חיים
חמיאל /ירושלים
אהבה רבה
מאמר זה מכיל עשרה פרקים ,וכיון שנועד לשימושם של מורים ומגידי
שיעורים נרשום בזה כמה משפטים כדברי הקדמה לתועלתם של אלה הרוצים
להשתמש במאמר בכיחה או בחוג לימוד.
ברכת אהבה רבה היא מן המיוחסות שבתפילות כפי ש י ת ב ר ר למעיין בפרקי
המאמר ,וכיון שאין מורה מספיק ל ל מ ד את התפילות על הסדר ,אלא מבחר
מהן ,מן הראוי שיבחר בתפילות מסוגה של ״אהבה רבה״ להרחבת הידיעות
ולהעמקת העיון.
השימוש בפרקי המאמר תלוי בגיל התלמידים והמעיינים וברמת ידיעותי־
הם בתפילה ובמקורות היהדות .אין איפוא לראות במאמר שיעור לדוגמה,
אלא רמז וציון לאפשרויות הרבות הקיימות בהוראת תפילה זו או תפילות
אחרות ,אם ע״י ניתוחן הספרותי או ע״י ניתוחן הרעיוני ואם ע״י גילוי
מקורותיהן או הסברת טיבן ומהותן ,ועוד אפשרויות שהמורה והמדריך יעמדו
עליהן תוך כדי עיון במאמר .נקוה שהמאמר יעורר רצון והשראה ללמוד
מכאן על הוראת תפילות אחרות תוך גילוי העושר הרב הטמון בהן לעורר
אמונה טהורה בה׳ ולשאוב מהן אהבת ה׳ ובטחון ,קדושה וטהרה ,כוח וגבורה
ליראת שמים בסתר ובגלוי ולקידוש שם שמים ברבים.
)א(
קריאת שמע וברכותיה
תשומת לב המעיינים תופנה תחילה למקומה של ברכה זו בין הברכות הבאות לפני
קריאת שמע ואחריה בשחרית ובערבית.
מ ס פ ר כ ל ה ב ר כ ו ת ה א ל ה ה ו א ש ב ע .וכן שנינו בפרק א של
מסכת ברכות משנה ד :
בשחר מברך שתיים לפניה ואחת ל א ח ר י ה ; ובערב — שתיים לפניה ושתיים
לאחריה י.
1
בשיעור זה לא נעסוק בניתוח ה ב ר כ ו ת שאחרי ק״ש.
][113
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
114
חמיאל
חיים
3
2
שבע ברכות א ל ו הן על שם ״שבע ביום הללתיך על מ ש פ ט י צ ד ק ך ״ ,
שבע ברכות על פרשיות ש מ ע שהן פרשיות מ ן התורה.
)ב(
ברכה הסמוכה לחברתה
במה שונה מ ב נ ה של ברכה זו מ ק ו ד מ ת ה ? ברכה ראשונה ״יוצר אור״ ע ד
״יוצר המאורות״ פ ו ת ח ת — ״ברוך אתה ה׳ אמ״ה יוצר אור ו כ ו ״ וחותמת
״בא״י יוצר המאורות״ — ואילו ברכת ״אהבה רבה״ אין בה ״ברוך א ת ה ה׳ ״
אלא בסופה ,ומדוע אין היא פותחת בברוך ? לפי שהיא סמוכה לברכת ״יוצר
אור״.
,
תשומת לב המעיינים תופנה לברכות שלפני שמע של ערבית וגם שם ימצאו שתי ברכות
לפני ״שמע״ ,אחת — פותחת בברוך :״בא״י אמ״ד .אשר בדברו מעריב ערבים״ ,וחותמת
בברוך :״בא״י המעריב ערבים״ — ,ואחת ״סמוכה לחברתה״ שאינה פותחת בברוך אלא
ב״אהבת עולם״ וחותמת ״ברוך אתה ה׳ אוהב עמו ישראל״ .
4
)ג( א ה ב ה ר ב ה — א ה ב ת ע ו ל ם
אפשר שבמקום זה תתעורר השאלה מדוע בבוקר אומרים ״אהבה רבה״ ובערב ״אהבת
עולם״.
לאחר עיון יתברר שהמלה ״עולם״ חוזרת שלוש פ ע מ י ם בברכה הקצרה של
״אהבת ע ו ל ם ״ ) א ה ב ת עולם — לעולם ועד — לעולמים( ובברכת השחר ריבה
אהבות ע״י חזרה על המלה ״אהבה״ ח מ ש פעמים .כאן נסתפק בהצבעה על
שינוי נוסחאות שלכמה מן המעיינים הוא ידוע בוודאי מתפילתם ב ב י ת
הכנסת.
במנהג אשכנז פותחים ב״אהבה רבה״ ואילו במנהג ספרד ובמנהגים רבים
אחרים פותחים ב״אהבת עולם״ גם בשחרית גם בערבית .מקור ההבדלים הוא
בגמרא ברכות יא ,ע״ב .הגמרא דנה בברכות ״שמע״ ושואלת :ואידך מה היא
)מה היא הברכה השגייה שלפגי ״שמע״(? אמר רב יהודה אמר ש מ ו א ל :
״אהבה רבה״ ,וכן אורי ליה רבי אלעזר לר׳ פ ד ת בריר :.״אהבה רבה״ .תניא
נמי ה כ י :אין אומרים ״אהבת עולם״ אלא ״אהבה רבה״ ,ורבנן א מ ר י :״אהבת
2לפי ירושלמי ברכות א ,ח.
3תהלים קיס ,קסד.
4סא״ח ס ,וזה לפי הגמרא בברכות מו ,ע״א :״כל ברכה הסמוכה לחברתה אינה פותחת
בברוך״ ,כיון שחתם בברוך אינו פותח בברוך בברכה השנייה ,ולכן אינו פותח ״אמת
ויציב״ בברכה ,שאין ק״ש הפסק לברכות בשבילה )עי״ש רש״י( ,ואף ״אמת ואמונה״
כן )סא״ח רלו( .ובפירוש המשנה להרמב״ם קורא ל״יוצר אור״ ו״מעריב ערבים״ —
ברכה ״ארוכה -ול״אהבת עולם״ — ברכה ״קצרה״ :״מפני שכל ברכה שיש בתחילתה
ברוך ובסופה ברוך נקראת ארוכה ושאינה כן נקראת קצרה״ )ברכות יא ,ע״א(.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אהבה
115
רבה
עולם״ .וכן הוא א ו מ ר :״ואהבת עולם א ה ב ת י ך על כן משכתיך חסד״» .בימי
הגאונים אמרו ב י ש י ב ת פומבדיתא ת מ י ד ״אהבת עולם״ ובםורא — בשחרית
״אהבה רבה״ ובערבית ״אהבת ע ו ל ם ״ ׳ .ה ת ו ס פ ו ת מביאים את הפשרה
שנתקבלה ע״י רב עמרם גאון בסידורו ובמנהג א ש כ נ ז :״הלכך תקינו לומר
בשחרית אהבה רבה ובערבית א ה ב ת עולם*.
7
)ד( א ה ב ה ר ב ה — ב ר כ ת ה ת ו ר ה
תוכן ברכת ״אהבה רבה״ הוא תודה ובקשה על הבנת התורה ולימודה.
המעיינים יוכיחו זאת ,שכן בקשה זו חוזרת כמה פעמים :״כן תחננו ותלמדנו״ :״ותן
בלבנו להבין וכו׳ ללמוד וללמד וכוי״; ״והאר עינינ; בתורתך״.
הזכרנו שברכות ש מ ע הן ברכות על פרשיוח התורה שהן מ ש פ ט י ־ צ ד ק של הי.
ברכת ״אהבה רבה״ הסמוכה ל״שמע* היא ברכת התורה וכך היא נקראת
בירושלמי * וזה הוא ש מ ה הקדום.
המעיינים יזכירו ברכת התורה הנאמרת בבוקר ובשעת עלייה לתורה :א ש ר ב ח ר ב נ ו
מכל העמים ו נ ת ן ל נ ו את תורתו— בחירה ונתינת התורה — ויבחינו כי כן הוא גם
ב״אהבה רבה״ :״ובנו ב ח ר ת מכל עם ולשון וקרבתנו לשמך הגדול״ :בחירה וקבלת
התורה במעמד הר סיני — והברכה :״ ה ב ו ח ר בעמו ישראל־ — הרי שהברכה כולה
מלאה הודאה ובקשה על קבלת התורה ,לימודה והבנתה .שוב יתבקשו לעיין ב״אהבת
עולם״ של ערבית ויראו במה שונה ברכה זו מ״אהבה רבה״ של שחרית — מנקודת ראות זו.
וכיון ש״אהבה רבה״ היא ״ברכת תורה״ על כן אפשר לצאת בה י ד י חובת
הברכה שמברכים על לימוד תורה וכן הוא בגמרא )בבלי וירושלמי( :א״ר
יהודה אמר ש מ ו א ל :השכים לשנות ע ד ש ל א ק ר א קריאת ש מ ע צריך
ל ב ר ך :משקרא קריאת ש מ ע אינו צריך לברך ,שכבר נפטר ב״אהבה רבה״.
מפרש ר ש ״ י :״שיש בה מעין ברכת התורה ,ותן בלבנו ללמוד וללמד לשמור
ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך ותלמדם חקי רצונך״ ,9
ואם ״אהבה רבה״ היא ברכת התורה מ ס ת ב ר שפרשיות ״שמע״ שלאחריה
שהן דברי תורה ,אדם יוצא בהן חובת לימוד תורה .ב י ר ו ש ל מ י ״ מ ס ב י ר :
״מפני מה קורין ש ת י פרשיות הללו בכל יום ? ר׳ לוי אמר ש ע ש ר ת הדברות
כלולים בהן ״ :
5
6
7
9
10
11
ירמיה לא ,ב.
עי׳ אבודרהם השלם :סור או״ח ס.
8ירושלמי ברכות א ,ח.
בברכות יא ,ע״ב.
ועין ירושלמי ברכות א ,ח ובתוספות ברכות יא ,ע״ב ד״ה ״שכבר״.
שם.
מן הראוי שהמעיינים עצמם ינסו למצוא את הרמזים לעשרת הדברות בפרשיות ״שמע״.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
חיים
116
חמיאל
אנכי ה׳ א ל ה י ך — שמע ישראל ה׳ אלהינו?
לא יהיה לך ו כ ו ׳ — ה׳ א ח ד ;
לא תשא וכו׳ — ואהבת את ה׳ אלהיך ,מאן דרחים מלכא לא לישתבע
בשמיה ומשקר )מי שאוהב את מלכו לא יישבע בשמו לשקר(!
זכור את יום השבת לקדשו — למען תזכרו! רבי אומר ,זו מצות ש ב ת
שהיא שקולה כנגד כל מצוותיה של ת ו ר ה ;
כ ב ד את אביך ואת אמך — למען ירבו ימיכם וימי בניכם!
לא תרצח — ואבדתם מהרה ,מאן דקטיל מ ת ק ט י ל )מי שהורג נהרג(!
לא תנאף — ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם ,וכו׳:
לא תגנוב — ואספת דגגך ולא דגנו של חברך ;
לא תענה ברעך ע ד שקר — אני ה׳ אלהיכם ,וכתוב וה׳ אלהים אמת ז
מהו אמת י אמר ר׳ אבין ,שהוא אלהים חיים ומלך עולם ,א״ר לוי ,אמר
הקב״ה אם ה ע ד ת לחברך עדות שקר מעלה אני עליך כאילו ה ע ד ת
עלי שלא בראתי שמים וארץ;
לא תחמוד בית רעך — וכתבתם על מזוזות ביתך ,ביתך ולא בית
חברך״.
1 2
)ה(
הקשר בין הברכות
ראינו ש״אהבה רבה״ כברכת התורה באה לפני פרשיות התורה שב״שמע״
וזהו הקשר ביניהן .אך האם יש קשר בין הברכות עצמן הבאות לפני ק״ש
ואחריה ז
הם:
המוטיבים
1 3
העובדה שהירושלמי מונה את ״אנכי ה׳ ״ בין עשרת הדברים נוגדת את דעת הסוברימ
כי ״אנכי״ אינה מהן אלא מעין הקדמה לדברות הבאות אחריה .זו דעת ר׳ חסדאי
קרשקש ,ואברבנאל ,האומר כי ״אנכי״ אינה מצוד״ לא אמונית ולא מעשית ,אבל היא
הקדמה למצוות ואזהרות שיאמר בשאר הדבורים ועניינו להודיעם מי הוא המדבר אתם
— ואילו הרמב״ם כנראה בעקבות ירושלמי זה סובר שזו מצות עשה) .ראה ספר
המצות מצות עשה א׳ והלכות יסודי התורה פרק א ,הלכה א(.
12ראוי להפנות תשומת לב המעיינים לשינוי בלשון החל בפיסקה זו ,שכל הפרשה כולה
נאמרת בלשון רבים ופיסקה זו — בה מדובר בקנייני העוה״ז שהם פרי עבודת האדם —
נאמרת בלשון יחיד .מסתבר ששינוי זה הוא שמעורר לדייק בלשון ולהסיק :׳דגנך
ולא דגנו של חבריך״ וכן להלן ב״לא תחמוד״— ״ביתך ולא בית חברך״ .מן הנכון
שהמעיינים עצמם ימצאו את הסברא הזאת לאחר שהמורה יעוררם לכך ע״י שאלה
מדריכה.
13על המעיין לזכור שאנו עוסקים בתפילת שחרית בימי חול בלבד ולא בברכת יוצר
של שבת ובפיוסיה.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אהבה
117
רבה
)א( ה א ו ר — מ א ו ר ו ת ע ו ל ם ו מ א ו ר ה ש ל ת ו ר ד " .
ברכה א — יוצר אור ,המאיר לארץ ,מאורות נתן סביבות עזו ,ועל מאורי
אור ש ע ש י ת יפארוך סלה ,לעושה אורים גדולים ,אור חדש על ציון
תאיר!
ב א י י יוצר המאורות;
ברכה ב — והאר עינינו בתורתך.
) ב ( ר ח מ י ה ׳ ו ח ס ד י ו עם ה ב ר י ו ת
ברכה א — המאיר — ברחמים ,ובטובו וכר ,אלהי עולם ברחמיך הרבים רחם
עלינו ,כי לעולם חסדו ן
ברכה ב — חמלה גדולה ויתירה ח מ ל ת עלינו ,אבינו האב הרחמן המרחם
רחם עלינו.
)ג( ב ס ח ו ן ו י ש ו ע ה "
ברכה א — מ ג ן ישענו משגב בעדנו ,מ צ מ י ח ישועות 5
ברכה ב — כי בשם קדשך וכו׳ בטחנו ,נגילד .ונשמחה בישועתך ,אל פועל
ישועות א ת ה ו
ברכה ג — צוד יעקב מגן ישענו ,יוצרנו צור ישועתגו ,מגן ומושיע ,מלך
גואל ומושיע.
)ד( כ י נ ו י י השם ו ת א ר י ו
ברכה א — המלך המרומם ,אלהי עולם ,צור משגבנו ,מגן ישענו ,צורגו,
וגואלגו ,המלך הגדול הגבור והנורא קדוש הוא ,קדוש ,קדוש ,קדוש ,מ צ מ י ח
ישועות׳ אדון הנפלאות;
ברכה ב — אבינו מלכנו ,אבינו האב הרחמן ,בשם קדשך הגדול והנורא ,שמך
הגדול ,פועל ישועות!
ברכה ג — אלהי עולם ,מלכנו ,צור יעקב ,מגן ישענו ,מלכנו מלך אבותינו,
14וכתב בעל המנהגות מה שסמכו ״אהבת עולם״ ״ליוצר המאירות״; לפי שבה מזכיר
ייחוד שמו של הקב״ה ,ונתינת התורה מאירה מכל המאורות .שהשמש אינה מאירה
אלא ביום והתורה ביום ובלילה .ואחזו דרך המשורר במזמור ״השמים מספרים כבוד
אל״ שהזכיר יצירת המאורות וסמך לזה )יט ,ח( ״תורת ה׳ תמימה משיבת נפש״
ואח״כ ״עדות ה׳ נאמנה״ ,שאנו חייבים להעיד על יחודו האמיתי ,ולפיכך קורא מיד
ק״ש שהוא ייחוד הקב״ה )אבודרהם השלם(.
15על הקשר בין בטחוו ובין ״ולא נבוש״ עי׳ להלן בפרק על מקורות התפילה.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
118
חיים
חמיאל
גואלנו גואל אבותינו ,צור ישועתגו ,מלך גבור ,מלך גואל ומושיע ,גדול
ונורא ,נורא תהלות עושה פלא ,צור ישראל ,גואלגו ,קדוש ישראל.
)ד (.ר י ב ו י ) מ ע ש י ה ׳ ו ח ס ד י ו ו ש ם ח ת י ש ר א ל (
ר ב ו מעשיך ה׳) ,רחמי ה׳ רבים( —
ברכה א — )מעשי ה׳ רבים(— מה
ברחמיך ה ר ב י ם ;
ברכה ב — אהבה ר ב ה ,חמלה ג ד ו ל ה
ברכה ג — ש מ ח ה ר ב ה .
ויתירה;
)ו( ג ו ד ל
ברכה א — ג ד ו ל דעה ,המלך ה ג ד ו ל ,ברעש ג ד ו ל ,אורים ג ד ו ל י ם ;
ברכה ב — חמלה גדולה ,בשם )קדשך( ה ג ד ו ל ,לשמך ה ג ד ו ל :
ברכה ג — רם ונשא ג ד ו ל .
)ז( ז כ ו ת א ב ו ת
ברכה ב — בעבור אבותינו;
ברכה ג — אלהי אבותינו ,מלך אבותינו ,גואל אבותינו ,עזרת אבותינו.
)ח( ע ו ל ם
עולם,
ברום
עולם,
מלך
עולם,
כי
לעולם
ברכה א — אלהי
חסדו:
ברכה ב — ולא נבוש ל ע ו ל ם ו ע ד :
ברכה ג — הדבר הזה עלינו ל ע ו ל ם ועד ,אלהי ע ו ל ם ,פודנו ומצילנו
מ ע ו ל ם ,ל ע ד ו ל ע ו ל מ י ע ו ל מ י ם ,דבר טוב וקיים ל ע ו ל ם ועד,
אתה הוא מ ע ו ל-ם ,ברום ע ו ל ם מושבך.
)ס( ש מ ח ה
ברכה ב — נגילה ו ג ש מ ח ה בישועתך!
ברכה ג — לד ענו שירה ב ש מ ח ה רבה.
)י( ג א ו ל ה
ברכה א — אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו מהרה לאורו!
ברכה ב — והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ ותוליכנו קוממיות לארצנו:
ברכה ג — גואלנו גואל אבותיגו ,ממצרים גאלתנו וכוי ,ופדה כנאמך יהודה
וישראל ,גואלנו ה׳ צבאות וכוי ,בא״י גאל ישראל.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אהבה
רבה
119
)יא( אהבה
ברכה א — כ ו ל ם א ה ו ב י ם ?
ברכה ב — א ה ב ה רבה א ה ב ת נ ו ,ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך
ב א ה ב ה ,ויחד לבבנו ל א ה ב ה ,להודות לך וליחדך ב א ה ב ה ,הבוחר
בעמו ישראל ב א ה ב ה
ברכה ג — ו א ה ו ב הדבר הזה ,על זאת שבחו א ה ו ב י ם .
ה ד י רשימה של ביטויים וצירופים ,יסודות תפילה — המצויים בשלוש
הברכות והם מבריחים אותן מקצה אל קצה ומאחרים אותן .אולם לא כל
היסודות מובלטים במידה שווה בכל התפילות.
י ס ו ד ה א ו ר מובלט בברכת ״יוצר אור״ והרי זו ב ר כ ת ה א ו ר או
ה מ א ו ר ו ת .אין יסוד האור מופיע בברכה ג ובברכה ב הוא מציין אח
הבקשה לאור תורה.
י ס ו ד ו ת ה ח ס ד ו ה ר ח מ י ם אף הם בשתי הברכות הראשונות בלבד,
)וכבר תמהו על שום מה מופיעה בקשת הרחמים בברכת המאורות וזו לשון
התמיהה באבודרהם ה ש ל ם :״וכתב בעל ה מ נ ה ג ו ת :יש לתמוה למה נתקן בבר־
כת המאורות ״אלהי עולם ברחמיך הרבים רחם עלינו״ .ונראה בעיני משום
דאמרינן בירושלמי )תענית פ״ד ,ה״ג( יהי מ א ר ת — מארת כ ת י ב חסר ,בלא
וא״ו וכו׳ ״( אור הטבע מושפע עלינו ברחמי ה׳ וכן אור התורה.
יסודות ה ב ט ח ו ן ו ה י ש ו ע ה משותפים לשלוש הברכות.
גם ב כ י נ ו י ה ש ם ו ת א ר י ו יש קשר בין שלוש הברכות ,אולם בברכה
א מובלטת הקוסמיות עם הרוממות והקדושה הקשורות באלוהי עולם ,קדושתו
קדושת עולם וכן כ ב ו ד ו — ״המלך המרומם לבדו״ ,״מימות עולם״ ״אלהי־
עולם״) ,אמנם גם בברכה ג מצוי התואר ״אלהי עולם״ ,אבל שם הוא• בא
בצירוף ״מלכנו צור־יעקב״( .בברכה ב בולט היסוד ה א ב ה י ) ה מ ת א י ם לאהבה(
״אבינו״ ״אבינו מלכנו״ ״אבינו האב הרחמן״; בברכה ג בולט התואר הלאומי
״צור יעקב״ ״מלכנו מלך אבותינו״ ״גואלנו גואל אבותינו״ ״מלך גואל ומו
שיע״ ״צור ישראל״ ״ ג ו א ל נ ו . . .קדוש ישראל״.
ה ר י ב ו י מובלט ביסוד הרחמים המשותף לברכות א וב .בברכה ב מופי
עה ״אהבה רבה״ ,אהבה מופיעה בה שש פ ע מ י ם ו א כ ן זו ב ר כ ת ה א ה ב ה
הרבה שבין ה׳ וישראל .בברכה א נאמר ״כולם אהובים״ על משרתי עליון,
אבל בברכה ב האהבה היא כולה או אהבת ה׳ ל ע מ ו :״אהבה רבה אהבתנו״
״הבוחר בעמו ישראל באהבה״ או אהבת העם לה׳ ולתורתו :״ויחד לבבנו
1 6
16בנוסח ספרד שמונה פעמים.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
חיים
120
חמיאל
תודתך באהבה״ .וכן בברכה
לאהבה — שמך״ ״ליחדך באהבה״ ״ולקיים
הדבר הזה״ — ,הנאמר בפרשיות ״שמע״ שהן דברי תורה —,
ג ״ואהוב
ועוד ״שבחו אהובים״ — בני ישראל האהובים על הי .התורה אהובה על ישראל
וישראל אהוב על הי.
י ס ו ד ה ג ד ל ו ת מצוי בשלוש הברכות ,ושוב ניתן להבדיל בין שלוש
הברכות .בברכה א בולטת הגדולה הקוסמית של בורא עולם ומנהיגו והגדלות
שביחס ה׳ והברואים! בברכה זו מ ת ג ל י ת מ י ד ת ה ר ח מ י ם — ״רחם עליגו,
המחדש בטובו״ ו מ י ד ת ה ד י ן — ״בעל מלחמות זורע צדקות״ — בהנהגת
העולם.
בברכה ב — הגדלות שבמידות ה׳ ביחסו אל הבריות ,להבטיח קיומו הרו־
הגדול
חני של ישראל — ״חמלה גדולה ויתירה חמלת עלינו״ ״כי בשם
בטחנו״ ״וקרבתנו לשמך הגדול״ .בברכה זו מ ת ג ל י ת מ י ד ת הרחמים לעמו,
ובברכה ג גדולת ה׳ במעשיו וביחוד במעשה הגאולה לעמו ,בה מ ת ג ל י ת מ י ד ת
הדין כשה׳ שופט את העמים ״רם גשא גדול ונורא משפיל גאים ומגביה
שפלים וכו׳ ועונה לעמו בעת שועם אליו״.
)ו( ה מ י ו ח ד ב כ ל ב ר כ ה
העיון ביסודות המשותפים לשלוש הברכות מ ב י א אותנו למסקנה שהברכה
ה ר א ש ו נ ה ״ ב ר כ ת ה מ א ו ר ו ת ״ — תוכנה י ח ס ה ׳ ל ט ב ע ו ל ב ד י א ה ה כ
ל ל י ת ,והיסוד הלאומי שנזכר בסופה ״אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו
מהרה לאורו״ אינו מופיע בסידורים אחרים אלא בנוסח אשכנז .במקצת נוסח
אות נ א מ ר :״והתקין מאורות מ ש מ ח עולמו אשר ברא״ ,שהוא המשך לאופי
הקוסמי של תפילה זו כולה ,במחזור רומא בא במקום זה! ״ובחסדו נתנם
להאיר על הארץ״ ובנוסחאות שונים חותמים מ י ד אחרי ״כי לעולם ח ס ד ו ״ :
בא״י יוצר המאורות״ ״ .
עתה יובן שזכות אבות שהיא יסוד נכבד בתפילותינו אינה נזכרת בברכה
א אלא בברכה ב )בה שולט היסוד הלאומי( בהבלטה מיוחדת ״בעבור אבותי
נו״ ,וכן בברכה ג שהיא ב ר כ ת ה ג א ו ל ה ,בבחינת מעשה אבות סימן
ל ב נ י ם — גאולת מצרים היתד ,לאבותינו ובזכות אבות — או כשם שנגאלו
אבות — נגאלים ה ב נ י ם :״עזרת אבותינו א ת ה הוא מעולם ,מגן ומושיע
לבניהם אחריהם״ .״פדה כנאמך יהודה וישראל״.
ה י ס ו ד ה ק ו ס מ י בולט בברכה א גם בצירופים ״אלהי עולם׳ ,״ברום
עולם״ ,״מלך עולם״ ״כי לעולם חסדו״! בברכה ב בא פעם אחת הצירוף
17עי׳ סדר עבודת ישראל לר׳ יצחק בער.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אהבה
121
רבה
״לעולם ועד׳ /ב ב ק ש ת ה ק י ו ם ה ר ו ח נ י של העם ״ולא נבוש לעולם
ועד״ .קיום רוחני זה מותנה בקיום יסוד האהבה שבין ה׳ לעמו ,וזה עיקר
תוכנה של ברכה ב ; ואילו בברכה ג שהיא ב ר כ ת ה ג א ו ל ה ,שוב מופיע
״עולם״ ״אמת ויציב וכו׳ לעולם ועד״ ״ודבריו חיים וקיימים וכו׳ ל ע ד ולעולמי
עולמים״.
מ ש פ ט ה ׳ ב ע מ י ם :״ברום עולם מושבך ומשפטיך וצדקתך ע ד אפסי
ארץ׳ ,ונצח ישראל שהוא ה׳ ביחסו ל י ש ר א ל — ״פודנו ומצילנו מעולם ו כ ר ״
״אלהי עולם — מלכנו״ ״עזרת אבותינו אתה הוא מעולם״.
י ס ו ד ה ש מ ח ה — אינו מופיע בברכת המאורות של ״יוצרי בשחרית
לימי חול .העולם מ ת ח ד ש ברחמי ה /ב ט ו ב ו ; הבריאה ה י א פ ד י ח כ מ ת ה /
והמתפלל מ ש מ י ע דברי שבח ,פאר ,תהילה ומספר א ת כבודו וקדושתו .מ ש ר ת י
עליון ממלאים רצון הבורא באימה וביראה ,וכולם שרים ומזמרים ,מברכים,
משבחים ,מפארים ,מעריצים ,מקדישים וממליכים .הבריאה מעוררת כניעה,
אימה ויראה .בתיאור יחסים אלה בין ה׳ לבריאה גוברת ההערצה ״ לא כן
בברכה ב ש ה י א ב ר כ ת ה א ה ב ה ,ב ר כ ת ה ק י ו ם ה ר ו ח נ י ש ל
ה ע ם .בה הבטחון בהי ,ה מ ב ט י ח את הישועה והקיום — מעורר שמחה באדם.
הבריאה בהתחדשותה עושה רצון ה׳ ומכירה בעליונותו ,ואילו העם בבטחונו
מכיר בקרבת ה׳ ובאהבתו ,בטוב המושפע על העם המתפלל וזה מעורר ש מ ח ת
גם בברכת הגאולה — לאחר שנעשה מ ש פ ט ה׳ בעמים ועם ישראל נושע —
אז ״משה ובני ישראל״ — המכירים שה׳ בתוכם ו א ת ם — ״לך ענו שירה
בשמחה רבה וכו׳ ״.
18
)ז( ״ א ה ב ה ר ב ה ״ — מ ק ו ר ה ו ת ו כ נ ה
הזכרנו את נושאה הכללי של תפילת ״אהבה רבה״ והוא בקשה על קיומו
הרוחני של עם ישראל .קיום זה מותנה בקיומה של האהבה ה ה ד ד י ת בין ה׳
לישראל .והנה ראוי לברר טיבן ומקורן של ש ת י אהבות א ל ה :א ה ב ת ה׳
לישראל ואהבת ישראל את ה׳ .מקורות אלו יבהירו לנו גם א ת תוכנה של
ברכת ״אהבה רבה״ ,הסמוכה לפרשיות ישמע״.
על אהבת ה׳ את ישראל אנו קוראים בכמה מקומות בספר דברים .בפרק ד
של ספר דברים נאמר )מפס׳ א ( ״ .
18אמנם ב נ ו ס ח ס פ ר ד מ ו ז כ ר ת השמחה ,״והתקין מ א ו ר ו ת מ ש מ ח עולמו אשר ברא״.
השמחה
היא איפוא לה׳,
משמח
עולמו ,אבל
העולם עצמו ,ובייחוד האדם,
אלא ת פ ו ס הערצה גדולה לבורא.
19דב׳ ד,
לז—
מ.
www.daat.ac.il
אינו
אתר דעת -מכללת הרצוג
122
חיים
חמיאל
ו ת ח ת כי א ה ב א ת ־ א ב ת י ך ד ב ח ר בזרעו אחריו ד ו צ א ך בפניו ב כ ח ו ה ג ד ל
מ מ צ ו ץ ם .להורידו גדם גדלים ו ע צ מ י ם מ מ ך מפניך ל ה ב י א ך ל ת ת ־ ל ף א ת
א ר צ ם נ ח ל ה כיום הזה .ד ד ע ת היום ו ה #ב ת א ל ־ ל ב ב ד כי הוא ה א ל ה י ם
־
I
־ :־ T
T
־־
T .־
V
:
T
:-־
־
״
!
T
T
י.
י
*
T
…
ביזמים מ מ ע ל ו ע ל ־ ה א ר ץ מ ת ח ת א ץ עוד .ושמרת א ת ־ ח ק י ו ו א ת ־ מ צ ו ת י ו
־
T
.
־ י
-
-
:־
T
V T
»
•
T
־
י
,
:
T
-
:
T
י
•T
:
־
:
T
אשר אנכי מ צ ו ך היום אשר ץ ט ב ל ך ולבניך א ח ר י ך ו ל מ ע ן ת א ר י ך ; מ י ם ע ל ־
ה א ד מ ה א #ר יי א ל ה י ך נתן ל ך כ ל ־ ה ״ מ י ם .
T
.־־T
T
•״•
:
1
T
״ י
V
.י
T
־ * T
הפסוקים האלה מ ל מ ד י ם :
)א( אהבת ה׳ את אבותינו ,בחירתו בעם ישראל והנחלת הארץ לבני ישראל
מחייבות אותנו להאמין בהקב״ה ובאחדותו!
)ב( ש מ י ר ת המצוות כנתינתם מ א ת ה׳ מבטיחה את טובת העם וקיומו
בארצו.
רעיונות אלו באים לידי ביטוי בצורת בקשה ותחינה בברכת אהבה רבה.
נעמידם נא זה מול ז ה :
אהבה רבה אהבתנו
ובנו בחרת מכל עם ולשון
2 0
וקרבחנו לשמך הגדול
להודות לך
וליחדך באהבה
ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך
ותן בלבנו
לשמר ולעשות ולקיים
ולא נבוש לעולם ועד
והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ
ותוליכנו קוממיות לארצנו
ותחת כי אהב את אבתיך
ויבחר בזרעו אחריו
וידעת היום והשבת אל לבבך
כי ה׳ הוא האלהים
אין עוד
ושמרת את חקיו ואת מצוותיו
אשר אנכי מצוך היום
אשר ייטב לך
ולמען תאריך ימים
ממצרים
ויוציאך
להוריש גוים
להביאך לתת־לך את ארצם נחלה —
עתה מובן הקשר ב״אהבה רבה״ בין הבקשה ל י ד י ע ת התורה ,להבנתה
ולקיום מצוותיה ,ובין הבקשה לקיבוץ גלויות לארצנו ובין ציון הבחירה שבאה
20הקרבה לה׳ באד ,לידי ביטוי גם בפסוק ז באותו פרק :״כי מי גוי גדול אשר לו אלהים
קרובים אליו כה׳ אלהיני בכל קראנו אליו״ .אמנם ״וקרבתנו וכוי״ רומז למעמד
הר סיני כפי שיתבאר להלן בציון המקורות.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אהבה
123
רבה
לידי ביטוי מ מ ש י במתן תורה — שכן זהו גם הקשר הרעיוני בפסוקים
שקראנו.
אין ספק שכמה מן הפסוקים מקבילים לפסוקים בפרשיות ״שמע״ עצמן ,ומן הראוי
שהמעיינים ימצאו את ההשוואות וההקבלות בעצמם.
על טיבה של אהבת ה׳ את ישראל ועל סיבת הבחירה אנו קוראים במקום
אחר בספר דברים :
2 1
כ י ע ם יןדועז א ת ה ל ץ א ל ה י ף ב ף ב ח ר י א ל ה י ף להיות ל ו ל ע ם ס ג ל ה מ פ ל
ה ע מ י ם אשר ע ל ־ פ נ י ה א ד מ ה .ל א מ ר ב כ ם מ כ ל ־ ה ע מ י ם חשק יי ב כ ם ו י ב ח ר
T
*
־
T
T
־
־
1
י
•~
T
T I
-
V
ב כ ם כ י א ת ם ה מ ע ט מ פ ל ־ ה ע מ י ם .פ י מ א ה ב ת ץ א ת כ ם ומשמרו א ת ־ ה ש ב ע ה
אשר נשבע ל א ב ת י כ ם הוציא ץ א ת כ ם בף־ חזלןה ד פ ד ף מ ב י ת עבז־ים •TO
פ ר ע ה מ ל ך מצרים .ד ד ע ת פ י ־ י י א ל ה י ף הוא ה א ל ה י ם ה א ל הנאמן שמר
״
:
• * '
T .
•
11
.
T
*
TS
™
״".
י
— T
T
״
-
….
T
I
-
ה ב ר י ת ו ה ח ס ד ל א ה ב י ו ו ל ע מ ך י מצותיו ל א ל ף דור .ומחילם לשנאיו א ל פניו
ל ה א ב י ד ו וכר.
מפסוקים אלו מ ת ב ר ר :
)א( בחירת ה׳ את ישראל היא מאהבה ובזכות א ב ו ת ;
)ב( יציאת מצרים היא תוצאה של הבחירה ,אהבה וההבטחה לאבות!
)ג( האהבה וזכות אבות הן ש ת י סיבות בלתי תלויות זו בזו ן
)ד( אין פשר לסיבת האהבה של ה׳ לישראל ,אבל נאמגותה והתמדתה
תלויות באהבת ישראל את ה׳ ובקיום ה ת ו ר ה ;
)ה( בלי ש מ י ר ת התורה ומצוותיה הופכת האהבה לשנאה ובטל היסוד
לקיום העם הנבחר.
גם רעיונות אלה באים לידי ביטוי בצורת הבקשה בברכת ״אהבה רבה״.
פה אנו למדים שהקשר בין האהבה לחמלה הוא במעשה הגאולה.
אהבה רבה אהבתנו
חמלה גדולה ויחירה
חמלת עלינו
כי מאהבת ה׳ אתכם
הוציא ה׳ אתכם ב י ד חזקה
ויפדך מבית עבדים
סמך חמלה לאהבה על שם ה כ ת ו ב :״באהבתו ובחמלתו הוא ג א ל ם ״ « ,כי
יציאת מצרים היא תוצאה של הבחירה והאהבה.
21ז ,ויי.
22ישעיה סג ,ט.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
חיים חמיאל
124
קשר זה מוצא המשכו בבקשה לקיבוץ גלויות ולגאולה ב ע ת י ד :והביאנו
לשלום מארבע כנפות הארץ ותוליכנו קוממיות לארצנו.
על הבחירה מאהבה ובזכות א ב ו ת :
אהבה רבה
בעבור אבותינו
הבוחר בעמו ישראל באהבה
בך בחר מכל העמים ויבחר ב כ ם . . .
מאהבת ה׳ אתכם
ומשמרו את השבעה אשר
נשבע לאבותיכם
זכות האבות והאהבה מופיעות גם בתפילה כסיבות בלתי תלויות.
נאמגותה והתמדתה של אהבת ה׳ לישראל תלויה באהבת ישראל את ה׳
ובקיום התורה ולכן נ ש מ ע ת כאן ה ת פ י ל ה :
אבינו מלכנו
כן תחננו ותלמדנו
רחם עלינו ותן בלבנו
להבין ולהשכיל
והאר עינינו בתורתך
ודבק לבנו במצוותיך
ויחד לבבנו לאהבה
ולא נבוש לעולם ועד
האל הנאמן
שמר הברית והחסד
באהבה
לאהביו
ולשמרי מצוותיו
לאלף דור
כי בלי אהבת ה׳ ושמירת המצוות באה השנאה והאבדון ולכן באה ה ב ק ש ה :
ולא נבוש לעולם ועד
שמר הברית והחסד
לאלף דור
ומשלם לשנאיו אל פניו
להאבידו
גם הבקשה לייחוד ה׳ באה בדברי הכתוב:
וקרבתנו לשמך הגדול
סלה באמת
וידעת כי ה׳ אלהיך
הוא האלהים
להודות לך וליחדך
באהבה
האל הנאמן שמר הברית •
לאהביו
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אהבה
125
רבה
)ג( השלמה לרעיונות הבאים לידי ביטוי בברכת ״אהבה רבה״ נמצא בקטע
אחר מתוך ספר דברים ״ :
ו ע ת ה ישראל מ ה יי א ל ה י ף שואל מ ע מ ך כי א ם ־ ל י ר א ה א ת יי אלהיזז ל ל כ ת
T
T :
1
:ד
v
״
-
•
Tי
1
• :
T
V
T I
7ד
T
V
ד
ב כ ל ־ ך ך כ י ו ו ל א ה ב ה אתו ו ל ע ב ד א ת ־ ץ א ל ה י ף ב כ ל ־ ל ב ב ף ובכל־נפ^וף.
ל ש מ ר א ת ־ מ צ ו ת ץ ו א ת ־ ח ק ת י ו אשר א*כי מ צ ו ף היום ל ט ו ב ל ך .הן ל ץ א ל ה י ף
השמים ^ ו מ י השמים ה א ר ץ ו כ ל ־ א ש ר ־ ב ה .ר ק ב א ב ת י ף ח #ק יי ל א ה ב ה א^תם
ולבחר ב ז ך ע ם א ח ר י ה ם ב כ ם מ כ ל ־ ה ע מ י ם כיום הזה .ו מ ל ת ם א ת ע ר ל ת
ל ב ב כ ם ו ע ך פ כ ם ל א תקשו עוד .כ י ץ א ל ה י כ ם הוא א ל ה י ה א ל ה י ם ואדני
ה א ד נ י ם ה א ל ה ג ד ל ה ג ב ר והנוי־א אשר ל א ישא פנים ו ל א יקח ש ח ד
- J T
י
T
״
־־ T
* -
I
־
T
:־ V
י T
• T
—T
א ת ץ א ל ה י ף ת י ר א אתו ת ע ב ד ובו ת ד ב ק ובשמו תשבע .הוא ת ה ל ת ף והוא
א ל ה י ף א ^ ר עעזה א ת ף א ת ה ג ד ל ת ואת הנוךאת ה א ל ה אשר ר א ו עיניף.
בפס