מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
.,
..
.,
;.
. ,
'
.
'
צבי מאיר הבינוביץ/תל.אביב
-.: …ן .
להוראת מדרשי האגדה
.
'
(משה
רבנו,
מקבל התורה)
;.
'.
..
,ד;
י
;.
;.
..
;.
.,
במאמר' "להשאת מדרשי האגדה" ששעינות" ה' העירותי.על;הדרכים
המיתושיות .בהוראת מדרשי חו"לך במאמרי.זה המוקדש לחג השבועות,
חג מתן תורה ,ברצוני לעמוד על האגדות הקשורות בדמותו של משה ,מקבל
התורה .מטרת המאמרהיא דידאקט,ת ,ברצוני להדגים דרך נוספת בהוראת
מדרשי האגדה ,שבמאמרי הקודם נוכרה רק ברמז.
נ ..
.לשם הבנה מעמיקה יותר בדרכי המדרשים;מהראוי להשוותם גם למפריט
ההלניסטיים של,חכמים מישראל בימי הב)תןהשני ולאחריו (כגון ידידיה
האלכסנדרוני ויוסת;בן מתתיהו חכהן) :אף שנכתבו הטפריםהיווניים האלה
על ספרהתוו",דיההכוונהם אפולוגטי" :להרא1ה לעמים-ואףליהר
דים בארצות התרבות היוונית-את כבודה נערכה של תורת ישראל .בגלל
הכי 111האפולוגטי ,פירשו והתאימו את סיפורי התורה וחוקיהלפי רוחה של
הפילוסופיההיווניתולפי טעמם שלחניכי התרבותהיוונית .עלידי השוואת
דבריהם למדרשים תתבלט דרכם המיוחדת ,השקפתם היהודית המקורית של
חכמינו נ"ל בהסברת דברי התורה.
במאמרי :האני משווה את דברי חז"ל לדבריו שליוסף ב 1מתתיהו הכהו,
נ אגדות חו"ל המובאות פהגמצאית בספר
כספרו "קדמוניוה"יהודים"'.יו
האגרה של בישליק-רבניציי ,אולם השוויתי אותו למקור ,לימות רבה
פרשה א וצור .בבל ההשוואותייישנו המורה והתלמיד ,במגמה שברברי
יומיפומ לקרב את דברי התורה לתפיסת השכל האנושי ולהרחיק את הנם
והמופלא ,להדגיש את חכמתם שלגיבורי המקראובייחוד אתיופייםהחיצוני
ואת אהבתם לסדר ולהרמוניה .לעומת זאת באגדות חז"ל ניכרת הנטייה
למופלא ולמופת ,להדגשתאופיים המוסריויופייםהפנימי שלגיבורי המקרא
ונאמנותם לה' -גם כשישניגור לתפיסה השכלית.
1
הציממות לפי "קרמוניות היהודם .בתרגומו של א .זליט ,היצאת מוסר ביאליק,
ירושליכ ,ת"ש.
2201ן
www.daat.ac.il
-
.
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
לה וראת מדרשי האגדה
עז.ץ_
למ:שךה_)
דתו,יליותךש
-.אללי-יף יזעך ך.
..
.
:
צ2
~
מ::
?r*v
"ץצו פרעה לכל עמו" (שמות א,
ו
"אמר ר'יוסי בר' חמגא :אף עלכעבמ"
אסטרולוגץ
גזה ולמה עשה כן ?
הינתעברה מס ו
של
אומרים לו :גואל ישרא
אמה ואץ,אנו יודעים אם ישראל הוא
)ו מצרן הוא .ןאותה'שעה כינס פרעה
כל המערקם ואמר להם :השאילו לי
אח בניכם תשעה .חדשים" .שאשליכם
ליאור ,..כל הבן.הילוד בין יהרדי
בין.מצרק ולא רצד לקבל ממנו ומאכר
רז :בן מצרי לא יגאל אוהו לעולם,
אלא מן העבררת" (שמית רבה א,
"אחד "אצטגנעים–אנשים הסוכי
שרים להגיד את העתידות לאמיתן–
הודיע למלך ,וטעתיד באותו זמן להי-
וולד איש בישראל ,שישפיל את (כבוד)
~לכות מצרים אנשא את עם""הראל
יעלה על .כל אלם במידותיו
גד
דכ
תירוכה.לתהיית הים ,והמלן
ששניו
"
פחד וציוח בעצתו של אותו אצטגנין,
להשליך:היאורה ולהרוג .כל זכרשייולד
לבני ישראל" (יוסף בן מהתיהו ,קדמו-
ניות היהודים עמ' ,)58
.
-
כב"
.האגדה על האצטגנין שווה בשני ה~קורית.,אולם 'שנם הבדלים בפרטים.
לדברי'חן"ל גור פרעה גםעל.בני *מה'מדיוק הכתובים".כליהבן הילוד",
לעומתם יוסף בן.מתתיהו מביא ,שהגזירה היתה רק על בני ישראל ,כמו
וכפי שנאמר גם בשמות רבה" :בןמצרי לאיגאלאותז לעולם אלא
שזממהת
כר
עב
ייות" .חז"למדגישים שהאצטגנין חוה מראששייולד "גואלי ש-
מ
האל" ,ויוסף בן מתתיהו מוסיף גםקו אנושי של קנאת כללית ,שמשה
לתהילת עולש" .באגלה
"יעלה על כל אדםבלידותיו אטובות
אחרת (שמות רבה שם) נוסף" :היאורה תשליכוהו-למה גורו להשליכן
'ליאורז_:שהיו רואין האסטרולוגין שמושיעז של ישהאל ,על יד,
מים ילקה ,והיו סבורין שבמים יטבע ,ולא היה אלאעל-ידי באר מים נגזר
עליוגזירת מוות ,שנאמר (במדבר כ,יב) 'יען לא התמנתםביוגו"" .הנוסח
הזה של האגדה 'לא'הונא כלל בדברי יוסף בן מתתיהה חז"ל לא כיסו על
חטאו של משה שגרם
י מיתה ,לעומתםיוסףאינומזעיר כלל את חטאמי
מריבה (קדמוניות עמ'
-1-. ,נ ו' : -rr- ',ז' –ו ':
ל-.– ; .)78
-
.יוכה
"ותקח לו תבת גמאי ותהמרה_ בחמר
ובזפת" דשם ב ,ג)" .תנא :הימר מבפ-
גים וזמת מבחיץ -כדי שלא.יריח
אותו צדיק ריח רע" (שמות רבה שם,
(ב)
_"וכך החליטו ועשוימקלעת-גומא,:,
וכפרו אותה אחר ל כך _בכופר ,ומשוס
שהכופר חוסם בפני המים ,מלחדורבעד .מעשה המקלעת" (קדמוניות עמ'
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
('
222
צבי מאיר רביגוביז
בהוי 'טף שבא הממח השבצק האת בא כד שההם לא יפח
לתיבה ,אולם בדברי:ח",לישנה דאגה מיוחדת לנפשו של הילה שלאיריח
אותו צדיק ליח רע.
"ותרמותיס (בת פרעה) ציוותה להביא
אשה ,שתחלוץ שד לתינוק ,ואילו זה
לא קיבל את השד ,אלאהיסב אתלניו,
וכשעשה כן לנשים רבות ,אסרה מר-
ים …לחינם תקראי המלכה אח הנ-
שים האלה להיניק את הילד -ואין
"האלך וקראתי לך אשה מינקת מן
העברייה" (שם ,שם ,ז)"-לסת אמרה
כן? לפי שהחזירהו למשה על כל
המצריות להניק אותו ופסל את כולן.
ולדה מסלן ? = אמר הקדוש ברוך
"יא :הפה שעתיד לדבר עמייינק דבר
סמא? ..,למחר יהיו המצריות אום-
רות :זה שדבר עם השכינה-אני
הניקתיהו" (שמות רבה שם(
להן שום קרבה אליו ,ואולם אס תצווי
להביא אשה מהגשים העבריות ,אולי
ימהר לקבל את השד מב ת עמו"
ל"
(קדמוניות עמ' .)60
לדברי יוסף בן מתתיהוסירובו של משה לינוק מז המצריות נבע מנכ-
'ריותן הלאומית ,אולט בדברי חז"ל מודגשעניין הקדושהעול סשה,
שלאיינק את הטומאה המצרית ,אםכילפיהדיז מותר לנכריתלהיניק
ילד מישראל (עי' ~ fi1Dרבה שב ועכוז-ה זרה כה ע=א),
"וכשהיה בן 'בלוש הגדיל אלהים את
קומתו בשיעור מפליא .ולא היה בד
אדם ., .שלא יתמעם סיומיו של משה
בשעה שראה .ורבים שרדמן
לפגשו כלרך ., .גחכו אחרי מראה
התינוק והיו עוזבים עבודתם , ..כדי
להסתכל בו" (קדמוניות שם). .
"אגדל הילד" (שם ב ,י)" ,אגרל משה" -
~ים2, ,ם יא)"–וכי אק הכל גדלימו
אלא לומר לך שהיה גדל שלא(שסות רבה שם
כדד בלהעריב-
זלג),
ם
י
ו
א
ת
מ
ה
פ
"ולפי שהיה י
הכל
לר-
,
ו
ת
א
ו
ר
א
ל
ה
י
"
ה
י
ה
ש
מע-
אותו -מי
ביר עצמו מעליוה (שם בו),
יא
יעם
.
כאן מתא'ס'ם דברי יוסף לדברי המדרש.
וותביאהו לבת פרעה" (שם)"-היתה
בת פרעה מנשקת ומחבקת ומחבבה
אותו כאילו הוא בגף …והיה .פרעה
מנשקו ומחבקו ,והוא נוטל כתרו של
פרעה ומשימו על ראשו …והיו שם
יושבין חרטומי מצרים ואסלו:מתייר-
(ה)
'
4
.
"וכיון שהיה הילד בעל צורה כזו,
אימצה אותו תרמוהיס לה לבן משלה,
מאתר שלא זכתה לבן :..וזה (מרעה)
לקתו (למשה) ואימץ אותו באהבה אל
.לבו ושם את הכתר על ראשו ,כרי
לגרום נחת רוח לבתו1 ,מ ש ה תסס
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
להו.ראת מדרשי האגדה
אין אנו ..fi~Dשלא.יהיה זהציתו
ככ'תר זהורית יארץ…ודדד
עליו ברגלו …וכשראה זאת האצטג-
,
שאגר אומרים שעתיד ליטול מלבות
ממך ..מהם אומהים להורגו ומהם אומ-
דים לשידפו .וגה; יחדו יזשב גיליהן
ואומר להם :הנער הזה אין בו דעת,
אלא בחנו אוחו והביאו לפניו בקערה
anrונתלת ,אם יושיט ידו לזהב-יש
בו דעה והרגו'אוהו ,ואס יושיט ידו
לגחלת-איו בו דעת ואין עליו מש-
פט צוות ,מיד הביאו לסניו ושלזז ידו
ליקת הזהב ,ובא גבריאל ודחה את
ידו ותפש אח הגחלת ,והכניס ידו עם
הגחלת לתוך'טיו ונכוה לשונו ,וממגו
ועשה ככד פה ומבד ישון" (שמות
רבה שם ,לא).
.
נין .'. .אמר :הרי זה אותו הנער,
מלכי ,שהודיע לנו אלהים עליו ,שאם
צהרגהו ,לא נדע פחד עוד …כי נהג
בחוצפה כלפי מלכותך ודרך על כת-
(ד) רך …אולם תרמוהיס הקדימה אדתו
והצילה את התינוק מהוו" 'וקדמוניוה
'
עמ' ,)61
.
.
י
"
י
.
י -
.
'.
.
'.
1,
בדברי חז"ל נאמר שמשה שם את הכתר על ראשה ובדברי יוסף שמשה
הורידו לארץ ודרךעליה אחרי שפרעה עצמו שם את הכתר על ראש משה -
י המלאך
להראות חיבתו לבתו ,בדברי חז"ל נעשתה הצלת משה עליד
גבריאל בנס ,ובדברי יוסף העניין טבעי :בת-פרעה "הצילה את התינוק",
גם עצתו של יתרו חסרה בדבריו .ב"ודמוניות" חסרים מעשי נסים ,הצלת
משה נתלית בבת פרעה וב"השגחת האלהים" (קדמוניות עמ' .)61
ב .מתן-קורה -
בדברי חז"ל בכמה מקומות ,בבבלי ,מכילתא ומדרשים מובא שהרסיני נבחר
למתז תורה מכל ההרים הגבוהים ,אם כי היה השפל בין ההרים (סוטה
(א
"בסעה ןשבח הקדוש ברוך הוא ליתן
תורה בסיני היו ההרים רצים ומדיינים
'התורה ,
עם 'אלו' ,זה אומה'עלי
ינת וזה אוסר עלי תורה ניתנה….
אנל
ית
אמר הקדוש ברוה הוא :למה תרצדון
הרים וגו' ,כולכם גבנונים , ..כולכם
עבודה ורה ראשיכם,
גע
ש"שלא נעשה עבודה זרה עליו-
'סיני
'
הן,ר חמד ה' לשבתו" (בראשית רבה
וגם במכילתא יתרה בחודש
צט,
איד ,ובמגילה כס ,ע"א).
פרשה
וי
אבי
"כעכור זמן מה נהג את העדרים.ורעה
אוחם 'על יד הר הנקרא סיני .ההר
הזה הוא הגבוה שבהרים
שם וטוב מאוד למרעה …ולא נבער
lrpn
יפוי כן ,משיט שהישים
לעיות בו מחמת האמונה שאלהים שו-
כן בקרבו" (קדמוניות עמ' .)64
"באמרו זאת עלה על הר סיני ,הנ-
ב1ה ,שבהרים במק1מותההס,
שלא רק שאי-אפשר להם לבני אדם
לעלות עליו מפני גדלו ומפני שיפוע
התהומות (שלרגליו) ,אלא גס לראותו
(קשה)בליליגע אתהעין" (שם עמ'.)82
www.daat.ac.il
יא
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
צבי מאיר רבי~וביו
ש2
בולט ההבדלפיז גישת הו"ל שהרסיני נבהר בגלל שפלותו ונגלל שלא
נעשתה בו עבודה זרה ,לגישתיוסף בן מתתיהוהמפליא את גבהו _של ההר,
בהתאם לערך המאורע הגדול של מתן-תורה( .היוונים מביעים את השתומ-
מותם והערצתם למראה הרים גבוהיםהראויים לפולחןאלילי כהר אולימפוס
גיוון וכדומה),
"ירעם אלבקילו נמלאדת" (איוב לז ,ה)
הקחש
מעם? כשנחן
הממ
-בסער הראה בבקרשי
ו
יאת ה ורה
לישראלפלאיפלאים ,כיצד? הקב"ה
י
ה
מדבר והקץ עצא ומהער בכל העז-
לס–,ישראל שומעע את הקול בא
אליהם מן הדרום ,והיו רצים לדרום
לקבל את הקול ומדרום נהפך להם
לצפון והיו רצים לצפון ,ומצפון נהפך
למזרח …וממזרח בהפך להס.למע-
רב ..,ומן המערב נהפך לחס מן הש-
מיםוהיו תוליו עיניהן- …היה הקול
יוצא ונחלק לשבעים קולות לשבעים
לשון ,כדי שישמעו כל "אומות ,וכל
אומה ואומה שומעת קול בלשון האו-
מה ., ,בוא וראה היאך הקול יוצא,
אצל כל ישראל וכל ארד ואחד לפי
כוחו :ה,קגים לפי כוחה הבחורים לפי
כידן ,והקטנים לפי כוחן ,והיונקים לפי
כוחה והג,גים לפי כוהן ,ואף מיקה לפי
לוחו" ('~מות רבה",
(ג)
שבדגרו דברים אלה ,קירב א ת
העם יחד עם הילדים,שיש-
מען את אלהים,מדבר אלי-
הם את אשר עליהם לעשות …ושמ-
ם של שבא ממרום ,באופן שלא
עזכי
הלך לאיבוד אף אחד מהריברות"
(שם).
,,
'
.
%
י
ל
ט"
גישתו של עטף לקול אלהים טבעית היא :משה קירב את העם והילדים,
כדי שישמעו את קול ה'ן אבללפי מדרשי
א נשמע ונתסרסם מיד בארבע רוחות השמים ולכל האומות בלשונותיהן,
הו
ולישראל נתפס לכל אחד ואחדלפי כוחה
סיכום :זוהי רק דוגמה אחת לאפשרויות המרובות של השוואות על
נושאים מקראיים,בין דברי חולל לספדי יוסף בן מהגיהו ופילון האלנסנ-
דרוני .ההשוואה מיכיחה את מקוריותן של אגדות חז"ל ,שיסודן בשורשי
תרבות ישראל ,בלי השפעה זרה ובלי מחשבה זרה.
ו בקול ה',
חו"ל פלאי פלאיםהי
www.daat.ac.il