אתר דעת -מכללת הרצוג
דיר
שזך)ירושלים( /
מסיפורי השואה
שמחת ר׳ אהר׳לה
בעת הקידוש שהתקיים אשתקד בסוכה בהר עיון ביקש מאתנז ר׳ מנח• מזאקרוצ׳ים
להקשיב לסיפורו של ר׳ אהר׳לה כדי להיווכח כמה גדולה היתד• חיבתם של קדושי השואה
לתורה ומצוות.
בימים שלפני חג הסוכות שררה במחנה חרדה גדולה .כולם פחדו מפני האנס ,הרוצח,
המפקח הראשי של המחנה שבחר לו את יום החג לערוך בו .סלקציה״ )מיון( חדשה לשלוח את
החזקים לעבודת־פרך ועינויים ואת החלשים לכבשן האש. .סלקציה״ כזאת היתד• גזירת־מוות
בשביל אלפי אנשים .חולים וחלשים ידעו אח גזר דינם מראש .מהומה קמה במחנה .הרבה בכו,
התפללו ,נפרדו זה מזה ,השאירו צזדאות לנקמה וקדיש וכוי .היו שחיפשו עצות ודרכים להינצל
מגזירת ה״סלקציה״ ולהישאר בחיים — היאוש נשקף מעיני כל.
באותם הימים ניגש אלי ר׳ אהרל׳ה ושאל על דבר סוכה ,הוא חיפש עצות איך לקיים לכל
הפחות זכר לחג הסוכות.
כשר׳ אהר׳לה דיבר אתי על סיכה ואתרוג עמדו דמעות בעיני .אנ־ הייתי אדם בריא
וסבל סוב ,והיו לי סיכויים להישאר בחייב ,ברחמי השם .אולם ר׳ אהר׳לה החלש והחולה…
היזכר ,ז בכיתי בלבי לשמע דאגותיו ,אולם ר׳ אהר׳לה לא דאג ל״סלקציה״ ,הוא חשב אך ורק
על הסוכר* כיצד לקיים זכר למצוד ,זו.
בליל החג ,ערב אחד לפני ד״סלקציה״ ,מצאתי את ר׳ אהר׳לה כשפניו קורנים מאישר וגיל,
והוא מכריז בהתרגשות. :תודה לאל ,מנחם! מחד תהיה לי סוכה וגם אתרוג ולולב.
תחילה חשבתי שדעתו נטרפה עליו ,אך ר׳ אהר׳לה דיבר לעניין וחזר על דבריו בהתלהבות.
למחרת עמדנו יחד בשורה ,מוכנים ל״סלקציה״ .עמדנו ברחבה שלפני כבשן המוות ,וענני
עשן הכבשן עלו והתפזרו מעל לראשנו .העומדים חרדו .רק ר׳ אהרל׳ה היה שמח ופניו קרנו
מאושר .הוא אמר:
.ראה הנה כאן זכר לסוכה ,ענני העשן הם זכר לענני הכבוד .כל השנים היינו אנחנו
מזמינים לסוכה אושפיזין עילאין ,השנה כשאנו עומדים ,כנראה ,לפני הגאולה ,מזמינים אותנו
כאושפיזין תתאין לסוכתו של הקדוש ברוך הוא ,שמח נשמח ר׳ מנחם ! בשמחה האמיתית נקיים
את המצוד. .ושמחתם לפני ה׳ אלקיכם״ ,פשוטו כמשמעו״.
.ו א ת ארבע המינים אני מביא אתי למעלה ,ד׳ מתים ממש ,פשוטם כמשמע* שהרי שדרה
של אדם היא לולב ,העין — הדס ,הפה — ערבה והלב אתרוג .את אלה אני מעלה למעלה ,כל
עצמותי תאמרנה ה׳ מי כמוך…״
בינתיים התקרב האנס הרוצח לשורותינו .ר׳ אהר׳לה הספיק ללחוש ל י . :בעלי ההלכה
לא יוכלו לפסול את לבי — לאתרוג ,אף על פי שהוא שבור ,שכן שמעתי בבית אבי בשם
אהרן הגדול מקרלין :שאין בעולם דבר שלם כלב שבור״.
כשיצא גזר דינו של ר׳ אהר׳לה לשריפה הלך בשירה ובשמחה כשהוא מרקד וקורא:
״ושמחתם לפני ה׳ אלקיכם״.
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד״ ר שזך
166
ב.
הקפה
ר׳ משולם ולייזר הטייח היו
חמשית
במחנה
הסגר
עצורים במחנה העבודה ברמסדורף ?*י
גייס .שניהם
עבדו עבודת פיר בבית חרושת של נאצים .לפנות בוקר היו מובלים בשורה לעבודה ,כשהם
רעבים ותשושים .כל היום היו עובדים לקול הצריחות של הנוגשים האיומים .ובלילה חזרו
כצללים — לייזר הטיית תמך ברבי משולם ירבי משולם חיזק את לייזר ,עודד אותו ועזר לו
להתגבר על היאוש והדכאון.
שניהם נאלצו לעבוד גם בשבת ,כי כן חזקה עליהם פקודת הרבנים לעבוד ולחיות עד
•עבור זע* ואף על פי כן הצטער ר׳ משולם שנאלץ לעבוד בשבת .הוא חיפש תחבולות ודרכים
כדי להשתחרר מן העבודה ולא הצליח .הנוגשים עקבו אחרי תנועותיו של כל אחד ולא נתנו
להם להיבטל לרגע אחד .אז נזכר ר׳ משולם במעשה המסופר בירושלמי על אלישע אחר ,שמתוך
כוונה זדונית להחטיא את הרבים יעץ למאנסים להכריח כל יחיד לטעון ולשאת משא לבדו ,כיון
שלפי דיני התורה שניים שעשו מלאכה
אחת
פטורים שניהם )ירושלמי,
חגיגה ב ,א(.
הוא גילה את מחשבתו ללייזר הטייח וביקש ממנו לעזור לו בשבת בהובלת המשאות ובכל
שאר העבודות .ר׳ לייזר הטייח גיאות לבקשת ר׳ משולם ושיתף עצמו בעבודה שהטילו על ר׳
משולם בשבת .ר׳ משולם לא ידע שבמחנה אסור להיעזר באחדים .השותפות נמשכה כחצי שנה
והנוגשים לא הבחינו בה עד שקרה אסון.
היה זה בשבת שמיני עצרת .הנוגשים הטילו על ר׳ משולם להעביר קורות ,ולייזר הסייח
עזר על ידו .בעת העבודה נתעוררו בלבו של ר׳ משולם געגועים לחג ומהירהור עבר למעשה.
נטל הקורה בזרועו ויצא במחולות כשהוא גורר אחריו את לייזר ומכריז . :מ ל ך עולמים הושיעה
נא״ .וכך היו מרקדים כאוחזין ספד תורה בזרועם וחוזרים ואומרים . :מלך עולמים הושיעה נא״.
אז הבחין בהם איש ה־ס.ם .ומלא חרון על החוצפה היהודית ,ירה בהם והמיתם במקום .לזכר
www.daat.ac.il
השואה בהר ציון — שההקפה החמישית
המאורע הזה קבעו בבית הכנסת של מרתף
.מלך
עולמים״ שייכת לר׳ משולם ולייזר שותפו.
אריה אביב׳י)ירושלים( /הזכרת נשמות ושמחת התורה
)מיומנו של עולה חדש(
x
הזכרת נשמות ושמחת התודה — הישנם שני הפכים גדולים מאלה? האפשר להזכיר
נשמות הנפטרים היקרים ולשמוח בשמחת התורה כאחת ? אפשר ואפשר ,והמציאות ה א ר ד
ישראלית תוכיח .האפשר לשתי תופעות מנוגדות כאלה למזגן כאחת ז אפשר ואפשר והוכרח
נשמות בשמחת התורה תוכיח.
בהיות בני ישראל בארצות
פזוריהם
לגוייה* איש
איש בחנותו
ובעסקו,
בסדנתו
ובנגריתו׳ ובמצב רוח מרומם ובהרחבת דעת חג5ו את חגיהם ככתוב בתורה ,ידעו להוסיף יום
טוב שני של גלויות מספקא דיומא .יום שמיני עצרת היה מוקדש להזכרת נשמות ,ויום שמחת
תירה שלמחרתו היה כולו מוקדש לשמחה .מלכות הדמעות לא נגעה במלכות השמחה.
בשמיני עצרת היה בית הכנסת מלא נרות כביום הכפורים .כשהשמש הכרת בקול
.מכר״ ,היו הצעירי* וכל אלה שהוריהם היו בחיי* מזדרזים לצאת מבית הכנסת ,ההורים