אתר דעת -מכללת הרצוג
חיים חמיאל /הפרשנות לקהלת
א
על הכתוב :״שמח בחור בילדותך״!( ,מובא במדרש קהלת רבה :״אמר רבי
שמואל בר רבי יצחק :ביקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שמצאו בד דברים
שהן מטין לצד מינות :אמרו :זוהי חכמתו של שלמה שאמר :״שמח בחור
בילדותך״ ? משה אמר :״ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם״ ־( :שלמ״ אמר:
״והלך בדרכי לבך ובמראה עיניך״ — הותרה הרצועה! לית דין ולית דיין .כשאמר:
״ודע כי על כל אלה יביאך אלהים במשפט׳ /אמרו :יפה אמר שלמה .(3
הסבר זה ,שניתן על ידי המסורת היהודית לספר קהלת — לא נתקבל על
ידי הפרשנים המדעיים מאומות העולם ומעמנו .המתרחקים מ־־ת וממסורת קפצו
על קהלת כעל מציאה ,שנזדמנה להם בכתבי הקודש ,ובעיקרם מתוכי את כל
הפיסקאות המזכירות חסידות ,צניעות ,שמירה מחטא ואימת הדין — העמידו
את הספר על גון אחד ומיוחד והוא :אימתנות עליונה ,שליטה שרירותית בעולם,
חוסר משפט וגמול ,העדר שכד ועוגש ,מקריות וחוסר תכליתיות בכל .המסקנה
הנובעת מזה היא :ישמח אדם מספד שנות חייו ,יאכל וישתה וייטיב את לבו —
ו״מותר אדם מן הבהמה אין כי הכל הבל״.
בייחםם השקפה זו למחבר ספר קהלת עמדו הפרשנים המדעיים ושאלו :מי
הוא המחבר ,מה שמו ומקומו של פילוסוף זה ,הכופר בכל הערכים הנצחיים של
האדם ? הפרשנים האלה הבליטו את הסתירות הרבות המצויות בספר ,את החזרות
וחוסר העקביות והסיקו ,כי מחבר קהלת חי בתקופה מאוחרת ,ושיריים רבות
טיפלו בספר :ערכו אותו והכניסו בו את הפסוקים וההשלמות ,המדברים על
יתרון הרוח ומשפט השם וכוי .לדברי הפרשנים האלה הוכנס ספר קהלת אל תוך
כתבי הקודש אך ורק אחרי שהוכשר לכך על ידי התוספות ,כי בספר בולטת
ההתנכרות לכל הקדוש והמקובל בעם ,ופסוקים כמו :״כי לאדם שטוב לפניו נתז
חכמה ודעת ושמחה ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס לתת לטוב לפני האלהים״י•(
הס מילואים ותיקונים של אנשי המסורת אשר עסקו בחיבור הספרים ובחלוקתם.
למילואים ותיקונים נחשבים הפסוקים ג ,יז :ז ,כו :ח ,ה :יא ,ט :יב ,א :יב ,ג:
ב
הפרשנים ,שביארו את קהלת ברוח המסורת ,לפי האגדה ,המדרש או הששט,
לא התעלמו אף הם מהקשיים המצויים בספר .אבן עזרא הקדיש לכך חלק גדול
(1יא ,ט.
>2במדבר טו ,לט.
(3
ועי׳ ויק״ר כח.
(4ב ,כו.
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
חיים
120
ח מי א ל
מפירושו לפרק ז׳ — אולם גישתו הדתית והרגשת הקדושה שבספרי ר! ::״ך,
הובילה אותו לחפש הסברים ופתרונים אחרים .ביראת הכבוד גיגשו פר:זנים
אלה לכל פסוק ולכל מלה ואות .על כן נזהרו שלא לפגום כשלימות הספר ,כי ראו
בו חטיבה אחת שלימה ,המתפרשת כולה מתוכה ומעניינה.
התרגום הארמי ,רש״י ואבן עזרא — פירשו את קהלת ברוח המסורת .התרגום
אינו תרגום מילולי ,כי אם פירוש המקפל בתוכו דרשות ואגדות ,ביאורי מלים
ועניין והערות היסטוריות שונות .פירושו של רש״י איגו רחוק מן התרגום ד.א! מי.
אולם יש בו מן הפשטות והבהירות ,המציינת את רש״י בדרך כלל .פירושו של
רבי אברהם אבן עזרא ,אף כי אין בו מן הדרש והאגדה ,הריהו קרוב ברוחו לשני
הקודמים .שלשתם מזהים את קהלת עם שלמה המלך .וזהו בשביל אבן עלרא
נימוק מספיק בדי לקבוע ,שאין סתירות בספר ז חכם כשלמה לא יאמר דברים
סותרים בספר אחד .הרי הספר עצמו מעיד על מחברו ,שכתוב בו ״אני קהלת
הייתי מלך על ישראל בירושלים״.
1
שלמה כתב את הספר בזקנתו .זוהי דעת רז״ל בשיר השירים רבה :״הכל
מודים שקהלת בסוף אמרה״ .ואף על פי שרש״י בפירושו לברייתא אומר על שיר
השירים :״נראה בעיני שאמרו לעת זקנתו״ אין זה משנה עדיין את העובדה,
שקהלת אף הוא נתחבר לעת זקנתו .ועוד ,הרי רש״י עצמו מציץ ,שקהלת ח י ב י
את ספרו אחדי שנשיו הטו את לבו ואחר שנתרושש מעשרו ונטרד ממלכותו על
ידי אשמדאי .וכל זה לא היה בצעירותו של שלמה המלך.
בפסוק יב של פרק א׳ כותב רש״י :״אני קהלת הייתי מלך על כל העולם
ולבסוף על ישראל ולבסוף על ירושלים לבדה ,ולבסוף על מקלי ,שהרי נאמר
ה י י ת י מלך בירושלים אבל עכשיו אינו מלך״ .ובפסוק יז של פרק א׳ הוא כותב:
״ואתנה לבי לדעת חכמה וכו׳ — אדם סומך על דוב חכמתו ואינו מתרחק מן
האסור ובא רוב כעס להקדוש־ברוך־הוא :אני אמרתי ארבה סוסים ולא אשיב את
העם מצרימה ובסוף השיבותי :אני אמרתי ארבה נשים ולא יסירו לבבי והרי
נכתב עלי נשיו הטו את לבבו»( וכוי ,ובפסוק ״ופניתי עתה בכל מעשי«( …ורואה
אני ,שאין יתרון בהם ,כי מכולם אני חסר״.
7
באותה הדעה נשאר רש״י עד סוף הספר .ובספר מלכים ( נאמר ,שרק לעת
זקנתו נטה לב שלמה אחרי אלהים אחדים :״ויהי לעת זקנת שלמה — נשיו הטו
את לבבו אחרי אלהים אחרים ולא היה לבבו שלם עם ה׳ אלהיו כלב דור אביו״.
בענין זה כותב אבן עזרא*( :״ענייני הספד יודו ,כי באחרית ימיו-זזי&יו,
(5מלכים א ,יא.
(6
קהלת ב ,יא.
(7יא ,ד.
(8א ,יב.
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
הפרשנות
לקהלת
121
כאילו יאמר לדורות הבאים ,כך וכך נסיתי בימי חיי ויכולתי לנסות כל
הייתי מלך״ .אבן עזרא מתנגד לדעות מפרשים אחרים ,שבבואם
הסתירות בספר — אמרו ,שקהלת הוא חיבור דעות מחברים שונים.
״ואיננו נכון כלל בעבור, :ויותר שהיה קהלת חכם׳ והנה הוא אדם
י ק ל וי י
,בקש קהלת למצוא דברי חפץ׳ ,והראיה הגמורה.
ה
/ /א נ
ת
ה
ת
מ
דבר בעבור
לתרץ את
והוא כותב:
אחד ועוד:
ל ך ״ .(9
למלך שלמה הזקן מתאימים דברי הספר הנאמרים מתוך ראיה מקיפה .הוא
בעל אופק רחב שלמד וחשב הרבה ורכש לו אוצר גדול של ידיעת העולם והחיים
בנםיונותיו הרבים בימי חייו הארוכים.
קהלת מוסר מרכוש ידיעותיו ונסיונותיו העשירים ,כדי להזהיר את הכסיל,
שימנע רגלו מלכת בדרכים נלוזות .לפי התרגום ורש״י היה קהלת במצב של
דכאון ברוח ,מעוגה תחת סבל חייו וקשי גורלו כשאמר חלק ר ב מספרו .הצרות,
הן הן שלימדוהו שאין ערך לעושר ,לרכוש ולכל הנאות העולם בלי תורה וקיום
מצוותיה .רק לשומר תורה מובטח שכר בעולם הבא ,אוילם הרשע מאבד את הכל.
השקפתו על הרשע ומעשיו ,קיצונית בשלילותה .האור ,השמש ,הירח והכוכבים
הגם )לפי התרגום ולפי רש״י( רק משלים לאדם ומעשיו הטובים .החושך הוא סמל
הרשע והאור הוא אוד תורה .אין לו לאדם בחייו אלא להאמין בשם ולבטוח בו,
לעסוק בלימוד התורה ולפחד מאימת־הדין הבא אחר המות.
יחס השם לאדם הוא לפי מעשיו ,וזהו מקור של נחמה ועידוד לצדיק ,הסובל
בעולם הזה .ה׳ השולט באדם ובטבע משלם שכר טוב ליראיו ומעניש את עוברי
מצוותיו .גזירת ה׳ היא ,שהרשע יקבל את הטוב בעולם הזה כדי להענישו בעולם
הבא ,והצדיק מתייסר בעולם הזה כדי לעוררו לתשובה ולתחינה לפני קונו וכדי לתת
לו שכר שלם בעולם הבא .ה׳ מנע מאת האדם את הידיעה מראש ועד סוף ,כדי
שיתן האדם את לבו לשוב ,שמא ימות מחר ,א ו ) ל פ י רש״י( ״שאם ידע האדם יום
מיתתו קרוב לא יבנה בית ולא יטע כרם …דבר יפה הוא ,שסומך האדם:לו»ד,״ש׳מא
עדיין עת מיתתי רחוק ובונה בית ונוטע כדם ,וזה יפזמישועלם •׳מן-ייהמףיות׳, .(^-/ז
הכל מסודר ומחושב מאת ה׳ .אין מקריות •בבריאה ואין פגיעה׳ במושגי הצדק
והמוסר .רק השקפתו השטחית של האדם היא שמטעה אותו לחשוב שמקרה האדם
והבהמה אחד הוא״( .לא נצחון הרשע יש ׳לראות בהצלחתו י הזמנית בעולם הזה,
כי אם גזירת הי .נאמן הוא קהלת להשקפת היהדות על שלטון •הצדק׳האלוהי!מעולם.
הגמול׳ על• מעשה הטוב והעונש על מעשי הרע :הצדיק• אוכל פ ר י •מעלליו ולרשע
ייעשה כגמול ידיו .אמנם ,שווה הוא המוות לכל :כמות •זה בן מות זה ,אבל הגמול
בעולם הבא — ניתן רק לצדיקים .קהלת קובעי! ע ו ג י ו ת •שונות־על! יסוד בם׳יונותיז
והסתבלותו באורח חיי האדם-.הוא מייסר -את האדם ומזגיחו׳־ והוא מייעץ •-לו לבהוד
בטוב ,כי בחיק הטוב צפון׳ •האושר הנצחים אין• הוא קובל ואץ-הוא מתמרמר !,כי לא
_ ! l inי־,׳,!.־ -י , .י זי׳ ׳!,״יי ־ y! :״׳.ח ־ .׳ ,־ .־.״ פ1 , ,
ז
1
(9ז ,ג.
r
,:.-^.i-j.׳-
• ..1ו•
; .׳׳.״ ׳'> ד« orאי ״.-.״ r,T־.־r. J. :
;
(10ג ,יא.
(11ג ,יט.
י י׳ <׳t
••'< •י '!"• V״> ) i
www.daat.ac.il
r׳t,
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
122
חיים
ח מיאל
את הרע גילה בעולם כאיוב ,כי אם להיפך :האסונות והפגעים שמצאוהו ,לימדוהו
והעשירו את נסיונו ,שאין לבטוח בעושר ובשלטון .הנה הוא ,שלמה ,הרי השיג
את כל אשר ישאף האדם להשיג בחייו עלי אדמות ,לא נבצר ממנו מאומה מתענוגות
האדם ולבסוף מצא את עצמו חסר.
אין זו דעתו של א ב ן ע ז ר א ,הסובר שקהלת כאיוב בשעתו — שואל את
השאלה הנצחית של צדיק ורע לו רשע וטוב לו .וכן הוא כותב :״לכן זה המעשה
הרע שגעשה תחת השמש לא אוכל להביגו בעבור שהוגיעו נפשם ועמלו חכמי
האדם למצוא הענין ולמה זה לא מצאו וכו׳ ועל זה הענין צעק איוב הצדיק״ (!2
ובמקום אחד הוא כותב :״יש צדיקים שמגיע אליהם מה שהיה ראוי להגיע לרשעים
על מעשיהם והיפך הדבר ,וכאשר ראיתי זה אמרתי :הכל הבל ,בין צדיק ורשע
כעניץ ״ואני כמעט גטיו רגלי ,כי קגאתי בהוללים שלום רשעים אראה״ (.
בשאלת ה י ש א ר ו ת ה נ פ ש — הולכים הפרשנים בעקבות רז״ל״( .קהלת
מאמין ,שיש שכד ועונש דק בעולם הבא .שם שוקלים את הרע ואת הטוב .על
הפסוק :״זבובי מוות יבאיש יביע שמן רוקח״ «( — כותב רש״י :״הרי שהיה אדם
זה שקול במחצה עבירות ומחצה זכויות ובא ועבר עבירה אחת והכריעתו לכף
חובה ,נמצאת סכלות זה ,שהוא דבר מועט יקד ושוקל וכבד יותר מכל החכמה
והכבוד ,שהיה בו ,שהרי הכריע את כולם״ .הצדיק שמח על שהוא זוכה להיות עם
כל הצדיקים בגז עדן וליהנות שם מזיוו השכינה .לא כן הרשע! נפשו מתייסרת
ביסודי הגיהנום ושום מעשה לא יועיל אז לרכך את הדין.
13
(12
ח ,יז.
(13
ח ,יד.
(14
את הפסוק ,מי יודע דוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה
לארץ״ )ג ,בא( — מפרש רש׳׳י, :מי שמבין שרוח האדם עולה למעלה ועומדת בדין ורוח
הבהמה יורדת למטה לארץ ואין לה ליתן דין וחשבון — צריך שלא להתנהג כבהמה שאינה
מקפדת על מעשיה״ .לפי זה אין כאן שאלה מן הסוג :מי יודע אם ,אלא מוסר השכל ואזהרה
לאדם שידע להתנהג לפי דרגתו.
אבן
עזרא
מפרש, :מי ומי שידע בבני האדם ההפרש שיש בין רוח האדם ורוח
הבהמה .והענין ,כי לא יימצא אחד מני אלף .ודעת הרוח עמוקה וצריכה לראיות ולא יוכלו להבין
אפילו קצתם כי אם המשכילים שהתבררה מחשבתם במאזני החכמה — והזכיר )בתורה( שברא
גופו )של האדם( מן האדמה ואחר כך ויפח באפיו נשמת חיים .ורמז חיים בעבור שהיא עומדת
ולא תאבד כנפש הבהמה .והפרש יש בין נשמה ונפש׳ כי לא מצאנו בכל המקרא נשמה כי אם
על בני אדם …ואמר שלמה בסוף הספר ,שרוח בני האדם תשוב אל האלהים וליא אל העפר״.
אבן עזרא מדייק בצורת המלים ,העלה״ ו״הירדת״ שאילו היתד ,כאן שאלה :מי יודע אם
רוח האדם עולה וכו׳ היה צריך לנקד את ה׳ השאלה בחטף פתח וכיון שהניקוד מראה שהה״א
היא ה׳ הידיעה׳ על כן אין לראות בפסוק הבעת ספק בהישארות הנפש.
(15י ,א.
(16עי׳ קה״ר י ,א.
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
הפרשנות
לקהלת
123
עם כל התקוות הרבות ,שקהלת תולה בחיים שלאחר המוות ,אין הוא שולל את
שמחת החיים עלי אדמות ורק בתנאי אחד — אם האדם אינו חי את חייו לעצמו,
כי אם נותן צדקה לעניים ,מפריש תרומות ומעשרות ועוסק בתורה ובמעשים
טובים .זהו היתרון של החכם על הכסיל ועל כל שאר המעשים ,שהם ורק הם הבל
ורעות רוח לזה שאינו שומר מצווה.
החכם והחכמה שעליהם מדבר קהלת אינם — לפי התרגום ורש״י — אלא
הצדיק העוסק בתורה .התורה היא תודת חיים והיא מנחילה לאדם זכויות בעולם
הזה ולעולם הבא .חוקי ה׳ הם שיא החכמה ,עליהם אין להוסיף .התורה היא חכמת
ה׳ הבלתי נתפסת כמעט על ידי האדם בעולם הזה.
www.daat.ac.il