שמיטה ח ,ח .מהו פסקו לגבי סיוע לגוי לעבוד בקרקע שבבעלותו?
.21רש"י מסכת סנהדרין דף כו עמוד א
אגיסטון -שכיר ,וקרקע של נכרי הוא.
עיון נוסף :עיינו בפירוש רבינו חננאל ,שמתיר גם הוא לעבוד בקרקע השייכת לגוי.
.22תלמוד בבלי מסכת גיטין דף סב עמוד א
אמר רב דימי בר שישנא משמיה דרב :אין עודרין עם הגוי בשביעית.
.23תוספות מסכת גיטין דף סב עמוד א
אין עודרין עם הגוי בשביעית -והא דקאמר בפרק זה בורר (מקור )20גבי 'כהן וחורש -יכול לומר לו
אגיסטון אני בתוכה' ,לא כמו שפירש בקונטרס שכיר לנכרי ,דהא משמע הכא דאסור ,ולא מסתבר לחלק בין
חנם לבשכר.
אלא מפרש רבינו תם :אגיסטון בקרקע שמקבלים מן המלך לפרוע כך וכך תבואה בשנה ,כדאמר התם
{סנהדרין} לעיל מינה 'רבי ינאי מכריז פוקו וזרעו ארנונא בשביעית' ,ושמא סכנת נפשות איכא אם לא
יפרעו מס למלך ,אי נמי קסבר יש קנין לנכרי בארץ להפקיע משביעית.
.24הרב אריה לייב צינץ -גרש ירחים -גיטין דף סב עמוד א
ליישב פירוש רש"י נראה :דודאי בשל גוי אין איסור ,רק משום מראית עין אסור ,דמי יודע שהקרקע של גוי
היא ,ואינהו שאמרו' :יכול לומר אגיסטון אני בתוכה' ,יש לומר דתולין בכך ,ואין כאן מראית עין .או
להתנצלות בעלמא שאין חשודין על השביעית .ורב {במקור }22סבירא ליה דמכל מקום אסור משום
מראית עין .לכן ר' ינאי הכריז פוקו וזרעו משום ארנונא שהוא מפורסם ,אין לחוש למראית עין.
עיון נוסף :עיינו בדברי ה'מעדני ארץ' שביעית סימן ט אות ב ,שביאר באופן דומה ל'גרש ירחים'.
.25הרב עובדיה יוסף -שו"ת יביע אומר חלק י -יורה דעה סימן מב
לא שבקי היתרא -…ולפי זה {דברי ה'גרש ירחים' במקור הקודם} בנידון דידן שנתפרסם לכל שרוב ככל החקלאים לא שבקי
אנשים לא עושים דבר היתרא ואכלי איסורא ,והכל באים אצל הרבנות הראשית למכור שדותיהם לקראת השנה השביעית ,ועשו
אסור ,כאשר הם יכולים
לבצע את אותו מעשה כן בכל שמיטה ושמיטה ,ליכא משום מראית העין.
בהיתר.
.26בית הבחירה למאירי מסכת סנהדרין דף כו עמוד א
מהו שנאמר כאן 'אגיסטון בתוכה' ,כלומר :שכיר בקרקע של גוי ,אם בארץ ישראל ,הרי אסור לעזור ביד.
אם {נעמיד שמדובר} בחוצה לארץ ,הרי אף בשל ישראל מותר?…
ויש מפרשים אף בארץ ישראל {מותר לעבוד בקרקע של גוי} ,ולא אמרו 'אין עודרין עם הגוי' לדעתם אלא
בקרקע משותף בינו ובינו ,שיאמרו בחלקו הוא עוסק.
או שמא לאחר חורבן הוקל איסורו להתיר עבודה בקרקע של גוי.
מדוע רק בקרקע משותפת יש לאסור עבודה? האם תירוץ ה'גרש ירחים' הוא כאחד מתירוצי
המאירי?
6
שיעור מספר 77-79גידולי גוי בשמיטה
.27הרב יוסף טיראני -שו"ת מהרי"ט -חלק א סימן מג
ובסוף פרק הנזקין אמר רב דימי בר ששנא משמיה דרב' :אין עודרין עם הנכרי בשביעית' ,וטעמא משום
דאין מחזיקין ידי עוברי עבירה ,דאין קנין לנכרי בארץ ישראל .והתם בעודו ביד הנכרי מיירי ,דאי כשחזר
ישראל ולקחה פשיטא ולא שייך למימר אין עודרין עם הנכרי וכן מוכח מדברי התוספות שם.
מהי קושיית המהרי"ט על הבית יוסף?
הרב שאול ישראלי
(תרס"ט -תשנ"ה) נולד
ברוסיה ,ועל אף עליית
הסובייטי
המשטר
לשלטון ,המשיך ללמוד
תורה בסכנת חיים
במחתרת .ניסה להבריח
את הגבול עם כמה
חברים ,והם נעצרו על ידי
שהתכוננו
הפולנים
לידי
אותם
למסור
הרוסים ,שם היו צפויים
לעונש מוות .על ידי
השתדלותו של הרב קוק
ששלח להם סרטיפיקטים
(אשרות עלייה מטעם
הבריטים) הם שוחררו
ועלו ארצה בשנת תרצ"ד.
לאחר כארבע שנים בהן
למד בישיבת מרכז הרב
אצל הרב קוק והרב
לרב
נבחר
חרל"פ,
הראשון של מושב דתי
בארץ -כפר הרא"ה,
וכיהן שם 28שנה .בשנים
אלו עסק רבות בהלכות
חקלאות בארץ ישראל,
בהלכות מדינה ובהוראת
הלכה ומחשבת ישראל,
ומונה לחבר במועצת
הראשית
הרבנות
ולאחראי מטעמה על
המצוות התלויות בארץ.
בהמשך כיהן כדיין בבית
הדין הגדול ,כר"מ וכראש
ישיבת 'מרכז הרב'
'ארץ
כולל
וכנשיא
חמדה'.
מודה רבי מאיר- …
בירושלמי {מקור }2
נכתב שגם רבי מאיר
הסובר שאין לגוי קניין
לעניין תרומות ומעשרות,
מודה שיש קניין לעניין
פירות.
בקבלנות -כשהקרקע
שייכת לגוי ,והישראל
הוא רק קבלן עבור הגוי.
.28הרב אברהם יצחק הכהן קוק -שבת הארץ קונטרס אחרון -סימן ב
'מחזיקין ידי נכרים בשביעית' …מיירי בקרקע של ישראל ,ואף על גב דיש בזה איסורא מצד הישראל ,שהוא
מניח את הנכרי לעבוד בקרקעו ,והוא עובר על מצוה דשביתת הארץ …מכל מקום כיון שאין הגוי עושה
איסור מותר לו להחזיק ידיו ,ועל זה אמר {מקור }22רב דימי בר שישנא משמיה דרב ,שאין עודרים עם
הנכרי בשביעית …ואיך יעלה על הדעת שיהיה מותר לישראל לעבוד עם הגוי? …לפי שיטת הרמב"ם (א ,ז)
דעידור הוא ממלאכות המותרות לגמרי ,ודאי לא קשיא מידי …וישראל עם הנכרי גם בכהאי גוונא החמירו
ואסרו.
הסבירו את דברי הרב קוק :מדוע החמירו בעידור ישראל עם הנכרי ,אף שמלאכת עידור מותרת
לגמרי?
עיון נוסף :עיינו במבוא לשבת הארץ אות יא ,שם מביא הרב קוק ראייה להסבר זה.
.29חזון איש שביעית סימן כ
והא דנחלקו חכמי צפת היינו רק לעניין קדושת הפירות ,אבל חרישה וזריעה ושאר עבודות לכולי עלמא אין
חילוק בין עובד בקרקע ישראל ,לעובד בקרקע נכרי ,בין עושה מלאכה דאורייתא או דרבנן ,דקדושת הארץ
לכולי עלמא לא פקע.
האם דברי החזון איש כאן סותרים או משתלבים עם מה שכתב במקור ?19
.34הרב שאול ישראלי -ארץ חמדה ספר א שער ה אות ג סימן ב
יש שהבינו שיטת הכסף משנה שכל עיקר המחלוקת אם יש קניין או אין קניין היינו רק לעניין אם חזר
וקנאה הישראל ממנו ,שלדעת הסובר יש קניין הרי זה ככיבוש יחיד ,ולדעת הסובר אין קניין ,הקדושה
חוזרת בעינה ,אבל כל זמן שהיא תחת ידו של הנכרי הרי היא מופקעת מקדושתה לדעת הכל.
אבל לא נראה כן בכוונת דברי הכסף משנה ,שהרי כל יסוד דבריו הוא מדברי הירושלמי שאמר 'מודה רבי
מאיר לאכילת פירות' ,אם כן הדברים מבוארים שאין הנידון אלא לגבי הפירות אבל לא לעצם קדושת
הקרקע ,אף בזמן שהיא תחת ידי הנכרי .וכן יש לראות ממה שאמר (תרומות א ,יג) ש'אם זרעה הישראל
בקבלנות עומדת בקדושתה' ,ואם יש לו לנכרי קניין בקרקע להפקיעה מקדושתה למה תתחייב תבואה זו,
כיון שהקרקע של הנכרי היא ולישראל אין לו בה אלא הפירות?
על כן נראה ביאור דבריו שהקרקע לעולם אינה מופקעת מקדושתה לדעת רבי מאיר ,ואפילו כשהיא תחת
ידי הנכרי ,אלא שקדושת הפירות נפקעת מהם ,שבהם יש לו קניין גמור ,ולא יתחייבו במעשרות.
האם הרב ישראלי מסכים עם הרב צינץ והרב עובדיה (מקורות ?)25-24
עיון נוסף :עיינו במעדני ארץ סימן ט ,שם הוא כותב כדברי הרב ישראלי ,ומבסס אותם.
.31הרב יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי -ספר השמיטה עמוד צג
הא דאמר רב אין עודרין עם הנכרי בשביעית זהו משום העשה 'ושבתה הארץ' …אף שמלאכת עידור אינה
אלא דרבנן ,אין עודרין עם הנכרי מדרבנן …אבל לפי מה שהבאנו לעיל שרוב הפוסקים הראשונים
והאחרונים הסכימו שבזמן הזה שביעית דרבנן ,יש גם לנקוט כהפוסקים האומרים שבדרבנן יש קנין
לאפקועי קדושת הקרקע באופן שאפשר להתיר גם עבודת קרקע …ולפי זה יש לומר דהא דאמר רב בגיטין
7
שיעור מספר 77-79גידולי גוי בשמיטה
אין עודרין עם הנכרי בשביעית ,זהו משום דרב סבירא ליה שביעית בזמן הזה דאורייתא …אבל לדידן
דנקטינן שביעית בזמן הזה דרבנן 'עודרין עם הנכרי בשביעית'…
הרב אברהם אליהו קפלן -מבחר כתבים עמוד 94
מותר לו לאגיסטון לחרוש בשביעית ,אבל מהו אגיסטון? יש שרואין בו מלה
יוונית או רומית ,ויש -פרסית.
עיין מוסף הערוך (ערוך השלם כרך א עמוד :)25אגיסטון בלשון פרסי …ושם
בהערה " :2וזה הפירוש נאה לי עיקר (שאגיסטון הוא אריס ,ולא כפירוש
הראשון של הערוך שהוא אנגריא) כי אריס הוא כמו בלשון ערבי ערס ,כלומר
נוטע אילנות ,ובעצם וראשונה ,כן טעם מלה פרסית אגיסטן".
אולם אחרים פירשו שהיא מלה יוונית או רומית ,והיא לשון אנגריא ,שהוא אנוס
לעבוד למס המלכות עיין ספר המלים ללוי.
ובכך תלויים שני הפירושים שהביא ר' נתן בעל הערוך ז"ל ,ונראה שממנו הביאם
רש"י ז"ל "אגיסטון -שכיר ,וקרקע של נכרי הוא .אי נמי משום ארנונא שכרו
בעל הבית לחרוש".
וכתוב עוד שם בהערת הערוך" :וגם יש לומר שזהו לשון פרסית אחרת ,ופתרונה
משולח ועבד ,ויכול לומר אנוס אני והכריחוני לחרוש בשביעית ,ואני עושה
מחמת אונס".
נמצינו למדים ,שאם מלת אגיסטון פרסית היא (מלשון ראשונה) מותר לישראל
שכיר לחרוש בקרקע שקנה נוכרי בארץ ישראל .אבל אם מלת אגיסטון יוונית
היא (או פרסית מלשון שניה) אין לנו היתר זה.
8
שיעור מספר 77-79גידולי גוי בשמיטה
יחידה ד :קנין הגוי בזמן הזה
.32שו"ת הרמב"ם (בלאו) סימן קכט
אפילו מי שאומר' :יש קנין לגוי בארץ ישראל להפקיע מן המעשרות' ,סובר ,שהם {המעשרות ,חיובן}
מדרבנן …ולכן לדברי הכל חייבים להוציא המעשרות בארץ ישראל .ולא נחלקו אלא אם מדרבנן או
מדאורייתא .ומאחר שנתבאר לנו בגמרא יבמות וכתובות שתרומה בזמן הזה מדרבנן …והגענו לדעה ,שאין
בזאת המחלוקת ,רצונו לומר :אם יש קנין לגוי או אין קנין לגוי ,נפקא מניה הלכה למעשה בזמן הזה.
ולכן …נטינו לדעת החכמים האומרים :יש קנין לגוי ,כמו שנתבאר במקומות מספר מן הירושלמי .ואם נעיין
היטב ונדקדק במה שמתחייב תמיד בכל זמן ,יתברר ,שההלכה אין קנין לגוי בארץ ישראל להפקיע מן
המעשרות …ועם זה …אפילו מה שצומח בשדה ישראל היום מעשרותיו מדרבנן.
לדעת הרמב"ם ,מהי המחלוקת בין הסוברים שיש קנין לגוי לבין הסוברים ש