מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
ד=ר מאיר וים /ירושלים
דרכה של התורה במזמור "אשרי האיש"
י
(להבהרת היחסגין התורה לספרתהילים)
*משה נתן ח מישה חו מ שי ת1רהלישראלודודנתן ח מי שה ספריס
=
"
שבתהילים *שר~עק
'
הקבלהמספרית ע אעה אלאילבושיצעי 2להשקפתם של חדל על מהותם
שלשני הספרים ,על הקשר הפנים שבימהם.יש במאמר הנ"ל ביסףלראיית
שני הספריםכמקבילים .אך אפשרלהניחכיראייהזו קדומהיותר בתקופת
המקראעצמו הורגשה קרבהזושבין.תורה.לתהילים .דעה מוסכמתהיאהיום
במחקר המדעי של ס' תהילים,כי הלוקתו המחומשת של ספרנו-שהיתה
אולי ידועה כבר לבעל ס'דבריהימים- 5מעידה על מגמה לערוך (כנראה
עדיכם סופית) את קבצי_המזמורים לשם לימור ,לשם תורה ,לכן ניהנה
לספר צורתה החיצוניה של התורה .4בווגה זו משתקפת ,קרוב-לוודאי ,גם
'
י
1מדרש שותר טוב ,מזמור א אות ב (הוצאת באבער עמ' .)3
האגרה ,מהרורה שמיה ,ירושליט השי"ר ,עמ' ,63
2השוווה:י .היינמן ,דרכי
3בעלי השטרה וומביאים ראיה ,מדבהי"א טז ,לד-לו .כידוע מקבילים פסוקים אלה
לתהילים קו ,פם' א ופסוקים מז-מח ומכאן שלפני סומר דבה"יהיה /DDמח כתוב
בסופו של מזמור קו ,ופסוק זה הוא מאותן "תימנת-בדכה שגקבעז בטיזמיהט ישל
ספרי תהילים (עיי מא ,יד ,והשווה גס עב ,יחיסן מס ,גג ),אמנם טור-סיני
(הלשון-והספר ,כרך הספר ,ירושלים תשיף ,עמ' )16טבור כי "במקום ששם
נמצאו ברכות כאלה ,שם קבעו אחר כך סיומי ספרים" ,אבל עיף בתוכן המזמורים
שבסופם נמצאות חתימות אלה ,יצדיק יוהר את הסברה המוגעת היום עלידי
רוב החוקרים ,כי התהליך הפוך היה :במקום שקגעו את סיומי הספרים ,שם
יהוסיפו אחר כך את חתימות.הברכות.
( 1. Hallo 4בכתב-העת הגרמניהם Der 34015כרך ג'',1907 ,עמ' )36-23ניסה
להילית שדמיונו של ספר ההילים לתורה מהבט? לא רק בחלוקה-המחומשת ,אלא
גם בעניין סדר המזמורים שבכל ספר ומפר .הוא מגיה אם כן ,שספרור המזמורים
נעשה מתוך המגמה שסמר תהילים על' חמשת.ספריו ידמה לתה-ה .לפי דעתו
הספרים האלה מגחינת המבנה לשני חרוטים:
אפשר לדמות אתשנ
יח בברכה וקללה ,באופק צר ,במצור ובמצוק ,בהמשכו הוא
מפר תהילים פות
'
[ 187ן
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
188
מאיר וים
'
ה
של
ר
ו
מ
ז
מ
א-מזמור
ו
ת
ד
מ
ע
בה
לימודי על האיש "אשר בתורת חפצו
ובתורת1יהגה יומם ולילה" (ג) -בראש ס'תהיליםכעין מבואלו.
עלי
'יהושע בןלוי מסופר שראה"נסטיא דאגדתא :מאה ואיבעימ
ושבעה מזמורות שכתוב בתהילים כנגד שנותיו של אנינו יעקב"'.
אגדה 11מגלה חלוקה שונה של מזמורים מן הנהוגה בספרינו .לפיה היה
מספרם הכולל של המזמורים לא ,150כי אם .147גר ראה כגורם למספר
זה את הכוונה להעמיד את מספר המזמורים בספר תהילים על מספר
ה"סדרים" של התורה במחזור התלת-שנתי שהיה נהוג בארץ ישראל.
כך הסביר גם אלבוגןז (מגלי להשיר את גרץ) את חלוקתו של ספר
תהילים בארץ 'שראל~והביע גם את ההשערה,כי אותן 53פסיקתות שבהן
חילקו בעלי המסורה את ספר התהילים מכוונות כנגד הפרוטזות של התורה
במחוור החר-שנתי שנהג בבבל ,אםכי המספראינו מזדההבדיוק.
על כלפנים דעה רווחתבדברי חז"ל,כיספרתהיליםכספרניתןלאלתפילה
בלבד ,ומכל שכן לא לקריאה בלבד ,אלא גם'ללימוד.,וכיהואבמובןזהמעין
"תורה".יש לשמוע את הדה של השקפה ,11למשל ,בבקשות ששמובעליאגדה
בפידוד ,כמחבר ספרתהילים" :אמר ר'ירמיה בשם ר'יוהנז ,כתיב 'אגורה
באהלך עולמים' (תהילים סא ,ה),וכי תעלה על ,דעתך שדודהיה מבקש
דירה לשגי עולמים ,אלא אמר:יהיוקורין
אותי בבתי כנסיות
מדרשות,כאילו אני ויים"'"" 1היוולמרזצכויןריי
ובבתי
אמרי פי והגיון לבי
ץ.
פויץ גדריםוסייגים .מתעיהמעיינני אדפ,ישמי שמים,יקריאת
ששמה. – -.
היירישעחויתוטולהצעדוקמודת ,יקקרדיקאדתוזבהיישיכי
ס פל ה ח
ההלי
עי
שמעבר
פותה במיוא רוחב שסיס וארץ ,מפרידבין עמים ,בוחר .DK1b1
י"
ו"ר
ר
ומבהירהיב
ה צורף ובוהן .מצא את משה עבדו ,מרים אותו
"חרתו .פקפק;והו והריסתו בעיזתו מעיה-מעלה עד ייחזה דנר ה'יעסו.
י
ש
א
גיבור בגיב~ריפ ,ואנוש בבני אדב ,מנוצח ומנצח ,הוסא ומנכיהיחו"איב ,רואה
את הארץ מרהוק.,ובידו
ויברך,כי לו נודע מי מבורד ומימקויי,כי
תדע מה בין טובירע.
. .
:ol~an.בריאתהפויס" .קדקוד :משה רבנו.הריירוט העומד בסיסו:
אסכי אץיהכהיש את נכונות הערהו .Halloכיסיום ספרתהיייב פראה
ה קדורנית ,הרגשה מצוקה",
התרוממותלנבי תהילתו ,אשרעיקר חוננה"אייכ
דעתו הצד ישווה העבייני שנתורה
תדייין אינואיא דברי
איעי
יקיי
עי
סאיבוטי .עי
.
(
שי
..'.י
ובטפי
עם
ין
שי
5ירושימי שבה ס,:א.
פ עמ' .9
6בפירושויספרתהייי
ב (עי'
ז א .שיג בפירושויספהתהייי
סוך הערה )15עמ' 616הערה .4
שותל טוב ,שם ,אות ח ,עמ' .9
"
יהיו
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
דרכה-עול -התורה במזמור "אשרי האיש"
189
לפניך"(יט ,סו) ,שיעשוויוחקו לדורות ,ואל,יהנ"זרי
ז בהם כקורין בספרי
מירס (=הומירוסן ,אלאיהיו,קוהי 1.בהם והוגיו בהם ,וג.וטלין
_,
עליה''1שכר כנגעים ראהלות,".ג
בושרלתהילים עח ,א":האזינהעמיתורתי" -מעיר בעל המדרש" :שלא
יאמר לך אדםאין מזמורות תורה ,אלא תורההם…..פיכו::האזינה
עמיתורתי'",י.
בזמז האחרון,מובעת המחנהחוקרי המקרא דעה.על קשלמיוהד'ביזמזמורי
ן סבור %שקרמ.היהבישראל ראש
תהיליםובין מעמד הרסיני-,כתוריייורי
השנה_ -A~nשל בחזרת,ה',בציון ובבית רוה ובראש .שהשוגה של חידונך
הברית שנכלאה-בין ה' ובי_ 1ישראל .לדיתוג"ש החג הזה
בפצוליה רראמאט,ת שבהן.הלצגומאורקותאלה .טקסי הצגות
ב
בותיהמקרי
היכמהמימונים.
משמשים-לפידעתו שלותיר=יקעלימ
אל
אר כל.התיאוריה הזאת -על'.חופיוהירא~אתי של הפולחו' (שהושמשה
.העשרבין
ראשונה עלירי מוכינקלוו) ,על ת51נ1זה של ראש השנה1כ-1על
חגיגתוובין מזמירי-תהילים-בדויה היא מן הלב ,אין לדעה כל סמך
איבייקטיבי לאבתורהולא'ביביאיס ,וכמוכןגם לא'בטפרחהילים;,,י "י
תמנוגדים.
וישחוקריםהרואים_תהוםביןהתורה לספרתהילימרשני,ימו
הם רואים בתורה דתיות קפואה וכפויה ,חוקת כוהנים ,עשייה פולחנית
חיצונית,דינים 1מצ11ת מגבילימןוכובלים,את האדם ביססו לאלהיוי ואילו
בתהילים-דתיות חופשית מכל אזיקים ומוסרות ,ימשוחררת מהדרכה
אישית,דתיות של,המיית הלב ושל געגועים
וממצוות שהוטלו ממלל,
' י~
('.,
לקרבת אלהים.
.
-'1תתברר.כל השטחיוה שבהערכה
אולם מתוך;עיוזרציני במזמורי תהילים
זה וכרגעיכלה כעשן"הניגוד"שבין חוקוביזלשייה לנוכח פסוק אחד מתוך
מזמורק,ט" :זמרות היו לר חריר" (נד).ואמנםנכוןהוחשבתורה
א קולה' אל הארם;ומגיד לשרם מה טוב ,ומתוך ספרתהילים בוקע קולו
יור
ש-להאדם אל-אלהיה'ובוגעגועיו לקרבת ה' אשףהיאהיא הטוב -אבל בזה,
ואך ורק בזה ,כל ההפרש שביל התורהובין ספר)זהילים!הניהורביןשני
הספרים האלה הלא הניגודבין שאלה לתשובה ,ביןיריאת ה' -אלבתיריו
,. . .. . , ,
ובין_ע1ייה"-הלני" של קראטה
. ,
9שם. .
~ . .,ל .; .
שם ,מסמול עה אות א,,עס, .344,,
10
11בפירושויספר תהילים(-עי להלן;הערא - .~ .)15
'
'
.
(
ין
"היית
,
;
.
~ .1" 443=649
12ע"י .קויפ מן(יעלן הערה _ ,)14ביי"וד.עמ'
. B~ckers, diiblica .32 ,1%1 ,3א; ש.412=01.,
-ן;.,
www.daat.ac.il
)-
י
~.
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
,
.
.-.
ל
ל
מאירויס190
.וכאילו בכוונה -כדי להוציא מלבם של הרוצים להקים מחיצהבין תורה
לתהילים ולהכחיש דעותיהם- ,הועמד מזמור א בראש הספר ,אותו מזמור
ר באושרו של האיש אשר בחר-לרלדרך חיו את דרכה של
שבוייב
=
התורש
'
דישת המטיב
"ז9י
י
%
וש"ס 15יידש ,
"19
י
ש
4
ק*
י?מישב לצים לא:שב,
'
?' .ת'ות':ו'",י9ס!:1י".
,נ)
ת
ו
'
"
?
ם
י
י
ו
:
:
.י?י
' !ז;" ונץ -,1יa:v '11
ינ)
שיי
י4זניי,
; .
יון,
"
"י4יי*פ
'
!!"1? ler
4שייו'
!?יי.5חי"י
""
דש
י4
יא4שזין!-
5,י
י.ס,
~י-aeיקז
2י-ו,יא";-מ
,לטיס1ישזס
י
"
)
,י
שי-יראן:ודך %דישים
"
4שי-יו?פיי.5
14 o'~?D1ת %טויס,
ןוךך.ךשיים ת24יי
""אטרי ואיו"–מדועז
במה אחוח של האישז
בטרם מתן תשובה לשאלה זה נברר נא מה הזתה מגמת מזמור,ידאקטי
זה ,בספרו לנהכי "אשר האיש"ז
ים תשובות רבות עלידי"רשנים ראשונים ואחרוי
לשאלה זאתניתנו אמנ
נים ,אבל בעצם אפשר לסכמו בשתיים:(א) עניין המזמור ללמד את תורת הגמול1ז
!4זוהי כוונת המזמור על-פי תז"ל ,וכן כנראה תפס את עיקרו ראב"ע-.לפי
בעל ה בי אדר (ר'יואל בן ר' יהודה ליב =ברי=ל)" :בשיר משכיל יורה ברכתהצדיק וקללת הרשע מאת שופט "ארץ"-.חיות (פרוש מיעי-כשא,
מהדורהשנייה ,קיוב תרס"ח) סבורכ
י לקח המזמור הוא" :לצדיקים "מ תקומה,
כי
כ רעה-..סנ ל (מבוא יסקרא ג ,ירושלים תש"! ,עמ' –527ל)52
ואחרית ישעי
מגדיר את עניינו של המזמור הראשון" :שיר לימודי על ההבדלבין גורל הצדיק
ובין גורלו של הרשע .המומור מלמד את האמונהביכר ועונשן- .בדיסה לו תופם
:
את עיקר הפרק קויפמן (תולדות האמונה הישראלית ,כרך שני ,ספר שני ,תל-אביב
חש"ו ,עמוד 705הערה " :)90הוא שיר לימודי על הסדר המוסרי השולט בעולם".
בריגס בפירושו לס תהילים ,שהופיע אחרונה בוטנת 1952בסדרהIcc :
( = (The International Critical Commentaryכדתב על מזמדרנך" :בשני
בתים אנסיטתיים מעמיד המזמור זה מול זה את אושרו של הצדיק ואת אובדנו של
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
דרכה של התורה במזמור "אשלי האיש=
(נ)עניין"מגמור ללמד אח הדרך שינזרלו האדם'(.
כדי שנכריעבין שתי תפיסות אלה ,אוביתרדיוק,כדי שנעמוד על עיקר
מטרתו של מזמור א,עלינו לעשות את הצעד הראשוז לקראת הבנתה המדר
ייקח שליצירה5פרותית ,הלוא הוא קביעת המבעוג "הבנתוהשלימה שלשיר
יתפיסתוהמדוייקת של מבנהו""( .משהבנת את מבנה
תתאפשר בעיקר עליד
191
השיר ,את חלוקתו השימית ,אתיהטי החלקים בינם לבין עצמם ואת אופן
קישורם -יכולא"ה לקוות שתצליח לפרש את השיר כולו'פירוש נכון.
י בעלי הדעה (א),
נראה איפוא ,את מננס nlar~nכפי שנקבע-עליד
הסבורים שהמדובר בו בתורת הגמול.
קי טל
ג 1נ קל
-* 1ג שדיק:
(ה א–ב מעשיה
( )2ג גמולו.
-
11ד-ה הרשע (גמולו).
,
טגל(כמירושו לההילים.ת"א תש-ז)
1זף-נ חלק התעג:
1
הנדיק,
( )2ג נמולו.
11ג–ד "גורל הצדיק וגורל
("
"ה-ב מעשי
-41ב "הצדיקה
'
הרשע",
11ד-ו חלקהשלילה ווו ה-ו "דרך צוציקים ודרך
(גמול הרשע).
רשעים",
1ןדסיכום :גורל הצדיק
והרשע,
לפי שלוש תפיסות אלה עוסק בעל המנמור ברוב רובו של הפרק בשכר
ועונש (בארבעה פסוקים מתוך שישה) .חלקו הגדול של המנמור בא איפוא
הרשע" – ,בתורת הגמול מדובר במזמור א גם לפיה .גוגקל (גטינגן ,)1926 ,וכך
הבינו ר .קיטל (הוצאה חמישית ושישית ,לייפציג " :)1929כוונת המזמתי .ללמדנו
ברכת הצדקה והצדק וקללתה של שכחת האל".
15כך ניסח את רעיון המזמור ב וגר בהרצאתו ,שהופיעה בחוברת "הצדק והעוול
י צרור מזמורי תהילים" ,ירושלים תשניא-.לפי-מלבי" ם מזמורנו "בא
עלפ
לבאר התנאים שבעבורם יהיה האיש מאושר"-.המאירי (הוצאת "מקיצי
נרדמים" ,ירושלים חרצ"ו) אומר,כי "כתנת המזמור לשבח מעלת "תכמה ושהיא
תכלית שלימות האדם ושראוי להיות כל מעולותיו פונות אל זה התכלית הנכבד".
לפי ה .שמירט (טיבינגן )1934 ,משיב המזמור על השאלה" :מהי תכליתהחשם "1ותשובה" :בזאת שיראה האדם את שמחתו בעבודה האל"- .ארהור
היגר (הוצאה רביעית גטינגן )1955רואה במזמורנו "מורה דרך לביות הנכון
בהנהגתו". .
בחיים ,, .ומזמין את הקורא לשמוע בקול דה ולשים את מבטחו
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
192
.
,
מאיר גיס
,
וטום לה רשע ורע לו ורעיונו הכרכזי של וממורני -
להסביר
כיצ
"לא תורת הגמול.
דיא
לדעתם-אינו
אךנעיין בפרטי ההלוקות:
נפנה .את תשומת לבנו תהילה למבנה המזמורכפי שראהו סג ל
שלושהכותרות.אינןמקבילות לאבתוכנןולאבניסוחן.
החלק הראשון מכונה ,בכותרת הסתמית" :הצדיק"; השני בשם" :גורל
הצדיק וגורל הרשע" .מכאן שהחלק הראשון בווראי לא בגורל הצדיק ידבר
אלא במידותיו ,בעצבותו ,בדרך דייו.לאך הנה נקרא החלקהשלישי במליצה
"דרך צדיקים ודרך רשעים" .מה פירושה של
הלקוחה מן המזמור
כותרת זו? הן המליצה "דרך צדיקים וכו'" הוראתה :התנהגותט,
מעשיהם ,אשריבחרו בהםהצדיקים אוהרשעים .אולםשני הפסוקים האחרו-
נים (ה)1–ידונו דווקא בתוצ א1ת התנהגותם ,בשכר ובעונש אשריינתנו
להם מצדה ,בג ורל אשרימצאם .ואם כןאיךיכונו בשם "דרך צדיק
ודרך רשע"? ואם תאמר שהשתמש סגל בביטוי "דרך צדיק ודרך
רשע" ,שלא כפשוטו של הפסוק ,אלא במובן הטובה והדעה אשריהיו חלקם
ן החלק השני לחלקהשלישי?
מהיהיהלפי זה ההבדלביאשר לחלוקת המזמור לפי גונקל וקיטל ,אפשר לומר שדעותיהם
באופןכללי מזדהות ,פרט לתפיסתם את פהוק .1ג1נקל רואה בו חטיבה
בפני עצמה,סיכום למה שנאמר במזמור;ואילו קיטל סגור שפסוק 1שייך
ל"חלק השלילה" ,בנוגע להגדרתו של פסוק זהכוה-אי נראיתיותר תפיסתו
של ג1נ קל ,הרי בו מדובר גם בדרךצדיקיםואיךייכלל ב"חלק השלילה"ז
ביחס לדעתו של ג1גקל עלינו להודות שאמנם יש לה על מה -לסמוך,
אם נבוא לחלק את המ,מור עלפי סימנים חיצ~נייס ,על פי הנפשות שבהז
מדובר .הפסוקים א-ג מדברים בצדיק ,ד-ה ברשע .במחציתו של פסוק 1
מדובר בצדיק ובשנייה ברשע.
אבל כלוםייתכן שהמבנה הפנימי של המזמורייקבע עלפי סימןהיכר
עצם:.
חיצוני כזה בלבד,בלי להתחשב במשקלהיחסי שלהם בתוך המזמורז
לפי החלוקה שהציע ג1נ קל ,מדוברבאליו הראשון של המזמור על
הצדיק ,בשני אספקטים( :א) על מה שהוא עושה gy-אורחחייו; (ב) על
דוד בנה
התפיסות תופס רד" ק בכתנו:
כעין עמדת בינייכב.
ם והעונש
1הששתריאוי יעשות בזה העולם,והבמ י"צויכילקיי
המזמור תורת האדם ומ
לרשעים-..ביומה לו מסבם את עניין המזמור א.
ק"גוי(גיטרסיו
ם האיריאדה הבתובת :עמדהס "נכונה נזי אדם
"יפתחו של בל ספרתהייי
לגבי תורת ה' תקבע אתגורים בהיים ובמשפטיקץ הימים.-
Kayser, Das sprachliche Kunstwerk, Bern 19(4 16
עמוד .163
ין
:)1927
לי
www.daat.ac.il
שי
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
8ת
דרכה שי,ותויה במסור .אשרי האיש"
מה שמתז ל-41על גממהואילו בחלק השנק שהשאו מא הרשע ,לא דובר
.אלאבעניין אחר ,בגמולובלבד.
י חסרונו של.תיאור מעשי הרשע
אם כה הסרשיווי משקל במבנה .על,ד
מופרעת ההרמוניה במבנה הפרק .ואמנם הוסר הרמוניה במבנה מזמור אפש-
רי באופןעקרוני,ואיןבועדייןכדילהוכיח שחלוקת הפרקהמיצית עלידי
גונקל בלתי נכונה .אבל כלום באמת נמצאים'במזמור עצמו נתונים
אובייקטיביים המחייבים את הנחת הדיסהרמוניה הזאת 1האםאיו קביעתו
של מבנההפיק רק תוצאה לדעה מוקדמתעלעניינו של המזמורזהרי אפשר
ש11נקל1-חבריו'לדעה-קבעו את,חלוקת,הפהק לא על.פי הסתכלות
בלתי מכוונת מראש בפסוקים ובמלותיהם ,אלאיצאו מתוך,הנחה מוקדמת על
עניינו של המזמוה;כפי,שהוא",:צריך להיות" לדעתם :ואליו התאימו את
מבנה הפרק.
; .-
ואולם'כדי להבהיר את מבנה המזמור לאמיתן עלינו להבין.תחילה את
;
חלקו הסתום ,הוא_הכולל אתשניהדימויים'שבפסוקים ג-ד.
.
מית,דיי1נ,ת ,אשריש בה גט DItDמדה דידאקטית
ונאועיינויהוסיף
ר"וברינהכי"צעד הראשוז יהבנת.יצירח ספרותית הוא
עת
הי
ימורח :אמרנובתחי
קביוהלמבז",יאסור :תפיות קודמתיתפיסת הפרטיב; כעת…עיינויתקן
והמבנה הפנימי מתבהרים איא-על
יין
כוא
דם
הויומר :לפעמי
את דברינואי
"בנת פרס זה או אחר .י,
ידי
נמצא,שיימויה 'הירה סטרות'ת'-וניידות שי-שיר-דורש כפעם בפעט
י
ש
התפיסההכייית
הפרט ,והורה מן D~Dn
"ס"ה המבט מןהכיל
ם בודדים ונסתכל בצם
תתוקן ידי ;ה שנפנה את מבטוויפרט אחד אויפרטי
ב ייראה באוד הנכון אם נרחיב מבטנו
"סתכיות מדחיקת מקרוב ,והפרטחי
''
ונשקיף ?ל הכללבולוהסתכיותכללית משחדת.
כן נדחה כרגע את חיפושנו חת 4הבנתו -מבש הפרק ונעסוק בכוונא
ועי
.
., ., ,
שניהדימויים- .
"כיי
-
אי
עי
אי"כיי.
שי
.
י -והיה כעץ שתול על פלגי מים
ג.
ועלהו לא יבול
.
אשר פריויתן בעתו
.וכל אשר יעשה יצליח
י
אשר תדפנורוח".
כי אם כמץ
ד .לא כן הרשעים י
,.
ל הצדיק והרש?,
הנמשל בו גור
לפי פירועו הרגיל של ~ soנוע
י
י
האמנם כ 1הואו האם לפי פשוטו של המקרא מדגים הדימוי.שכר ועונשז
לסכותה של דעהזו אפשר להביא שלוש-הוכחות:
(א) חלקו האחרוק של p~bbג" :וכל אשר יעשהיצליח"-.התרגום הארמי
;.
.
www.daat.ac.il
.
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
מחיר ויט
194
אבנטהכי
שלהרימי ,כמוסב אל ~ rpבתרגמו:
,את המשפט הוה
רמלבלב מגרגרכהומ
י" (כל ניצה שהוא מעלה מבשילה גם
כח
של
טצ
"וכל
א האיש אשר על אושרו
פרי).לבאלבבלוייותר נראה שהנושא של "יעשה"הי
מרובר.
(ב) העץ הרענן הואדימוי רגיל.במקרא להצלחתו של אדמי(.
(ג) הדימוי של המוץ "אשר תדפנו רוח" ,אליו משולים הרשעים בפסוק
ד ,משמש בהרבה מקומות סמל לעונש הנגזר על הרשי'.1
1
ועת
אשרהלנרנאדשזוקנהו,נבקלרהוורשאכתחותאל"
המשפט" :וכל אשר יעשה יצליח"-נגיב עליה
אחרי בירור הדימויים עצמם.
אך בטרם ניגש לברר את הדימויים הרגילים במקרא כסמל לגורל ,יש
להעיר הערה עקרונית:
העובדהשציורים אוביטויים משמשים רעיון אחד ברוב המקומות ,איננה
מחייבת את ההנחהשציורים אוביטויים אלה נהפכו ל"קלישאות" (גלופות)
המשמשות לרעיוןיחיד זה בלבדי;.
נשאלת אם כן השאלה :כלום איו אנו רשאים להניחכי במקום מסויים
משתמש המשורר בדימוי שכיח בהוראה אחרת מן הרגילה ,בכוונה חדשה
לגמריז
האמצעי הבדוש ביותר לליבת משמעות הדימויים היא ההשוואה .נשווה
איפוא ,את הדימויים שבמזמורנו למקום הנראה כקרוב ביותר אליהם ,והוא
ירמיהין,ה-ח.
דימוי הצדיק:
יומיהיז
תהילים א
א אשרי האיש אשר וגר
ג והיה כעץ שתול על
ז ברזך
פלגי מים
אשר פריו יתן בעתר
ועלהולא יבול -
הגבר אשר 1ג'1
ח והיה כעץ שתול על מים
ועל יובל ישלח שרשיו
ולא יראה כי יבא חם
והיה עלהו רענן ובשנת
בצרח לא ידאג
ולא ימיש מעשות פרי
.
צב,יג איוב ח ,טז ,כס,יט ,רעוד.
דו ירמיה יז ,ח
,תהילים נב ,ן
18יושע 'ג 1( ,קניה ב ,ביישעיה ביס, ,חהיייביה
,ה.
normalernent 19
'2
י
)5181
"
mimeחט dans toutes les langues
www.daat.ac.il
sait queח()"
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
והדימוי המנוגד
תהילים א
ירמיהיז
ד לא כן הרשעים
כי אם כמץ אשר תדפנורוח.
ה ארור הגבר אשר וגר
1והיה כערער בערבה ולא יראה
כייבואטובושכןחרריםבמדבר
ארץ מלהסה ולא תשב.
בעל מזמור א,וירמיהושווים בזה ששניהם מדמים את הצדיק לעז שתול,
אךאין שניהם מדמים גם את הרשע באותודימוי .בתהולים -הרשעים הם
"כמץ אשר תדפנו רוה" ,ואילו אצל ירמיהו"-כערער בערבה.-
האםשוניזה רק דבר שבמקרה הואו מבהינה מדעיתבוודאי טסולה הנחה
.11לעולם אין בהירתדימוי דבר שבמקרה ,כל דימר מבהיר תכונה אחת,
חלק אחד ,נקודה אחת במדומה( .מעין זרקור המאיר נקודה אחת בתוך המ-
ציאות החשכה ומבליטהלעין הרואוג) בחירתהדימוי נקבעת איפוא ,תמיד
בהתאם למה שנזדקרלעיניו אולעיני רוחו של הסופר כאופייגי באותו
רגע בדבר המדומה ,כמיוחד בו ,כתכונתו העיקרית .אךייתכן גם שה-
דימוי נבחר בהתאם לכוונתו הדידאקטית של המשורר להראות לקוראיו את
הדבר המדומה באור מסויים ,להבליט בו תכונה מסויימת ,לעורר בלבם את
הרושם שאליו הוא מתכוון בשירה .בשירה המכות העיקרי במלה א
ינ1
אינפורמאטיבי ,אלא אמוציונאלי ,ולכן יבחר המשורר באותו
הדימוי המסוגל ביותר להחדיר ללג שומעיו את המכוון עלידו.
ההבדל בתיאור הרשע שבתהילים ובירמיהטעוזאיפוא הסבר.
כוונת הניגוד בזוג הלממרים בספר ירמיה?
מהי
הניגודאינויכול להצטמצם בכך ,שצמח אחדנותןפירותוהשניאין בכוחו
לתתם ,כי לוא התכוון הנביא לוה ,היה מעמיד מול העץ אשר "לא ימיש
מעשות פרי" את הערער אשר לעולם לא יעשהפרי .ולא כך נאמרו הניגוד
כיניהם הוא אחר :הצמה האחדאינו טובל מחוסר מים אפילובימי הבצורת,
ואילו לצמח השניאיומיםדי צרכו גם בימות הגשמים .שזוהי כוונת הנביא
בשניהדימויים המנוגדים,יוכיח הנשוא המשותר בשני התיאורים:
plusieurs valeurs )1 que chaque va~eur est exprim~e par plusieurs
עפץ קייור signes". (Ch. Bally, Le langage )1 ;3 v'e 'Palis 1(26-
שב ,עמ' .)106
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
יאיריים
196
(ולאידאהכייבוא טוב" (ו)
..
י יבא חם" (ח)
"ולא יראהכ
כלומר הערער אינו נהנה לעולם מן הטובה שבאה לעולם ,ואילו העץ
השתול על מים אינו סובל מכל פורענות.
ועתה :מהו הניגוד בשניהדימויים במזמורנוו
נפתח בבירורהדימוי של המוץ!נניח שגם כאן מובעהרעית -לפי שימר
שו ארגיל של הדימוי הזה במקרא-שהרשע ייעלם במהרה ועל נקלה מן
העולם בדומהימצ
ץ "אשר תדטנורוח" .אבל לואהיתה ואת כוונת בעל המז-
מור,היהצריך להביא-כניגוד עץ שנשתרשיפה באדמה.כהי שבאמת פירשו
חז"ל את הדימוי שבפסוק ג ,כאמרם על המלים "כעץ שתול"" :נטועאין
כתיב כאן אלא 'שתול' ,ללמדך שאפילו כל הרוחות שבעולם כאות ונושבות
בואיומזיויז אותוממקומו",י.
דברי המדרש היו הולמים את פשוטו של הדימה ,לוא היה יסוד לשוני
להנחת המדרש שההבדל בין =נטוע= ובין "שתילע הוא ,ששתול הוא העץ
המדי
ששרשיו הם עמוקיטשת-ולא'בל להנחהזואיו כליסוד לשונקויש שבעלי
את ההוראה המנוגדת לזאת.21
רש מייחסים לפועל
יתר על כן ,לוא היתה כוונת הדימף להשתרשות הצדיק ,היו מתן הפרי
ורעננות העלה לכל היותרפיטים טטלים בציוהואילו בכתוב הם מהווים
את.העיקר.חילם לח_)ציבותו שלהאיש המאושרהיא הנמשל,אולי שכר
י1
אחר נרמזבדימו
להבהרתהענייןנוכל להגיע אםנוסיף להשוות אתדימוי העץ שבמזמורנו
לוה שבספרירמיהלגבי שאר הפרטים שהם משותפים בשני המקומות המק-
ים
'
-
בילים.
תהיליטל
והיה עלהו רענן
ולא ימיש מעשותפרי
/4,4
.4י
ירמיה
..י'–ן אשר פריו יתז בעתו
ה
– , / /ועלהו לא יבול
20יפקוס נ"ך ,רמזתרייק
" 21והיה כעץ שתול על פלגי מיסי אמרי דבי רביינאי ,כעץ שתול ולא כעץ נסוע,
כל הלומד.תורה מרב אחדאינו רואה סימן ברכה לעולס" (ע"ז י"ס ע"א) .פה נדרש
איפוא הפועל "שתיל"" :געק ר מכאן וחזר ונשתל במקום אתר" (רש"י),
" שנתפרש בהוראה" :נטוע מעיקרו ולא זז -מ ש ם '
גגיגוד לפועל "נסיע
(.רשיי)- .פכן במדרש שההר סוג על פסוקנו (אות יט ,עמור " :)10ר' שפואל בר
מה שממר"כל
רבימק
שותל עצמו מחבורה לחבורה
""ם
יה
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
-דרכהשי
התורה בשמור "אשרי האיש"
197
.הסתכלות מדוייקת תראה ,שאםכי בשני'המקומות.נמצא,ם אותם ~רטים
'.
.
ממש,יש בכל זאת הבדליםבניסוח,
'-, ' -
(א) הסדר הפוך .במזמור מדובר ראשונה בפרי,ואהר כך'בעלוק'ואילו,
..
בשמיה תיאור העלה קודם לפרק
.י :
(ב) במזמור כתוב" :פריו יתו"; ונספרירמיה" :מעשותפרי?.
(ג) האיש המאושר במזמור משול לעץ "אשרסריו.יתן בע תו" בלבה
ואילו "הגבר אשהיבטחבה ",שבירמיההוא כעץ אשה"לאי מי(ש מעשות
פרז" ,זאת אומרת תמיד הוא עושה'פרי.- : ,' .
(ד) במזמורנונאמרעל העלהכי " לא יב'ול,.ובירמיה שהוא "ר-ענן".
ההבדלים אמנם קטניב ,אלל'יגלו אתכ11נת.הדימןיים במזמור..הצירוף "לעשותפרי"ידועלנו מפרשת בראשית" :עץפרי ע שה פרי"
,
(בראשית א ,יאיב).
.
. -.
ובהשאלה" :וייסטפ,ה פליטת בזתלז,,הודה הנשארה שרש למטה וע שה פרי
למעלה" (מל"ב לוישעיה לא).
,:
הצירוף "נתון פרף-מופיע בתוכחות ובהבטחות; כגון" :אם בחקתי תלכו
וגר ונתנה הארץיבולה ועץ השדה יתן פריו" (ויקרא כה-ג-ד) ן "ואם
לא תשמעולי וגר ועץ השדה לא-יתן פריו"'(שםיד,כ)ו -זנתן עז
השדה את פריו" (יחזקאל לד ,בז)ו"כי זרע.השלום, ,הגפן תתן פ,ריה"
'
'
'
.
(וכריה ח.,יב).
:
.
ה11ה אומר :כשהמדובר_בעץ מבחינה_בוטאגית:ביולמית-,י!כמו .בפרשת
בראשית ,העץ מתואר שעושה פרי" ,ואולם כשהמדובר בעזמבחינת ברכתו
לאדם,הרי הוא "עץנ1ת1סרי" .מתןפרי הוא התפקיד שהוטלעליו,
כשמדמה בעל המזמור 'את הצדיק לעץ הנ1ת 1.פירות,אין כוונתואיפוא
לדבהבגורלו שלהעי ,כלומר בגמולו שלהצדיק,אשאבמילוי תפקידה שהוא
נותן את פריו בעתו .ירמיהו מדבר בשכרו של הבוטח בה /אצלו מופיע
,
הצירוף של "לעשותפרי".
הדימוי של העץ במזמוראינו.בא אם כן-לתאר את גורל הצדיק אשא את
ן
.
ל
ו
ת
ו
מ
צ
ע
ל
מהותו .אין הוא סמל למה שיפול בחלקה אלא
כך יתפרשו גם ההבדלים האחרים בניסוחהדימוי .העו'אינו נותן פרי
אלא בעתה בעונתה אבל כשהברכה שורה עליו'"לא ימיש מעשות