איסור ספיחין בשמיטה
הזריעה בשביעית אסורה מהתורה ,ולכן בדרך כלל זרעים לא צומחים בשמיטה,
אך גם מבלי זריעה בשמיטה ,זרעים בודדים שנזרעו לפני השביעית ולא נקלטו לפני
השביעית צומחים בשביעית ,הדיון בשיעור זה הוא בדינם של צמחים אלו.
יחידה א :מקור הדין
איסור ספיחים -מחלוקת רבי עקיבא וחכמים
.1ויקרא פרק כה ,ד-ה
יר ָּׁך
יח ְּׁק ִצ ְּׁ
ָארץַ ,ש ָּׁבת ַלד'ָּׁ ,ש ְּׁד ָּׁך לֹא ִת ְּׁז ָּׁרע וְּׁ ַכ ְּׁר ְּׁמ ָּׁך לֹא ִת ְּׁזמֹר( :ה) ֵאת ְּׁס ִפ ַ
יעת ַש ַבת ַש ָּׁבתֹון יִ ְּׁהיֶה ָּׁל ֶ
ּוב ָּׁשנָּׁה ַה ְּׁש ִב ִ
(ד) ַ
ָארץ:
יר ָּׁך לֹא ִת ְּׁבצֹרְּׁ ,שנַת ַש ָּׁבתֹון יִ ְּׁהיֶה ָּׁל ֶ
לֹא ִת ְּׁקצֹור ,וְּׁ ֶאת ִענְּׁ ֵבי נְּׁ ִז ֶ
.2רש"י ויקרא פרק כה פסוק ה
את ספיח קצירך -אפילו לא זרעתה והיא צמחה מן הזרע שנפל בה בעת הקציר ,הוא קרוי ספיח.
מהם ספיחין ,מה ניתן ללמוד מהפסוקים לגביהם?
מיכן סמכו חכמים -
מפסוק זה עולה שיש
תבואה שאותה אסור
לאסוף בשמיטה ,למרות
שהיא לא נזרעה באיסור.
מכאן ניתן ללמוד שיש
איסור בספיחין שגדלו
מאליהם בשמיטה.
.3ספרא (תורת כהנים) בהר פרשה א תחילת פרק א
'את ספיח קצירך לא תקצור' -מיכן סמכו חכמים על הספחים שיהו אסורים בשביעית.
.4ספרא (תורת כהנים) בהר פרשה ג פרק ד אות ה
עתידים אתם לומר( :ויקרא כה ,כ) 'מה נאכל בשנה השביעית? הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתינו' -אם
אין אנו זורעים מה אנו אוספים?
אמר רבי עקיבא :מיכן סמכו חכמים על הספיחים שיהו אסורים בשביעית ,וחכמים אומרים :אין ספחים
אסורים מדברי תורה ,אלא מדברי סופרים.
מיהם חכמים שבמקור הקודם? האם המקור הקודם הוא כשיטת רבי עקיבא או כשיטת חכמים?
עיון נוסף :עיינו בכסף משנה בהלכות שמיטה (ד ,ב) .את איזו שיטה לדעתו מפרשת הספרא
שבמקור הקודם?
מאיזה פסוק למד רבי עקיבא איסור לספיחין בשביעית? האם יש לכם הסבר לכפל המקורות?
.5רבי שלמה סירילאו -שביעית פרק ט הלכה א
משמע מתוך הברייתא {מקור }4דתקנה קדומה בישראל היתה לאיסורא קודם רבי עקיבא ורבנן ,דקתני:
'מכאן סמכו לספיחים' ,משמע שבא רבי עקיבא לתת טעם למנהג שמצא ,ורבנן סברי דמדרבנן היה המנהג,
משום עוברי עבירה.
כיצד מסביר ר' שלמה סירילאו את הביטוי 'סמכו לספיחים' המוזכר בדברי רבי עקיבא?
עיון נוסף :עיינו במאמרו של הרב בצלאל ז'ולטי בכתב עת תורה שבעל פה שנה כח יא -יד עמוד
יט כיצד הוא מסביר את איסור ספיחין בדעת רבי עקיבא.
מהי כוונת ר"ש סירילאו בפירוש שיטת חכמים 'משום עוברי עבירה'?
.6רמב"ן פירוש התורה -ויקרא פרק כה פסוק ה
דלא תקצור כלל -לדעת
רבי עקיבא חל איסור שנו משנתם {במקור }3כדברי רבי עקיבא ,דלא תקצור כלל.
מהתורה לקצור ולאכול אבל כדברי חכמים -שלא תעשה אותם קציר לעצמך ,ולא תעשה אותם בציר לעצמך ,אלא נהוג בהם מנהג
ספיחין.
הפקר .וכן 'לא נאסוף את תבואתנו' -שלא נאסוף אל בתינו פירות האילן והספיחים ,כי {אם} בהפקירם
לעניים ולחיה ולבהמה.
1
הר"ן (רבי ניסים בן
ראובן גירונדי (ה'פ -שיעור מספר – 27-28ספיחין בשמיטה
ה'קמ) ,נולד בברצלונה
שבספרד .נחשב לאחד
מגדולי הפוסקים ,היה
רופא ובעל השכלה רחבה
מאוד .חיבורו החשוב
הוא פירושו על הרי"ף,
אך הוא כתב גם פירוש
על רוב מסכתות התלמוד
הבבלי .כמו כן כתב ספר
מכל
ידוע.
דרשות
תפוצות ישראל היו פונים
אליו בשאלות ,חלק
מתשובותיו כונסו לשו"ת
הר"ן .בנוסף לכך ,רבינו
ניסים היה סופר סת"ם,
ואף כתב לעצמו ספר
תורה שנמצא כיום
בספרייה הלאומית.
כרב
ששימש
בזמן
בברצלונה נאסר בשל
עלילה ,אך שוחרר כחצי
שנה לאחר מכן.
רבי יצחק בר ששת,
(הריב"ש) היה מתלמידיו
ובתשובתיו
הגדולים,
הוא מביא דברים רבים
מדברי הר"ן.
לדברי רמב"ן ,כיצד מסבירים חכמים ,הסוברים שספיחים מותרים מן התורה ,את הפסוק 'את
ספיח קצירך לא תקצור'?
.7ספר החינוך -פרשת בהר מצוה שכח
שלא נקצור ספיחים בשנה השביעית …רצה לומר שלא נקצור אותו כדרך שאנו קוצרין תבואתינו בשאר
שנים .אבל מכל מקום אכילתו הותרה לנו ,ובלבד שנאכלהו דרך הפקר …כי לא תקפיד התורה בדברים אלו
זולתי שיראה ממעשה האדם בכל ענין שנה זו כאילו אין דבר מיוחד ברשותו ,רק שהכל ברשות אדון הכל,
וכמו שאמרנו למעלה.
לפי ספר החינוך ,מהו הטעם לדין התורה שיש איסור על קצירה כדרכה ,ואין איסור אכילה
בספיחים מהתורה?
מדוע רבי עקיבא נזקק ללימוד משני פסוקים?
.8חידושי רבינו ניסים ( -הר"ן) מסכת פסחים דף נא עמוד ב -ד"ה רבי שמעון אומר
תמה על עצמך לרבי עקיבא נמי אמאי מצריך 'ולא נאסוף את תבואתנו' לספיחין שהם אסורים {במקור ,}4
תפוק לי מאת 'ספיח קצירך'?
אלא :אי מהתם הוה אמינא דספיחין שאסרה תורה לא מחמת עצמן ,דלא חשיבי ולא מקרו תבואה ,אלא
מפני הרמאים שיהו זורעין וקוצרין ואומרין ספיחין קצרנו ,ולפיכך הפקירתן תורה ואסרה שלא לקצור
כדרך הקוצר את שלו ,אלא כזוכה מן ההפקר .ולתקנתא דרמאי בהכי סגי ,שאף על פי שאין צריכין ביעור
כיון שהם הפקר ,מה תעלה {תועלת} יש להן שיערימו?!
להטעינן ביעור -לדעת
הר"ן (כדעת רש"י) ולפיכך הוצרך רבי עקיבא להטעינן ביעור מקרא ד'לא נאסוף את תבואתנו' ,שאף לענין ביעור חששה תורה
מותרים לרמאין .ולרבנן דפליגי עליה דלא דרשי ליה להכי ,הספיחין צריכין הפקר ,אבל אם זכה מתוך שדהו כזוכה
.הספיחין
רבי
לפי
גם
באכילה
מן ההפקר ,אין צריכין ביעור.
עקיבא .בפסוק התחדשה
ההלכה שגם על ירקות
שהם 'ספיחין' חלה
קדושת שביעית והם
חייבים בביעור.
מהי המחלוקת בין חכמים לרבי עקיבא לפי פירוש הר"ן?
.9רבי שלמה סירילאו -פרק ח הלכה ו
תרי קראי צריכי לרבי עקיבא ,דאי כתב רחמנא' :ולא נאסוף את תבואתנו' ,הוה אמינא הכי קאמר קרא:
'הן לא נזרע' ,ואם זרענו ' -לא נאסוף' ,אבל יצאו מאיליהן שרו .תלמוד לומר' :את ספיח קצירך' -לרבות
אפילו יצאו מאיליהן באכילה אסירי; אי כתב קרא ד'ספיח' ,הוה אמינא :כדרך הקוצרים הוא ד'לא
תקצור' ,הא שלא כדרך הקוצרים שרי ,תלמד לומר' :לא נאסוף' -כלל לא נאסוף.
לדעת ר"ש סירילאו ,האם מותר לאכול מן הספיחים לפי רבי עקיבא? מהי דעת חכמים בסוגיה
זו? השוו לשיטת הר"ן שבמקור הקודם.
טעם האיסור לחכמים
.11רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק ד הלכה ב
ולמה גזרו עליהם {על הספיחים}? מפני עוברי עבירה ,שלא ילך ויזרע תבואה וקטניות וזרעוני גנה בתוך
שהתירו אותן מינין -…שדהו בסתר ,וכשיצמח יאכל מהם ויאמר ספיחים הן ,לפיכך אסרו כל הספיחים הצומחים בשביעית.
כפי שיבואר בהמשך ,מיני
מהו הטעם שנותן הרמב"ם לאיסור ספיחין? מהו המקור לדבריו?
הצמחים שאין רגילים
לזרוע אותם בגינות לא
נאסרו מדין ספיחין.
וזאת משום שלא חששו
שיזרעו אותם באיסור
בשמיטה.
.11רבי יוסף קורקוס -הלכות שמיטה ויובל פרק ד הלכה ב
נראה שלמד טעם זה רבינו ממה שהתירו אותן מינין שאין דרך לזורען בגנות .נראה שכיון שהטעם הוא מפני
שלא יזרעם ויאמר שמאיליהן עלו ,ולכך התירו מה שאין לחוש לכך.
2
שיעור מספר – 27-28ספיחין בשמיטה
ספיחי חרדל מותרין -
במשנה בשביעית הובאו
דברי רבי יהודה המתיר
לקנות בשביעית את צמח
אדם
מכל
החרדל
ולאוכלו ,משום שעוברי
עבירה לא נחשדו לזרוע
צמח זה.
.12רבי יוסף קארו -כסף משנה הלכות שמיטה ויובל פרק ד הלכה ב
כן יש ללמוד מהמשנה הנזכרת דקתני התם' :ר' יהודה אומר :ספיחי חרדל מותרין שלא נחשדו עליהם
עוברי עבירה' ,ואף על פי שאין הלכה כמותו אלא כחכמים שאמרו כל הספיחים אסורים -יש ללמוד מדבריו
טעם איסור הספיחים.
.13הרב ישראל משקלוב -פאת השלחן -בית ישראל -סימן כב אות ג
נראה לי ברור כשמש דרבינו למד מירושלמי מפורש …וכמו שכתב רבינו בהלכה ד" :ספיחים העולים בשדה
בור ובשדה ניר בשדה כרם ובשדה זרע מותרין באכילה ,ומפני מה לא גזרו עליהם לפי שאין אדם זורע
מקומות אלו ,שדה בר אין אדם נפנה לשם ,ושדה ניר רוצה הוא בתיקונה ,ושדה כרם אינו אוסר כרמו ,ושדה
זרע הספיחין מפסידין אותה" חזינן טעם האיסור משום גזירה דילך ויזרע במקום שיהיה טוב לו ולא יפסידו
שדהו מפורש טעמו בסעיף שאחרי זה ולכן סמך הלכה ד אחרי זה להורות טעם האיסור מן ההיתר וכמו
שכתוב בירושלמי …וכבכסף משנה כתב דלמד מרבי יהודה דמתניתין שאין הלכה כמותו ואין צריך לזה.
עיינו בספר כלכלת השבת לרבי משה חסקין ,עמ' תא-תב ,שיישב את קושיית פאת השולחן על
הכסף משנה.
אלשיך ויקרא פרק כה
יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו
את נזריה .כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה תאכלו את תבואתה:
וצריכין אתם להכין בערב שבת מה שתאכלו שם בשבת כאשר לקברות תובלו .כי הלא
שם לא תזרעו מצות להצמיח לכם אור ושכר כי שם אינו עולם המעשה .ומי שטרח בערב
שבת יאכל בשבת (קהלת א טו) .לכן מעתה טרם תלכו שמה צמצמו עצמכם ולא תבצרו
את ספיחיה כו' כמפורש למעלה ,שלא תאבו בעולם הזה לא לאכול זכות הספיחים הוא
זכות הלומדים מכם לעשות איזו מצוה ,וגם לא תבצרו ענבי נזיריה הוא פירות מצות
שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה ,שהם ענבי מצות שהפרי מופרש מהקרן שהם אשר
פירותיהם נאכלים בעולם הזה .כי תניחו הכל לעולם שאין בו מעשה למען שם יוכפל
שכרכם ,כמדובר למעלה שנעשה מהפירות קרן קיימת .כי הלא טוב לכם העשות
מהספיחים ופירות קרן מלאוכלם בעולם הזה .כי הלא יובל היא שיובילו אז אתכם
לעולם הבא ,קדש יהיו לכם הספיחים ונזיריה כי תהפך לשכר קדוש ורוחני ,והוא טוב
מהיות שכר גשמי חולף ונפסד:
3
שיעור מספר – 27-28ספיחין בשמיטה
יחידה ב :האיסורים הכלולים באיסור הספיחין
מקורות תנאיים
.14משנה מסכת שביעית פרק ט משנה א
רבי שמעון אומר :כל הספיחים מותרין חוץ מספיחי כרוב ,שאין כיוצא בהם בירקות שדה .וחכמים
אומרים :כל הספיחין אסורין.
.15תלמוד בבלי מסכת פסחים דף נא עמוד ב
תניא ,רבי שמעון אומר :כל הספיחים אסורין ,חוץ מספיחי כרוב ,שאין כיוצא בהן בירק השדה .וחכמים
אומרים :כל הספיחין אסורים.
ותרוייהו אליבא דרבי עקיבא ,דתניא :הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו אמר רבי עקיבא :וכי מאחר שאין
זורעין -מהיכא אוספין? -מכאן לספיחין שהן אסורין .במאי קא מיפלגי? רבנן סברי :גזרינן ספיחי כרוב
אטו שאר ספיחי דעלמא .ורבי שמעון סבר :לא גזרינן ספיחי כרוב אטו ספיחי דעלמא.
עיינו שוב בספרא במקור .4האם הלימוד המופיע שם הוא לימוד גמור ,או אסמכתא?
מניין ידעה הגמרא שהברייתא היא רק לפי רבי עקיבא ,ולא לפי חכמים?
מהו השוני בין המשנה לברייתא המובאת בגמרא?
אימהות
לגדל
משאירים ספיחי כרוב
באדמה על מנת שיגדלו
.16תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שביעית פרק ט הלכה א
מהם עלים נוספים.
את יכול לעמוד -ברוב {ציטוט מהמשנה }:שאין כיוצא בהן בירקות השדה :ומפני שאין כיוצא בהן בירקות השדה יהו אסורים?
הירקות ניתן לזהות אם רבי חמא בר עוקבא בשם רבי יוסי בן רבי חנינא :מפני שדרכן לגדל אימהות.
הירק הוא מיבול שנה זו ומפני שדרכן לגדל אימהות יהו אסורים?
או מיבול השנה שעברה.
אבל בכרוב קשה לזהות אמר רבי שמואל בר רב יצחק :כל הירק את יכול לעמוד עליו אם חדש הוא אם ישן הוא ,ברם הכא שלא ילך
זאת ,ולכן יש חשש ויביא מן האיסור ,ויאמר מן האימהות הבאתי.
שאדם יזרע בשביעית,
האם הירושלמי גרס בדעת רבי שמעון כגרסת המשניות או כגרסת הברייתא שבבבלי?
ויאמר שהיבול צמח
בשנה שעברה.
לפי הירושלמי ,מהו הטעם לכך שיש לאסור ספיחי כרוב ולא ספיחים אחרים?
דהא רבי שמעון שרי- …
לפי הסבר רבינו שמשון,
בפסחים,
מהבריתא
העוסקת בדין ספיחים
שצמחו בשביעית עולה
שאין איסור אכילה
בכרוב שצמח בשביעית,
ואם כן צריך להסביר
המשנה
כוונת
מהי
באומרה 'כל הספיחין ספיחי כרוב בההיא דספיחין ,אלא מותרים לנהוג בהן מנהג חולין ,חוץ מספיחי כרוב דיש בהן קדושת
מותרין חוץ מספיחי שביעית.
כרוב' ,ממנה משמע
איך מתרץ ר"ש את הסתירה בין דברי הברייתא לדברי המשנה? תוספות {מקור שגיאה! מקור
כרוב
ספיחי
כאילו
ההפניה לא נמצא }.גם הוא מביא את דברי רבינו תם כתירוץ לסתירה זו.
אסורים?
.17רבינו שמשון (ר"ש) -מסכת שביעית פרק ט משנה א
כל הספיחין מותרין -כשגדלו בששית ונלקטו בשביעית איירי כדמוכח בירושלמי …וגירסא להפך בכל
הספרים בפרק מקום שנהגו {במקור }15וההיא בספיחין שגדלו בשביעית …וספיחי כרוב דשרו משום
דכתב' :את ספיח קצירך' -דבר הנקצר כתבואה אסר הכתוב ,אבל כרוב יש לו קלח גדול וענפים כעין אילן…
ועוד ד'לא נזרע כתיב' ,משמע דלא אסרה תורה אלא כעין תבואה הנזרעת מה שאין כן בכרוב דהוי כאילן.
והא דתני במתניתין דהכא {מקור ' }14אסורים ומותרים' לאו לענין איסור אכילה ,דהא רבי שמעון שרי
מהי משמעות המונחים 'היתר' ו'איסור' לעניין ספיחין לדעת ר"ש?
.18חידושי הר"ן מסכת פסחים דף נא עמוד ב
לפי פירוש רש"י -דברי ואיכא למידק אשמעתין דאלו רבי שמעון קאמר הכא' :כל הספיחין אסורין ,חוץ מספיחי כרוב' ובמסכת
רש"י מובאים להלן שביעית קתני :רבי שמעון אומר' :כל הספיחין מותרין ,חוץ מספיחי כרוב שאין כיוצא בהן בירקות שדה'.
ונידונים בהרחבה.
ואני אומר :דלפי פירוש רש"י ז"ל לא קשיא מידי :דכי קאמר הכא' :כל הספיחין אסורין' -היינו אחר
הביעור.
4
שיעור מספר – 27-28ספיחין בשמיטה
והתם איירי קודם הביעור ,שאסרו חכמים ללקוט פירות שביעית מן המשומר ,וליקח אותם ממי שהוא
חשוד לשמרן ,כדתנן ברישא דהך מתניתין התם' :הפיגם והירבוזין וכו' ונקחין מכל אדם בשביעית שאין
כיוצא בהן נשמר' .והדר תני התם' :כל הספיחין מותרין' -כלומר ליקח מכל אדם ,שסתם ספיחין אינן באין
אלא מן המופקר' ,חוץ מספיחי כרוב' -שאינן גדלין אלא בגנות ,וחיישינן דלמא מן המשומר נינהו.
כיצד מיישב ר"ן את סתירת המקורות בדברי רבי שמעון? האם הוא חולק על דברי ר"ש? האם
לדעתו יש איסור לאכול מספיחין שגדלו בשביעית?
כיצד יסביר הר"ן את דברי הירושלמי?
.19רבי אשתורי הפרחי -ספר כפתור ופרח פרק מז
רבי ישמעאל -גירסת }מקור ' }:14רבי ישמעאל אומר כל הספיחין מותרים ,חוץ מספיחי כרוב שאין כיוצא בהם בירקות שדה,
ה'כפתור ופרח' בגמרא וחכמים אומרים כל הספיחין אסורים' -פירוש :דרבי ישמעאל סבר בספיחי כרוב הכתוב מדבר ,כלומר,
היא רבי ישמעאל ולא
רבי שמעון.
ספיחי כרוב שגדילין מאותם שנזרעו בששית .וסבר דלא גזרינן שאר ספיחין אטו ספיחי כרוב ,לפי שאין
כיוצא בהם בירקות השדה שדרכן לגדל אמהות .אבל ירק ,את יכול לעמוד עליו בין חדש בין ישן .ברם הכא
שלא ילך ויביא מן האיסור ואומר מן האמהות הבאתי .וחכמים גוזרין שאר ספיחין אטו ספיחי כרוב .שאם
נתיר הנשארים ,יבא להתיר של כרוב.
.21רבי ישראל משקלוב -פאת השלחן -בית ישראל סימן כב אות ב
הרי גירסא שלו {כפתור ופרח} היתה 'רבי ישמעאל'…
ולשיטתו משמע דחכמים סבירא להו דכרוב מן התורה ,ושארי ספיחין אסור מגזירה .ומה שכתב בתורת
כהנים {מקור ' :}4וחכמים אומרים :אין ספיחין אסורין מן התורה אלא מדברי סופרים' .קאי אכל
הספיחין ,לבד מכרוב .אלא שם ,משום דלא הזכיר רק רבי עקיבא דסבירא ליה כל הספיחין מן התורה
קאמר ,וחכמים אומרים אין ספיחין ,והיה אפשר לומר דחכמים לגמרי פליגי ,וסבירא להו דאין איסור
ספיחין אף דכרוב מן התורה ,אבל מדרבנן כולם אסירי מגזירה דעוברי עבירה.
מהו ההבדל בין הבנת ה'כפתור ופרח' להבנת שאר הראשונים בדברי רבי שמעון (ישמעאל)
וחכמים?
עיון :ה'כפתור ופרח' לא מסביר את הגמרא בפסחים ,איך ניתן ליישב את המקורות הסותרים
בעזרת גרסתו הייחודית במשנה?
האם אסור לאכול מן הספיחין -מחלוקת רש"י ותוספות
מהגמרא לעיל ניתן היה לראות כי קיים איסור על ספיחין ,אך לא נתבאר מהו טיבו של האיסור .להלן
נראה ,שנחלקו הראשונים האם ישנו איסור לאכול ספיחין גם אם לא נעשתה בהם עבירה כלשהי.
.21רש"י מסכת פסחים דף נא עמוד ב -הסבר הגמרא במקור 15
כל הספיחין אסורין -בשביעית ,מזמן הביעור ואילך.
חוץ מספיחי כרוב -עלין היוצאין מקלח הכרוב.
שאין כיוצא בהן בירק השדה -משרשין הן גדילין ,והרי הן כאילן שמוסיף ענפים על ענפים ,ולאו בכלל שאר
דכרוב אינו כלה- …
הכלל הוא שצמח חייב ספיחים נינהו ,וכל שאר ספיחים מזרע הנחבט ונופל לארץ הוא ,אבל ספיחי כרוב אינו כן ,אלא עליו גדילין
בביעור משעה שמין צמח בענפים ,ולא אסרה תורה אלא ספיחים מעין זריעה ,כדכתיב' :הן לא נזרע' וגו' ,כך שמעתי.
זה נגמר מהשדות .כיון וקשיא לי :חדא :דכי האי גוונא לא קרי ספיחים ,אלא הגדילים מזרע הנחבט ונופל לארץ קודם לקיטה.
שרש"י מזהה את איסור
הספיחין כאיסור התלוי ועוד :אילנות בשביעית מי לא נהגא בהן נמי קדושה?
בדין ביעור ,לדעתו אין ונראה בעיני :דטעמא משום דכרוב אינו כלה לחיה כל ימות החורף ,וגימגום.
בכרוב ספיחין.
מהי לדעת רש"י הכוונה 'אסורין' ,האם לדעתו קיים איסור כללי על כל הירקות הצומחים
בשביעית מדין ספיחין? האם לעניין זה יש הבדל בין שני הפירושים שברש"י?
5
שיעור מספר – 27-28ספיחין בשמיטה
.22תוספות מסכת פסחים דף נא עמוד ב ד"ה כל הספיחין
נראה לרבינו תם דבשביעית קודם ביעור מיירי ,כדמשמע קרא ד'לא נאסוף' דמייתי דכתיב ביה' :מה נאכל
בשנה השביעית' ודריש רבי עקיבא מהאי קרא דספיחים אסורים בשביעית ,ורבנן פליגי עליה ודרשי 'לא
נאסוף' להכניסו לקיום {לזמן ממושך} ,ולא אסרי אלא אחר ביעור.
ורבי שמעון ורבנן פליגי הכא אליבא דרבי עקיבא ,ומתיר רבי שמעון ספיחי כרוב דלא אסרה תורה אלא
ספיחים דומיא דזריעה ,דכתיב' :הן לא נזרע' ,אבל ספיחי כרוב דמו לאילן …ולא גזרינן אטו שאר ספיחים,
ורבנן גזרי …אבל לרבנן דפליגי עליה דרבי עקיבא וסברי איסור ספיחים דרבנן ליכא למיגזר.
סכמו בקצרה את מחלוקת רש"י ותוספות ,האם לפי רש"י ספיחים אסורים? במה הם אסורים?
לפי תוספות במה ספיחים אסורים?
עיון נוסף :עיינו בפירוש רבינו חננאל על הגמרא בפסחים ד"ה 'מאי' ,ובראש השנה דף ט עמוד
א ,האם לדעתו קיים איסור לאכול ספיחין? מה הכוונה לדעתו במקומות שבהם מדובר על 'איסור
הספיחין'?
.23רבי ישראל משקלוב -פאת השולחן -בית ישראל סימן כב אות ב
ונראה ליישב שיטת רש"י דלא לשוינהו כמשובש וטועה חס ושלום ,דשיטתו בספיחים כמו שכתב בחומש…
דספיח נקרא הנופל בשעת הקציר מששית …אבל הירקות שצמחו בששית ונלקטו בשביעית ,יש בהן משום
קדושת שביעית לכל דיניה …מפני שאנו הולכים אחר לקיטה בירק בין למעשר בין לשביעית ,אבל אין בהם
משום ספיחים שאינם ספיחי שביעית שהרי בששית צמחו ,ואפילו הוסיפו בשביעית ,אין בהם דיני
ספיחים …ובהם שנינו (שביעית ח ,ד) האומר לפועל הילך איסר זה ולקוט לי ירק היום וכו' וכן שנינו לא יהא
לוקט ירקות שדה ומוכר בשוק …וזהו עניין הספיחין שהזכירו חכמים בכל מקום הירקות כל שצמחו
בשביעית אסורין מן התורה לרבי עקיבא ולחכמים מדברי סופרים …ואם כן סבירא ליה לרש"י ספיחין
דשביעית היינו מששית שגדלו פחות משליש לפני שביעית …ולא חלה עליה קדושת שביעית …ולשיטת רש"י
אין צריך לידחק דבכל הספיחין גם דזרעים וגם לרבי עקיבא עד הביעור מותרים …וכלל שיטתו דאימת
שכלה לחיה אז נקרא ביעור וגם בספיחין שגדלו השליש בשביעית…
פסיקת ההלכה
.24רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק ד
הלכה א :כל שתוציא הארץ בשנה שביעית …הכל מותר לאכלו מן התורה ,שנאמר' :והיתה שבת הארץ לכם
רבי אליעזר ממיץ לאכלה'…
[הרא"ם] (איזור שנת
ד'תתקנ) חי בצרפת לפני הלכה ב :ומדברי סופרים שיהיו כל הספיחים אסורין באכילה ,ולמה גזרו עליהם מפני עוברי עבירה ,שלא
כ 850 -שנה ,היה ילך ויזרע תבואה וקטניות וזרעוני גנה בתוך שדהו בסתר ,וכשיצמח יאכל מהם ויאמר ספיחים הן ,לפיכך
תלמידם של רבינו תם אסרו כל הספיחים הצומחים בשביעית.
ושל רשב"ם .היה רבם
של הראבי"ה ור' אלעזר
בעל הרוקח .הרא"ם
מוזכר פעמים רבות
בכתבי בעלי התוספות.
כתב את 'ספר יראים',
העוסק בתרי"ג מצוות
ובפרטיהן .הספר מחולק
לשבעה 'עמודים' ,שכל
אחד מהם כולל סוג
מסויים של מצוות.
מצוות מדרבנן מכונות בו
'תולדות'.
אשתו ובנותיו מתו בחייו,
כפי שהוא מתאר בסוף
ספר יראים.
כאיזו שיטת תנאים פסק הרמב"ם? כאיזו שיטה בראשונים הוא פוסק? עיינו גם בחינוך מצווה
שכח שפסק כדברי הרמב"ם.
.25רבי יוסף קורקוס -הלכות שמיטה ויובל פרק ד הלכה ב
ודאי הלכה כחכמים דפליגי אדרבי עקיבא ,וסברי דהוו מדרבנן ,גם כחכמים דפליגי אדרבי שמעון,
שאוסרים כל הספיחים.
.26רבי אליעזר ממיץ -ספר יראים -סימן קנח
וספיחים אסורים אפילו קודם זמן הביעור דקימא לן כרבי עקיבא .דתניא בתורת כהנים ומייתינן לה
בפסחים במקום שנהגו {מקור }15הן לא נזרע ולא נאסוף וגו' אמר ר' עקיבא וכי מאחר שאינם זורעים
מהיכן אוספים מכאן לספיחים שהם אסורים.
6
שיעור מספר – 27-28ספיחין בשמיטה
הפיגם והירבוזין -
)65
(מקור
המשנה
מתירה לקנות צמחים
אלו מכל אדם בשמיטה,
כי מפאת חשיבותם
הנמוכה אין חשש שלא
הפקירום.
לקוט לי ירק היום -
המשנה (שביעית ח ,ד)
דנה מתי שכירות פועל
נתפסת
ירק
ללקט
בקדושת שביעית ,ומכל
ממנה
נראה
מקום
אסור
אינו
שהירק
באכילה בשביעית.
לוקח ירקות שדה- …
המשנה (שביעית ז ,ג) דנה
בהלכות סחורה בפירות
שביעית .הסחורה מותרת
כשאדם אחד מלקט את
הירקות מהשדה ,ואדם
עולה
מוכר.
אחר
מהמשנה שאין איסור
לאכול את הירקות
שצמחו בשביעית.
ירקות שאין דרך- …
ירקות הגדלים בר ,ובני
אדם לא משקיעים
בזריעתם ,לכן אינם
נאסרים באיסור ספיחין.
ראו להלן ביחידה ה.
.27רבי יצחק נוניס בילמונטי -שער המלך הלכות שמיטה ויובל -פרק ד הלכה ב
למה זה פסק רבינו {הרמב"ם} ז"ל כרבנן דרבי עקיבא דאיסור ספיחים מדרבנן? מאחר שרבי שמעון ורבנן
דרבי שמעון כולהו סבירא להו כרבי עקיבא {מקור …}15ומאחר שכן היה לו לרבינו לפסוק כרבי עקיבא?
והנראה שטעמו של רבינו משום דקשה לו מה שהקשה הר"ש (שביעית ט ,א) וזה לשונו :ויש להקשות
דהשתא ספיחי שביעית לרבי עקיבא אסורים באכילה מדאורייתא כו' ,ובכמה משניות אשכחן דשרו
באכילה :מתניתין דהכא' :הפיגם והירבוזין' ,וההיא ד'האומר לפועל הילך סלע זה ולקוט לי ירק היום'
בפרק ח ,ו'לוקח ירקות שדה ובנו מוכר על ידו' בפרק ז'.
והר"ש ז"ל תירץ {מקור :}17דכל הנהו מתניתין מיירי בספיחים שגדלו בששית כו'.
אמנם רבינו {הרמב"ם} ז"ל סבירא ליה כדי ליישב כל זה ,דכל הנהו מתניתין מיירי בירקות שאין דרך
האדם לזורען .ואתו כל הנהו מתניתין אליבא דרבנן דרבי עקיבא ,דסבירא להו דאיסור ספיחים מדרבנן,
גזירה שמא יזרע ויאמר שהם ספיחים שצמחו מאליהן ,ומשום הכי בירקות שאין דרך האדם לזרען ,לא
גזרו.
מדוע לדעת 'שער המלך' פסק הרמב"ם כחכמים ולא כרבי עקיבא ,למרות שרבי שמעון ורבנן
סוברים כרבי עקיבא?
עיון נוסף :עיינו ב'אגרות משה' חלק ה סימן נא ענף ג ,שהסביר את הרמב"ם באופן שונה.
.28רבי יום טוב ליפמן הלר -תוספות יום טוב מסכת שביעית פרק ה משנה ו
ובכולהו משניות דתנן' :אסור בשביעית' שכתב בהם הרמב"ם בחיבורו' :אסור משום ספיחי שביעית'
בכולהו פירש הרב ברטנורא 'אסורות בשביעית -שיש להן קדושת שביעית' ולא אשתמיט בשום דוכתא
לאשמעינן דספיחים אסורים לאכול ,מכל מקום דינו של הרמב"ם דין צדק.
לדעת התוספות יום טוב ,כמי יש לפסוק במחלוקת הרמב"ם וברטנורא?
.29הרב יחיאל מיכל אפשטיין -ערוך השלחן שמיטה סימן כב אותיות ג -ח
לפי דברי הרמב"ם היתה גזירת חכמים לאסור באכילה לגמרי ספיחי שביעית .והוא פלא למה לא מצינו
גזירה זו במשנה או בגמרא בבלית או ירושלמית?
דהא דתנן {מקור ' }14רבי שמעון אומר כל הספיחין מותרין חוץ מספיחי כרוב' …זהו לאו לענין אכילה אלא
לענין לקנות מכל אדם בשביעית …ואין חשש שמא הביא מן השמור דאסור …וגם הרמב"ם בעצמו פירש שם
כן בפירושו למשנה.
וכן מה שכתב הרמב"ם בכאן דפיגם והירבוזין מותרין באכילה ,וזהו ממשנה זו ,ואינו מובן דלאו לענין
אכילה מיירי אלא לענין ליקח מכל אדם?…
וגם מה שכתב הרמב"ם :דספיחים העולין משדה בור ומשדה ניר מותרים …תימא דשם לענין גזל מיירי
שאין בהם משום גזל?…
וכן מה שכתב דתבן של שביעית מותר בכל מקום וזהו במשנה דשביעית (ט ,ז) דתנן מאימתי נהנין ושורפין
בתבן וכו' וגם כן קשה דלהדיא מבואר בתענית (ו ,ב) דעל לאחר הביעור קאי…
והנה גם רבותינו בעלי התוספות בפסחים {מקור }22וכן הר"ש בפרק ט במשנה דכל הספיחים חלקו גם כן
על רש"י ז"ל וכתבו …חכמים סברי דמדרבנן אסורים ,והקשו מכמה משניות דמוכח דספיחים מותרים…
ותרצו דמיירי בשל ערב שביעית שנכנסו לשביעית.
ומצאתי להראב"ד בפירושו על תורת כהנים שיש באמת מחלוקת בזה …וזה לשון הראב"ד' :יש מפרשים
שהן אסורים לאחר שכלה לחיה מן השדה קאמר (כרש"י) ,ומסתברא כמאן דאמר לגמרי קאמר' וכו''…
ונמצא דרק רש"י ז"ל והרב עובדיה ברטנורא מתירים .והרמב"ם והתוספות והראב"ד והרמב"ן והסמ"ג
אוסרים.
איזו שאלה מעלה 'ערוך השולחן' על הסוברים שספיחין אסורים באכילה? מי לדעתו סובר
להלכה שספיחין מותרים באכילה?
7
שיעור מספר – 27-28ספיחין בשמיטה
יחידה ג :איסור הנאה בספיחין
.31תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שביעית פרק ט הלכה ה
פירוש ר"ש סירילאו (ערוך)
תלמוד
מי אמרינן דאפילו באוכלי בהמה גזור …דחשדינן
ליה נמי שמא יזרע בשביעית כדי למכרה שחת ,או
תבן של שביעית מה שיהא אסור משום ספיחים?
רבי לוי שאל לרבי בא בר זבדי ושרי.
תבן ,או דילמא בכהאי גוונא לא גזור.
אמר רבי זעירא :ואנא דלא סמכית עלי {על תשובה
זו} אשתאלת לאילין דבית ברסנא ואמרין :נהגין
הוינא {נוהגים היינו} כנישין תבן {מכנסים תבן} מן כנישין :אוספין תבן לבהמות ,ערב שביעית מזריעת
ערובת שמיטתא {ערב השמיטה} ,וכד מחסרין שישית לכל שנה השביעית ,משום איסור ספיחים.
מן שורייא :ממה שצומח בכתלים ובחומות ,דהוא
{כשנגמר התבן} מייתי מן שורייא.
דבר מופקר ,ולא היינו לוקחים מעם הארץ.
אמר רבי ירמיה :מתניתין אמרה שהוא מותר ,הצבעין :צריכין מורסן למלאכת הצביעה.
דתניא :הצבועין והפטמון לוקחין מורסן {קליפת והפטמין :מפטמי עופות.
ואינן חוששין :שמא מחיטי ספיחין הוא דכיון
חיטה} מכל מקום ואינו חושש.
דפסולת הוא ואינו מאכל אדם כולי האי לא גזרו,
ובתבן נמי האי טעמא הוא.
מהי מסקנת דברי הירושלמי? האם יש איסור ספיחין בצמחים המיועדים למאכל בהמה?
.31הרב חיים יוסף הלוי דינקלס -אמונת יוסף -על הירושלמי במקור הקודם
נראה דהכא קא מיבעיא להו אי איכא איסורא דספיחים בתבן של שביעית ,ואף על גב דבשאר אוכלי בהמה
פשיטא דליכא האי איסורא ,אפילו הכי מיבעיא ליה בתבן משום דעיקרו של תבן היא התבואה ,ואיכא
למימר :דכיון שהתבואה אסירא משום ספיחין נאסר התבן נמי מחמתה.
מה ההבדל בין פירוש ה'אמונת יוסף' לפירוש