ב .ה ב ר כ ו ת ה א מ צ ע י ו ת של ת פ י ל ו ת ש ב ת
בכל יום חול מתפללים אותה ת פ ל ת ע מ י ד ה )״שמונה עשרה״( בערבית ובשח
ר י ת ובמנחה ,וגם בימים טובים שלוש תפילות אלה שוות הן ורק ת פ י ל ת
המוסף שונה קצת ,שהיא כוללת בברכה ה א מ צ ע י ת גם את קרבן היום ובקשות
השייכות לו .החפילה הנוספת ביום הכיפורים )געילה( — גם היא חזרה על
ש א ד תפילות היום ,והשינוי העיקרי ב ה הוא רק בוידוי שלאחר התפילה.
הברכות האמצעיות בכל אחת מתפילות אותו היום בחול ובחג שוות בהתחלתן,
בסיומן וברוב המבנה שבתוכן.
לא כן בתפילות שבת .לארבע ה ת פ י ל ו ת ; ערבית ,שחרית ,מוסף ומנחה —
נמצאות בסידור ברכות אמצעיות שונות זו מזו .אך למרות השינויים במלים
וגם בתוכן ,המבנה שלהן א ח י ד ב מ י ד ה רבה.
בדרך כלל הברכות האמצעיות של ש ב ת מורכבות מפסקאות א ל ה :
)א( על השבת ,יום מכובד מכל הימים
)ב( פסוקי ש ב ת מן החורה
)ג( פיסקא נוספת
)ד( בקשה וחתימה.
הפיםקא הראשוגה שבכל אחת מן התפילות ,מ ד ב ר ת על השבת ,היא באה
להסביר במה )או מדוע( גבדל יום זה מכל הימים .בתפילת ע ר ב י ת התשו
בה היא ,מפני ש ב ש י ש ה ימים גבראו השמים והארץ ׳ ואז טבעי הוא שהפסו
קים הבאים אחרי זה יהיו ״ויבולו השמים״ מספר בראשית ,מ פ ר ש ת בריאת
העולם .מ צ ד זה ש ב ת היא ״זכדון למעשה בראשית״ ויש לה הוראה ק ו ס
מ י ת ,הגוגעת לכל העולם וקודמת להתהוות עם ישראל ובחירתו.
ב ש ח ר י ת הפיסקא הראשונה מתחילה במלים ״ישמח משה״ ,אך אינה
מתכוונת לספר על מ ש ה ושמחתו ,אלא על ש מ י ר ת ש ב ת שנצטוו עליה בסיני
ונכתבה בשני לוחות אבנים .טבעי היה איפוא שהפסוקים הבאים אחרי זה
1
1
ת כ ל י ת מ ע ש ה שמים וארץ -פירושו -ס י ו ם ,ש כ ל ו ל -כ מ ו -ו י ב ו ל ו השמים – -ו י כ לאלהים״ ,א ב ל יש ל ו גם כוונה ג ר י י ת ש ל * ת כ ל י ת ־ מ ס ר ה ״ :בשביל ה ש ב ת נבראו כ ל
מעשי שמים וארץ.
][176
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הברכות
ה א מ צ ע י ו ת של ת פ י ל ו ת שבת
177
יהיו ״זכור את יום ה ש ב ת לקדשו״ מתוך עשרת הדברות שבפרשת יתרו
שנכתבו על הלוחות .אבל בסידור הובאו פסוקים אחרים )״ושמרו בני ישראל
את ה ש ב ת ״ ( — גם הם מס׳ שמות )פרק לא ,טז-יז( ,אך מפרשת ״כי תשא״.
צריך להסביר ,מדוע בחרו מסדרי ה ת פ י ל ה בפסוקים אלה רווקה .אולי מ פ נ י
ש ב ע ש ר ת הדברות מדובר אל בני ישראל בלשון נוכח )בגוף שני( ,אך לא
נאמר בהם בפירוש אל מי מדברים הפסוקים ,בשעה שבפסוקי ״ושמרו״
נזכרים ״בגי ישראל״ פעמים אחדות ובהדגשה .וסוף סוף גם פסוקי ״ושמרו״
יש להם קשר למתן תורה ולהורדת הלוחות ,שהרי הפסוק הבא מ י ד אחריהם
שני לוחות הברית״.
הוא ״ויחן אל משה
לפי זה ,ש ה ש ב ת כתובה בלוחות הברית ,הוראתה של ה ש ב ח היא ל א ו מ י ת ,
מיוחדת לישראל — הנימוק המתאים פה אינו זה הכתוב בדברות שביתרו
)״כי ש ש ת ימים וכו׳ על כן ברך ה׳ את יום ה ש ב ת ויקדשהו״( ,כי אם הכחוב
ב ״ ש מ ו ר את יום השבת לקדשו״ בואתחנן )״וזכרת כי ע ב ד היית בארץ
על כן צוך ה״א לעשות את יום השבת״( .הפעם
מ צ ד י ם ויוציאך
השבת איננה ״זכרון למעשה בראשיתי ,אלא ״זכר ליציאת מצרים״) .את ש נ י
הביטויים אנחנו מזכירים בקידוש היום בליל שבת(.
נ מ צ א ש מ צ ד בריאת העולם ה ש ב ת ה י א מבורכת ומקודשת )״ויברך
ו ק ד ש ת ו ׳ בערבית( והיא עניין
ויקדש״ בויכולו — ״וברכתו
ק ו ס מ י ,אך אינה מצווה ע ד י י ן ! ו מ צ ד מ ת ן תורה והלוחות היא מצווה
לישראל ,והיא עניין ל א ו מ י .
)שים ל ב שביתרו ,ששם הנימוק הוא בריאה ה ע ו ל ם נאמר ב ס ו ף ״על כן
השבת
ויקדשהו׳,
י ע ל כן צ ו ך ה׳ אלהיך
ב ר ך ה׳ א ת יום
ו ב ו א ת ח נ ן שהנימוק הוא שם היציאה מ ב י ת עבדים נאמר ב ס ו ף
ל ע ש ו ת א ת יום ה ש ב ת י ( .
מ ע ת ה מובן שרווקה בתפילת ש ח ר י ת י ש מקום לפיסקא נוספת המדברת על
ייחוד ה ש ב ת לישראל )״ולא נתתו ה״א לגויי ה א ר צ ו ת . . .כי לישראל עמך
נ ח ת ו באהבה״(.
תפילת מ ו ס ף מ ת ב ס ס ת על מה שאמרנו בשחרית .לא זו בלבד ש ה ש ב ח
מיוחדת ל י ש ר א ל — יוצאי מצרים ומקבלי ה ת ו ר ה — ב כ ל מקום שהם ,אלא היא
גם קשורה במרכזם הגיאוגרפי של ישראל ,בבית ה מ ק ד ש אשר בירושלים.
לא רק בבתיהם הפרטיים של כל ישראל ה ש ב ת היא ״יום זה מכובד מכל
ימים״ ,״יום זה לישראל אורה ושמחה״ ,אלא גם בביתו של הקב״ה כביכול,
בבית המקדש ,ה ש ב ת גורמת לסדר י ו ם ש ו ג ה מכל הימים .בו ב י ו ם שובתת
עבודת הקרבנות המרובה בכל הימים .בימות החול מ ב י א י ם י ח י ד י ם מ ל ב ד
גדריהם וגדבותיהם גם חטאות ואשמות וכר ,והציבור דואג לכך שלא יהיה
המזבח ריק מכל קרבן ,וביום טוב מרובים ה ק ר ב ג ו ת — שלמי חגיגה ועולות
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אליעזר
178
אלינר
ראיה — שעולי הרגל מביאים )״איש כ מ ת נ ת ידו״( ,ובשבת שורר ש ק ט
בכל השטח הרחב של ה ע ז ר ה ואין מקריבים אלא את שגי התמירים —
אחד בבוקר ואחד בין הערבים — שאיגם בטלים בשום יום )״עולת התמיד״(
וביניהם שני כבשים בני שנה תמימים ,שהם קרבן מוסף של שבת .גם החלפת
שתים עשרה החלות של לחם הפנים שעל שלחן הזהב והקטרת הלבונה שעל
הלחם הן מן העבודות המיוחדות לשבת ,אבל מ ל ב ד זה אין קרבנות קרבים
בשבת ועבודת המזבח שובתת .ובוודאי ביום זה באים אנשים רבים אל חצר
המקדש )״מדי ש ב ת בשבתו׳( להשתחוות ולהתפלל ,להודות לה׳ ולזמר לשם
ע ל י ו ן ) ת ה ל י ם צב — מזמור שיר ליום השבת(.
א ת התמונה הזאת של ש ב ת ש ב ב י ת המקדש ,במרכזם של ישראל ,מעלה
תפילת מוסף .הפיםקא הראשונה ש ב ה היתד .מצויה בנוסחאות שונות* וב
סידורינו היא מתחילה ״תכנת ש ב ת ר צ י ת קרבנותיה״* שעשרים ושתים
מלותיה הראשונות מתחילות באותיות א״ב בסדר הפוך )תשר״ק( וברוב
הנוסחאות )לא בנוסח אשכנז( ההמשך אחרי אות א׳ ה ו א :אז מ ס י נ י נ צ ט ו ו
צ1רי פ ע ל י ה כ ר א ו י — חמש מלים המתחילות באותיות מנצפ״ך.
2
הפסוקים המובאים הם פסוקי המוסף )״וביום ה ש ב ת שני כבשים״( מפרשת
פינחס בחומש במדבר )כח ,ט-י(.
גם במוסף ישנה פיסקא נוספת ,היא פ י ס ק ת ״ישמחו במלכותך׳ ,שתוכנה
הוא ע ו נ ג ש ב ת ,כי עכשו ,עם יציאה מ ב י ת ה כ נ ס ת בבוקרו של שבת,
מ ג י ע הזמן העיקרי של עוגג ש ב ת ו ל כ ן הושמה הפיםקא הזאת במוסף ,ואף
ביום טוב שמתפללים בו מוסף של חג ומזכירים של ש ב ת בתוכו ,מוסיפים
בו פיסקח ״ישמחו במלכותך״ ,אף ע ל פי ששאר הפיסקאות המיוחדות לשבת
נשמטות כולן.
5
2
זכור ש ה פ ס ו ק )שמות לה ,ג( ״לא ת ב ע ר ו אש
בכל
מ ו ש ב ו ת י כ ם ביום ה ש ב ת י
בא להוציא בפירוש א ת המקדש מ כ ל ל איסור ה ב ע ר ת אש בשבת.
3
בסדר ה ת פ י ל ו ת של ה ר מ ב י ם תמצא נ ו ס ח א ה מ ת ח י ל ה ״למשה צוית״ ,והיא נ מ צ א ת
בסידורי הספרדים והתימנים.
4
את שני ה מ ש פ ס י ם הראשונים ש ב נ ו ס ח ת נ ו אפשר לפרש בשני א ו פ נ י ם :
תכנת שבת
רצית ק ר ב נ ו ת י ה
צוית פרושיה
עם סדורי נסכיה :
או ששתי ה ש ו ר ו ת שבימין שייכות זו ל ז ו ) ת כ נ ת ש ב ת צוית פרושיה( וכן שתי ה ש ו ר ו ת
שבשמאל )רצית ק ר ב נ ו ת י ה עמ סדורי נסכיד —(.או שיהיה פירוש השורה ה ת ח ת ו נ ה
כ ך :צוית פרושיה )איסורי מ ל א כ ו ת בשבת( עם — ל מ ר ו ת זה — שסידרת נסכיה ו א מ ר ת
להקריב
ב ש ב ת ק ר ב נ ו ת במקדש .״ ע ם ׳ ב מ ו ב ן של ״למרות״ מצוי בסגנון מאוחר
)״עם כל זה אחכה לו״(.
5
מצד הדין ״כבוד יום קודם לכבוד לילה״ ו ס ע ו ד ת שחרית של ש ב ת גדולה ו ח ש ו ב ה
מסעודת ליל שבת.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הברכות
האמצעיות של תפילות שבת
179
בנוסחאות אחרות )חוץ מנוסח אשכנז( נ מ צ א ת הפיםקא ״ישמחו במלכותך״
גם בערבית ושחרית ,אך בשום נוסח איננה במנחה .אפשר להסביר א ת חילופי
הנוסחאות בכך ,שנוסח אשכנז הביא א ת הפיסקא הזאת רק במוסף ,כי הוא
קרוב לזמן העיקרי של עונג ש ב ת )ולכן גם נוסחאות אחרות כללו אותו גם
במוסף של יו״ט שחל בשבת ,אך לא בתפילות אחרות( ,ושאר הנוסחאות הביאו
את הפיסקא גם ב ע ר ב י ת ושחרית ,שסוף סוף גם הן זמנו של עונג שבת .אך
בשום נוסח אין ״ישמחו במלכותך״ במנחה ש ל ש ב ח ״ ,שהיא קרובה כבר
לסיומו של היום ,ואינה מ ד ב ר ת עוד על ה ש ב ת שאנחנו עומדים בה ,אלא על
השבתות כולן באופן כללי.
הפיסקא הראשונה של מ נ ח ה מתחילה ״אתה א ח ד ושמך אחד ומי כעמך
ישראל וכו׳ ״ ועוברת לדבר על השבת ,אך קשה יהיה לנו להגדיר על איזה
עניין מסויים מ ע נ י י נ י ש ב ת היא סובבת .נושאה הוא נפש השבת ,ה ש ב ת
האידיאלית ,העולם שכולו שבת.
מובן שלמבוא כזה אין פסוקי תורה מתאימים .התורה מ ל מ ד ת אותנו איך
להתגהג ,מה לעשות ומה לא לעשות )על כן ש מ ה ״תורה״ = הודאה( ,אך
בדרך כלל אינה עוסקת ב ע ת י ד לבוא ובמה שהוא מחוץ לעולמנו של עכשו.
אולי אפשר היה למצוא פסוקים מתאימים בדברי הנביאים ובכתובים ,אך
ב ת ו ר ־ א י ן למצוא כ ז א ת ומנחה של ש ב ת נשארה בלי ״וכן כתוב בתורתך״.
הברכה האמצעית של מנחה מורכבת איפוא מ ש ת י פיםקאות ב ל ב ד ! )א( המבוא
)״אתה אחד״() ,ב( הבקשה )״או״א רצה במנוחתנו״(.
ה ב ק ש ה ,שהיא הקטע האחרון של כל אחת מן הברכות האמצעיות _ לא
כולה מיוחדת לשבת .ש ת י המלים הראשונות )״רצה במנוחתנו״( הן שבתיות,
ואותן מוסיפים גם בתפילת יום טוב ,אם הוא חל בשבת .שאר המלים מ ש ו ת
פות לכל התפילות ,שאין בהן שמונה עשרה ברכות )כלומד גם לשבת ,גם
לרגלים ,גם לראש השנה ויום הכיפורים( והן הבקשות הבאות במקום הברכות
האמצעיות של ח ו ל ) ע י ׳ בעמוד : (173״קדשנו במצוותיך ותן חלקנו בתורתך״—
הן במקום הבקשות לצרכים רוחניים! ״שבענו מ ט ו ב ך ״ — ב ק ש ו ת לצרכים
גשמיים )רפואה ופרנסה(! ״ושמחנו בישועתך״ — בקשה אחת לכל הצרכים
הלאומיים! לבסוף הבקשה חוזרת לצרכים רוחניים — ״וטהר לבנו לעבדך
באמת״ — כדי לעבור לענינים מיוחדים ל ש ב ת ! ״ ו ה נ ח י ל נ ו . . .באהבה וברצון
שבת קדשך וינוחו בה וכו׳ ״ ,כי צריך להזכיר מעין החתימה סמוך ל ח ת י מ ה !
״ברוך א ת ה ה׳ מ ק ד ש השבת״.
6
ומכאן שאין נכון לקרוא בשם ״עונג שבת״ רווקה למסיבה של סעודה שלישית
ק ר י ב למוצאי שבת .ע ו נ ג ש ב ת מ ק ו מ ו בשאר סעודות ,אך לא ב מ ס י ב ה זאת ,ש ת ו כ נ ה
ר ב ועשיר ,אך אין לציינו ב ש ם ׳•עונג״.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אליעזר אלינר
180
שים ל ב :ב מ ק ו ם ״רצה ב מ נ ו ח ת נ ו ״ ב ש ב ת ת ב ו א ברגלים ב ק ש ה לששון ו ל ש מ ח ה )״והשי
אנו*( ו בראש ה ש נ ה — ״ מ ל ו ך על כל העולם ו ב ו ׳ ״ ! כיום ה כ י פ ו ר י ם — ״ מ ח ו ל לעוונותינו
ו כ ו ׳ ״ .ב מ ק ו ם הסיום ״ ו ה נ ח י ל נ ו . . .באהבה וברצון״ נבקש ברגלים ״ ו ה נ ח י ל נ ו . . .ב ש מ ח ה
ובששון״ )ואם חל יו״ט ב ש ב ת נאחד א ת שניהם ונקדים של ש ב ת ( ! בראש השנה — ״כי
אתה אלהים א מ ת ודברך א מ ת ו כ ו ׳ ״ ! ביום ה כ י פ ו ר י ם — ״ כ י א ת ה ס ל ח ן לישראל ו ב ו ׳ ״ (
ותמיד ת ב ו א מיד אחרי זד .ה ח ת י מ ה ה מ ת א י מ ה :״ ב ר ו ך א ת ה ה׳ מ ק ד ש . * . . .
הסיכום של ניתוח תפילות השבת יכול להינתן בצורת ט ב ל א :
1-3שלוש ראשונות
.4הברכה האמצעית
בערבית
א .מ ב ו א
כ .פ ס ו ק י
תורה
בשחרית
במוסף
כמנחה
״אתה קדשת״
״ישמח משה״
״ ת כ נ ת שבת״
״אתה אחד״
)בריאת העולם(
)מתן ל ו ח ו ת
)בית המקדש
) ש ב ת שלעתיד
הברית(
והקרבן(
לבוא(
״ויבולו״
״ושמרו״
״וביום ה ש ב ת ״
מבראשית
משמות —
במדבר ^ פנחס
כי ת ש א
ג.
פםקא
)בקצת
״ולא נתתו״
״ישמחו
נוספת
נוסחאות:
)יחוד ה ש ב ת
במלכותך״
״ישמחו״(
לישראל(
)עונג שבת(
)ובקצת
נ ו ס ח א ו ת גם
״ישמחו״(
ד.
הבקשה
״רצה
במנוחתנו״
״רצה
״רצה
״רצה
במנוחתנו״
במנוחתנו״
במנוחתנו״
5-7שלוש אחרונות
www.daat.ac.il