אתר דעת -מכללת הרצוג
אלכסנדר מלכיאל /סוכתו של בעל בטחון
זקני רבי יעקב ,זכרונו לברכה ,איש חסיד היה ,תסים עם אלקיו ובעל בטחון גדול .הוא
היה אומר , :כ ל מד ,שדרוש לי — יש לי ,ומה שאץ לי — משמע שאינו דרוש ליי.
לפני שנים רבות ,כאשר היה זקני אב לילדים קטני* עבר עם ביתו מעירו לדור במקום אחר,
וישב באחד הפרברים בעיבורה של קראקא הגדולה ,עיר ואם בישראל במערבה של פולין .היהודים
ישבו כולם בתוך העיר ,ואותה שכונה היתה מאוכלסת נכרים בלבד .הימים — ימי שלהי
דקייטא .והנה קרבו החגים הקדושים ,ראש השנה ויום הכיפורים ,וזקני הלך עם בני ביתו העירה
לתפילה בציבור כביה הכנסת של חסידים .שכן היה מנהגו כל ימי שבתו בדד באותה שכונה —
בימות החול היה מתפלל בביתו ביחידות מחמת המרחק ועול הפרנסה ,ובשבתות ובימים סובים
היה הולך העירה למניין.
.רבונו של עולם! — אמד זקני בלבו — תהי נא השנה הבאה עלינו לטובה שנת ברכה
והצלחה .שלח לי ,אב הרחמן ,פרנסה טובה במקום החדש הזה ,כדי שאוכל לגדל את בני
לתורה וליראת שמים .ותצילני מאימת השכנים הרעים ,ותן מוראנו על הגויים ,כדי שנוכל
לקיים מצוותיך באמת ובתמים כחםצנו באין מפריע״.
אחר יום כיפור היו הבנים פטורים מן .החדר״ ,על מנת שיתעסקו בצרכי הסוכה והחג.
ויאמר זקני לבניו » :לקסו ענפים באשד תמצאו ,ונעשה סוכה כדת וכדין״ .ויקם סוכה
בחצר לו ולבני ביתו — ג׳ דפנות וצורת הפתח עם דלת ,וגם חלון עשה לאורה ולאויר.
והילדים הביאו ענפים ירוקים לסכך ,גדולים וקטנים.
נערי הגויים בשכונה ראו את היהודי החדש במלאכתו ,ויתמהו איש אל אחיו . :מ ה
העבודה הזאת ליהודון ז״ ויתלחשו ביניהם ויערימו סוד ,ויחשבו מזימות ונבלים .אך זקני
רבי יעקב לא שת לבו אליהם ,ואף בניו לא השגיחו בהם ,ויוסיפו לעסוק בסוכתס .ובערב
החג בצהרי היום נשלמה המלאכה ,והסוכה עמדה איתנה בחצר.
סבתי,
עליה השלום,
אשד ,כשרה וצדקת,
הוציאה לסוכה סדינים לבני* שמיכות
צבעוניות ומפות רקומות לתלותן מסביב על גבי הדפנות להדר ולתפארת .זקני תלה מיני
פרות לנאות בהם את הסוכה ,והילדים הגישו את נויי הסוכה מעשי ידיהם — שרשרות
ופרחי* צפרי נייר וספינות אויר ,וכהנה וכהנה .ותהי הסוכה מהודרת בכל מיני המור ומקושטת
ככלה בתכשיטיה .וירא זקני את כל אשר עשה והנה טוב ויפה ,וישמח בסוכתו שמחד ,גדולה.
.ברוך השם״ — אמר — »יש לנו כבר גם סוכה נאד .וחמודה לכבוד יום טוב ולשם מצוד,׳.
משנסתיימו כל ההכנות לחג הלך זקני עם בניו העירה לתפילה .לאחר התפילה נפטרו
המתפללים לבתיהם מתוך שמחת יו״ט וברכת .ח ג שמח״ .פנה אחד הידידים אל זקני בשאלה:
— .היכן יש לך סוכה ,רבי יעקב ז אצל מי אתה עומד לסעוד ז״
— -וכי מה השאלה ? — החזיר זקני בתמיהה — יש לי ,ברוך הש* סוכה גאה משלי
בחצר ביתי ואוכל בסוכתי״.
— ,הכיצד ז — נתרגש הלה — וכי אינך חושש מילדי הגויים ? — הרי סכנה יש בדברי.
ומיד נתרעש רעש בבית הכנסת, :רבי יעקב ,אתה מתחייב בנפשך ,חלילה ,אין אנו
מניחים אותך לישב באותה סוכה״.
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
א.
164
מלניאל
ואותו ידיד אמר, :הרי אתה מוזמן ועומד לישב עמי ולסעוד בסוכתי .וחלילה לך לבוא
לידי סכנה״.
השיב להם זקני בנחת , :מה לכם נרגשים ז מה זה כי נזעקתם ז אתני ירא מפני ,השקצים״.
הרי אני בעל בטחון ,ובעזרת ה׳ לא תהיה להם שליטה״.
רוח צוננת נשבה באותה לילה ,וזקני ובניו החישו צעדיהם ,כדי להפיג במקצת את
הצינה .בבואם הביתה פגשו את האם והאחיות לבושות בגדי יום טוב ושמחות לקראתם .צוד•
זקני להכניס לסוכה שני פמוטות הכםף הגדולים ,המחוטבים ומפותחים פתוחי אמנות ומלאכת
מחשבת .וזקנתי הדליקה הנרות בהתרגשות ,ברכה ,להדליק נר של יום טוב״ וגם ,שהחיינו״,
הוסיפה תחינה בלחש כדרכה וסיימה ב,חג שמח״.
זקני נצב בפתח ואמר תפלת האושפיזין בחדוה .הוא הזמין .אושפיזין עילאין אבהן
קדישין״.״ .ליעול אברהם רחימא״ — אורחו של ליל סוכות הראשון .והנה מזג זקני הכוס
ועמד וקידש .הקידוש נאמר בנעימת יו״ט ,בשמחה ובהתלהבות פנימית ,וכולו מביע הודאה
וקורת רוח ל.מקדש ישראל והזמנים״ .הקול היה צלול ונעים ,בוקע ועולה מבעד לסבו ,והדו נשמע
למרחוק בדמי הלילה .והנה יוצאים מן הסוכה לנטילת ידים .ופתאום לפתע . :ת ו ! * אבן
גדולה הושלכה ביעף ופגעה בחלון הסוכה — והשמשה התנפצה מיד לרסיסי* אחד הבנים
p
לברר ולעמוד על המקרה .עודנו מתבונן ופונה כה וכה — והנה אבן נוספת נזרקת אל
הסוכר ,ואחריה הומטר בחזקה ברד־אבנים גדול מלתה קולות נערי הגויי* החלון נשבר,
הדלת נפרצה ,הדפנות נפגעו ונזדעזעו ,וכל הטובה חישבה להישבר ולהתמוטט .רוח פרצים
השתוללה בסוכה וטלטלה את הדלת הנה והנה .הנרות כבו וחשכה גדולה בלעה את הסוכה
החמודה וכל אשר בה.
ובבית — בהלה .זקנתי וילדיה נדהמו ונפחדו .אימה גדולה נפלה עליה* הבנות פרצו
בבכיר״ והבנים חרדו לגורל סוכת* וזקני — לבו נוקפו :שמא באמת צדקו בני העיר
שהזהירוהו ז והחג — מה יהא עליו ז האמנם הופר וערבה השמחה ז והסוכה — מה יעלה
לה ז וכי לא יקיים המצוד ,ויאכל מחוץ לסוכה ז — .ח ם ושלום 1
— החלים בלבו —
לא תהא כזאת 1ישועת ה׳ כהרף עין״. — .הסו ,ילדים! — פנה זקני לבני ביתו — .אל
תבכו ואל תצטערו .ואת ,רעיתי ,מחי דמעותיו• יום טוב היום ואסור לבכות .אל תדאגו.
ה׳ יעזור .סוכה שכל כ ו הרבה מרחנו ועמלנו להקימה — אכול נאכל בה בעזרת הי .ומן השמים
יסייעו .הנרות כבו בסוכה ,ו״השקצים״ יחדלו מעצמם מלהשליו אבני* נמתין מעט — ואחר
כ ו נשוב לסוכה״.
וכו היה .לאחר מחצית השעה כלתה הרעה .הפורעים הסתלקו לבתיה* והחצר שקטה.
ויצא זקני לסוכה ונר בידו .וירא והנה הסוכה עומדת על עמדה איתנה ושלמה ,וכל פגע לא
אונה לה .ויצאו גם הבנים ויפנו רסיסי החלון ויסלקו האבני* ואת הפמוטות השיבו למקומם על
השלחן .האורה חזרה לםוכה ,וזקני ישב עם בני ביתו לסעודה בשמחת משנה ,וישמחו ויודו לה׳
על הנס שעשה להם ולטובת*
www.daat.ac.il