אליעזר
ירושלים
אלינר /
א .על ת פ י ל ת ש מ ו נ ה עשרה
)א(
שלושח
שית,
)א(
)ב(
)ג(
השיבנו
אבינו
לתורתך
)א(
)ב(
W
וקרבנו
מלכנו
לעבודתך
)א(
)ג(
)ב(
והחזירנו
בתשובה שלמה
לפניך
המשפטים ש ב ב ר כ ה יש להם מבנה דומה בכל,
ח ח מן השורה השלי
ש ב ה אין מ ל ת פנייה )כמו ״אבינו״ ״מלכנו״( וכנראה
המלה ״לפניך״
שלמה״
כמקביל
שבסוף
השורה
למלות
באה
במקומה.
״בתשובה
ל ע ו מ ת זה
נראה
ההשלמה )״לתורתך״ ,״לעבודתך״( שבשתי השורות הראשונות.
דרך
כגון
השיבנו
זאת של הפיכת הסדר בשורה אחרונה היא רגילה בשורות מקבילות
) ב א ב ו ת ג,
יג(:
״ מ ס ו ר ת סייג
מעשרות
לתורה,
ל ע ו ש ר . . .סייג
סייג
לחכמה שתיקה״ .תופעה סגנונית זאת נ ק ר א ת בלועזית ״חיאסמוס״.
סדרן
אלא
ש ל ש ל ו ש ה ש ו ר ו ת ש ב ב ר כ ה ,ש כ ל א ח ת מ ת ח י ל ה בציווי ,אינו מ ק ר י
מכוון.
את
״השב״,
״קרב״,
״ ה ח ז ר ״ — יש
שב
ה ס ד ר הזה דווקה :א ד ם
להם
הוראות
המחייבות
שונות,
מ ד ר כ ו כ א ש ר הוא הופך פניו מן הכיוון
ש ה ו א ה ו ל ך בו ופונה לכיוון א ח ר .זה ה ו א ה צ ע ד ה ר א ש ו ן ש ב ת ש ו ב ה ,ה ה ח ל ט ה
לעזוב
אם
א ת ה ה ר ג ל ש ל ה ד ר ך ה ר ע ה ולפנות אל ה ד ר ך הטובה .ל צ ע ד זה גגיע
נ ע ו ר ר ג ע ג ו ע י ם ב ל ב נ ו א ל ה ק ב ״ ה ש ה ו א ״אבינו״ ו ה ה כ ש ר ה ל צ ע ד זה ה י א
ובעיון
בלימוד
)״לתורתך״(
שיבררו
לנו
מה
חובתנו
ואיך
אנחנו
צריכים
לנהוג.
החלטה
זאת צריכה ל ה ב י א למאמץ ל ה ת ק ר ב אל הקב״ה )״וקרבנו״( מ ת ו ך
יראת
הרוממות
לעמול
הרבה
והשגרה
)״מלכנו״(.
בתיקון
בעל
מידותיו
תשובה,
ומעשיו
המכבד את
)״לעבודתך״(
המחזירים אותו תמיד אל הדרך הקודמת.
][170
www.daat.ac.il
החלטתו לשוב,
ולהתגבר
על
צריך
ההרגל
אתר דעת -מכללת הרצוג
171
ואז יגיע באמת אל המצב שבו הוא צריך להיות )״והחזירנו״( ,כאשר תשוב
תו תצא מן הכוח אל הפועל ו ת ה י ה שלמה ובת קיימא .הוא יתקרב אל הקב״ה
ע ד ש י ע מ ו ד מ מ ש ל פ ג י ו ,כי ״במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים
גמורים יכולים ל ע מ ו ד ״ ) ב ר כ ו ת לד ,ע״ב( ,ו״גדולה תשובה ש מ ג ע ת עד כיםא
ה כ ב ו ד ,ש ג א מ ר )הושע יד ,ב( :׳שובה ישראל ע ד ה ׳ א ל ה י ך ׳ ״ ) י ו מ א פו,
ע״א(.
)ב( ו ל י ר ו ש ל י ם ע י ר ך
כשאנו מתפללים על ש י ב ת השכינה לירושלים ,כוונתנו היא בעיקר לעיר
העתיקה ,זו המוקפת חומה משנים קדמוניות )בה נמצאים הר הבית ,הכותל
המערבי ,בתי הכנסת העתיקים( והיתד! כבושה על ידי הערבים עד כ״ח באייר
תשכ״ז.
העיר העתיקה היא מקודשת יותר מכל ארץ ישראל ועריה ,וקדושתה
קרובה לקדושת הר הבית .דרגת הקדושה של העיר העתיקה היא כקדושת
מחנה ישראל במדבר ,שעליו נאמר )במדבר ה ,ב( :״וישלחו מן המחנה כל
צרוע וכו׳ ״.
משנה כלים א ,ח :
לפנים מן ה ח ו מ ה מקודש מהם )משאר ערי ארץ ישראל( שאוכלים שם קדשים
קלים ומעשר ש נ י :ה ר ה ב י ת מקודש מ מ נ ו . . .
בקשותינו הן איפוא א ר ב ע :
)א( ״ולירושלים עירך ברחמים חשוב״ — שישוב הקב״ה לתוך שטח העיר
המקודש ז
)ב( ״ותשכון בחוכה כאשר ד ב ר ת ״ — שתשרה השכינה בהר הבית ומסביב
לו ,כאשר גאמר פעמים רבות בפי הגביאים )למשל בזכריה ח ,ג :״שבתי אל
ציון ושכגתי בתוך ירושלם ,וגקראה ירושלם עיר האמת והר ה׳ צבאות הר
הקדש״(.
)ג( ״ובנה אותה בקרוב בימינו בנין עולם״ — בניינה ה ע ת י ד של ירושלים
על י ד י הקב״ה גם הוא הובטח פ ע מ י ם רבות על ידי הנביאים )כגון זכריה
ב ,ט :״ואני אהיה לה גאום ה׳ חומת אש סביב ,ולכבוד אהיה בתוכה?
ועתידה ירושלים המקודשת ל ה ת פ ש ט הרבה על כל סביבוחיה ולכלול גם א ח
העיר החדשה של ע כ ש י ו — ע י ׳ לדוגמה י ר מ י ה לא ,ל ח — מ ? זכריה ב ,ח? יד ,י!
פסחים נ ,ע״א ? בבא בתרא עה ,ע״ב ? ובשיר השירים רבה ,פרשה ב :״ ע ת י ד ה
ירושלים להתרחב ולעלות ולהיות מ נ ע ת ע ד כסא הכבוד״( ז
)ד( ״וכסא דוד עבדר מהרה לתוכה תכין״ — החזרת מלכות בית דוד לחוף
העיר שתהיה בירתה .את המלים ״לתוכה )לא בתוכה!( תכין״ נפרש לפי
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אליעזר אלינר
172
המצב של היום כ ך :אנחנו בונים את כיסא דוד ,מכינים את הבסיס למלכותו
מחוץ לחומות ירושלים .יעזרנו הקב״ה להכניס א ת כיסא דוד המוכן פ נ י מ ה . . .
)ג( א ת צ מ ח ד ו ד
אחד הבקשה על בניין ירושלים באה הבקשה על מלכות בית דוד .הגמרא
)מגילה יה ,ע״א( הביאה סמך לזה מ ן הפסוק בהושע )ג ,ה( :״אחר ישובו
בני ישראל )לבית המקדש( ובקשו א ת ה׳ אלהיהם ואת ד ו י ד מלכם״.
הביטוי ״את צמח דוד מהרה ת צ מ י ח ״ מבוסס על דברי ירמיה ה מ נ ב א )לג,
י-יד( על החזרת השמחה והששון לערי יהודה וחוצות ירושלים ומבטיח אחרי
כ ן ) פ ס ׳ ט ו -ט ז ( :״בימים ההם ובעת ההיא אצמיח לדוד צמח צ ד ק ה . . .בימים
ההם תושע יהודה וירושלים תשכן ל ב ט ח ״ ) ע נ י י ן המלכות מודגש יותר בדבריו
הדומים של ירמיהו בפרק כג ,ה -ו :״והקימותי לדוד צמח צדיק ומלך מ ל ך
ו ה ש כ י ל . . .בימיו תושע יהודה וישראל ישכן לבטח״( .התמונה של צ מ י ח ת
צמח מזכירה גם את דברי י ש ע י ה ו ) א ,א( :״ויצא חוטר מגזע ישי ונצר מ ש ד ־
שיו יפרה״.
כל המליצות האלה מושפעות משיר המעלות שבתהלים קלב המדבר על
בחירת ירושלים למנוחת ה׳ ולמושבו עדי עד ,ובפסוק יז הוא א ו מ ר :״שם
אצמיח קרן לדוד ,ערכתי נר למשיחי״) .זכור ש ב ת פ י ל ת ימים נוראים אנחנו
מ ב ק ש י ם :״ובכן ת ן כבוד ה׳ ל ע מ ך . . .וצמיחת קרן לדוד ע ב ד ך ועריכת נ ר
לבן ישי משיחך במהרה בימינו״(.
״וקרנו תרום בישועתך״ — בישועה שתבוא מ מ ך )מהקב״ה( ,שאתה תשלח
לו ,כ מ ו ) ת ה ל י ם בא ,ב( :״ה׳ בעזך ישמח מלך ,ובישועתך מ ה יגל מאד״ וכמו
)ישעיה יב ,ב( :״הגה ה׳ ישועתי ,אבטח ולא אפחד״.
*כי לישועתך קוינו כל היום״ — לישועה שאתה תושיע אותנו כמו ב מ ש פ ט
הקודם .אך אפשר גם לפרש ״בישועתך״ — בישועה שאתה תקבל ,כמו שאומ
רים אל הנחון בצרה בתהלים כ )״יענך ה׳ ביום צרה״( :״נרננה בישועתך
)שאתה ת ק ב ל ( . . .ימלא ה׳ כל משאלותיך )שאתה שואל(״ ,וכמו שאמר י ש ע י ה
)סב ,א( על י ר ו ש ל י ם :״וישועתה כלפיד יבער״ ,הישועה שתקבל ירושלים.
אנחנו מקוים כל היום לישועת ה׳ בשני מ ו ב נ י ם :גם שה׳ יושיע לגו ,גם
שהוא עצמו כביכול יוושע ,כי בהיות ישראל בגלות גם הוא ״עמו אנכי בצרה״
)תחלים צא ,טו( ,ובמקומות רבים תיארו הנביאים את הקב״ה גתון בצרה ע ם
ישראל )למשל ישעיה סג ,ט :״בכל צרתם לו צר״ ,וראה דברי ר׳ שמעון בר
יוחאי במגילה כט ,ע״א וסיפורו ש ל ד ׳ יוסי בברכות ג ,עיא(.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
על
173
תפילה שמונה עשרה
)ד( ס ד ר ה ב ר כ ו ת ה א מ צ ע י ו ת ש ל ש מ ו נ ה ע ש ר ה
שלוש הברכות הראשונות )״אבות״ ע ד ״מגן א ב ר ה ם ״ ; ״גבורות״ ע ד ׳ מ ח י ה
ה מ ת י ם ״ ; ״קדושת השם״ ע ד ״האל הקדוש״!( משותפות לשמונה ע ש ר ה של
חול ולכל תפילות ה ע מ י ד ה של שבתות ומועדים .כן גם שלוש הברכות האחרו
נות )״עבודה״ מן ״רצה״ ע ד ״המחזיר ש כ י נ ה ו לציון״ :״ ה ו ד א ה ׳ מן ״מודים*
ע ד ״הטוב ש מ ך ולך נאה ל ה ו ד ו ת ״ ; ״ברכת כהנים״ או ״ברכת ש ל ו ם ׳ ע ד
״המברך א ת עמו ישראל בשלום״(.
מיוחדות לימות החול הן רק הברכות האמצעיות ,שכולן בקשות הן ומספרן
) 13כי סך כל הברכות הוא א צ ל נ ו — .(19בשבתות ובימים טובים מ ש מ י ט י ם
א ת כולן ומתפללים במקומן ברכה אחת מעניין היום.
ברכות בקשה אלה מתחלקות קודם כל לשני ס ו ג י ם ) :א( בקשות לצורכי
האדם ה פ ר ט י ) ג ם הן נאמרות בלשון רבים בשביל כל ה פ ר ט י ם ( ) :ב( בקשות
בענייני האומה.
בקשות הצרכים הפרטיים מתחלקות גם הן לשניים (1) :צרכים פרטיים
רוחגיים (2):צרכים פרטיים גופניים.
הבקשות לצרכים פרטיים רוחניים הן ארבע :
) (4ד ע ת .זה הוא הדבר העיקרי ,העושה א ת האדם לאדם ומבדיל אותו
מן הבהמה .מ י שאין בו חם ושלום דעת ,פטור מכל המצוות )חרש ,שוטה וקט0
כמי שאינו בכלל אדם.
מבקשים אנו מ ה ק ב ״ ה :״חננו מ א ת ך חכמה בינה ודעת״ )ראה הפסוק
האחרון ב ה ו ש ע :״חכם ו י ב ן ״ . . .״נבון וידעם״( או ״דעה ,בינה והשכל״.
) (5ת ש ו ב ה .ה ד ע ת הנכונה ת ב י א א ת האדם בלי ספק לתיקון מעשיו,
לתשובה .לזה אנחנו מבקשים א ת עזרתו של הקב״ה )על מ ב נ ה הברכה הזאת
עי׳ לעיל עמ׳ .(171-170
ס ל י ח ה .המתקן מעשיו ו ח ו ז ר בתשובה שלמה יזכה לסליחה על כל
)(6
מה שהעוה פעם.
) (7ג א ו ל ה .האדם המגיע למצב זה הוא אדם מאושר ,נגאל מכל צרות
ומכל גגעי בני אדם )השווה תהלים קג ,ג -ד :״הסולח לכל ע ו ו ג י כ י . . .הגואל
מ ש ח ת חייכי ,המעטרכי ח ס ד ורחמים״( .הגאולה המבוקשת בברכה זאת היא
איפוא גאולת האדם הפרטי ,ולא גאולת האומה הישראלית מצרותיה ומגלותה.
1
ע ד כאן ארבע בקשות לצורכי ה פ ר ט הרוחניים .עכשו באות ש ת י בקשות
לצורכי הפרט ה ג ש מ י י ם :
1
א ת ה מ ס פ ר י ם נתחיל מ מ ס ׳ ,4כי כ ב ר קדמו שלוש ראשונות.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
174
אליעזר
אלינר
) (8ר פ ו א ה .
) (9פ ר נ ס ה .הבקשה לפרנסה מנוסחת בצורה ה מ ת א י מ ה למצבו הנורמלי
של עם ישראל ,כשבניו יושבים בארץ ומתפרנסים מיבולה .כשהשנה מ ת ב ר כ ת
)הברכה נקראת גם ״ברכת השנים״( ,כשהגשמים -יורדים בעתם בחורף וכל
מיני תבואתה מתברכים ,מצויה הפרנסה גם לעובדי האדמה ,גם לכל בעלי
שאר המקצועות ,כי גם פרנסתם תלויה סוף סוף בברכת האדמה.
מובן הדבר ,שהקדמנו את הבקשוח על הצרכים הרוחניים לבקשות הגש
מיות ,אף על פי שאפשר לראות באחרונות תנאי קודם להשגת הראשונות:
בלי גוף בריא ולחם לאכול קשה לו לאדם רגיל להשיג הישגים רוחניים.
מכאן אנחנו עוברים לשש בקשות על צרכי ה א ו מ ה :
) (10ק י ב ו ץ ג ל ו י ו ת .עלייתם של היהודים מארבע כנפות הארץ אל
ארצם וישיבתם ב ה — הן התנאי הראשון לפתרון כל בעיותיה של האומה
הישראליח .בחסד ה׳ אנחנו רואים בדורנו את בקשתנו זאת מתמלאת יותר
ויותר ,ועדיין אנחנו מתפללים להקב״ה שיעזור לנו להשלים את הקיבוץ
)״וקבצנו י ח ד מארבע כנפות הארץ״( ,אף על פי שהיום חלוי הרבה מאוד
בנו וברצוננו.
) (11ה ש ב ת ה מ ש פ ט .מבקשים אנחנו שישראל המקובצים לארצם
יכוננו פה מ ד י נ ה המבוססת על הצדק והמשפט של התורה )ראה בישעיה א,
כ ו -כ ז :״ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחלה ,אחרי כן יקרא לך
עיר ה צ ד ק . . .צ י ו ן ב מ ש פ ט ת פ ד ה ושביה ב צ ד ק ה ״ ( .
) (12ע ו נ ש ל ר ש ע י ם .הברכה הזאת ,הנקראת גם ״ברכת המינים״
היא הנוספת לי״ח הברכות שסודרו כבר מקודם .בדורו של רבן גמליאל דיבנה
ראו צורך לכלול בין הבקשות הלאומיות גם בקשה על הכנעת הזדים ושמו
אוחה אחרי הבקשה להשבת המשפט ולפגי ״על הצדיקים״.
) (13ג מ ו ל ל צ ד י ק י ם .הבקשה הזאת יחד עם הקודמת הן תוצאה של
הברכה מס׳ —11ה ש ב ת המשפט.
בברכה הזאת כוללים גם את הזקנים והסופרים וגם אח הגרים ,ואגב
אנחגו מבקשים גם ״עלינו״ עצמנו ,שיהא חלקנו עם הבוטחים בשמו באמת.
) (14ב נ י י ן י ר ו ש ל י ם .אחרי הבקשות על הסדר הצודק במדינה אנו
עוברים לבקש על המרכז .העיר ירושלים היא לא רק בירת המדינה ,אלא
מרכז כל עם ישראל ,ועיני כולם נשואות אליה )פרטים על נוסח הברכה הזאת
והברכה הבאה תמצא לעיל עמ׳ .(171
) (15מ ש י ח ב ן ד ו ד .השלמת בניין ירושלים בהמלכת מלך בתוכה
מ ב י ת דוד ,המלך המשיח ,אשר עליו ניבאו כל הנביאים )קרא לדוגמא בישעיה
פרק יא( וימיו הם ״ימות המשיח״ שבהם יתוקן כל העולם במלכות שדי.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
על
175
תפילה שמונה עשרה
הברכה המסיימת את שורת ברכות הבקשה שבשמונה עשרה של חול ה י א :
) (16ק ב ל ת ה ת פ י ל ה .זאת הבקשה הכוללת ,ש י ש מ ע ה׳ כל בקשו
ת י נ ו ברחמים וברצון ,ולכן י ש מקום לכלול בברכה זו כל מ י נ י בקשות שלא
נכללו ב ב ר ט ת הקודמות .ישנם סידורים שבהם נדפסו כאן בקשות פרטיות
לסליחה או לפרנסה ,שבעצם היה אפשר לשים אותן בברכות ה מ ת א י מ ו ת
)מס׳ 6ומס׳ .(9על כל פנים אנחנו אומרים בתוך הברכה הזאת תוספת ליום
צום ,המבקשת מאת הקב״ה לענות לנו ביום ה ת ע נ י ת הזה .שליח ציבור ,כשהוא
חוזר על התפילה בקול רם ביום התענית ,עושה מ ן הבקשה הזאת ברכה
מיוחדת ,שהוא אומר אותה בין * ג ו א ל י ) מ ס ׳ (7ל ״ ר ו פ א ״ ) מ ס ׳ ,(8כלומר בסוף
ש ו ר ת בקשות הצרכים הרוחניים וחותם בה ׳ ה ע ו נ ה לעמו ישראל בעת צרה״.
מ ס פ ר הברכות שמברך שליח ציבור ביום זה הוא איפוא באמת .20
סיכום
א ת כל ברכות שמונה עשרה אפשר לסכם כ ך :
) (3-1ש ל ו ש ר א ש ו נ ו ת
)אבות ,גבורות ,קדושת השם(
בקשות
על
האומה
ב ק ש ו ת על ה פ ר ט
)4
) vד ע ת
) (10ק י ב ה גלויות
) ת ש ו ב ה )5
) (11ה ש ב ת ה מ ש פ ט
צ ר כ י ם רוחניים
) ס ל י ח ה )6
) (12עונש לרשעים
) ג א ו ל ה )7
) (13גמול לצדיקים
) ר פ ו א ה )8
) (14בנין ירושלים
צ ר כ י ם גשמיים
) פ ר ג ס ה )9
) (15משיח בן דוד
) (16קבלת ה ת פ י ל ה
) (19-17שלוש אחרונות )עבודה ,הודאה ,ברכת כהנים(.
סידרנו את הברכה מס׳ ) 9פרנסה( כאחרונה בשורת הבקשות על הפרט,
א ב ל י ח ד עם זה א פ ש ר לראות בה הקדמה ותנאי קודם לשורת הבקשות על
ה א ו מ ה :לצורך קיבוץ הגלויות )מס׳ (10נחוצה ברכת ה א ד מ ה והצלחת יבולה
ש ת י ת ן פרנסה למתקבצים לתוכה ומתיישבים בה .הגמרא )במגילה יז׳ ע״ב(
מ ס מ י כ ה באמת את הסדר הזה על הפסוק ביחזקאל )לו ,ח ( :״ואתם הרי ישראל
ענפכם תתנו ופריכם תשאו ל ע מ י ישראל ,כי קרבו לבוא״ .ועל הפסוק הזה
א מ ר ר ב י א ב א ) ב ם ג ה ד ר י ן צח ,ע י א ( :״אין לך קץ מגולה מ ז ה ״ — ופירש רש״י
ש ם :״כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה ,אז יקרב הקץ״ )קץ הימין(.
www.daat.ac.il