ז .מ ל כ י א ל /י ר ו ש ל י ם
על ה ו ר א ת ב ר כ ת ה מ ז ו ן
)בצירוף שיעור לדוגמה לקטנים(
מבוא
מדרגות מדרגות י ש ב מ ט ר ו ת הוראת הסידור כשם שמדרגות ישנן במטרות
החינוך שההורים מ צ י ב י ם להם בחינוך ילדיהם .ה ד ב ר תלוי ב ד ר ג ת דתיותם,
זיקתם וגישתם של ההורים לתורת ישראל ומהותה .רבים היהודים המבקשים
ללמד בניהם סידור למען ידעו להתמצא בו ,או לפחות להחזיק בו בבואם
לביהכנ״ס ,ויש המלמדים אותו סידור למען יחזיק ויחזק הסידור אותו בכל
מ צ ב בדרך חייו — בחינת ״שויתי ה׳ לנגדי תמיד*.
דברים אלה מתייחסים גם אל חלקי הסידור ,כמו הברכות וברכת־המזון
בתוכן.
לגבי דידן ברכת־המזון היא חלק ,חוליה אחת ,ט ב ע ת יחידה במערכת
המורכבת והמקיפה יותר של החיגוך לקיום מצוות — החיגוך הדתי.
הנחת יסוד הקודמת לכל דיון על דרכים בהוראת מקצוע חינוכי זה
ש״סידור״ שמו ,שהמורה ה מ ט פ ל בו י ה א ) :א( שומר מצווח הלכה ל מ ע ש ה ;
)ב( חדור הכרה ד ת י ת וירגיש את הצורד והרצון ללבות את ה נ י צ ת ה ד ת י
המאיר נפשו של כל ילד.
המטרה בהוראת ״יחידה מ י ת ו ד י ת ״ זו ה י א :לחנך א ח הילד לקיום המצווח,
ובתוכן ברכת המזון ,ל ט ע ת בו א ת ההרגשה כי המצוות משחררות את היהודי
המקיים אותן מן השעבוד ליצריו ולתאוותיו — וזאת תוך לימוד לשון הברכה
ומבניה ,מקורה והדינים הקשורים בה .הלימוד יתנהל באוירה חינוכית
המבוססת על י ד י ע ת נפש הילד וצרכיו .כדי להשיג מטרה זו על המורה
ל ה צ ט י י ד בידיעות משני ס ו ג י ם :
)א( עליו לדעת מ ה הוא מלמד ,את הטכסט ,הסברו ומקורו ,הרעיונות
הקשורים בו וכר — ידיעה־מטריאלית.
)ב( עליו ל ד ע ת א י ך ללמד ,כלומר מה הן הדרכים הטובות ביותר ש ב ה ן
מ ת ו ך דברים שנאמרו בימי עיון ל מ ו ר י ם בפריז.
][274
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
על
275
הוראת ברכת המזון
י ל מ ד וישיג את המטרה ,כ י צ ד יטפל בחומר מתוך י ד י ע ת נפש הילד — י ד י ע ה
פורמלית .אין חולק כי מורה הבא ללמד ברכת־המזון צריך להיות מצוייר
ב י ד י ע ת ש פ ת הברכה ,מקורה ,הדינים הקשורים בה והתפתחותה במשך
הדורות ע ד הגיעה לצורתה הנוכחית.
י ש מורים הסבורים ,כי בהיותם מצוידים בידיעות המטריאליות יוכלו כבר
להעניק מתורתם לתלמידיהם חסרי הידיעות .אולם ב י ד י ע ת החומר לא סגי ,לא
כל בעל ידיעות יוכל להיות מורה ולהקנות ידיעותיו לזולתו ,ומה גם שבהוראת
ברכת־המזון כוונחנו היא לא רק להקנות לתלמידים ידיעה ספרותית ,הלכית,
וכד׳ אלא בעיקר להקנות ל י ל ד הרגלי חיים ,להשפיע על התנהגותו יום יום,
כמה פעמים ביום! אילו היה ה י ל ד כלי ריק ,ה י ת ה השליטה בחומר ההכנה
המטריאלית מספקת ,כלומר היה המורה ע ת י ד ־ ה י ד י ע ו ת שהוא בחינת כלי מלא
יוצק אל הריק וממלאו בתורה ובחכמה .אולם אחרי חקירה מ ק פ ת בחיי הנפש
ש ל הילד ,כושרו ,יכולתו וצרכיו באו חכמי הפסיכולוגיה למסקנה ,כי ה ת ל מ י ד
אינו כלי ריק ולא ברייה פאסיבית ,והמורה אינו הקובע היחיד בהצלחת
ההליך הלמידה והחינוד! הילד הלומד הוא גורם בעל חשיבות ראשונית,
ועליגו המורים ללמוד ולגלות מה מ ע נ י י ן את הילד ,במה אוהב הוא לעסוק
וכר ,וזאת כדי לדעת כ י צ ד ללמדו וכיצד להשפיע על התנהגותו .נקודת הכובד
בפדגוגיה עברה מן המורה והחומר אל הילד הלומד .בעיית ה״איד״ קיבלה
משמעות חדשה ומכריעה.
הוראה היא מקצוע ולימוד היא צריכה ,לדאבוננו רבים מן העוסקים
בהוראת מקצועות היהדות בגולה אין בידיהם ת ע ו ד ת הוראה ,ואלה ש י ש בידם
מ ש ת מ ש י ם בהשכלתם הפדגוגית במקצועות החילוגיים בלבד ומתירים לעצמם
ל ל מ ד חומש ודינים ,לשון עברית וסידור לפי ש י ט ו ת מיושנות ופסולות.
ש י ט ו ת אלה רישומן ניכר ביחסם של התלמידים למקצועות העבריים.
רבים מן התלמידים מזלזלים בשיעורים אלה בשל שיטות ההוראה הגרועות.
בשבילנו המקצועות העבריים אינם סתם מקצוע בין המקצועות ,שהרי אם
יתייחס ה ת ל מ י ד יחס שלילי למקצועות העבריים ,התוצאה תהיה ההרחקות
ופרישה מן המסורת וההווי המשמרים אותגו ומבדילים אותגו מן הגויים .יחס
שלילי למקצועות העבריים — מ ב י א להתבוללות ולטמיעה .מכאן האחריות
הכבדה הרובצת על המחנך העברי .עליו להשתמש במיטב הישגי המדע
הפדגוגי למען יצליח בתפקידו הקשה.
שיטת
הגושא המרכז
כדי לקדם את ההוראה בכיתות היסוד ,ראוי להציע להורות את הסידור לפי
ש י ט ת ״הגושא המרכז״ ,שיטה המתאימה במיוחד לצעירים .במקום לימוד
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ז .מ ל כ י א ל
276
תפילות על הסדר או דינים׳ רצוי לנסות לרכז א ת החומר סביב נושאים מרכ
זיים׳ כ י ״נסיונות וחוויות הם דרך המלך לרכישת מדע .י ש לספק ל י ל ד נסיו־
נ ו ת וחוויות ,יש להפעילו ,לעורר א ת סקרנותו ,לפתח א ח חושיו למען יראה
וישמע ,יקלוט ויתפוס א ת העולם הסובב אותו .הואיל ואי אפשר ל ל מ ד הכל
ב ע ת ובעונה אחת ,חילק החינוך המסורתי א ת העולם למדעים ולמקצועות
ובצורה מלאכותית מחולקת ומפוצלת הציגו עולם זה בפני הילד הצעיר .אולם
כל הפדגוגיה המודרנית ע ת ר ת ל י ל ד ה צ ע י ר ל ה ש ת ל ט על ש פ ע העובדות
והבעיות המגיעות אליו מ ן העולם הסובב אותו בעזרת נ ו ש א מ ר כ ז ,נושא
אשר מטפלים בו מכל צדדיו בשעה שהילד ,יכולחו וכושרו הם הקובעים את
היקף הנושא וכמוה החומר שיכלול .כל מקצועוח ביה״ס תורמים לבניין
הנושא .הילד החוקר א ח הגושא וחי את בעיותיו ,מ צ י י ר ושר ,מציג ומכייר
בקשר א ל י ו — ל ו מ ד ,מ ת ק ד ם וגדל .בדרך זו לומד ה י ל ד תוך שמחה וחדות
היצירה .תלמודו שימושי בהווה ,הוא ינחהו ב ע ת י ד וישמש לו מקור לזכרו־
נ ו ת נעימים מ ן ה ע ב ד ״ • .
לפי ש י ט ה זו צריכה ברכת־המזון ,להיכלל דרך משל בנושא מרכזי כמו
ס ע ו ד ת ו ש ל א ד ם :בנושא זה ימצאו א ת מ ק ו מ ם :ברכות הנהנין ,ברכה
אחרונה ,זימון ,נטילת ידיים ,ש ב ע ת המינים ,סעודת חול וסעודת ש ב ת וחג,
כשרות ,צמחוניות וכדומה.
אם המדובר הוא בבי״ס עברי ,יוכל המורה לגסות לתאם גם א ת הוראת
הגיאוגרפיה ,הטבע והספרות לנושא זה .בגיאוגרפיה ילמדו על המדינות
המספקות לחם לעולם או מזונות אחרים ,בטבע ילמדו על החיטה ,או על צמח
מאכל אחר .גם ״ ה ה כ ש ר ו ת ״ ) מ ל א כ ה ,ציור ,זמרה ,ריקוד( תסייענה לחזק א ת
הגושא ולשמש א ת צורר ההבעה ה ע צ מ י ת ש ל הילד והתרשמוחו מ ן הנושא.
יציירו פירוח ,שולחנות ערוכים ,צורות סעודה בעמים ש ו ג י ם :יכיידו כדים,
קערות ושאר כלי סעודה וכדומה .כנקודת מוצא לנושא יכולים לשמש טיולים
בסביבה ,הסתכלות בשדה קמה ,וכד׳ .אפשר לפתוח א ת הנושא גם בסעודת
ת ל מ י ד י ם משותפת ותוך כ ד י החוויה הנעימה ש ל ארוחה משותפת תתעוררנה
שאלות ותילמדנה המצוות הקשורות באוכל :נטלה ,נ ט י ל ת ידיים ,מאכלים
ובדכותיהם ,כ י צ ד ינהג ח ל מ י ד שלא אכל לחם ,מ ה סדר הברכות כשיש מאכלים
ש ו נ י ם ? חומר זה משעמם לפעמים בשיעור דינים רגיל ,אך הוא י ה י ה ח י
ומעניין בדרך זו .אם יזדמן לחברת הילדים לסעוד בסביבת נוף הררי פרוע
יוכל המורה למצוא ש ע ה כושר מ ח א י מ ה לשוחח על מ ל ח מ ת הקיום ש ל האדם
• לפי E . W .
Hockett
By J
Modern Practices in the Elementary School
Developing a U n i t of Work:פ ר ק Jacobren : III
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
על
הוראת
בימי
ק ד ם ואולי י ד ו ב ר ב ש ב ט י ם אוכלי ה א ד ם וכדומה ומכאן יגיעו ל ש א ל ו ת
צמחונות,
לכל
ברכת
277
המזון
כ ש ר ו ת וכר .ה פ ת י ח ו ת לנושא ר ב ו ת הן ו ק ש ו ר ו ת ב ס ב י ב ה ה מ י ו ח ד ת
בי״ס ,לאופי
החלמידים ומורם .סיכום הנושא ,גם הוא יכול להיעשות
ב צ ו ד ה ח ג י ג י ת ו א מ נ ו ת י ת :ל מ ס י ב ת סיום כזו א פ ש ר להזמין הורים ,ל ק ש ט א ת
במינים ש נ ש ת ב ח ה ב ה ם ארצנו ,להכין תוכגית ה ק ר א ו ת מן ה מ ד ר ש י ם
האולם
והספרות
וההכנות
המודרנית,
לקראתה
פ ח ג מ י ם ודיגים .מ ס י ב ה מ ס ו ג זה ל א ר ק ש ה י א ע צ מ ה
חביבות על
הילדים ,אלא שאפשר וצריך לעניין בה גם
הורים ,ל ה פ ע י ל ם ו ל ק ר ב ם ל נ ו ש א י ם ש ב ה ם מ ט פ ל י ם בכיתה ,ו ד ב ר זה ח ש י ב ו ת ו
רבה
מאד .הילד
בעצמו
הצעיר
אוהב
לפעול
לקראת
מטרה,
אוהב
לחקור
ולגלות
מ ק ו ר ו ת ל נ ו ש א ה נ ב ח ר ,הוא מ ת ע ג י י ן בו ,ש ו א ל מ ב ו ג ר י ם ,ש כ נ י ם ו ב נ י
משפחה ,ויוזמחו הברוכה מ פ ת י ע ה א ת המורה — כי הילד שופע המצאות .נ ס פ ק
לו איפוא הזדמנות לכד .לימוד ב ש י ט ת הנושא המרכז י ק ר ב א ת הילד ליהדות
ובעקיפין
גם א ת הוריו .לא א כ נ ס ל פ ר ט י ם ולבעיות ה ז מ ן — א ו ל ם אם נ ח ל י ט
כי אחת ממטרות הלימוד היא יחס חיובי למקצועות העבריים והשפעה מעשית
על ההתגהגות הדתית ,הקניית גישה ישירה ובלתי אמצעית אל החומר והבגת
הערך הלאומי שלו — הרי שמראש נחליט ,כי מוטב לתרגם תפילה אחת פחות
ו ב מ ק ו ם זה ל ב ל ו ת ש י ע ו ר נ ע י ם ב ה כ נ ת ס י מ נ י ו ת מ צ ו י י ר ו ת או ח ו ב ר ו ת ב ק ש ר
לנושא.
בנושא ״ ב י ת ־ כ נ ם ת ״ ל מ ש ל מ ו ט ב ״ ל ב ט ל ״ זמן ב ס י ו ר ב ב י ת כ נ ס ת ,ב ה ס ת כ ל ו ת
ב א ר ו ן קודש ,ב ה ת ב ו נ נ ו ת בקייף ש ל ס פ ר י החודר ,וכדומה ,מ א ש ר ל ש נ ן באופן
מכאגי
תרגום ש ל תפילוח .ה ה ס ת כ ל ו ת — חשיבותה ר ב ה והשפעתה גדולה ,כי
הילד
ל ו מ ד ב ע ז ר ת חושיו ויש ל ה ב י א לפגיו כ ל מוצג א ש ר א פ ש ר להביאו?
ש ו פ ר ,ל ו ל ב ,ח ג ו כ י ה ,מ ג י ל ה ,ט ל י ת ק ט ן וכוי .ש י ע ו ר י ג ו צ ר י כ י ם ל ה י ג ת ן ב צ ו ר ה
א ת הילד ,א ת התעגייגותו חושיו ויוזמתו .ד ר ד ל י מ ו ד כזו ה ו ל מ ח
שתפעיל
א ת מ ב נ ה נפשו ויש בה סיכדים ש ת ש פ י ע על גישתו של התלמיד ודרך חתנה־
גותו .ב ר כ ה ר ב ה י ר א ה ה מ ו ד ה ב ע ב ו ד ת ו אם ינהג לפי ש י ט ת ״הנושא־המרכז״.
ברם
א ם ג ב צ ר מ ן ה מ ו ר ה ,מ ס י ב ו ת ש ו ג ו ת ,ל ה ו ר ו ת ל פ י ש י ט ה זו ,ג ם א ז ע ל י ו
וללמד
להשתדל
בהתחשב
עם
יכולתו ואופיו של
הילד.
שיעורים
הבנויים
כהלכה לפי ש י ט ח המקצועוח יביאו אף הם ב ר כ ה רבה ,ועל כל מורה ל ה ש ת ד ל
ולהחכונן
כראוי ל כ ל שיעור או ק ב ו צ ת שיעורים.
ההכנה
כאמור
לחזור
המורה
לשיעור
על המורה להתכונן בשני שלבים:
ל ר א ש ו נ ה
ללמוד א ת החומר,
ולעיין ב ט כ ס ט ולהעמיק בו! ולאחר איסוף החומד וההעמקה בו יגש
לשלב
ש ג י
לבדיקה ולשיקול :מה מתוך החומר שצבר יביא בפני
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ז .מ ל כ י א ל
278
ת ל מ י ד י ו ? ואותו חומר שיביא כ י צ ד יציענו ,באיזו דרך ובאילו תכסיסים
ייעזר ?
איסוף החומר כ י צ ד ? יפתח המורה את הסידור ויקרא שוב את ״ברכת
המזון״ .גם אם יודע הוא אותה על בוריה ובעל פה יקראנה מתוך הסידור
וינסה להתבונן בה כאילו היא לפניו בפעם הראשונה .הסתכלות וקריאה
ראשונה מעוררות הרהורים ומביאות ל י ד י הבהרה ועיון מעמיקים יותר.
כדאי ל ה צ ט י י ד בעפרון ולהעלות על הכתב כל שאלה ,הרהור ושם ספר,
העולה על הדעת תוך כדי קריאה ,שם הברכה בראש העמוד אף הוא דיו לעורר
מחשבה .ארשום בזה עשרה הרהורים לדוגמה ,הנרשמים אחר קריאה ראשונה
ומצריכים עיון נ ו ס ף :
) (1ברכת ה מ ז ו ן — מ ה הוא פירושה המדוייק של המלה ב ר כ ה ? י ה ׳ ב ר ך
א ת אברהם״ ,כלומר השפיע עליו שפע טוב .אם כן רק ה׳ מסוגל לברך .אולם
מאידך קוראים אנו בלשון ברכה כל איחול שמאחלים אגו לזולתגו :ברכת
״שנה טובה״ ,ב ר כ ת ״דרך צלחה* וכו׳! כאן ברכה לשון — איחול .ומה ה פ י
רוש של ברכות השחר ,ברכת המזון ? כאן ההוראה היא תפילה ? תודה ? ברור
ב מ ב ט ראשון שאין האדם מ ב ד ד את ה׳ לפי ההוראה הראשונה .עניין זה דורש
הבהרה ,כי הפסוקים השונים בתנ״ך העולים על ה ד ע ת בקשר למלה ״ברכה״
מוכיחים גוונים שונים של הוראת המלה .לבירור נקודה זו נוכל להיעזר במלון
עברי־עברי של בן יהודה ,באגציקלופדיה התלמודית ערך ״ברכות״ ,וכן ב פ י
רושי חז״ל לפסוקי החודר ,שבהם מופיע השורש ״ברך״.
) (2הרהור שגי העולה תור הסתכלות בשם הברכה הוא ב ר כ ת ־ ה מ ז ו ן ,
ב ר כ ה בלשון י ח י ד — והרי למעשה ברכות אחדות מהוות א ת ברכת־
המזון; כדאי לעיין ולמיין את הברכות.
) (3ברכות — האם מקורן ב ת ו ר ה ? בברכת המזון עצמה גאמר הפסוק מן
התורה ״ואכלת ושבעת וברכת״ .רצוי לעיין בתורה בפרשת עקב ובמפרשים
)הדרכה רבה אפשר למצוא בגליוגותיה של הגב׳ ד״ר ג .ליבוביץ לפרשה זו(
ובמסכת ברכות.
) (4מזון — שם כולל הוא ,והרי למיני מזון שונים נועדו ברכות שוגות!
ברכת המזון אנו מברכים על הפת שהיא עיקר מזונו של אדם )ואם עיקר מזונו
של יהודי בסין א ו ר ז — מ ה דינו ?( .לשם תשובה לשאלה זו צריך בוודאי לעיין
בשולחן ערוך.
) (5מי חיבר את נוסח ברכת המזון ? האם עשויה היא מעור אחד ? בחיפוש
תשובה לשאלה זו אפשר לעיין במשנה ובסידורים מפורשים.
) (6האם לשון הברכה וסדר הברכות מושפעים מן הפסוק בתורה ,שבו
נצטוינו על ברכת המזון ?
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
על
279
הוראת ברכת המזון
) (7אדם שאינו מ ב י ן את לשון הקודש ,האמנם עליו לברך בלי להבין ז
) (8הברכה ארוכה למדי .היאמר אותה כל י ל ד שלוש פ ע מ י ם ביום ? היאמר
אותה גם פועל או איכר הנחפזים לעבודתם והסוערים סעודה חטופה ז
) (9לברכה יש הקדמה ה מ ש ת נ י ת לפי מספר הסועדים .מ ה ט ב ע הקדמה זו
ומה כיוונו חכמינו בשינויים ?
) (10בשבתות ובחגים י ש שינויים ,מ ה טיבם ?
נסתפק בעשרה הרהורים אלה שנרשמו לפי הסדר ,בו הם עלולים לעלות
לפנינו בשעה שנקרא את הברכה מתוך נסיון לראותה ראייה חדשה ,בודקת
וחוקרת.
העיון בכל אחת מן השאלות יעלה ויגרור שאלות משנה ,הנוגעות במישרין
ובעקיפין בברכח המזון .לשם דוגמה נוסיף ונעיין בשתי השאלות הראשונות
מן הרשימה הנ״ל ונראה מ ה מעלה העיון.
) (1השרש ב ר ך — המלה ב ר כ ה — פירושים רבים להן .במלון העברי
של בן־יהודה מופיעים ת ש ע ה גווני פירוש .נטפל בשלושה פירושים בלבד.
)א( ברכה בהוראה של ״בקשה ואיחול טוב ואושר שאדם מבקש ומאחל
לרעהו״ :(bless; benir) .אדם מברך את רעהו בשנה טובה ,״דרך
צלחה* וכדי.
)ב( ״תהלה והודיה וחשבחות לאלוהים״ ):(praise G'd; louer Dieu
ברכות השחר וכד׳.
)ג( לשון תוספת ו ר י ב ו י :״ויברך אוחם אלהים לאמר ,פרו ורבו ומלאו
את הארץ״.
השאלה היא באיזו הוראה נפרש את השורש ב ר ך בקשר לברכת המזון :
שהרי מוזר לפרשו לפי פירוש )א( א ו ) ג ( ! האם בשר ודם מאחל או מברך את
הקב״ה ,כביכול ,שהוא מקור הברכות ? ואמנם על כך מעיר אבודרהם בסדר
תפילות של ח ו ל :״ברוך אינו לשון פעול ,אלא שם תואר כמו רחום וחנון!
שהוא מקור הברכות ואינו מקבלן מאחרים״ .אבודרהם מנסה לפרש א ת הצורה
הדקדוקית של ״ברוך״ כדי לחלץ אוחנו מן הקושי ,שאנו •בשר ודם מברכים
ומאחלים שפע להקב״ה שהוא המשפיע .ביטוי לקושי זה נמצא בספר ״החינוך״
)לפרשת עקב( ואלה ד ב ר י ו :״ . . .צריך אתה להבחין כי באמדנו ת מ י ד בברכות
׳ברוך אתה ה ״ או ׳יחברך׳ אין המשמעות לפי הדומה )כמו שנראה לנו(
להוסיף ברכה במי שאיננו צריך לשום תוספת חלילה ,כי הוא האדון על הכל
ועל הברכוח ,הוא מ ח ד ש אותן ומוציאן מאין ומשפיע מהן ש פ ע ר ב . . .״ .
הצעת תשובה לשאלה זו והבהרה כללית של העניין אפשר למצוא בספרו
של הרב יעקובזון ״בינה במקרא״ וכה דבריו לפרשת * ע ק ב ״ :״במצוד .זז
מופיעה פעם ראשונה החובה שאדם יברך את ה׳ ואלו ע ד הנה מצאנו ת מ י ד
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
280
ז.
מלכיאל
בתורה ,שה׳ י ת ב ר ך הוא ה מ ב ר ך א ת האדם ,א ת ה א ב ו ת ואת עמו .בסוף ה ק ט ע
נמצא מקור
שבו
בריתו
ב ר כ ת המזון
משתמשת
התורה
במליצה
׳למען
הקים את
אשר נשבע לאבותיך׳ .המושג ברית לפי עצם.מהותו מציין יחס ש ל
ואולי הנועז ב י ו ת ר ב י ח ס זה ה ו א :ל א ל ב ד הוא ,ה ב ו ר א ,מ ב ר ך א ת
הדדיות,
האדם ,אלא גם האדם מצדו הוא מ ב ר ך א ת השם״.
דברי בעל ס פ ר החינוך הוא מ ס כ ם :״ברכה היא יותר מהוריה .האדם
ואת
היודע לברד ,הוא מ ת ע ש ר בנפשו על ידי שהכיר א ת מוצא כל הברכות והטו
בות״.
לחיי
של
ו א ת עניין ה ב ר כ ה ה ו א מ ס כ ם :״ ה ב ר כ ה ה י א ה מ ב ד י ל ה ב י ן חיי ה ק ו ד ש
חולין .ה ב ר כ ה מ ו ס י פ ה לחולין ש ב ח ו ל י ן ל ד א ג ה ל ק י ו ם הגוף א ת הניצוץ
קדושה ומאצילה מאצילותו של העולם הרוחגי על העולם השפל הגשמי
ובאמירת
ה ב ר כ ה ׳ כ ו פ ל י ם א ג ו א ת ה ה ג א ה ׳ כ ד ב ר י ר י ה ״ ל ב כ ו ז ר י מ א מ ר ג ,י ז ״ .
ע ד כאן גגעגו בפירוש מ ה ו ת ה ב ר כ ה כשהיא מופיעה ב י ח ס שבין ב ש ר ודם
ובוראו.
ואמנם ר ק נגענו בעניין כפי שבעל ספר החינוד כותב )פרשת עקב(
יש
התורה
״כי
בדברים אלה יסודות חזקים וסודות נפלאים יודיעום חכמי
לתלמידיהם
כשהם
נבונים
וכשירים
וכל
מעשיהם
נאים,
אבל
רוב
חפצי
ה ה ש י ג ב ז ה ק צ ת ט ע ם י ש י א נ י ל ד ב ר בו ,ואולי ה י ת ה ט ו ב ה ה ש ת י ק ה ״ .
נפנה אל הברכה כמוגח הלכתי :ההגדרה באגציקלופדיה התלמודית ״לבר
)עמוד רצא( היא :״שבח לה׳
כות״
ידועים״.
בטופס מסויים במקרים ,מעשים וזמנים
ובדרכים שונות אפשר למיין ולחלק את הברכות .הרמב״ם בברכות
פ״א ,ה״ד מ ח ל ק כ ד ל ק מ ן :״כל ה ב ר כ ו ת כולן ש ל ו ש ה מ י נ י ם ה ם :ב ר כ ו ת הנאה,
ב ר כ ו ת המצוות ,וברכות הודאה ,שהן ד ר ך ש ב ח והודאה ובקשה כדי לזכור א ת
הבורא
ת מ י ד ו ל י ר א ה ממנו״ .לאלו מ ש ל ו ש ת הסוגים ש י י כ ת ב ר כ ת המזון י —
״ברכת
הנאה ,ויש בה גס משום בקשה״ .ב ב ר י ת א ״בברכות״ נ מ צ א ת חלוקה
אחרת
ש ל ברכות ,חלוקה לפי מתכונתן :ב ר כ ה ארוכה ,קצרה וסמוכה .ב ש ל ב
ז ה ל א נ פ ת ח ו ל א נ ט פ ל ב ח ל ו ק ה א ח ר ו נ ה זו.
ס י כ ו ם :מ ת ו ר ה ע י ו ן ב נ ק ו ד ה זו ב י ר ר ל ו ה מ ו ר ה מ ע ט א ת ע נ י י ן ה ב ר כ ה ב י ח ס
ש ב י ן א ד ם ל מ ק ו ם וכן א ת ת פ ק י ד ה ב ר כ ה ש ה י א מ ר י מ ה א ת ה א ד ם מחיי החול
הגשמיים
והנמוכים .הברכה
ל פ נ י
האוכל עוצרת בעד האדם הרעב ומביאה
אותו לידי התבוננות והרגשת ״מותר האדם על הבהמה״ הרעבה ,ואלו ה ב ר כ ה
א ח ר
האוכל שוב מעוררת בו הרגשת תודה בכוח שגיא ונאדר הנותן לחם
לכל
בשר .ה ב ר כ ה מ ר ח י ק ה א ת ה א ד ם מן המטריאליזם הרובץ לפתחו .ה א ד ם
שלא
ל מ ד לברך ,אוכל נהנה ,ש ב ע ו מ ת ב ר ך בלבו ומשבח א ת אמצעיו ,כספו
וחכמתו,
ש ה ר י בעיניו הם הם שהעניקו לו א ת ההנאה ,כ ל ו מ ר ״כחי ועוצם
י ד י ע ש ה ל י א ח ה ח י ל הזה״ .ו א מ ר ו ב ב ר כ ו ת :״ כ ל ה נ ה נ ה מ ן ה ע ו ל ם הזה ב ל א
ב ר כ ה — מעל״ .זאת א ש ר ל ה ב ה ר ת הנקודה הראשונה.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הוראת
על
המזון
ברכת
281
טיבה
ברכת
של
המזון
עניין א ח ר ה ד ו ר ש עיון הוא ה ש ם ״ ב ר כ ת המזון״ — ב ר כ ה א ח ת ה כ ו ל ל ת ב ר כ ו ת
מה טיבן ?
אחדות,
ב ב ר כ ו ת מ ח ׳ ע ״ ב —! נ א מ ר ״ מ ש ה ת י ק ן ל י ש ר א ל
ל ה ם מן ,י ה ו ש ע ת י ק ן ל ה ם
ב ר כ ת
י ר ו ש ל י ם ,
ה א ר ץ
בשעה שירד
ב ר כ ת ה ז ן
כיון שנכנסו לארץ ,דוד ושלמה
דוד תיקן על ישראל עמך ועל ירושלים עירך,
תיקנו
ב ו נ ה
ושלמה
ת י ק ן ע ל ה ב י ת ה ג ד ו ל ו ה ק ד ו ש הזה״ .ו ב ת נ ח ו מ א פ ׳ מ ס ע י נ א מ ר :״ ע ד
שלא נכנסו ישראל לארץ היו מברכין ברכה אחת,
היו מברכין
לארץ
ב ו נ ה
על
י ר ו ש ל י ם ,
׳הטוב׳— שלא
הסריחו
ה א ר ץ
המזון,
ועל
משנקברו הרוגי
את
הזן
ביתר הוסיפו
רהמטיב׳ — שניתנו
ה כ ל ,
כשנכנסו
משחרבה ירושלים הוסיפו
ה ט ו ב
לקבורה״ .ובעל
ו ה מ ט י ב ,
סדר
״עבודת־
ישראל״ מעיר כי ״לא הוטבעו בנוסחא קבועה והיא נ ש ת נ ח ה כפי שינוי הזמנים
התלמוד הם שהעמידו הנוסחאות ועדכון בסדרן לדורות ובכל זאת עוד
וחכמי
מחחלפוח
הגרסאות
הברכות
וגלומים
מ א ד . . .ו ר ק ח ת י מ ת ה ב ר כ ו ח היא שווה בכולן״.
ש ל פ נ י נ ו הן א י פ ו א י צ י ר ה ה י ס ט ו ר י ת ש ח ו ב ר ה ב מ ש ד כ־ 1500ש נ ה
בה
מאורעות
האוניברסאלית
ביוחר
יסוד
ואילו
הקשורים
שלוש
בחיי
האומה.
האחרונות
הברכה
קשורות
הראשונה היא
במאורעות
שאירעו
לישראל.
ס פ ר ו ת ההלכה מ ק ש ר ת א ת שלוש ה ב ר כ ו ת הראשונות שהן מדאורייתא ואילו
״הטוב והמטיב״ היא מדרבנן ,״בימי חכמי המשנה תיקנוה וכאילו היא
ברכת
) ר מ ב ״ ם פ״א ,ה ״ ז :פ״ב ,הי״ב(.
חוספת״
מקור
מעניין
הסדר
הרעיוני
אשר
הרב
יעקובזון
מוצא
ב ב ר כ ו ת — הוא
פ ו נ ה א ל ה פ ר ק ב ת ו ר ה ) ד ב ר י ם ח ,ג( ש מ מ נ ו ל מ ד ו ח ז ״ ל ב ר כ ת ה מ ז ו ן מ ן ה ת ו ר ה
ואלו ד ב ר י ו :״אנו מוצאים ש ב ת ח י ל ה מ ד ו ב ר על ה ע ר ך החינוכי של פ ר נ ס ת דור
המדבר
ע ל ידי נ ת י נ ת המן,
כ כ ת ו ב :׳ויענך ו י ר ע ב ד ו י א כ ל ד א ת המן ,א ש ר
ל א ידעת ולא ידעון אבתיך ,למען הודיעך ,כי ל א על ה ל ח ם לבדו יחיה האדם,
כי
ע ל כ ל מ ו צ א פ י ה ׳ י ח י ה ה א ד ם ׳ )ח ,ג( .ה ו ו ה א ו מ ר :א ו ת ו מ א ו ר ע ו נ ס י ו ן
היסטורי
אלא
חוזרת
של עם
לאדם
באשר
ישראל — ק ב ל ת המן — בא ללמד לקח לא
הוא
ונשנית פעמיים
כללי
א ד ם — לקח
אוניברסאלי
לישראל לבד,
ומשום
ב פ ס ו ק זה מ ל ת ׳האדם׳ .וכך נ ד מ ה לנו,
כך
כנראה,
ש מ ט ע ם זה
ר א ו חז״ל ל נ ס ח א ת ה ב ר כ ה ה ר א ש ו נ ה ב צ ו ר ה ה כ ל ל י ת :׳הזן א ת ה ע ו ל ם כלו׳.
ו ע ו ד ב א ד ב ר זה ל ל מ ד נ ו :א מ נ ם ,ה א ד ם מ י י צ ר א ת ה ל ח ם ב ע מ ל ע ב ו ד ת ו ,ו ב כ ל
זאת צריך שיהיה לבו סמוך ובטוח ,ש ה ש ם יספק לו א ת פ ר נ ס ת ו בכל המסיבות
— כי ה ש ם י ח ב ר ך הוא ׳הזן א ת הכלי.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
282
ז.
הברכה
׳ואכלת
עם
מלכיאל
השנייה — יעל ה א ר ץ ועל המזון׳ — מ פ ו ר ש ת מ מ ש ב ד ב ר י ה פ ר ש ה :
ו ש ב ע ת ו ב ר כ ת א ת ה ׳ א ל ה י ך ע ל ה א ר ץ ה ט ו ב ה א ש ר נ ת ן ל ך ׳ ) ח ,י(.
יושב על
השיגיו
אדמתו,
בכוחותיו עלול
בוטח
והצלחותיו ,ולכן מ מ ש י ך
לייחס
לעצמו ולזכותו א ת
ה מ ק ר א ו א ו מ ר :׳פן ת א כ ל ושבעת,
כל
ובתים
ט ו ב י ם ת ב נ ה ,ו י ש ב ת . . .ורם ל ב ב ך ,ו ש כ ח ת א ת ה׳ א ל ה י ך . . .ו א מ ר ת ב ל ב ב ך :
כ ח י ו ע צ ם ידי ע ש ה לי א ת ה ח י ל הזה .ו ז כ ר ת א ת ה׳ א ל ה י ך ,כי ה ו א ה נ ו ת ן ל ך
ל ע ש ת ח י ל ,ל מ ע ן ה ק י ם א ת ב ר י ת ו ׳ )ח ,י ב -י ח ( .י ר ו ש ל י ם ו ב י ת ה מ ק ד ש ,
כח
דוד ושלמה ,מסמלים וממחישים ,ש מ ל ב ד הנראה והמוחשי ,יש משהו
יצירות
ובלתי־מוחשי שהוא מקור כל ההצלחות .ומשום כד באה ברכת
בלתי־נראה
המזון ומטילה עלינו להזכיר א ת מ ק ו ם השכינה ב כ ל הודיה על ה נ א ה ג ש מ י ת :
הזכרת
לי
ציון וירושלים ,ש ל א נ י כ ש ל ב ד ע ה ה נ פ ס ד ת ש ל ׳כחי ו ע צ ם ידי ע ש ה
את החיל הזה׳״.
קו של אחידות ושלמות לכל הברכות מנקודת מ ב ט א ח ר ת מביא בעל ״אוצר
התפילות״
בעמוד ר מ ג :״ובמטבע הברכות הללו יש לשאול ש א ל ה :ש ה ב ר כ ה
הראשונה
ב ר כ ת הזן נ א מ ר ה כ ו ל ה ב ל ש ו ן נ ס ת ר ,ו ה ב ר כ ה השנייה ,ב ר כ ת ה א ר ץ
וכמו
כן ה ב ר כ ה ה ש ל י ש י ת
והברכה
טעמא
הטוב
הרביעית
ב ר כ ת בונה ירושלים נאמרו שתיהן בלשון נוכח
והמטיב
נאמרה
שוב
נסחר,
בלשון
האי
מילתא
בעי .ו ח י ר ץ ה ר ב ר׳ י ה ו ד ה ליווא א ו פ נ ה י י ם ז״ל ב ס פ ר ו מ ט ה י ה ו ד ה ע ל
פי ד ב ר י ר ב ו ת י נ ו ) י ו מ א נד ,ע״א( :מ ש ל לכלה ,כ ל זמן ש ל א נ כ נ ס ה ל ב י ת ח מ י ה
היא צנועה מ ב ע ל ה ,כיון ש ב א ה ל ב י ת ח מ י ה א י נ ה צנועה מ ב ע ל ה ו כ ש נ ת ג ר ש ה
לצניעותה .פ י ר ש רש״י ,אף ישראל ב מ ד ב ר עדיין ל א היו גסין ב ש כ י נ ה
חזרה
וכשנכנסו
בזה.
לארץ היו גסין ב ש כ י נ ה ו כ ש נ ת ג ר ש ו חזרו ל ח ח י ל ת ן שאין גסין זה
ולכן
ב מ ד ב ר נאמרה בלשון נ ס ת ר לפי שלא
ב ר כ ת הזן ש ת י ק נ ה מ ש ה
היו ישראל גסין עדיין בשכינה ולא העיזו פניהם ל ד ב ר בלשון נוכח וכשנכנסו
לארץ תיקנו יהושע ודוד ושלמה ל ד ב ר לפני הקב״ה בלשון נוכח ,ואחר חורבן
השני
הבית
הברכות
חזרו
האלה כמו שנתקנו בתחילתן״.
סיכום:
הטקסט,
שנתגרשו
לדבר
בלשון
נסתר
ונשאר
הסגנון
הכללי
של
להעלות
ניסיתי
והמקורות
בכתב את
הקשורים
ר א ש י ת העיון והדיון העולה
מקריאת
בברכות
ובברכת
בו .כ מ ו ב ן
שהחומר
הקשור
המזון כ פ ו ל ומכופל והוא ד ו ר ש עיון ש י ט ת י ב מ ש נ ה ב פ י ר ו ש ש ב ס י ד ו ר י ם ה ש ו
נים
וכו׳ .כ ה צ ע ה מ ע ש י ת ל מ ו ר י ם ,ש ה ג י ש ה ל מ ק ו ר ו ת ק ש ה ל ה ם ,וכן ל מ ו ד ו ת
שאין
מקור
)א(
הן מ צ ו י ו ת ב ס פ ר ו ת מ ס ו ג זה ,ה נ נ י ל ה צ י ע כ מ ד ר י ך מ ב ה י ר ו מ נ ח ה ו כ ן
לביבלוגרפיה:
ה א נ צ י ק ל ו פ ד י ה
רצא-שטו
ה ת ל מ ו ד י ת
והערך ברכת־המזון עמ׳
www.daat.ac.il
כרך
ד,
תעב-תקיא.
הערך:
ברכות,
עמ׳
אתר דעת -מכללת הרצוג
על
הוראת
)ב(
ברכת
המזון
או צ ר ־ י ש ר א ל
283
ע ר כ י ם :ב ר כ ה ,ב ר כ ו ת ,ב ר כ ו ת ה מ ז ו ן ) כ ר ך ג ,ע מ ׳
.(210-205
) ג ( The Jew. Encycl.כ ר ך ,VIה ע ר ך ,Grace at Mealsע מ י .61
ההכנה
הדגמנו חלק
ע ד כאן
ועתה—אחרי
מן
הדידאקטית
ההכנה
ה ח ו מ ר — ההכנה
מבחינת
המטריאלית.
שהמורה שנה ולמד ,ליבן ואסף א ת החומר הקשור ב ב ר כ ת המ
זון — עליו ל ג ש ת ל ש ל ב ש נ י ש ל ה כ נ ת ו ! ע ל י ו ל ח ש ו ב כ י צ ד י ב נ ה ב ע ז ר ת ח ו מ ר
זה א ת שיעורו ,מ ה
ילמד מתוך
החומר
דרכים
ובאילו
וטכסיסים
ישתמש.
כלומר — ע ת ה עליו להתכונן הכנה דידאקטית.
על
מ ש ה ו
גית—הדרך
באוזני
ד ר ך
ה ה ר צ א ה .
בעיניו ש ל המורה ח ס ר ההכשרה הפרנו־
הקצרה והבטוחה ביותר היא ד ר ך ההרצאה .כלומר :המורה יספר
תלמידיו א ת משנתו .הוא יפרוק בכיתה ,בנוכחות תלמידיו ,א ת מטען
ש צ ב ר ב ב י ת ב י ח י ד ו ת .ל פ י ש י ט ה זו ש ל ה ר צ א ת ה ד ב ר י ם ב ט ו ח ה מ ו
הידיעות
ר ה כ י ב מ י נ י מ ו ם ש ל ז