ד .כ ו ח ה של ת פ י ל ה
שאלת כוחה של התפילה ,מ ב ל י ט ה יותר מכל שאלה אחרת ,את ההבדל בין
הגישה הפילוסופית והגישה הבלתי פילוסופית לענייני התפילה .הגישה הפי
לוסופית אינה מצטיינת בעמקותה ,כי אם באופיה הביקורתי־שיטתי .היא
ש ו א ל ת :אם התפילה משפיעה ,י ש להסיק מכאן כמה ד ב ר י ם :
)א( מכאן ,שהקב״ה מתערב במאורעות שבעולם הזה ,ז״א שהנסים חוזרים
ונשנים ,ואין זה נכון ,ש״עולם כמנהגו נוהג״ ,מתוך ציות לחוקים קבועים.
)ב( מכאן ,שהקב״ה עשוי לשגות את גזירתו בהשפעת התפילה .ואם גזירתו
שמלפני התפילה לא היתה נכונה ,מ ד ו ע גזר ,ואם היתד .נכונה ,מדוע שינה ז
המקרא והתורה שבעל־פה ,שגי גציגים מובהקים של החשיבה הבלתי פילו
סופית ,רואים את הקב״ה כבעל תכונות נפש אנושיות ,ואינן רואות כאן כל
קושי .אמנם ,לפעמים מ ב צ ב צ ת הרגשה ,שלא הכל כשורה ,אם האדם יכול
להשפיע על הקב״ה ,כגון בטרונייתו של שמעון בן־שטח על חוני המעגל
)תענית יט ,ע״א(.
התשובות לשאלה הפילוסופית מתחלקות לשתי ק ב ו צ ו ת :לאלה המניחות,
שהתפילה באמת משפיעה על מהלך המאורעות ,ובכל זאת אין בדבר משום
פגם בגזירתו של ה׳ ואפילו לא בעקרון שעולם כמנהגו נוהג ,ולאלה — המ
ניחות ,שאין לתפילה כל השפעה על מהלך המאורעות ,ובכל זאת היא חשובה.
ה ד ע ה הראשונה סבורה ,שגזירתו של הקב״ה ה י א על תנאי ,שלא יבואו
בני־אדם ויתפללו ,אבל אם יתפללו כראוי ,ת ת ב ט ל הגזירה .התפילה היא
כשאר הכוחות הרוחניים ,הפועלים בעולם החומרי ,ואפשר לראות בהשפעת
הגורמים הרוחניים על העולם החומרי נס נסתר ,ואפשר לראות בה ביטוי
למוניזם הפםיכופיזי .כוחו של הצדיק המבטל גזרת עירין הוא בזה ,שהוא
יודע כיצד להתפלל .זו היתה מעלתם ,ואם תרצה לומר — מומחיותם ,של
אנשים כחוגי המעגל ור׳ חנינא בן דוםא .דעה זאת רואה במתפללים הגדולים
את יורשיהם של הנביאים ,של אברהם ,אשר התפלל בעד אבימלך ,כי נביא
היה ,ושל שמואל ,אשר הבטיח לא לחדול מתפילה בעד בני ישראל.
וכי מ ה בין תפילה לשאר מצוות ז הרי גם קיומן של מצוות גורר אחריו
][26
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כוחה
27
של ת פ י ל ה
תוצאות ,שהן בגדר של נ ס ! אלא שבקיום המצוד — ,המעשה הוא הקובע ,ולא
הכוונה ,״מצוות אינן צריכות כוונה״ ,ובתפילה — הכוונה היא העיקר ,על כן
תפילתו של האחד מועלת ,ושל השני — לא .ועוד — המצוה גוררת אחריה א ת
גמולה היא ,התפילה מביאה לידי שינוי בגזירת ה׳ ,שלא היה לה מלכתחילה
קשר עם התפילה .המצוד—,גוררת תוספת טובה ,ה ת פ י ל ה — ג ם ביטול הרעה.
ומצאנו מצוד ,ב ת פ ק י ד האופייגי
מתחילה גזר הקב״ה ,שאם יתנו
הפורענות .ולמה ה י ת נ ה את האחד
חית לבתי ישראל ז כדי לעשותם
לתפילה — הדם על המשקוף בפסח מצרים.
בני ישראל את הדם — לא תבוא עליהם
בשני ,ולא גזר ללא תנאי ,שלא יבוא המש
ראויים להצלה.
ההרגשה ,שהתפילה משפיעה על הנהגת העולם ,מקנה לאדם את ת ו ד ע ת
ערכו ואת הכרת תפקידו .תודעת ערכו — כי על ידי ה ת פ י ל ה געשה האדם
שותפו של הקב״ה בהנהגה הגסית של העולם ,בחידוש היום יומי של מ ע ש ה
בראשית .יכולתו היחידה במינה של האדם להפיק את התועלת הגדולה ביותר,
מתוך פעולה בהתאם לחוקי הטבע ,היא רק חלק של גדולתו האמיתית .ה י ש ג י ו
המוחשיים של האדם ,ככל שהם גדולים ,הם רק חלק מהישגיו .היצירה ב א מ
צעות התפילה מ ת פ ש ט ת ע ד לקצוי היקום ,והיא גדולה מהיצירה באמצעות
המדע .והכרת ת פ ק י ד ו — כ י אם אמנם ניתנה לאדם האפשרות להשפיע על
ידי תפילה ,עליו לעשות זאת ,כאשד נ ד מ ה לו ,שבלעדי תפילתו י מ נ ע ה׳ את
חסדו מן האנושות.
יתר על כן ,לא זו בלבד שהקב״ה נותן לבני האדם את האפשרות להשפיע
עליו ,אלא שהוא מזמין אותם לכך .״ואתה הניחה לי״ אמר הקב״ה למשה,
כאשר רצה ל ה ש מ י ד את בני ישראל בחטא העגל .ומשה הבין ופתח בתפילה.
וכן עשה אברהם כאשר גילה הקב״ה אזנו לפני הפיכת סדום ועמורה.
ואם הקב״ה רוצה לגהוג ב מ י ד ת הרחמים ,למה הוא מזמין את בניו הגדולים
שינצחוהו בתפילתם ? האם זה מוסיף לכבוד ה׳ שינצחוהו בניו ז ש ת י תשובות
בדבר ,מ ש ת י נקודות ראות.
מנקודת ראות התיאולוגיה הראציונאלית ,הקב״ה הוא מקור הצדק ,ותכונת
הרחמים שבני אדם מיחסים לו זרה לו .אבל העולם אינו יכול להתקיים בלי
מ י ד ת הרחמים .מה עשה ה ק ב ״ ה ? העביר על מידותיו .לא מתוך התכחשות
לעצמו ,אלא על ידי זה ששתל בכל דור ודור צדיקים היודעים להפוך א ת
מ י ד ת הדין ל מ י ד ת הרחמים ,ומצילים את העולם בתפילתם .ואם מליצי היושר
מבקשים — פעמים גוברת מ י ד ת הדין ,ופעמים מ י ד ת הרחמים ,אבל אם אינם
מבקשים ,אין אלא מ י ד ת הדין .כך מ ת א ר ת המחשבה היהודית בלשון האגדה
את תפקידם של המתפללים הגדולים .ובזה היא מבטאת את ההבדל שבין
המונותיאיזם היהודי ובין הפוליתיאיזם היווני ,אשר ה ע מ י ד לעומת הגביא
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
דב
28
רפל
המתפלל א ת פרומתיאוס הלוחם .באלילות אפשר לפעול בעולם נ ג ד רצונו
של א ח ד האלים ,ביהדות אפשר רק לפנות בתפילה אל ה׳ העושה את הכל.
התשובה השנייה היא מנקודת ראות פסיכולוגית .התפילה מרוממת את
האדם ,ואחרי שהתפלל כראוי ,הריהו איש אחר ,ואין הוא ראוי לגורל שנועד
לו בטרם התפלל .התפילה אינה משגה דבר בהקב״ה ,כי אם באדם .והשיגוי
שחל בגורלו אינו גמול או חסד ,אלא תוצאה ,כ מ ע ט טבעית ,של התנהגותו.
התפילה היא איפוא אחותה של התשובה ,ההופכת את האדם לאיש אחר.
מכל מקום ,התפילה ,גם אם היא משפיעה ,אין לזהותה עם המגיה ,הקסם.
הקוסם אף הוא פונה אל האלוהות ,אלא שהוא פונה אליו בעזרת אמצעים,
המשעבדים את האלוהות לרצון הקוסם .המתפלל פונה אל ה׳ בבקשה .ההכרעה
הסופית היא בידי ה׳ .ואף כשהוא מעז פנים כלפי ה׳ ,הרי זה מתוך קנאת ה׳
צ ב א ו ת :״השופט כל הארץ לא יעשה משפט!״ ״למה יאמרו הגוים?״ ״ומה
תעשה לשמך הגדול ? ״ .המתפלל מ ע ז לדרוש ,מפגי שהוא רוצה להציל את
ה׳ מחילול שמו .הקוסם חס על כבודו ,ולא על כבוד אלילו.
הדעה ,שאין התפילה מ ש פ י ע ה
אחד הדעה ,שהתפילה היא מצוה
שהוא מאמין שהן מועילות ,אלא
האומרת ,שהשפעתה של התפילה
על גזירת הי ,מ ת פ צ ל ת לכמה ראשים .מ צ ד
ככל המצוות ,שהאדם חייב לקיימן לא מפני
מפני סמכותו של המצווה ,ומצד שני הדעה
היא רק על המתפלל ,ובזה הצדקתה.
המתפלל מאמין במשפט אלוהי צדק ,והוא מאמין ,שאין תפילתו עושה כל
רושם והוא מתפלל ,כדי לחסן את עצמו מפני הספק .אימתי מתפלל אדם
ת פ י ל ת בקשה? בשעה שנדמה לו ,שהוא קופח על ידי הטבע או בידי אדם.
הוא מתפלל ,שתתן לו התפילה כוח להצדיק את הדין .האמונה תביא את האדם
לתפילה ,והתפילה — לתוספת אמונה .וחוזר חלילה.
www.daat.ac.il