דעת -אתר לימודי יהדות ורוח
משנה על פי נוסח כתב יד קאופמן
על פי הנקדן המגיה
הניקוד תוקן על פי כללי הדקדוק בנוגע למלא וחסר ,ולפי הצליל לגבי קמץ ופתח ,צרי וסגול,
המתחלפים בכתב יד קאופמן מתוך הגיה ספרדית.
שינויי מספור ההלכות צוינו.
נערך בידי דן בארי
תשע"ז
אתר דעת
מודפס ברשות העורך
http://www.daat.ac.il/he-il/toshba/horaat
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח
2
התוכן
סדר זרעים 3
מסכת חגיגה 349
מסכת ברכות 3
מסכת חולין 828
מסכת בכורות 855
מסכת פאה 18
סדר נשים 355
מסכת ערכין 880
מסכת דמי 35
מסכת יבמות 355
מסכת תמורה 897
מסכת כלאים 48
מסכת כתובות 397
מסכת כריתות 911
מסכת שביעית 68
מסכת נדרים 429
מסכת מעילה 929
מסכת תרומות 91
מסכת נזיר 459
מסכת תמיד 941
מסכת מעׂשרות 116
מסכת סוטה 479
מסכת מידות 954
מסכת מעשר שני 127
מסכת גיטין 503
מסכת קינים 968
מסכת חלה 142
מסכת קידושין 527
מסכת ערלה 152
מסכת ביכורים 160
סדר טהרות 975
סדר נזקים 543
מסכת כלים 975
מסכת בבא קמא 543
מסכת אהלות 1053
סדר מועד 169
מסכת בבא מציעא 570
מסכת נגעים 1094
מסכת שבת 169
מסכת בבא בתרא 601
מסכת פרה 1131
מסכת עירובין 204
מסכת סנהדרין 630
מסכת טהרות 1159
מסכת פסחים 228
מסכת מכות 662
מסכת מקוות 1187
מסכת שקלים 253
מסכת שבועות 675
מסכת נדה 1209
מסכת יומא 269
מסכת עדיות 698
מסכת מכשירין 1231
מסכת סוכה 287
מסכת אבות 724
מסכת זבים 1247
מסכת ביצה 302
מסכת הוריות 753
מסכת טבול יום 1258
מסכת ידים 1266
מסכת ראש השנה 312
מסכת תענית 322
סדר קדשים 761
מסכת מגילה 334
מסכת זבחים 761
מסכת מועד קטן 343
מסכת מנחות 792
מסכת עקצים 1276
http://www.daat.ac.il/he-il/toshba/horaat
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח
3
סדר זרעים
מסכת ברכות
פרק א
מסכת ברכות פרק א משנה א
א
מאמתי קורין את שמע בערבים?
משעה שהכהנים נכנסים ֹלאכל בתרּומתן,
עד סוף האשמרת הראשונה.
דברי רבי אליעזר.
וחכמים אומרים:
עד חצות.
רבן גמליאל אומר:
עד שיעלה עמּוד השחר.
ב
מעשה שבאּו בניו מבית המשתה;
ָאמרּו לו:
"ֹלא קרינּו את שמע".
ָאמר להם:
"אם ֹלא עלה עמּוד השחר,
מתרין אתם לקרות".
ג
וֹלא זו בלבד,
אלא כל שָאמרּו חכמים "עד חצות",
מצותן עד שיעלה עמּוד השחר.
ד
הקטר חלבים ואברים[ ,ואכילת פסחים]
מצותן עד שיעלה עמּוד השחר;
ה
כל הנאכלים ליום אחד,
מצותן עד שיעלה עמּוד השחר.
ו
אם כן ,למה ָאמרּו חכמים "עד חצות"?
אלא להרחיק את הָאדם מן העבירה.
מסכת ברכות פרק א משנה ב
ז
מאמתי קורין את שמע בשחרים?
משיכירּו בין תכלת ללבן;
רבי אליעזר אומר:
(באותיות ,אבל נמחק על ידי הנקדן)
http://www.daat.ac.il/he-il/toshba/horaat
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח
4
בין תכלת לכרתן,
עד הנץ החמה.
רבי יהושע אומר:
עד שֹלש שעות,
שכן דרְך בני מלכין לעמד בשלוש שעות.
הּקורא מכן ואלְך ֹלא הפסיד,
כָאדם שהּוא קורא בתורה.
מסכת ברכות פרק א משנה ג
ח
בית שמי אומרים:
בערב כל הָאדם יּטּו ויקרּו,
ּובבקר יעמדּו ,שנאמר:
(דברים ו ,ז) "בשכבָך ּובקּומָך".
בית הלל אומרים:
כל הָאדם קורין כדרכן ,שנאמר:
(דברים ו ,ז) "ּובלכתָך בדרְך".
אם כן ,למה נאמר " בשכבָך ּובקּומָך"?
אלא ,בשעה שדרְך בני ָאדם שוכבים,
ּובשעה שדרְך בני ָאדם עומדין.
ט
ָאמר רבי טרפון:
אני הייתי בא בדרְך,
והּטיתי לקרות ,כדברי בית שמי,
וסכנתי בעצמי מפני הלסטים.
ָאמרּו לו:
כדי היית לחּוב בעצמְך,
שעברת על דברי בית הלל.
מסכת ברכות פרק א משנה ד
י
בשחר מברְך שתים לפניה וַאחת לַאחריה,
ּובערב שתים לפניה ּושתים לַאחריה,
ַאחת ארכה ,וַאחת קצרה.
מקום שָאמרּו להאריְך ,אינּו רשי לקצר;
לקצר ,אינּו רשי להאריְך.
לחתם ,אינּו רשי שֹּלא לחתם;
ושֹּלא לחתם ,אינּו רשי לחתם.
מסכת ברכות פרק א משנה ה
יא
מזכירין יציַאת מצרים בלילות.
ָאמר רבי אלעזר בן עזריה:
הרי אני כבן שבעים שנה,
וֹלא זכיתי שתָאמר יציַאת מצרים בלילות,
עד שדרשּה בן זומה ,שנאמר:
(דברים טז ,ג) "למען תזכר את יום צאתָך מארץ מצרים,
כל ימי חייָך",
"ימי חייָך" הימים,
http://www.daat.ac.il/he-il/toshba/horaat
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח
5
"כל ימי חייָך" הלילות.
וחכמים אומרים:
"ימי חייָך" העולם הזה,
"כל ימי חייָך" להביא את ימות המשיח.
פרק ב
מסכת ברכות פרק ב משנה א
א
היה קורא בתורה ,והגיע זמן המקרא;
אם כּון את לבו ,יצא,
ואם לאוֹ ,לא יצא.
ּובפרקים,
שואל מפני הכבוד ּומשיב,
ּובאמצע,
שואל מפני הירָאה ּומשיב,
דברי רבי מאיר.
רבי יהּודה אומר:
באמצע,
שואל מפני הירָאהּ ,ומשיב מפני הכבוד,
ּובפרקים,
שואל מפני הכבודּ ,ומשיב שלום לכל הָאדם.
מסכת ברכות פרק ב משנה ב
אלּו הן בין הפרקים:
בין ברכה הראשונה לשניה,
ּובין שניה ל"שמע",
ּובין "שמע" ל"והיה אם שמע",
בין "והיה אם שמע" ל"ויאמר",
בין "ויאמר" ל"אמת ויציב".
רבי יהּודה אומר:
בין "ויאמר" ל"אמת ויציב",
ֹלא יפסיק.
ג
ָאמר רבי יהושע בן קרחה:
ולמה קדמה "שמע" ל"והיה אם שמע" ?
אלא יקבל עליו מלכּות שמים תחלה,
וַאחר כְך יקבל עליו על מצות.
"והיה אם שמע" ל"ויאמר" ?
ש"והיה אם שמע" נוהג ביום ּובלילה,
"ויאמר" אינּו נוהג אלא ביום.
מסכת ברכות פרק ב משנה ג
ד
הּקורא את שמע וֹלא השמיע לָאזנו,
יצא.
רבי יוסה אומר:
ֹלא יצא.
http://www.daat.ac.il/he-il/toshba/horaat
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח
6
קרא וֹלא דקדק באותותיה,
רבי יוסה אומר:
יצא.
רבי יהּודה אומר:
ֹלא יצא.
הּקורא למפרע ֹלא יצא.
קרא וטעה ,יחזר למקום שּטעה.
מסכת ברכות פרק ב משנה ד
ה
האמנים קורין בראש האילן או בראש הנדבְך,
מה שאינן רשיים לעשות כן בתפלה.
מסכת ברכות פרק ב משנה ה
ו
חתן פטּור מּקרית שמע בלילה הראשון,
ועד מוצאי שבת ,אם ֹלא עשה מעשה.
מעשה ברבן גמליאל שּקרא בלילה שנשא.
ָאמרּו לו:
ֹלא למדתנּו שחתן פטּור מּקרית שמע בלילה הראשון?
ָאמר להן:
איני שומע לכם
לבּטל ממני מלכּות שמים שעה ַאחת.
מסכת ברכות פרק ב משנה ו
ז
רחץ בלילה הראשון שמתה אשתו.
ָאמרּו לו:
ֹלא למדתנּו שָאבל ָאסּור לרחוץ?
ָאמר להם:
איני כשָאר כל הָאדםַ ,אסטנס ָאני.
מסכת ברכות פרק ב משנה ז
ח
ּוכשמת טבי עבדו,
קבל עליו תנחּומים.
ָאמרּו לו תלמידיו:
ֹלא למדתנּו שאין מקבלין תנחּומין על העבדים?
ָאמר להם:
אין טבי עבדי כשָאר כל העבדים,
כשר היה.
מסכת ברכות פרק ב משנה ח
ט
חתן,
אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון,
קורא.
רבן שמעון בן גמליאל אומר:
ֹלא כל הרוצה לּטול את השם יּטל.
http://www.daat.ac.il/he-il/toshba/horaat
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח
7
פרק ג
מסכת ברכות פרק ג משנה א
א
מי שמתו מּטל לפניו,
פטּור מּקרית שמע ּומן התפלין.
נושאי המּטה וחלּופיהן וחלּופי חלּופיהן,
את שלפני המּטה ,ואת שלַאחר המּטה;
את שלמּטה צרְך בהן פטּורין,
ואת שאין למּטה צרְך בהן חיבין.
אלּו ואלּו פטּורין מן התפלה.
מסכת ברכות פרק ג משנה ב
ב
קברּו את המת וחזרּו,
אם יכּולין להתחיל ולגמור
עד שֹּלא יגיעּו לשּורה,
יתחילּו;
ואם לאו,
ֹלא יתחילּו.
העומדין בשּורה,
הפנימין פטּורין,
והחיצונין חיבין.
מסכת ברכות פרק ג משנה ג
ג
נשים ועבדים ּוקטנים,
פטּורין מּקרית שמע ּומן התפלין,
וחיבין בתפלה ּובמזּוזה ּובברכת המזון.
מסכת ברכות פרק ג משנה ד
ד
בעל קרי,
מהרהר בלבו ואינּו מברְך,
ֹלא לפניה וֹלא לַאחריה;
ועל המזון,
מברְך לַאחריו ,ואינּו מברְך לפניו.
רבי יהּודה אומר:
מברְך לפניהם ּולַאחריהם.
מסכת ברכות פרק ג משנה ה
ה
היה עומד בתפלה,
ונזכר שהּוא בעל קרי,
ֹלא יפסיק ,אלא יקצר.
ירד לטבול,
אם יכול לעלות ּולהתכּסות,
ולקרות עד שֹּלא תנץ החמה,
http://www.daat.ac.il/he-il/toshba/horaat
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח
8
יעלה ויתכּסה ויקרא;
ואם לאו,
יתכּסה במים ויקרא.
אבל ֹלא יתכּסה
ֹלא במים הרעים וֹלא במי המשרה,
עד שיטיל לתוכן מים.
כמה ירחיק מהן ,מן הצוָאה?
ַארבע אמות.
מסכת ברכות פרק ג משנה ו
ו
זב שרָאה קרי,
ונדה שפלטה שכבת זרע,
והמשמשת שרַאת נדה,
צריכין טבילה;
רבי יהּודה פוטר.
פרק ד
מסכת ברכות פרק ד משנה א
א
תפלת השחר ,עד חצות;
רבי יהּודה אומר:
עד ַארבע שעות.
תפלת המנחה עד הערב;
רבי יהּודה אומר:
עד פלג המנחה.
תפלת הערב ,אין לּה קבע.
ושלמּוספים כל היום;
רבי יהּודה אומר:
עד שבע שעות.
מסכת ברכות פרק ד משנה ב
ב
רבי נחוניא בן הּקנה היה מתפלל
בכניסתו לבית המדרש ּוביציָאתו תפלה קצרה.
ָאמרּו לו:
מה מקום לתפלה זו?
ָאמר להם:
"בכניסתי אני מתפלל
שֹּלא תארע תּקלה על ידי,
ּוביציָאתי אני נותן הודיה על חלקי".
מסכת ברכות פרק ד משנה ג
ג
רבן גמליאל אומר:
בכל יום מתפלל ָאדם שמונה עשרה.
רבי יהושע אומר:
מעין שמונה עשרה.
http://www.daat.ac.il/he-il/toshba/horaat
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח
9
רבי עקיבה אומר:
אם שגרה תפלתו בפיו,
מתפלל שמונה עשרה;
ואם לאו,
מעין שמונה עשרה.
מסכת ברכות פרק ד משנה ד
ד
רבי אליעזר אומר:
העושה תפלתו קבע,
אין תפלתו תחנּונים.
רבי יהושע אומר:
המהלְך במקום סכנה,
מתפלל תפלה קצרה מעין שמונה עשרה,
ואומר:
"הושע השם את עמָך את ישראל;
כל פרשת העבּור צרכיהם לפניָך;
ברּוְך אתה יי שומע תפלה".
מסכת ברכות פרק ד משנה ה
ה
היה רכּוב על החמור,
ירד;
אם אינּו יכול לירד,
יחזיר את פניו;
אם אינּו יכול להחזיר את פניו,
יכּון את לבו כנגד בית קדש הּקדשים.
מסכת ברכות פרק ד משנה ו
ו
היה יושב בספינה ,או בקרון ,או בַאסדא,
יכּון את לבו כנגד בית קדש הּקדשים.
(מסכת ברכות פרק ד משנה ז)
רבי אלעזר בן עזריה אומר:
אין תפלת המּוספים אלא בחבר עיר.
וחכמים אומרים:
בחבר עיר ושֹּלא בחבר עיר.
רבי יהּודה אומר משמו:
כל מקום שיש חבר עיר,
היחיד פטּור מתפלת המּוספין.
פרק ה
מסכת ברכות פרק ה משנה א
א
אין עומדין להתפלל אלא מתוְך כבד ראש.
חסידים הראשונים
היּו שוהים שעה ַאחת ּומתפללים,
כדי שיכּונּו את לבם למקום.
http://www.daat.ac.il/he-il/toshba/horaat
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח
10
ואפלּו המלְך שואל בשלומו,
ֹלא ישיבנּו;
אפלּו נחש כרּוְך על עקבו,
ֹלא יפסיק.
מסכת ברכות פרק ה משנה ב
ב
מזכירין גבּורות גשמים בתחית המתים,
ושואלים גשמים בברכת השנים,
והבדלה בחונן הדעת.
רבי עקיבה אומר:
אומרּה ברכה רביעית לעצמּה.
רבי אליעזר אומר:
בהודיה.
מסכת ברכות פרק ה משנה ג
ג
האומר:
"על קן צפור יגיעּו רחמיָך",
ו"על טוב יזכר שמָך",
"מודים ,מודים"
משתקים אותו.
העובר לפני התבה וטעה,
יעבור ַאחר תחתיו,
ֹלא יהא סרבן באותּה שעה.
מנין הּוא מתחיל?
מתחלת הברכה שּטעה זה.
מסכת ברכות פרק ה משנה ד
ד
העובר לפני התבה
ֹלא יענה ַאחר הכהנים "ָאמן",
מפני הּטרּוף.
ואם אין שם כהן אלא הּוא,
ֹלא ישא את כפיו.
ואם ַאבטחתו היא
שהּוא נושא את כפיו וחוזר לתפלתו,
רשי.
מסכת ברכות פרק ה משנה ה
ה
המתפלל וטעה,
סימן רע לו;
ואם שליח צבּור הּוא,
סימן רע לשולחיו,
ששלּוחו שלָאדם כמותו.
ָאמרּו עליו ,על רבי חנינא בן דוסה,
שהיה מתפלל על החולין ,ואומר:
"זה חי" ,ו"זה מת".
ָאמרּו לו:
http://www.daat.ac.il/he-il/toshba/horaat
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח
11
מנין אתה יודע?
ָאמר להם:
אם שגרה תפלתי בפי,
יודע אני שהּוא מקבל;
ואם לאו,
יודע אני שהּוא מטרף.
פרק ו
מסכת ברכות פרק ו משנה א
א
כיצד מברכין על הפרות?
על פרות האילן הּוא אומר:
"בורא פרי העץ",
חּוץ מן היין,
שעל היין הּוא אומר:
"בורא פרי הגפן".
ועל פרות הָארץ הּוא אומר:
"בורא פרי האדמה",
חּוץ מן הפת,
שעל הפת הּוא אומר:
"המוציא לחם מן הָארץ".
ועל הירקות הּוא אומר:
"בורא פרי האדמה".
רבי יהּודה אומר:
"בורא מיני דשאים".
מסכת ברכות פרק ו משנה ב
ב
ברְך על פרות האילן "בורא פרי האדמה",
יצא;
ועל פרות הָארץ "בורא פרי העץ",
ֹלא יצא.
ועל כלם ,אם ָאמר "שהכל נהיה בדברו",
יצא.
מסכת ברכות פרק ו משנה ג
ג
על דבר שאין גדּוליו מן הָארץ אומר:
"שהכל נהיה בדברו".
על החמץ ועל הגובאי ועל הנובלות הּוא אומר:
"שהכל נהיה בדברו".
רבי יהּודה אומר:
כל שהּוא מין קללה ,אין מברכין עליו.
מסכת ברכות פרק ו משנה ד
ד
היּו לפניו מינים הרבה,
רבי יהּודה אומר:
http://www.daat.ac.il/he-il/toshba/horaat
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח
12
אם יש ביניהן ממין שבעה,
עליו הּוא מברְך.
וחכמים אומרים:
מברְך על איזה מהן שירצה.
מסכת ברכות פרק ו משנה ה
ה
ברְך על היין שלפני המזון,
פטר את היין שלַאחר המזון.
ברְך על הפרפרת שלפני המזון,
פטר את הפרפרת שלַאחר המזון.
ברְך על הפת,
פטר את הפרפריות;
על הפרפריות,
ֹלא פטר את הפת.
בית שמי אומרים:
ַאף ֹלא מעשה קדרה.
מסכת ברכות פרק ו משנה ו
ו
היּו יושבין,
כל אחד ואחד מברְך לעצמו;
הסבּו,
אחד מברְך לכלם.
בא להם יין בתוְך המזון,
כל אחד ואחד מברְך לעצמו;
לַאחר המזון,
אחד מברְך לכלם ,ואומר על המגמר,
ַאף על פי שאין מביאין את המגמר
אלא לַאחר הּסעודה.
מסכת ברכות פרק ו משנה ז
ז
הביאּו לו מליח כתחלה ּופת עמו,
מברְך על המליח ּופוטר את הפת,
שהפת טפלה לו.
זה הכלל:
כל שהּוא עּקר ועמו טפלה,
מברְך על העּקר ּופוטר את הּטפלה.
מסכת ברכות פרק ו משנה ח
ח
ָאכל תאנים וענבים ורמונים,
מברְך עליהן שלוש ברכות.
דברי רבן גמליאל.
וחכמים אומרים:
ברכה ַאחת.
רבי עקיבה אומר:
אפלּו שָאכל שלק ,והּוא מזונו,
מברְך ַאחריו שֹלש ברכות.
http://www.daat.ac.il/he-il/toshba/horaat
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח
13
השותה מים לצמאו,
אומר "שהכל נהיה בדברו".
רבי טרפון אומר:
"בורא נפשות רבות וחסרונן".
פרק ז
מסכת ברכות פרק ז משנה א
א
שֹלשה שָאכלּו כַאחת חיבין לזמן.
ָאכל דמאי,
ּומעשר ראשון שנּטלה תרּומתו,
ּומעשר שני והקדש שנפדּו,
השמש שָאכל כזית,
והכּותי,
מזמנין עליהן.
ב
אבל ָאכל טבל,
ּומעשר ראשון שֹּלא נּטלה תרּומתו,
ּומעשר שני והקדש שֹּלא נפדּו,
השמש שָאכל פחּות מכזית,
והנכרי,
אין מזמנין עליהן.
(מסכת ברכות פרק ז משנה ב)
נשים ,ועבדיםּ ,וקטנים,
אין מזמנין עליהן.
עד כמה הן מזמנין?
עד כזית.
רבי יהּודה אומר:
עד כביצה.
מסכת ברכות פרק ז משנה ג
ד
כיצד מזמנין?
בשֹלשה אומר "נברְך";
בשֹלשה והּוא אומר "ברכּו".
בעשרה אומר "נברְך לאֹלהינּו";
בעשרה והּוא אומר "ברכּו".
אחד עשרה ואחד עשר רבוא.
ה
במָאה אומר "נברְך ליי אֹלהינּו";
במָאה והּוא אומר "ברכּו".
באלף אומר "נברְך ליי אֹלהינּו אֹלהי ישראל";
באלף והּוא אומר "ברכּו".
ברבוא אומר "נברְך ליי אֹלהינּו אֹלהי ישראל,
אֹלהי צבאות";
ברבוא והּוא אומר "ברכּו".
http://www.daat.ac.il/he-il/toshba/horaat
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח
14
כענין שהּוא מברְך ,כְך עונין ַאחריו:
"ברּוְך יי אֹלהינּו אֹלהי ישראל ,אֹלהי צבאות,
יושב הכרּובים ,על המזון שָאכלנּו".
רבי יוסה הגלילי אומר:
לפי רב הּקהל הם מברכין,
שנאמר( :תהלים סח ,כז)
"במקהלות ברכּו אלהים אדני ממקור ישראל".
ו
ָאמר רבי עקיבה:
מה מצינּו בבית הכנסת,
אחד מרבים ואחד ממעטים,
אומר "ברכּו את יי".
רבי ישמעאל אומר:
"ברכּו את יי המברְך".
מסכת ברכות פרק ז משנה ד
ז
שֹלשה שָאכלּו כַאחת,
אינן רשיים לחלק;
וכן ַארבעה ,וכן חמשה.
ששה נחלקין ,עד עשרה.
ועשרה אינן נחלקין ,עד שיהּו עשרים.
מסכת ברכות פרק ז משנה ה
ח
שתי חבורות שהיּו אוכלות בבית אחד,
בזמן שמקצתן רואים אלּו את אלּו,
הרי אלּו מצטרפין לזמּון.
אם לאו,
אלּו מזמנין לעצמן ואלּו מזמנין לעצמן.
אין מברכין על היין,
עד שיתן לתוכו מים,
דברי רבי אליעזר.
וחכמים אומרין:
מברכין.
פרק ח
מסכת ברכות פרק ח משנה א
א
אלּו דברים שבין בית שמי לבית הלל בסעודה.
בית שמי אומרין:
מברְך על היום ,וַאחר כְך מברְך על היין.
ּובית הלל אומרין:
מברְך על היין ,וַאחר כְך מברְך על היום.
מסכת ברכות פרק ח משנה ב
ב
http://www.daat.ac.il/he-il/toshba/horaat
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח
15
בית שמי אומרין:
נוטלים לידים ,וַאחר כְך מוזגין את הכוס.
ּובית הלל אומרין:
מוזגין את הכוס ,וַאחר כְך נוטלים לידים.
מסכת ברכות פרק ח משנה ד
ג
בית שמי אומרין:
מכבדין את הבית ,וַאחר כְך נוטלים לידים.
ּובית הלל אומרין:
נוטלים לידים ,וַאחר כְך מכבדין את הבית.
מסכת ברכות פרק ח משנה ג
ד
בית שמי אומרין:
מקנח את ידיו במפאּ ,ומניחּה על השלחן.
ּובית הלל אומרין:
על הכסת.
מסכת ברכות פרק ח משנה ה
ה
בית שמי אומרין:
נרּ ,ומזוןּ ,ובשמים ,והבדלה.
ּובית הלל אומרין:
נרּ ,ובשמיםּ ,ומזון ,והבדלה.
בית שמי אומרין:
"שברא מאור האש".
ּובית הלל אומרין:
"בורא מאורי האש".
מסכת ברכות פרק ח משנה ו
ו
אין מברכין
ֹלא על הנר וֹלא על הבשמים שלגוים;
וֹלא על הנר וֹלא על הבשמים שלמתים;
וֹלא על הנר וֹלא על הבשמים שלפני עבודה זרה.
אין מברכין על הנר עד שיאותּו לאורו.
מסכת ברכות פרק ח משנה ז
ז
מי שָאכל ושכח וֹלא ברְך,
בית שמי אומרין:
יחזר למקומו ויברְך.
ּובית הלל אומרין:
יברְך במקום שנזכר.
עד אמתי הּוא מברְך?
עד כדי שיתאכל המזון במעיו.
מסכת ברכות פרק ח משנה ח
ח
http://www.daat.ac.il/he-il/toshba/horaat
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח
16
בא להן יין לַאחר המזון,
ואין שם אלא אותו הכוס,
בית שמי אומרין:
מברְך על היין ,וַאחר כְך מברְך על המזון.
ּובית הלל אומרין:
מברְך על המזון ,וַאחר כְך מברְך על היין.
עונין ָאמן ַאחר ישראל המברְך,
ואין עונין ָאמן ַאחר הכּותי המברְך,
עד שישמע כל הברכה.
פרק ט
מסכת ברכות פרק ט משנה א
א
הרואה מקום שנעשּו בו נּסים לישראל ,אומר:
"ברּוְך שעשה נּסים לאבותינּו במקום הזה".
מקום שנעקרה ממנּו עבודה זרה ,אומר:
"ברּוְך שעקר עבודה זרה מַארצנּו".
מסכת ברכות פרק ט משנה ב
ב
על הזיקים ,ועל הזועות ,ועל הברקים,
ועל הרעמים ,ועל הרּוחות ,הּוא אומר:
"ברּוְך שכחו מלא עולם".
על ההרים ,ועל הגבעות,
ועל הימים ,ועל הנהרות,
ועל המדברות ,הּוא אומר:
"ברּוְך עושה בראשית".
רבי יהּודה אומר:
הרואה את הים הגדול אומר:
"ברּוְך שעשה את הים הגדול",
בזמן שהּוא רואהּו לפרקים.
על הגשמים,
ועל בשורות טובות הּוא אומר:
"ברּוְך הּטוב והמטיב";
ועל שמּועות הרעות הּוא אומר:
"ברּוְך דין האמת".
מסכת ברכות פרק ט משנה ג
ג
בנה בית חדש,
וקנה כלים חדשים ,אומר:
"ברּוְך שהגיענּו לזמן הזה".
מברְך על הרעה מעין על הּטובה,
ועל הּטובה מעין על הרעה.
הצועק לשעבר,
הרי זו תפלת שוא.
ד
http://www.daat.ac.il/he-il/toshba/horaat
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח
17
כיצד?
היתה אשתו מעברת ,וָאמר:
"יהי רצון שתלד אשתי זכר",
הרי זו תפלת שוא.
היה בא בדרְך,
ושמע קול צוחות בעיר ,וָאמר:
"יהי רצון שֹּלא יהּוא אלּו בתוְך ביתי",
הרי זו תפלת שוא.
(מסכת ברכות פרק ט משנה ד)
הנכנס לכרְך מתפלל שתים,
ַאחת בכניסתו וַאחת ביציָאתו.
בן עזי אומר:
ַארבע ,שתים בכניסתו ּושתים ביציָאתו.
ונותן הודיה לשעבר,
וצועק לעתיד לבא.
מסכת ברכות פרק ט משנה ה
ה
חיב לברְך על הרעה,
כשם שהּוא מברְך על הּטובה,
שנאמר( :דברים ו,ה)
"וָאהבת את יי אלהיָך,
בכל לבבָך ּובכל נפשָך ּובכל מאדָך".
"בכל לבבָך" ,בשני יצריָך,
ביצר טוב ּוביצר רע;
"בכל נפשָך" ,אפלּו הּוא נוטל את נפשָך;
"בכל מאדָך" ,בכל ממונָך.
דבר ַאחר:
"בכל מאדָך",
בכל מדה ּומדה שהּוא מודד לְך,
בכל הוי מודה לו בכל מאד מאד.
ו
ֹלא יקל ָאדם את ראשו כנגד שער המזרח,
שהּוא מכּון כנגד בית קדש הּקדשים.
ֹלא יכנס להר הבית במקלו ּובמנעלו,
ּובאפנדתוּ ,ובאבק שעל רגלו,
וֹלא יעשנּו קפנדריה,
ּורקיקה מּקל וחמר.
ז
כל חותם הברכות שהיּו במקדש היּו:
"מן העולם".
משּקלקלּו המינים וָאמרּו:
"אין עולם אלא אחד",
התקינּו שיהּוא אומרין:
"מן העולם ועד העולם".
והתקינּו שיהא ָאדם שואל את שלום חברו בשם,
שנאמר( :רות ב,ד)
"והנה בעז בא מבית לחם,
http://www.daat.ac.il/he-il/toshba/horaat
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח
18
ויאמר לּקוצרים יי עמכם,
ויאמרּו לו ,יברכָך יי".
ואומר( :שופטים ו,יב)
"יי עמָך גבור החיל".
ואומר( :משלי כג,כב)
"ַאל תבּוז כי זקנה אמָך".
(תהלים קיט,קכו) "עת לעשות ליי הפרּו תורתָך".
רבי נתן אומר:
הפרּו תורתָך ,עת לעשות ליי.
חסלת מסכת ברכות
מסכת פאה
פרק א
מסכת פאה פרק א משנה א
א
אלּו דברים שאין להן שעּור:
הפָאה ,והבכּורין ,והרָאיון,
ּוגמילּות חסד ,ותלמּוד תורה.
אלּו דברין שָאדם אוכל מפרותיהן בעולם הזה,
והּקרן קימת לו בעולם הבא:
כבּוד ָאב ואםּ ,וגמילּות חסדים,
והבַאת שלום בין ָאדם לחברו;
ותלמּוד תורה כנגד כלם.
מסכת פאה פרק א משנה ב
ב
אין פוחתין לפָאה מששים,
וַאף על פי שָאמרּו:
אין לפָאה שעּור,
הכל לפי גדל השדה,
ּולפי רוב העניים,
ּולפי הענוה.
מסכת פאה פרק א משנה ג
ג
נותנין פָאה מתחלת השדה,
ּומאמצעּה.
רבי שמעון אומר:
ּובלבד שיתן בּסוף בשעּור.
רבי יהּודה אומר:
אם שיר קלח אחד ,סומְך לו משם פָאה;
ואם לאו ,אינּו נותן אלא משם הבקר.
מסכת פאה פרק א משנה ד
http://www.daat.ac.il/he-il/toshba/horaat
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח
19
ד
כלל ָאמרּו בפָאה:
כל שהּוא אכל ונשמר,
וגדּוליו מן הָארץ,
ּולקיטתו כַאחת,
ּומכניסו לּקיּום,
חיב בפָאה.
התבּוָאה והּקטניות בכלל הזה.
מסכת פאה פרק א משנה ה
ה
ּובאילן:
האוג ,והחרּובין,
והאגוזים ,והשקדים,
הגפנים ,והרמונים,
הזיתים ,והתמרים,
חיבין בפָאה.
מסכת פאה פרק א משנה ו
ו
לעולם הּוא נותן משם פָאה ּופטּור מן המעשרות,
עד שימרח.
ונותן משם הבקר ּופטּור מן המעשרות,
עד שימרח.
מאכיל לבהמה ולחיה ולעופות ּופטּור מן המעשרות,
עד שימרח.
נוטל מן הגרן וזורע ּופטּור מן המעשרות,
עד שימרח.
דברי רבי עקיבה.
כהן ולוי שלקח את הגרן ,המעשרות שלהם,
עד שימרחּו.
המקדיש ּופודה חיב במעשרות,
עד שימרח הגזבר.
פרק ב
מסכת פאה פרק ב משנה א
א
ואלּו מפסיקין לפָאה:
הנחל ,והשלּולית,
ודרְך היחיד ,ודרְך הרבים,
ּושביל הרביםּ ,ושביל היחיד,
והּקבּוע בימות החמה ּובימות הגשמים,
הבּור ,והניר ,וזרע ַאחר.
הּקוצר לשחת מפסיק.
דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים:
אינּו מפסיק ,אלא אם כן חרש.
http://www.daat.ac.il/he-il/toshba/horaat
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח
20
מסכת פאה פרק ב משנה ב
ב
אמת המים שאינּה יכּולה להּקצר כַאחת,
רבי יהּודה אומר< :יודה>
מפסקת.
וכל ההרים אשר במעדר יעדרּון,
ַאף על פי שאין הבקר יכול לעבור בכליו,
הּוא נותן פָאה לכל.
מסכת פאה פרק ב משנה ג
ג
הכל מפסיק לזרעים,
ואינּו מפסיק לאילן אלא גדר.
אם היה שער כותש,
אינּו מפסיק ,אלא נותן פָאה לכל.
מסכת פאה פרק ב משנה ד
[ד]
ולחרּובין כל הרואים זה את זה.
ָאמר רבן גמליאל:
נוהגין היּו בית אבא,
נותנין פָאה ַאחת לזיתים שהיּו להם בכל הרּוח,
ולחרּובים כל הרואים זה את זה;
רבי אלעזר ברבי צדוק אומר משמו:
ַאף לחרּובין שהיּו להם בכל העיר.
מסכת פאה פרק ב משנה ה
ה
הזורע את שדהּו מין אחד,
ַאף על פי שהּוא עושה שתי גרנות,
נותן פָאה ַאחת.
זרעּה שני מינים,
ַאף על פי שהּוא עושה גרן ַאחת,
נותן שתי פאות.
הזורע את שדהּו שני מיני חּטים,
אם עשָאן גרן ַאחת ,נותן פָאה ַאחת;
שתי גרנות ,נותן שתי פאות.
מסכת פאה פרק ב משנה ו
ו
מעשה שזרע רבי שמעון איש המצפה לפני רבן גמליאל,
ועלּו ללשכת הגזית ושָאלּו.
ָאמר נחּום הלבלר:
מקבל אני מרבי מישא,
שּקבל מאבא,
שּקבל מן הזוגות,
שּקבלּו מן הנביאים,
הלכה למשה מּסיני:
הזורע את שדהּו שני מיני חּטים,
http://www.daat.ac.il/he-il/toshba/horaat
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח
21
אם עשָאן גרן ַאחת ,נותן פָאה ַאחת;
שתי גרנות ,נותן שתי פאות.
מסכת פאה פרק ב משנה ז
ז
שדה שּקצרּוה גוים ,קצרּוה לסטים,
קרסמּוה נמלים ,שברתּה הרּוח או בהמה,
פטּורה.
קצר חציּה וקצרּו לסטים חציּה,
פטּורה ,שחובת קציר בּקמה.
(מסכת פאה פרק ב משנה ח)
קצרּו לסטים חציּה וקצר הּוא חציּה,
נותן פָאה ממה שּקצר.
קצר חציּה ּומכר חציּה,
הלוקח נותן פָאה לכל.
קצר חציּה והקדיש חציּה,
הפודה מיד הגזבר ,הּוא נותן פָאה לכל.
פרק ג
מסכת פאה פרק ג משנה א
א
מלבנות התבּוָאה שבין הזיתים,
בית שמי אומרין:
פָאה מכל ַאחת וַאחת.
בית הלל אומרין:
מַאחת על הכל.
ּומודים שאם היּו ראשי שּורות מערבין,
שהּוא נותן פָאה מַאחת על הכל.
מסכת פאה פרק ג משנה ב
ב
המנמר את שדהּו ושיר קלחים לחים,
רבי עקיבה אומר:
נותן פָאה מכל אחד ואחד.
וחכמים אומרים:
מאחד על הכל.
ּומודים חכמים לרבי עקיבה
בזורע שבת או חרדל בשֹלשה מקומות,
שהּוא נותן פָאה מכל אחד ואחד.
מסכת פאה פרק ג משנה ג
ג
המחליק בצלים לחים לשּוק ּומקים יבשים לגרן,
נותן פָאה לאלּו לעצמן ולאלּו לעצמן.
וכן באפּונים ,וכן בכרם.
המדל נותן מן המשָאר על מה ששיר.
המחליק מַאחת יד,
http://www.daat.ac.il/he-il/toshba/horaat
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח
22
נותן מן המשָאר