שברבת הרשות היא שאם רצה עומד בצמאתו ,וכןיש קצהפבילותשקודמות
לברכה כגון מבילת גר וכרקא"..אמר ,דאכתי גברא לאחזי ,וספירת העומר
אף היא כבר הותחלה המצוה בקצירה שהיא קודמת למפירה ,וכדאיתא
במנחות (מ"ר) ,ומקרא מגילה נ" 5המעם מפני שהכפרים מקדימין ומוסרין
להם בקי ,והרי שהם יוצאים עפ"י אותו בקי שאין חיובעליו באותו הזמןג
ונמצאת הקריאה באה ע"ימי שאין חיוב המצוהעליו באוהה שעה ,ואף
בזמן המצוה רובבני ארם אינם בקיאים והלכים אצל בקי להוציאם אע"פ
שכבר ?צא הבקי,ותפלין שלראש
.אף היא כבר הותחלה המצוה בשל ידן
י נתי שב 1השמוע1ת
עד שאם לא שח לא הוצרך לברכה אחרת1 .הר
ונתפשטו הקממימן ומנהג אבותינו ורבותינו נ"ע במקומו
עומדן כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו,
י
הענין התשיעך
ר נשאו ונתנו אתנו במה שהם נוהמם לאכול גב
עי
ינה אח ר
עוףן ואנו מחמירים עד ומשהא שש שעות או חמש כשיעורשבין סעודה
לפעויהברין האמור בבשר בהמה.
ו נושאים ונותנים בה מתורת מנהג ומדין חומרי מקום,
וכתחלההיינ
ודבר זה יתברר בו דעתינוכמו שאנועתידים לבררן אלא שאחר כן נתחכמו
בעמן ההראה שעיקרה ,נמתי להם ש כל שהראיות שוות או
,כקול הדעת מכריע ברברי שניהם ראיי להחמיר אע"פ
שבשר עוףב"לב מדברי סופרים ,דכל דתקע רבנן כעץ דאוריתא
ו
חס
ליבמות הא) ,כיון שהתורה אמרה .בשר בהמה בחלב וחכמים הו
ייקפי
י כל שאמרו בו כבשר בהמה אמרו בו,
באיסורה בשר עטו בחלב'ימא
ב ב ה מ ה (?)פ בשר עוף ,וב"ש שהסוגיא מכרעת יוהר לאיסור.
והריני כוהב מה ששימתנו נמשכה אחריו בביאור סוגיא זו ,ואח"כ
אפרש את שמתם עד שיתבאר לך מתוך דברינו איזה יכשר הזה או זה.
והוא שאמרו לקולע ק"ר ):תאנא אגרא נחמוה דרב אבא]עוף וגבינה נאכלין
באפיקורן ,כלומ' ד רך פ ר סו ם 8ושאין צריך ליזהר לקנה את הפה
אתידי
ו אלא אוכל בלא קנוח הפה'.ובלאנפ"י ,ומ"מ
בין זה לזה או
'
ז
ו
מ
י
ל
,
ף
ו
ע
פ
י
ל
ח
מ
דוקא גבינה ואחריה
ההיתר
הא אם אבל עוף תחלה ,אינו
לאכול בשר ,ואע"פ שהקדים בלשון עוף לגבינה לאו דוקא שאכל עוף ,אלא
—–
h2tSalתלמודית ב"ב ק"מ:
~אולי צ"ל כבהמה (בך) גשר עוף,
"ורש"י פ' ררך הפקר שאינו בזהר בהן ,ובערוך מפרש לשון עייפה ,ועיין בערוך
השלם
טז
מתוך שהוא בא עכשיו לאכול אח העוף אחר שאכל אתהגבינה הואמזכירו
החלה ,ומ"מ הכנינה אכל תחלה ,וראיה ברורה לזה שאמור גבינה אחר
בשרמרין בשר השנים הוא שקרוי בשר כדכתי' הבשר עורנובין -שניהם
(במדבר י"א ,(AUSוכל שלא שההכשיעור שהזכרנו לא נתעלל במקומו וקם
גשרעליו ונמצא אוכל אה שניהם ביחד ,וא"כ כל שאכל עוף תחלה היאה
מתיריןגבינהאחוזיו .ואפי' בקנוח הפה ונטילתירים ,והרי בשר התחובבין
השניםאין קנוח מעבירו ונמצאו נאכלים ביחד ,אלא כשאכל גבינה תחלה,
שפרוריהגבינה הנשארים בפהדקים ואינם אלאכעין שמנוניתועובריןבקנוח,
והיקל בעוף שאין צריך קנוח הואילואין שמ גבינה.בעין אלא פרורין דקים
נעין שמנונית כדרך שכתבנו ,וכן ראיה שלאכילת גבינה תחלה נאמרה,
שהרי סמכו לשמועה זו (שם) רב יצחק .בריה דרב משרשיא איקלעלבי רב
אשיאייהילי' גבינה [SaKJואייתיליה בשרא ואכל לא משאידיה ,כלומ'
אלא שקנח את הפה לבד ,ואקשוליה והא הני אגרא עוף וגבינה נאכלין
ן בשר וגבינה לא ,ושני ליה ההיא בלילא הא
באפיקורן ,עוף וגבינה אי
ביממא ,מהנא קא חזינא ,2ולמדת להדיא רעוף וגנינה דקתני אגרא פירושו
גבינה ואח"כ עוףן כמעשה של רב יצחק בגבינה ובשר ,וא"כ בל שאכל
גבינה תחלה אוכל עוף בלא קנוח ובלא נפילה אפי' בלילה ,ובשר בהמה
בלילה צריך קנוה ונפילה,וביום צריך קנוה אנל לאנטילה .ואף רב חסדא
אמר בסוגיא זו 3שם ק"ה) אכל בשר אסור לאכול גבינה ,והרי סתם אמרה
לא שנא עוף ולא שנא בהמה ופירושו אף בקינוח ,ומה ששאלו רב אחא
בשר.שלביןהשנים מהו,שהיה רב אחא סבור שהקנוחמעביר את השמני~תן
וא"כ מה לנו אם שעבר את השמנינות ואם לבשרשבין השנים,ובי בשר
ן השנים נקרא בשר ,ומתוך ש הי ה ב 1ש םל ה ק ש 1ת ל1
שבי
א מ ר ה ב ד רך ש אל ה 1ואף הוא הכיר אח בונתו וקראעליו הבשר
ן השנים נקרא בשר כל שלא שהה
עודנובין שניהם ,אלמא 'שאף של בי
,
ל
ו
כ
ע
לשיעור חמש שעות שהוא שיעור
ולמדנו מכל מקום שכל בשר
במשמע אחר שנאמרה סתם,
ומה שאמרו למפה (שמ ההןבעניןנפילה מיםראשונים מצוהאחרונים
חובה אמצעיים רשות; ואמרו ע"ז לא שנו אלאבין תבשיל לתבשיל ,כלומר
שאין הנמילה שבו אלא לנקיוה.,אבל בין הבשיל לגבינה חובה ,ר"לבין
תבשיל של בשר לגבינה ,ופירושובין בשר לגבינה אלא דנקפ תבשיל שרע
בשר בתבשיל הוא נאכל ,וטדאקדמיה להבשיל מקמי גבינה אלמא דבשר
ואחייב גבינה מותר בנחילה ,ר"ל נחילה שאחר קנוח לאו דוקא דתבשיל
דודאי גבינה קדמה ,אלא שלא דקדק בלשוןן שלא בא ללמדדין קרימה
שמומך הוא עלדברי רב חסדא; אלא ללמדדין נפילה אם רשות אם חובה,
ופירושובין הבשיל שבא לאכלו עהה לגבינה כמעקרא ,שאם לא כן היהלו
לבעל ההלמוד להקשוה ממנה לרב חסדא או מדברי רב חסדא לזה ,אלא
בגטוא הא ח;ינא..
-נצניע
מח
שבודאי על בשר שאחר נכינה נאמרה כאותם השםועוח שהזכרנו ,אלא
שקצר ברברים מצד שסוטך היה על מה שהוזכר שהרי אף במה שאמר
עאיכ.ול בשר ,לא הזכיר דוקא ע"י קנות וביום,
(שם) אכל נבינה מותרמל
שסומך על מה שהוזכר ,ומ"מ מה שאמר
ועוד נמילה בלילה,
א
ל
אכל בשר אסור לאכול-נטינה ,נכל גבינה לנכל צד נאסר ,שאם .כן
ן זה לא היה לו מקום לסתום אלא לפרש,
הואילועדיין לא.נזכררי
זו היא שימתינו ונמצא כלל הרברים ,שכל מאכל בשרבין של בהמה
בין של עוףאינו אובל נבינה אח"כ עד שועברן שש שעוה או חמש שהוא
שיעור שבין סעודה לסעודה ,שאף אם היה בשר בין השנים כבר נתעכל
במקומו,ואין קנות'ונפילהנזכרים בזה ~ל ,שאם בתוך השיעוראינומועיל,
ל בשר בקינוחן ואס הוא
ואם לאחר השיעוראינו צריך ,אכל גבינה איכ
מוסיף ונוטל אתידיו ,אבל אם בא לאכול אחריו בשר עוף אובל אף
י להקל עוד שאף באכל עקש
בבלליאל"קינוח ובלא נמילה ואפי'בלילה .ויראה ל
תחלה אע"פ שצריך ?היה ,א-נו צריך שש שעות.,אלא כל שסעודה
ל םעוד ה אפילו בקירוב זמן הואיל וסילק ,ועקר שהוא טתעכל בנקל
תפקע שם בשרמעליו ,וכבר ביררנו דברים אלו בולם
ב חב 1רנו ,ומתוך מה שכתבנו אתה למד לשימהם שהם מפרשים עוף
ל עוף ואחר כך גבינה ,וכבר בארנו שא"א לומר כן מסה
וגבינה :פעמוי"
א
ל
ה
נ
י
ב
נ
בשר
ק
ח
צ
י
בהמה
ר
ר
ה
ו
ל
כ
א
ל
כ
א
ב
ב
ר
וזלתו ממנה ל
י
כ
משי
יריה במ"ש:
וא" רבנו תם ז"לן הוסיף להקל בדבר זה לאכול גבינה אף אחר בשר
בהמה בלא שהייה בקמח ביום ,ועוד נמילה בלילה ואחר עוף בלא קנוח
ונמילהאף בלילה ואתר נבינה לאכול אף בשר בהמה בלא שום קנוח ,אלא
שאם הוא בלילה נומל ,ומפרשים זה של אגרא בעוף תחלה ,ורב יצחק אכל
גבינהואת"כ בשר בהמה בלא קנוח וכן בלאנמילה ,אלא שאילו היהבלילה
היה מצריך נמילה ,ורב חסדא שאמר אכל בשר אסורלאכול נבינה-,פירושו
אלא א"כ בקינוח ביום ובתוספת נמילה בלילה ,ומה שאמר אכל גבינה
מותר לאכול בשר פירושו אף בלא קנות ונפילה ,אלא שבלילה צריךנמילה
וכבר ביררנו סתירת דבריהם ב ח ב 1רנ ,1ממה שרמת שא"כ מה מקום
להקשות לרב יצחק מרברי אגרא ,והלא רב יצחק גבינה אכל תחלה ,וכן
מה שאמר רב.יוחנן בשאלתו כמה ישההבין בשר לגבינה ולא כלום מה
הקשולו מדברי רב חסדא שאמר אכל בשר אמור לאכול נבינה ,והלא
לדבריהם אף רב חסדא לא הצריך שהייה כלל אלא קשוחביום ועוד נמילה
בללה .ועור היאך אמרה רב חסדא בלשון אמור מחמא ,ועור ראיה שהרי
אמור גבינה אחר בש 4משום בשר השנים הוא ,ומה הועיל קנוח לבשר
ן השנים ,אלא ודאי לא נאמר דין קנוח אלא בגבינה תחלה,
התחוב בי
והראיה שהרי שמועות בית שמאיוביההללבקנוח נשנית בגמרא (שם) אחר
~עת! תומן"ולין ק"ד :ד"ח עוף וגבינה,
מפ
מעשה של רב יצחק שאכל גבינה בהחלה;ויו
םכדברי הרב היה לולשנותה
אחררבריו של רב חמרא ,אלא שהדברים ברורים כשטחינו ואף הם הורו
שחכמיםהאחרוניםשבגלילותיהםמחמיריםבהונוהנים כמנהגינו והנאניהדבר,
הענקהעשירי.
ראיתי ג"כ באותם התלמידים שהיו מקילים
לזמר בכלי שיר ולהעיר מיתרי הכנזרות ושאר
שנני זמר בשבת בלא שום חשש אסורן ונפלאתי הרבה
היאך הורגל דבר זהביניהם והיו אומרים שלא מצינו אסור אלא בסיפוק
וספיח לשבת קמ"ש ביצה ל"ו ):מפני שהם קלות עצומים ,הא שארכלישיר
מותר,
נמתי להם ,והלא מיתוק,ופפוח לא נאסרו אלא שמאיתקןכלי שיר,
שכל קול שהוא נעשה לשמחהיש לחיט בו לתיקון כלי שיר ,וא"כ ק"ו
ושהזמר בכלי שיר-עצמןיש לחוש בהםלתיקוןכלי שיר ,וצור אמרו בסוף
עירובין (ק"ד) עלא איקלעלבי רב מנשה אתא ההוא גברא פרף אבבא
אמר מאן האי ,ליתחל גופיה רקא מחיל ליה לשבתא ,א"ל רבא! לא
אסרו אלא בקרל של שיר ב~ד ,נלומר ומגזירת הקוןכלי שיר ,הא שאר
השמעה קול שלא בכונה שמחה ,בגון הקשה על הדלה מותר' ,ואע"פ
שבהלמוד המערב מוברין בהבכולם לאסורכל השמעת קול אף שלא בכונת
שמחה ,וכמו ששנינו שם במם'יום מובע א"ר אלעזר כל משמיע קולאמורים
בשבתואמרו שםר' אלעזר [אלעא] איעצם(?)[איעצר] בסידרא סליקלביתא
אשכחוןדמיכין דמךעל תרעאבניןדלאבעימקיש כשבתאוכו',אין הלכהכן,
אע"פ שרבים פסקוה כמו שבארנ 1בחב1רנ 8.1הא מ"מ כל קול של
שמחהוש לחוש בו לתקןכלי שיר ,וכ"ש בזמר של כלי שיר עצמן ,וכן
מטיפין מים מן ע ר ק לחולה' בשבה1 ,ע ר ק
אמרו שם בסוף
ר
צ
ה
י
פ
ימלמעלה ובתחתיתו
"נקבים דקים הרבה ומוציא את
זה הואכלי שעירובי
המים טפה מפה וכשנופלים להוךכלי של טתכת נשמע מהם קול צלצל
כקול של כלי שיר הנקראים בלשון תלמורזמזומי (שם בגמוא),ובלשון לעזות
ש6
צינ ב א
—–
וקאדייק מ כ א (?) [מניה] לחולה הוא דשרי הא לבריא
41פ~ג 1בנמק רבה.
א
"
י
א
ס
ו
י
ג
ה
ה
'בירושלמי ביצה פ"
,
ו
נ
י
נ
פ
ל
א
ל
י
א
ף
ר
(אמסטרדם)
ר'
עני
(התעכב בבי"המר) אשכחין דמיכון ,רבע ליה על סולמא .בגין רפא מקשה על תרעה
נשכתאוכו' .אגנם הרב המאירי מביא הירושלמי כמו שנמצא גרי"ף נסוף מס' עיר~גין,
ן מה שכת' הרב ז"ל בחרושת למם' ביצה ל"ו:
6במס' עירובין,ועיי
*געירובין קיד .לפנטז טעלין גדיזפ' וטטיפין מיארק לחצה גשגת וא' ועיין פי'
וש"י ,זנהערזך השלם ערך אדק.
בסדרא
OymbalulnG
אסור ,ומי לא עמקינין דניםובעי לאיתעורי ,כלומ' שאץ קול זה נעשהאלא
להשמעות קול לבד להעזר אחהישז ולא לכונת שיר ושמחה ,ואלמא כל
השמעה קול אמורא אף שלא בכונת שיר ,ותירץ בה ,לא; דתיר ובעי
דלינים ,כלומר שהוא ער יותר מדאי ורוצים ~שנו לנעימות הקול שאינו
קול חזק והוא ערב ואדם מתישן בו ,והרי זה נקרא קול של שיר ,אלמא כל
קול הנעשה-בכלי שהוא ערב לשמעו עד שמהיישן מהוכו הוהלי קול של
שיר ואם4ר מגזירה היקון כלי שיר ,ואין מפק' שעיקר כלו שיר הראוים לכך
הם אלו שהם מקילים בהם ,והרי למדת שאין פקפוק באיסור שבהם .ויש
עור אצלי ראיה גמורה לאיסורן סמה שאמרו (ננכה נ') החליל חמשה וששה
כלומר שאין דוחה לא שבח ולא יום מוב וא"ב כל שלא חל יו"מ הראשון
בשבת נדהה משום שבת ומשום יו"ט ואינו נוהג אלא חמשה הנשארים;
ואם היה יו"ט ראשון בשבת אינו נדחה אלא אותו היום ונמצא נוהג ששה
הנשארים ,ואם היו כלישיר מותרלנגן בהם בשבת למה אינו נוהג בו ומה
דחייה יש בו אלא וראי איסורו פשוט ומתוך כך נאסר .ואעפ"י שחליל זה,
ובן שארמיני הנגון לא נאמרו אלא לשמחה ביה השואבה ,אבלחליל ושאר
מיני זמר של עבודה מותרין בשבת ,וענין זמר של עבודה הוא שבשעוה
הקרבת .התמיד היו הלוים עולים על הדוכן בכל יום לומר שירה על
הקרבהוכברפסקנושם שעיקר שירה זו בפה ובמזמורים ידועים
שהיו אומרים אותם בנעימה ,והכלי אין בה אלא להנעים
א ה ה שיר 1ל
יפ 1ת כה ,1ואעפ"כ ךומתירן אוש ,ס"מ סו מעם הדבר
שמאחרשישבהחקמצוהואץבו משום שבות הותרה להם אע"פ שאתה עבוהי
שהריאין בהם לקר שירה אלא בפה שאץ שבות במקדש וכשהותרה עברהמן
התורה הותרובלמכשריה,וכל שכןאוחם שאינםאלא משום שבוח; הא בשמחות
בית השואבהמי"
א נאסרו ,ואםאין בהם [שבוה] כללומותריןאף בשבת ,למה
ת
י
נאסרו בשמחה ב
אלא
,
ה
ב
א
ו
ש
ה
וראי אין פקפוק באיסורן ,ואין ספק
שהחליל שהוזכר לא סוף דבר חליל לבר ,אלא אף שארמיני נגון וכלי זמר
בכלל ,דמהבין זה לזה שהחליל היה ראש לכלם ומחוך כך נכללו כולם
בהזכרתוי והדבר ירוע שבמקדש היו הלילים וכנורות ונבלים ומצלתים
וחצוצרות וכלן היו נדחוה בשבת של שמחת בית השואבה וכיש בשבור
דעלמא שלא בשעת עבודה הקרבן ,והדברים פשוטים,
הענין האהדעשר.
בענין קריאת שמע של ערבית ראיהי לאותם תלמידים שהזכרט שהיר
מאחרים קריאת שמע של ערבית והיו מהפללת עש הצבור כביה הכנמות
תפלת ערבית בלא ק"ש ואח"כ היו קורין את שסע בברכוהיה בבתיהם אחר
צאה הכוכבים בלא תפלה ,ובאמה שסנרולי קרמונינו שבנרב 1נ ה היא
נוהגים כן כמו שנזכיר בקצת חד1שין של זקננו הגדול
נא
הרב אב ביה דיךז"ל רמקצת זקנים שהש שם על-פ*
בידם מרבינו האי גאון ז"ל 1,ומתוך כך
לקוטין
היעיו אף אנחנו מניחים להם מקום בכך ,רלא עוד אלא 21ה"נו מ,טבהים
ן אלא שלא נתפייסנו בכך עד שהיו אומרים .שלא היינו אנו
אותם במרהי
י קריאת שמע של ערבית כלל והיו מגלגלים עלינו מה שאמרו
יוצאיםיד
בירושלמי (ירושלמי ברכות ריש היא ).הקודא קודם לכן לא יצא ,אם כן למה
קורין אותה בבית הכנסתכדי לעמור בחפלה מתוך דברי הורה,
ת
ס
נ
נמתי להם א"כ למהאין אתם קורין אותה ג"כ בבית הכ כדברי
הירושלמי ער שתהיוקורין אותהכביה הכנסת קודם ערבית ואחר כך תהיו
חוזריןוקורין אותה בבתיכם.
ק
ר
פ
ב
ת
י
ב
ר
ע
ו
ל
ל
פ
ת
ה
ל
ם
י
ג
ה
ו
נ
השיבו שבזמנים הללו
אחד
ה
ח
נ
מ
והרי
הפלת המנחה סמוכה להואין צריך עוד דבר אחר לסמוך לו את ההפלהנ
אבלבימי רבותינו לא היו מהגיס להתפלל סמוך לערנית ונמצא שהיו
צריכים לזמר קצה דברי תורה שיעמדו לתפלה מתוכהןוהיורגילים לקרורו
את שמעכעין שאנו אומרי'אשרי קורם תפלת המנחה וקודם הפלת המוסף,
וקורין א~ץה נלא ברנות9,
והי
ם
ה
ל
א
ל
ו
ה
ז
נמתי ואם המעם לק"ש למה יקראו אשרי כדרך שעושין
בתפלת המנחה ותפלת מוסף? ועוד אם שלא בברכותהיוקורין אותה ,מה
מקום"שאול למה קוראים ,יקראויקראואין קפידה בדבר ,אחר שאיןקורין
אותה בברכות ,אלאבמחילה מכבודכם לא עלהפי' הירושלמי בירכםבראוי,
שזה שאמרו שהיוקורין אותה בביה הכנסה ,בברכותיה היו קורין
אותה ,ומה שאמרו כדי לעמור בתפלה מהוך דברי תורהן פירושו
מתוך הזכרת גאולה שבברכה אחרונה ,כרי לסמוך גאולה
לתפלה ,והראיה שהרי אמרו שם (ירושלמי ברכות פ"א רף ג' ע"ג).
ר' יוסא ור' אחא נפקין לתעניתאבעין צבורא מקרי את שמע בתר הלת
שעין ור' אחא בעא ממהיאביריהון ואמר ליה ר' יוסא ולא כבר קראו
[אותה] בעונתה ,כלום קורין אותה אלא לעבמעוודנהה_בתפלה מהוך דברי
הורה ,אמרו ליה מפני ההדיותות שלא יאמרו
קורין אותה .והענין
ת
ו
נ
ו
ר
ח
הוא שקראהו בהנץ החמה ,אלא בתעניות א
ם
י
מ
ש
נ
ו
י
ה
ל
ש
מאריכין
בבקשות והוכחוה ,וודאי דוקא אחר קריאת שמע בברכותיה ,שהרי זמנה
בהנץ החמה והיו מאחרים לתפלה מצד אותם הדרשות ,ואחר שסיימו אוהב
הדרשות והיו רוצים לעמוד בהפלהן היו באים לחזור ולקרות את שמע
בברכותיה כדי לעמוד בתפלה מתוך ר"ת ,ר"ל לסמוך גאולה להפלה; והיה
ר' אחא מוחה בירם ,וא"ל ר' יוסא ולא כבר קראו אותה בעונתה ,כלום
קורין אותה עכשיו אלא כדי לעמוד בתפלה מתוךד"ת ,והרי בזו כמה.דברי
תורה נאמרו בדרשות והוכחוה שמתוכם היו ראוי לעמוד בתפלה; אלא
שהי.
1עי1ן מפתה לתשובות הגאוניםלריי הבהן מיללער צר 208שציין שם המקוריה,
~ובן דעת ר"ת בתוס' ברכות כ' ע"א ד"ה מאימתי כסופו,
נב
שפירושי לסמוך גאולה לתפלה שכבההפסיקו לאותם הדרשות ,והיו רוצים
בברכוהכדי לסמוךיגאולה לתפלה.,ונמצאה קריאה רא שונה
לחזור
"
ו
ר
ק
ל
ו
ה
ל
פ
ת
ב
ל
"
ר
ר
ו
מ
ע
ל
;
ת
"
ד
.
מתוך
לצורך קריאה בז"נהן ושניה
לסמוך
גאולה להפלה ,אלא שמיחו בידם מפני.ההריומות שיהיו חוטבים שיהא
קריעה בזמנה וראוי לרתות סמיכת.נאוי
ה לתפלה מחששזו ,ואף בזונוהגים
היו לקרותה בברבוה קורם צאה הכובבים; אחר שהוא זמן הפלה ערבית
וכו' ,והיו חחרין;.וקוריןאיתה בברכות בבתיהם אחר צאת
כדי
י חובה ,ונמצאת קריאה ראשונה שבבית הכנסת
הכוכבליעםסוילצאת יר
לסמיכת גאולה לתפלה; ואחהוגה לצאת,:ידי קריאה בעונתה ,וא"כ אף
אחם היה .לכם לקרותה בבית הננסת בברכותיה לסמוך גאולה לתפלה,
ואע"ג דסמיכת גאולה להפלה ערביה פלוגתא דר'יוחנן ור',.יהושעבז לוי
(ברבות ד' ):ולר' יהושע מיהא לא בעינן מסמך גאולה לתפלה בערבית
הלכה כר"יוחנן ,ואעפ"י שכלל מסור לנו מפי הגאונים
הלכה בר'
מכל מקות הכא שאת רתנא.כהיה רר' צחנה
שעמפ
מסתבר
קוד דמעמיה יהו
יי ,דמעמא דהפלה באמצע תקטם רקאמר ר'
יהושע לא מסתבר ,שברכוה ק"ש שבח הם ורצוי ,וק"ש הוא ענין יחוה
וקבלת עול מלכות שמים ועול מצותוראוי להקדימן ולעמוד בתפלה ושאלת
צרכים מתוכם ,ואף אתם היה לכם לעשות כן ,ואף קצת חסידי ם
שבגלילותינו נוהגים בן ,שקורין אוהה בברבוהיה עם הצבור
בבית הכנסת וטתפללין ,ובלילהחוזריןוקוריןאית
ה בבתיהם.בברכותיה לצאת
ה
ל
פ
ת
ל
וידי קריאה
י ממיכת נאולה
ידי חובת קריאת זמנה ויצאו בכךיד
פעמים .אני נוהג כן.
גזטנה ,ואף אני
כס"
השיף אם ק הף
אחת מהן ברכה לבעלה הברת על לא השא ער,
נמתי להם אץ ת [ברכה לבמלהן שכל ששקעה חמה ספק שלה תא,
NDWtמטנה הואואין,מעבירין בה ,והטמא אים זמנה והחר וקוראהו וראיה
ברורה לזה מה ששאלובירושלמי (ששלמי ברבות בייש פ"א ).מפק קרא ספק
לא קרא מהו שיחזור ויקרא ,נשמעינה מן הדא ,הקורא קודם לכן לא יצא,
ולמהקורין אותה בבית הכנסת כדי לעמוד וכו' וקורא קודם לכן לאו ספק
קרא הוא; בתמיה ,כלומ' שהרי הוא ספק זמנה ספק אימזמנה ,הרי למדת
ספק קרא פ8ק לא קרא צריך לחוור ולקרוח ,וכן קרא בשעה שהיו ספק
אם הוא זמנה אם לאו ,ואם [כן] אף אתם היה לכם לעשותבן ושלא
להפקיע ממינת גאולה לתפלה לכתחילה ,או שהיה.
לכם לנהונ כ מ1
,טנווזגים מקצה חסידים 'טבגלילוזילו ,לילך
בבית וקכנםת" לשמוע קדיש .,ברכו ,ואינם לא
ם,ו;פללין ,ואחר.
קורין
צאו;'הב,וכננים קלרין
בב
זיהם
מוזיהן;
ל
"
ר
ויוצאין
ומהפ~לליד
עיי
ידי
י סמיכת גאולה לתפלה ,ואף אני נוהג כה דודאי כל אחר
קריאה בזמנהיד
'
,
.לא
~ובן פסק רב עמרםועיין תימצות שם ד"ה אמ4ר"י.
מאלו מנהג נאה ,אבל מנהג שלכם אע" פ ש מ ק צ ת ז קננו
הגדולים היו נוהגים כן ,אינו מנהג נאה ,הבא שהוא משנה
להקדים אה המאוחר ולאחר את המוקדם,העוד שנמצאמפקיע ממיכתגאולה
להפלה ,ואחר שהדברים נראים בן ושהירושלמי כך הוא פירושו ,למה אתם
מקילים -שלא לאומרה בבית הכנסה ונמצא חומר שלכם קוראו ,אלא
שעיקר הדברים כאחד משני דרכים אלו שהזכרנו,
ולא עוד אלא שאף העושים כן ,אע"פ שאין חוזרין וקורין אותה
בברכותיה בבתיהם ,אין לכם להחזיקם כטועים כל כך ,שאע"פ שאין זה
עונהם בבירור ,ואף על ק"ש שעל מטתכן
אין לסמוך הואיל ואינה בברכותי
וכן שאין קורין בה אלא פרק אחד ,מ"מ סוממים בה לקריאתה בזמנה,על
מה שבגמרא (ברכות ג; ):הוזכרו הרבהזמנים בזמן ק"ש ואחד מהם משקדש
היום בערבי שבתות והוא משנשקעה החמה ,ואע"פ שסתם משנתינו ער
צאה הכוכבים ,הרי אמרו בגמר' לדעת קצה רמהני' ר' אליעזר ,ועוד שיש
להקל בכך מפני שהיא שעת הדחק מכמה אנפי ,חרא מורחא דציבורא
שנכנסו שם לתפלת המנחה ואםיתעכבו עד צאה הכוכבים או שיצאוויחזירו
יהא להם מורח יותר בכך ,וא"ה שלא יתפלל שם ערבית אלא בבתיהם,
הפלת הציבור חביבה ,ועוד שמא יבואו לידי מכשול להעבירה מכל וכל
ועת לעשות לה' וכו'.
ועורשהיי מצינו כיוצא בה במשכים לצאת ,שקורא משעלה עמוד
השחר אע"פ קאין עקר זמנה עד הנץ החמה ,הואיל ויום הוא ,ומשהשקע
החמה לקריאה של ערבית היא כקריאת עמור השחר לשחריה ,ועור ,שאף
נומה הברכות מלמדנו להקל בכך,שאין נוסח הברכה אשר קדשנו כמצוחיו
וצונו לקרות את שסע ,לומר הואילואין זה זמנה אין כאן 1צ1נו והיא
ן הברכות היא ספורסדרי הערבהיום ברא שונ ה,
ברבה לבטלה ,אלאעני
ושבח של תורה בשניה ,ועניני גאולה בשלישית ,ודביים אלו
ישלהם משתשקע החסהואין כאן טעותואין כאן שבוש ,ועד שאתם תמהים
עלינו ,בואו וצווחו על רבינו יעקב ז"ל שלשמתו בל שלפני שקיעת
החמה וראי לאיצא,ואע"פ שזמן תפלתערבית אף בתחומה של חמה ומפלג
המנחהולמעלה כמו שהתבאר בברכות פרק שחר( ,כ"וי) בקריאת שמעוראי
לאיצאשבזמןשכיבה תלאה הכתוב,ואיןזמןשכיבה בתחומהשל חמהלעולם,
ומ"מ רבינ 1יע ק ב סובר שבל שהוא מתפלל ערבית קורא את
שמע בברכותיה תחלה אף בתחומה של חמה ,והרינו כותב לכם את לשונו
אותבאות וז"ל :על המאחרים להתפלל עד לאחר מעודתם לקרוא את שמע,
עוברים הםעלדברי חכמים כדאיתא ב רי ש מ ם כ ה א א ב 1ת [כרבוה]
(ברבות ד' ):שלא יאמר אדם אוכל קימעא ואישן קימעא ,וכן המאחרים
עד שתחשך וקורין
ואוכלים לא יפה הם עושים שנראים כעושים
– – – -ומתפלליי1ב 1במי 1ב 4ספק צ"ל קולא.
*זו רעת רשמי בכרשת ב' ע"א בסי' המשנה,
נד
אותו חול אחר שעשאהוקודש ומנהנ אבות הורה היא בכל ולהלכה רופפותי
וראיות יש ,לקרוא את שמע ולההפלל משעת אהה עשרה המר רביע,
דהיינו שעה ורביע קודם הלילה דאיקרא ערב לגלי ק"ש ותפלה ערבית
דהלכה כר' יהודה ודיקא הלכה כוהיהן מהרב צלי של שבה בערב שבה
(ברכות כ"ז ).ואמוראי ותנאי מובא ,מכלל דמההיא שעתא ערב הוא לק"ש
ולתפלה ,ומתניתין רריש ברכות (ב"ס היהב שיעורא משעה צאת הכוכבים
ר' אליעזר הא אחי נמי כמאן דאמרעני וכהןחדי שיעורא הואולית הלכתא
ן כר' יהורה ההכא הקאי כר' מאיר דפרקא קמא (שם
כותיה אלאקיימיל
ע"נ) דיהב שיעורא משעת מבילת כהנים,ור"י 5א פליג עליה אלא הבין
השמשותדיליה שלשה חלקי מיל ומבילה קודם לכן ,דהיינו יותר משעה
ורביע /אבלאי לאו הכי לא הוה פלינ ,ועליה קצ מהדר לר' מאיר
והלא כהנים מבעוד יום הם מובלים ,ואהדר ליה
וכו' וקימאלן כרב דצלי של שבתוכו'זבןלחולוב"ש לכהחלהנמי,וקימאלן
כר' יוחנן דקורא את שמע ומתפלל ,ומדברי שניהם נלמוד .ואע"ג דקאמר
(שם כ"זי) העבד כמר עבית רמשמע דוקא דיעבד האי עבד לכתחלה הואן
מדקאמר בתרויהעביד ,ופרוש רבנ 1חננ אל ז"ל ב פ רק ש ח ר
דכיהיכי דרבצלי של שבה בע"שושל מוצאי שבת בשבתכךהיומתפללין
אף בחול ,ורבוהא אשמיעינין דאפילו מקורש לחול ומחול לקודש היו
מקרימין לההפללוכן נראה ,ואף המנהג בן ועל דא אנא סמוך 1המשלה
נקרא הדיוט" ומעניות דעה הם עושין תורה כשתי
תורוה ומחמייין .בקלות ומקילין בחמורות,
וכר' יוחנן קיימא לן האמר ק"ש ואח"כ תפלה ,ולא כר' יהושע
י דאמר תפלות באמצע תקנום( ,שם) ההא הניא כוהיה הר' יוחנן,
בןלנ
שלא
ו
א
ם
י
ד
ק
ה
ל
ם
צ
מ
צ
ל
ש
י
דיעה
ה
ו
ח
פ
משעה
ר
ת
ו
י
ע
י
ב
ר
ו
ע
י
ב
ר
ו
והאי
דפריש בירושלמי (ברכות בריש פ"א) ורבנו שלמה ז"ל מייתי לה בייש
ם כיל ה א הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו וכו' ,ההיא לרעת
ה ם שע רי ם (ש ם בירו של מ )1לצ א ת ה כ 1כבי ם ממרק
ואטעל תל מ 1ד שלנ 1נסמק כמו שפירשהי שמוהר להקדש שעה
ירבה בע לק"שבץ לתפלה,עכ"לוצית יעקבן ואע"פ שאץ אנו נסמכים
עמו ,מ"מ לצאת יף חובה ק"ש בתחומה של חמה מ"מ נסער ם אני
בה למשקיעת החמה שילהי
ק לחטב ממיכת געלה להפלה ,ולהראות
לכם שהוא חולק עמכם במדה גדוריה יוהר ממנו ,והדברים ברורים.
- – – –
~תשלכיי פאה פ"ז כל הלכה שהיא רופפת בב"ר ושן אתה יורע מה טובה צאוראה מה הצבור נוהג ונהוג.
יעיין שיטת ר"ה 'Dlfilהנ"ל ועיין בפרט בספר ראבי"ה לברכות (הוצאת ר' ח'נ,
ומביצר) דף א' שמגיא שיטת ר"ת באריכות וע"ש הגהות המו"ל שציין את המקורים.