מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
ד"ר חיים חמיאל /ירושלים
ערר לימוד התורה
(א) מטרת הלימוד
( )1תורה לשמה-עדות לנצחיות התורה
בכליום אנו מברכים "אשר קדשנובמצוותיווצוונו לעסוקבדברי תורה" או
"1צ11נ 1על דברי תורה" ואנומוסיפים ומבקשים שדברי התורהיהיו ערבים
בפינו ושנהיה כולנו לומדי תורה .ועוד תפילה מיוחדת" :ותן בלבנו להביז
ולמשכיל לשמוע ללמוד וללמד לשמור ולעשותולקיים את כל דברי תלמוד
תורתך באהבה"1 ,כ 1צ11ינ 1על לימוד התורה ושינונה" :ושננתם לבניך
ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך".
אהבת התורה קשורה באהבת ה' ("ואהנת את ה' אלהיך") שנאמרה לפני
כן .וכן שנינו" :לאהבה את ה' אלהיך לשמוע בקולו ולדבקה בו" (דברים
ל ,כ) "-שלא יאמר אדם :אקראשיקראוניחכם ,אשנהשיקראוני רבת אשנן
שאהיה זקן ואשב בישיבה ,אלא למד מאהבה וכו'" (נדרים סב ,ע"א).
וכשם שאהבת ה' לא ניתנה לשיעורין כך אהבת התורה" :מה .אהבתי
תורתך כל היום היא שיחתי" (תהלים קיט ,צז) ,ואמרו ש"ל" ,חביבה
תורה על לומדיה בכליוםויום כיום שניתנה מהרכיני" (ברכות סג ,ע"ב).
האדבק מהבטאה בשאיפה המתמדה ללמוד ולשמוע דבר תויה ,בצימאון
העז לתורה" :הוי כל צמא לכו למיס" (ישעיה נה ,א) "-אין מים אלא
תורה" (בבא קמאין ,ע"א) .והמשילו חז"ל את הצימאון.לתורה כמשל נאה
:ה" :מההדגים הללוגדלים במים,כיון שיורדת טיפה אחת מלמעלה מקבלים
אותה בצימאון כמי שלא טעמו טעם מים מימיהם ,כך הם ישראל גדלים
כיון שהם שומעים דבר חדש מן התורה הם מקבלים
אותו בצימאוןכמי שלא שמעו דבר תורהמימיהם" (בראשית רבה ה).
"בת כל
צו
במים-בתורה-במתמדהיתוך אהבה ,דביקות והתלהבות הוא ח
לימוד התודה
ארם .ואלה רברי רמב"ם בהלכות תלמודתירה (א ,ח"):
"כלאיש מישראלחייב גתלמורתירהביןעניבין כשיהבין שלם
י
ו גדול שתשש כוחהאפילוהיה
ביוביליסוריו,בין בחוהבין שהיהזי
פי
ונ
בגע
ן 161ו
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
162
עיט חמיאי
המתפרנס מן הצדקה ומהזר על הפתאים ,ואפילו בעל אשה זבנים-היש
לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה ,שנאמר' :והגית בו יומם ולילה'
('הושעא .ה) .עד אימתיחייב ללמוד תורהו עדיום מותו ,שנאמר::ופן
יסורו מלבבך כלימיתייך' (דברים ד ,ט)".
לימוד זה מתוך אהבה ודביקות הוא עדותו של כל יהודי על
נצחיות התזרה ,שזו התורה הקדושה "לא תהא מוחלפתולא תהא תורה
אחרת מאת הבורא יתברך שמו" ,ועל כן היא יקרה לנו ועלינו לחבבה,
ללמדה ולשננה .ומפאת נצה'ותה ,הכל בה נאה וטוב ללימוד.ואיז לצמצם
אתהלימודלדברים שבמעשהדווקא,שאיןאנולומדים רקכדי לדעתלקיים,
אלא גם להבין ולהשכיל-,לימוד לשם לימוד הוא חובה גמעה .וזוהי
הדרגה זעבוהה ביותרבלימוד התורה שאליהצריך להגיע הלומד1 .כ" 1אמר
רביהודה אמר רב :לעולםיעסוק אדם בתורהומצוות אף עלפי שלא לשמה,
שמתוך שלא לשמה באל ש מה" (פסחיםנ ,ע"בועי' שם תוספות ד"ה "וכאן"
ותענית ז ,ע"א) -משמע ש"לשמה" עיקר .והלומד מתוך אהבה ודביקות
י אלעזר
מרגיש באושר ובשמחההרוחניים שהואמביא על עצמתוכההכריז
ר ביותר"
בן שמוע" :אשריכם תלמידי הכמים שדברי תורה חביבים עליכם
(מנהות יח ,ע"א) וכן "היה ר' בנאה אומר :כל העוסק בתורה לשמה
תורתו נעשית לו סםהיים" (תענית ז ,ע"א),
(ט תלמוד מביא לידי".עשה
ישנה בחעה אחרת לערך הלימוד והיא–שהלימודמביא ליה מעשה.לטיכך
שיבחו חז"ל את לימוד החורה ומנו אותוביז הדברים שאין להם שיעור.
משום שנאמר" :והגיתבויומםולילה" .ואףכי תלמוד תורה הוא מן הדברים
שאין להםשיעיר; שאדםאיכלפירותיהם בעולם הות והקרןקיימת לולפולם
הב ,%הריהן גרוף מהם ושקול כנגר כולם (פאה א ,)% ,מפני שהוא מביא
לידי מעשה .ערכו עולה אף עלבנייןבית המקדשועלכיבוד אב ואם (מגילה
טז ,ע"ב).
על ערכו של לימוד התורה ,משום שהוא מביא את הלומד לקיוט
התורה כותב הרמב"ם" :מי'שלא לימדו אביו-חייב ללמד את עצמו
כשיכיר (כשיבואלידי הכרה) ,שנאמר' :ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם'
(דביים ה' ,א) ,וכן nfiKמוצא נכל מקום שהתלמוד D~lpלמעשה ,מפני
שהתלמהרמביאלידי מעשהואין המעשה מביאלידי תלמוד" (הלכות תלמוד
'
תורה א,ג).
דברי הרמב"םמיוסדים על מאמר חז"ל" :תלמודגדול (ממעשה) ,שהתלמוד
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
עירליימוד
התורה
153
מ.,
מביא לידי .מעשה (קידושין ע"ב)" .אמנם בדברי חז"ל מצאנו" :תני
ר' חייא :הלמד לעשות ,לא הלמד' שלא לעשות ,הלמד שלא לעשות ,נוח
_. .
שלא נברא" (ויקרא רבה,לה,וועי'ירושלמי ברכות א,ב)
ואוכי גדל האדם והגיע למצוות,אין הוא פטור מלימוד התורה" :ואין
אדם יכול לומר :כבר גדלתי ונתחייבתי' במצוות ,לכן אטפל רק במעשה
ולא בלימוד ,אלא עליו ללמוד קודם,כדי _שידע .מה לעשות ,כמו שאמרו:
'ולא עם הארץ חסיד'" (מרכבת המשנה בשם ריחיים ויטל).
וכז כותב(בעל",-ספל החינוך" בהקדמתו" :ואחת מן המצוות-והיא-עיקר
ייסוגו שכולן נשענות עליו היאימצות,לימוד התורה,כי בלימודידע האדם
המצוות ויקיים אותן" .ובמצוה תי"ט הוא כותב" :.שורש מצוה ( 11תלמוד
תורה) לרוע,כי בלימוד ידע האדם דרכי השט יתברך וזולתן לא ידע ולא
יבין ונחשב כבהמה".
.
.
י,
. .
..
(ב) תלמוד תורה בסולם הערכים
תורה ,.כהונה ומלכות,מ" קודם למה? אמנםניהנהכהויה,לבחירי
ה במלכות אלא אחד'בדור 1ותורה-כלמי שרוצה
האומה בלבהושיוויכ
בא ולוקחה- ,ואף עלפי כן" :גדולה תורהיותר מן הכהונה 1מ 1המלכות"
(אבות ה ה) "1ממזר-תלמיד חכם קודם לכוהן גדול עם הארץ" (הוריותיג,
. . -,, ~ .
המב"מ הלכות תלמוד תורה ג,ב)
יר על כן אמרו חז"ל שבסולם הערכים יכול גוי לזכות ולתפוס מקום
בת
ע"י
בראש על ידי לילוד התורה" :היה רבי מאיר-אומרא,ותמםנ.יין שאפילו גוי
האדםוחי בהם'
ועוסק בתורה שהוא ככוהן גדול,יתאמר' :אשריעשה
)-כוהנים,לוייטלישראלים לא נאמר ,אלא האדם ,הא למדת,
('1קדאי",י
שאפילוגוי ועוסק בתורההרי הואככוהן גדול"! (סנהדה"ן נט ,ע"א).
.והובא בילקוט משלי ח מאמר ,המנמק את הדעה הזאת,כי כל עצמם של
שני הסתרים האלה-כתר כהונה וכתר מלכות-אינם אלא.מכוחה של
תורה.וזה לשוןהילקיט'":בימלכיםימלוכו' (משלי ח ,סו) -היהר' שמעון
בז אלע1ר אומר:מיגדולהממליךאגהמולך ,העושהשריםאו העושה שררהז
הוי אומר :העושה שרים ,כל עצמם של שני כתרים הללד=כתר כהונה
של תורה( שנאמך':בי מלכיםישליכו
וכתר מלכות -אין באים אלא
ו
.
".
.
ן
(
4
מכוח"
" :דאדםשיא למדעדייו ובאיימין %כיימד
1ועי'בסיף חוספסת ד"ה
תהייה או יעסוק במעשה",תאי1ממדר-ים-
כבר-המעשה-טוביןיותלהמדמיתיסהוידי.ה,,.יפי
אבי אדלשימי
בין,אדב (.אתם קרוים %דם).
.2ועי' בח,ספות ד"ה-,איא .האדם) הדברי
וביןהאדלן
שתין עם לקץ הסיד,
.
עי
~–
_
י
,
www.daat.ac.il
ל
'-
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
היים הכיאי
164
וכו',בי סויט ישורו',הוי אומר ,כלמי שזוכה לתורה מעלהגליו הכתוב
כאילו שלושתם (שלושת הכתרים) מונחים וזוכה לכולם ,וכלמי שאינוזוכה
לתורה ,מעלה עלט הכתוב כאילו שלושתם מונחים ולא זכה לאהד מהם".
(ג) תורה ותפילה
משחרב בית המקדש שורה השכינה במוים של לימוד תורה ,בחברה שבה
לומדים ואף בהברתו של היחיד הלומד (אבות ג ,ב).
מאוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב' (תהלים פז ,ב) -דוש רב
חסדא :אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ומבתי
מדרשות ,והיינו דאמר ר' חייא בר אמי משמיה דעולא :מיום שחרב בית
המקדשאיןלו לקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה נלבד"
(ברכות ח ,ע"א).
לא רק מקום לימוד ההלכה חשוב מבתי כנסיות ומבתי מדרשות-,ואביי
שהיהרגיל ללמוד בבית ולהתפלל בבית הכנסת ,הסיק מן האמור לעיל לא
להתפלל אלא במקום שהוא לומד ופז נהגו חכמים אחרים להתפלל במקום
שהיו לומדים (שם ,שם) -אלא אף לימוד התורה עצמו עולה בערכו על
התקילה.
נראה שחשיבותו של לימוד התורה ביחס לתפילה דומה ליחס החשיבות
שבין הלימוד לקיום מצוות .הלומד תורהיגיע לתפילה וידע לכוונה ולהע-
ריכה.איו בזה משום זלזול בקיום המצוה או בתפילה ,אלא להיפך -הכנה
ושלב קודם והכרחי לקיום המצוות ולהערכת התפילה ,כהסברת בעל
"החינור"" :וזולתו לא ידע ולאיבין ונחשב כבהמה" (תי"ט) ,וגם הרמב"מ
מדגיש שבע
יזן ערובה למעשה ("התלמוד קודם למעשה ,מפני שהתלמוד
מביאלידי מעשה" ,הלכות תלמוד תורה א ,ג).
הערסתלימוד התורה על התפילה נאהלידיניסויבדברי ר'זירא .כשהיה
ר'ירמיה מפציר בו להפסיק את הלימוד לתפילה קראעליו ר'זירא( :משלי
כח ,ט) "מסיר אתו משמוע תורה גם תפילתו תועבה" (שבתי ,ע"א) .קיום
המצוהוכןהתפילה הם צורך שעה ,צורךהחיים המתהווים ,אולםלימוד תורה
הוא ערך נצ חי בפני עצמה וכאמור ערכו בו לעדות על נצחיותה של
התורה .כשראה רבא את רב המנונא שהוא מאריך בתפילה ,אמר (שם):
י עולם ועוסקיםבחיי שערר".
"מניחי חי
ינהוטפוה ד.ה .נגזז אוו.
י ובגמרא שט. :תבא הבריב שהיו עוסקיכ בחורה
3גי'
מפסיקים לקריאת שמעואין מפסיקים לתפילה .אמר ר/יוחנן :לא שגו אלא כנון
ר' שמעת בן יוחאי וחבריו שתורתן אומנותן ,אבל כגון אנו מפסיקים לקריאת
שמע ולתפילה".
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
ערך ליסוד התרה
165
.
(ה תורה ומלאכה
כשם שלימוד התורה קודם למעשה ולתפילה כן הוא קודם למלאכה ולהת-
עסקות .יר' מאיר אומר:הוי ממיט בעסקיפסוק בתורה" (אבות ד,י).
לימוד האורה צריך לתפוס מקום עיקריבחיי האדם" :דורות הראשונים
עשו תורתם קבע ומלאכתם עראי -זווזונתקיימהבידם 1דורות האחרונים
שעשו מלאכתם קבע ותורתםעראי -זווזו לא נתקיימהבידם" (ברכות לה,
ע"ב).4
עלכלהאומניות שבעולםיש להעדיף אתלימוד התורה" :אמרר'נהוראי:
מניחאני כל אומנות שבעולםואיני מלמד אתבני אלא תורה ,שאדם אוכל
משכרה נעולם הזה והקרו קטמת לו לעולם "בא" (קידושין פב ,ע"א).
(ר;) הזבחינה המוסריוז
"אמר רבא ,כל הטפוס נרתיימ הם ,אשריג למי
לתורה" ,5כי במקום התורהאין התטאשריי.
שוכה שיהא נררמק
לימוד התורה מציל את האדם מן החטא ומסלק הרהור עבירה" .ר'חנניה
סגן הכהנים אומר :כל הנותןדגרי תורה על לבו מבטלין מסנר ,.,הרהורי
ובירושלמי ברכות א ,ה" :תמן תניגן :מפסיקים לקריאת שמע ואין מפסיקים
א 4לתפילה .אמר רבי אחא :קריאת שמע דבר תורה ,הפילה אים דבר הורה ,אמר
רבי בא :קריאת שמע זמנה קגוע ,תהילה אין זמנה קבוע .א"ר יוסי :קריאת
שמע אינה צריכה כוונה ,תפילה צריבה כוונה,..ר'יוחנן בשם ריש בןיוחי:
כגון אנו שעוסקים בתלמוד תורה אפילו לקריאת שמע את אנו מפסיקים .רבי
.יוחנן אמרה על גרמיה (על עצמו) :כגון אגו שאין אנו עוסקים בתלמוד תורה,
ואפילו לתפילה אנו ממסיקים-דין כדעותיה ודין כדעתיה :ר' יוחנן כדעתיה ,דר'
יוחנן אומר :ולואי שמתפלל אדם כל היום .למה שאין תפילה מפסדת .ר' שמעון
בז יוחי כדעתכם ,דר' שמעון בן יוחי אמר :אילו הויגא קאים על מורא דמיני
בסיעתא .דאיתיהיבת חורה לישראל ,הויגא מתבעי קווקוי רחמנא דיתברי לבר
נשא הריו פומין :חד דהוה לעי באורייתא וחד דעביד ליה בל צורכיה ,חזר ומר:
ומהאין הר הוא -לית עלמאיכיל קאיה ביה מן דילטוריאדיליה ,אילו הוו תרץ
על אחת כמה וכמה (= שרשב"י אמר :אילוהייתי עומד על הרסיני בשעה שניתנה
הקב"ה
מבקש
תורה לישראל
לבז אדם שני פיות :אחד
'שיהיה עוסק בההויריהתידאחד שיעמלשפהנילו כל צרכישוי
.
יואמר :ומה אם אתר הוא-
אר
רז
יכח
אין העולם יכול לעמוד בו מן הדילסוריה (מלשינות ,רכילות) שלו ,אילו היו
שניים על אחת כמה וכמז)".
4השוה לזה את המובא בסוף מאמרו של הרבי .היינימן (להלן עמ' ,)%ובייחוד
את מחלוקת ר' ישמעאל ורשב"י בברכות שם.
5בסנהדרין צט ,ע"ב תרגם כך רש"י בפירושו השגי את מאסרו הארמי של רבא,
גם הערוך פירש "דרפתק" -נרתיק.
י
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
המט חמיאל
166
שטות ,הרהורי זנות' ,הרהורי יצר הרע וכר ,הרהורי דבריםגטיים
" (אבות
דר' נתן פרקכ).
יצר הרע מתואר כשונאו של האדם המתאווה להכשילו ולהחטיאו ועל זה
אמרו חז"ל'" :אם רעב שונאך (יצר הרע) האכילהו להם ואם צמא השקהו
מ;ם' (משלי כה ,כא) -מלהמה של תורה…ומימיה של תורה" (בראשית
רבה נד ,א).
לזמור התורה הוא האמצעי הראשון שבוצריך האדם לנקוט בשעה שיצה
הרע מתגבר בו" :אמר ר'לוי בר המא אמר ר' שמעון בו לקיש :לעולם
ירגיז אדם ('גרה למלחמה) יצר טוב על יצר הרע ,…אם נצחו-מוטב,
ואם לאו-יעסוק בתורה וכו'" (ברכות ה ,ע"א).
גמאבק עם 'צר הרע יש לו לאדם הלומד תורה יתרון המשליטו עליו:
"אמר ר' יוחנן משום ר' בנאה :גושריהם ישראל 1בזמן שעוסקים בתורה
ובגמילות הטרים יצרם מסור בידם ואין הם מסורים ביד יצרם" (עבודה
זרה ה ,ע"ב).
וכן "תנא דבי ר' ישמעאל :בני ,אם פגע בך מנוול זה ,משכהו לבית
המדרש :אם אבן הוא -נימוח ,אם ברזל הוא
קידושין ל ,ע"ב).
לימוד התורה הוא אמצעי בדוק ומנוסה להצלת האדם מיצר הרע 1מ1
החטא ,שהרי "כך הקדוש ברוך הוא אמר להם לישראל :בגק בראתי יצר
הרע ובראתי לו תורה תבלין ואם אתם עוסקים בתורהאין אתם נמסרים
בידו" (קידושין שם) "-והנה פשוט הוא שאם הבורא לא ברא למכהזו אלא
רפואה זה אי אפשר בשום פגים שיירפא האדם מזאת המכה בלתי זאת
(= אלא בזאת) הרפואה.ומישיחשובלינצלזולתה (= באמצעיםאתרים)אינו
אלא טועה ,ויראה טעותו לבסוף כשימות בחטאהכי הנה'.צר הרע באמת
חזק הוא באדם מאוד ,ומבליידיעתו של האדם הוא הולך ומתגבר בו ושולט
עליה ואם יעשה כל תחבולות שבעולם ולא יקח הרפואה שנבראת לו-
שהיא התורה כמו שכתבתי-לא ידע ולא ירגיש בתגבורת חליו ,אלא
כשימות בחטאו ותאבד נשמתו .הא למה זה דומהז לחולה שדרש ברופאים
והבירו חליו ואמרו לה שיקח סם זה .והוא ,מבלתי שתקדם לו ידיעה
במלאכת הרפואה ,יניח הסם ההוא ויקח מה שיעלה במחשבתו מז הסמים,
הלוא ימות החולה ההוא 1ודאי כן הדבר הזה,כיאיןמי שמכירבחולייצר
הרע ובכוחו המוטבע בו אלא בוראו שבראו ,והוא הזהירנו שהרפואה לו
היא התורה .מי איפואיניתהויקח מה שיקח זולההויחיה( "1מסילתישרים
פרקה).
-מתפוצץ" (סוכה נב ,ע"ב1
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
ערד לימו'ד.התורה
167
'
(ד) ארבעים ושמונה דברים שהתורה נקנית בהם
גפרק השישי.של אבותמנויים ארבעים ושמונה דברים שהתורהצקניודבהם,
47מהםתלויים באדם הלומד ואחד ("אהוב") הוא תוצאה שלעיסוקו בתורה,
.אפשר לחלק את 48הדבריםלפי נושאיהם לחמש קבוצות.
מידותיו.אופיו
(ב) הבנה
( )1בינת הלב
(א) לימוד
( )1תלמוד
( )2שמיעת האזן,
.
עריכת שפתים
שימוש חכמים
דקדוק חבריט
פלפול התלמידים
()3
()4
()5
()6
( )7מקראי
( )8משנה
( )2מחכים את רבץ
( )3מכוין את שמגעתו
–
( )1שמחה
( )2טהרה
( )3יישיב
( )12לומד על מנת ללמד ולומד
.על מנת לעשות,
.
(ג) יחס
'
'
(ד) מידות ואופי
( )1ענוה.
י-
ל הקורא -בלחש
" 6כל המשמיע קולו בשעת תלמודו תלמודו מתקייםבירו,יוב
.
במתרה הוא סובת"ועירובין נד ,ע"א ,כל העמוד).
7ראוילציין שר'יתזגן מדגיש את חשיבותה של הזכירה הוי-זואלית ומסמיךדבריו
לפסוק מן התורה" :אמר ר' יוחנן :ברית כרותה היא ,הלמד אגדה מתוך הספר
הוא משכח .,.מה מעם? (דברים ד,
אתהיבריש אשר
לא
,ט) וו תשב"
ראובעמיה
ני
רד"'" (ירדשלמי ברכות ה ,אג
ובמנחוה מג"1 ,ב הובאהברייתא'" :וראיתם אותר וזכרתם' (במדבר סו ,לט)ראייה
מביאה לידי ,כיתה ,זכירה מביאה לידי מעשה".
..
כן נמסר 'בשם ר' יוחנן על השיבותן
.ע"ב)" :אמר ר' שפטיה אמר ר' יוחנן :כל הקורא כלא' נעימה ושונה בלא זמרה,
עליו הכתוב אומר (יתזקאל כ ,כה)' :וגם אני נתתם להם תוקים-לח טובים
ומשפסים לאיחיו בהם'".
" 8ר' ישמעאל (בנו של ר'יוחנן בן ברוקא) חומר :הלומד על מנת ללמד-מספיקץ
בידו ללמוד וללמד והלומד על מנת לישנת-מספיקיו בית ללמוד וללמד,
לשמור ולעשות" (אבות ד ,ה4
" (9רבי מאיר אומר כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה :ולא עוד ,אלא
שכל העולם כולו כדאי הוא לו :נקרא רע ,אהוב" אוהב את המקום,
של הנעימה והומיה בלימנד (מגילה ל,5
י
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
היים המיאי
1%
()2
ארו אפים
( )3לב טוב
( )4המכיר אח מקומו
( )5השמח בחלקו
( )6העושה סייג לדבריו
( )7אינו מחזיק טובה לעצמו
( )8נושא בעול עם חברו ומכרי-
עו לכף זכות
( )9מעמידו על האמת
( )10מעמידו על השלום
( )11מתיישב לבו בתלמודו
( )12אהוב,
( )13אוהב את המקום.
( )14אוהב את הבריות,
( )15אוהב את הצדקות
.
( )16אוהב את התוכהזת
( )17אוהב את המישרים
( )18מתיהק מן הכבוד
( )19לא מגיס לבו בתלמודו
( )20אינו שמח בהוראה
י)
()1
()2
()3
()4
()5
()7
()6
הסתפקות התמדה
וסבל
מיעוט סחורה
מיעוט שינה
מיעוט שיהה
מיעוט תענוג
מיעוט שחוק
קבלת היסורים
מיעוט דרך ארץ
(ז) הסגולות לקניין תורה
( )1ענוה
חז"ל הדגישו את מידת הענוה ונמיכות הדעת כתנאי לקני' 1התורה .אדם
צריך להקטין עצמו על דברי תורה ולשים עצמו כעבד עלדברי תורה (בבא
מציעא פה ,ע"ב)ואיןדברי תורהמתקיימים אלאבמי שמשים עצמו "כערוגה
זו שהכל דשין בה וכבושם זה שהכל מתבשמין ממנו" (עירובין נד ,ע"א),
או להשים את עצמוכ אי( 1סוטה כא ,ע"ב) ,שנאמר" :והחכמהמאין
תמצא-
(איוב כח ,יב).
ההזוג עצמה מסתלקת מן הגאים וממי שרפתו גבוהה .והמשילו הכמים
,
י
ת
מ
נ
כך
את התורה למים" :מה המים מניחיםמיום גבוה והולכים במקום
תורה מנחת מי שרצתוגבוההצליוומירגית במי שדצתו נמוכה צליו ,ומת
מיםאיו מתקיימים בכלי כסו וזהב ,אלא בירוד שבכלים (חרס) ,כך תורה
ט;
אין מתקיימת אלאבמי שעושה עצמוככלי חרס" (שיר השירים רבה א,י
והשווהעירובין נח ,ע"א ותענית ז ,ע"א).
אורב את הברירת ,משמח את המקוס ,משמח את הבריות ,ומלבשתו ע נוה
ויר אה וכו'" (אבות ו ,א).
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
ערד יימדד
התורה
.
,
,
169
( )2אין הביישן לסד (אבות ב ,ה)
זוהי תוצאה ישירה של הענוה,כי רקמי שדעתו גבוההעליו יסרב לשאול
את חברווביותר אתמי שנראה קטתבעיניה וגםבזה נמשלה התורהלמים:
"ומה מיםאין אדם גדול מתבייש לומר לקטן,:השקני מים ,כך דברי תורה
אין הגדול מתבייש לומר לקטן :למדני פרק אחד ,דבר אחד ,פסוק אחד,
ואפילו אות אחת" (שיר השירים.,רבה שט).
.
( )3יגיעה ,התמדה ,צגי.עות והסתפקות במ.וע.ט
"אםנהוקיתי תלכו" -פירש רשע" :שתהיו ע מלים בתורה",והיגע בתורה
סופולהבינה="יגעתי ומצאתי תאמין" (מגילה הע"א).
היגיעה היא תנאילקניית התורה ,להשגתה ולהבנתה:
"דברי תורה קשים לקנותםככלי זהבנכליפזונוחים לאבדםככליזכוכית"
(חגיגה טה ע"א)ו ובאבותדר'נתן,י" :נמשלודברי תורהלכלימילתין(בגדי
משי) -מה.מילתי 1לא במהרה אתה קונחה אבל במהרה אתה קורעה כך הם
דברי תויה-קשים הם לקנות ונוחים הם לאבד :דברי שטות דומים הם
שק -מה כלי שק במהרה אתה קונחה אבל לא במהרה אתה קורשו,
לכלי
כך הם דברי שטות-נוהים לקנות וקשים לאבד".
על.כן הדגישו חז-ל כל כך את הצורך בחזרה 1שי"( 11כל הלומד תורה
ואינו החר עליה דומה לאדם שזורע ואינו קוצר"-סנהדרין צט ,ע"א
ותוספתא) עד שאמרו" :אינו דומהשינה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו
מאה ואחת" (חגיגה ט ,ע"ב).
.לימוד התורה דורש השקעת כל הכוחותהפיסייםיהר~חניים" :שאיןדברי
תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה" (ברכות סג ,ע"ב) 1כ" 1תנא
י תורה כשור לעול וכחמור
דבי אלתו :לעולם ישים אדם עצמו עלדבי
למשוי" (עבודה זרה ה ,ע-ב).
היגיעהוהצניעות הם ערובהלזכירה.וכן אמרו ('רושלמי ברכות ה ,א):
"ברית כרותההיא :היגע תלמודובבית הכנסת-לא במהרההוא משכח…
והיגע בתלמודו בצנעא מחכים ,שנאמר" :ואת צנועים חכמה" (משלי יא,
ב).
וכן סיכם הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה (ג ,יב)" :אין דברי תורה
מתקיימין כמי שמרפה עצמו עליהן ולא באלו שלומדיו מתוךעידון ומתוך
אכילה ושתייה ,אלא במי שממית עצמו עליהן ומצער גופו תמיד ולא יתן
10נהוצחת שכסר ,נוסה ב' ,סרקיא.
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
חיים כמיאי
170
שינהלעיניו ולעפעפיו תנומה.אשיו הכמים דרך רמו' :ואת התורה ארם
כי ימות ב%הל' -אין התורה מתקיימת %ל %במי שממית יצתו בבהלי
החכמים .וכן אמר שלמה בחכמתו (משלי כד,י)' :התרפית ביום צרה -
צר כוחכה'ועוד אמר (קהלת א ,ט)' :אף חכמתי עמדהלי' -חכמה שלמדתי
באף ,היא עמדהלי .אמרו חכמים :ברית כרותה ,שכל היגע בתורתו בבית
המדרש לא במהרה הוא משכח וכל היגע בתלמודו בצנעה מחויט ,שנאמר
'ואת צנועים חכמה' ,וכל המשמיע קולו בשעת תלמודו-תלמודו מתקיים
נידו ,אבל הקורא בלחש -במהוה הוא שוכח".
לענוה מצטרפתיראה "התורהסולייתה ענוה וכתרה יראה" (תנחומא
בראשית א) 11כי מהו הערך בלימוד התורהכשאינו מונתר ביראת שמים?
יראת שמים היא המפתח הפותח לפני האדם את שערי התורה" :אמר רבה
בר רב הונא:כל אדם שישבו תורהואיןבויראת שמים דומה לגזבר שמסרו
לו מפתחות הפנימיות ומפתחותהחיצוניותלאמסרולו-בהיעיילו (= במה
ייכנכ?) .מכריז רביינאי :חבל על דלית.ליה דרתא ותרעא לדרתא שביד
(= חבל על מי שאיןלו חצר ושער לחצר עושה ,שבת לא ,ע"א)" :אמר ר'
שמואל ברנחמני אמרר'יונתן:מאידכתיב' :למהזה מחירבידכסיל לקנות
חכמה ולב אין'( 1משלייז ,סו) -אוי להם לשונאיהן של תלמידי חכמים
(תולה קללתו באחרים) ,שעוסקים בתורהואין בהם יראת שמים" (יומא עב,
ע"ב) .אמנם לענוהוליראהמגיעים מתוךעיסוק בתורה לשמה (אבותה אעי'
לעיל הערה .)9
התורה אינה ירושה ,אלא פרי ע מל ויגיעה "התקן עצמך ללמוד
י רווחה אלא
תורה שאינו ירושה לך" (אבות ב ,יב) ואינה נקנית מתחיחי
בצער וביסוריו והסתטקות במועט" .כך היא דרכה של תורה :פת במלח
תאכל ומים במשורה תשתה ,ועל הארץ תישןוחיי צער תחיה ובתורה אתה
עמל" (אבות ו ,ד)-,במי אתה מוצאו (דברי תורה)ז.,.במי שמשתירפניו
עליהן כעורב" (עירוביןכב .ע"א).
דרישה זו לקנות את התורה מתוך עוני וסבל נותנים חז"ל בפי התורה
עצמה" .אמרה תורהלפני הקב"ה :רבונו של עולם ,תזחלקי בשבט שלעוני,
שאם עשירים עוסקיםבייהיו מתגאים ,אבל כשהםעניים ,הם מתעסקיםבי
והםיודעים שהם כענים ושפלים" (ילקוט שמעוני רות ,רמו תקצז).
1 11הש11הינה המאמר במדרש שיר השיריב רבה א ,טוירושים ,שבת א ,ג. :מה
שעשת חכמה עמרת לראשה עשתה ענוה סנדל לעקבה :מה שעשת חכמה עטרת
לראשה -שנאמר 'ראשית חכמהירא ת ה " ,עשת ענוה מגדל לעקבה -שנאמר
'עקב ענוהירא ת ה'".
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
ערד לימוד התורה
1
1
י
.
171
(ח) יחס ההישג ליגיעה
טה יש בכוהו של האדם העוסק בתורה להשיג ולהספיקנימיחייו :היכול
אדם לומר שכבר גמר לימודה היש סוף וסיום ללימוד התורהז או העיסוק
בתורה הוא "הדרן" שאיןלו קץ? אמנם עמל רביש להשקיעבלימוד התורה,
אבל להישגאיןסוף .על כך אנו למדים מדבריהם של ר' אליעזר ,ר' יהושע
ו כל הימים דיו ואגמים קולמוסי1,
גר' עקיבא" .ר' אליעזר אומר :אםיהי
ושמים וארץ מגילות וכל בני האדם לבלרים ,אין מספיקיו לכתוב תורה
שלרתק ואני לא תיסדתיה אלא נאדם שמטביל מכחול
ב מ ..ריהושע אומר :אםידיוכלהימים דעואגטימקולמוסיוושכים וארץ
ייעות וכל בני אדם לבלרין',אין מספיקין לכתוב תורה שלמדתי ,ולא
יר
חיסרתיה רק כאדם שמטביל מכחול בים.
א
ל
א
ין
רבותי
רבי עקיבא אומר:אניאיןבי כוה לומר כמו שאמרו רבות
יסרתיה אלא כמריח באתרוג-,המריח נהנה
היסרוה ,וא לא ת
חנסיר וכממלא מאמתהמים (=ממעין),וכמדליק מנר לנר" (שיר
והאתרוג לא
השירים רבה א,כ).
www.daat.ac.il