אתר דעת -מכללת הרצוג
בנימין צביאלי)תל־אביב( /על השמחה
)שיחה לדוגמה(
קוים
כלליים
לשיחה עם תלמידים בני
15—14שקנו
ידיעות בהלכות חג הסוכות ובספר ,קהלת״ ,והם מצויים אצל
המקורות המדברים בעניין השמחה.
מורה :חגי ישראל ובעיקר שלש הרגלים מורכבים מיסודות רבים ,אך כל חג
יש לו גקודה מרכזית עיקרית אחת .נגסה־נא להגדירם לפי הסדר.
תלמיד :פסח — זמן חרותנו ,שבועות — זמן מתן תורתגו ,סוכות — זמן שמחתגו.
מ :.נכון ,וכווגתי לשוחח עמכם על הנקודה המרכזית והכוללת של חג הסוכות,
היינו…
ת :.השמחה.
מ :.ואולי רצוי שבטרם נגש לשוחח על השמחה המיוחדת של החג ,נשוחח
על השמחה בכלל .מה זאת שמחה?
ת :.השמחה היא רגש.
מ :.גכון ,אך לא מספיק.
ת :.השמחה היא חויה ,משהו פנימי.
מ :.הייתי אומר ,מצב גפשי מסויים הגורם הנאה לבעליו.
ת :.אני חושב שגם זה עדיין לא הכל.
מ:.
ת:.
מ:.
ת:.
מ:.
ת:.
מ:.
ת:.
נכון .קשה להגדיר מצבים נפשיים ,אך אל גדייק בהגדרה מדעית של
המושג שמחה .השמחה היא מצב ר ש טוב וזה מספיק לנו .ומה הם הגורמים
לשמחה י
הגורמים יכולים להיות רבים :הצלחה ,סיפוק ,בדיחות דעת.
כלומר ,אדם שאינו מצליח ואיגו מוצא סיפוק בחייו ,או שאין דבר שיבדח
את דעתו אינו יכול להיות שמח?
נדמה לי שכך הוא הדבר.
ולי נדמה שלא .מה רבים הם האנשים האומללים שהשמחה במעונם.
זאת סגולה מיוחדת ,זה תלוי בחינוך שאדם ישמח בחלקו ,אבל בדרך כלל
אין אדם שמח אלא אם יש סיבה אמיתית לשמחה.
אולי עוד נגע בעניין זה בחלקה השני של שיחתנו ,אך נניח לרגע שאמנם
צריכה להיות סיבה מיוחדת לשמחה ,כיצד מתבטאת שמחה זו ?
בצחוק ,בשירה ,בריקוד…
מ :.אני אוסיף עוד :בתנועות הגוף ,בברק ה ע י ג י ם .ו ג ם בפעילות מוגברת
של כל כוחות הנפש .ונשאלת כאן שאלה קשה במקצת ,שמחה שהיא
משהו פנימי נפשי ,האם אפשר לצוות עליה את האדם? האם יכול אני
לצוות עליך שתהיה שמח או שתהיה עצוב?
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב .צב י א
156
לי
ת:.
מ:.
ת:.
כנראה שיש בידינו אמצעים שונים לעורר את רגש השמחה או העצבות.
למשל
למשל :מוסיקה ,דברי עידוד וגס אמצעים פשוטים וגסים במקצת ,כגון
סעודות משותפות ,כיגוסים עממיים.
ומה התועלת שבדבר ,האם לא מוטב שנניח לו לאדם ויחיה את חייו
בשמחה או בעצבות בדרך הטבע ולא נכביד עליו?
זה שייך לחינוכו של האדם ,כשם שאנו חייבים לחנך את האדם לטוב,
אף־על־פי שיצר לב האדם רע מנעוריו :כשם שאנו מחנכים אותו לסדר
ולמשמעת אף־על־פי שהאדם נוח לו בהפקרות וב״חופש״ ,כך אנו מחנכים
אותו לשמחה.
הוא אשר רציתי לשמוע מפיך .החינוך לשמחה מתמדת הוא חלק מן
החינוך לטוב שאנו שואפים לחנך את האדם .היכולת לשמוח היא אחת
מסגולות הנפש היקרות הנותנות טעם לחיים .ר׳ נחמן מבראסלאב היה
אומר ,שהשמחה היא עולם האור והעצבות היא עולם החושך .הגמרא
במסכת תענית מספרת על שני בגי אדם פשוטים ,שאליהו הגביא העיד
עליהם שהם בני העולם הבא משום שהם שמחים ומשמחים בני אדם
עצובים .ומה הן הראיות מן המקרא לגודל ערכה של שמחה ז
ת:.
במקרא חחרים פעמים רבות על מצות השמחה ,כגון :״תחת אשר לא
עבדת את ה׳ בשמחה ובטוב לבב״ ,״שובע שמחות את פגיך״ ,״אור זרוע
לצדיק ולישרי לב שמחה״.
סבורגי שהגענו כבר לעיקר הנושא שלגו ,לטיבה של השמחה ,האם יש
רק מין אחד של שמחה?
ודאי שיש מינים רבים של שמחה ,יש שמחה של הוללות ויש שמחה של
התרוממות הנפש ,של סיפוק עילאי.
שמחה של מצוה נקרא לה .והאם כל אדם זוכה לשמחה עילאית זאת?
בודאי שלא ,אצל בגי אדם פשוטים השמחה היא פשוטה ,מגושמת יותר,
אצל בני אדם מעולים ,השמחה מעודגת ,פנימית…
אבל אין לך אדם שהשמחה אינה מנת חלקו ,כל אדם שמח באשר הוא
אדם חי ומרגיש ,והתורה שהיא תורת חיים לא באה לבטל או לדכא את
מאודי בני האדם ,אלא לכוונם באפיק הרצוי .התודה מצוה על צורת שמחה
מסויימת ,היא רוצה להעלות את השמחה הזאת ,לעדן אותה ,לזככה .אני
סבור שקל מאד למצוא את הדוגמה לכד בחג הסוכות.
מ:.
ת:.
מ:.
מ:.
ת:.
מ:.
ת:.
מ:.
ת :.האכר שמח שאסף את פרי שדהו ,הוא שמח שמחה טבעית ופרועה ,גסה.
ויתכן שללא כל צו היה נוטל יין ושותה וסובא לשכרה ,היה שוחט בהמה
חולל את בשדה .התורה אינה אוסרת את השמחה הזאת הטבעית ,אך
היא אומרת לעלות לירושלים ,לבית ה׳ ושם לשמוח — ״והיית אך שמח״.
מ :.כיונת יפה .זוהי מהות השמחה בחג הסוכות .ואעיר לכם כאן הערה מעניינת
של רבנו בחיי .הוא אומר על הפסוק ״והיית אך שמח״ — כדי למעט
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
על
השמחה
אתר דעת -מכללת הרצוג
157
בשמחה ,שהרי כל ״אכין״ ו״דקיך מעוטין ,ולימדך הכתוב שיתנהג האדם
בשמחת העולם הזה בדרך בינוני .רבנו בחיי ממשיך בנושא זה ומזכיר
את הפסוק ״וגילו ברעדה״ — במקום גילה שם תהא רעדה ,לפי דרשת
חז״ל.
ת».
מ».
ת:.
מ:.
ת* .
מ:.
ו$4
מ:.
ת:.
מ:.
ת:.
מ:.
ת:.
מ:.
אפשר להביא עוד הרבה ראיות לכך.
אם כן ,האם גאמר שגישתה של תורתגו לשמחה היא גישה שלילית ן
כלומר ,היא אינה מצווה על השמחה אלא בדיעבד ,היא מכווגת אותה
ושמה עליה כבלים ?
מן התורה גראה שהיא גם רוצה לעורר את השמחה עצמה .וגם בקהלת
למדנו :״ושבחתי אגי את השמחה״.
אגב ,על פסוק זה אומרים חז״ל ,זו שמחה של מצוה ,כלומר שאמנם
רוצים לעודד את השמחה ,אך תהא זאת שמחה מן המין המעולה .ויודעים
אתם בודאי כמה החשיבה תגועת החסידות את השמחה.
קראגו על זה הרבה )מספר דוגמאות(.
החסידות רצתה לחשוף את היופי והטוב שבמצוה ,שלא תהא מצות אנשים
מלומדה המכבידה על מקיימיה? החסידות השתדלה שקיום כל מצוה
ייעשה מתוך שמחת הנפש .וכיצד מעוררים שמחה שלא התעוררה מעצמה ?
למדנו שלכבוד החג חייב הבעל לתת מתנות ומגדנות לאשתו ולילדיו
ולשמחם בדברים טובים.
גם מכאן רואים שחז״ל דרשו לא דק לכוין את השמחה אלא גם לעוררה.
ואף־על־פי־כן נשים לב לשמחה שלנו ,לשמחה היהודית ,וגראה כי היא
שמחה מיוחדת במינה.
כבר אמרגו ״וגילו ברעדה״.
לא רק זה ,אם תעיינו יפה ,תראו כי השמחה היהודית לעולם אינה שלימה,
תמיד יש בה פגם כלשהו ,רמז כלשהו לעצב ,לצער — ,הידועה לכם
דוגמה לכך?
למשל ,כשבונים בית משאירים אמה על אמה בלי טיח לזכר חורבן
ירושלים.
בגמרא ברכות מסופר על חכמים שערכו משתאות שמחה וכשהגיעה השמחה
לשיאה היו שוברים בכוונה כלים יקרים כדי להטיל מעט עצב על הנוכחים.
ומי מכם רואה את המשך הרעיון הזה גם בחג ?
הזכרת נשמות בחג .דוקא בשמחת תורה כשהשמחה מגיעה לשיאה מזכירים
נשמות .למדנו על כך בדינים.
יפה כיוונת ,זהו סוד השמחה היהודית ,שמלבד היותה שמחד .עילאית אין
היא שמחה שלמה ,תמיד היא חסרה מ ש ה ו ; ל ע ו ל ם אין היא מגיעה לשיא
ממש ,לעולם אין היא מוציאה את האדם מישראל משיווי משקלו הנפשי.
נדמה לי ,כי אנו יכולים לסכם את שיחתנו הפעם על מהותה של השמחה
בכלל ועל מהותה של השמחה היהודית בפרט.
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
158
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב.
צביאלי
ת .ז השמחה היא אהד מקנייניו היקרים של האדם .התורה לא רק מכוונת את
השמחה הטבעית כי אם גם מעוררת את האדם מישראל לשמחה ,אך השמחה
היהודית אינה שמחה של הוללות ,של שכחת האדם את עצמו ואת קונו,
כי אם שמחה עילאית מאופקת ,שמחה של ׳,וגילו ברעדה״ ,ושמחה שאינה
פורצת את גדר הטעם הטוב .ומשום כך השמחה היהודית לא רק גורמת
הנאה זמנית לאדם מישראל ,אלא גם מחגכת אותו ובוגה את האדם השלם.
www.daat.ac.il
יעקב פרויס /חג הסוכות תעשה לך
)קישוטים לסוכה(
כל בני הבית משתתפים בהקמת הסוכה וקישוטה ,כי כולם חייבים ב״חג
הסוכות תעשה לך״ .כולם מעונינים לתת לה צורה חגיגית ,כי במשך החג היא
דירתם .גושא הקישוט הוא כמובן מעגיגי החג .ובגלל זה אין לך חג בישראל
הנותן את אותותיו זמן רב לפגיו ,כחג הסוכות .רבה היא התכוגה בין גדולים
וקטגים להכין את כל צרכי החג .על ראש המשפחה לדאוג לארבעה מינים ,כי מי
מבין לבחור באתרוג ,אם לא הוא י בבניין הסוכה משתתפים כולם .ואילו הקישוט
וכל מה שקשור בו נמסר לידי הילדים .ולכן כדאי וכדאי לכוין את עבודתם ולתת
להם דחיפות והערות כל אחד לפי גילו ולפי יכולתו .הילד מוצא עניין מיוחד
בעבודתו ,שהוא עושה אותה עם כל ילדי הקבוצה ,ורואה את תוצאתה בחג עצמו
בתוך ארבעת הדפגות של הסוכה.
כלי עבודה אינם חסרים :מספרים ,מחט וסכין .חומר ניקח מן הבא ליד:
קרטון ,נייר צבעוני עבה ודק שקוף .במקום שאין נייר כזה ,נכין אותו לבד .אם נוסיף
לזה עוד עפרון ,צבעים ,חוטים לתפירה ודבק ,יכולה הקבוצה עד גיל 10להתחיל
בעבודה.
א .הקטנטנים מן הגן ומכיתה א׳ יכינו שרשרת מנייר צבעוני .גוזרים להם
פסי נייר בצבעים שונים ברוחב של 2ס״מ ובאורך של 10ם״מ .על הקצה של הפס
הראשון מורחים דבק ומדביקים את הקצוות .על ידי זה מתהווית טבעת .דרך