י ע ק ב
י ה ו ד ה
ס ל ו ט ק י /מ נ צ ׳ ס ט ר
הוראת התפילה*
)א(
לימוד
התפילות תופס מקום נ כ ב ד בתוכנית הלימודים בגולה ,משום ש ב י ת
הכנסת
מ ש מ ש ק ש ר חשוב ביותר בין היהודי ובין יהדותו .ב י ת ה כ נ ס ת מ ש מ ש
מרכז
שמחה
דתי גם ליהודי שאינו מדקדק במצוות ,בעיקר בחגים ובמועדים ,בימי
)בר מצוה ,נישואין( ובימי אבל.
בהוראת
התפילה יושם לב שהחלמידים יגיעו עד מ ה ר ה :
)א(
לקריאה עברית מיכאנית שוטפת!
)ב(
להתמצאות בסידור!
)י(.
לתירגום התפילות הרגילות!
)ד(
ל ה ע ר כ ת התפילות ולחיבובן.
אך
כיצד מגיעים ל כ ך בזמן המועט המוקדש ל ה ו ר א ת התפילות ,בין ב ב ת י
ת׳׳ח ובין ב ב ת י ס פ ד יומיים ,ה ע ו ל ה ל ש ע ה וחצי ל ש ב ו ע — כ ש י ש י ם ו ש ש ש ע ו ת
ל ש נ ת ל י מ ו ד י ם .ו א ף ־ ע ל ־ פ י ־ כ ן אין ל ב ט ל א ת ה ה י ש ג י ם ש נ י ת ן ל ה ש י ג ב מ ס ג ר ת
המצומצמת
הזאת.
)ב(
כיתה
א:
כיתה
ב:
ק ר י א ה
דעת״,
התוכנית
מ י כ א נ י ת:
וכדומה(!
תרגילי
בתלמודי
ספר
קריאה
לימוד
מתיד
התורה
למתחילים
הסידור
4
)כגון
)כמאה
׳ ראשית
וחמישים
עמת(•
ת ר ג ו ם :
שמע
ב ר כ ו ת הנהנין ,ב ר כ ו ת המצוות ,ב ר כ ו ת הראיה ,המפיל,
ע ד ו ב ש ע ר י ד ,הזן ע ד א ת הכל ,ק י ד ו ש ל ל י ל ש ב ת ,
הבדלה
למוצאי שבת.
ק ר י א ה
שחרית,
מ י כ א נ י ת :
ת ר ג י ל י ם מ ת ו ך ה ס י ד ו ר ) כ מ א ת י ם עמוד(.
מנחה ומעריב לחול.
• ה מ ח ב ר — ראש החינוך העברי מ ס ע ם הועד המרכזי לענייני חינוך במנצ׳ססר ,אנגליה —
רושם במאמרו קוים ל ת ו כ ג י ת של ה ו ר א ת התפילה בתתי״ם ובבתי״ם בגולה כפי שהיא
מ ב ו צ ע ת באזור בו הוא פועל.
][359
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יהודה
360
ת ר ג ו ם :
לשלוש
סלוטקי
יעקב
בורא נפשות ,הטוב והמטיב! והיה אם ש מ ו ע ! קידוש
רגלים ,עמידה )שלוש ראשונות ושלוש אחרונות( ,עמידה
ל ש ב ת )ערבית ,ש ח ר י ת ומוסף(.
כיחה
ג:
כיתה
ד:
כיתה
ה:
ק ר י א ה
כל
מ י כ א נ י ח :
תפילות
הסידור!
על
פי
בית
סדר
הכנסת.
ואני ברוב ח ס ד ך עד ישעך ,יגדל ,אדון עולם ,א ש ר יצר,
ת ר ג ו ם :
א ת ה הוא ,ב ר כ ו ע ד סוף ע מ י ד ה לחול.
ק ר י א ה
סדר
כ ל ה ס י ד ו ר ) פ ע ם שנייה( .ת פ י ל ו ת ע ל פ י
מ י כ א נ י ת :
בית הכנסת.
ת ר ג ו ם :
העמידות
לראש
אבינו
לשבת,
מעריב
מלכנו,
אשרי,
לחול,
עמידות לשלוש רגלים
שבת,
קבלת
כל
) ע ר ב י ת ומוסף( ,ע מ י ד ה
השגה )ערבית( וליום הכיפורים )ערבית( עד עושה השלום,
ה ל ל ,ע ל י ג ו ,ו ח ז ר ה ע ל ל י מ ו ד י כ י ת ה ג.
ק ר י א ה
תפילות על פי ס ד ר ב י ח הכגסח )מחוך
מ י כ א ג י ת :
הסידור והמחזור(.
ח ר ג ו ם:
שים
והתבדלות!
הגדה
ש ל פ ס ח :פ ר ק י א ב ו ת א.
)ג(
כאן
ח ז ר ה ע ל ל י מ ו ד י כ י ח ה ד ! כ ל ב ר כ ח המזון ,כ ל ה ק י ד ו
כל
התוכנית
העמידות
בבחי
לימים
ספר
נוראים
ולשלוש
רגלים!
יומיים
הוכנסו שינויים לא באיכות כי אם בכמות .ישנם ב ת י ס פ ר יסודיים —
מן
ודווקא
עמידות
החרדים — שבהם
לחול ,ל ש ב ת וליום טוב ,ו ב ר כ ת המזון! ב כ י ת ו ת הנמוכות מ ת פ ל ל י ם
בכל
שחרית
להתפלל
ברכת
מלמדים
ברכות
הנהנין,
ברכות
השחר ,שמע,
בוקר — אך
בבית.
בימי
בעליונות אין
החורף
מחפללים
תפילה
מנחה
רגילה
ובימים
והתלמידים
מצווים
גם
מעריב.
הקצרים
המזון נ א מ ר ת בכל יום אחרי א ר ו ח ת ה צ ה ר י ם )הארוחה נ א כ ל ת
בבית
הספר(.
ל ע ו מ ת זאת יש ב י ת ס פ ר יסודי שבו מ ק ד י ש י ם להוראת ה ת פ י ל ו ת שעה וחצי
הנמוכות ושעה בעליונות .התוכנית כוללת:
בכיתות
כיתה
א :ב ר כ ו ת ,ב ר כ ת המזון ,ש מ ע ,ע מ י ד ה לחול.
כיתה
ב :נשמת ,ע מ י ד ו ת ל ש ב ת ,ר א ש ח ו ד ש ויום טוב.
כיחה
ג:
כיחה
ד :אשרי ,עלינו ,מעריב ,הלל.
כיחה
סדר
אבינו מלכנו ,עמידות לימים נוראים.
ה :ברכות השחר ,פסוקי דזמרה ,שמע וברכותיה.
ה ת פ י ל ו ת נלמד ב ק ש ר עם ענינא דיומא .ב כ י ת ו ת הנמוכות מ ח פ ל ל י ם
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הוראת
361
התפילה
חלקים
מ ש ח ר י ת )ברכות השחר ,שמע וברכותיה ,עמידה( .ב כ י ת ו ת העליונות
מצווים
ה ת ל מ י ד י ם ל ה ת פ ל ל ב ב י ת או ב ב י ת הכנסת .ב ר כ ת המזון נ א מ ר ת ב כ ל
ולאחריה מתפללים מנחה.
יום
ישנו עוד סוג ש ל ב י ת ס פ ד יסודי ,א ש ר בו אין ההורים מ ק פ י ד י ם ב י ו ח ר על
ש מ י ר ת מצוות ובו נותנים א ת המינימום של חיגוך דתי .השעות דומות לאלה
ה ס פ ר שהזכרנו ,אך ניכרת אדישות בגישה להוראת התפילה.
שבבתי
הבוקר
מהחיל בחפילה
כרבע
שעה .התוכן:
נבחר
מחצית
אחר.
קצרה
בנוכחות כל התלמידים והמורים
פ ר ש ה ראשונה של שמע ,אחד ממזמורי
שעה
בשבוע
מוקדשת
ללימוד
זמרה
הנמשכת
תהלים
)זמירות
וקטע
לשבח,
פסוקים מן התפילות(.
ה ת ו כ נ י ת :
כיחה
א:
כיתה
ב:
כיתה
ג:
כיחה
ד:
כיתה
ה:
ק ר י א ה
ח ר ג ו ם:
ק ר י א ה :
ת ר ג ו ם :
ק ר י א ה :
ת ר ג ו ם :
מ י כ א נ י ת :
״ראשית דעת״ :ה ח ח ל ת קריאה בסידור.
ש מ ע )פרשה ראשונה(.
תפילות לשבת.
ו ה י ה א ם ש מ ו ע ,ו י א מ ר ,ב ר כ ת ה מ ז ו ן ) ב ר כ ה א(.
תפילות לחגים.
ש מ ע )ג פ ר ש י ו ת ( ,ע ש ר ת ה ד י ב ר ו ת ,ב ר כ ת ה מ ז ו ן ) ב ר כ י
ב(•
ק ר י א ה :
פ ר ק י ם נבחרים מהסידור ,הפילוח לחול ,ל ש ב ת ולרגלים.
ת ר ג ו ם :
עמידה לחול עד רצה.
ח ר ג ו ם:
ע מ י ד ה ל ח ו ל )כולה( ,ע מ י ד ה
ל ש ב ת מוסף )ישמחו עד
הסוף( ,ע מ י ד ה ל ל י ל ש ב ח ,ל ש ח ר י ת ולמנחה.
ב ח י ה ס פ ר ה מ ח ו א ר י מ ל מ ע ל ה יש עוד מ ו ס ד חינוך שהוא היוצא מן
מלבד
הכלל:
ב י ת ס פ ר עם פנימיה מסוג ה״פובליק סקול״ האגגלי ,ש ש ם כמובן אין
התנאים
דומים ל א ל ה ה ש ו ר ר י ם ב ב ת י ה ס פ ר היומיים .גיל ה ת ל מ י ד י ם הוא בין
עשר
לשמונה־עשרה .על יד בית ה ס פ ר בנוי ב י ת כ נ ס ת ובו ה ת ל מ י ד י ם מ ת ־
פ ל ל י ם ב כ ל יום שחרית ,מנחה ומעריב .הנערים בעצמם עוברים לפני התיבה
וגם קוראים בתורה .ב ר כ ת המזון נ א מ ר ת אחרי כ ל ארוחה )ברכה ק צ ר ה בחול
ובשבת(.
)ד(
מ ל ב ד ה ב ע י ו ת ה נ ז כ ר ו ת ל מ ע ל ה נ ת ק ל י ם ה מ ו ר י ם ב ק ש י י ם א ח ר י ם ) :א( ה ת ב י ע ה
ללימודים
א ח ר י ם — כגון
חומש,
לשון,
היסטוריה,
דינים
וכדומה.
הנטייה
היא
ב ד ר ך כ ל ל ל ה ז נ י ח א ת ל י מ ו ד ה ס י ד ו ר ל מ ע ן ה ל י מ ו ד י ם ה א ח ד י ם ; )ב( ה ה ג
בלה
בזמן גוררת אחריה גם הגבלה בכמות החומר הנלמד .כדי ל ה ת ג ב ר על
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יהודה יעקב סלוטקי
362
שתי הבעיות האלה ולהגן על זכויותיה של הוראת התפילה מכין המחנך
האחראי ״לוח ממרות״ המשמש למורה כעין מ ד ר י ך ולפיו הוא יודע מה עליו
להספיק כל שבוע כדי לסיים את החוכניח במשך השגר -בחיגות תכופות
קובעות אם התלמידים מספיקים ללמוד את הרשום בתוכנית .ואכן למרות
הקשיים והבעיות נראות תוצאות חיוביות ,הודות למסירותם של המורים.
ת ל מ י ד ש ל מ ד ב ח ״ ח או בבית ספר יומי מגיל שש עד גיל שלוש עשרה רוכש
לו י ד י ע ה הגוגה בסידור והוא יודע למצוא את התפילות הדרושות לו לכל
עת ,ויש לו מושג כללי על התפתחותן של התפילות והבגה מספיקה של
תוכנן.
)ה(
יש להניח בוודאות כי מטרתה של הוראת התפילות היא הקניית האפשרות
והרצון להתפלל — בבית או בבית ה כ נ ס ת — ולהבין את כוונת התפילה .להש
גתה של ת כ ל י ת זו נחוץ לא ר ק ללמד את פירוש המילות באופן שיגרתי ,אלא
להפיח בלב הלומד אהבה והערצה לתוכן הנלמד .יש להתפלא ,על כן ,כי
ש י ט ת ההוראה בגולה )ברוב הגלויות מדובר( לא נשתנתה כמעט כלל במשך
כל השנים ,לא ב ב ת י ה ת ״ ת ולא בבתי הספר היומיים.
)י(
הקריאה נ ל מ ד ת מתוך א ח ד מספרי הלימוד הידועים — ״ראשית דעת״ ,וכדומה.
ראשית מכיר ה ת ל מ י ד לדעת את צורת האותיוח וביטויץ .אחר כך הוא לומד
לצרף את האותיות להברות ואת ההברות למלים .את השיטה הגלובלית ,שלפיה
מלמדים מלים שלמות שוללים המורים כמעט פה אחד .אין זמן .צריך לגשת
לקריאה בסידור בלי דיחוי .ו״הסוף מצדיק א ח האמצעים״! אחרי שנה או
שנתיים של קריאה קונה לו הילד רהיטות מספקת המאפשרת לו להתפלל עם
הציבור.
)ז(
הדרך הסלולה בהוראת תרגום התפילות היא אותה דרד שהמורים מ ש ת מ ש י ם
בה בהוראת החומש .המורה קורא מלה או ניב ומתרגם ,פעם או פעמיים,
והילדים חוזרים אחריו או סתם מקשיבים .אחרי טיפול בזה בפסוק שלם
מ ת ב ק ש אחד התלמידים לקרוא ולתרגם בלי עזרת המורה .הפרוצידודה הזאת
הולכת ונשנית פ ע מ י ם רבות ע ד שהמורה מרגיש שתורתו נשתרשה בלב
חלמידיו .כאן אין שאלה של הדרגה או ה ח ק ד מ ו ח ״מן הקל אל הכבד״ או מן
״הידוע אל הבלתי ידוע״ .כאן פשוט מלעיטים .אין צורך בפדגוגיה או באימון.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הוראת
363
התפילה
כ ל ב ר ־ נ ש הרוצה ל ל מ ד יכול ל ק נ ו ת לו אצל מוכר ס פ ר י ם סידור ה נ ד פ ס טורים
טורים — מלה ע ב ר י ת ותרגומה הלועזי
אולם
אתאר
בצדה — וללמד!
פה ושם נמצא מורה־פדגוג המשתדל להכניס סדר והדרגה במלאכתו.
בקיצור ד ר ך נםיון של הוראה א ח ר ת :ה ו ר א ת מזמור צה — לכו נרננה.
והרי
מהלך השיעור:
)א(
ה ק ד מ ה ל מ ז מ ו ר )על פי ה ס ב ר או ע ל פ י ש א ל ו ת ותשובות(.
המנהג לאמר
)(1
ק ב ל ת ש ב ת התחיל לפני שלוש
)(2
התואר ״מלכה״ ל ש ב ת ידוע מ ש כ ב ר הימים.
)(3
השמחה שבה מתקבלת השבת.
רבי
מאות שנה בקירוב.
יוסי :יהי חלקי עם מכניסי ה ש ב ת ב ט ב ר י ה )היושבת בעמק( וממו־
ה ש ב ת ב צ י פ ו ר י ) ש ה י א ב ר א ש ה ה ר ( ) ש ב ת קיח ,ע״ב(.
ציאי
חנינא :בואו ונצא ל ק ר א ת ש ב ת המלכה.
רבי
ינאי
רבי
בואי
ל ב ש בגדי יום
טוב
וקיבל את
השבת
ב ק ר י א ת :בואי כלה,
כ ל ה ) ש ב ת ק י ט ,ע״א(.
קבלת
שבת
בצפת :גברים
ונערים עטופי לבן קיבלוה
בלחן של שיר
השירים ויצאו ב ת ה ל ו כ ה :עלו ה ר י ם וירדו בקעות כ ש ה ם מ ז מ ר י ם מזמורי
ת ה ל י ם וקוראים לכלה לבוא אל ב י ת דודה.
)(4
)ב(
ש י ש ה מ ז מ ו ר י ם כ נ ג ד ש ש ת ימי ה מ ע ש ה .
המזמור הוא תהילה נאה ליוצר
ב ר א ש י ת ) (1א ש ר ב י ד ו מ ח ק ר י א ר ץ :
) (2ו ת ו ע פ ו ת ה ר י ם ל ו ) ה ר י צ פ ת ה ם ב ג ו ב ה ש ל 2750ר ג ל מ מ ע ל ל מ פ ל ס
באופק ,הרים גבוהים נישאים
הים:
עשהו
)ים התיכון מ ש ת ר ע
ה ש מ י מ ה ( (3) :א ש ר ל ו ה י ם ו ה ו א
ל מ ר ח ק י ם מ צ ד אחד ,עמק הירדן מ צ ד שני
וים כ נ ר ת מ ר ה י ב עין ד ר ו מ י ת מזרחית(.
)נ(
המזמור הוא יחידה ה מ ת ח ל ק ת לשישה ח ל ק י ם :
)(1
)ד(
ק ר י א ה ר א ש ו נ ה ל ע ל ה ו ל ק ל ס ל ה ׳ ) ל כ ו נ ר נ נ ה ל ה ׳ וכו׳ נ ר י ע לו(.
ידיו יצרו(.
)(2
ה ט ע ם ל ק י ל ו ס ה ז ה )כי
)(3
ק ר י א ה שנייה )באו וכו׳ עושנו(.
)(4
ה ט ע ם ה ש נ י ) כ י וכו׳ ת ש מ ע ו ( .
)(5
ח ו ב ת נ ו ל ש מ ו ע ב ק ו ל ו ) א ל ת ק ש ו ל ב ב כ ם וכו׳ ב מ ד ב ר ( .
)(6
א ז ה ר ה נ ג ד ק ש י ו ח ע ו ר ף ) א ש ר נ ס ו נ י וכו׳ מ נ ו ח ת י ( .
מלים שעל התלמידים ללמוד )המורה כותב על הלוח(:
רנן ,רוע ,קדם ,מ ח ק ר ,הועפה ,מ ר ע י ת ,בחן ,קוט ,ת ע ה .
הוא מ ס ד ר אותן בטור ,וכותב ליד כל מלה את תרגומה בלועזית .הילדים
)ה(
מעתיקים אל מחברותיהם ולומדים.
המורה מסביר את המלים ״מסה ומריבה״ לפי המסופר בחומש.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
364
)0
יהודה
יעקב
סלוטקי
עכשיו מוכנים התלמידים לקרוא א ת המזמור בהבנה ובהערכה.
<ל ה מ ו ר ה לזכור ,כי ה ס י ד ו ר הוא נ כ ס ד ת י ־ ל א ו מ י ו א נ ו ש י י ק ר ל א י ן ע ר ו ד »
אוצר
ש ל דמעות ,חוויות ,ת ה י ל ו ת ו ה ש ת פ כ ו ת ה נ פ ש האוצר בתוכו זכרונות
היסטוריים
מלבטינו
הנפשיים
והלאומיים.
הרכוש
הזה לדור הצעיר ,כדי שידע ויבין
וקיימת
עם עמו ועם תורתו.
www.daat.ac.il
תפקידו
ו י ר צ ה
של
המורה
להקנות
את
להתאחד אחדות שלמה