שמעון
חיפה
בר־חמא /
ל ה ו ר א ת ה פ ר ש ה ה ר א ש ו נ ה של ק ר י א ת שמע
)א( ה ה צ ע ה ש ל כ נ י נ ו א י נ ה מ ת כ ו ו נ ת ל ה ק י ף א ת ה ו ר א ת כ ל ה פ ר ש ה ה ר א ש ו נ ה
קריאת שמע .מטרתה להצביע על קטעים ,שאפשר להסתייע בהם בהוראה
של
ל ה ם א פ ש ר ל ב נ ו ת ח ל ק חשוב מן ההוראה ,חלק חשוב א ב ל ל א כולו
ומסביב
) ב ה צ ע ה אין ,ל מ ש ל ,כ ל ט י פ ו ל ב ע נ י י נ י לשון( .כ מ ו כן אין ב ה ב ה צ ע ה ה ו ר א ו ת
מיתודיות
דידקטיות
שבהוראה
בלבד.
מפורטות
והיא
באה
רק
להצביע
על
הקוים
הכלליים
)ב(
ההצעה נועדה למורים המלמדים בני נוער הבאים מ ב ת י ם לא־דתיים
בכיתות
העליונות של ביה״ם התיכון ובסמינר למורים .מורה הרוצה להלך
ב ע ק ב ו ת ה צ ע ה זו ב ה ו ר א ת ב נ י נ ו ע ר ה ב א מ ב ת י ם ד ת י י ם ,א ו ב ה ו ר א ת ב נ י נ ו ע ר
ב ג י ל צ ע י ר י צ ט ר ך ל ש נ ו ת ח ל ק י ם ב ה צ ע ה )על שינויים א ח ד י ם נ צ ב י ע א ח ר כך(.
בהצעה שני סוגים של מבחרי ע ז ר ( 1 ) :קטעים שיש ללמדם יחד עם
)ג(
ה ק ט ע י ם מן הסידור .כ א ל ה הם ,למשל ,ה ק ט ע י ם מן ה ר מ ב ״ ם ,מן ה מ ש נ ה ואח
) (2ק ט ע י ם
רים!
קריאה
של
שייקראו
בכיתה כליווי
לפרקי
ה ת פ י ל ה )וחשוב
שייקראו
יפה ומוטעמת( .כאלה הם ה ק ט ע י ם מן ה מ כ ש פ ה מ ק ס ט י ל י ה או מ כ ת ב ן
93ב ג ו ת ״ ב י ת י ע ק ב ״ ) .ב ה ו ר א ה ב כ י ת ו ת ג מ ו כ ו ת י י ו ו צ ר ס ו ג ש ל י ש י ש ל
קטעים,
ש ב ג ל ל קשיים אי א פ ש ר להביאם ב צ ו ר ת ם המקורית לפני התלמידים.
המורה יביא איפוא לידיעת ה ת ל מ י ד י ם א ת תוכגם בלבד .כזה הוא ל מ ש ל הקטע
״מורה גבוכים״ לרמב״ם(.
מתוך
חשוב
)ד(
שבידי
כל
התלמידים
יימצא
סידור
אחיד.
בכיתה
שבה
אין
התלמידים
מ כ י ר י ם א ת הסידור ,וחלק מ ה ם אף לא ראהו כלל )וכאלה ר ב י ם בין
התלמידים
ב ב ת י ה ס פ ר הכלליים( אי א פ ש ר לוותר על דרישה ז ו ) ב ב ת י ס פ ר
דתיים א פ ש ר לוותר עליה(.
בידי התלמידים צריך להימצא ספר משנה תורה לרמב״ם )ספר שכל
)ה(
ת ל מ י ד יוכל לרוכשו הוא ״משנה ת ו ר ה ל ר מ ב ״ ם ״ ערוך ו מ ב ו א ר ע״י ד״ר יוסף
שכטר,
ספרי
מופת לבית ספר ,הוצאת
בית הספר הריאלי
העברי
בחיפה(,
ובו ייעזר ה מ ו ר ה עזר ר ב ב ה ו ר א ת ה ת פ י ל ה )תוכנה ,מ ב נ ה ודיניה( .ב ע ז ר ת ו
יוכל
המורה לעתים קרובות מאד להביא את התלמידים לידי עבודה עצמית,
][155
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
156
שמעון
חמא
בר
ד ב ר שחשיבותו ברורה .בעזרתו יוכל להטיל עליהם עבודת הכנה ב ב י ת ל ק ר א ת
השיעור,
)ו(
יפעיל אותם בשיעור עצמו ויבקש מהם לחזור על השיעור ולסכמו.
מאחר שהוראת
נשים
הראשונה של ק״ש היא חלק מהוראת ק״ש
הפרשה
לב אף לעניינים השייכים לק״ש בכלל.
ה ה צ ע ה
יפתח בהגדרת קריאת שמע ובחלוקתה הפנימית ,כשהוא נעזר בקטע
המורה
מס׳ 1של מ ב ח ר י העזר )״שמע״ ״והיה א ם שמוע״ ״ויאמר״ — פ ר ש ת צ י צ י ת ;
קריאת
את
שלוש פ ר ש י ו ת אלו ע ל ה ס ד ר היא ה נ ק ר א ת ״ ק ר י א ת שמע״( ,ויעמיד
תלמידיו על החובה לקרוא שלוש פרשיות אלה שחרית וערבית .לאחר
הגדרת
וקביעת חלוקתה
קריאת שמע
לפרשיות
ללמד את תוכנן
מתחילים
של הפרשיות לאור השאלה הכפולה :מדוע נצטויגו לקרוא פרשיות אלה ומדוע
בסדר זה?
דווקה
הפרשה
ה ש ם
החילה
ו א ה ב ת ו
ב ו ״
יעמיד המורה את
עיקר
תלמידיו על
תוכנה של
ה ר א ש ו נ ה ,ש ה י א ״ ק ב ל ת ע ו ל מ ל כ ו ת ש מ י ם ״ ) ק ט ע מ ס ׳ (2ו ״ י י ח ו ד
ו ת ל מ ו ד ו ,
ש ה ו א
ה ע י ק ר
ה ג ד ו ל
ש ה כ ל
ת ל ו י
) ק ט ע מ ס ׳ (1ו א ח ר כ ך י י כ נ ס ע מ ה ם ל פ ר ט י ו ש ל ע י ק ר ז ה .
תחילה
י ל מ ד ייחוד ה ש ם ו ק ב ל ת עול מ ל כ ו ת ש מ י ם מ ה הם כשהוא מ ש ל ב
אל חור הדיון גם א ת ההלכות העוסקות ב ק ר י א ת ש מ ע ובעיקר ב ק ר י א ת הפסוק
הראשון
הגדול
)קטע מס׳
,(3א ח ר י ־ כ ן י ד ו ן ע מ ה ם
בהרחבה
ביסוד השני שבעיקר
— ב א ה ב ת ה ׳ ) ו ב ק י ד ו ש ש מ ו ( ,ו י פ ת ח ב ק ט ע מ ס ׳ .4ב ע ז ר ת ה ה ל כ ו ת
ה א ל ה מ ן ה ר מ ב ״ ם י ס ב י ר ה מ ו ר ה ל ת ל מ י ד י ו א ה ב ת ה ׳ מ ה י ) ה ל כ ה ג( ,ע ב ו ד ה
מאהבה
כעל
)לעומת עבודה מיראה( מ ה י ) ה ל כ ו ת א-ב( ,ויצביע על אברהם אבינו
ד ו ג מ ה ק ל א ס י ת ש ל א ו ה ב ה׳ ו ע ל ה ח ו ב ה ה מ ו ט ל ת ע ל כ ל א ד ם מ י ש ר א ל
להתקרב,
דמותו
ש ל א ב ר ה ם אבינו כ מ ו פ ת ל א ה ב ת ה׳ מיועדים
הקטעים
של
עד כמה שיוכל
ש י א י( .ג ו ד ל ק ר ב ן ה מ ע י ד ע ל ג ו ד ל ה ש ל ה א ה ב ה ל ה ׳ ש ה י ת ה ב ל י ב ו ש ל
אברהם ,ועל היות
שבאברהם,
שאברהם
העמיס
המאכלת,
באשר
תינוקות
על
הקטעים
.8-5ב ע ז ר ת
האלה יעמיד המורה א ת חלמידיו על גודל קרבנו של א ב ר ה ם )קרבן
ה ק ר ב ן מתיר י י ש ו ב ה ד ע ת ו ל א מתור
: (6-5ב ע ז ר ת ם יצביע המורה ע ל מידת האב האוהב
בילבול חושים וטירוף
הדעת )קטעים מס׳
מן
למדרגתו של
א ב ר ה ם א ב י נ ו ) ה ל כ ה ב(.
להעמדת
מידה
שהתורה
על יצחק
הצניעה
אותה
בתיד
הסיפור,
והרח
בספרה
לנו,
את העצים הכבדים והשאיר בידיו את האש ואת
מ ס ו כ נ ו ת
הן :שכן אין
אותן
לידיהם של
ל ש ח ו ט
בנו!
נוהגים למסור
מ ח ש ש סכנה ,וכל זאת בשעה ש א ב ר ה ם הולך
את
מ י ד ת אהבתו של א ב ר ה ם א ת בנו מעידה גם המלה הנוספת בסוף דבריו
ש ל א ב ר ה ם א ל י צ ח ק — ״ ב נ י ״ .מ ל ה זו א י ן ה כ ר ח ב ה כ ש ל ע צ מ ה ) א ב ר ה ם ע ו נ ה
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
להוראת
הפרשה הראשונה של קריאת שמע
157
לקב״ה ולמלאך הפונה אליו במלה ״הנני״ בלבד( )קטע מס׳ 1(5ובעזרתם
י צ ב י ע על המאבק הגדול שעל אברהם ה מ א מ י ן להיאבק עם השטן כדי
לנצח את אברהם ה א ב )וראיגו עד כמה היה זה אב אוהב( ז ובעיקר על
הנצחון שבסופו ,המעידים על גודלו של הקורבן ,ה מ ע י ד מצדו על גודלה של
האהבה )קטע מס׳ .(7את שירטוט דמותו של אברהם יסיים המורה בקטע
הציווי ״ואהבת א ת ה׳ אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך״ לא
נשאר בבחינת הלכה ואין מורים כן ,ואברהם לא נשאר יחיד .בעזרת הקטעים
מס׳ 13-9יציצו התלמידים אל תוך פרקי קידוש השם במרוצת ה ד ו ד ו ת :האם
ששיכלה שישה מבניה אומרת לבנה השביעי והאחרון ,העומד אף הוא למות
על קידוש השם ,ללכת אל אברהם ולומר ל ו :״אל תזוח וכו׳ ״ )קטע מס׳ .(9
רבי עקיבא שמח על שזכה לקיים א ת הפסוק ״בכל נפשך״ ולמסור א ת נפשו
על קידוש ה ש ם ) ק ט ע מס׳ : (10מ ש ה רימוס הנמצא במבחר שנות חייו ״ארבעה
ועשרים שנה לי גברא בכלא בכל מאויי״ — דוחה את ה צ ע ת ההמרה באומרו:
״טוב מות גופי ממות נפשי .חלקי הצור החי והמת יהיה לוי ,כשרבי עקיבא
וחבריו משמשים לו דוגמה )קטע מס׳ ;(11י פ ת ה עולה על המוקד ומתה •על
קידוש השם כשהמלים ״שמע ישראל ה׳ אלהיגו ה׳ אחד״ על ש פ ת י ה )קטע
מם׳ (12ו־ 93הבנות מוכנות למות ובלבד שלא ת י ט מ א נ ה על־ידי החיילים
הגרמניים )קטע מס׳ .(13
להבהרת היסוד השלישי שבעיקר הגדול — ״תלמודו״ — מ י ו ע ד קטע מס׳
.14בעזרת קטע זה יעמדו התלמידים על החובה המוחלטת ש ב ל י מ ו ד התורה
) ״ כ ל א י ש מ י ש ר א ל חייב בתלמוד תורה וכו׳ ״ ! י ע ד א י מ ת י חייב ללמוד
ת ו ר ה ? ע ד י ו ם מ ו ת ו ו ב ו ׳ ״ ( .ובעזרת הברכה שלפני ק״ש יעמדו על
אופיו של לימוד התורה ,שאינו אקדמי בלבד ,אלא הוא לימוד לשם מעשה
)״להבין ולהשכיל ,לשמוע ,ללמוד וללמד ,לשמור ולעשות ולקים״(.
בסיום לימוד הפרשה הראשונה של ק״ש ילמדו ה ת ל מ י ד י ם בעזרת הקטעים
17-14על תפילין ומזוזה .הלימוד יהיה מ ש ת י בחינות ,מן ה ב ח י נ ה ההלכתית
ומן הבחינה הסמלית־אידאית־חינוכית .מ צ ד אחד ילמדו התלמידים תפילין מהן
)יש להביא אותן אל הכיתה( ,מה כתוב בהן ,סדר הפרשיות מהו ,מ ת י מ נ י ח י ן
אותן ,היכן ,וכיצד מברכין עליהן ,מזוזה מ ה י ) ג ם אותה י ש להביא אל הכיתה(,
מ ה כתוב בה ,כ י צ ד גוללין אותה ,היכן קובעים אותה וכיצד מברכים על ק ב י
עתה ,ומן ה צ ד השגי יעמדו על המשמעות הסמלית־אידאית־חיגוכית של
ה ת פ י ל י ן ) ״ ל ש ע ב ד בזה תאוות ומחשבות לבנו לעבודתו י ת ב ר ך ש מ ו ; שהנשמה
שבמוחי עם שאר חושי וכוחותי כולם יהיה משועבדים לעבודתו יתברך שמו״(
ושל המזוזה )״מצוה גדולה שהיא ייחוד השם של הקב״ה ואהבתו ו ע ב ו ד ת ו . . .
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
158
שמעון
בר חמא
וכו זמן שייכנס ויצא יפגע בייחוד השם ,שמו של הקדוש ברוך הוא ,ויזכור
אהבתו ויעור משנתו ושגיותיו בהבלי הזמן ,וידע שאין דבר העומד לעולם
ולעולמי עולמים אלא י ד י ע ת צור העולם ,ומיד הוא חוזר לדעתו והולך בדרכי
מישרים״!(.
מ בחרי
העזר
)(1
רמב״ם הלכות ק״ש פרק א ,הלכות א-ג.
)(2
ברכות ,פרק ב מ ש נ ה )קטע(:
א -ר יהושע בן ק ר ח ה :ל מ ה קדמה שמע לוהיה אם שמוע י כדי שיקבל עליו עול
מ ל כ ו ת שמים ת ח י ל ה ו א ח ר כן יקבל עליו מצוות — .והיה אם שמוע לויאמר ז שוהיה
אם שמוע נוהג ביום ובלילה ,ויאמר אינו נוהג אלא ביום בלבד.
) (3שו״ע או״ח הלכות ק״ש סימן סא ,הלכות א-ב ,ד -ו :
א .קורא ק ר י א ת שמע בכוונה ,באימה ביראה ב ר ת ת וזיע.
ב .אשר אנכי מצוך היום ,היינו ל ו מ ר :ב כ ל יום יהיו בעיניך כחדשים ולא כמי
ש כ ב ר שמע א ו ת ו הרבה פעמים שאינו חביב אצלו.
ג .נוהגין ל ק ר ו ת פ ס ו ק ראשון בקול ר ם כדי לעורר הכוונה.
ד .נוהגין ליתן ידיהם על פניהם בקריאת פ ס ו ק ראשון כדי שלא י ס ת כ ל בדבר אחר
שמונעו מלכווין.
ה• גדין• להאריך בחי״ת של אחד כדי שימליך הקב״ה בשמים ו ב א ר ץ . . .ויאריך
בדלי״ת של אחד שיעור שיחשוב שהקב״ה יחיד בעולמו ו מ ו ש ל בד׳ ר ו ח ו ת העולם.
)(4
רמב״ם הלכות תשובה פרק י ,הלכות א-ג.
)(5
בראשית כב.
)(6
מו״נ חלק ג ,פרק כ ד :
ואמנם עניין אברהם אבינו ע״ה ב׳׳עקדה״ כלל שני עניינים גדולים הם פ י נ ו ת התורה.
העניין האחד הוא — להודיע אותנו גבול א ה ב ת ה׳ ויראתו עד היכן היא מנעת.
וצווה בזה העניין אשר לא ידמה לו לא נתינת מ מ ו ן ולא נ ת י נ ת נפש אבל הוא מ ו פ ל ג
מ כ ל מה שיבוא במציאות ממה שלא ידומה שטבע בני אדם יטה אליו .והוא שיהיה
איש עקר ב ת כ ל י ת כ ו ס ף לילד ו ב ע ל עושר גדול ואיש נכבד ו ב ו ח ר שתישאר מזרעי
אומה ונולד לו בן אחר היאוש — איד יהיה חשקו בו ואהבתו א ו ת י :א י ל ליראתו
ה ש ם י ת ב ר ך ו ל א ה ב ת ו לקיים מצוותו בו בילד האהוב ההוא הניח כל מה שקיוה בו
ו ה ס כ י ם לשחוט אותו אחר מהלך ג׳ ימים ,כי אילו היה רוצה לעשותו בבוא המצוד,
אליו היה פ ע ו ל ת בהלה בבלתי ה ש ת כ ל ו ת — ואמנם עשותו זה אחר ימים מעת בוא
המצוד ,אליו היה המעשה ב מ ח ש ב ה ו ב ה ש ת כ ל ו ת אמיתי ובחינת חוק מצוותו ,אהבתו
ויראתו…
כדי
שיתפרסם
לבני אדם
מה
ראוי
לעשות
בשביל
אהבת
השי״ת
ויראתו לא לתקוות גמול ולא לפחד עונש כ מ ו שביארנו ב מ ק ו מ ו ת רבים.
)(7
ספר האגדה ,מעשה אבות ,ע ק ד ת יצחק מ ה )קטע(:
״ויקם וילך״ — קדמו שטן בדרך ונראה לו ב ד מ ו ת זקן ,אמר ל ו . . . :זקן ,לא שם
הייתי כשאמר לך ה ק ב ״ ה :״קח נא א ת בנך״ ? זקן ,אבד ל ב ך ! בן שניתן ל ך למאה
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
להוראת
ה פ ר ש ה ה ר א ש ו נ ה של ק ר י א ת שמע
159
שנה אתה הולך לשחטו! אמר לו :על מנת כן .אמר לו :ואם מנסה אותך יותר
מכן אתה יכול לעמוד ? אמר לו :ויתר על כן…
) (8סירן קירקגור ,מבחר כתבים ,ספרית דביר לעם )עמי 69קטעים : (65-64
לא ,אף אחד מאלה שהיו גדולים בעולם לא יישכח! אבל כל אחד היה גדול על פי
דרכו ,וכל אחד היה גדול ביחס לגודל הדבר אשר אהב ,כי מי שאהב את עצמו
נעשה גדול על ידי עצמו ,ומי שאהב אחרים נעשה גדול על ידי מסירותו ו אבל מי
שאהב את האלוהים נעשה גדול מכולם…
אברהם האמין ולא פקפק …אילו היה מסיל ספק — היה עושה מעשה אחר ,גדול
ונהדר :כי כלום מסוגל היה אברהם לעשות מעשה שאינו גדול ונהדר ? — הוא היה
הילך להר המוריד״ מבקע את העצים ,מצית את עצי המערכה ,שולף את המאכלת
והיה קורא לאלוהים :יאל נא תמאס בקרבן הזה ,הוא אינו הסוב ביותר בכל קנייני,
את זאת אדע; כי מה הוא האיש הזקן ביחס לבן ההבמחה ז אבל זה הוא הטוב
ביותר אשר אני יכול לתת לך .אל נא יוודע הדבר למחק לעולם ,כדי שיוכל לחיות
את חיי נעוריו בלי יסורים״ .ואחר כך היה תוקע את המאכלת ב ל ב ע צ מ ו .הוא
היה נערץ בעולם ושמו לא היה נשכח .אבל דבר אחר הוא להיות נערץ ,ודבר אחר
לגררי היא להיות לכוכב מאיר ומורה דרך של פדות לנפשות נידחות .אבל אברהם
האמין ,הוא לא עמד בתפילה על עצמו ,כדי שישנה אלוה־ם את דעתו! רק אז ,בשעת
העונש הצודק על סדום ועל עמורה ,רק אז עמד אברהם בתפילד,
הוא בקע את העצים ,עקד את יצחק ,הצית את עצי המערכה ,שלף את המאכלת.
רבותי :כאן הוא עומד האיש הישיש ,ותקוותו היחידה עמו ,אבל הוא לא פקפק.
הוא לא הביט בפחד על ימין ועל שמאל! הוא לא ניסה את האלוהים בתפילתו.
הוא ידע שהאל הכל־יכול הוא שניסחו! הוא ידע שזה הוא הקורבן הקשה ביותר
שאפשר היה לדרוש ממנו; אבל הוא ידע יחד עם זה שאין קורבן קשה יותר מדי
אם האלוהים הוא הדורש אותו.
)(9
ספר האגדה ,בית שני בבנייינו ובעבודתו ,אם הבנים ,מ )קטע( t
כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן סבחה־ — אמר ר׳ יהודה :זו אשר .ושבעתבניה…
מיד ציוה הקיסר להרוג את בנה )השביעי( .נפלה אמו עליו והיתד .מחבקתו ומנשקתו
ואמרה :בגי ,לך אצל אברהם אביך ואמור לו :כך אמרה אמי :אל תזוח דעתך עליך,
אתה עקדת מזבח אחד ואני עקדתי שבעה מזבחות…
) (10ספר האגדה ,מעשה חכמים ,ד׳ עקיבא ,קעז)קטע(:
בשעה שהוציאו את ר׳ עקיבא להריגה זמן קריאת שמע היה ,והיו םורקין את בשרו
במסרקות של ברזל ,והיה מתכוון לקבל עליו עול מלכות שמים באהבה .אמרו לו
תלמידיו :רבנו! עד כאן ז אמר להם :כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה• :ובכל
נפשך — -ואפילו הוא נוטל את נשמתך! אמרתי :מתי יבוא לידי ואקיימנו! ועכשיו
שבא לידי — לא אקיימנו? היה מאריך ב״אחו• עד שתאה נשמתו ביאזוד•• תאה
בת קול ואמרה :אשריך ר׳ עקיבא שמאה נשמתך ב״אחד*.
) (11חיים שירמן ,השירה העברית בספרד ובפרובנס ,כרך שני עמי »647-644
משה רמוס .נולד 1406במיורקה .למד מדעים ברומא .עסק ברפואה בפלרמו .הוצא
להורג בשנת 1430כשהיה בן עשרים וארבע.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
160
שמעון
בר ח מ א
ס ע ר ת מות £ ,ב ץ אחזני,
-
ו ״
vT
1
T
ד־
T
— T
ל א נ ו כ ל לנוד עוד ,כ י *זלחו לאמו־
־
T
:
T
״ מ ח ר תמות״ -אוי לי ,עני! ־-
T
T
T
T־
־
ס ח ו ב ו ה ע ל ך ,לןבוךת ח מ ו ד .ס ו ד השם ליךאיו! ל ו ל י ר ב י עלןיבא
וחבריו ,כ מ ע ט נסיו דגלי
T
*
T -
:
־
־
T T
T I
בראותי מותי ע ל ל א ס ב ה -
• 1
•
־
־
T
א ך ה׳ הצדיק ע ל כ ל ה ב א עלי.
שח ש ד ה צ ו ר ר ל ה צ י ל רא?ד,
א ם כ ב ו ד א מ י ר ל ע צ ד אלו.
עגיתיו :ט ו ב מות גופי ממות נפשי,
ח ל ק י -ה צ ו ר ה ח י ו ה מ ת ;דדה לו.
ס ר מ ר ה מ ו ת -אמנם אוי ל י
־־
T
־
VT
T
T :
ע ל 0ב ר י ! דדיתי ב מ ב ח ר ח ך
א ר ב ע ה וע&רים *זנה י0ז ל י
־
:
T
T
:
T T
•
ג ב ר א ב כ ל א ו כ ל מארי.
) (12שלום אש ,המכשפה מקסטיליה ,עלילת האמונה )קטע(:
ה מ כ ש פ ה עמדה כ מ ו ת שהיא ממעל למדורה כ מ ר ח פ ת על גבי ה ס פ ר י ם הקדושים א ש ד
מ ס ב י ב לה .י פ ת ה ז ק פ ה א ת ראשה כ ל פ י מעלה ,כדרך קדושי ישראל ,עצמה א ת
עיניה ,שלא להביט בפני הרשעים לפני מ י ת ת ה הקדושה ,מה שאסור על פי דיני
ישראל ,כ מ ו שעשו כל אלה שהלכו לפניה ולאחריה ל מ ו ת על קידוש השם .ב ל ב רועד
חיכה ההמון ,מה יהיה כאן ,ו ה ם ראו ,כיצד האפיפיור ק ם םכםאו ,יורד נשען על
ז ר ו ע ו ת החשמנים מעל שלבי הכיסא ושני נזירים מ ח ו פ י שחורים הגישו אל ידו שני
לפידים בוערים .האפיפיור לקח א ת הלפידים בשתי ידיו .נשען על החשמנים ,ניגש
אל הפירמידה של הספרים ,ובשעה שהצית א ת המדורה ,אשר עמדה עליה יפתה —
נשמעה צ ע ק ת ה ה מ ו ן :״המדורה ב ו ע ר ת ! ״
האש דלקה בכבדות ,ולא נאחזה בעצים ,אף שהחבילה היתה מ ש ו ח ה ב ז פ ת
ובעסרן .ו כ ש ה ו ב ע ר ו ס ו ף ס ו ף ס פ ר י הנייר — עדיין גוויל ה ס פ ר י ם ה כ ת ו ב י ם ו ב ר י כ ו ת
ה ב ר ז ל של ס פ ר י הדפוס הראשון ר ק נ ח ר כ ו ולא בערו .לאחרונה ,כשנצחה האש א ת
ח ו מ ר ה ב ע ר ה והשתערה עליו בזעקה ו ב ק ו ל נפץ ,כחיה ר ע ב ה ה מ ש ת ר ע ת על טרפה,
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
להודאת
הפרשה הראשונה של קריאת שמע
161
והושיטה בשחצנות את לשונותיה הערומות ,לשונות האש ,כלפי רום—אל האדם
אשר על המדורה — באה פתאום אי מזה רוח ,נפחה באש והטתה אותה מן האדם
החי — הצדה .רגע אחד נדמה ,שיד חבויה אחזה ברעמת הכלב של הלהב ,כמי
שאוחז בראש כלב רע ,ומסלקת את כפותיו הלוהטות מן הבדיה החיה .ההמון ,שארב
למראה בלב הולם ובעינים נפחדות ,התחלחל .פני הנזירים חוורו ,החשמנים נבהלו,
פד .ושם נשמע קול העם ברעו :ינס! נס!״ אך לפתע חרקה האש ,כאילו שועה
בקול .האש ניצחה את היד הטמירה הדוחפת את שלהבתה מן האדם החי ,וכלב האש
שולח לחפשי .מתחילה שירבב לשון וליקק בתאוה את רגליו היחפות של האדם החי,
ושיוע וחרק מרוב תענוג .פתאום התנפלה האש על העלמה ,כירסמה בצעקה את
שמלת השיראים שעליה ,ליקקה אותה — והשמלה נקרעה ונשרה מגופה — וגופה
הבהיר ,הצחור נחשף .האש עמדה כרגע ,כאילו מתאוה היא להסתכל יפה יפה בגוף
העלמה הערום .רגע אחד ראה ההמון — והנה הבדיה החיה אשר באש אוחזת בידה
את השמלה הבוערת ,מכסה בשמלתה הלוהסת את עריית גופה — ומתוך האש
נשמעת מלה אחת ,היוצאת מפי יפתה ונאמרת בקול רם - :שמע ישראל — ה׳ אלהינו
ה׳ אחד!״
) (13מ כ ת ב של צ״ג בנות בית יעקב )יהודית הררי ,יאשר .ואם בישראלי,
עמ׳ 8 (77-76
אינני יודעת אם יגיע מכתבי זה לידכם וגם אם כבודו עדיין זוכר אותי .כש
המכתב יגיע לידכם—כבר לא אהיה בחיים .עוד שעות אחדות והכל יהיה שייך
לעבר .אנחנו כאן תשעים ושלוש בחורות חניכות ״בית יעקב״ .ביום 27ליולי)(1942
באו אלינו סוכני ״הגסטאפו״ ,הוציאו אותנו מדירתנו והשליכו אותנו לחדר אפל.
יש לנו רק מים לשתות .הבחורות הצעירות מפחדות מאוד ,אבל אני מנחמתן ,כי
עוד מעט נהיה ביחד עם אמנו שרה) .הכוונה לשרה שנירד ,מייסדת ״בית יעקב״(.
אתמול הוציאו אותנו מהחדר האפל; רחצו אותנו ולקחו כל בגדינו .השאירו רק
כתנת לבשרנו ,אמרו לנו ,כי היום יבואו החיילים הגרמנים לבקר אותנו .מיד
נשבענו להמית את עצמנו .הגרמנים אינם יודעים ,כי המרחץ שנתנו לנו היתד.
הטבילה לפי מותנו; כולנו הכינונו סם .כשהחיילים יבואו נשתה את הסם .היום
הננו אומרות וידוי .אין אנו מפחדות מן המוות .יש לנו רק בקשה אחת מכבודו;
אמדו קדיש אחרי תשעים ושלוש בנות ישראל.
) (14רמב״ם ,הלכות תלמוד תורה פרק א ,הלכות ח ,י.
)הברכה השנייה שלפני קריאת שמע(.
) (15רמב״ם ,הלכות תפלין פרק א ,הלכה א ; פרק ג ,הלכה ה ! פרק ד ,הלכות
א -ב ,ד ,י.
) (16התפילה שלפני הנחת תפילין.
) (17רמב״ם ,הלכות מזוזה פרק ה ,הלכות א ,ד ,ו ,ז ופרק ו ,הלכה יג.
www.daat.ac.il