א.
אלינר /ירושלים
על שינויי ה נ ו ס ח ו ה ס י ד ו ר י ם ה ש ו נ י ם
פילוג הנוסחים
הדבר התחיל כנראה בסוף תקופת האמוראים )מסביב לשנת 500לסה״נ( או
בתחילת תקופת הגאונים .בחופי הים התיכון היו קיימות כבר קהילות יהו
דיות ,שמרחקן מ ן המרכזים היהודיים )ארץ ישראל ובבל( ה י ה רב ועצום
בשביל הימים ההם .יהודים בודדים נדדו לאספמיה )ספרד( ,פרוביגציה
)דרום צדפת( ,חופי אפריקה הצפונית ובייחוד לרומא ולאיטליה כבר שנים
רבות לפני חורבן ב י ת שני ) 70לספה״׳נ( .קל וחומר שהיו קיימות קהילות
במצרים ,בייחוד בעיר אלכסנדריה ,ש ב ה היה קהל יהודי גדול מ א ד מאז נוסדה
העיר בימי אלכסנדר מ ו ק ד ו ן ) ב מ א ה הרביעית לפנה״ס( ״
1
היהודים האלה קיימו את מצוות התורה כפי יכולתם ,וביניהן גם את מצוות
התפילה .כדרכם של אבותינו ,שלא כתבו דברי תורה שבעל־פה ,היו אומרים
א ת תפילותיהם ב ע ל פה .מ י שאינו יודע לומר א ת התפילה בעצמו ,שומע
מ פ י אחרים ויוצא י ד י חובתו — ולשם זה שליח ציבור חוזר בקול רם על
התפילה שהחפללו הציבור בלחש .מובן שיכלו להיוח שינויים במלים בודדות
או בפרטים קטנים בין דברי מחפלל א ח ד למשנהו .גם מ צ ד הדין אין כלל
דרישה לשמור על נוסח קבוע בתפילה ,כי אם רק בצורה הכללית הקובעת
א ח אופיין של ה ב ר כ ו ת .
במשך הזמן ובמרוצת הדורות התרגלו במקום א ח ד לומר א ת דברי התפילה
2
3
4
1
תיאור של ביהכ״נ באלכסנדריה של מצרים בימי התנאים תמצא ב מ ס כ ת ס ו כ ה נא ,ע״ב
) ו ב ס פ ר האגדה בעמ׳ קכג(.
2
״דברים שבעל פ ה אי אתה רשאי לאומרם ב כ ת ב ״ — גיטץ ס ,ע״ב.
3
והחמירו כ כ ת י ב ת ן עד ש א מ ר ו :״כותבי ב ר כ ו ת כשורפי תורה״ )שבת קטו ,ע״ב עי״ש,
והוא מן ה ת ו ס פ ת א פי״ג(.
4
כ ג ו ן :״מקום שאמרו ל ח ת ו ם אינו רשאי שלא ל ח ת ו ם וכן להפך״ )משנת ב ר כ ו ת א ,ד ( ;
״וצריך שיאמר מעין ח ת י מ ה ס מ ו ך לחתימה״ )פסחים קד ,ע ״ א ( ; ״וכל שלא אמר ׳אמת
ויציב׳ שחרית ו׳אמת ואמונה׳ ע ר ב י ת לא יצא ידי ח ו ב ת ו ״ ) ב ר כ ו ת יב ,ע ״ א ( — ועוד
כאלה.
][392
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שינויי
על
במלים
של
והסידורים
הנוסח
סיבה
אשכנז
נוספת של חילופי
התפוצות
3
ו ז ה ו כנראה המקור הראשון
הנוסחאות.
מנהגי
בות
השונים
א ל ה ואלה ,ובמקום א ח ר ב מ ל י ם א ח ר ו ת
חילופי
393
)איטליה(
בשני
מנהגים נעוצה
וספרד
המרכזים,
ש מ ה ם היו
יהודי
מקבלים א ת הדרכתם הרוחנית :חכמי ארץ ישראל ומנהגיהם וישי
בבל
ומגהגיהן.
היהודיות
הקהילות
באיטליה
צמחו
בתחילה
כנראה
משבויי י ר ו ש ל י ם ש ה ו ב א ו ע״י ט י ט ו ס א ח ר י ח ו ר ב ן ה ב י ת ,וגם ב ד ו ר ו ת מ א ו ח ר י ם
היה ה ק ש ר העיקרי שלהם ע ם ארץ ישראל .ש ם פ ר ח הפיוט ,ש ם עסקו
יותר
בדרשנוח
התלמוד
הבבלי והירושלמי פסקו שם כהירושלמי.
לעומח
תחת
וחיברו
מדרשים — ובדינים
רבים
שיש
בהם
חילוקי
דעות
בין
זה
עמדו
הקהילות
שבמערב
הים
התיכון
) ס פ ר ד וצפון אפריקה(
השפעתן של ישיבות בבל ,גאוניהן וחכמיהן ,שהרי סוף סוף הישיבות
ה ב ב ל י ו ת היו הגדולות והחשובות בעולם היהודי ,ה ת ל מ ו ד הבבלי הוא משוכלל
ומעובד
הלכה
יותר מן הירושלמי ש נ ח ת ם ונערך ת ח ת לחץ ש מ ד ו ת וגזירות ,ולכן
כמותו בכל מקום שהוא חולק על הירושלמי — ובסופו של דבר הוכר
התלמוד
לספרד
ה ב ב ל י על ידי כל ישראל כ ״ ה ת ל מ ו ד שלגו״ .ב מ ש ך ה ד ו ר ו ת הגיעו
ב ו ד ד י ם מ ח כ מ י ב ב ל ,וזה חיזק ע ו ד י ו ת ר א ת ה ק ש ר בין ש ת י ה ג ל ו י ו ת
ואת יגיקתן ש ל קהילות ס פ ר ד מן המרכז ש ב ב ב ל .
האלה
צ ר י ך לזכור ש ב מ ש ך ת ק ו פ ה א ר ו כ ה עמדו גם ס פ ר ד וצפון א פ ר י ק ה וגם ב ב ל
תחת
שלטון מושלים מוסלמיים ,ואילו ארץ ישראל ורוב ארצות אירופה היו
ת ח ת שלטון נוצרי .זה ה ק ל על ה ק ש ר בין ס פ ר ד ל ב ב ל מ צ ד א ח ד ובין א י ט ל י ה
ואשכנז
ל א ר ץ י ש ר א ל מן ה צ ד השני.
מקור
נ ר א ה ש ד ו ב ה ה ב ד ל י ם בין אשכנז
שינוי
לספרד
המנהגים
יכולים להתבאר מתיר
קשר
הגלויות
לשני המרכזים שבמזרח .ההבדלים בין המרכזים האלה מקורם אולי בהבדלים
שהיו קיימים בארץ ישראל עוד לפני החורבן ופיזור העם בתפוצות.
כך הוא ה ד ב ר כ נ ר א ה בנוגע ל ה ב ר ה האשכנזית והספרדית ,שהאשכנזים מ ב ט ־
א י ם כ ל ק מ ץ בשווה ) ,(oבין א ם הוא גדול או קטן והוגים א ת ה ח ו ל ם ב מ ב ט א
אחר,
5
ואילו ה ס פ ר ד י ם מ ב ד י ל י ם בין ק מ ץ גדול ש ב י ט ו י ו כמו פ ת ח א ר ו ך
)(a
כ מ ו ב ן אין שמץ של חילופי נ ו ס ח א ו ת בין ה ק ה י ל ו ת ב מ ק ר א ו ת שבתפילה ,במזמורי
תהלים ו ב פ ר ש י ו ת א ח ר ו ת או פ ס ו ק י ם בודדים שנכללו בתפילה .הללו לקוחים מ ת ו ך
כ ת ב י הקודש הנמצאים ב כ ת ב בידי כל ישראל — ואין הבדלי נ ו ס ח א ו ת התפילה משפיעים
עליהם.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
394
אלינר
א.
ובין קמץ ק ט ן ) ( oשביטוי הוא כ מ ע ט כביטוי החולם .ה מ ב ט א ה ר א ש ו ן ) ה א ש ־
הוא
כגזי(
)הספרדי(
מבטאם
בגי
של
הגליל וצפון ארץ
ישראל ואילו ה מ ב ט א
הוא מ ב ט א ם ש ל בני יהודה והדרום .ה ב ד ל י ם בין בגי יהודה לבגי
גליל
במגהגים
)כגון
בפרק ד של משנת פסחים
עם
השני
ובהלכות
היו
כנראה
״
רבים׳
ומקצתם
נרשמו
ב ס פ ר ו ת חז״ל
ובתוספתא(.
ס ו ף ת ק ו פ ת ה ג א ו נ י ם ) ב ע ר ך 1000ל ס ה ״ נ ( ב ט ל ה ת ל ו ת ן ש ל ה ק ה י ל ו ת
במרכזים
ד
מנהלים
היחד•
מרוחקים ובכל מדינה ובכל ציבור קמו חכמים וגדולי תורה שהיו
א ת בני עדותיהם בדרכי התורה .התחילה ״תקופת הרבנים״ ומעחה
האפשרות
פסוקה(
מזה
להתפצלות
המנהגים
)כמובן
רבה עוד יותר :נתגבשו סידורי
גם
בעצם
לתפילה
עצמה
התפילות
בימי
הקבועות,
שבתות
רק
בעניינים
שאינם
תפילה השונים שינרים
וביותר רבו השינויים
קלים זה
בפיוטים
מ צ ר י נ ו ת )ראש חודש ,חגוכה.
ארבע
הלכה
שנוספו
פרשיות
וכד׳( ,ב ח ג י ם ,ב ת ע נ י ו ת )סליחות( ו ב י מ י ת ש ו ב ה .
סידורים
ורק
ומחזורים,
סליחות וקיגות אלה ,ש ר ב י ם
גשארו
מהם
ב כ ת ב יד,
מ ק צ ת ם נ ד פ ס ו ה ח ל מ ה מ צ א ת ה ד פ ו ס )סוף ה מ א ה ה־ (15ח ש ו ב י ם ע ד מ א ד
נוסחאות התפילה ולחקר הפיוט והשירה העברית.
למחקר
הסידורים
הנפוצים
בדפוס
הסידורים
המצויים היום בחנויות ה ס פ ר י ם ובהם מ ש ח מ ש י ם ה מ ח פ ל ל י ם — ה ם
מטיפוסים
מועטים בלבד.
א.
שנים הם מטיפוס
מובהקים
)א(
נוסחאות
מן
אחדים ,שישנם רק ב ה ם :
בשבת
אחר
קריאת
של ״יקום פורקן״
התורה
יש
בהם
״מי
לפני
שברך״
ב א ר מ י ת — ד ב ר זה אינו נ מ צ א ב כ ל
לקהל
שתי
הסידורים
הטיפוסים האחרים.
)ב(
6
נ ו ס ח
א ש כ נ ז ,
ואפשר להכירם על פי סימנים
בהוצאת ס פ ר ת ו ר ה ב ש ב ת ויומ־טוב אומר החזן פסוק י ש מ ע ישראל״
ק ל להסביר איך נוצר שינוי המנהגים הנזכר שם במשנה ה )*ביהודה היו עושין מ ל א כ ה
ב ע ר ב י פ ס ח י ם ד ד חצות ,ובגליל ל א היו עושין כ ל ל י ק ר ״ ( :בני גליל שדרך א ר ו כ ה
לפניהם היו עולים לרגל כ מ ה ימים לפני החג ו ב ע ר ב פ ס ח היו נמצאים כ ב ר בירושלים
מאז ה ב ו ק ר ועשו כ ל היום — יום ה ק ר ב ת ק ר ב ן פ ס ח —
מעין יום־סוב .בני יהודה
הקרובים לירושלים היו משכימים בערב פ ס ח ב ב ת י ה * מסיימים א ת מ ל א כ ת ם ו ש מ י ם
לדרך
פעמיהם להגיע לירושלים לזמן ה ק ר ב ת
ה ק ר ב ן — ל כ ן נקבע מ נ ה ג ם ל ע ש ו ת
מלאכה בערב פ ס ח עד חצות.
7
כדאי להזכיר א ת
סיפור א ר ב ע ת השבויים
היססוריה.
www.daat.ac.il
שבספר
הקבלה
להראב״ד וגם
בספרי
אתר דעת -מכללת הרצוג
על
שינויי
כך
אחר
הנוסח
והסידורים
״ א ח ד )הוא(
ואחר
אלהינו״
השונים
כך
395
״גדלו לה׳
אתי״
8
ובחול
מחחיל
״גדלו*.
ב ס ד ר קדושה ש ב ח ז ר ת הש״ץ נאמרים בימי חול וגם במגחה של ש ב ח
)ג(
ויו״ט,
פסוקי
בין
הקדושה
רק
משפטים
קצרים:
״לעומתם
ברוך
יאמרו״
)או ״ מ ש ב ח י ם ו א ו מ ר י ם ״ ( ,״ ו ב ד ב ר י ק ד ש ך כ ת ו ב ל א מ ר ״ .ב ש ב ת ויו״ט ב ש ח ר י ת
ה ר ח ב ו ת פ י ו ט י ו ת ה מ ח ח י ל ו ת ״אז ב ק ו ל ר ע ש גדול״ ו א ח ר כ ך ״ מ מ ק ו מ ך
ישנן
תופיע״:
מלכנו
במוסף של
ש ב ת ויו״ט
ההרחבות
מתחילות:
״כבודו
מלא
ע ו ל ם ״ ו א ח ר כ ך ״ מ מ ק ו מ ו ה ו א י פ ן ב ר ח מ י ם ״ )או ״ ב ר ח מ י ו ״ ( — ,ה צ ו ר ו ת ה א ל ה
קדושה ישנן ר ק בסידורים מן הטיפוס האשכנזי.
של
ע ו ד ס י מ נ י ם מ ו ב ה ק י ם ש ל א מ נ י נ ו כאן.
וישנם
הסידורים
ראת
״מנהג אשכנז״ והשנייה ה נ ק ר א ת ״מגהג ספרד״.
״מגהג אשכנז״ מקובל אצל האשכנזים
ו.
החסידות
פה
מן הטיפוס האשכנזי מ צ ד י ם בשתי צורות עיקריות ,האחת הנק
הנקראים ״מתנגדים״ )לתנועת
מיסודו ש ל הבעש״ט( או ״פרושים״ והם ב ע י ק ר יוצאי מרכז אירו
ומערבה ,ליטא ,ק צ ת מ מ ח ו ז ו ח רוסיה ,ח ל ק מ ה ו ג ג ר י ה ועוד.
מסימני
ההיכר של סידורים אלה
הם:
)א(
ב ר כ ת ״ ב ר ו ך ש א מ ר ״ ק ו ד מ ת ל מ ז מ ו ר ״הודו לה׳ ק ר א ו בשמו״.
)ב(
ב ק ד י ש ״ ו י מ ל י ך מ ל כ ו ת י ה בחייכון ו ב י ו מ י כ ו ך )ואין ש ם ה מ ל י ם ״ויצמח
פורקניה
)ג(
קדושת
.11
ו י ק ר ב )קץ( מ ש י ח י ה ״ ( .
כל הקדושות ש ב ח ז ר ח הש״ץ פותחוח ״נקדש א ה ש מ ך בעולם״ ורק
מוסף ב ש ב ת ויו״ט פ ו ת ח ת ״ נ ע ר י צ ך וגקדישך״ וכר.
״מנהג ס פ ר ד ״ )האשכנזי( מ ק ו ב ל אצל האשכנזים
)ההולכים
בעיקר
ב ש י ט ת ר׳ י ש ר א ל ב ע ל ש ם טוב — נ ו ל ד ב־ — 1700וחלמידיו( והם
יוצאי פולין ,גליציה ,אוקראינה .ח ל ק ממחוזות רוסיה ,ר ו מ נ י ה ועוד.
מסימני
)א(
הנקראים ״חסידים״
ההיכר של סידורים אלה הם:
פ ס ו ק י ד ז מ ר א מ ת ח י ל י ם ״הודו לה׳ ק ר א ו בשמו״ ,א ח ר י זה עוד מ ז מ ו
רים ופסוקים )״מזמור שיר חנוכת הבית״ ,״למנצח בנגינות״ ,מזמורים נוספים
בשבת
)ב(
ויו״ם( — ו ר ק א ח ר י כן ב א ה ב ר כ ת ״ ב ר ו ך ש א מ ר ״ .
ב ק ד י ש א ח ר י ״ ו י מ ל י ך מ ל כ ו ח י ה ״ א ו מ ר י ם ו י צ מ ח פ ו ר ק נ י ה ו י ק ר ב )קץ(
משיחיה״.
)ג(
כל הקדושות ש ב ח ז ר ת הש״ץ פותחות ״נקדישך ונעריצך״ ,רק הקדו
ש ו ת ש ל כ ל ה מ ו ס פ י ם )גם ש ל ר א ש חודש וחול המועד( פ ו ת ח ו ת ״ כ ת ר יתגו לד״.
8
ואף על פי ש ב ק צ ת קהילות אשכנז התחילו גם ב ש ב ת ויו״ס רק ״גדלו״ — נדפסים
עכשיו גם שני הפסיקים הראשונים בכל סידורי אשכנז.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
א.
396
אלינר
בכלל ישנן בסידורים אלה השפעות רבות של נוסח ס פ ר ד ) ל כ ן נקראו ״ מ נ ה ג
ספרד״( ויש בהם גוונים רבים של תערובת נוסח אשכנז ונוסח ס פ ר ד .
]בין סידורי ״מנהג ספרד״ תופס מקום מיוחד הסידור הנקרא ״נוסח האר״י״,
הנהוג בין חסידי חב״ד )ליובאוויטש( ,שנוסחאותיו מבוררות ביותר ,כאשר
יסד והכריע הרב ר׳ שניאור זלמן מלאדי )נולד בחק״ז ,(1747ב ע ל ספר
התניא *ושויע של הרב*.
בין סימני ההיכר של סידור זה לעומת סידורי ״מנהג ס פ ר ד ״ האחרים
אפשר ל ה ז כ י ר :
)א( אין בו תפילה מוקדמת )״לשם יחוד״ או ״הנני מוכן״( לפני ע ט י פ ת
טלית ולפני הנחת תפלין.
)ב( בברכות השחר שלוש הברכות ״שלא ע ש נ י . . .״ נמצאות קרוב לסוף,
לפני ״המעביר שינה״.
)ג( בסיום ברכת יוצר אחרי הפסוק ״לעושה אורים גדולים כי לעולם
חסדו״ באה מ י ד ה ח ח י מ ה :״ברוך א ת ה ה׳ יוצר המאורות״.
)ד( בסיום ב ר כ ת גאולה של ש ח ר י ח )לפני שמונה עשרה( ,א ח ד י הפסוק
״ה׳ ימלוך לעולם ועד״ מ מ ש י ך ״ונאמר גואלנו ה׳ צבאות שמו קדוש ישראל.
בא״י גאל ישראל״.
)ה( בשמונה עשרה של ח ו ל :״ולירושלים ע י ר ך . . .כ א ש ר דברת׳ וכסא
דוד עבדך מהרה בתוכה תכין ובנה אוחד! בקרוב בימינו בנין עולם .בא״י
בונה ירושלים״.
9
)ו( במוסף של ש ב ת :״תקנת )בקו׳׳ף ולא בכ״ף( ש ב ת וכו׳״[.
ב .נ ו ס ח ס פ ר ד — מ ש ת מ ש י ם בו היהודים הנקראים ״ספרדים״ והם
יוצאי ארצות צפון אפריקה ,רוב הבלקן ותורכיה ,סוריה ,בבל ,פרס ,מצרים
ועוד.
מסימני ההיכר המיוחדים לנוסח זה )המסומנים בכוכב משותפים לנוסח זה
ולנוסח תימן ,שעליו ידובר הלאה(:
)א( בקדיש אחרי ״דאמירן בעלמא״ נ מ צ א :״יהא שלמא רבא מן שמיא,
חיים ושבע וישועה ונחמה ושיזבא ורפואה וגאולה וסליחה וכפרה וריוח
והצלה לנו ולכל עמו ישראל ואמרו אמן״.
9
דוגמאות ב ו ל ס ו ת של ת ע ר ו ב ו ת נ ו ס ח ו ת אשכנז וספרד בסידור מנהג ס פ ר ד האשכנזי
אפשר ל ר א ו ת ב מ ק ו מ ו ת אלה בשמונה ע ש ר ה :לפני ח ת י מ ת ב ר כ ת -ח ו נ ן הדעת־ ,ב ת ו ך
ב ר כ ת ״ ר פ א נ ו ׳ ,ב״השיבה שופסינו״ — ו-צדקנו בצדק ו ב מ ש פ ס ״ ,בסיום ״שמע ק ו ל נ ו
— ״כי אתה שומע ת פ י ל ת כ ל פה עמך ישראל ברחמים״ ,בסיום התפילה — ״ ו ס ו ב יהיה
בעיניך לברכנו ו ל ב ר ך את כל ע מ ך בית ישראל בכל עת ובכל שעה בשלומך ברוב עוז
ו ש ל י ם ״ — ועוד ר ב ו ת אחרות.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שינויי
על
)ב(
והסידורים
הנוסח
397
השונים
ב ק ד ו ש ה ש ב ח ז ר ת הש״ץ א י ן ה ר ח ב ה גם ב ש ח ר י ת ש ל ש ב ת ויו״ט ,כי
אם ר ק ״ ל ע ו מ ת ם מ ש ב ח י ם ואומרים״ ,״וב׳־ברי ק ד ש ו כ ת ו ב לאמרי׳ :ב ק ד ו ש ת
ש ל ש ב ת ויו״ט ישנן ה ה ר ח ב ו ת ״כבודו מ ל א עולם״ ,״ממקומו הוא יפן
מוסף
ברחמיו״,
)ג(
״שמע ישראל״.
ב ר כ ת השנים בשמונה עשרה יש לה שתי נוסחאות :בקיץ היא מתחי־
ל ה ״ ב ר כ נ ו ה׳ א ל ה י נ ו ״ ו ב ח ו ר ף ה י א מ ת ח י ל ה ״ ב ר ר עלינו״ ,נ א מ ר ב ה ״ותן ט ל
ומטר״ והיא ה ר ב ה יותר ארוכה.
•)ד(
ברכת
ירושלים
•)ד(.
תפילת
לפני
בין
המנחה
בחול
בשבת
בין
מזמור
קוראים
פד:
על ה ג ת י ת לבני ק ר ח מזמור .מה ידידות״ וכר.
במוסף של ש ב ת ושל ראש חודש מזכירים א ת פסוקי הקרבן ,א ב ל אין
פסוקי
)ז(
קרבן במוספים של ימים
ב ר כ ת המזון
ולא
טובים.
מ ת ח י ל ה :״בא״י אמ״ה הזננו ולא ממעשינו,
המפרנסנו
מ צ ד ק ו ת י נ ו ה מ ע ד י ף ט ו ב ו ע ל י נ ו ,הזן א ו ת נ ו ו א ת ה ע ו ל ם כ ו ל ו ״ וכוי.
ג.
נ ו ס ח
וגם
של
ירושלים
״תשכון
ע י ר ך כ א ש ר ד ב ר ת ״ וכוי.
״למנצה
)0
בניין
שבשמונה
עשרה
מתחילה
בתוך
)מנהג בני רומא( נוהג ב ק צ ת קהילות איטליה
א י ט ל י א נ י
ב ב י ת ה כ נ ס ת שנוסד על ידי יוצאי איטליה בירושלים) .בתקופת פ ר י ח ת ה
יהדות א י ט ל י ה היו ב ר ו ב קהילותיה גם בתי כ נ ס ת ש ה ת פ ל ל ו ב ה ם בנוסח
ספרד
וגם בתי כ נ ס ת ש ל נוסח אשכנז(.
ב ד ר ך כ ל ל נוסח זה ק ר ו ב י ו ת ר מן ה א ח ר י ם ל נ ו ס ח אשכנז ,א ך א פ ש ר ל ה כ י ר ו
היכר המיוחדים לו:
בסימני
בערבית ליל ש ב ח אחרי ״ברכו״ מתחילה הברכה
)א(
אמ״ה
אשר כלה מעשיו ביום
)יומם(
ו ל י ל ה ,ג ו ל ל א ו ר ״ וכוי.
הברכה
ו י ק ר א ה ו ש ב ת ק ו ד ש וכוי ב ו ר א י ו ם
אחרי קריאת שמע של ע ר ב י ת בליל ש ב ת מ ת ח י ל ה :״אמת ואמונה
בשביעי)קיימת(
)ב(
השביעי
ה ר א ש ו נ ה :״בא״י
ג ז ר ת ד ב ר ת ,ה ק ש ב נ ו ו ש מ ע נ ו ז כ ו ר ״ וכוי.
במזמורים
הנוספים
בשבת
מפסוקי
דזמרה
נמצא
״מזמור
לתודה״
) ח ה ל י ם ק( ו א ח ר י ו ה ל ל ה ג ד ו ל )קלו( ו ר ק א ח ר י כ מ ה מ ז מ ו ר י ם א ח ר י ם ה מ ז מ ו ר
שלפניו)קלה(
)ג(
בברכת
ירושלים
ותבנה
״ ה ל ל ו י ה ה ל ל ו א ת ש ם הי״ — וכל זה ל פ ג י ״ ב ר ו ך ש א מ ר ״ .
המזון
הברכה
השלישית
חותמת
״בא״י
בונה
ברחמיו
בנין
אמן״ .ואחרי ז ־ נ ו ס ף :״בחיינו בניהרה בימינו ויבוא גואל ויגאלנו
עיר
ציון
ותכון
העבודה
בירושלים״ — ואחרי
זה
מתחילה
הברכה
הרביעית.
ד.
בתימן
נ ו ס ח
ת י מ ן — לפיו מתפללים
רבים
מיוצאי
התפללו בנוסח ספרד(.
www.daat.ac.il
תימן )קהילות רבות
אתר דעת -מכללת הרצוג
א.
398
אלינר
עיקרו של הנוסח הזה הוא כנראה ארץ ישראלי ,ולכן יש בו פרטים הרבה
הקרובים לגוסח אשכגז .אך הוא הושפע הרבה גם מגאוני בבל )סידור רב
סעדיה גאון( ובייחוד מהרמב״ם ,ואחרי כן חדרה לתוכו גם ה ש פ ע ה הסידור
גוסח ספרד.
סימגי היכר מיוחדים לסידור זה )הגקרא ״תכלל״ מלשון ״כללי׳— מעין
״מחזור״( הם א ל ה :
)א( בברכות השחר אין בו ברכת ״הגוחן ליעף כח״.
)ב( ב י מ י החול אינו מרבה בפסוקי ח מ ר א ,כי אם ר ק :״ברוך שאמר,
מזמור לתודה ,יהי כבוד ,א ש ר י — תהלה לדוד״ וכר.
)ג( ב ק ד י ש :״וימלוך מלכותיה ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה ויפרוק
ע מ י ה בחייכון׳ וכר.
)ד( בקדיש אחרי ״דאמירן ב ע ל מ א ״ :״יהא שלמא רבא מן שמיא וסיעתא
ופורקנא ורווחא וחנא וחסדא ורחמי עליכון ועלנא ועל כל קהלהון דבל בית
ישראל לחיים ולשלום ואמרו אמן״.
)ה( בכל קדושה שבחזרת הש״ץ ישנן ההרחבות :״כבודו והודו מלא העו־
לם״ וכוי ,״ממקומך מלכגו תופיע״ וכר — גם במוסף של ש ב ת ויו״ט ,ואין
פסוק ״ ש מ ע ישראל״ בקדושה.
) 0ב ר כ ת השנים בשתי נוסחאות :ארוכה לחורף וקצרה לקיץ ,ושתיהן
מ ה ח י ל ו ת ״ברכנו ה׳ אלהינו בכל מעשה ידינו״.
)ז( התחנון שאחר ש ח ר י ת ומנחה בימי חול מתחיל ״לפניד אני כורע
ומשתחוה ומתחנן״.
ויש בו שינרים רבים ,גם בגוסח גם בניקוד ,שאינם בשאר כל הסידורים.
סידורי
תפילה
קדמונים
החפילה והברכות הן חלק מן התורה שבעל פה ולכן לא נכתבו במשך זמן
רב " ׳ אד ברור הדבר שהיו ידועות ושגורות על פי המתפללים.
מתוך ה כ ת ב יכלו לקרוא רק פסוקים או פרשיות מ כ ת ב י הקודש ,שהם
כלולים בסדר התפילה .דוגמה לזה נמצאה במצרים בפיסת נייר ,הידועה
בשם ״ פ פ י ר ו ס נ א ש ״ ״ שעליה כתובים עשרת הדברות והחחלח
קריאת שמע ,כי כך כנראה היה סדר ת פ י ל ת ם בזמן הבית )עי׳ מ ש נ ת ת מ י ד
פיה ,מ״א(.
10עי׳ לעיל עם׳ 392ב ה ע ר ו ת 2ו־.3
11צילום ממנו ו ק צ ת דברים עליו תמצא בקובץ מעינות וי ,המוקדש ל ח ג השבועות,
בעמודים .91-89
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שינויי
על
והסידורים
הנוסח
399
השונים
מדורות התנאים והאמוראים לא נשמר שום סידור׳ אך במשנה ובתוספתא
בתלמוד הירושלמי
וכן
היא מסכת
ביטויים
תפילה
והבבלי
״ברכות״ — מדובר
3
1
— בייחוד
הרבה
במסכת
בעניני
תפילה
1 2
הראשונה
ש ב כ ל אלה,
וברכות,
שם
מובאים
וחלקים מן ה ת פ י ל ה השגורה על פי הכל ,א ב ל אין ב כ ל א ל ה סידור
שלפיו אפשר להתפלל.
יותר על סדרי תפילה וגוסחותיה גאמר
ב מ ס כ ת
1
ס ו פ ר י ם י • ,שעיקר
עניינה
הלכות ס פ ר תורה וכתבי הקודש וקריאתם ,וממילא ה י א עוסקת גם
בסדרי
וברכות
בית
הכנסת,
תפילה
בציבור
וחזן
ומעתיקה כמה
תפילות
במילואן .א ף ע ל פי ש מ ס כ ת סופרים מ ש מ ש ת כ מ ק ו ר קדמון לפוסקים בדיוני
הם
בעניני הפילה ונוסחאותיה ,אין אנחנו קובעים הלכה ב כ ל מקום לפיה,
ולכן
רובם
אפשר למצוא ב ה הרבה מנהגים ונוסחאוח שאין ל ה ם עוד זכר היום —
מנהגי א ר ץ ישראל קדומים.
ר ק כאשר התירו לכתוב דברי תורה שבעל פ ה משום ״עת לעשות לה׳ הפרו
ת ו ר ת ך ״ ) ת מ ו ר ה יד ,ע״ב( נ ת פ ש ט ה ה י ת ר גם ע ל כ ת י ב ת ברכות.
הסידור
מ א ה
הקדום ביותר שבידנו ,שבו כתובים נוסחאות תפילה הוא
ב ר כ ו ת
ס ד ר
ש ל ר ב נטרונאי גאון )לפני יותר מ 1100שנים( ,שנשאל
כ י צ ד אגו מקיימים מ ה ש א מ ר ו חז״ל )מגחות מ ג ,ע ״ ב ( :״חייב א ד ם ל ב ר ך מ א ה
ב ר כ ו ת ב כ ל יום״ — והוא ה ש י ב ב ר ש י מ ה ש ל מ א ה ב ר כ ו ת ש ב כ ל יום ,א ב ל אין
בתשובתו סדר תפילה שלם.
סידור
שנים
תפילה ממש הוא
אחדות אחרי
ר ב
ם י,ד ו ר
ע מ ר ם
גאון,
שנשלח לספרד
ת ש ו ב ת ר ב נ ט ר ו נ א י גאון ,ואולי כ ת ו צ א ה מ מ ג ה ,ש ה י א
עוררה א ת בגי הקהילה לבקש מן הגאון סידור שיכלול א ת כל ס ד ר התפילות.
הסידור הזה
נדפס
בימינו
פעמים
נמצאים בו
אחדות ,א ב ל
דברים
רבים
)בייחוד פיוטים( ה מ א ו ח ר י ם מ ז מ נ ו ש ל הגאון ו ל א יכלו ל ה י כ ח ב ע ל ידו .ע י ק ר ו
של הסידור הוא לפי הנוסח
הנקרא היום ״נוסח ספרד״ ,והפוסקים
מרבים
להשתמש בו ל ש ם בירוד ש ל דיוקים והלכות של תפילה.
סידור שוגה מ ז ה הוא
ס י ד ו ר
ר ב
ס ע ד י ה
ג א ו ן ) ח י א ח ר י ש נ ת ,(900
שהיה פ ע ם נ פ ח מ א ד ב כ ת ב י יד ,א ב ל א ח ר כ ך נ ש ת כ ח ונשאר ד ק בספריות.
לפני זמן מועט
1 5
נ ד פ ס ב פ ע ם ה ר א ש ו נ ה ו ע ו ר ר עניין ר ב .זה א י נ ו ר ק ס י ד ו ר
13שנערך בערך בשנת .500
12נערכו עריכה אחרונה בערך ב ש נ ת 200לםפה״נ.
14נערכה כנראה בתחילת ת ק ו פ ת הגאונים — בערך — 6 0 0ונדפסת כ מ ע ט ב כ ל ש״ס בבלי
אחרי מ ס ׳ עבודה ז ר ה ואבות ,ויצאה גם במהדורות מיוחדות )באחרונה ע״י היגר,
ניו־יורק ,תרצ״ז(.
15ב ש נ ת תש״א ) (1941בירושלים ,בהוצאת ״ מ ק מ י נרדמים״ ,למלאת אלף שנים לפטירתו
ש ל הגאון.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
400
אלינר
א.
בלבד ,א ל א אוסף גדול ש ל הלכות וענינים השייכים ל כ ל ב ר כ ה ולכל תפילה,
ב ס ד ר מ ק ו ר י וגאוני ,ו ב ה ם מ ש ו ב צ י ם — מ ל ב ד
מסודרים
הברכות
והתפילות
הקבועות — ה ר ב ה פיוטים לחגים ולתעניות )סליחות( ,ר ו ב ם ח י ב ר ר ב סעדיה
גאון עצמו.
גם גדולי הדורות הבאים חיברו סידורים ,ש מ ק צ ת ם הגיעו לידנו .כן נדפס
בשנת
ת ר ע ״ ב )(1912
הנראה
ס י ד ו ר
המכיל הלכות ופסקים ,אשר כפי
ר ש ״ י ,
נאספו על ידי תלמידי דש״י.
נתפרסם
ביותר
ו י ט ר י ״ ,
״ מ ח ז ו ר
רבנו
שחיברו
מויטרי,
שמחה
א ח ד מתלמידי רש״י ,ובו כ ל ל לא ר ק תפילות והלכותיהן ופיוטים ופירושיהם,
א ל א נ ם דיני א י ס ו ר והיתד ,ה ל כ ו ת צ י צ י ת ותפילין ומזוזה ו ס פ ר ת ו ר ה ועוד
המחזור
הרבה.
בשנת
והחשוב הזה
הגדול
נדפס
״מקיצי
לראשונה ע״י
נרדמים״
ת ר ג ״ ג ).(1893
הרמב״ם כלל
גם
בספרו
״משנה
קריאת ש מ ע ותפילה ,אלא גם
בקיצור
תורה״ לא ר ק
״ ס ד ר
ת פ י ל ו ת
הלכות
כ ל
ברכות
ה ש נ ה ״ ,
והלכות
הכולל
ו ב ה ש מ ט ו ת )שכגראה געשו ע ל ידי הסופרים( א ת גוסח כ ל ה ת פ י ל ו ת
המזון.
וברכת
נוסחאות של תפילות וברכות נמצאות גם
ב ע ל הטורים ,חי מ ס ב י ב ל־(1300
חי
קארו,
ההלכות
בצפת
ב ט ו ר
ו ב ש ו ל ח ן
א ח ר י (1500ו כ ן ע ו ס ק י ם
אורח חיים )לר׳ י ע ק ב
ע ר ו ך
אורח חיים )לר׳ יוסף
בנוסחאות
מספרי
תפילה
רבים
ומספרי המנהגים ש ל ראשונים ואחרונים.
מקום
בעניין זה
מיוחד
הספר
חופס
)מחברו ,ר׳
״ א ב ו ד ר ה ם ״
דוד
א ב ו ד ר ה ם ,ש ח י ב ס פ ר ד מ ס ב י ב ל־ ,1350ק ר א לו ״חיבור פ י ר ו ש ה ב ר כ ו ת וה
תפילות״(,
המפרש אח כל
הגמצא
בסידורים )גם
המשניוח
פרקי
״איזהו
מקומן״
ו״במה מדליקין״( ומביא מנהגים שוגים ומסביר א ת טעמיהם ונימו
בכל
נזכרים סידורי
קיהם.
הספרים
תפילה
להם
האלה,
שנחחברו עוד לפני
המצאת הדפוס
שונים )לפעמים ה ם נ ק ר א י ם ב ש ם ״מחזור״ או ״מנהג״ פלוני( ,שהיו
מהלכים
בימים ההם ,אשר
בימינו נדפסו מקצתם ,אבל רובם
נשארו
ב כ ת ב י י ד בספריות .ה ס י ד ו ר י ם ־ ה כ ה ז ו ר י ם האלה שונים זה מזה ב פ י ו ט י ם ל ש ב
תות,
לחגים
התפילה
ובהתאם
ולתעניות — אבל
הקבועה
בהתאם
יש בהם
לנטייתם אל
גם קצת
נוסח
שינויי
ס פ ר ד או
נוסחאות
בעצם
אשכגז או
צרפת,
להשפעתם של הפוסקים ו0פרי המנהגים ,שאחריהם הקהילות האלה
נגררות.
מספר
המחזורים והמנהגים האלה הוא ר ב מאד ,ואנחנו נרשום פ ה ר ק חלק
מ ה ם ונסדר אותם ב ס ד ר א״ב עפ״י שמות מקומותיהם:
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שינויי
על
)א(
הנוסח
מחזור אויניון,
והסידורים
קרפנטרס
401
השונים
בקהילות
ומונפליר— נהג
שבדרום
האלה
צ ר פ ת והוא מ א ח ד בתוכו מגהגי א ר ץ י ש ר א ל ומנהגי ב ב ל בהיותו מוש
פע
)ב(
גם מ ס פ ר ד וגם מ צ ר פ ת ואשכנז.
אפ״ם
סידור
בקהילות
של
)ג(
)= אסטי,
איטליה ושל צרפת.
ספרד
ספרד(— נדפס
שבסלוניקי שהמשיכו
גולי
לפני כ 300ש ג ה לצורך
ל ה ת פ ל ל ל פ י נ ו ס ח זה.
מנהג בגדד — בימינו נשתוו בו נוסחאות החפילה לגמרי לנוסח ס פ ר ה
ונשארו
)ה(
מנהגים מיוחדים רק בפיוטים ובסדר ההפטרות.
מחזור נוסח
מחזור
)ו(
מחזור
)ז(
ברצלונה ,מנהג קאטאלוניה — נדפס שנים
אחדות לפני
ארגון.
והראן־תלמסאן — היא
תלמסאן
העיר
במדינת
אורן
והעיר
אלג׳ריה
ה ס מ ו כ ה לה.
ס ח ר כפא וקרסוב והגלילות — בחצי האי ק ר י ם ב ד רום רוסיה .בנוסחו־
תיו
)ח(
הוא ק ר ו ב למחזור רומגיא.
מחזור רומניא — נהג
ובארצות
בדורות
ב מ ד י נ ת ר ו מ א ה מ ז ר ח י ת ,הייגו ביוון,
בטורקיה
הבלקן.
סידורים
מהם
קרוב
פיימונטי )צפון איטליה( וגם בו נ י כ ר ת ת ע ר ו ב ת ה ה ש פ ע ו ת
מחזור ארגון )במלכות
)ד(
פוסנו ,מונקלוו(
נהג עוד
עד
לימינו
עם
פירוש
על
וספרים
תפילה
האחרונים נדפסו סידורים ר ב י ם מ א ד ע ם ת ו ס פ ת פירושים וכוונות —
על פי פשט ,מ ה ם ע ל פי ד ר ש ומהם על פי הסוד — וגם בצירוף דינים
מ ה ם נ ת פ ש ט ו וחזרו ונדפסו ב כ מ ה מהדורוח.
ורבים
הפירושים הם בעלי מ ג מ ו ת שונות :יש המפרשים פשטם של דברי התפילה
ויש העוסקים בדקדוק ,מ ק צ ת ם מ ב י א י ם כווגות ע ל פ י ה ק ב ל ה ו א ח ר י ם מ ס ב י ר י ם
הסברים
היסטוריים — ועוד דרכים
מאחדים
בתוכם אחדות מן הדרכים האמורות לעיל.
מן
הסידורים המפורשים הנפוצים ביותר נזכיר פ ה :
)א(
על
ומגמות
ש ו נ ו ת לפירושים ,שלפעמים הם
ס י ד ו ר ר ׳ י ע ק ב ע מ ד י ן ) ״ ב י ת אל״( ,ש ב ו פ י ר ו ש י ם ר ב י ם מ א ד — ג