אתר דעת -מכללת הרצוג
אליעזר אלינר
)ירושלים( /
חודש תשרי וחגיו
1
יחיד ומיוחד חודש ת ש ר י ואין דומה לו .הכי קרא שמו ״ י ר ח ה א י ת נ י ם ״ ( ,
שבו נולדו איתני עולם ( ולא עוד אלא שחוויות עצומות ורגשות איתנים מתרגשים
ובאים בו ובעטיו על כל אדם מישראל בכל דור ודור ובכל שנה ושנה.
משיצאו ישראל ממצרים נצטוו למנות את חדשיהם מניסן ( ,חודש הגאולה,
ובהתאם לזה קרוי תשרי בכל התורה ״החדש השביעי״ .ואמנם נראה הוא בעינינו
כעמוד האמצעי של השנה היהודית ,כציר המשען של גשר נפלא ,כנקודת שיא,
אשר אליה אנחנו עולים וממנה יורדים שוב לחיים הרגילים.
לא ייפלא אפוא ,כי רבות הן ההכנות לעליה לשיא הזה .הן תופסות מקום רב
בחודש אלול לא רק בחייו של היהודי ,העובד את אלקיו בכל לבו ,אלא גם בחייהם
של יהודים למחצה ,לשליש ולרביע :גם בחייהם של יהודים שכל ימות השנה הם
תלושים ומנותקים מיהדות מפכה ,גם בהם רישומו של חודש אלול ניכר ביותר
)תקיעת שופר בכל יום חול בבית הכנסת ,השכמה לסליחות ,ברכות לידידים לשנה
החדשה ,שכירת מקומות בבית הכנסת ,הכנת תשמישי קדושה וצרכי מצוה( .ישנם
יהודים מנותקים עד כדי כך ,שאחרי עבור שלשת ״הימים הנוראים״ הם נופלים
בבת אחת ממסלולם היהודי והקשר ביניהם ובין יהדותם נפסק ונחתך כמעט למשך
שנה שלמה .הללו אין להם בעולמם היהודי כי אם כובד הראש ,כי אם הדים
מ״א י מ ת ה ד י ן״ ,אשר בה חרדו אבותיהם ואבות אבותיהם בהגיע שעת ״הגיוס
הכללי״ לעבודת הבורא בימי הסתו בהתקרב הימים הנוראים.
2
3
אולם החייל הנאמן לצבא מלכו ,היהודי החי את יהדותו במלואה ,שותה לא
רק מן הכוס החריפה של רצינות ימי הדין שבאלול ותחילת תשרי ,אלא זוכה
הוא להשלים ולהמתיק טעם זה ,להעמיקו ולמצותו עד תומו ,בשתיית הכוס המתוקה
והמשכרת ,המוגשת לו על ידי חג הסוכות ,החל מתקיעת היתד הראשונה לבנין
הסוכה במוצאי יום הכפורים ועד שיא השמחה העוברת עליו כנחשול מסחרר ביום
טוב אחרון של חג ,ביום שמחת התורה .ומזיגה זו של טעם שתי הכוסות ,מזיגת
הרעדה והגילה ,היא הנותנת טעם לכל שנתו של יהודי ,לעבודתו את אלקיו כל
ימי צבאו עלי חלדו ,לכל תוכן חייו כאדם וכישראל.
״וגילו ברעדה״ כלל גדול הוא ביהדות ,סימן היכר מובהק להרגשת קרבת
אלקים של ישראל .יהודי אשר כל שנותיו מזג לתוכו את הרגשות תשרי השלמות
והמושלמות על ימי הדין הנוראים ומועדי השמחה האדירים שבו — היהיר ,עוד
ר ק חרד ורועד בבוא עליו שוב ימי הדין וחשבון הנפש של שנה חדשה ובהקראו
לעבוד עתה את אלקיו בכובד ראש ובהתקדשות ובצום? הלא יגיל לבו בקרבי
(1מלכים אי ,ח ,ב.
(2ראש השנה יא..
(3
שמות ,יב ,ב.
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
10
א .א ל י נ ר
לשמע קול השופר בהתקרב אליו התגלות ד׳ מתוך לבו ,בענות נפשו ואחר כך בזמן
שמחתו .וכבר הורגו ר׳ יהודה הלוי )כוזרי ,מאמר בי( ״כי תורתגו גחלקת בין
היראה והאהבה והשמחה! תתקרב אל אלקיך בכל אחת מהנה ,ואין כניעתך בימי
התענית יותר קרובה אל האלקים משמחתך בימי השבתות והמועדים כשתהיה
שמחתך בכוונה ולב שלם״ .והן שלשה אלה ״היראה והאהבה והשמחה״ שמורים
לבל עבד ד׳ עם פתיחת שנה חדשה בחדש תשרי .עשרת הימים הראשונים של
החודש מוקדשים ליראה )ראש השנה( ולאהבה )יום הכפורים( ומזוגים גם הם
בגילה׳ אך לא פה המקום להתעכב עליהם ( .ובסוף יום האהבה ,אחרי ההתרפקות
המאומצת של יום הכיפורים ושל תפילת נעילה שבסופו ,נפתחים מיד שערי
השמחה וזרמיה מפכים בעוז ומתערבים ביראה ובאהבה הנמשכות זה ימים רבים:
4
!חביאנו צל ידו תחת כ^פי השכינה ,חון יחון כי ילחן לב עקב להלינה…
ז
ויוצא היהודי מיד לאחר ההבדלה לחוץ המואר באורו של ירח יקר ,כדי להכין
הכנה ראשונה לחסותו בצל השכינה שבעת ימים והוא כולו נקי וטהור ,ונפשו
מרוחצה ומטוהדת מנטל עוונות ראשונים וגאול הוא משחת הרגלי חיי חולין ,והרי
הוא כאדם מחודש וכתינוק שנולד ודבר אין לו עם כל המעבר ומזהם חיי אדם
במרוצת ימות השנה .ומכאן מתחיל — עוד טרם יתקדש חג הסוכות עצמו — חג
של ארבעה ימים ,מוארים באור ימי היראה והאהבה שמאחוריהם ,ומתוחים ומפרפרים
בהכנה ובהרגשת צפיה לקראת שובע שמחות שלפניהם ,ימים שהם ימי חול
בעצם ,אולם הכנת המצוות וצפית הקודש מצרפתן ומעלתן לדרגת מועד זוטא,
שאף בהן אין שטן ואין פשע ואין בהם חשבון עוונות.
הכנות הקודש לחג הסוכות — בנין הסיכה ,אתרוג ולולב והדס וערבה ,ואף
התבשילים והמעדנים בכלל הכנת הקודש — שונים הם בתכלית מן ההכנות לימי
הדין .לא בחשבון ובנפש ,בפישפוש מעשים ובתיקון מידות אנחנו עוסקים ,אלא
בענינים ארציים ממשיים :בכלי עבודה ובחמדי בנין ,בפירות נאים ובמאכלות
טעימים ,ואף על פי כן — הריח העולה מכל אלה ריח גן עדן הוא ,תוצאת הסגולה
הנפלאה שהנחילתנו התורה לנטוע חיי עולם גם ב ת ו כ נ ו ובגופנו ,במאכילינו
ובכלינו .ובהתקדש ליל החג ואדם מישראל נכנס לסוכתו לקיים מצות לילה ראשון
שבסוכות ,כלום לדירת ארעי הוא נכנם ,לבנין מט ליפול העשוי קרשים ולווחים ?
הן הרבה יותר מן החומר שהושקע בכאן מרגישה נפשו .ואמת נכון הדבר הנאמד,
ע ל א בצל סוכתו בלבד הוא יושב ,אלא ״בטולא דמהימנותא עלאה…״ והמאכלים
והמעדנים אשר הוכנו לכבוד יום טוב ,לא לספק תאות אכילה ולא לגרום הנאת
גרונו הם באים ,אלא אף העגייגים הגופניים מתקדשים ומתעלים עד שאין פלא,
כי לסעודות אלה מוזמנים ״אושפיזין״ ,אבות האומה ,אשר מן העולם החמרי עברו
ונעלמו זה דורות הה רבים ועדיין הם חיים וקיימים בינינו ב ר ו ח נ י ו ת ם . . .
(4
להם מוקדש הספר ״כסה ועשור׳׳ שבהוצאת המדוד הדתי של המחלקה לחנוך ולתרבות
בגולה שעיי ההסתדרות הציונית ,ירושלים ,תשי״א.
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
חודש
תשרי וחגיו
אתר דעת -מכללת הרצוג
11
ולמחר ב ב ק ר :תוספת יום טוב — נטילת לולב ונענועים ,קריאת הלל והקפה
בהושענא .מי יוכל לתאר את ההנאה החושית ,הגופנית שבהחזקת ארבעת המינים,
את הרגשת הדחיפה והקלות בהקפת הבימה וספר התורה ובעיקר את השמחה
השקטה ,העילאית הנובעת מסתר עליון המרחפת על פגי כל אלה? ומכאן שוב
לסעודת יום טוב ,לישיבה בסוכה ,להתעדנות ולהתבשמות בצל צחצחות ובעונג
חיי נשמות.
תודיעני אורח סיים .שונע שמחות את פניך ,נעימוית בימינך נצח.
וכך יום יום ,כל שבעת הימים .ובלילות ״שמחת בית השואבה״ ,שמחה ערה,
שופעת ,מרקידה .ואף היא מלאה הדים מעולם עליון רחוק ,ובתוכה שזורים
הגעגועים למקדש ולעזרה ,חרדת הדין על עונת הגשמים ההולכת ובאה ,ולעתים
מבצבצת ועולה אף אנחה על קשי הגלות ,על ״אום אני ח ו מ ה . . .גולה וסודה״.
אולם אין זו אנחה המשבדת גוף ורוצצת נשמה ,כי מן הקדושה היא באה ובגילה
היא מסוכה ,ומיד אדם חוזר ונזכר ,כי אעפ״י שהיא ״זרויה בין מכעיסיה — חבוקה
ודבוקה בך״ .וההידבקות בקודש ,הגילה ברעדה ,מרפא לכל כאב ויגון הם.
ומתוך משבצות הימים האלה מזהיר ונוצץ ביותר היום השביעי :יום הושענא
רבה .דומה הוא בשלל אורותיו ובמזיגתם הנפלאה לאבן ברקת מלוטשת ופלאית,
אשר כל ניד וכל ניע שבה שולח קרן אור חודרת בעלת גוון אחד ,וכולן יחד
מתלכדות ומשתזרות ליופי עילאי ומושלם ,אשר עין לא ראתה דוגמתו.
״תקון ליל הושענא רבה״ ,הכנה בליל שימורים לקראת היום הגדול והקדוש
הזה שבתוך זמן שמחתנו ,התפילה בהשכמה ,אשר ״לא יחסר כל בה״ :גם מזמורי
יום טוב גם גגוני ימים נוראים ,תפילת חוה״מ במסגרת של יום דין ורעדה ,שבע
הקפות כמו בשמחת תורה ,אבל מתוך רצינות וכובד ראש .מה רבים האודות
והניצוצות הנובעים גם מן הגילה גם מן הרעדה ומהוים את עיצומו של יום זה,
שמצד ההלכה אינו אלא אחד מימי חול המועד וישראל קדושים קידשוהו בקדושה
מיוחדת ,קדושת יום חתום הדין.
ועם נטות ערבו של יום זה מצוות החג המיוחדות לסוכות הולכות וכבות:
הלולב ומיניו מוטלים כבר בצד ,מוקצים למצוה :הסוכה אף היא מצותה עוברת
וטעימת־מה בתוכה משמשת לה סעודת פרידה .והנה מתרגש ובא יום מיוחד מכל
הימים ,רגל בפני עצמו המשמש אקורד אחרון ומשלים לזמן שמחתנו — יום טוב
של שמיני עצרת.
לא נצטוינו ביום טוב זה במצוות מיוחדות לו :לא פרי עץ הדר ,כי ״הוא
עצמו הדר״׳( ,לא זכרון ע״י ישיבה בסוכה ,כי הוא כולו לשם יתברך ״ואם כן
אין צריך זבדון אחר״«( ולא נשארה לו אלא מצוד׳ אחת ״והיית א ך שמת״ ,שהיא
השולטת בחג זה ביותר.
(5רמב״ן לויקרא פ׳ אמור.
(6ס׳ החינוך.
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
12
א.
אלינ ר
והשמחה הזאת מתנשאת ומתעלית ביותר ,עד בי היתה לש 0דבר ״שמחת
התודה״ .כי ״חג האסיף תקופת השנה״ הוא גם רגל זה ,בו יחוג ישיאל את אסיף
יבולו הרוחגי ,את מחזור תקופת הקריאה בתורת משה .ושמחה רוחגית זאת לא
בעיון ובהכרה שכלית בלבד היא מתבטאת ,אלא במחולות וב״קדוש״ ,בריקודי
הגוף ובתענוגות בשרים .ולתוך שמחת השמחות האלה גמזגים אף פה רעדת
רצינות וגעגועי הקודש — .בהזכרת גשמות ,בברכת הגשם ,ב״ומפני חטאינו״ובניגונים ובפזמונים הבאים להזכיר את אשר לא ישכח היהודי לעולם.
צירופים קאלידוסקופיים נפלאים הם ימי החג הזה כולו ,חג הסוכות ,ובכולם
שזורים היסודות של גילה ורעדה .ושני יסודות אלה מסוגלים לעבור מימי החג
המעטים אל כל ימות השגה ולתת צבע וגוון לכל הימים ותוכן וטעם לכל החיים.
״שבת בראשית״ — ,שארית אחרונה של תרועת ימי השמחה עוד נשמעת
בשבת רגילה של כל ימות השנה וכבר עברנו אל ימי החרף הקשים והחילוניים,
תשרי ובחגיו השונים והנפלאים.
ואתנו אוצר גדול אשד אגרגו לגו בחודש
www.daat.ac.il
ח .ח / .חג הסוכות במקרא
רגל
שלש ך$לים (1תחג לי (2נ ש נ ה :
וחג ל״אסף (3ויצאת השןה
)שמות כג ,י ד ־ ס ז (
הערה למורה:
על ידי חלוקת הפסוקים לפי נושאי משנה ,ניתנת לך האפשרות לארגן את שיעורך מסביב
לעניינים נפרדים שתבחר לך מתוך הנושא הכולל .תוך הצגת הפסוקים המרובים ,הנמצאים
במקומות שונים בתורה ,תעורר את תלמידיך למצוא את החידושים הדקים המתגלים בהם
ותעמידם על כך שאין לראות בפסוקים חזרות מילוליות בלבד .החידושים רמוזים בפסוקים
עצמם ,ובכמה מהם הבאנו את דעת המפרשים וחכמי התלמוד והמדרש ,שעמדו על כך בדבריהם.
תן לתלמידך לקרוא מתוך החומש פסוקים שלמים ועניינים שלמים ,ואל תסתפק בקטעים
המובאים כאן .תלמידך יוכל להדגיש בע׳׳פ את המלים המציינות את הנושא ויסכם בכתב את
החידושים השקועים בכל פסוק .הסתייע בהערות הפרשניות ובהערות המילואים המובאות בשולי
כל עמוד להסברת החידושים וליישוב שאלות שתעורר או שתתעוררנה תוד כדי עיון בפסוקי*
ח .ח.
(1ר ש ״ י :פעמים :ועי׳ במדבר כב ,כח.
(2
א ב ן ע ז ר א :ל י לבדי.
(3ר ש ״ י :הוא חג הסוכות.