התעניתליום חמישי שלפניו -,ואנו נוהגים שלא להקדימו לחמישי אלא
מתענין,בששי אע"פ שהוא ערב שבת,
מהכין לומר אבינו'מלכנו בכל עשי"ת אף בשבת שבהם,
.והם מוחים שלא לאומרוי בשבת ,אלא א"כ הואיום ראש השנה או יום
הכפורים,
ו
נ
א
ש
.
4
ל
ר
ב
ר
עלן .במחילת כבור כל רב
רל
בח
ומהנהונ;
'
ל
ל
נבון ומשכיל ונאמר.
וגאון
כד.
,העניןהראשון.
מנהג קדוםבארצית צללו מימי קדם ,בימי הרבנים הגדולים ,וכן
ב ארץ לרפא ובאשכנז שאומרים אתר ברכת אהבת עולם כשנאים
להתחיל בקריאת שמע ,אל מלך נאמן ,ובאמתלא היה מנהג זה לא
.בארץ המערב בא"י ולא בארץ המזרה; וגם לא בא רץ ק מלוניאן אשר
היתה מקרם בכלל ארץ ספרד ,ובבר הניע לירינו מחזורים מארץ
קמלוניא כתועים מזמן קדם קדמתה שלא היה [מנהג זה] כי היה
8
מנהגם כאלץ מפרד ברוב הדברים או בכלם ,ובימי ר' זרחיה הלוי
שיצא כבחורתו מעיר גירונדא 8וזבה ללמוד ב מנדל לוניל 4ועמד
שם זמן רב וחזר לו לשמויהנהיג בשם כלבני הקהל נמנהנ הארץ הלזו,
ונקבע במחזרותיהם כדרך שהוא קבוע במחטרים שלנו .ובהניע תור הרב
הנרול ר' משה בר' נחמן .ז"לן ראה שמקודם לאהיו נוהגים כך
ושבכל ארץ ספרך לא היה אומרים אותו ונתקשהבעיניו על שהיו אומרים
אותו ,מצורף למה שהיה הרב בר מחלקתו של הרב ר' זרחיה ומגיה על
ד הרבז"ל
ספרה עד שחיבר מזה ספר נכבד קראו ספר מלחמות יהעי
ימ1לא 6ושהרב
יר מ מול
ינ 1מ א
ששאל בזה את הרג המופלג רב
ז"ל השיבו שהוא פעותו ושאין אומרים אותו בכל מפרד ,ולא בארץ ישראל
ונתבטל המנהג עלפי הרב ונמחק מן המחטרים ,והחזיק הרב טובה לעצמו
ה על ירו ,ונתן מעט לדבריו
ונתז שבח והודאה לאל על שנהבמל השבושהי
מפני שברכת אהבת עולם הוא קרבת .מצות שמע ואין להפסיק ,והביא
ראיה ע"ז מטה שאמרו בירושלמי של ברכות (כ"ד ע"ב) הפורם על שמע
והנושא את כפיה והקורא.בתורה ,והמפמיר בנביאן
והעשרלפני
'
החיב"
Catolonial
ההיא וביט ,והיה בעל הטאור בזמן הואב"ר,
Geroae
ן טוף מנחת הקנאות וכ"כ בפתיחתו לם'
4בך קראו אתעיר לוניל מגדל .עיי
המשר :ליצהרי זרהיהו במגדלירחי שהואעירשגיל.
Toledoeהוא רהיט מאיר בר טודרוט הלוי (רמ"ח) אבולפיא ,תבירו של הרמכ*ן.
ן שח"ג אות מ',
עיי
סו
והמברך על אחת מכל מצות האמורות בתורה ,לא יענה אמן אחר עצמו;
ואם ענה הרי זה בור ,והיהה ראיה זו פשיטא בעיניו שענייה אמן זה הזא
הפסק ,ער שחתך את הדץ מכחה ,שכל שאומר אל מלך נאמן הף
הש כשמר אמה וכמו שאזל (שבת
מאי אמן אל מלך נאמן1
ואף כשאמרו שלא במקום אמן ,כל שכן שהוא הפסק ,שהרי יש בו רבוי
היכוה יותר מבאמן ,וא"כ כל שאמרובין במקום אמן,בין שלא במקום אמן
הרי הוא בור ומועהן והוא הפפק וצריך לחצר ולברך .ובזמנינו זה'
ש"י
י
אם
בי
הרבל והיו מהמיה
הנה תלמידים מקובלים משנוה
עלינו על שהיינו מחזיקים במנהג זה ,ובאמרנו להם יום יום ,שנך נהגו
בארצות האלו בזמן כמה גאונים וכמה רבנים שהיו בארץ הזאת למאות
ואלפים /רבניאלפיןורבני מאווזי /הכל היה כאין בעיניהם ,סוף דבר קשתה
יד לשונם עלינו ,חזקו ידיהם הגבירו בלשונם,
ואני בראותיכי גבהו דבריהם אמרתי אענה אף אני חלקי ,ונכנסתי
עמהם במשא ומחן ,ושאלתי את פיהם זומנין לבם שיהא הפסק עד שיהא
צריך לחזור ולברך ,ואם מפני שהרב ז"ל אמרה ,באמתיודע אני על הרב
ש הי ה מופלג ב ח נ ם ה ומופל א ש ב בי ת דיה
שלא לחלוק עלת ולשטת אחה דברת ,ומ"מ אף אט נהגט בזה ע"פ רבתם
גדלים ,נאץ כמותפו אוקי גברי בהדי גברא ואוקי מנהגא אחוקיהו אלא
הביאו ראיה ,ואף הם מרחו ועיינו בספרי הרב בסוף ממכת ברכות ומצאו
אותה ראיה שכתבתי ,נמתי להם,בני ,אע"פ שחייב אדם לומר בלשע רבו,
(כלים פ"ח מ"ט)אין כאן ראיה בלל שיש הפסק ,שאף כשנאמר בה אמן,
ואם אמרו הרי זה בורות ,לא אמרו הרי זה הפסק ,ואלו היה הפסק ,היה
אומר ואם ענה לא יצאן והריאיןזה אלא כמו שאמרו בתלמוד שלנו בפרק
שלשה שאכלך העונה אמן אחר ברכותיו הרי זה משובח,והני חרא הריזה
מגונה ,ותירץ 1לא קשיא ,הא בסוף בונה ירושליסן הא במוף כל ברבה
וברכה /כלומר שאם כשמברך ברכה המזוןעונה אמן אחר עצמו בסוף בונת
ירושלים ,שהוא סוף כל הברכות-שהרי הטוב והמטיב אינה מן הכללרלאו
דאוריתא היא-הרי זה משובח ,שראוי לומר אמן -אחר סוף הברכוה,
להודיע שכבר נגמר הסדר ,אבל אם עונה אמן לעצמו אחר כל ברכה
וברכה ,הרי זה מגונה ,ומ"מ לא שיהיה הפמק .ואף באן אף כשנאמר בו
אמן ,הרי זה בורוה אמרוומפני שלא נגמרו ,אבל הרי זה הפסק לא אמרו.
ואע"פ שכל שיחהשבין הברכה לעשיית הדבר שעליו מברכין הוי
אלהפסקי
ש
אמן טיהא אינו הפסק ,שהרי אף .בשאר שיחות של חולין ו דברי
ת,אם הוא מצורך הדבר שעליו בירךאינו הפסק .ובצדק אמרו בפרק
הדיוניו
כיצר מברכין (בדכות מי) שאם אחר שבירך המוציא קורם שימעום אמר מול
יל
- – -
!לשון ת"א שמות י"ס כיה.
5במליצת התלמוד כחובות כ',
~ברכות ס"ה .וכן בירושלמי גרסות סוף פיה רף ע"ד
טז
בריךאינו הפסק ,ואינוצריך לחצר ולברך) הביאו מלח; הביאו לפתן,
ובן אמי" נביל להורי הואיל ואמור לאדם שנאכל,קודם עזתן מאכל
מרי
ך מאכל הואואינו הפסק,וכז הדין במצות אם ברך עלהלולב
או
לבהמתיןי
_
ו
א
,
ן
ת
אם לא היתה שם
י הלולב,
ונפל מידו
ה
כ
ר
ב
ה
ר
ב
א
ו
ה
ו
צ
מ
ל
ן
י
ב
ל
א
ו
ה
ו
,
ה
ז
ב
,
ו
נ
ק
מ
א
צ
ו
י
כ
ש
ק
י
ערנהוב
ה
ז
אין הפסקן וכן בכל
הדיןוהענין
'
י
ב
ר
ן הברכה שסיימן ונמו שיתבאר בממוךן
אם 14תו שהוא אומר הואמעי
בנקיט נסא .דשכרא ופתח נרשיכרא וסיים בדהמרא ,אם.כןעניית אמן
שהוא קיום השבת וההודאה-שבירך ,אינו הפסק' ,שאינו אלא כענין הברכה
.עצמה שבירך',וכן אם אמר אל מלך נאמן ,הן במקום אמן ,הן שלא
במקום אמן ,אל כל דבר שהוא שבח לבורא,ענין הברכה הוא,אינו הפסק,
שכל שהואמעין חתימת הברכה שבירך ,אומעין הדבלשעליו'בירך1אין
וכי
.
הפסק,
.
)
ס
"
י
"
בשמועת נקית כסא
וראיה לדבר בראשו של ברכוו( :ברכות
רשכראבידיה וכו' לגרסת הרב אלפסאי והגאונים ז"ל נקיט כמא רשכרא
ן קודם שישתה :כגון שאמר
בידיהיבריך ברכת שכר וסמך לה ברכת היי
בא"י אמ"ה שהנ"ב ,בורא פרי הגפןן אע"פ שהפסיק בפה"גבין חתימה
הראויה לדבר'שעליו,אינו הפסק ,הואילומעין ברכה הוא ,שכל שנותן שבה
על שברא כך:וברא'נך ,מעין הברכה הוא ,ואף כאן אמן הוא קשר
קיום הברכה ,שאותו שמברכין לר הוא " מאלן
בהבםהתו~,ןאף,אל.מלך נאמן שבח הבלא הוא ומעע.החתימה ,שהוא
ית' בעכוישראל.באהבה',ושהואנאמן בבחירתו ובאהבתו ,או שהואמעין
השמע ,להורות חוזק מציאותו ,א"כהן שיענה אמן ,הן שיאמר אל מלך
נאמןאין באן הפסק בלל.
,
ך
ר
ב
ל
ו
ו
נ
י
א
ש
ר
ו
ז
ח
ל
צריך
ושמא .תאמר זכית בדיןלענין
אבל מדי
בורות מיהא לא.יצאת? והרי אתה מברך בכל יום .שלא עשני-בור, ,הרי
נעשית בור במנהגזה.
נמתי להם יכולנא לשנויי לכו ,שבזו [רק] בעניית אמן הוא -שנעשית
בור ,שכל שאינו בסוף הברכותכילב
,איןלולענות אמה שענייתו סורה
שכבר נגמזנו הברכות ,והרי 'לאצג6יונ' אדרבה הדבר שעליו אינו מברכין,
עריין הוא עתיר לבא ,אבל לל שאינו אומל"אמן ,אלא אל מלך נ א מן,
אף כשיאמרהו במקום אמן,אין כאן'".4הןוומ,ת למולק ברשת ,ומהוך כך אינו
בורות .וב"ש אם אמרו שלא במקום
'jcien1אין באן ,,שהרי הוא אומר
ה
א
ר
נ
ם
י
ר
ב
ד
ה
ר
מ
ו
ל
שאין כאן
1'PDהברכה אומעין השקע :ו6"6ענין
.לי
.
ף
ו
ס
כ
בורות אף בענייתאמן ,ומפני שאפשרלרונם
לרכוהליהכללידועבדין
זהשאין בולות ,אזן גנאי בעניית אמן ,אלא כל שעונהו על ברכה אחת
לבד או בברכהשאינהסוף ברכותן שאלו בברכה אחת לבד ,אף כשאין שם
בחי
,
יובספר הטבהיג בהקדמתו :ואבי מצאתיכיהמציך נרמה לשטר' התהום שלא נתקיים
בניד וינול אדם להנהננו ,ובאמן הוא מאושר ומקויים,
ברנה אחרה אין ראוי לומר אמן ,וכשתי ברכות או *ותראין ראוי לומר
אמה אלא אחר אחרונה שבהם ,ושהיא סוף ברכותן כגון בונה ירושלים
שבברכת המזין וברכת שי 6שלום שבשמנה עשרה ,אבל ברכות של~מגילה
הראשונות ,אע"פ שהן מרובותאיןאחריהןאמן ,שאינן סוף ברכוה ,והאחרונה
אע"פ שהוא סיף ענין ,אין אחריה אמן ,שאתה אלא ברכה אחה ,ומ"מ
ברכות ראשי13ת של שמע ,הואילואין השם; מעכבה וכמו שנתבני במקומץ
שברכות הללו אין ונעכבותזו אח זו ולא מעכבות את שם; ,ולא שמג
מעכבאיתן ,אלא רשאי הוא לקרות שמע בלא ברכות ,או ברכות בלא
י
יע
נמ
בעש
ית
וכן הן עצמן אהה בלא חברתה ,ומאחר שכן סוף ברכוה הוא ,ואף
אמן שבואין כאן בורות,ואין צריך לומר אל מלך נא מן,
ומה שאמרובירושלמי (ייישלמי ברכות ס" 6אין עומדין ).בפורם על שמע
שאם ענה אמן אחר ברכותיוהרי זה .בור ,אפשר שהם מפרשים פורם על
שמע כפירש רבינו שלמה ז"לן שפרשובעשרה שבאילמתהכנשג
ומצאו צבור שהתפללה ואף הם התפללו בעם לבץ עצמם ,אלא ערוצים
לשמוע קדיש וברכו וקרושה שלא שמעם אחד מהם ,או ששמעו מקצתם
לא רובם ,וכמו שאמרו במסכה סופרים (פיקי' הלכה אין אומרים קדיש
וברכו בפחות מעשרה ,רבוהינו שבמערב אמרו בשבעה ,ויש אומרים ששה(
והם מפרשים ששה ,שאי אפשר לומר שבפחות מעשרה יהיו עונין קדיש
וקרושהן אלא שמחלקותם תלוי בזה ,שלדעת ח"ק דוקא בעשרה שלא
שמעוה אחר מהם ,ולדעת רבוהינו [שבמערב] אף כשהשבעה לא שמער
ושהם רובא רמנכר ,ולדעת יש אומרים אף בששה ,שהם אע"פ שאינן רובא
רמנכר ,ומ"מ רבינו שלמהפי' בה אף כששמעו כולם ,כל שיש בה אחר
שלא שמע ,ויש מפרשים שצריך שיהא שם אהד שלא התפלל ,ולדבריהם
פריסת שמע הוא שעומד אחד מאלו במעמד העשרה ואומר קדיש וברנר
וברכה ראשונה ר"ל יוצר אור עד יוצר המאורות ומדלג אהבת עולם וק"שן
ובאלו לשמונה עשרה ואומרים קרושה ,וע"ז אמרו שאם ענה אמן אחריה
הרי זה בור ,שאיןעונין אמן אחר ברכה אחה ,והעובר לפני התיבה שהוא
נאמר עלי"ח ,פירושו שעונה על כל ברכה וברכהן והנושא את כפיו שהרי
אינם אלא ברכה אחת ,ושאינו סוףעניה שהרי על הברכות שבנשיאת כפים
היא באה ,כשמברכין בא"י אמ"ה אש 4קדשנו בקדושתו של אהרן וגו'.
והקורא בתורה פירושו אפי' באחרונה ,הואיל ואינה אלא ברכה אחתג
והמפטיר בנביא פירושו בראשונה ומפני שאינה אלא אחת ואינה סוף ענין(
ואמ תפרשנה בארוכה דוקאבין כל ברכה וברכהן וכן המברך על כל אחת
ן אמן אחר עצמו בברכה אחת(
ממצות התורה ,אם באחתן מפני שאיןעוני
ואם בהרבה כגון חנוכה ,מפני שאינן סוף ברכוה ,הא כל שהן שתים או
יותר והם סוףענין ,עונה אחר האחרונה ,ומ"מ למי שמפרש פורס על שמע
שממרר הברכוה על הסרר ,ומברך שהי הברכות וקורא אה שמע ,על
ח,
- – —
ן פווסין את שמע וכו';
~רש"י במגילה נ'ג :במשנה שםאי
יח
היהו,יימי
שוש בעניית אמן.שבהן בורות,
כרחנו אנו צריכים להורוהלפי
מפני.שאינן כוףענין ,אלא שבאל. ,מלה 4אטז מיהא,איו בה ל
הפסק ולא בורוה,
.." ,:י
' .ל
ואף הרב ר' יהודה ,ב,ר' י'קר .שהיה רבו של הרב
הנזכרי כתב בפי' ההפלוה שסוף ברכות הן ,ושאפשר לענות אמן,
ושבמקומו אומרים .אל מלה נאמן ,ואף הרב אלפאפי ז"ל
כהב בהשובת שאלה ,ששאלתם ע5איזו ברכה אדם עונה אמן אחר עצמו,
כל בלכה שתופסת אחריה ברכה אחרח ,אינו רשאי לענות אמן ,וכל שאינו
כן עונה אמן ,כגון' בונה ירושלים של ברכת המזון[ ,שאין הטוב והמטיב
מתחבקת עמה ,ששלשהן מן התורה והיא מדברי סופרים ,וכגון הבוחרבעמו
ישראל באהבה שאין אחריה אלא ק"ש שאינה מעכבה את הברכות ,וכגק
גאל,ישראל שבברכה אחרונה של ק"ש ,שק"ש לחוד ותפלה לחור ,אע"פ
שצריך לסמוך גאולה לתפלה וכו' ,אלמא שהם סוברים שסוף ברכות הם,
וא"בצריכין לפרש פורס על שמע נפי' רבינו שלמהי"
ל (מגילה כ"ג),
אחת
ר
מ
וממעם שכתבנו ,וכן עיקר שזהו לשון פורם ,שמחלקן ואו
מהע
לסמכו ע"ז מפכי שאנשי משמרהיו סומכין שלא לומר אלא ברכה אחת כמו
שביארנו במקומו,
%
ואע"פ……
'
ט
א
"
ט
~
ח
ב
ז
ה
א
ו
ה
ס
ר
ו
פ
יג)
לשון מכרךמעניןכי יברך
_
ה
א
ר
נ
לי שרמז על פרימה שבבציעת
,שתרחמו יפרום על ריבחא ,אף זו
המוצא תחלה לכל מדרי סעודה .ואע"פ שהרב רבינו סשה ז"ל פירש
בפריסת שמע כפ' האהרון למבייםהי תעהפייח ס"ה) האמת יעשה ררכו.
שכלט שוה שבאל מלך נאמן איתו הפסן %א
נמצא מ"מ
בורוה ,והוא שכל דבר האמור בתקנתחכמים אינה הפסק ולא בורוה ,שהרי
בממינה גאולה לתפלה אמרו הכי (כרכות ד ):,והא אמר ר' יוחנן אומר ה'
שפתי הפחח וכו' .,כלומר והוה ליה הפסק לסמיכתו ,ותירק כיון דתקינו
ליה רבנז כגאולה דמי ,וכן באכילה כסוכה סברך המוציא ומברך אחריה
לישב בסוכה ,ולא חששו להקדים ברכת ישיבת סוכה מפני ההפסק שבין
ברכת המוציא לאכילת הלחם ,שמאתר שמכח הקנה עושין כןאין כאן
הפסק .ואף זו נתקן לומר אל סלך נאמן על פי הדרש ,והוא בילמדנו
פרשה קדושים ובפרשתואתחנף ,אל תהא ק"ש קלהבעיניך שרמ"ח תיבוה
,
,
שי
1171של הרמב"ן "1ג
יקטר טקום ב' או ג' תיבות בכ"י ,ונראה שצ"ל יר' יהודה בן ברזילי
טפרש וכו'עיין רטב"ם הלכות תפלה פיח ס"ה ולהגהות מייסדי שם שמגיא ה '6ה,ה
בשם ר' יהודה בן גווילי ,ועב"ם שט טביא ה '6הוה בשט רבינו יונה בשם רבעו
יי
נ"ל .ובמגדלע
כ
א"
,שם יאמר :וגדולים עמדו בשטתו וטצאו טסך לפרושו בת"י וכו',מא
נמצא ד' פרושים להפורם על tYDW
'והוא בתבחוטא הוצאת בוגר פ' קדושים ס' .'1וע"ש שהערה כ"ח שמ1כא גזכ
בשגולי הלקט ,ובן בתביא רבתא ס' ד' איתא :וא"תהרי הג' פרשיות שגק"ש יש רל'ט
יט
יש בה ,ורמ"ח אברים יש בארמן אמר הקב"ה שמור אה שלי ואשמור אה
שלך,ואין רמ"ח תיבות בק"ש אלא בצירוף אל מלך נאמן וברוך שם כבור
מלבוועג
אלא שאף הם חזרו ואמרו שכבר הקשו תלמירים צרפתים מזו לרבם,
ושהשיבם שבאוהם הדורות לאהיו הצבור מברבים הברכות ,מפני שעמי
הארץ היו ,אלא ש"ץ אומרן והם עונים אמןוקורין אח שמע שהיא עיקר
המצוה והיו רמ"ח תיבות עם אותו אמן שהיה להם במקום אל מלך נאמן,
או שהיו מחליפים אותם באל מלך נאמן
'.
ה (יומא ב"ב),
נמהי להמן כמה לאחלי ולא מרגיש נברא רמריהסייעי
ואםהיו עמי הארץ; היאךיודעים פרשיות של שמע יותר מן הברכות ,והלא
הרבה היה נקל להםלירע את הברכותמידיעת שמע ,שהברכות אםהוסיף
או גרע או החליף כל שלא שינה אה הממבע יצאן ואלו בק"ש כל שהוסיף
או גרע פסולי ועוד שהרי אמרף לא אמר פרשת ציציתאינו אומר אמה,
ופירשו ,לא אמר פרשת ציצית כגץ שלא היהיודעה ,אינו אומר ברכה אמת
ויציב אע"פ שיודעה ,אלמא ניחא מפי למיסר בברכותירעו ,מגוף הפרשיוה
וממעם שכתבנו,
ועודוכי בית הכנסת מלאה ריקנים ,והיאך אפשר שלא יהא בצבור
קצהם שהיויודעין אה הכל ,והריהיורעיםאיןיוצא:ן בשלשליח צבורשאין
ש"ץ מוציא את הבקי אלא מי שאינו בקי (רמב"ם ה' תפלה פ' 1ה"",
וא"כ רמ"ח אברים של ע"ה םש1םרים ובאים מן
המזיקין ,והחכמים והבקיאים אין אבריהם
נשמרים ,התמהו תמהו ,ייבא בארעא תירא בשמי שמש
על כעצא בזה ~מרו (ביכית ט"ה)) רץטמע לאזניך נטת שאומץ
(דרינק
"ה אלא שהדבר ברי ,שכל שנהקן מצדחכמים אע בו לא הפסק
'
ט
מתיא בפי
ק
ס
פ
ה
,
ו
"
ל
מ
כ
ש
ב
ו
נ
י
א
ש
ו
ר
מ
א
ה
ו
צ
מ
ה
ולא בורוה .והרי אף באמצע
שנתקן
,
)
מ
"
נ
(
כ
"
א
ו
ם
לאמרו כמו שנתבאר בפסחי
כל שכןבין הברכהלמצוה ,שהרי
ך
ה
מ
ץ
ו
הרבה רבנים על הרב אלפסי ז"ל
בשמיעה נקם כמא (ברכות י"ב):
היאך אפשר לומר שבמעה באמצע הברכה יהא פשום לו שיצא ,יוהר
מבשעה בהוספות ברכה אחר השלמתה בין הברכה לדבר שבירך עליוי
- – -
תיבתת וכשתוסיף בשכמל"ו הרי רמ"ה 1שתשונתהגאונים תירץר' רניאל גאוןע"י :הוסיף
עליהם אל מלך נאמןויעלהלמניןומ.ח.וכן מצאתי במנהיג (ברעץתרט"ו) משן ל"ג וליל:
לפי המררנו שמצאתי שמורלי וכו' .נ"ל שצריך לענות אמן אחר עצמו ולומר מלך
נאמן וכוי אולם בפ' ואתחנן לא נמצא בתנחוסא לפנינו כ" ,1ובתק"ז תיקון יו"ר :ר'
"רשיין רה"ש ראינון רמ"ח תיבן עם אל מלך נאמן ,ובגין רלא יעבדון הפסקה חקינו
ימהרר ש"ץ ה' אלהיכם אמת,
ומבטא תלמירית לרוב ב'רושלמ' שקלים ,נמתי לו" וכן בירושלמי יבמות ,תמתילוי
יבספרי נשא פכ"ב( ,הערה שייכות למעלה לדף ט"ז).
וי
לברכות י"ר :שאמרו שם :לא אמר ה' אלהיכם אינו ג'ל אטת,
כנראה
אי
שכונתי
הזרו אותם התלמידים וצחהו אם .רעת המדרש .כף היאך לא נהגו
כן בספרד ובארץישראל.
.
'
נמתי להם בנה בודאי ע חזקה מכולם ,ואעפ"כ עור לאלוה מלין ,הוו
יודעים שכל רב'ר הבא ל.נ 1מו,ה מ'ררשות; אינם הכרח
ל-דין כאליו .בא בתלמוד שלנו או; בירושלמי
ובריהא ,אלא יוכל לקפל,ן' מ'י שירצה ,ומי שאינו
רוצה אין בו ה נר חי
,והכליאנו ,נוהגים לסיים ברכת השכיבנר
בהול שומר עמו ישראל לעד',ובלילושבת הפורס סוכת שלוםעלינו וכו).
והרי מצינו במררש.תלים 9שבעביום;הללתיך אלו שכע מצות שבק"ש יוצר
אור ,ואהבהרבה,שמע,והיה אםשמוע,ויאמר; אמתהציב ,גאל ישראליולפי
שאין מצות ציצית בערב מוסיף פורם סוכה שלום ,אלמא שחתימת.
השכיבנו אף בחול ובכליום הוא אומר פורם סוכת שלוםלפי המדרש,
ואףבירושלמי ררשףההי
כל לפני (מ"א ו' י" )1שכל הפנים פונותלשמי
,
ן
עדברין בבנינו בחורבנו מני
ח
ו
י
פ
ל
ח
ל
ח
ו
י
פ
ה
ר
"
א
ל
כ
ש
מתפללין
בון בנוי
אליו בברכה בק"ש ובתפלה ,בברכה נגנרכח המזון]-בונה ירושלים ,בק"ש
פורס מוכת שלום וכו',
ואף בקצת מררשות (בט"ר פכ"א א') ראיתי ,ר' יהושע דמכנין בשם ר'
למ גדול השלום שכל הברכות והתפלות חותמוה בשלום ,קרית שמע פורס!
סוכתשלום וכו' ,עד הפורש מוכהשלום וכו' ברכתכהנים חותמה וישם לך
שלום וכו' וכן במררש ר' תנחומא (פ' כנחם '6א') גדול השלום שאין כ4
העולם מהנהג אלא בשלום ,וכן התורה כולה שלום ,שחרית שואלין אותר
בשלום ,בערבית שואלין אותו בשלום ,וקורין שמע ישראל וחותמין פורש
מוכה שלום ,תפלה תוהמה שלום ,ברכה כהנים תוחמה שלום ,למדת שהכל
היו חוהמין כן בברכת השכיבנו אף בחול ,ואף קצת רבנים ראיתי שנוהגים
כן עפ"י המדרש והירושלמי ואעפ"כ לא נתקבל מעולם אצל רוב העולמי
ואף בשאלתות לרב א ה א מ ש ב ח א בפרשה ראשונה של סרר
בראשיתי אמר מכאן רמז לומרויחי נועםי"א עלינובמוצאי שבתותובמוצאי
יו"ט שחלו להיות בשבה ,ואנו אין נוהגים כן בשום מקום אלא במוצאי
שבת לבר .וכן הרבה כיוצא באלו ,ואף זהמי שנהג נהג ,ואין כאן לא
הפסק ולא בורוה ,ומי שלא נהג לא נהג ,וכ"ש בברכוה אלו של ק"ששאינן
כשאר ברכות המצות לברך אשר קדשנו וכו' לקרות את שמע שיהא צריך
לסמוך להם אח שמע; אלא ברכוה הן ,שנתקנו לעצמן ראשונה על מציאתו
'
—
~ר"ל הילמדנו שטביא לטעלה.
9לא מצאיויו רק בילקוט תלים רטז -תתע"ח וז"ל:
ישראל שהבטן הקב"ה
הוא אומר פורס חביב
י שלום ,לא
סובא
בנוצות וכו' .אגל
בסופי
במות ל :בשגייים.גמצ~
,8רושלמי כרכות פ"ר דף כ"א .ובשי"ר פזד.ועיין גבלי
משאלתות דפוס דהירנפורט דף ב' :ולכך ישראל מזכירין בסדר מיצ"ש ואוטרף דהי
ניעם '131במוצאי שבתות ובמוצאייסי
ם טוגימ שחל להיות גשמת ומי .וחג' רחב.
בראשין לציוןטציין בצדו :גלומר טוצאי יו"ט
ון ששוב אין קרושה לאחריו.
הישון
האח.
שם.
כא
שליום ,ושניה על חבת התורה ,אלא שאחר שנתקנו תקנו לסמוך להם
מצות שמע ,ומכל מקוםאינן מעכבות את שמע ,ולא שמע מעכב אותן כמו
שביארנו,וכןאין הסדר מעכבבהן,והרי הן כברכתמלכיות זכרונותשופרות
שנתקנו לעצמן ,ואחר שנתקנו תקנו לתקועעל המדר שלהןן ומ"מ לא הן
מעכבות את השופרות ולא שופר מעכב אותן אלא מברכין בלא שופרותוקע
בלא אותם הברכות ,אלא של מצוה הואילונתקנו הוסיפועליהן מצוהלתקוע
עלסדרן,ואףאלוהואילונתקנונסדרועל השמע,וא"כנאין?]הפסקמעכבבה4
והראיה שאנשי משמר אחרי שברכו ברכה אחת של שמע,היוסוטכין לה
עשרת הרברות ואח"בקורין את שמען ואם מפני שעשרות הדברות דומות
לקריאת שמע כמו שאמרו בירושלמי ~תשלטי ברכות פ"א ו'):מפני שעשרת
הרברות כלולות בהן אנכי ה' אלהיך לשמע ישראל] ה' אלהינו ,לא יהיה
לך אלהים אחרים ,ה' אחד ,לא תשא וכו' ואהבתוג' ,מאן דרחים למלכא
לא משתבע[בשמיה] לשיקרא ,זכור אתיום השבתוכו' למען תזכרו ועשותם
וגו' ,ודרשו בה זו שבת ששקולה הננד כל המצוה~ ,כבד את אביך
וגר למעןיאריכוןימיך וט',למען ירבו ימיכם .לא תרצח ואבדתם מהרה
גמאם רקמיל מהקפיל[ ,לא תנאף] ולא תתורו ונו' עינאוליבאהריןסרסורי
דחטאהאינון וכו' ,לא תננוב ואספתדגניך ולא דגנו של חבירה ,לא תענש
י ה' אלהיכם,וכתיב וה' אלהים אמתוכו' לא תהמודן וכתבתם על מזחת
חנ
לעתדן ולא של~חבירה ,ואת בא לומר שמתוך שדומות להאינו הפסק ,אף
באלמלךנאמןכן,שהרי הואמעין הברכהשבירךומעין השמע כמושביארנג
ובןמצינו שהותר בה להפסיק אף בשלא מןהענין לשאול מפני הכבור
ולהשיב לכל ארם( ,גרבותי"ג ,במשנה) ואלו היתה כשאר הברכות של
tn1YDלאהיינו מתירים אלא מפני היראה ,ואף ב %היו מצריכים לחזור
ולברך ,וכן במה שאמרו תיכףלנטילתירים ברכה כתב רבינ 1א פר ם
בפרקמישמתו(שםב"ג):בשמועתהנכנס.למעודתקבע תפיליושקורםשיברך
[וטל אתיריוומניהן ,ואח"כ מברך ואע"פ שאמרותיכףלנם"י ברכה,ממיכת
המעוה מונעת שלאליקרות הסמק;וכן המתעפש בתפלתו ממתין עדשיכלה
הרוח ואומר רבון העולמים אהה יצרתני נקבים וכו' כדאיתא בההיא פירקא
ן דיבור זה הפמק,וכן אמרו (שט)9
לשם כ"ד ):והוזר למקום שפסק,ואי
ר' אבוהו הוה אזיל לקמיה דר' יוחנן והוה קרי ק"ש ,כי מפא למבואות
הממונפות פסק ,א"ל להיכא אהדר וכו' ולא דנו זה כהפסק ,אחר שהיה
צורךהענין ,ואףזואין צריך לומרשאיןבה לאגורותולא הפסק ,והדברים
ברוריפן ואשרי המדבר על אוזן שומעת,
חיץ
- – – -
~שטבירי"למי לפנינו זו שבת שהיא שקולה בנגד מצותיה של תורה וכע/
9לפניט בגטרא הוה קא אזיל ב תר ה דר"י,
י
י