** המקורות המסומנים בכוכביות מומלצים למתקדמים
היתר מכירה
למעלה ממאה שנים ,החל עם ישראל לשוב לארצו במספרים משמעותיים.
החזרה לארץ לוותה בניסיונות להקים ולפתח חקלאות עברית ,ולהפריח את השממה.
ההתמודדות עם מצוות השמיטה הייתה אחד האתגרים הקשים ביותר .במצב הקשה של החקלאות
והחקלאים היכולת לשרוד תוך שביתה מהעבודות החקלאיות חייבה מסירות נפש כפשוטו .אי אפשר היה
לדרוש זאת כהדרכה כללית .אחד הפתרונות שהוצעו על ידי הפוסקים היה האפשרות למכור את
הקרקעות לגוי למשך שנת השמיטה ,מה שכונה בציבור 'היתר מכירה' .פתרון זה מאפשר התרה של חלק
ניכר מהעבודות בקרקע ,ובכך תאפשר את המשך קיומו של המפעל החקלאי וישוב הארץ .המחיר הוא
קשה ,הקרקעות נמכרות לנכרי (אומנם לזמן) והיבול איננו קדוש בקדושת שביעית .יש כאן בעיה ערכית
של הפקעת מצווה מול קיומה של מצווה אחרת.
בשיעורים הקודמים עסקנו רבות בנושאים המהווים בסיס להיתר המכירה:
בשיעור 1עסקנו בשאלה אם שמיטה נוהגת בזמן הזה מן התורה או מדרבנן;
בשיעור 11עסקנו בשאלה האם בעל השדה מחוייב לוודא ששדהו תשבות ושלא תעשה בה
מלאכה על ידי אחרים;
בשיעור 11עסקנו בשאלה האם מלאכות הותרו במקום הפסד כששביעית נוהגת רק מדרבנן;
בשיעור האחרון עסקנו בשאלה אם קניין גוי מפקיע את קדושת ארץ ישראל ,אם אין קדושה
בפירות הגוי ,וכן האם מותר ליהודי לעבוד בקרקע של גוי.
לנושאים אלו יש השלכה על תוקפו של 'היתר מכירה' .בשיעור זה נשלים את הדיון בנושאים נוספים
שההיתר כרוך בהן.
יחידה א :האם מותר להפקיע את מצוות השמיטה?
.1תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף כ עמוד ב -כא עמוד א
משנה :אין משכירין להם {לגוים} בתים בארץ ישראל ואין צריך לומר שדות…
גמרא :מאי אין צריך לומר שדות? אילימא משום דאית בה תרתי ,חדא חניית קרקע ,וחדא דקא מפקע לה
ממעשר ,אי הכי ,בתים נמי איכא תרתי…
עיון נוסף :ממה נובע האיסור להפקיע ממעשר? עיינו שם ברשב"א כא עמוד א ד"ה 'חדא'.
.0תוספות מסכת עבודה זרה דף כא עמוד א ד"ה הא אמר
ויש מפרשים דאתיא אפילו למאן דאמר< 'אין קנין לגוי בארץ ישראל להפקיע מיד מעשר' בסוף השולח
(גיטין מז ,א) ,דמכל מקום חשובה הפקעה מה שהיא עתה ביד גוי והוא זורעה שאינו מפריש ממנה מעשר,
נמצא שאין מקיימין בזה השדה מצוה התלויה בה…
ולא נהירא …ועוד קשיא< דלשון הפקעה משמע שמפקיע החיוב לגמרי מן הקרקע ,וכאן אין הפקעה גמורה,
כיון דאין קנין ,שהרי גם עתה שהוא ביד הגוי אם יזרע בה ישראל תתחייב לעשר.
לכך נראה לפרש דאתיא כמאן דאמר< 'יש קנין' ,וכשמוכרה לגוי הוא מפקיעה ממש ממעשר ,שאפילו יזרע
ישראל לא יתחייב במעשר.
.3הרב עמרם בלום -שו"ת בית שערים חלק יורה דעה סימן תה
וכי לשון זה דמפקע לה ממעשר דוקא הוא?! והלא הכונה דמפקע מכל חובות ומצות התלויות בארץ ,והלא
בגיטין (דף מז) בפלוגתא דיש קנין ואין קנין נקט נמי האי לישנא להפקיע מיד מעשר ,והכונה על כל מצות
התלויות בארץ …אלא משום דהוי פלוגתא דיש קנין תליא בקרא דכתיב במעשר ,נקט מעשר ,והוא הדין לכל
חובת קרקע .והכא נמי כאן בעבודה זרה מהאי טעמא נקט מפקע לה ממעשר והוא הדין לאינך.
היתר המכירה –שיעורים 42-44
** המקורות המסומנים בכוכביות מומלצים למתקדמים
דאיפכא היה לו לומר- …
בגמרא במסכת עבודה
זרה (מקור )1נכתב
שאסור להשכיר שדות
לגויים משום שבכך
אותן
מפקיעים
האדר"ת
ממעשרות.
מציין ,שאילו היה איסור
להפקיע שדה ממצוות
השמיטה -הרי שהיה
אסור למכור כל השנים
מטעם שמפקיע ממצוות
השמיטה.
לדידן דקיימא לן אין
קנין -לפי ההלכה קנין
הגוי אינו מפקיע את
הקרקע ממצוות התלויות
בארץ ,ולכן לא חל איסור
למכור אותה לגוי.
דאנו סומכין – …בכך
שאנו מוכרים את הקרקע
לגוי ,בכדי להתיר את
עבודות הקרקע וקדושת
הפירות ,אנו סומכים על
הסוברים ש'יש קנין לגוי'
ממצוות
להפקיע
התלויות בארץ.
כלי קופסא חייבים
בציצית -לדעת שמואל
בגדים חייבים בציצית
אפילו כשהם בקופסא,
ולא רק כשלובשים את
הבגד (חובת מנא ולא
חובת גברא).
.1הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (אדר"ת) -אדר היקר -איגרת ט
מהא דאסרו חז"ל שכירות שדות בארץ ישראל משום הפקעת תרומות ומעשרות ,ואם כן בשנת השביעית
יהא מותר ,ולא עוד ,דאיפכא היה לו לומר דאסור בכל שנות השמיטה ,מפני שנת השמיטה …אלא ודאי דאין
שום איסור שביתה לישראל כשאינו יהודי יעשה בשדהו בשביעית.
ויש לומר נהפוך הוא שחז"ל לא החמירו כל כך בזה גם מדרבנן להשכירו לאינו יהודי ,לאשר לכל היותר אין
בזה רק שבות ,והרי גם בשבותי שבת התירו בהפסד גדול ,ואם כן קל וחומר לשבות שביעית …אלא שיש
לומר דלא התירו משום הפסד רק לפעמים ,ולא כהאי גוונא דשביעית שהיא שנה שלימה ובפומבי…
במה נחלקו ה'בית שערים' והאדר"ת? מדוע לדעת האדר"ת אסור להפקיע חיוב מעשרות ,ומותר
להפקיע חיוב שביעית?
עיון נוסף :עיינו באבני נזר יורה דעה סימן תנח מאות י ואילך ,הדן בשאלה אם יש איסור
להפקיע מחיוב השמיטה.
.5הרב אברהם יצחק הכהן קוק -שו"ת משפט כהן (ענייני ארץ ישראל) סימן נח
מצד הפקעה דמעשר -לדידן דקיימא לן אין קנין ,יש לומר דגם מצד זה מותר.
ויש לומר דלמאן דאמר בטלה קדושת הארץ אין איסור זה כי אם מדרבנן ,ויש לומר דעד כאן לא גזרו חז"ל
בשכירות {לעיל מקור }1משום דאיכא תרתי< חניה בקרקע והפקעת מעשרות ,רק בעובד כוכבים דיש בו
דין חניה ,אבל כשבטל העיקר לא גזרו משום הפקעת מעשרות .ואף על גב דאנו סומכין אמאן דאמר 'יש
קנין' ,אולי יש לומר< דכיון דאם ישראל לוקח אחר כך ממנו חייב ,ולא חשיב כיבוש יחיד ,אין זו הפקעה.
והעיקר ,שלא מצינו איסור מטעם ההפקעה לבדו ,דלא גזרו חז"ל למכור לנכרי בגד של ד' כנפות מפני
הפקעת ציצית ,כפי הנראה אפילו לשמואל דכלי קופסא חייבים בציצית ,אלא לצירוף עם טעמים אחרים.
.1רבי יעקב וילובסקי -בית רידב"ז סימן ד -דף נז עמוד ב
כל עיקר ההיתר הוא אך אליבא דשיטת הבית יוסף ז"ל דסבירא ליה אין שביעית נוהג בשל נכרים ,וכל עיקר
טעמו משום דסבירא ליה דיש קנין לגוי בארץ ישראל להפקיע מקדושתה ,לפי זה כיון שנפקעה הקדושה על
ידי גוים אם כן היכי שייך למימר 'משום ישוב ארץ ישראל לא גזרו רבנן' ,דמבטלינן דברי רבנן משום ישוב
ארץ ישראל? …דהא למאן דאמר דסבירא ליה 'יש קנין לגוי בארץ ישראל להפקיע קדושתה' הוי כחו"ל? וכן
כתב מפורש הרא"ש ז"ל בתשובתו דלמאן דאמר 'יש קנין' הוי כמו חו"ל …לפי זה האיך אפשר להעלות על
חובת הדעת דמותר להפקיע קדושת הארץ ולעשותה חול משום ישוב ארץ ישראל ,כיון דעל ידי זה לא הוי כלל
כשמפקיעים
לדעת קדושת הארץ? …ואין לומר דאפילו אם יפקיע הקדושה מן הארץ על ידי קנין נכרי והוי כחו"ל הוא דווקא
המצות…
מוכרים
כאשר
רידב"ז,
לענין תרומות ומעשרות ושמיטה ומצות התלויין בארץ הוי כחו"ל ,אבל עם כל זה יש בו ישוב ארץ ישראל כי
קרקע בארץ ישראל בגלל
שהתעורר ,לא תלי זה בזה ,וכדאי לעשות מהארץ חו"ל אך בשביל ישוב ישראל בארץ .זה אינו ,דקדושת הארץ דרבנן
צורך
ומפקיעים אותה מחיובי לא יבטלו רבנן קדושתן קדושת הארץ גופיה משום ישוב ארץ ישראל.
קדושתה
המצוות,
פוקעת ,ואין בה מצוות
ישוב ארץ ישראל.
מי מנה עפר יעקב -
במדרש במדבר רבה (בלק
פרשה כ ,אות יט)< 'מי
מנה עפר יעקב מי יוכל
למנות מצות שהן עושין
בעפר' -כלומר שישנן
מצוות רבות התלויות
בארץ.
מהי טענתו של הרידב"ז כנגד היתר המכירה?
.7הרב אברהם יצחק הכהן קוק -שבת הארץ מבוא אות טו
ידידי הגאון רבי יעקב דוד רידב"ז שליט"א העיר בקונטרס השמיטה אשר לו< איך אפשר לומר שנתיר
להפקיע את מצות שביעית על ידי הפקעת המכירה …משום ישוב ארץ ישראל .הרי כיון שאנו מפקיעים
אותה מקדושתה אין כאן מצות ישוב ארץ ישראל.
אבל כל זה מיוסד רק על הסברא שאין שום מעלה אחת לארץ ישראל מלבד מה שעל ידה אפשר לקיים את
המצות התלויות בה ,והיא לפי זה רק כעין הכשר להמצות התלויות בארץ ,לפיכך כשמפקיעים חובת המצות
אפילו על פי הכרח ,שוב אין כאן מצות ישוב ארץ ישראל ,ובאמת לא כן הדבר .וסברא זו אינה מיוסדת על פי
עיקר יסודה של תורה ,התלויה ביסוד קדושתה העליונה גם היא בארץ ישראל ,ו'מלכה ושריה בגוים אין
תורה' ,ו'כיון שגלו ישראל ממקומם אין לך ביטול תורה גדול מזה' ,כי ארץ ישראל דומה בזה לתלמוד תורה,
4
היתר המכירה –שיעורים 42-44
** המקורות המסומנים בכוכביות מומלצים למתקדמים
ותלמוד תורה אף על פי שהוא מביא לידי מעשה המצות כולן ,מכל מקום חלילה לומר שערכה של תורה
איננו כי אם הכשר למעשה המצות ,אבל היא עליונה וחשובה בקדושתה בפני עצמה ,עד שאפילו כשלומדין
מה שאי אפשר לקים כלל אין שיעור למעלת הלימוד ההוא …כמו כן היא קדושת ארץ ישראל ,אף על פי
שבקדושתה היא מביאה אותנו גם בחורבנה לידי כמה מצות שאין לנו דוגמתן בחוץ לארץ ,וקל וחומר
בבנינה' ,מי מנה עפר יעקב' ,מכל מקום לא זה הוא כל עיקר מעלתה ,עד שנאמר שאם מתבטל חיובן של
כמה מצות או אם יש איזה דוחק המונע מקיום המצות ומכריח לבקש דרכים כדי להיות נפטרים מהן בפני
הדחק ,יגרע בזה ערך קדושתה וחיבת מצות ישיבתה כי לא כן הוא ,ואפילו אם מפני הדחק ,צריכים להפקיע
איזו מצוה מהמצות התלויות בארץ לא יפול על זה ,חס ושלום ,לבם של הזוכים להסתופף בצלצח קדושת
חבת נעימת ארץ חמדה אשר עיני ד' אלוקינו בה תמיד מראשית השנה עד אחרית שנה …כי עצם ישיבת ארץ
ישראל מצד עצמה שקולה היא נגד כל המצות שבתורה שבכלל כל המצות כלולות גם כל המצות התלויות
בארץ.
חלל עליו – …חובה .8הרב אברהם יצחק הכהן קוק -שו"ת משפט כהן (ענייני ארץ ישראל) סימן סג
להציל חולה הנמצא תכלית הישוב הוא ענין של דורות ,ועל ידי חזוק הישוב והתרבות אחינו בית ישראל בארץ הקודש תהיה
בסכנה ,אפילו אם הגאולה בקרוב יותר ,כי זהו פשוט שהגאולה תלויה ברבוי אחינו עם קדוש בארץ הקודש ,וממילא נזכה
ההצלה כרוכה בחילול לקיים הכל ,והוי 'כחלל שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה' .ואף על פי שלא יפלא משמו יתברך למהר
שבת ,כדי שהחולה יזכה
לקיים שבתות הרבה ישועה ,גם בלא שום התחלה ממעשינו ,מכל מקום כך גזרה חכמתו יתברך ,שנהיה אנחנו מתחילים בסבוב
לאחר שיתרפא (יומא פה ,התחלת קץ המגולה ,שהוא נשיאת ענף ופרי של הרי ישראל לעמו ישראל ,אשר קרבו לבא .וכיון שעל ידי
ב).
נשיאת ענף ופרי – …חומרא דשביעית יעוכב ענין הישוב ,ויתרשלו ידי רבים מקנין קרקע ,כאשר ידעתי שהרבה אומרים בחו"ל,
בגמרא במסכת סנהדרין שכיון שעדיין אינה ניכרת ברכת הארץ לעשות התבואה לשלש השנים אם כן אי אפשר להם לשבות,
(צח ,א) נכתב שכאשר
ההרים בארץ ישראל וכשיעבדו הלא יעברו על דברי תורה ,על כן הם מתרחקים מארץ הקודש .אבל כשמודיעים שכפי המדה של
יצמיחו ענפים ופירות ,הדחק יש צדדי היתר ,והצדדים הללו אינם נופלים מכל דרכי היתר של הדברים הדחוקים הרבה ,כסירכות
'אין לך קץ מגולה מזה',
כלומר שזהו סימן וחדש וכיוצא בזה בהוראות רבות ,שסומכים על דעת יחידים ,אז יתרצו רבים לבא ,וכפי רבוי שיבתם של
גאולים תתרבה הברכה העליונה להחיש גאולה ,ואז נקיים הכל בבירור ,באופן שיהיה לנו שילומים על כל
לגאולה.
סירכה
כסירכות
צערנו ממה שאנו מוכרחים להשתמש בהיתירים דחוקים ,ויעננו ד' במרחב.
ֶּבריאה עשויה להטריף
את הבהמה .ויש מקרים
שבהם מתירים את
הבהמה ,אבל ההיתר
דחוק ולא פשוט.
חדש -אסור לאכול .9הרב יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי -ספר השמיטה עמוד עג
מהתבואה החדשה 'חדש' בנוגע לפרט האחד שצווחו המערערים שעל ידי זה עלולה מצוות השמיטה להישכח חס ושלום ,נתנו צדק
עד לאחר טז בניסן .בחוץ
לארץ המנהג להקל לטענה זו ,דודאי כל מצוה קלה דרבנן ,אפילו כל שום מצוה של מנהג חלילה לבטלה ,והמכירה אינה
בחדש ,למרות שהיתר זה מספיקה להשאיר לה {למצוות השמיטה} זכר .ולא דמי לתקון פרוזבול ,דמלבד מה שזה נתקן על ידי בית
דחוק.
האם לדעת הרב קוק היתר המכירה הוא דחוק? באיזה כלל הלכתי הרב קוק השתמש על מנת
להצדיק את היתר המכירה?
דין הגדול ,אף גם אחרי תקון הפרוזבול -הלא עצם השמיטה שמיטת הקרקע עם כל דיניה הלא נשארה
לגמרי = כמו כן בודאי לא דמי למכירת חמץ שכל דין חמץ נשאר בתקפו לגמרי .לא כן כשתונהג המכירה
תיבטל חס ושלום השמיטה .ולכן אף על פי שכתבו ופרסמו שלא קבעו הדבר למנהג קבוע ובכל ערב שמיטה
ידונו על זה מחדש ,הסכימו לקבל העצה המוצעת מאיזה רבני ארץ ישראל שכל מוכר אחוזתו ישאיר לו לכל
הפחות חלקה קטנה באחוזתו שעל ידה יקיים מצות שמיטה לפרטים …ונכון שכל רב המתעסק בהיתר
המכירה ידקדק על זה או גם יכניס פרט זה בחוזה המכירה .ועל ידי זה לא תשכח וגם תקוים תורת
השביעית.
5
היתר המכירה –שיעורים 42-44
** המקורות המסומנים בכוכביות מומלצים למתקדמים
יחידה ב :איסור לא תחנם
התורה אוסרת באופן מיוחד למכור קרקעות לגוים בארץ ישראל ,איסור זה נידון רבות בפוסקים בהקשר
של היתר מכירה .ברור שאין להשוות היתרים שנאמרו לצורך מכירה לגוי פרטי לעניין שמיטה ,למכירה
אחרת לגוי ,הנחת המוצא של הדיון כאן הינו שהקרקע נמכרת רק לצורך שמיטה ,אך יש להתמודד עם
איסור 'לא תחנם'.
.12דברים פרק ז פסוק ב
יתם …לֹא ִת ְכרֹת ָל ֶּהם ְב ִרית וְ לֹא ְת ָחנם<
ֶּיך וְ ִה ִכ ָ
יך ְל ָפנ ָ
ּונְ ָתנָם ד' א-ל ֶֹּה ָ
.11תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף כ עמוד א
לא תחנם -לא תתן להם חנייה בקרקע= דבר אחר< לא תחנם -לא תתן להם חן= דבר אחר< לא תחנם -לא
תתן להם מתנת חנם.
מהפסוק 'לא תחנם' למדו חכמים שלושה איסורים .בהמשך נברר אם גדרי שלושת האיסורים
שווים.
סוריא -אף שנכבשה על
ידי דוד המלך ,אין לה
מעמד כשל יתר ארץ
ישראל ,אלא של 'כיבוש
יחיד' ,ולכן הקלו בה.
בשבע אומות -הפסוקים
בהם מופיעה המצווה 'לא
תחנם' מתייחסים לשבע
האומות שהחזיקו בארץ
ישראל בזמן משה רבינו -
החיתי ,הגרגשי ,האמורי,
הכנעני ,הפריזי ,החוי
והיבוסי.
מתנת חנם ונתינת חן- …
המוזכרים
האיסורים
במקור 11אינם קשורים
לעבודה זרה ,ולכן חלים
על כל הגויים .לעומת
זאת ,איסורים אחרים
בפסוק
המוזכרים
מתייחסים רק לשבע
האומות ,בגלל אדיקותן
בעבודה זרה.
.10משנה עבודה זרה פרק א משנה ח -תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף כ עמוד ב -כא עמוד א
אין משכירין להם בתים בארץ ישראל ואין צריך לומר שדות= ובסוריא משכירין להם בתים אבל לא שדות=
ובחו"ל מוכרין להם בתים ומשכירין שדות ,דברי רבי מאיר=
רבי יוסי אומר< בארץ ישראל משכירין להם בתים אבל לא שדות= ובסוריא מוכרין בתים ומשכירין שדות=
ובחו"ל מוכרין אלו ואלו.
גמרא< אמר רב יהודה אמר שמואל< הלכה כרבי יוסי.
.13תוספות מסכת עבודה זרה דף כ עמוד א
סתמא דמלתא מיירי בכולהו גוים ,וכן משמע בסוגיין בסמוך .וקשה דהאי 'לא תחנם' בשבע אומות דוקא
כתיב ,דכתיב< (דברים ז) 'ונשל גוים רבים מפניך החתי' וגו' ,וכתיב< 'לא תכרות להם ברית ולא תחנם ולא
תתחתן בם' ,ובפרק הערל (יבמות דף עו) מוקמינן ליה בשבע אומות? …ויש לומר< דודאי בכל הנך קראי
איכא טעמא רבה דלא מצינן לאוקמינן אלא בשבע אומות …אבל מתנת חנם ונתינת חן וחנייה אין שום טעם
לחלק בין שאר גוים לשבעה עממים.
.11רמב"ם הלכות עבודה זרה י מהדורת שבתי פרנקל
(א) אין כורתין ברית לעובדי עבודה זרה כדי שנעשה עמהם שלום ונניח אותם לעבדה ,שנאמר 'לא תכרות
להם ברית' ,אלא יחזרו מעבודתה או יהרגו…
(ג) אין מוכרין להם בתים ושדות בארץ ישראל …ומשכירין להם בתים בארץ ישראל ,ובלבד שלא יעשם
שכונה ,ואין שכונה פחותה משלשה .ואין משכירין להם שדות …ומפני מה החמירו בשדה? מפני שיש בה
שתים< מפקיעה מן המעשרות ,ונותן להם חניית בקרקע .ומותר למכור להם בתים ושדות בחוצה לארץ,
מפני שאינה ארצנו.
(ד) אף במקום שהתירו להשכיר ,לא לבית דירה התירו ,מפני שהוא מכניס לתוכה עבודה זרה ,ונאמר 'ולא
תביא תועבה אל ביתך' ,אבל משכיר להן בתים לעשותן אוצר …ומפני מה אין מוכרין להן? משום שנאמר
'ולא תחנם' לא תתן להן חנייה בקרקע ,שאם לא יהיה להן קרקע ישיבתן ישיבת עראי היא…
האם לדעת הרמב"ם איסור 'לא תחנם' נוהג רק בשבע האומות ,בכל עובדי עבודה זרה ,או בכל
הגויים? (הנוסח המובא כאן מבוסס על כתבי יד .כדאי להשוות לנוסח הדפוסים הרגילים של
הרמב"ם)
6
היתר המכירה –שיעורים 42-44
** המקורות המסומנים בכוכביות מומלצים למתקדמים
לא תחנם בזמן הזה
.15הרב אברהם יצחק הכהן קוק -שבת הארץ מבוא אות יב
לכאורה נראה לומר ,שאיסור לא תחנם דחניה בקרקע ,כיון שהוא נאמר דוקא בארץ ישראל ,אם כן בזמן
הזה ,למאן דאמר שבטלה קדושת הארץ לחיובי המצות התלויות בארץ ,הוא הדין נמי דבטלה לענין חניה
בקרקע ואינה אלא מדרבנן .אמנם דעת הרמב"ם משמע קצת שאינה כן …כיון שכתב שבזמן שאין היובל
נוהג אין מקבלין גר תושב לדין ישיבת הארץ…
.11הרב יוסף תאומים -פרי מגדים אורח חיים אשל אברהם -סימן שו ס"ק כ
כי אם ישוב ארץ ישראל
אף האידנא שאנו בין האומות ,וליכא לא תחנם לעכו"ם ,כי אם ישוב ארץ ישראל לבד…
לדעת ה'פרי מגדים',בזמן שישראל נמצאים
בין האומות אין איסור
'לא תחנם' ,אלא קיימת
רק מצוות ישוב ארץ
ישראל.
עיון נוסף :עיינו בשו"ת אבני נזר יורה דעה סימן תנח .מהי קושייתו על דברי הפרי מגדים?
.17הרב עובדיה יוסף -שו"ת יביע אומר חלק י -יורה דעה סימן מא -בהערה
ואפשר שכ וונת הפרי מגדים כן על דרך האמור ,שלמאן דאמר לא קידשה לעתיד לבוא ,ובטלה קדושת
הארץ ,לא שייך איסור זה…
עיון נוסף :עיינו בדברי ה'מנחת חינוך' במצוה צד ,האם איסור לא תחנם חל גם במקומות
שהקדושה בהם היא רק ברמה של 'עולי מצרים'
7
היתר המכירה –שיעורים 42-44
** המקורות המסומנים בכוכביות מומלצים למתקדמים
יחידה ג' :לא תחנם' במכירה זמנית
מכירת עץ מחובר בתנאי שהגוי יקצוץ
.18משנה מסכת עבודה זרה פרק א משנה ח
אין מוכרין להם במחובר לקרקע אבל מוכר הוא משיקצץ ,רבי יהודה אומר מוכר הוא לו על מנת לקוץ.
גמרא דף כ עמוד ב :תנו רבנן< מוכרין להן אילן על מנת לקוץ וקוצץ ,דברי ר' יהודה .רבי מאיר אומר< אין
מוכרין להן אלא קצוצה.
.19רש"י מסכת עבודה זרה דף יד עמוד ב
אין מוכרין להן במחובר לקרקע -משום דכתיב< 'לא תחנם' -לא תתן להם חנייה בקרקע.
.02רבינו יהונתן מלוניל על הרי"ף מסכת עבודה זרה משניות דף ה עמוד ב
אין מוכרין להם במחובר לקרקע ,כלומר ,אסור למכור לנכרי אילן אחד לעשות ממנו קורות לביתו כל זמן
שהוא מחובר לקרקע דדילמא ימלך הגוי שלא יקצצנה וקא עבר משום 'לא תחנם' ,דרשינן< 'לא תתן להם
חניה בקרקע' ,אבל מוכר הוא לו משיקצץ דלא גזרינן נקצץ אטו נטוע ואף על גב דגזרינן שבורים אטו
שלימין ,ורבי יהודה שרי אפילו בעודו נטוע ,כיון שקבל עליו לקוץ תו לא גזרינן דילמא יהיה נמלך.
.01שולחן ערוך יורה דעה -הלכות עבודת כוכבים -סימן קנא סעיף ז
אין מוכרין להם בארץ ישראל כל דבר המחובר ,כגון אילן וקמה ,אבל מוכרים על תנאי שיקוץ ,וקוצץ.
.00תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף יד עמוד ב
רבי מאיר אומר< אף דקל טב ,חצב ונקלס -אסור למכור לעובדי כוכבים= דקל טב הוא דלא מזבנינן ,הא
דקל ביש מזבנינן?! והתנן< אין מוכרין להם במחובר לקרקע! א"ל< מאי דקל טב? פירות דקל טב .וכן אמר
רב הונא< פירות דקל טב.
.03הרב אברהם חיים הירש שור -תורת חיים מסכת עבודה זרה דף יד עמוד ב
מאי דקל טב פירות דקל טב .כלומר אף על גב דתלושין הן אסור למוכרן לעכו"ם ,משום דהך מינא מסתמא
לעכו"ם קא בעי להו .דהא דתנן אין מוכרין להן במחובר לקרקע בפירות נמי איירי ,שכל זמן שהן מחוברין
באילן אסור למוכרן לעכו"ם ,כדקתני לקמן 'קמה על מנת לקצור וקוצר' .וכן כתב הרמב"ם ז"ל בפרק י
מהלכות עבודה זרה< 'ואין מוכרין להן פירות ותבואה וכיוצא בהן במחובר לקרקע' .ואם כן צריך לומר
דפירות דקל טב -בתלושין קאמר.
אחד מעשרה -עץ שתול
נחשב כקרקע ,לכן המוכר
אותו כמוכר קרקע
קטנה .וכיון שבמכירה זו
יש קרקע שתשאר לעולם
של הקונה (גזע העץ
לאחר שיכרת) ,היא
חמורה יותר מאשר
מכירה של קרקע לזמן.
.01הרב שלמה זלמן אויערבך -מעדני ארץ סימן א אות ו
אם נתן לו הישראל זכות השהאה {=שהייה} ולא התנה כי אם על מנת לקוץ לאחר זמן ,נראה לענ"ד דשפיר
יש לחוש בזה משום ספק איסור תורה …אף אם ננקוט כהסוברים דמכירה לזמן דמי לשכירות ולא אסור
אלא מדרבנן גם כן …במכירת מחובר לקרקע דחשיב כקרקע …אותו 'אחד מעשרה' יצא לגמרי מרשות
המוכר והוחלט לגמרי ברשות הגוי לכל זמן קיומו מבלי שישוב עוד אל המוכר ,ולכן הרי זה חשיב שפיר
כמכירה לצמיתות ולא כמכירה לזמן …ועל פי זה נלענ"ד דבעלי פרדסים שמוכרים פירותיהם במחובר קודם
גמר בישולם לאגודה נכרית באופן כזה שהלוקח זוכה בהפירות בעודן במחובר ,הרי הם עוברים באיסור לא
תחנם ,כיון שאין המכר על מנת לקוץ לאלתר.
לדעת הרב שלמה זלמן אויערבך ,מדוע אסור למכור לגוי צמח מחובר לקרקע אם הגוי אינו מחוייב
לקוצצו מיד?
מה יותר חמור לדעתו :מכירת מחובר לקרקע לקציצתו לאחר זמן ,או מכירת הקרקע לזמן?
8
היתר המכירה –שיעורים 42-44
** המקורות המסומנים בכוכביות מומלצים למתקדמים
סלנט
הרב שמואל
(תקע"ו -תרס"ט) נולד
בפולין ולמד בישיבת
וולוז'ין .בגיל 35התחתן,
והתגרש לאחר זמן קצר.
התחתן בשנית עם בתו
של רבי יוסף זונדל
מסלנט ,שעלה כעבור
כמה שנים לארץ ישראל.
שנתיים לאחר עליית
חותנו ,חלה הרב שמואל
ריאות,
במחלת
והרופאים אמרו לו לעבור
לארץ חמה יותר .הוא
החליט לעלות לארץ
ולהשתקע
ישראל,
בירושלים .בשנת תרכ"ו
מונה כרב העיר .בגלל
זקנותו ,וכושר ראייתו
שהלך ונחלש ,בשנת
תרס"א ביקש הרב
שמואל שהאדר"ת יגיע
לירושלים להחליף אותו
בבא העת .אך בסופו של
דבר האדר"ת נפטר כ6-
שנים לפניו .גם בעת
זקנותו כאשר לא ראה
פוסק
היה
כמעט,
בשאלות על פי זכרונו
שלא נחלש.
להפקיע את הבעלים- …
על ידי מכירת הקרקע
לזמן ,בעל השדה פוטר
את עצמו מהאחריות על
'שביתת שדהו' ,אבל לא
מפקיע את קדושת
האדמה או הפירות.
דכל שהדבר – …לדברי
הרב אויערבך ,בכל
מכירה לזמן נשארת
למוכר בעלות מסוימת על
החפץ.
האם יש איסור 'לא תחנם' במכירה לזמן?
.05הרב שמואל סלנט -הובא בשו"ת רבי יצחק אלחנן ספקטור -מכתב לרבי יצחק אלחנן
במכתבו כתב דעתו למכור לאינו יהודי על שתי שנים .מהנראה שדעת הדרת גאונו שמכירה לזמן איננה בכלל
'לא תתן להם חנייה בקרקע' …לעת עתה בהשקפה ראשונה לא אדע ,ממה נפשך< אם מכירה לזמן נחשבה
למכירה ,הלא יש לחוש לאיסור 'אין מוכרין להם שדות בארץ ישראל' כידוע= ואם אינה נחשבת מכירה
לחלוטין ,יש לאמר כי נחשבת כשכירות ,ושכירות אינה קנויה לגוף ,ונקרא שדה של ישראל …גם לא אדע
דעת הדרת גאונו שיחיה ,אם כוונתו למכור לאינם יהודים על שתי שנים ,ושהם הקונים יעבדו בשנת
השמיטה ,או כוונתו למכור כמו מכירת חמץ…
והנני להודיע להדרת גאונו שהשגתי ספר שמן המור ,שהיה רב דספרדים בחברון ת"ו זה כמאה שנה ויותר,
ועובדא הוי בחברון ,שאיש אחד עשיר היה לו כרם מחוץ לעיר ,והורה הרב בעל שמן המור ,שקודם שנת
השמיטה ימכור אותו לאינו יהודי ,והקונה יעבוד את הכרם עד אחר שנת השמיטה ,ואחר שנת השמיטה
יקבל המוכר בחזרה ,כי בשטר המכירה יהיה כתוב לזמן איזה שנים ,ומאריך בזה ,כי למכירה לזמן אינו
עובר על לא תחנם ,ובכל זה נקרא מכירה ולא שכירות ,ומאריך הרבה בתשובתו …וד' יתקננו בעצה טובה
ולאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא.
האם ה'שמן המור' התיר שהיהודי המוכר יעבוד בקרקע ,או שרק מותר למכור זמנית לגוי הקונה
ולו יהיה מותר לעבוד?
** .01הרב שלמה זלמן אויערבך מעדני ארץ סימן טז אות י -יג**
מה שסמכו המתירים על השמן המור שהתיר את המכירה לזמן ,נראה שהשמן המור לא מיירי כלל לענין
הפקעת קדושה מהפירות או לענין היתר עבודת הארץ ,אלא עיקר היתרו שם הוא להפקיע את הבעלים
מחיוב שביתת שדהו בשביעית ,ולענין זה שפיר סובר דמכירה לזמן עדיף טפי משכירות ולא רמיא כלל חיוב
אבעלים …חוץ ממה שאין ההפקעה מועלת יש גם חשש שביתת שדהו בשביעית …דכל שהדבר חוזר אחר כך
ממילא בלא שום קנין צריך להיות בהכרח קצת שיור בגוף הדבר…
כל מבין יבין שיש כאן ראיות לכאן ולכאן והדבר צריך תלמוד וקשה מאד להכריע בדבר ,ולכן נראה דאף אם
נסמוך להקל בנוגע להפקעת קדושה מהפירות כיון שהגוי הוי בעלים גמור עליהם וגם על גוף הקרקע בנוגע
להפירות ,מכל מקום להתיר עבודת קרקע דסמיכנן רק אדעת יחיד לא מסתבר כלל להקל גם במכירה לזמן,
משום דלענין הפקעת קדושה מגוף הארץ מסתבר …שצריכים דוקא בעלות גמורה גם על הגוף …אף
בשביעית בזמן הזה שהוא רק דרבנן.
.07הרב ישראל יהושע טרונק מקוטנא -שו"ת ישועות מלכו חלק יורה דעה סימן נה
הנה אמרתי בפשיטות שטוב להתיר למכור לנכרי ואף על פי שאסור ליתן ולמכור קרקע בארץ ישראל ,כיון
שהוא לטובת היישוב פשיטא דאין כאן איסור ד'לא תחנם' ,בפרט כשמוכר על מנת להחזיר דמהני בחמץ
דמהני בחמץ – …חמץ {ו}לא נאסר במתנה על מנת להחזיר ,כמו שכתב המגן אברהם (תמח ,ה) בשם הרדב"ז (ה ,מג) ,ובשביעית
שניתן לגוי ב'מתנה על בזמן הזה דאינו אלא מדרבנן פשיטא דאין להחמיר ,וזה פשוט.
מנת להחזיר' אינו נאסר
באכילה כדין 'חמץ שעבר
עליו הפסח'.
עיון נוסף :עיינו בדברי המעדני ארץ סימן יז אות ג שם הוא דן בדברי המגן אברהם והרדב"ז
ביחס לענייננו.
.08הרב אברהם יצחק הכהן קוק -שו"ת משפט כהן (ענייני ארץ ישראל) סימן סה
ונראה דאף על גב דשכירות קרקע בארץ ישראל לגוי אסורה מדרבנן ,מכל מקום אין בכלל הגזירה מכירה
לזמן ,משום דאין זה בכלל מכירה האסורה מדין התורה ,ובשם שכירות גם כן אינה נכללת .על כן אין לנו
לחדש גזירה מדעתנו ,ויש לומר דבמלתא דלא שכיחא לא גזרו רבנן.
האם הרב קוק וה'ישועות מלכו' מתמודדים עם אותה קושיה על ההיתר שבמכירה לזמן?
9
היתר המכירה –שיעורים 42-44
** המקורות המסומנים בכוכביות מומלצים למתקדמים
שטוח העליון של הקרקע
לפי חלק מן הפוסקים,אין איסור 'לא תחנם'
כאשר מוכרים לגוי רק
את החלק העליון של
הקרקע שממנו יונק העץ.
לדעת החזון איש גם
במקרה זה יעבור המוכר
על האיסור.
.09חזון איש סימן כד אות ד
לעיל סימן כא לא זכינו אי מכירה לזמן הוי בכלל מכירה או בכלל שכירות …אין לך מכירה לזמן יותר
ממכירת אילן בלא קרקע שהרי אין לו רק עד שימות האילן …ואפילו הכי אסור בחו"ל ,שמע מינה דמכירה
לזמן כמכירה דמי ואסור בארץ ישראל מהתורה ,וקאי עליה בלאו דאורייתא.
ושמעינן מכאן דאף אם מוכר לו שטוח העליון של הקרקע לזמן נמי הוא בלאו דאורייתא ,שהרי הכא באילן
אינו מוכר לו רק את היניקה .ושמעינן מכאן דקנין לזמן מפקעת ממעשר.
האם לדעת החזון איש מכירה לזמן אסורה בגלל איסור 'לא תחנם' ,או בגלל הגזירה שלא
להשכיר שדות לגויים?
עיון נוסף :עיינו במעדני ארץ סימן טז אות ה שדן בדברי החזון איש.
שו"ת משפט כהן (ענייני ארץ ישראל) סימן סא
לבי דוי שהננו מופקעים מקדושת המצוה החביבה ,שאפילו אם לא יהיה לנו