אתר דעת -מכללת הרצוג
ח .ח / .הושענא רבה
א .י ו ם ע ר ב ה
י ו ם ה ש ב י ע י ( של חג הסוכות נקרא במשנה ״יום שביעי של ערבה״ י(,
וכן בשאילתות )פרשת ויקהל( נקרא :״יום ערבה״ .בשם זה מזכירו רב סעדיה
גאון :ב י ו ם ע ר ב ה יאמר :גהדרך בזה יום ערבה ,ורב האי גאון :מגהגנו ומנהג
אבותינו ,שבכל יום ויום מקיפין את התיבה ג׳ פעמים ו י ו ם ה ע ר ב ה ז׳
פעמים .(3
ב .מ צ ו ת ע ר ב ה
מ ש נ ה :לולב וערבה )דש״י :שהן במקדש כל שבעה — לולב לנטילה וערבה
להקיף מזבח( ששה ושבעה )רש״י :פעמים ,שדוחין שבת והן כל שבעה ,ופעמים
שאין דוחין והוו להו ששת ימים(.
ג מ ר א :ערבה בשביעי מאי טעמא דחיא שבת? א״ר יוחנן :כדי לפרסמה
שהיא מן התורה )רש״י :לפי שאיגה מפורשת מן התורה בהדיא שבקו לה רווחא
למידתי שבת חד יומא כדי לפרסמה שמן התורה היא(.
1
)סוכה מב.(:
ערבה — שלוחי בית דין מייתי לה )רש״י :מע״ש ולמחרת איגה מצוה לכל
אדם ,אלא כהנים המקיפין בה את המזבח(.
)סוכה מד.(.
׳
הכי אמר רב זביד משמיה דרבא :לולב דאורייתא עבדינן שבעה )ימים( זכר
למקדש :ערבה דרבנן לא עבדינן ליה )בזמן הזה( שבעה זכר למקדש )אלא יום
אחד בלבד ,עי׳ רש״י ד״ה :דלא עבדינן לה שבעה(.
אבא שאול אומר שמצות ערבה יש לה מקור בתורה :״ערבי נחל כתיב —
שתים :אחת ללולב )מארבעת המינים( ואחת למקדש״
״רב אסי א״ר יוחנן משום רבי נחוניא איש בקעת בית חורתן
הלכה למשה מסיני״.
ערבה
״אתמד ר׳ יוחנן ור׳ יהושע בן לוי חד אמד ערבה יסוד נביאים )רש״י :תקנת
נביאים אחרונים חגי ,זכריה ומלאכי ,שהיו ממתקני תקנות ישראל באנשי כנסת
הגדולה( וחד אמר ע ר ב ה מ נ ה ג נ ב י א י ם )רש״י :הגהיגו את העם ולא
תיקנו להם ,ונפקא טינה דלא בעיא ברכה ,דליכא למימר ו צ י ו נ ו ,דאפילו בכלל
)סוכה מד.(.
לא תסור ליתא(.
א״ר אמי ערבה צריכה ש י ע ו ד ואינה ניטלת אלא בפני עצמה )רש״י :אין
דבר אחר נאגד עמה ד מ ו כ ח ש ה י א מצוד!( ואין אדם יוצא ידי חובתו בערבה
(1
במדבר כט ,ל ב :״וביום השביעי — פרים שבעה אילים שנים״ וגוי.
(2סוכה פ״ד ,מ״ג.
(3מתשובת רב האי גאון ,אוצר הגאונים ,סוכה מג.:
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
הושענא
רבה
אתר דעת -מכללת הרצוג
91
וכמה שיעורה? אמר ר ב נחמן ג׳ בדי עליז לחין ,ורב ששת
שבלולב
אמר אפילו עלה אחד בבד >.חד )רש״י :בד אחד ובו עלה אחד ודיו
והשתא — נהגו להביא מורביות ,ענפים ארוכים ויפים שמנכרא מצוה בעין יפה(.
)שם פד.(:
ג .מ צ ו ת ע ר ב ה
משגה סוכה פ״ד ,ב :גמרא מה.
במקדש
כיצד?
.1ל י ק ו ט ה ע ר ב ה
מצות ערבה כיצד? מקום היה למטה בירושלים ונקרא מוצא ,יורדין לשם
ומלקטין משם מורביות של ערבה.
.2ז ק י פ ת ה ב מ ק ד ש
ובאין וזוקפין אותן בצידי המזבח וראשיהן כפופין על גבי המזבח ,תקעו
והריעו ותקעו.
.3ה ק פ ת ה מ ז ב ח ב ס ו כ ו ת
בכל יום )בסוכות( מקיפין את המזבח פעם אחת ואומרים :אנא ה׳ הושיעה
נא ,אנא ה׳ הצליחה נא! ר׳ יהודה אומר :אני והו הושיעא נא!
.4ה ק פ ת ה מ ז ב ח ב ש ב י ע י ש ל ס ו כ ו ת
ואותו היום )רש״י :בשביעי( מקיפין את המזבח שבע פעמים .בשעת פטירתן
מה הן אומרים ? יופי לך מזבח יופי לך מזבח :ד״א אומר :ליה ולך מזבח ,ליה ולך
מזבח! כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת .אלא שהיו מלקטין אותו מערב שבת
ומניחים אותן בגיגיות של זהב )רש״י :מלאות מים( כדי שלא יכמושו.
.5ח ר י ו ת ש ל ד ק ל
ר׳ יוחנן בן ברוקה אומר :חריות )רשי :ענפים( של דקל היו מביאין )רש״י:
בין בחול בין בשבת(.
.6י ו ם ח י ב ו ט ח ר י ו ת
ו ח ו ב ט י ן א ו ת ן ב ק ר ק ע בצידי המזבח ,ואותו היום נקרא
ח ר י ו ת ) .לפי דש״י חיבוט הוא לשון ניענוע — מד :ד״ה חביט חביט(.
ד .מ ה ב י ן ש א ר י מ י ס ו כ ו ת ל י ו ם
חיבוט
השביעי?
.1ה ק פ ה
בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת …ואותו היום מקיפין את המזבח שבע
פעמים.
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
92
.2
ח
הערבה
דוחה
במקדש
את
השבת
בשאר ימי סוכות שחלו בשבת לא היתה הערבה ניטלת׳ ואילו ביום השביעי הערבה דוחה
את השבת.
לולב דוחה את השבת בתחילתו)רש״י :ביום טוב ראשון( וערבה בסופו )בשביעי(.
פעם אחת חל שביעי של ערבה להיות בשבת והביאו מורביות )נטיעות( של ערבה מערב
שבת והניחון בעזרה והכירו בהן בייתוםין )רש״י :הרגישו תלמידי בייתום והן
צדוקים ואינם מודים בערבה שאינה מפורשת מן התורה( וכבשום )לפי רש״י.
טמנום או כיסום( תחת אבנים )רש״י :ויודעים הן בחכמים שלא יטלטלו למחר
האבנים( .למחר הכירו בהן עמי הארץ )רש״י :שלא היו בקיאים באיסור טלטול,
והם היתד ,ידם עם הפרושים( ושמטום מתחת האבנים והביאום הכהנים וזקפום בצד
המזבח )רש״י :אבל ישראל לא היה נכנס בין האולם ולמזבח …דביד נוטלין אותה
ומנענעים ומקיפין בה הכהגים את המזבח ברגליהם ואחר כך זוקפין אותם( ,לפי
שאין בייתוסין מודים שחיבוט ערבה דוחה את השבת.
)סוכה מג.(:
ה.
זכר
למקדש
בערבה
אחרי שחרב ביהמ״ק תיקנו מצות ערבה ליום אחד בלבד׳ והוא שביעי של סוכות.
א״ל אביי לרבא מאי שנא לולב דעבדינן ליה שבעה זכר למקדש ומאי שנא
ערבה דלא עבדינן ליה שבעה זכר למקדש )רש״י :אבל יום אחד מיהא עבדינן(.
אמר רב זביד משמיה דרבא :לולב דאית ליה עיקר מן התורה בגבולין )שלא
במקום המקדש( עבדיגן ליה שבעה זכר למקדש ,ערבה דלית לה עיקר מן התורה
בגבולין לא עבדיגן שבעה זכר למקדש )רש״י :מד :במקדש — הלכה למשה מסיגי:
בגבולין — יסוד נביאים(.
ומסקנת הגמרא :מ נ ה ג נ ב י א י ם ה ו א )רש״י מד :ד״ה מגהג נביאים
הוא בגבולין ולא יסוד נביאים הלכך אינה צריכה ברכה(.
)סוכה מד.(.
ו .ה ק פ ה ז כ ר ל מ ק ד ש
וכבר נהגו ישראל בכל המקומות להניח תיבה באמצע בית הכנסת ומקיפ־ן
אותה בכל יום בדרך שהיו מקיפין את המזבח זכר למקדש.
)רמב״ם ,לולב פ״ז ,הכ״ג(.
ז .ש ב ע ה ק פ ו ת ו ט ע מ ן
ובשביעי מקיפין אותה שבע פעמים ז כ ר ל מ ק ד ש .
)או׳׳ח ,תר״מ(.
וצריך שיקיפו סביב התיבה כל יום הקפה אחת וביום השביעי שבע הקפות.
ובזמן הזה יש מנהג להקיף בכל יום שלש הקפות וביום השביעי ש ב ע ה ק פ ו ת .
)סידור רב סעדיה גאון עמ׳ רל״ח(.
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
הושענא
93
רבה
מנהגנו ומנהג אבותינו ,שבכל יום ויום מקיפין את התיבה שלש פעמים ,ויום
ערבה שבע פעמים ,ומנהג פשוט הוא בכל ישראל ,ולא שמענו שיש מקום שאין
זה מנהגו ,לפיכך אל תשנו מנהג אבותיכם.
)תשובת רב האי גאון. ,אוצר הגאונים״ לסוכה מג,(:
״ואסובבה את מזבחך ה׳״ כדתנינן :בכל יום היו מקיפין את המזבח פעם
אחת ,וכיצד הוא סדר ההקפה? כל ישראל גדולים וקטנים נוטלים את לולביהם
בידיהם הימנית ואתרוגיהם בידיהם השמאלית ומקיפין אחת ,ואותו היום מקיפין
שבע פעמים .א מ ר ר ב ח י י א ז כ ר ל י ר י ח ו ,הא תינח בזמן שיש מזבח,
ב ז מ ן ה ז ה — חזן הכנסת עומד כמלאך האלהים וספר תורה בזרועו והעם
מקיפים אותו ד ו ג מ ת מ ז ב ח ״ .
)ילקוט שמעוני תהלים ,תשג(.
ומקיפים שבע פעמים
זכר
להקיף
מזבח.
)שבלי הלקט הלכות לולב ,שעא(.
ובזמן שהיה בית המקדש קיים היו מקיפים את המזבח בכל יום פעם אחת
ובשביעי שבע פעמים .והמנהג להקיף דרך ימין ,שכל הקפות מזבח ומתנותיו
היו לימין ,שנאמר :״ומעלתהו פגות קדים )יחזקאל ,מג ,יז( ,מכאן דרשו רבותינו
ז״ל :כל פונות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין למזרח *( :וכן מנהג כל ישראל,
שעושין הקפה דרך ימין.
)רבנו בחיי בן אשר(
ח.
.1
יום
הושענא
הושענא
יום הושענא נזכר במדרש תהלים •( בתוך תיאור כללי על אופיים של חגי תשרי המובא גם
במדרשים אחרים •( :
וכיון שהגיע י ו ם ה ו ש ע נ א ר ב ה ,נוטלין ערבי נחל ומקיפין שבע הקפות
וחזן הכגסת עומד כמלאך־אלהים וספר־תורה בזרועו והעם מקיפים אותו ,ומיד
מלאכי השרת שמחים ואומרים :״נצחו ישראל ,נצחו ישראל״ י
בויקרא רבה )פ׳ ל״ז( מסופר על אחד שאשתו מסרה לו ״ביומא דהושענא
עשרה שקלים ושלחה אותו לשוק לקנות לצרכי הבית .כיון שיצא פגעו בו גבאי
צדקה וביקשו ממנו להשתתף במצווה ,שעמדו לקנות תכשיט ליתומה .נתן להם את
עשרת השקלים שהיו בידו .נתבייש לחזור לביתו בידים ריקות ,הלך לבית הכנסת,
ראה שם מן האתרוגים שהתינוקות ״מקלקלי ב י ו ם ה ו ש ע נ א ״ . . .נטל מהם
ומילא שקו ופרש למדינת הים עד שהגיע למדינת המלך .באותו זמן חש המלך
במעיו .אמרו לו בחלום שיירפא אם יאכל מן האתרוגים ״דיהודאי מצלין עמהון
(4
סוטה טו.:
(5
הוצאת בובר סי׳ יז ,אות ה׳.
(6עי׳ לעיל במאמר .דין וכפרה בחג׳׳,
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
ח.
94
ב י ו ם ה ו ש ע נ א ״ .הלכו ומצאו אותו אדם יושב על שקו — אמר להם :אלו
האתרוגים שהיהודים מתפללים עמהם ביום הושענא ,הביאו את השק לפני המלך,
אכל המלך מן האתרוגים והבריא .הריקו את השק ומילאוהו דינרים.
.2הו ו ש ע נ א — פ י ו ט י ם .
פיוטים מיוחדים לימי הסוכות ,שמתחילים ב״הושענא״ או שהפזמון שלהם הוא ,הושענא״.
פיוסים אלה נאמרים א ח ת הלל או אחרי מוסף — מקיפים ספר תורה בארבעת המינים ואומרים
.הושענות׳.
מקור השם במשנה :״בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת ואומרים אגא ה׳
ה ו ש י ע ה נ א ,אנא ה׳ הצליחה נא ,ר׳ יהודה אומר :אני והו הושיעה נא.
)סוכה פ״ד מ״ח(.
כבר בימי הגאונים היו אומרים ״הושענות״ ,היינו פיוטים ,שהפזמון שלהם
״הושענא״ ,ורב סעדיה אומר ,שאין מספר לפיוטים אלה .מכוגים היו בשם פרקים
או פזמונים ומחוברים על־פי סדר א״ב .תוכנם שונה היה ,יש שהיו ״דברי שבח
ופיוטים״ או ״שבח והודאה״ ,ויש שהיו ״דברי בקשה״ או ״תחנוגים״ .במנהג ספרד
נוספו על ההושענות גם סליחות ,לפי שיום ״הושענא רבה״ נחשב ליום ״כפרה
וסליחה״.
)י .מ .אלבוגן — מתוך ״תולדות התפילה והעבודה בישראל״(.
בהקפה הראשונה אומדים הושענא.״ ובהקפה השניה אומרים :ענה בהושענא
אחר כך יעמוד לפני התיבה ויאמר :אנא אל נא הושענא והושיעה נא.
והחזן יאמר אחד מן הפרקים שארשום מה שראוי לכל יום ויענו:
ת?}ה ציון ?;מינו והזלנו ?תו?ה ?קזמןןה ,יךאו גולם ולבושו?? ,למי .ןדים ןוים,
ןהיךף ? א ך 3ע ?9וות ,נ9לי?ף ?זה יום ןו$ה ,ו?ך צאמר:
&ל } א הו־קויעגו ,הישעןא והי?ויץה ?א«
? ה ן ל ^ ף מל?ני $ןא
)מתוך סידור רב סעדיה גאון(.
יום ערבה ,לאחר תפילת המוספים יש ממשיכים את הארון באמצע בית הכנסת,
ויש מוציאים כל ספרי תורות ועושים כמין גורן עגולה באמצע בית כנסת ומתחיל
החזן ו א ו מ ר ה ו ש ע נ א והציבור עוגים אחריו ,ומקיפים שבע פעמים זכי
להקיף מזבח ,ואומר אלפא ביתא אחת בכל פעם .ואחר־כך מחזירים את הארון אי
ספדי התורה למקומם ומסיימים כל ההושענות כסדר הכתוב במחזורים.
)שבלי הלקט הלכות לולב ,שעא(.
7
ט .י ו ם ה ד י ן — י ו ם ה ח ו ת ם (
אמר רבי יונה :כתוב :״ואותי יום יום ידרשון״«( — זו תקיעה וערבה .פ נ י
מ ש ה :יום של תקיעה — ראש השנה — ויום של ערבה — הושענא רבה— ,
שהכל באים להתפלל יחד בבית כנסת.
(7עי׳ רמב״ן במדבר יד ,ט.
(8ישעיהו נח ,ב.
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
95
הושענא רבה
ק ר ב ן ה ע ד ה :שני ימים בשנה הכל דורשין את ה׳׳ מקטנם ועד גדולם .והם:
יו״ט של ראש השנה ויום שביעי של ערבה שהכל שומעין תקיעת־שופר והכל
)ירושלמי ראש השנה פ״ד ה״ח(.
נוטלין הערבה.
אי זכי בתשובה ולאו שלימותא כדקא יאות ,תליין ליה עד ההוא יומא בתראה
דעצרת ,דהוא תמינאה לחג )עד ההוא יומא ולא עד בכלל ,כי גמר הדין הוא
בהושענא רבה — של״ה(.
)זוהר ויחי ,ר׳.(:
ביומא שביעאה דחג הוא ס י ו מ א ד ד י נ א ד ע ל מ א ,ופתקין נפקין מבי
מלכא ,וגבורן מתעדי ומסתיימי בהאי יומא.
)זוהר צו לא ,ב(.
גם במדרש תהלים
אמר ד׳ יצחק בר
המערכה )לראות מאיזה
על זה מעיר ר ש ״ י :
נדונים על המים.
8
מדובר על הושענא־רבה כעל יום חתימה (.
אבדימי! במיצא־ יו״ט האחרול של חג הכל צופין לעשן
צד באה הרוח ומה היא מביברו׳ — שנה גשומה אי שחונה(.
שמאתמול נ ח ת ם גזר דינם על גשמי שנה כי־תנן :בחג
)יומא בא(:
ויום ערבה הוא י ו ם ח ת י מ ת ה ד י ן כיום הכיפורים ,כדתנן :ובחג נידונין
על המים ,שבו היו מסיימים ניסוך המים.
)שבלי הלקט שם(.
— ואני שמעתי שיש קהילות הקודש שאומרים ביום הושענא־רבה זכרנו לחיים
ומי כמוך ,זכור רחמך וכו׳ ואבינו מלכנו וכוי.
)שבלי הלקט הקצר(.
— בהושענא רבה מקויימת חתימת שלשת הספרים הפתוחים בראש השנה
לפני הקדוש ברוך הוא ונחתמים ביום הכיפורים ובהושענא־דבה תכלית הכפרה.
)ספר המנהיג הלכות אתרוג אות ל״ח(.
וצריך אדם שיתבונן בגודל כוח היום הזה ,שהוא יום כ״א ויום כ״ו )בתשרי
ולבריאת העולם( ,( °ויום תשלום שבעים פרים )מספר הפרים שקרבים על המזבח
במשך ימי סוכות המכפרים על שבעים עמים( כנגד שרי האומות ,כי כל הכוחות
עתידים שישובו לסיבתם הראשונה ,והוא גם כן י ו ם ה ח ו ת ם ה ג ד ו ל העלית,
מלבד החתימה הראשונה של יום הכיפורים.
ג
)רבנו בחיי בר׳ אשר(.
טוב להשלים הפרשיות )של התודה( בערב יום הכיפורים ,אבל אם לא עלתה
בידו טוב להשלימן ביום הערבה שהוא י ו ם ח ת י מ ת ה ד י ן שביום הכיפורים.
)עי׳ שבלי הלקט שם(.
(9עי׳ פיסקה חי.
(10בריאת העולם התחילה בכ״ה באלול ,כי בא׳ בתשרי נברא אדם והיה יום הששי
למעשה בראשית.
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
96
ח.
מנהג העם בליל הושענא־דבה להרבות נרות בבית־הכגסת ומתפללים תפילת
ערבית בהכגעה גדולה ובכוונה כמו בליל יום־הכיפורים ,ורבים נוהגים גם־כן
מבערב ,כמו ביום־הכיפורים ,והולכים ומתקבצים בעלי אסופות ללמוד תורד .כל
הלילה ,לחסות בנועם ה׳ בצל האמונה .וצריך האיש להיות בזריזות ,המביאה לידי
זהירות ,למעט באכילה ושתייה ,אלא אוכל־נפש בלבד ,שהמאכל מביא את השינה
ואין השעה צריכה לכך ,כי המשפט לאלוהים הוא ,כי משעת הנעילה הונח משפט
האדם בצריד־עיון והשקפה לטובה ,הכול לפי המעשה והטוב אשר ייטיב כל אחד
ואחד ,יוסיפו למחול לו וחיה .והיה אם לא יתן לב לתקן מעוותו ,יחמירו בבית־
דין של מעלה בפסק דינו ,והמלמד זכות חוזר ומלמד חובה ,ואחר גמר דין חולקים
הפתקים לממונים אכזרים ועדי־מסירה כרתי ,הן למות והן לחיים.
).חמדת הימים״(.
י .ה ד ל ק ת נ ר ו ת
וכן בהושענא רבה מביא כל אחד ואחד עששית דולקת בכנסת.
)שבלי הלקט ,הלכות ימים סובים רמ״ב(.
ומנהג להדליק כל הנרות שבבית הכנסת לכבוד התורה על שם ״כי נר מציה
ותורה אור״.
)שבלי הלקט שע״א(.
מרבים קצת בנרות כמו ביום הכיפורים.
)ש״ע או״ח תרסד ס״א(.
וכן נהגו בצרפת להדליק נרות בהושענא רבה כבליל כיפור.
)ספר המנהיג הלכות אתרוג אות ל״ט(.
מגהג העם בליל הושענא־רבה להרבות נרות בבית הכנסת.
).חמדת הימים״(.
www.daat.ac.il