י.
זיידמן ז״ל
א.
א .ל ש ו ן ס י ד ו ר ה ת פ י ל ה
ר ב ד י הלשון וסוגי הסגנון ש ל ח ר ב ו ת ישראל
כל
״בראשית״
הראשיים
כה(
ה מ ק ו ר י ת — החל מספר
ועד ה״תפילה לשלום מדינח ישראל״ )שהותקגה על ידי הרבגים
לארץ־ישראל הגרי״א הלוי הרצוג והגרב״צ עוזיאל — זכרם
— מצאו את מקומם
המרובים!
לבר
ב ס י ד ו ר ה ת פ י ל ה :לשון ה מ ק ר א ע ל גווניו וגינוניו
סגנון ההלכה והתלמוד עשיר ה פ נ י ם ; פיוטי קודש מימי ה כ י נ י ם !
וכן לשון ה ק ב ל ה ) ב א ר מ י ת ( וסגנון ה מ ס ת ו ר י ן ) ב ע ב ר י ת ( .
המיוחד של תפילות ישראל ,שקלטו במרוצת הדורות מ ב ח ר פרקי
אופיין
התורה ,פסוקי נבואה ומזמורי תהילים מזה :וכמה פרקי הלכה — לרוב הלכות
ותיאורים,
מתקופות
גום
הקשורים לעבודת ב י ת ־ ה מ ק ד ש — מזה; ונוספו עוד יצירות ישראל
מ א ו ח ר ו ת ומסוגי ס פ ר ו ת ש ו נ י ם )אף י צ י ר ו ת ב א ר מ י ת :פ ס ו ק י
המשולבים
התלמוד
בסדר
״ובא
לציון
גואל״,
ארמיים
וקטעים
גם
ת ר ־
מתקופת
והגאונים :קדיש ויקום פורקן; וגם מ ת ק ו פ ת ה ק ב ל ה :״בדיך שמיה״
מן ה״זוהר״ פ ר ש ת ויקהל ,״כגינא״ מ פ ר ש ת ת ר ו מ ה ( ! כל אותו ע ו ש ר ב ת כ נ י ם
ועניינים — עשו
העברית
מופלא
את
העשירה
סידור
לכל
תקופותיה,
שלנו
רבדיה
לאספקלריה
וסוגי־םגגוגה
;
ראוי
איפוא חזיון
זה ש ב ס י ד ו ר ת פ י ל ת נ ו ל ש ו ם ־ ש כ ל וסיקור־עין.
)א(
נסקור
התפילה
גם
נאמנה
ללשון
סגנון
סוגי
מקראי
בראשונה אותם סוגי סגנון מקראי ,ש א ת ה מוצא מ ה ם דוגמאות נאות
בסידור:
ס ג נ ו ן
שית;
ס י פ ו ר
בה
ה מ ק ר א
מיוצג על־ידי
א ת ה מ ו צ א ש י מ ו ש ל ש ו ן ע ם ו״ו
פרשת העקידה
ההיפוך,
כמו:
מספר
ברא
״ ו י ש כ ם . . .ויח
ב ו ש . . .ו י ק ח . . .ו י ב ק ע . . .ויקם וילך״ .זאת ועוד :אותו סגנון סיפור מ ק ר
אי—הוא
ולא
םגגון אפי טהור
ביסודו! אין א ת ה שומע כאן לא
הבעת־רגשות
כאלה
חכמי
הירהורי־לב — מצד אישי
האגדה
שונה
העקידה
)אמגם
דברים
והם שובצו ביד אמוגים־אמוגה על־ידי רש״י
ממנו
סגנון
מעשה
המשכן,
פרשיות
][372
www.daat.ac.il
הקטורת
הוסיפו
בפירושו על התורה(.
והקרבונות — הרווח
אתר דעת -מכללת הרצוג
סידור
לשון
בחומשים
שמות ,ויקרא ובמדבר .במוחו א ת ה מוצא ב״פרשת הכיור״)״ויד
בר…לאמור:
אהרון
התפילה
373
ועשית
נחושת..ונתת
כיור
ובניו…״( — סגנון של
הכיור
ואת תפקידו .וכמוהו
ואמרת
ל ה ם ״ וכו׳ וכר.
חלק
מ ת ן
אותו…ונתת
ה ו ר א ו ת
התמיד״:
ב״פרשת
למשה,
שמה…ורחצו
להסדיר אח
איך
״צו…ואמרת
אליהם…
יתר מכל ספרי המקרא לקח ספר תהילים :כשליש ממזמורי תהילים
) כ ח מ י ש י ם פ ר ק ( ש ו ב צ ו ב מ ק ו מ ו ת ש ו נ י ם ו ל י מ י ם ש ו נ י ם )חול ,ש ב ת ו ת ,מ ו ע ד י ם ,
ח ו ד ש ( ב ס י ד ו ר ה ת פ י ל ה :ש ה ר י ס פ ר ת ה י ל י ם — זה ס פ ר ה ב ק ש ו ת ו ה ה ו ־
ראש
הקילוסים והחשבחות — הוא גם ס פ ר
דיוח,
כמפורש בו :״תפ
ת פ י ל ו ח,
ל ו ת ד ו ד ״ )עב ,כ(.
ובסידור
עניין
התפילה ,נ ת ע צ ם גם סגנון הזירוז והתוכחה — השופע חזרות ,כפלי
ב מ ל י ם ש ו נ ו ח ו ד ר כ י סגגון כ י ו צ א ב ה ם .זה הסגנון נ מ צ א בייחוד ב ש ת י
הפרשיות
של
הראשונות
קריאח
שמע
בחומש
)שמקורן
ושם
ד ב ר י ם ( :
אחה
מוצא סממני סננון דברני מובהק :״בכל לבבך ובכל נפשך ובכי מאדך
וכו׳
ובשכבך
ושננתם
ובקומך״:
לבבכם
לבניד
בם
ובלכתך
ועוד מרובה מכך ב פ ר ש ה השנייה של ק ר י א ת ש מ ע :״ולעבדו בכל
ובכל
פ י ר ו ט
נ פ ש כ ם וכו׳״,
מ ו ח ש י :
פירוט:
ודברתם
בשבתך
בביתך,
בדרך
״יורה
ויצהרך״:
ובהמשך
העניין
הטעמה
עוד
החילה באופן כללי ״ונתתי
ו מ ל ק ו ש ״ :וכן ל ג ב י
יבול
מ ט ר
האדמה:
והדגשה
על
ידי
א ר צ כ ם ״ ו א ח ר י זה
״ואספת
דגנך
וחירושך
ולקראת סיום אותה פרשה שוב הדגשות כנזכרות מקודם,
בדרך
ש ל כ פ ל עניין ב מ ל י ם ש ו נ ו ת כ מ ו :״על ל ב ב כ ם ועל נ פ ש כ ם ״ ועוד ועוד.
)ב(
סגנון
וליכוד
ליקוט
עד כאן על יסוד ה מ ק ר א ש ב ת פ י ל ה — של פ ר ק י ם
בות
שלימות — כגון מזמורי
עתה
ידובר על פרקי תפילה שהם אמנם מקוריים מצד
מ פ ס ו ק י
מורכבים
בטא איפוא
רים
מ ק ר א
ב צ י ר ו ף
בספרי
תהילים
ק מ ה — קנ
ש ל י מ י ם :
ב ו ד ד י ם .
מ ו צ ל ח
עיקר
שהם
ואפילו חטי־
פסוקי־דזמרה.
ת ו כ ג ם,
אולם הם
החידוש באותם פרקי תפילה מת
של
פ ס ו ק י ם — ה ר ח ו ק י ם זה מ ז ה ומפוז
מקרא שונים — לחטיבת
דרך
יצירה
אחת,
שלימה
ומושלמת.
י צ י ר ה זו נ ת ע צ מ ה ב י ו ת ר ב ב ר כ ו ת מ ל כ ו י ו ת ,ז כ ר ו נ ו ת ו ש ו פ ר ו ת ש ב מ ו ס ף ר א ש ־
כל
השנה.
ברכה מאלה
מחוברת מעשרה פסוקים לפי
ס ד ר זה :שלושה מן
התורה ,שלושה מן הכתובים )— כולם מתהילים( ,ושלושה מן הנביאים .ובסוף
כל
ברכה
בודדים
אדם
פסוק עשירי
שוב מן התורה .כך הובעו
על־ידי
צירופי
פסוקים
מ י ט ב ה ג ו ת ה מ ק ר א ,ע ל ה ב ו ר א והעולם׳ ע ל י ש ר א ל והגויים ,ואף ע ל
ובהמה.
ב ב ר כ ו ת ״מלכויות״ ,מ ד ב ר
משורר
הקודש
www.daat.ac.il
על מלכות
שדי,
אתר דעת -מכללת הרצוג
י .א .ז י י ד מ ן
374
שמלכותו נצחית ,הוא מלך ישראל ומלך העולם כ ו ל ו ) ש ל הקוסמוס והאנושות
כאחד( ומלכוחו ב א ח ר י ה ה י מ י ם — א ח ר י נצחונו על האויבים )השווה
נבואות ״גוג ומגוג״ שבספר יחזקאל( ״יהיה ה׳ א ח ד ושמו אחד״ — לא יקראו
לו עוד עמים שונים בשמות שונים ,אלא ה׳ יהיה א ח ד ושמו א ח ד — ב פ י כל
הברואים .ופסוק־הסיום מן התורה ,הוא הפסוק של קריאת ש מ ע :״שמע,
ישראל! ה׳ אלהינו ה׳ אחד!״.
החוליה ״זכרונות״ שבסמפונית־תפילה זו ,ר ב ת הצלילים והניגונים — נוש־
אה הוא :השגחת ה׳ על הכלל והפרט ,על ישראל ועל ה ע מ י ם :על הבריות
ועל החיות )״ויזכור אלהים את נח ואח כל החיה ואת כל ה ב ה מ ה ״ . ( . . .בכל
עשרת פסוקי הזכרונוח ,נמצא השורש ״זכר״ בצורות לשון ש ו נ ו ת :אם בצורת
ש ם :״ ז כ ר עשה לנפלאותיו״ :או בצורת פ ו ע ל — בנטיותיו ה ש ו נ ו ת :
זכרתי ,אזכרנו ,ויזכור.
אף חולייח ״שופרוח״ שבאותה ח פ י ל ה — היא ה ר כ ב ה ־ מ ר כ ב ה מרובת
א ו פ נ י ם :שופר של ה ת ג ל ו ח ה ׳ לישראל ב מ ע מ ד ה ר ס י נ י
)שלושת פסוקי התורה( :שופר של מ ל כ ו ת )חהילים צח ,ו( :״בחצוצרות
ובקול שופר הריעו לפגי ה מ ל ד ה׳ ״ :ושופר של ג א ו ל ה )ישעיה כו ,יג(:
״ י ת ק ע בשופר גדול ,ובאו ה א ו ב ד י ם . . .והשתחוו לה׳ בהר הקודש בירושלים״.
והפסוק שבזכריה )ט ,יד( :״ואדגי ה׳ בשופר יתקע ,והלד בסערות תימן״ —
מ ד ב ר על שופר של ת ר ו ע ת מ ל ח מ ה ,שופר של גצחון באחרית הימים
)״יש מרבותינו ש פ ת ר ו ה ו — ע ל א ד ו ם ל ע ת י ד ל ב ו א ״ — רש״י ב פ י
רושו לאותו פסוק( .הפסוק מן התורה ,המסיים את מערכת פסוקי השופרות —
מ ד ב ר על ה ש מ ע ת קול ״בחצוצרות על עולותיכם ועל• זבחי ש ל מ י כ ס ״ :מ ע י ן
שופר בתור עבודת המקדש.
דרך יצירה זו של פ י י ט נ י החפילה ,המקשרת פסוקים בודדים מספרים
שונים ורחוקים זה מזה ,ליצירה ב ת רעיון ,משקל וכובד ,היא דרך מקורית
ב י ו ת ר :הרי פה עושה משורר הקודש את הפסוקים ס ח ליצירחו כשם שיוצ
רים עושים את המלים הבודדוח כחומר ליצירתם .והנה באותן התפילות
ש ח ב ר נ ו עליהן ,על אף ה ה ג ב ל ו ת ) ל ה ת ח י ל בתורה ,להמשיד בכתובים ונביאים,
ולסיים שוב ב ת ו ר ה :וכן להשתמש במספר מםויים של פסוקים( יצאו שלוש
המערכות של מלכויות ,זכרונות ושופרות משולבות ומחוברות למעשה יצירה
אחת — יצירה געלה וגשגבה על ישראל והעמים ,על העבר ,ההווה ו ה ע ת י ד !
וכל זה גאדג בזר פסוקים מ ע ר ו ג ו ת התנ״ר׳ שלוכדו ב י ד אמוגים ושולבו
זה בזה — למכלול רעיונות קודש ,מתאימים ליום הדין.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לשון
התפילה
סידור
)ג(
375
סגנון
נוסף על דרך ליקוט פסוקים
אתה
הוא:
לפי מתכוגת מקצב קבוע מראש,
מפסוקים )וממקומות רחוקים
מ ל ו ק ט י ם
ו ה ד ב ק ה מ ק ש ר א ו ח ם ל ח ט י ב ה א ח ת )מחוץ ל ק ש ר שברעיון ושבתוכן(
מלים,
הלשונות
בתם
ליקוט
ו ל י כ ו ד ם,
מוצא ה ר ב ה תפילות שהן
במקרא(
ושירשור
לשון — המשותפים
ניבים או שורשי
הפסוקים ,ואותן
לאותם
מ ח ב ר י ם — ואף מ ר ת ק י ם — א ת הפסוקים הבודדים )שהוצאו מ ס ב י
הטבעית ,הראשונית(
לות:
תפילות
עליו
הפרופסור
א ח ת :לכן יש לקרוא לאותן התפי
ל ש ר ש ר ת
ש י ר ש ו ר — שחיבורן
ש.
גויטיין
ד.
דומה
)בספרו
לסגנון
עיונים
המקראי,
במקרא
שכבר
בסעיף
עמד
״השרשור
ב ש י ר ה . . .המקראית״( .שד״ג בדיוגו על מזמורי ״שירי המעלות״ שבתהילים,
מ ד ב ר על מזמור קכא ,ומציץ שכדאי לשים ל ב גם לצד החיצוני — לצד הלשון
שבאותו
והסגנון
מזמור:
חשוב
עיני אל ההרים ,מאין יבוא
למוט רגלך,
יתן
ישראל .ה׳
מיוחדת
מלה
זו
אל
גם
להאזין
ע ז ר י .
ע ז ר י
י נ ו ם
שומרך.
ל צ ל י ל י
״אשא
ה מ ל י ם :
מ ע ם ה׳ ע ו ש ה ש מ י ם וארץ .א ל
הנה
י נ ו ם
לא
ש ו מ ר
ולא יישן
ש ו מ ר ך ה׳ צ ל ך ע ל יד ימינך״ .ש ם הוא קובע ,כי ״לפניגו צורה
ש ל פיתוח רעיון ,ש ל
קשירת פסוק
האחרונה—או
בפסוק :המלה
בולטת א ח ר ת ש ב פ ס ו ק אחד — חוזרת ב ת ח י ל ת ו של הפסוק הבא .לצורה
של ק ש י ר ת מ ש פ ט ב מ ש פ ט אנו קוראים
רושם
מפני שמתהווה
׳ ש י ר ש ו ר ׳,
ש ל ש ר ש ר ת ,ה מ ת ק ש ר ת על ידי החוליוח האלה ש ל ה מ ל י ם החוזרות״.
סגנון שירשור נמצא ,כמו
והנה
בהרבה
ש נ ר א ה להלן ,גם
פרקי תפילה,
או פ ס ק ו ת ת פ י ל ה ב ת פ י ל ו ת ש ח ו ב ר ו מ פ ס ו ק י ם שונים ורחוקים זה מ ז ה :ב ח ל ק
השני
*כי
ש ל ״הודו״ ש ב ת ח י ל ת פ ס ו ק י דזמרה ,ח ל ק ה מ ח ח י ל
עלי״ —.חלק
גמל
הימים־א
פה
)בניגוד
פ ר ק טז( הוא ב ד ר ך כ ל ל ל י ק ו ט פ ס ו ק י ם מ מ ז מ ו ר י ח ה י ל י ס ש ו נ י ם :
ש ל י מ ה ואף מ ו ש ל מ ת :אחרי פסוקי ״רוממו״ )מזמור צט ,פ ס ו ק י ם ה
חטיבת
באה
פסוקים
ממזמורי
מלוקטים
י ס ו ד ) א ו שורשים( ההולכות ו נ ש נ ו ת :״והוא
״לא
תכלא
״זכר
ר ח מ י ך
ר ח מ י ך
נקמות״
ה׳
מ מ נ י :ח ס ד ך
ו ח ס ד י ך ״ .
תהילים
שונים,
ובהם
מלות
ר ח ו ם ״ :ואחריו)ממזמור אחר(:
ואמתך תמיד יצרוני״ :ובפסוק הבא:
ח ט י ב ה מ ש ו ר ש ר ת נ ו ס פ ת ה מ ת ח י ל ה ״אל
מ ס י י מ ת ״ ה ׳ ה ו ש י ע ה ! ״ ו מ ל ה זו ,ש י ר ש ר ה א ח ר י ה ,ב ח ט י ב ה ה פ ס ו ק י ם
הבאה ,פסוק המתחיל
בנטייה:
ואני
הראשון,
העבדה
מדברי־
נמצא כמה פסוקים רחוקים המצטרפים ,בכוח תכונת השירשור ,ליחידה
תפילה
וט(
זה
לחלק
שהוא
ב״רוממו״ ומסיים
״יהי
ב ח ס דד
״ ה ו ש י ע ה א ת עמך״ ,ולבסוף חוזרת פה ה מ ל ה ״חסד״
ח ס ד ד . . .ה ר א נ ו ה׳
חס דד…
ופדנו למען
בטחתי״.
www.daat.ac.il
ח ס ד ך . . .
אתר דעת -מכללת הרצוג
י.
376
״יהי
קטע
פסוקי
אותם
ה׳
א.
כ ב ו ד ״ — הוא ליקוט ,שיש בו גם ל י כ ו ד :ה צ ד השווה ל כ ל
כתובים,
בהם
שיש
משותפות — משורשרות:
מלים
ש ם ה׳ ב מ פ ו ר ש א ו ב ר מ ז ) ד ר ך כיגוי ה ג ו ף ( :״כי
והוא
זיידמן
הוא
קודם
אמר …ה ו א
כל
צוה…
רחום״ ,ועוד מלים מ ש ו ר ש ר ו ת גוםפות :״ י ה י . . .י ה י : . . .על השמים…
ב ש מ י ם . . .י ש מ ח ו ה ש מ י ם . . .״ .כ מ ו כ ן ח ו ז ר ה ש ו ר ש ״ מ ל ך ״ ב צ ו ר ו ת ש ו
מ ת :ה׳ מ ל ך ה׳ מ ל ך ,ה׳ י מ ל ו ך ל ע ו ל ם ועד .ב א ו ת ה ח ט י ב ה א ת ה מ ו צ א :״ א ב ד ו
גויים'מארצו״',ובפסוק
הוא :״הניא
פסוק
ה ב א :״ה׳ ה פ י ר
מ ח ש ב ו ת
עמים״,
ע צ ת
ובפסוק
ג ו י י ם ״ .
המשך אותו
״רבות
מ ח ש ב ו ת
הבא:
ב ל ב א י ש ״ :ה ה מ ש ך הוא ב ה ק ב ל ה נ י ג ו ד י ח :״ ו ע צ ח ה׳ ה י א ת ק ו ם ״ ,ו ה פ ס ו ק
הבא שוב חוזר על אותן שתי מ ל י ם :
מ ח ש ב ו ת
״ ע צ ת ה׳ ל ע ו ל ם ת ע מ ו ד ,
לבו לדור ודור״ .ח ב י ל ח ה פ ס ו ק י ם ה מ ל ו ק ט י ם ה ב א ה מ ש ר ש ר ת א ת ה מ ל ה ״כי״:
הוא
״כי
עמו..״
אמר…כ י
ופסוק
בחר…כ י
משרשר
הסיום
יעקב בחר לו
את
שלוש
יה…
מלות
כי
היסוד:
ל א י ט ו ש ה׳
הושיעה,
״ה׳,
ה מ ל ך . . .״.
עיקר פסוקי דזמרה )מזמורים קמה-קנ( נוספה חטיבת פסוקי תהלים
בסוף
מלוקטים
מצד
ומשורשרים,
פיוטית
ה מ ק צ ב והן מ צ ד ה מ ל י ם ה ח ו ז ר ו ת :ל ר א ש ו נ ה בא פ ס ו ק ק צ ר — בן
מלים
אמן
שעוצבה
באמנות
ר ב ה ,הן
מצד
התוכן,
הן
ח מ ש
)הוא מ ס י י ם א ת ה ס פ ר ה ש ל י ש י ש ב ח ה י ל י ם ,פט ,נ ג ( :״ ב ר ו ך ה׳ ל ע ו ל ם
ו א מ ן ! ״ .ש נ י לו ,ב א פ ס ו ק ב ן
שוכן
ירושלים — הללויה!״
מצטרפים
ושני
ש ש
מ ל י ם ) ק ל ה ,כ א ( :״ ב ר ו ך ה׳ מ צ י ו ן
הפסוקים
)ממזמור
הנוספים
יח-יט(
עב,
לפסוקי סיום ה ס פ ר השני בתהילים :ואף בשני הפסוקים האלה —
ישנה עלייה במספר המלים שבכל פסוק :בפסוק השלישי — ש מ ו נ ה
׳ברוך
ה׳
אלהים,
אלהי
א ח ת
ע ש ר ה
שבחטיבה
ישראל,
עושה
נפלאות
מלים :״וברוך שם
א ת כ ל הארץ אמן ואמן!״ .נוסף על ה מ ק צ ב
לבדו״.
כבודו
ה ע ו ל ה
ובפסוק
לעולם
מלים:
הרביעי
וימלא כבודו
יש לציין א ת שירשורי
ה מ ל י ם * :ב ר ו ך הי ,ב ר ו ך ה ׳ ״ וכו׳ ״ א מ ן ו א מ ן ״ ש ב פ ת י ח ת ה ח ט י ב ה ו ב ח ת י מ ת ה .
כהמשך
ל ק ט ע זה ש ל ״ ב ר ו ך ״ ב א ה ב ס י ד ו ר ת פ י ל ה ־ ב ר כ ה — מ א ת ד ו ד ה מ
ל ך — א מ נ ם ל א מ ס פ ר ת ה י ל י ם ,א ל א מ ד ב ר י ה י מ י ם א׳ )כט ,י -י ג ( :ה ל א הוא
הפרק
״ ו י ב ר ר
דוד״
)שנאמר
בשעתו
לאחר
שהעם
התנדב
בלב
שלם
ב ה כ נ ת ח ו מ ר י ם לבניין ב י ת ־ ה מ ק ד ש ה ע ת י ד ל ה י ב נ ו ת על ידי בנו שלמה( .ב ר כ ת
דוד מ ס ת י י מ ת ב מ ל י ם :״ועתה ,אלהינו ,מודים אנחנו לך
ת פ א ר ת ך ״
ה-יא(
דמח:
דוד.
שיש
— ולה
בתחילתה
משתרשרת
מלים
תפילת־ברכה
הקרובות
נוספת,
ו מ ה ל ל י ם
מספר
ל מ ל ו ת ־ י ס ו ד
נחמיה
שבתפילה
ל ש ם
)ט,
הקו־
פה אנו קוראים ״ויברכו״ ,ב מ ק ב י ל אל ״ברוך״ ואל ״ויברך״ ש ב ת פ י ל ת
המלים הבאוח בחפילה ש מ ס פ ר נחמיה הן :״שם כבודך״ — והרי צירוף
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
סידור
לשון
377
התפילה
זה נרדף לסיום ת פ י ל ת דוד הקודמת ״לשם תפארתך״ .ב ה מ ש ך ה ת פ י ל ה נמצאת
המלה
גם
הקודמת.
לאות
״תהילה״
מאותו שורש כמו
שהיא
שביציאת מצרים ,ועל
כפי
נמצא
נמצאת
שהיא
ה פ ס ו ק ״ה׳
)פסוקים
ק ר י ע ת
ה מ ל ו כ ה
לה׳
ו ה י ה ה׳
)ד(
ים
בספר
ו ש ב ר ע י ו ן — את ״שירת
שמוח .ומאחר
מ ל כ ו י ו ת
שבסיום
שירת
הים
מ ל כ ו ת
של ראש השנה(:
ומושל בגויים )תהלים כב ,בם(;
ה מ ל ו כ ה
ל מ ל ך
סוף
ש ב ת ו כ ן
)״והים
בקעת לפניהם״(
לעולם ועד״! נוספו שם שלושה פסוקי
הגמצאים גם ב ב ר כ ת
כי
אשר
לפנינו
י מ ל ו ך
. . .והיחד• ל ה ׳
בסעיף
״ומהללים״
ב ה מ ש ך העניין מ ד ו ב ר ע ל ש ע ב ו ד י ש ר א ל ב מ צ ר י ם ,ע ל ה נ ס י ם והנפ
וזה ג ו ר ר א ח ר י ו — ב ת ו ק ף ש ר ש ו ר
הים״,
שבסיום
התפילה
) ע ו ב ד י ה א ,כ א ( !
ע ל כ ל ה א ר ץ ) . . .ז כ ר י ה י ד ,ט(.
פרקי
סגגון
מקוריים
תפילה
ה ב א נ כ ר ה אוזן ו נ פ ק ח עין ע ל ה ת פ י ל ו ת ה מ י ו ח ד ו ת ל ס י ד ו ר ה ת פ י ל ה ,
חוברו
מלכחחילה
וסגנונם — בפי
תפילה
לשם
ומשנקבעו
המתפללים .נשים לב לפי
נשתגרו — תוכנם,
הסדר לפרקי
לשונם
תפילה ,שיש
בהם
מ ש ו ם ייחוד לשון ,םגגון ו מ ק צ ב .
״ידיד גפש״ ש ל פ י ה מ ק ו ב ל ח ו ב ר ע״י ר׳ א ל ע ז ר אזכרי ,ב ע ל ״ ס פ ר חרדים״,
נמצא
בכמה סידורים בתחילת ברכות השחר ובסידורים אחרים לפני חפילח
מנחה
התיבות של ארבעת הבתים
לערב שבת .לשיר ארבעה בתים ,וראשי
מצטרפים
הגותי
הדור
לשם הויה :״ידיד
זה ביטוייו מ צ ו מ צ מ י ם והוא רווי
ולבביים
נפש
ותיק
הגלה
״ .פ י ו ט
כיםופי־קודש ועשיר כיגויים
גאים
ל ג ב י ה ק ב ״ ה :״ידיד נ פ ש . . .ה ד ו ר ,גאה ,זיו ה ע ו ל ם . . .ותיק״.
ה מ ת פ ל ל ־ ה מ ש ת ו ק ק יוצאת ל ק ר א ת אלוהיה .ויש בלשון הפנייה לבורא
שבזה
הפיוט זכרי־לשון והדי־סגגון לדו־שיח ש ב ש י ר השירים כגון :״נפשי
חולת
א ה ב ת ך ״ ) ש י ה ״ ש ב ,ה ! ה ,ח( .ב ב י ת ה ש ל י ש י ,פ ו ג ה ה פ י י ט ן ל א ל ו ה י ו
וממשיל
בן
את עצמו
ל ב ן
)בחינת ״אם כבנים״( ,והוא מפייט :״וחוסה נא על
אהובך״ .ב ב י ת הרביעי ,הבן
ומשורר
הקודש פוגה ל ה ׳ :״מהר אהוב כי בא מועד״ ,ואחר כך ,לשון ר ב י ם
מ פ ו ר ש ת :
מצד
ה פ ר ט
מתגלגל ל״בני בכורי
י ש ר א ל ״
״וחוגגו כ י מ י ע ו ל ם ! ״ .
ה מ ק צ ב והסגנון הפיוטי ,יש להדגיש ,שאף על פי שהשיר חובר ל כ ת
ח י ל ה ל פ י מ ת כ ו נ ת מ ס ו י י מ ת ) ש ק ו ל ב מ ש ק ל ח ׳ ק ו ל ו ת ב כ ל ט ו ר — עיין ״ ז מ י ר ו ת
של
ש ב ת ״ ,נ .ב ן ־ מ נ ח ם ,י ר ו ש ל י ם ת ש ״ ט ,ע מ ׳ קפג( ,ה ר י ל פ י ה ר ג ש ת נ ו ,א נ ו
טועמים
הקבלה
באותו שיר־מסתורין טעם שירת מקרא על כל סממניה המובהקים,
ג מ ש כ ת
והקבלה
גר דפ ת:
הסגנון,
הדקדוק ואוצר הלשון הם
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
378
בדרך
י.
זיידמן
א.
כ ל ל מ ק ר א י י ם מ ו ב ה ק י ם :״ א ז ,כ י ״ . . .ו ״ ו ה מ ה פ ך ע ב ר ל ע ת י ד * :והיתד!״
״תהיה״ :מקור
במקום
לפני פועל מסויים:
מ ו ח ל ט
נכספתי״:
״נ כ ס ו ף
ויש גם עקבות פסוקי מ ק ר א כמו *אל נא ר פ א נא ל ה * ) מ ת פ י ל ת משה על אחותו
ב מ ד ב ר יב ,יג(.
מרים,
ייחוד
וסגנון
לשון
אתה
גם
מוצא
בהפילה
לרבי
המיוחסת
גחוגיה
בן
ה ק נ ה — ה מ ת פ ל ל פ ו נ ה א ל ה׳ ב ג ו ף ש נ י :ו י ש בו ה ר ב ה — כ מ ו ב ש א ר ה ת פ י
ציווי
לות—מלשון
״קבל,
ובקשה:
נא,
ברכם,
שמרם,
נהל ,פנה״,
טהרם,
ועוד .גם פה ,פונה ה מ ת פ ל ל לה׳ ב ת א ר י ם ש ו ג י ם :״גורא ,גבור ,חסין ,קדוש,
יחיד ,גאה״.
הברכה
החלק
ס י פ ו ר — בלשון
ת י א ו ר — על
ומקיים…״
אמוראי
במלה
ש א מ ר ״
הראשון הוא י צ י ר ת פיוט והגות ,ה מ ח א ר ח א ח ה׳ ו פ ע ל ו :מ ק ו ד ם נ א מ ר
— דרך
דרך
״ ב ר ו ך
שלפני פסוקי־דזמרה ,מחוברח משני חלקים:
וז.
וכר.
ע ב ר
מ י ד ו ח ה׳
בסידורים
״שאמר והיה העולם״ :ואחר־כך גאמר —
ב ה ו ו ה :
ותאריו
)כגון
משוכללים
״אומר
בסידור
ו ע ו ש ה . . .גוזר
שלמה״ לי.
״תפלה
בהרב( נ ד פ ס אותו חלק ,לפי ת ב נ י ת שירה ,וכל שורה מ ח ח י ל ה
ברוך:
ב ר ו ך
ש א מ ר והיה העולם
ב ר ו ך
אומר ועושה
ב ר ו ך
גוזר ומקיים.
ואותן
שורוח
שבח
והלל — הולכות,
אחה מוצא כבר שורות בנות
ח מ ש
ברוך
משלם שכר טוב ליראיו
ברוך
חי ל ע ד וקיים לנצח.
החלק
אלוהינו
השני
״ברוך
של
שאמר״
גדלות
ומתרחבות:
מלים:
הוא
א ר ו כ ה — ״ברוך
ברכה
א ת ה ה׳
מ ל ך ה ע ו ל ם . . .״ ה ח ו ת מ ת :״ ב ר ו ך א ת ה ה׳ מ ל ך מ ה ו ל ל ב ת ש ב ח ו ת ״ .
ב ח ל ק הזה ,נ מ צ א י ם ד ב ר י ם מ פ ו ר ש י ם ה מ ש מ ש י ם
שמקורם
ובשורוח
הסיום
במזמורי
תהילים לדוד ה מ ל ך :״ובשירי
פ ת י ח ה
דוד
לפסוקי־דזמרה
ע ב ד ך — נהללך״
וכוי.
ברכת
״ישתבח״ שלאחרי
פסוקי־דזמרה ק ר ו ב ה ב ה ר ב ה — בתוכן,
ובסגנון — ל״ברוך שאמר״ ויש גם שורשי לשון
למלים
שונות
בשתי
הברכות:
השורש ״שבח״
מ ש ו ת פ י ם ,
הניב
לשונות
בתכונה
שהסתעפו
אלה
ב״בדוך
ש א מ ר ״ . . . :משובח ,בשבחות ,ונשבחך ,מ ל ד משובח ,מהולל ב ח ש ב ח ו ת :
וב״ישתבח״:
״ישתבח ,שיר ושבחה ,מהולל בתשבחות״.
בחלק הראשון שב״בריד שאמר״ שמענו על
ח א ר י
ה ש ם
השונים :ודבר
זה חוזר ונשנה ב ד ר כ י ם שוגות ב״ישתבח״ ,כגון :״ מ ל ד גדול ו מ ה ו ל ל . . .אדון
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
סידור
לשון
הנפלאות,
ובנוסח
התפילה
בורא
כל
379
הנשמות״
וכר.
וכר
לקוחות
)הדוגמאות
ספרה
מנוסח
אשכנז יש ק צ ת שינויים(.
שאמר״
ב״ברוך
וגגדלד,
נאמר :״גהללך
ונפארך״ וכוי!
ונשבחד
ו ב ד ו מ ה ל כ ך ב ״ י ש ת ב ח ״ :״ ל ך נ א ה וכוי ש י ר ו ש ב ח ה ,ה ל ל ו ז מ ר ה ,עוז ו מ מ ש ל ה ,
גצה ,ג ד ו ל ה ו ג ב ו ר ה ,ת ה ל ה ו ת פ א ר ת ״ וכוי.
יש מציינים ,כי ב ב ר כ ת ״ישתבח״ נמצאות מלים שראשי תיבותיהן ,מצמר־
פים
לשמות פרטיים :״שמד לעד מלכנו האל״ — המצטרפות
ובסיום
ל ש ם :ש ל מ ה
ה ב ר כ ה :אדון הנפלאוח ,בורא כל הנשמות ,רבון כל המעשים ,הבוחר
זמרה ,מ ל ך יחיד — ר א ש י
בשירי
)ה(
השורות מצטרפים לשם:
כל
נשמת
א ב ר ה ם .
חי
כשם
שהוסיפו מזמורי־תהלים נוספים לפסוקי־דזמרה בשבתות ובימים טובים
)יט,
הגדול״(— כך
לג ,ל ד :
ה ו ס י פ ו
הלא
צ -צ א ועוד ,ובייחוד מזמור קלו ,ה נ ק ר א ״הלל
באוחם
ימים מצויינים
לברכת
הרחבה
לפסוקי־חמרה,
החתימה
היא ״ נ ש מ ת כ ל חי״ ,ה נ ק ר א ח ב ת ל מ ו ד ) פ ס ח י ם קיח ,ע״א( ב ש ם ״ ב ר כ ח ־
השיר״ .זוהי ת פ י ל ה קדומה ,והיא מ צ ו ט ט ת ג ם ב מ ק ו מ ו ת א ח ר י ם ב ת ל מ ו ד ,כגון
ב ב ר כ ו ת )נט ,ע ״ ב ( :״ א י ל ו פ י נ ו מ ל א ש י ר ה כ י ם ״ וכוי .ש י ר ה ב ר ו כ ה ו מ ב ו ר כ ת
זו מ צ ט י י נ ת ב כ מ ה ס ג ו ל ו ת ס ג נ ו ן ו ד ר כ י ־ ל ש ו ן ה ר א ו י ו ת ל ס י ק ו ר ו ל ע י ו ן :ב ת ח י ל ה
אתה
שימוש
מוצא
״תברך״ — מברכת:
כך
עובר
ו מ צ י ל
)במקום:
״ומפרנס״
מקראי
״תפאר״ — מפארת:
״ותרומם״— מרוממת .אולם אחר־
לשון
להווה:
משורר־הקודש
״ פ ו ד ה
למקצב
זמנים
מובהק:
צורת
ע ת י ד
במובן
הווה:
לשימוש
בצורת
ה מ ש נ ה ,
פועל
ו מ פ ר נ ס ״ וכוי .ו ג ם זאת ,א ף ה ש ת מ ש ב מ ל ה ת ל מ ו ד י ת :
ומכלכל — המקראית(.
תארים
ש ל ״הלל הגדול״ )שם
יש
במקצב
השורה
משהו
קרוב
ב ד ר ך לשון הווה( :״לעושה ,לרוקע,
ל ג ו ז ר ״ ו כ א ן :״ ר ו פ א ח ו ל י ם ,פ ו ק ח ע ו ר י ם ״ וכוי .ו ב ה מ ש ך העניין ,מ ו ב א מ ש פ ט ־
מחרוזת
מקודם
)פריוד בלעז(
ארוד,
שכדאי
להתבונן
לכל
חלק תנאי)מעין רישא(:
א י ל ו
פינו מלא שירה כים,
ולשוננו — ר נ ה כהמון גליו,
ושפתותינו — שבח כמרחבי רקיע,
ועינינו — מאירות כ ש מ ש וכירח,
וידינו — פרושות כנשרי שמים,
ורגלינו — קלות
ואחריה
כאילות —
התשובה לתנאי)הסיפא(:
— אין אנחנו מ ס פ י ק י ם להודות ל ך
www.daat.ac.il
חוליותיו,
בזו א ח ר זו:
אתר דעת -מכללת הרצוג
י.
380
ובהמשך
זיידמן
א.
בא מ ש ל י ם )מושא עקיף( ה מ ת ק ש ר לקודם )״לך״(:
ה׳ א ל ו ה י נ ו ואלוהי א ב ו ת י נ ו .
חלק
באותו
על
מדובר
והטובות
הנסים
״ ג א ל ת נ ו . . .פ ד י ת נ ו . . .ז נ ת נ ו ״
ר ח מ י ך ולא עזבונו חסדיך״:
רונו
ל ע ת י ד — בלשון ע ת י ד :״ואל
מכאן
עבר:
ש ב ע ב ר — ובלשון
וכו׳ :ו ה ח ל ק מ ס ת י י ם :״עד ה נ ה עז־
ואחרי־זה בא משפט קצר,
ח ט ש נ ו ,
תפילה־בקשה
ה׳ אלהינו ,ל נ צ ח ! ״ .
ואילך ,חזרה ל ה י ל ו ל ה׳ ולשיבוחו ,ושוב בסגנון מ ק ר א ,ע ת י ד ־ ה ו ו ה :
״יודו ויברכו״ ו ב ש פ ע י ־ ש פ ע י ם ש ל פ ע ל י ם נ ר ד פ י ם — ה מ ח ו ב ר י ם ביגיהם בו״ו
החיבור:
ובסיום
״וישוררו וירוממו ויעריצו״ עד
הפסקה — כדי
להדגיש ,שאין
״ ו י מ ל י כ ו
כאן
שימוש
את שמך
לשון ש ל
מלכנו״:
העומד
עתיד
לבוא,
אלא עחיד־הווה — פעולה ת ד י ר ה :כדי להדגיש זאת באה המלה המ־
פרשח
והמפורשח :״ ח מ י ד ״.
אם
ראינו ב פ ס ק ה ה ק ו ד מ ת מ ל י ם נ ר ד פ ו ת )״ויפארו וישוררו וירוממו״( הרי
מעתה — מ ש פ ט י ם
ואותו
נרדפים שיש בהם מיסוד ההקבלה הנרדפת המקראית
מספר המלים בכל צלע:
כל
לך
פה
וכל
לשון
וכל
עין
וכל
ברך
בצלעי
יודה
לך
לך
לך
תשבע
תצפה
תכרע —
שירה אלה ,יש גם מיסוד
בראש השורה ״וכל״ :ובאמ־
ה ח ז ר ה :
צ ע — ״לך״.
שורות־שירה
הזמנים:
אלה
הולכות
פ ס ו ק י
בעקבות
מ ק ר א ,
ומכאן
שימוש
עתיד־הווה:
במקרא:
בנשמת:
ת ש ב ע
וכל
לשון
וכל
ברך לך
כי
לי …ת ש ב ע
כל לשון )ישעיה
מה ,כג(
ת כ ר ע
כי לי
ת כ ר ע
כל ב ר ך )ישעיה שם
שם(
י ז מ ר ו
שלושת
לשמך
י ז מ ר ו
ש מ ך ) ת ה ל י ם ס ו ,ד(.
משפטי השאלה תמיהה־פליאה:
מי ידמה לך ?
ומי
ישוה ל ך ?
ומי
יערוך לך?
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
סידור
לשון
התפילה
381
אף הם יסודם במקראי־קודש:
כי
מ י
למי
והניב:
צדק
בשחק
י ע ר ו ך
ת ד מ י ו נ י
לה׳,