אסתר וגשל /ירושלים
הוראת הקריאה ו ה כ ת י ב ה לפי שיטת האוחיית
)נםיוז(
בשנת הלימודים תש״ז ערכתי נםיון להקנות את ידיעת הקריאה והכתיבה לפי השיטה
הסיגתיטית ,המוזנחת בארצנו בגלל היותה השיטה ה״ישנה״ ,אף־על־פי שמעלותיה
הן מרובות .ידוע שבחויל משמשת השיטה הסינתיטית ליד השיטה האנאליטית —
אף בבתי הספד המתקדמים .בגםיוני להשתמש בשיטה הסינתיטית ראיתי צורך
לחדשה ולהלבישה צורה מודרנית ,כי הטענה העיקרית נגדה היא .שאין היא הולמת
את שיטת ההודאה המתקדמת .רציתי ,איפוא ,להיווכח ולהוכיח ,כי אפשר להיות מורה
מודרנית ומעניינת אף אם משתמשים בשיטה *הישנה״ הזאת.
לאותיות הראשונות שהקניתי נתתי אסוציאציה פוניטית ,ובזאת מילאתי אותן
תוכן והיתה להן משמעות של מלה ,משפט או סיפור קטן .לא לכל האותיות יכולתי
לתת אסוציאציה פוגיטית .לקבוצת אותיות אחת היתה אסוציאציה ויזואלית שהתבססה
על שם האות ,ולקבוצה אחרת — אסוציאציה ויזואלית מקרית .הנה רשימת האותיות
לפי האסוציאציות השונות:
.1אותיות עם אסוציאציה פוניטית:
ה — קול נשימת ילדה ישעה
ו — קול הרוח
ז — קול הזבוב
ח — קול נתידת הזאב ביכיפה אדומה*
מ — קול געיית הפרה
ם — קול שמשמיע מגהץ חם כשנוגעים בו באצבע רטובה
צ — קול הצפרים הנודדות
ד — קול האוידון
ש — ק ו ל המסמל את הדרישה לשקט
.2אותיות עם אסוציאציה ויזואלית לפי שם האות:
ב — בית
ג — גמל
ד — דלת
י — יד
כ — כף
][193
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אסתר וגשל
194
3אותיות עם אסוציאציה ויזואלית מקרית:
ט — טחנת רוח
ל -ליצן
נ — נהג
ע — עץ
ם — פרפר
ק — קופסת קק״ל
ת — תמונה.
.4האות אלף
מובן שלא הקניתי את האותיות לפי הסדר הכרונולוגי .בהקניית יא״ היה קושי
מיוחד .דואיל ואין אות זאת ניתנת להגייה כשהיא בודדת .כל האסוציאציות שנתתי
אינן בבחינת חוק בל יעבור .הן נותנות כיוון למי שרוצה ללמד בשיטה זו .אך לא
דרד קבועה ומחייבת .אפשר למצוא אסוציאציות אחדות לפי דרישת הסביבה ,חומר
התלמידים .טיבו של המודד וכר.
ערכתי לוח לכל אות .הלוחות שווים בגודלם .במרכז הלוח מודבקת האות בצורה
בולטת עם תמונה היוצרת את האסוציאציה .בלוח הימי וה״ג* הוספתי את הצורה
של סוף מלה .בלוח היו* הוספתי גם את החולם והשותק .מסביב לאות מצויירים
עצמים ששמיתיהס מתחילים באותה האות ועם כל התנועות—עד כמה שאפשר.
בחלקו התחתון של הלוח הקצבתי מקום להווי דתי.
דמדובר במוצגים של הווי דתי שאפשר להמחישם באמצעות תמונה .כמוס
הצטרכתי להתחשב בשני גורמים) :א( באות שהיה בדעתי להקנות ואשד היתה צריכה
לשמש גם אות דאשוגה לאותו מוצג ו)ב( בתקופה שבה חלה הקניית האות ,כדי שגם
היא תתאים למוצג.
לא
לכל
אות מ א ו ת י ו ת
האי ב הוםל׳תי מ ו צ ג ה ק ש ו ר ב ה ו ו י ד ת י
מתון• הסיבות הנ״ל .אין ספק שאפשר להוסיף על הצעיתי ואפשר לשנות לפי הצורר•
והנה רשימת האותיות — והפעם לפי סדר האיב — ולצדן ׳העניינים הדתיים׳:
א— ארון הקדש
ל — לוחות הברית
מ — מזמר!
ב — בית המקדש
נ — נרות שבת
ג
ד—
ס — סכה
ה — הבדלה
ע—
ו—
— D
ז
צ — צות כפור
ק — קידוש
ח — חלות ולחם משנה(
ט — טלית קטן
ד — ראש השנה
י — יום שבת קדש
ש — שייר )בעל תוקע(
ת — תורה
־־
—
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הודאת
הקריאה
והכתיבה
לסי ש י ס ת
האותיות
195
והרי הצעה לשינויים שאפשר להכניס ב״עניינים הדתיים* .לאות ״ס״ צירפתי סוכה,
כיוון שהאות ״ס* נלמדה בתקופת חג הסוכות .בתקופה אהדת אפשר לצרף לאות
״ם* סידור או ספר תורה .לעומת זאת הייתי מצרפת לאות יל* — את המושג לולב
במקום לוחות הברית ,אילו נלמדה אות זאת בתקופת חג הסוכות .מתוך נםיוני למדתי,
שיש צורך להדגיש מושגים דתיים יסודיים ופשוטים אלה אפילו בקהל תלמידים
הבאים מבתים דתיים ,שבהם מקיימים את המצוות המעשיות .בית הספר חייב להוסיף
את התוכן דרוחני לקיום המצוות .בכיתה א׳ נתחיל בזאת בכל הזדמנות ע״י שיחות,
הסתכלות ,דקלום ,שיד ,ברכה מתאימה ,סיפור אגדה וכר ,והתמונות שהזכרתי
ברשימה יכולות לסייע לכך.
תוך כדי הקניית האות הופיע הלוח לעיני הכיתה׳ במשך הזמן היו הלוחות תלויים
זה ליד זה על הקיר כמו דפים מתוך ספד גדול ללימוד הקריאה והכתיבה .חלק מן
האותיות נלמד בקשר ישיר עם הנושא ,והיתד — בתוך מסגרת ״אימוני קריאה־
כתיבה״ .בתחילת שנת הלימודים הקניתי אות אחת לשבוע ,אחד כד שתיים ואפילו
שלוש אותיות .עד חנוכה ידעה הכיתה את כל אותיות הא״ב .התלמידים קראו)כמובן
לא קריאה רהוטה ושוטפת( ויכלו ל״בנות״ כל טקסט קל בהדרכתי.
הנושאים שנלמדו בכיתה היו זהים עם הנושאים שנלמדו לפי השיטה האנאליטית
בשתי הכיתות המקבילות ,אולם ההישגים בקריאה ובכתיבה היו שונים :בתחילת
השנה ״פיגרה״ כיתתי מאוד .כשבנות הכיתות המקבילות הלכו הביתה בערב ראש
השנה ובידן ברכת ישנה טובה״ שהן עצמן כתבו — כנהוג בכל הארץ — ,חזרו
בנות כיתתי *המסכנות״ הביתה ,ובידן ציור ושירטוט דאות ״ש* בלבד.
הנושא הראשון היה ״החיים החדשים בבית הספד׳ ,עם כל השיחות ,הסיפורים,
המשחקים ,הציורים והשירים המקובלים .הרגשתי במיוחד את הצייד בשקט .למדנו
ללכת בשקט בכיתה ,בפרוזדור ,ולעלות במדרגות בשקט ,להצביע בשקט ,לדבר
בשקט ,לסגור ולפתוח את הדלת בשקט .גם בבית חשוב מאוד להתנהג ולהתהלד
בשקט .התינוק ישן ואמא רומזת לנו בשימה אצבע על פיה ,והיא גם משמיעה…
פה גיליתי את מרכז הפלקט ישי והכיתה ״קראה׳ נכון .הוספתי את כל האימונים
והחזרות לפי הדרכים המקובלות בשיטה האנאליטית .אחרי יומיים רציתי להרגיל
את הכיתה לשמוע את האות ישי בשמות עצמים .עשיתי זאת בעזרת חידות פשוטות:
מי זה׳ אין לו פה ואומד לנו מתי לקום ,מתי לאכול ,מתי לישון ז ש ע ו ן .או מי מאיד
לנו מן הבוקר עד הערב בלי נפט ובלי חשמל ז ש מ ש וכר .הכיתה התרגלה לשמוע
את היש״ .גילינו את הפלקט וראינו תמונות .אשר קראנו אותן בשם .במקרה
שלא ידענו את שמן התפתחה שיחה קלה .התמונות היו :שעד ,שעון ,שיר ,שולחן,
שובה שופר .הוספנו ״ש״ ליד העצמים המצויירים על גבי הפלקט )בלי תנועה!
התנועות נוספות בשלב מאוחד יותר( .כד למדנו את האותיות ש ,ד׳ צ ,מ ,ה ,ח׳ ו׳ ם.
הנושאים בתקופת לימודים זאת היו:
החיים החדשים בבית הספר )ש(
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
196
אסתר
וגשל
החגים ודהבנות לקראתם )ר• ם(
הסתיו• חילופי מזג האדר ונדידת הצפרים )י׳ צ(
כיפה אדומה )ה׳ ח(
נקיון)מ ,הנושא התבטא במסגרת הפלקט :מגבת ,מברשת ,מסרק(.
אחרי זה צירפתי לאותיות גם את דתנועות .כיצד ז מבחינה מיתודית זוהי הנקודה
החלשה בשיטה הםיגתיטית כשם שההפרדה היא גקודת התורפה בשיטה האנאליטיות
חשבתי על אמצעי להקל על הילדים את סורח דצירוף ולהנעים עליהם את המלאכה
המייגעת הזאת .הכנתי תמונה טכנית שתעזור בהקניית הצירופים אות ותנועה:
רכבת משא אשר על אחד מקרונותיה אנו מטעינים את הסחורה — האות! עמוד
הסימנים נותן את הסימן—התנועה .במחסן—התיק אשר בפינת התמונה—שמרנו
את כל הסחורות — האותיות שנרכשו עד כה — חזיתה אפשרות לשחק כמה משחקים.
לדוגמה :כל הסחורה נחלקת בין ילדי הכיתה )אפשר להכין כרטיסים אחדים מכל
אות בזמן שהן עדיין מעטות( .הילדים מסתדרים בצורת •רכבות״ אחדות» הילדים
מסתדרים בשורה ערפית .כשידו של האחד על כתפי חברו העומד לפניו .״מנהל
התחנה*— תלמיד בקי — מושך בחוט ,על ידי כן• מתרומם סימן המכיל תנועה
וה״רכבת* זזה .הנוסעים ברכבת מכניסים את כרטיסיהם לקרון׳ בזה אחר זה ,קוראים
ועוברים כאשד שירי רכבת בפיהם .״מנהל התחנה״ מחליף את התנועות ע״י שהוא
מושך בחוט אחר .ילד אשר שגה — נשאר ונכנס לרכבת מאוחרת יותר.
בראשונה הקניתי את הצירופים עם פתח וקמץ .שש׳ דד ,ממ — עם כל האותיות
שנלמדו עד אז .חזרגו והםתכלגו בלוחות הגדולים ומצאנו — לפי שמיעה בלבד
ובעל פה—את הצירופים דללו בתמונות השונות אשד מלדת את האות הבודדה:
״ש* בתון־ שער .יש* בשעון וכר ז הוספנו את הצירופים גם בכתב ליד התמונות.
כד המשכנו עם יתד הצירופים :צירה ,סגול ,חיריק׳ קבוץ .כאשד היתה אפשרות
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הוראת
הקריאה
והכתיבה
לטי
שיטת
האותיות
197
צירפנו את המלים הראשונות :הר .שמש .לזכר המאורע הזה רשמנו את המלים
האלו על גוף הלוחות .מאותו רגע זירזתי את הכיתה לקריאת סיפורים קטנים .מוכן
שלא הזנחתי את הקניית יתר האותיות החסר! ת לנו .יום יום רשמתי על הלוח סיפור
קטן הקשור בנושא או בענייני דיומא וקראנוהו .הנה אחד הסיגרים האלה שצירפתי
מתשע האותיות הראשונות שנרכשו ער תק.פת היורה:
היום יום שני
חנה ,הנה׳ מרים )שמות בנות הכיתה(
רוצנה מהר רוצנה
רוצנה מהר החוצה
הנה היורה הנה
היורה מן השמים
אמצעי אחר שנקטתי בו כדי לאמן את הכיתה בצירופים היה משחק החידות בעזרת
פלקטים התלויים על הקיר .לדוגמה :הצבעתי על ״ש״ של העער בתמונת ה״שין*.
על ׳2״ של הבצל בתמונת ה״בית״ ,על *ת״ בתמונת ה״תו* .פתרון החידה :שבות
גם הילדים עצמם חדו חידות כאלה.
בחנוכה גמרנו את הקניית האותיות ומצב ידיעת הקריאה והכתיבה השתנה לםובה
בהשוואה לשתי הכיתות המקבילות .כיתתי הכינה לקראת החג מחברת ״חנוכה*
)טקסטים מתוך השירים הידועים בלודת ציורים( בהדרכתי ,ואילו בכיתות המקבילות
היד .צורך להביא אותם הטקסטים מודפסים והיה צורך להקנות מספר מלים חדשות.
האות א׳ קשה במקצת להקנייה בא! ת בודדות םימלתי אותה בתור חולה אנוש
שנחבש ,ואיגו מסוגל להוציא הגה מפיו .ואף אלה המטפלים בו נדרשים לשתוק.
מסתבר ,איפוא ,שהוא ״אילם* ו״קראגו* אותו בשפתיים סגורות .אחר כר הוספנו
לשוחח על אלמים בכלל ומצאנו שלכל אילם דרוש בן לוויה המשמיע את רצון
האילם .וכד הגענו לצירופים של א עם תנועות שונות.
בהגיעי לקריאה בספר טיפלתי כמובן בנושא ״הספר הראשון״ .הנה דוגמה מתור
נושא זה ,כיצד להביא חומר קריאה — לפני הכנסת הספר — לפני הכיתה בצורה
חיה ומושכת ,בלי לוח או פלקט .מסביב לספר שלגו הוצגו תמונות ,המשמשות דחיפה
לשיחות על ערד הספר לזקן ולטף ,על שמירת הספר ועוד .בספר כתובות המלים
הראשונות של אחד השירים שלמדנו ״ספר יש לי ,הו מה טוב״ ובתוכו ארבעה
פתגמים ידועים המהווים חומד לקריאה ,לשיחה ,לכתיבה וללימוד בעל־פה לשבוע
ימים לפחוות
הערות
אחדות
ל מ ו ד ה
)א( ר צ ו י ש ה מ ו ר ה י י ד ע א ת כ ל ה ש י ט ו ת ו י נ ס ה א ־ ת ן כ ד י ש י ו כ ל ל ב ח ו ר מ כ ל א ח ת א ת ה ט ו ב
וגם י ו כ ל — ב ש ע ת ה צ ו ר ך — לאחוז בשיטה המתאימה לסב־בה ולחומר התלמידים שנפלו
בחלקו.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
193
א ס ת ר
) 0הנסיוז המוצע נערך לפני
שבע
ו ג ש ל
שנים ונדמה לי שיש לו כיום יתר חשיבות בקשר
ע ם ה ו ר א ת ה ק ר י א ה ו ה כ ת י ב ה ל י ל ד י עולים ,ל ע ו ל י ם מ ב ו ג ר י ם ו ל ל ו מ ד י ע ב ר י ת ב א ר צ ו ת ה ג ו ל ה ,
שאינם יודעים צורת אות עברית.
)ג( א ם נ ר צ ה ל ק ב ו ע א ת מ ק ו מ ו ש ל נ ס י ו נ י ב ח ב ר ת ש ת י ה ש י ט ו ת ה מ ק ו ב ל ו ת :ה ס י נ ת י ט י ת
והאנליםית נצטרך לכנותה בשם *סינתיט־ת־אנאליטית׳.
)ד( ל א ש מ ת י ל ב ש ה ש י ט ה א י נ ה ה ו ל מ ת א ת ה ד ר י ש ה ה פ ס י כ ו ל ו ג י ת ל ה ב י א ב פ נ י ה י ל ד ד ב ר
שלם ולא חלקי .ה ז נ ח ת העקרון ה ז ה לא ה ש פ י ע ה על ת ה ל י ך הקניית הקריאה והכתיבה .לא
הרגשתי
ב ת ס ב ו כ ת נ פ ש י ת כ ל ש ה י א בילדים .ל ה י פ ך ה ר ג ש ת י ש מ ח ת ע ב ו ד ה ו י צ י ר ה מ צ ד
הכיתה .אוירה טובה ומצב רוח מרומם שררו תמיד בחדר כיתתי — מספר התלמידות היה
ארבעים ושמונה .בסוף שנת הלימודים היו ארבעים תלמידות שהצטיינו בקריאה ובכתיבה
ואשר
ה ת פ ת ח ו ת ן ה כ ל ל י ת היתד .ס ו ב ר .
www.daat.ac.il