א ל כ ס נ ד ר
ב ר ק
מ ל כ י א ל /ב נ י
השירה ו ה נ ג י נ ה ב ת פ י ל ה
״לאל ב ר ו ך
נ ע י מ ו ת יתנו,
ל מ ל ך אל חי וקיים
)א(
עיקרה
של
מצות
ז מ י ר ו ת יאמרו-…
תפילה
״מצות ע ש ה מן ה ת ו ר ה ל ע ב ו ד א ת ה׳ ב כ ל יום ב ת פ י ל ה ״ — כ ך פ ו ת ח ה ר מ ב ״ ם
ז״ל
א ת ה ל כ ו ת ת פ י ל ה י .ה ו א מ ת ב ס ס ע ל
מדרש
ת נ א י ם :״ ׳ ל א ה ב ה א ת ה׳
א ל ה י כ ם ו ל ע ב ד ו ב כ ל ל ב ב כ ם ׳ ־־ — א י ז ו ה י א ע ב ו ד ה ש ה י א ב ל ב י ה ד א ו מ ר :ז ו
3
תפילה״ .
מתחנן
ו כ ך מ ו ג ד ר מ ע ש ה ה ת פ י ל ה :״ ח י ו ב מצוד .זו כ ך ה ו א — ש י ה א א ד ם
ומחפלל בכל יום ומגיד שבחו ש ל הקדוש־ברוך־הוא ואחר כך שואל
צרכיו שהוא צריד להם ב ב ק ש ה ובתחינה ואחר כך נוחן ש ב ח והודיה לה׳ על
הטובה
ש ה ש פ י ע ל ו ״ *.
מצד
ה ת ו כ ן ע ו מ ד ת א י פ ו א ה ת פ י ל ה ע ל ש נ י י ס ו ד ו ת ) :א( ה ג ד ר ת ש ב ח ו ש ל
הבורא
ע ל ג ד ו ל ח ו וכוח מ ע ש י ו ! )ב( ת י נ ו י מ ש א ל ו ת ל ב ו ש ל ה א ד ם — צ ו ר כ י
הפרט
וצורכי
הכלל
בעניינים
גשמיים
ובעניינים
רוחניים.
שני
היסודות
הללו אינם שווים בערכם .סיפור צרכיו ש ל אדם ,המכוון לקיומו האנושי ,הוא
ה ח ל ק ה ח ו מ ר י ש ל ה ת פ י ל ה • ,ו ס י פ ו ר ש ב ח ו ש ל מ ק ו ם ,ה נ ו ב ע מ צ ו ר ך נ ש מ ת ו ש ל
האדם ,הוא ה ח ל ק הרוחני ש ל ה ת פ י ל ה .וזהו ב ע צ ם ע י ק ר ה ח פ י ל ה ,ה צ ד ה מ ה ו ת י
והנשגב
שבה .שבן ״תמצית התפילה אינה ה ה ת ע מ ק ו ת בצרכי עצמו ,כי אם
עניין שהוא לעילא מ כ ל פנייה ע צ מ י ת . . .ר ק אחרי ש ה א ד ם מסיח א ת דעתו
מ ט ו ב ת ע צ מ ו ,נ פ נ ה ל ב ו ל ת פ י ל ה ״ י .ו ל מ ע ל ה מ ז א ת — ב ר א י י ת ו ש ל מ ר ן ה ר א י י ה
קוק ז צ ״ ל :״אין ה ח פ י ל ה ב א ה כ ת י ק ו נ ה כי א ם מ ת ו ך ה מ ח ש ב ה ,ש ב א מ ת ה נ ש מ ה
1
2
3
משנה תורה ,ס פ ר אהבה ,ה ל כ ו ת תפילה פ ר ק א ,הלכה א.
דברים יא ,יג.
ת ע נ י ת ב ,ע״א.
4
ר מ ב ״ ם ה ל כ ו ת תפילה פ״א ,הלכה ב.
5
״על מ ה ו ת התפילה״ מ א ת פרופ׳ א״י השל .ב ח ו ב ר ת ״התפילה ב מ ח ש ב ת חז״ל״ שבע
ר י כ ת ה ר ב יוסף היינימן בעמי ) 6ה ו ג א ת אמנה ,ירושלים תש״ך(.
]f343
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אלכסנדר
344
מלכיאל
היא תמיד מתפללת .הלוא היא עפה ו מ ת ר פ ק ת על דודה בלא שום הפסק כלל,
אלא ש ב ש ע ת התפילה המעשית הרי התפילה הנשמתית התדירית היא מתגלה
בפועל״«.
דברי
שיר ושבח לחי עולמים הם איפוא עצם עיקרה של התפילה .ת פ י ל ת
הנשמה
ב מ ד ר ג ת ו ש ל כ ל א י ש ואיש .ואכן
היא
מתפלל
נשמח
״ כ ל א ח ד ל פ י כ ו ח ו ״ >.
ובמה
היא
ה ח פ י ל ה .וזו ת ל ו י ה
מ ת ב ט א כאן כוחו ה מ י ו ח ד ש ל כ ל מ ת פ ל ל ז הן מ ס ג ר ת הנוסח ק ב ו ע ה
וערוכה כשולחן לפני הכל ,והלשון והסגנון הם כלים ומטבעות ,ש ט ב ע ו
קדמונינו לכל העולם בשווה — ומה כוח אינדיבידואלי יש כאן ? אלא מ ד ר ג ת
המושגת
התפילה,
מחוויית
על ידי
כאמצעי
ועוד
המצטלצל
התפילה ובאור החוזר הזורח בנשמה מתוכן התפילה המעשית.
)ב(
השירה
כל אחד,
תלויה
בעוצמת
ההד
בנפש
מתאים
ערך
להעמקת
השירה
חוויית
והנגינה
התפילה
בתפילה
ולמיצוי
עניינה
נחשבה
מעולם
והנגינה .גדולה שירה ,שמביעה א ח רחשי הנפש ללא חיץ של מלים.
מעלה יחרה לה לשירה ,שהיא מעוררת התפעלות הנפש והתרגשותה,
שכן לשון הצלילים מובנת לאדם ו מ ת י י ש ב ת על לבו וחודרת למעמקיו יותר
המלים.
מלשון
ובאמת
השירה
הוא,
דוד המלך ,אבי כל בעלי תפילה בישראל ,כ ר ו א ח התפילה ואת
ל ד ב ר אחד — .״ א ה ל ל ה
א ז מ ר ה
א ת ה׳ בחיי,
לאלהי בעודי״ ז.
ב ע ל ה ת ה י ל י ם נעים הזמירות ,מיזג בנפשו ה ג ד ו ל ה א ת ההילול לה׳ —
שהוא עיקר התפילה כפי שהזכרנו לעיל — ואת הזמר ,א ת השיר ואת השבח,
והיו ל א ח ד י ם בפיו .וכך מ ס י י מ ת גם ה ב ר כ ה ה ח ו ת מ ת א ת מזמורי ה ה ל ל :״כי
ט ו ב
לך
ל ה ו ד ו ת
ולשמך
נ א ה
ל ז מ ר ״ .
שוב:
ההודיה לה׳ והזמר
ל כ ב ו ד שמו — ח ד הם.
ל ה ש ל י ם ו ל ה ג ד י ל א ת חוויית ה ת פ י ל ה ,כ ד י ל ה ע מ י ק ה ולרוממה ,ש י ל ב
כדי
הוא ,הפייטן האלוהי והמוסיקאי ב ח ס ד עליון ,א ת נ ג י נ ת כ ל י ה ש י ר ב ז מ ר ת הפה.
״הודו לה׳
היטיבו
נגן
ב כ נ ו ר ,
ב נ ב ל
ב ת ר ו ע ה ״ ״ .
ע ש ו ר
ז מ ר ו
לו,
ש י ר
לו
ש י ר
חדש,
וכן מציגו גם א צ ל ש א ר מ ש ו ר ר י הקודש ,כגון
אסף:
״הרנינו ל א ל ה י ם עזנו ,ה ר י ע ו ל א ל ה י י ע ק ב .ש א ו ז מ ר ה ו ת נ ו תוף ,כ נ ו ר
נעים
ע ם נ ב ל ״ יי.
6
סידור התפילה ״עולת ראיה״ ,ה״א ,ב פ ת י ח ה ״ענייני תפילה״ עמוד יא ,סעיף ב.
7
תהלים קמו ,ב.
8
תהלים לג ,ב -ג .
9
תהלים פא ,ב -ג .
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
השירה
והנגינה בתפילה
345
צירוף זה של שירה ונגינה לתפילת הודיה הביאה א ת התפילה לשלימות
נשגבה ,לשיא אידיאלי .הנגינה רוממה את השירה ,ושתיהן פיארו את התפילה.
הרון היה לרוממות ,והתהילה — לתפארת .וכד היא עולה למרום ומקובלת
לפני הבוחר בשירי זמרה ית״ש.
נ צ ד ק איפוא ,אם נראה את דוד המלך ״איש האלהים״
בכל הדורות ,כאיש־תפילה למופת ,אשר כמוהו לא קם.
)ג(
בבית
1 0
כמחפלל האידיאלי
המקדש
דוד המלד הנחיל את דרך תפילתו הגשגבה לדורו ולדורות במסגרת מפעלו
ההיסטורי של מ י מ ו ש התוכנית האלוהית ״ממלכת כהנים וגוי קדוש״ ״ .
בנין בית המקדש היה כידוע ראש מאווייו של דוד המלך .וכשתקפה עליו
גזרת ה׳ ״לא ת ב נ ה ב י ת לשמי ,כי איש מלחמות אתה ודמים ש פ כ ת ״ ״ —
השקיע דוד מאמצים כבירים בהכנות מקיפות לקראת בניין הבית על ידי
ש ל מ ה בנו אחריו .דוד הכין פרטי התוכניות לבניין ולכלי ה ק ו ד ש ״ וריכז
כמויות עצומוח של חומרים חשובים ״ .מ ל ב ד ההכנות הטכניות והחומריות
תכגן דוד א ת סדרי העבודה במקדש לכשייבגה .הוא ארגן מקהלה גדולה
ותזמורת מגווגת של לויים « ,שבראשן עמדו המומחים הימן וחבריו ״ .מזמו
רי תהילים הושרו וגוגנו ב ש ע ה הקרבת קרבנות ציבור .לעבודת מעשה
הקרבנות גתלוותה העבודה שבלב בצורתה האידיאלית — ת פ י ל ת הודיה משו
ל ב ת בשירח ובגגינה .״השירה בלווית כלי ניגון ש י מ ש ה בבית המקדש כאמצעי
להגביר א ת ההתלהבות להפילה ,לרומם את רוחם של המוני העם ולטהר א ח
מחשבתם לעבוד עבודת ה׳ באמת ובקדושה״ ״ .
נמצא ,שדרך תפילתו הנשגבה של דוד נעים זמירות ישראל נקבעה כיסוד
לעבודת הקודש במקדשו של בית ישראל.
)ד( ב ב ת י כ נ ס י ו ת
חשיבות השירה בשעת התפילה לא גחמעטה גם לאחר חורבן המקדש .עבודת
הקרבנות אמנם בטלה ועבודת השיר של הלויים בטלה עמה .אולם עם החפש־
10נחמיה יב ,כד ,ל ו ; דבה״י ב ח ,יד.
11
12
14
15
16
ד!
ש מ ו ת יט ,ו.
13דבהי״א כח ,יא-יד.
דבהייא כח ,ג.
דבהי׳׳א יח ,ח ,יא :כב ,י ד -ט ז ; כ״ט ,ב -ד .
דבהי״א טו ,ט ז ; כה ,א -ז .
דבהי״א טו ,י ז -כ א .
אליעזר לוי ,יסודות התפילה )תל אביב תשט״ו( עמ׳ .21
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אלכסנדר
346
מלכיאל
1 8
טותו של ״ מ ק ד ש מ ע ט ״ — אלו בתי כנסיות — נ ת פ ש ט ו בעם יותר ויותר
התפילות ,ועמהן — גם הזמרה והשירה הכרוכות בהן מ י מ י ם קדמונים .התפילה
בציבור נאמרה מעולם בלחן מקובל ונעים .חז״ל א מ ד ו :״אין תפילה של
אדם נ ש מ ע ת אלא בבית הכנסח .שנאמר :׳לשמע אל הרינה ואל התפלה׳
— במקום רינה שם ת ה א תפילה* .ואיזהו ״מקום רינה״ ז — ״ ב י ת הכנסת,
ששם אומרים הציבור שירות ותשבחות ב נ ע י מ ת ק ו ל ע ר ב ״ .ורינת
התפילה בציבור מודרכת על ידי ש״ץ בקי ומתאים ,שכן ״אין מורידין לפני
ויש לו נעימה וקול ערב״ — ״שמושך את
התיבה אלא אדם רגיל
הלב״ .
נמצאנו למדים ,שכשם ש ב ת י כנסיות באו במקום ב י ת המקדש שחרב׳ כך
תפסה התפילה בציבור את מקום העבודה במקדש ,ורינת ה ת פ י ל ה — א ת מקום
ש י ר ח הלויים .במשך הדורות נשתכללה זמרת ב י ת הכנסת על ידי חזנים
ומלחיגים ,ואף מקהלות של גערים וגברים נתפתחו — בכל מקום לפי טעמו
ובכל קהילה לפי מנהגה.
1 9
2 9
2 1
2 2
2 3
)ה( י ס ו ד ו ת ה ל ח ן ש ל ה ת פ י ל ה
ברם השירה בתפילה איגה עגיין למסגרת הציבורית של עבודת ה׳ בלבד.
היא תופסת מקום גם בתפילת היחיד ,בין שמתפלל בציבור בין שמתפלל
ביחידות.
בדרד הטבע נאמר כל דיבורם של בני אדם במנגינה .העמים שונים זה
מזה בלשוגם וגם במנגינת לשונם .קל להיווכח ב ד ב ר בשעה שמאזינים לשיחה
עברית מפי עולים מארצות שונות .אפשר לגלות ארץ מוצאו של אדם לפי
מגגינת דיבורו.
גם התפילה — כל אדם אומרה בלחן מסויים .נחוש בדבר ,בשעה שנשמע
תפילה הנאמרת בלי לחן כלל ,כגון :אדם שאינו רגיל ב ב י ת הכגסת אומר
18״ואהי להם למקדש מעט* )יחזקאל יא ,ט ז ( — אלו בתי כ נ ס י ו ת ו ב ת י מ ד ר ש ו ת ש ב ב ב ל
)מגילה כס ,ע׳׳א( .ויונתן בן עוזיאל תירגם א ת ה פ ס ו ק הזה :׳׳ויהבית להון בתי כנשתא
תניין לבית מקדשא״.
19ב ר כ ו ת ו ,ע״א.
20מל״א ח ,כח.
21רש״י ב ב ר כ ו ת ו ,ע״א .השווה ת ח י ל ת ה פ ת י ח ה למדרש איכה ר ב ת י :״צהלי קולך ,ב ת
גלים״ )ישעיהו י ,ל ( — אמר ישעיהו ל י ש ר א ל :עד שאתם אומרים שירים ומזמורים
לפני עבודת אלילים — צהלי קולך בדברי תורה,
22תענית טז ,ע״א.
23רש״י שם.
www.daat.ac.il
צהלי
קולך
בבתי
כנסיות.-
אתר דעת -מכללת הרצוג
השירה
והנגינה בתפילה
347
קדיש או ברכת התורה .תפילה בלי לחן מקובל היא כקריאת ט ק ס ט זר ובלתי
מובן הרחוק מ ד ע ת ו ומלבו של אדם .בעל כורחנו נאמר ,ש י ש לתפילה מסגרת
מוסיקלית .אלא שעליגו לברר מ ה הם יסודותיה של מסגרת זו.
ספר חסידים כותב בשאלה ז ו :״ואם באת להללו ולשבחו ד ע :כשאתה
מחאוה לשמוע קול נעים ושיר של שבח — אם היו מריצים וממהרים בלא
ניגון ו מ י ) = ו כ י ( מקובל ה י ה ? — לפיכך אין לעשות במהרה אלא במשך ובקול
נעים ובקול רם ,שנאמר :׳בשמחה להרים קול׳״ .כ ל ו מ ר :שלושה הם היסו
דות המוסיקליים של התפילה — בדומה ליסודות כל ז מ ר ה ) :א( במשך,
)ב( בקול נעים) ,ג( בקול רם .בלשוננו) :א( הנעימה תהא מתונה ולא חטופה,
)ב( הנעימה תכיל מערכת צלילים ערבים) ,ג( הנעימה תושר בקול ולא באמי
ר ת לחש ולא פיאניסימו,
2 4
2 5
לשון א ח ר ת :ספר חסידים שולל ת פ י ל ח חפזון .ספר חסידים שולל הפילה
דקלומית — שהיא אמנם מתונה ,אבל אין בה ״קול נעים״ ,אין בה טעם מוסי
קלי ,מ ח מ ת המונוטוניות האופיינית לדקלום .וספר חסידים שולל תפילה
דמומה — זו אמנם מתונה ואולי אף ערבה ,אבל חסר בה האפקט האקוסטי
המובהק .ואת הדרישה המשולשת הזאת — מתינות ,ערבות וקוליות — מסמיך
ספר חסידים על הכחוב ב ע ז ר א :״בשמחה להרים קול״ .לאמר מ י ד ת השמחה
היא הבסיס הנפשי לתפילה.
2 6
הדבר מבואר יותר במקום אחר :״שורש החפילה — שמחת לב בהקדוש־
ברוך־הוא ,שנאמר :׳התהללו בשם קדשו ,י ש מ ח לב מבקשי ה׳ ׳ .ולפיכך
היה דוד מלך ישראל מנגן בכינור על כל תפילותיו וזמירותיו ,כדי למלאת
לבבו שמחה באהבתו של הקדוש ברוך הוא״ .כ ל ו מ ר :לבו של אדם מישראל
צריך להחמלא שמחה בשעת תפילה .הוא צריך להרגיש הרגשת אושר ,על
שניתן לו להלל את בורא כל העולמים ,המרומם על כל ברכה וחהילה .ואת
השמחה הזאת צריכה הודית התפילה לעורר באדם .ולכן לא תוכל להיות
תפילה חטופה או תפילה פגומה מבחינה מוסיקלית או תפילה לחושה.
תכונות אלה אינן מפרות את השמחה הנפשית בלב המתפלל.
2 7
הנה כי כן ראינו ,שיסודות הלחן של התפילה — כפי שנתגבשו בספר
חסידים מ ב י ת מדרשו של רבי יהודה החסיד ז״ל ,ראש חסידי אשכנז בסוף
המאה הי״ב — ה ם :המתינות ,הערבוח והקוליוח ,וכבסיס להם — השמחה.
24סימן קנח .במהדורת ה ר ב ראובן מרגליות )הוצאת מוסר ה ר ב ק ו ק — ירושלים תשי״ז(
בעמוד קסב.
25עזרא ג ,יב.
26ס פ ר חסידים ראש סימן יח .במהדורה הנ״ל עמוד עב.
27דבהי״א סז ,י.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אלכסנדר
348
בקהל
)ו(
מלכיאל
חסידים
יסודוח הרינה ש ל ה ת פ י ל ה — ובייחוד ה ש מ ח ה — נ ת ק ב ל ו גם ב ת נ ו ע ת החסידות
מ י ס ו ד ו ש ל ה ב ע ש ״ ט ז״ל ב מ א ה הי״ח.
השמחה
היא כלל גדול ב ת ו ר ת החסידות הבעש״טניח .היא נקבעה כעיקר
ח ש ו ב ב י י ח ו ד ב ע ב ו ד ת הי .״ ע ב ד ו א ת ה׳
ב ש מ ח ה בואו לפניו
2
ב ר נ ג ה ״ יי .
וחסידי מזרח אירופה הוסיפו לעומת חסידי אשכנז את יסוד ההתלהבוח.
התפילה
נאמרת אצל חסידים
בשמחה ,ברינה,
בחום פנימי,
בהתעוררות
ובהתלהבות .אין כאן נעימה מונוטונית ,יובש מוסיקלי .אין נעימה של קדרות,
השתפכות
סוער
מילנכוליח ,עצבון מוסיקלי .פועל כאן ר ג ש בטחון ואופטימיות,
כאן ים ש ל חדוה ,יוקדת כאן אש חמה ומאירה של ד ב ק ו ת באלוהים
חיים — ״עז ו ח ד ז ה
במקומו״
2 9
.כ ל ה מ י ד ו ת הללו ב א ו ת לכלל ביטוי על ידי
תנועות גוף שונות — ״ונפשי תגיל בה׳ תשיש בישועתו .כל עצמותי ת א מ ר נ ה :
מ י כמוך!״<׳» .א י מ ת י ת ג י ל נ פ ש י ב ה ׳ ל — ב ש ע ה ש כ ל ע צ מ ו ת י ת א מ ר נ ה .
ה׳
התעוררות
ואף
הגוף מ ב י א ה לידי ה ת ר ו מ מ ו ת ה נ פ ש ו ל ד ב ק ו ת בה׳.
על פי כן האמצעי הראשי ב ת פ י ל ה ה נ ל ה ב ת של החסידים הוא הלחן
הער והשירה המעוררת ,המחיים את התפילה ואת המתפלל כאחד.
אופיה המיוחד של ד ר ד ה ת פ י ל ה ה ח ס י ד י ח בולט כמובן בייחוד ב מ ס ג ר ת קהל
חסידים.
ה צ י ב ו ר הרגיל ,ה מ ח פ ל ל ע ם חזן ב ק ה י ל ו ת האשכנזיות ,הוא ב ד ר ך
כלל ציבור פאסיבי .הוא אומר א ת חלקו בחפזון ובלחש ומגיח א ת כל האקטי
ביות
לחזן ,ה מ ס ל ס ל ב ק ו ל ו ו מ א ר י ך ב ר י נ ת ו .צ י ב ו ר זה הוא ב מ י ד ה מ ס ו י י מ ת
ציבור
מאזינים בלבד .מ ה שאין כן ב ק ה ל חסידים .כאן א ו מ ר כ ל יחיד א ת
בנעימה
חלקו
המקובלת ,כאילו הוא ש״ץ לפני
החיבה — ולא בחפזון ולא
ב ל ח ש .והש״ץ אינו חזן ה מ ב ק ש ל ה ש מ י ע ה ו ד קולו ,ל ה ר א ו ת א ת ע ו ש ר כ ש ר ו נ ו
ו ת פ א ר ת יכולחו .הש״ץ ה ח ס י ד י הוא י ב ע ל ת פ י ל ה ׳ ,ש ב ע י נ י ו אין ע מ י ד ת ו לפני
ה ת י ב ה הופעה לפני הציבור אלא עמידה לפני מ ל ך מלכי המלכים הקב״ה .הוא
מגביר
א ת ההתעוררות ש ל הציבור ומגדיל א ת התלהבותם .דומה הוא למסיק
ש ל הקטר ,שמכוחו נוסעת כל הרכבת .הניגונים המשולבים בתפילה גם מרבים
את
הקונטקט ההדדי בין הש״ץ והציבור ,שכן מ ש ת ת ף בשירה כ ל הקהל ולא
מקהלת מובחרים בלבד .וכבר אמרו חסידים :״והכהנים והעם העומדים בעזרה*
— אל ת ק ר י בעזרה א ל א בבעזרה .לומר לך ,שאם הכוהנים והעם עוזרים לכוהן
הגדול
ב ע ב ו ד ח ו י ב י ו ם הכיפוריים ע ל ידי ה ש ת ת פ ו ת נכונה ו ת ג ו ב ה מ ת א י מ ה —
כ י אז יצליח ב ש ל י ח ו ת ו
28תהלים ק ,ב.
1ג
.
29דבהי״א טז ,כז.
31מפי אבי מורי שליט״א שמעתי כן.
www.daat.ac.il
30תהלים לה ,ט-־.
אתר דעת -מכללת הרצוג
השירה
והנגינה
נמצאנו
בו
בתפילה
למדים ,שנוסח
349
התפילה החסידי
יסודו
וההתלהבות .אין
השמחה
שלוה ש ל מי מנוחות ,אלא דינאמיות ש ל גלי ים .הש״ץ אינו ב ר ב ־ ח ו ב ל
הניצב
אלגנטי
על
הקהל
בחתירה
היא
בראש
אוניית
הסיפון של
פ א ר — הש״ץ
עומד
החסידי
עם
פלטפורמה אחת .דומה הוא למנהיג סירה שכל נוסעיה מסייעים
ו ר ב ה מ ג ע ב י ן כ ו ל ם .ב א ו י ר ה זו פ ש י ט א ,ש ה ה ש פ ע ה ע ל כ ל מ ת פ ל ל
מרובה ומרשימה.
)ז(
בדור
חיגוך
במסגרות
הזה ח ל ק גדול מן הגוער ה ד ת י — בייחוד בארץ ישראל ואף ב ת פ ו צ ו ת
מתפלל
כ ך — אינו
אם
עם אבותיו ,כי
במסגרות
צעירים
חינוכיות שונות.
ר ב י ם א י נ ם חיים ב ב י ת הוריהם ,א ל א ב מ ו ס ד ו ת ש ל ע ל י י ת הנוער או כיו״ב —
הם
ושם
רובם
מחפללים
ככולם
ובמקומות
למסגרת
בחול
בבית
הילדים
ובשבת.
הספר — בכיתה
מסויימים
בשבתות.
גם
או
תנועת
חינוכית ,והיא מקיימת תפילה
החיים
במניין
בבית
התלמידים — בימות
הנוער
בציבור
הוריהם
מתפללים
הדתית
אף
במועדונים
היא
החול,
נחשבת
ובמחנות .אתה
מוצא בערים גם בתי כ נ ס ת לגוער הפתוחים ר ק ב ש ב ת וביום טוב .בכל המסג
החינוכיות הללו נתוגה ת ש ו מ ת הלב לצד החיגוכי של התפילה .הכווגה
רות
היא לחגך א ת הצעירים ל ת פ י ל ה על ידי לימוד והדרכה ועל ידי דוגמה טובה
ת פ י ל ה נכונה ,נאה ומסודרת .מ ש ת ד ל י ם ש ם ליצור אוירה חביבה ס ב י ב
של
התפילה
עצמו
את
וחוויה נ ע י מ ה ומרשימה ,ומוסרים
תפקידי
בית כנסת לידי הנוער
ל מ ה ? — כדי למשוך
)מהם חזגים ,קוראים ב ת ו ר ה וגבאים( .וכל א ל ה
הנוער לתפילה ולעשותה קבועה בלבו.
בכל המסגרוח החיגוכיות הללו מ ש מ ש ת השירה גורם חשוב ביותר בתפילה.
מטפחים
את
הזמרה
בתוך
התפילה,
משתדלים
להרבות
בשירה
על
חשבון
האמירה — ועל־ידי־כך החפילה היא חיה ותוססת ,רענגה ומעוררת ,והיחיד
משתתף
יש
באופן פעיל ומתלכד עם הציבור.
לראוח כאן
השפעה
של
החסידות.
המסגרות
החינוכיות
הללו
שאבו
וינקו א ת הרינה ד ד ך צינורות שונים מן המעיין ש ל התפילה החסידית .יגיקה
זו
היא בלי ס פ ק ברוכה ורצויה .א ל א ש י ש כאן מ צ ב ש ל ״אליה וקוץ בה״.
בשירה
ה ח ס י ד י ת לא היו מ ק פ י ד י ם כ ל ־ כ ד ע ל ה ת א מ ת הגינון ל מ ל ל ועל יישוב
נכון של ה מ ל י ם ב מ ס ג ר ת הצלילים .ועוד פחות מזה היו מ ק פ י ד י ם על ה ט ע מ ת
המלים
במלעיל ומלרע ב ש ע ת השירה .ד ב ר זה נובע כמובן מן ה מ ב ט א האשכ־
נזי ,ש א י נ ו מ ד י י ק ב ה ט ע מ ה ה נ כ ו נ ה ש ל ה מ ל י ם ,כידוע .א ב ל כ א ש ר ש ר י ם כ י ו ם
ניגון
שעטנז
חסידי
בהטעמה
מלעילית
אשכנזית
ובמבטא
ספרדי— מתקבל
מין
מוסיקלי ,ש ק ש ה לאוזן לשומעה ,שכן מ ב ט א ס פ ר ד י ו ה ט ע מ ה א ש כ נ ז י ת
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
350
הם
מלכיאל
אלכסנדר
ת ר ת י דסתרי .ב ב ת י כ נ ס ת רבים ,ש ב ה ם נוהגים הש״ץ והציבור ל ה ת פ ל ל
ספרדי ,אתה עלול לשמוע שירה כזו:
במבטא
בשלום ע ט ר ת בלה ) = ב ע ל ה ( גם ברנה ובצהלה
״בואי
תוך אמוני עם סגולה בואי כ ל ה . . .
>
>
*
>
>
>
לכה דודי ל ק ר א ת כלה פני ש ב ת נקבלה״.
ברור,
בלי
ש א ם ה י ה א ד ם מ ד ק ל ם א ת ה ש ו ר ו ת ה א ל ה ב א ז נ י ה ק ה ל ב ה ט ע מ ה זו
מ נ ג י נ ה — כי אז היו ה כ ל מ ח י י כ י ם ומגחכים ,מ ל ע י ג י ם
בטענת
ומלגלגים עליו
לשון גלעגח .א ב ל מ ש ב א מ ע ט ה הניגון ומכסה א ת החרפה הזאת —
האוזנים
ועגום
מ ת א ט מ ו ת ואינן מ ב ח י נ ו ת
במגוחך ובנלעג .אכן מוזר הדבר,
מאד .משמע ,שאין א ד ם משמיע לאזנו מ ה שהוא מוציא מפיו
תמוה
בשעת
שירה.
דבר
זה טעון תיקון נמרץ .יש ל י ת ן א ת ה ד ע ת
ההטעמה.
ההטעמה
אפשר
חייבים
להקפיד על
המלל
התאמת
בשירה על ההתאמה ועל
והזמר,
להעמיד
וחייבים
את
הנכונה ב ת י ד הזמר .א מ נ ם תיקון זה אינו מן ה ד ב ר י ם הפשוטים ,א ך
ל ה ג י ע א ל י ו ע ל ידי פ ק י ח ת אוזן ו ת ש ו מ ת ל ב ו ש א ל ת מ ו מ ח ה .
אולם עצם ההשפעה של התפילה החסידית על בתי אולפנא ומסגרות הנוער
היא
כאמור
ולהגדיל
חיוביה
מאד,
חשובה
ומועילה .מן
להרחיב
הראוי
ה ש פ ע ה זו
את היניקה ממעיין השפע של החפילה החסידית .צריכה
הדרך
לפחת
שמים.
ילמד כל יחיד לומר את התפילה לא בניע שפתיים
בהשמעת
של
בתפילתם
בני
הנעורים
יותר
התלהבות
קול ובצלילי הלחן המקובל .בזה תלויים
וחום
להימצא
של
יראת
בלבד ,אלא גם
הקטנים כמובן בדוגמת
הגדולים — מוריהם ומדריכיהם ושאר המבוגרים המשתתפים עמהם בתפילה.
שהדי
ה ל ל ו ק ו ב ע י ם א ת הטון ,ה ם מ ש ר י ם א ת ה א ו י ר ה ו מ ש מ ש י ם מ ק ו ר ל ה ש
ראה
ואובייקט לחיקוי .לפיכד ח ש ו ב מ א ד ל ה ע ב י ד ל ע ת י ם לפני ה ת י ב ה ש״ץ
מחאים
מבין
המבוגרים
דווקה,
למען
ישמעו
הקטנים
וידעו,
למען
ישמעו
ויושפעו.
ד ר ד ת פ י ל ת ו ה ע י ל א י ת ש ל דוד ה מ ל ך ע״ה ,כ פ י ש ג ח ג ס ח ה ו ג ת ג ב ש ה ב ת ו ר ת ם
של
חסידים
לעבודח
ראשונים
ואחרונים,
צריכה
לשמש
למחנכי
הדור
אידיאל
חי
אל חי ש ב ק ר ב נ ו ^-ב ש י ר ת הקהל ,בזמרת הציבור ,בשמחה ובחרוה.
— ״עבדו א ת ה׳
ב ש מ ח ה ,
בואו לפניו
www.daat.ac.il
ב ר נ נ ה ״ ״ .