מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
יוסף היינימז /ירושלים.
לימוד התורה ויישובו של עולם
(פרק במחשבת חז"לעלפי מקורות שבמשנה)
(א)
הרוצה ללמד פרק בהשקפת עולמם של חז"ל לאיעלה על דעתה בדרך כלל,
ד11קא..
לבנות את שיעורו על החומרהמצוי במשנה
שהרי המשנה ספרהלכי
מובהק היא ,ואילו דברי אגדה נבקש לנו במקורות אחרים -בתלמודים
ובמדרשים .ואמנם נכון הדבר ,שאי אפשר ללמד כל נושא מחשבתי אך ורק
עלפי החומר שבמשנה ,אף עלפי שישנם במשנה דברי מחשבה והשקפה
לא מעטים -ולא במסכת אבות בלבד .ובכל ואתיש לדעתנו הצדקה-ואף
צורך-ללמד מדי פעם שיעורים במחשבה ,הבנויים בעיקרם .על דברי
המשנהל אט גטאיו כל כוונהלפסול הבאת מאמרים ודברי .אגדה מתאימים
אף ממקורות אחרים לשם השלמת הנושא.
במקום אחרי עמד המחבר על כך ,שראיההיא המשנה להיות ספרלימוד
עממי ושאיו כמוה לשמש פתח.וכניסה לעולם התורה שבעל-פה בכלל .רק
באמצעות המשנהיכולבימינו הצעיר -ואף המבוגר -הממוצע להגיעלידי
ידיעה כללית של שטחי ההלכההעיקרייםולידי הבנת מושגי ההלכה היסו-
דיים 1רק היא יכולה לשמש הכנה לעולם התלמוד והפוסקים (כתנאי
שילמווה על פי'שיטה מהאימה למטרה .)11רק בה בלבה מבין כל ספרי
למידה
התורה שביל-פה יש לרוב הלומדים בימינוסיכוי כלשהו
ים
גל
הו
של יריצה יסהית ,שלהיכרית והתמצאות ור 9היא ,מביןלכ
י ,יכולה
י
להיות מצויהבידי הלומדבקביעות.
שאיפתנו צריכה איסוא להיות שהמשנה תהפוך לסטר שהכול דשים בו
ם רומה למקומם של
והכולמצויים אצלה היאצריכה לתפוס מבחינהזומיו
התנ"ך ושל החומש עם.פירוש רש"י-ספרים אשרבלי ידיעה מסיימת
ובקיאות-מה בהם לא תיתכן השכלה יהודית יסודית בכלל .האם זאת היא
המטרה ,ברור שצריך ל"נצל" את המטנה ,בכל בררנים האפשריות ,לא
1שיעורים במסכת פאה ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים לגולה ,במבוא.
)2111
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
יוסף היינימז
212
ללימוד של מסכתות שלימות ושל ענחנים שלימים כלבז ,אלא גםללימודי-
לוואי למקצועות אחרים ,כגון תולדות ישראל ,להשלמת הלימור של התורה
שבכהת ,וכחלק בלתי-נפרד של תכניות על חגים וכדומה .ההומר שבמשנה
יכול להעשיר בהרבהלימודים אלה ולהביאלידי העמקה בהם מאידךיכול
שילוב זה של המשנה במקצועות אחרים להרגיל את הלומד לדפדף במשנה,
למצוא בהעניין נוסף ולהגיע במשך הזמו למידה רבה של שליטה בתוכנה.
ואל יהא דבר זה קל בעינינו!כי על אף כל יתרונותיה של המשנה יש
בלימודה אף קשיים גדולים ורציניים-בולטים ביניהם ה"יובש" והחד-
י
גווניות של החומר !-ועל כן עלינו לאחוז בכל הדרכים לחבב את המשנה
על הלומד .חייבים אנו ללכת אל המשנה בכל הזדמנות אפשרית ולגלות
ללומה שיש בהענייניםמענייניםשונים ,אף מחוץ לקבצי ההלכות
השיטתיי"
עצמם.
מן האמוריוצא שרצוי מאוד ,שאף בלימוד מחשבת ישראל תתפוס המשנה
את מקומה ,ואם מקום בראש ,לפחות מקום חשובוניכר .ולא מעטים הם
"ים שנמצא עליהם חומר רב וחשוב במשנה .נזכיר רק
לי
הנושאים המחשבת
מעט שבמעט :התפילה ,שכר ועונש ,תשובה וכפרה ,שלום ומחלוקת ,כבוד
האדם ,מעלת עם ישראל ועוד.
אך לאזו בלבד ש.אפשר ללמדפרקי מחשבת ישראלעלפי המשנה אלא
שישיתרונותחשוביםלררךושת.ביבגשתנוללמרפר 9בהשקפת גולמםיל
חי"ל ,בעל כרחנו נביא לפני התלמיד ל ק ט מאמרים ואגדות ממקורות
שונים -וכיצד נעשה זאת? מצד אחד יש בכל לקט מסוג זה שרירותיות
מסויימת .אך עוד יותר חשובה כאן הבחינה הטכנית :מאחר שהמאמרים
הנוגעים לנושא מסויים מפוזרים על פני שני התלמודים והמדרשים הרבים,
אין כל אפשרות להביא את התלמידלעיון במקור עצמה אלאמביאים לפניו,
אם בדפוס אםבצויה משוכפלה,דבייםמכלישני .נדמהשאין להתגבר על
קושי זה ,לא בבית הטפר'הרגיל ולא בחוגי לימוד למבוגרים .מכל ספרי
התורה שבעל-פה רק המשנה יכולה להימצא ביד כל לומד בשעת השיעור
בקביעות ,ורק את החומר הנמצא בה ילמד איפוא מן המקור עצמה מכלי
ראשון .ואם ה"לקט" אשר עליו מבוסס השיעור ,יהיה לקוח מספר האגדה
של ביאליק-רבניצקי (שערכו במקומו מונח) או מאוספים דומים ,הרי לא
זו בלבד שנמנע מן הלומד את ראיית הספרים המקוריים ,אלא אף נביא
לפניו את הטאמדים עצמם שלא כלשנם אלא בתרגום ,זבמקר,ם רבים שלא
כצורתם המקורית"-לא בעיבוד .מובן שקיימת דרך אחרת :לימוד טרשיות
שלימות מתוך האגדה ,הן מן התלמודוהן מאחד המדרשים ,כה11ית 1וכצורתן
המקורית אך לימוד זה ,אף על פי שערכו גדול ,אינו יכול לספק את
י
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
יהוד התורה ויישובושי
עויב
213
הצורך ללמד נושאים מסויימים ,שהרי אין " fil~ANבמקודות עצמט
מסודרים לפי נושאים ,ואין להסתפק איפוא בלימוד רצוף במקורות בלבד.
זאת ועוד :עולם האגדה.הוארהב-ידיים 1הוא כולל בתוכו את דעותיהם
והשקפותיהם של מאות חכמים במאותשנים.אין לכל האגדות אוחו הערך
ואותה הסמכות -לא כל האגדות משקלן רב-בהשקפת עולמה של היהדות.
מכאן חשיבות'המשנה כמקור ללימוד אגדה :אגדת המשנה אינה סתם אוסף
של דברי חכמים המביעים כל אחד את העולה על .דעתון אלא כמו החומר
ההלכי ,כן גם החומר האגדי שבמשנה-הוא פרי בחירה קפדנית .אין
לפנינו במשנה דעותיחידים בלבד ,אלא השקפות אשר עורכי המשנה סמכו
אתידיהם עליהן ,אגדות וטאמרים שיש להם הגושפנקא של רביובית-דיני,
שהם בחינת מובחר מן המובחר ,ושזה קרום לאלפיים שנה נתקבלו כדעות
מוסמכות עלידי כל ישראל.
ולבסוף :עצם הדבר ,שהמשנה היא ביסודה ספר הלכה הוא יתרון לגבי
לימוד אגדהמתוכה.כיבה (פרט למסכת אבות) באיםדברי האגדהמשולבים
בדברי הלכה ,ועל כן יעמוד הלומד בעל כרחו על כך ,ששתיהן ממקור אחד
נחצבנו התורה שבעל-פה אחתהיא 1ההלכה והאגדה נובעות שתיהן מאותה
האמונה,ויסוד אחדלשתיהן .הכרהזו חשובה מאודדווקאבימינו ,כשנמצאים
רביםהמרימים על נס את האגדהומזלזלים בהלכה; אך לא 11בלבד ,שהלומד
ירגיש שהלכה ואגדה קרובות זו לוו וזקוקות QT .לזה אלא דברי ההלכה
עצמם משמשים מקור חשוב לגילוי השקפת עולמם של החכמים .אותן
האמונות וההשקפות הבאות לידי ביטוי בדברי האגדה ,הן הו שמונחות
ביסודן של ההלכות והן שעיצבו את דמותן .ויפה כוחן של השקפות ודעות
המשמשותיסודלהלכה מאלההמופיעות באגדה בלבד1כיההשקפותשבאגדה
יכולות לבטא גםאידיאלים שספק הוא אם נתגשמו במן מן הזמנים במילואם
ואילו העקרונות שעליהם טושתתת ההלכה.,כלומר המשפט salpnאתצורתהחיים ואת דפוסי החיים של החברה ושל העם ,ברור הוא שלא נשארו
בתחום המחשבה,הערטילאיתיבלבד .,אלא הפכו גורמים וכוחות של ממש
" ך.
בחיי האומה.
,
"ולם"יכולים
הרבעם המובאים להלן על הנושא"לימוד התורהויישובו של ע
לשמש דוגמה גם לשיעורים על נושאים דומים .נציין עוד ,שהחומר אינו
מיועד דווקא ליחידה לימודית אחת ,אלא אפשר להשתמש בו לסדרה בת
שניים או שלושהשיעורים או שיחות .ואםיעדיף המורהלהגביל את הנושא
לשיעור אחר בלבד,יהיה.עליולהשמיט חלק מן החומר ולהסתפק'במקצתה
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
ייסף
".יינימי
214
(ב)
( )1נקודת המוצא תשמש לנו השאלה :איך מעריכים ההל"ת
התורה
מיחסים הם לערר מצוהזו בהשוואה לערכים אחריםן
ולימודה1איזוחשיבות
במקצתם;
המאמרים במשנההמפליגים בשבח ההורה,
מרובים הם
ונסתפ?
על שלושה דברים הצולם עומר -על התורה (כלומר :עללימוד התו-
רה) ועל הצבאת ועלגמילותחסדים! (אבות א ,ב).
ודלאיליף קטלאחייב (ומי שאינו לומדחייב מיתה)! (אבות א,יג).
אין דברים אלו בשבח התורה דברים בעלמא.שאינם מחייבים! אם לימוד
התורה הוא חובה יטוןית של האדם ,יש להסיק מכך מסקנות מעשיות,
nl~slanניטזי בולט ביותר בהערכת לותרי"תורה וחכמיה1 :
מורא רבך -כמ שמים( 1אבות היב).
ל הי'רכת התורה
בלברורנאיכר רישומם של הרברים .נעמודי
אך לא באגרה
ולודרים רווקא מתוך ההלכה.
נאמרבדינ אשאה:
יריםשאין להם אונאה:העבדים ,השטרותוהירקעות .ר'יהודה
אלודב
אומר :אף המוכר ספר תורה (בבא מציעא ד,ט).
ומה נשהנה ספר תורה מכל מהולה אחרת ,שהמוכרה במחיר מופרז שיקחו
קיים 1נימוקו של ר' יהודה מובא בברייתא:
אף המוכר ספר תורה -לפי שאין קץ לדמיה! (בבאמציעף נח ,ע"ב).
אמנם חולקים חכמים על ר' יהודה ,משום שהם סבורים .כפי קנראה ,שיש
להבחיזביז התורה כנכס רוחני ,שאיו קץ לערכה לבין אותו הספר ,מעשה
אומה שישלומחיר .ור'יהודה מוכן להסיק מסקנות מהערכך התורה אף
'
ן
ילדגיבי מיקח וממכר ,אף כשמדובר על מחיר צדק ועלאונאה, .
ואילו ההלכות הבאותאינושנויות כלל במחלוקת:
אבדת אביו ואנדה רבו-של רבו קודמת (כלומר! הואו!חייב לטפל
קודם בהחזרת אבדת רבו) ,שאביו הביאו לעולם הוה ,ורבו שלימדו
חכמה מביאולחיי העולט הבא ,ואם אביו חכם ,שלאביו1:קידמת .היו
אביוורבונושאיו משאוי,מניח את של רבו (כלומר :עוזרלרבו לטרוק)
פודה את
ואחר כך מניח את של אביו .היו אביו ורבו בבית
רבו ואחר כך פודה אתאביו .ואם היה אביו חכם ,פודה את אביו ואחר
כך פודה את רבו (בבא מציעא ב,יא).
רבו קודםלאביו לכל דבר -שאיו לד דבר גדול מלימוד תורהן ואף עלפי
כבוראביו!
שהתורה חתרת ומזהירה כיבוד אב ואם ,כבור
בהפסדרמבמווןצריףעלן
ןאלא אפילו
ולא ככבוד מלבד הדברים אמורים ,ולא
בלבלר
ן
,
.
י
ן
ן
'
ן
,
ן
,
השי,
יל
ן
,
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
לי.מו7
התקרה ויישובו של עוים
2;3
בפיקוח נפש :כי היושב בבית השבי בחזקת סכנה הוא ,והיוצא מבית
האסורים הוא אהד מאלה החייבים לברד ברכת הגומל .ואף על פי בז -
פודה את רבו ואחר כך פודה את אביון ואם אין סיפק בידו לפדות את
שניהם ,פודה את רבו בלבד! וכך נאמר טעם שגייה במשנה ,עלפי נימוק
שונה קצת:
אם זכה הבןלפני הרב (כלומר,זכהללמוד תורה מן הרב) ,קודם (הרב)
ן בכבודרבו!
את האב בכל מקום,מפני שהוא (כלומר :הבן)ואפיוחייבי
(כריתות ה ט).
וכן קודם תלמיד חכם לכל אדם אחר -וירא הנכבד ביות
ר:כוהן קודם ללוי,לוי לישראל ,ישראל לממר ,וממור לנתין ,פתין לגר,
וגר לעבד משוחרר .אימתי? בזמן שכולן שווין .אבל אם היה ממזר
הלמיד חכם וכוהן גדול עם הארץ-ממזר תלמיד הכת קודם לכוהן
גדול עם הארץ! (הוריות ג ,ח).
אפילו הנבזה ביותר מבחינת ייחוסה ממזר האסור לבוא ב-קהל ה' ,קודם
לכוהן גדול ,ראשם הדתי-הרוחני-ולעתים אף המדיני-של כל
ישראל ,שהוא לבדו דשא' להיכנס לקודש הקדשים והא לבדו מכפר על
ים
כל ישראל!
בלבד ,אלא הלכה היא ,שעל פיה חייב אדט לנהוג.
ואיו אלו דברי
י
ס
ו
מ
כאן בולטת הערכת החכמים את התורה בכל קיצוניותה!
( )2מה הן השקפותהיסוד אשר מהן נובעות רעות אלה1
בעיני חז"ל א' 1התורה רק ספר חוקים ,שניתן לעם ,ישראל. .בתקופה
מסויימת של ההיסטוריה .היא לא נוצרה ברגע מסויים ,שלפניו לא היתה
קיימת כלל .התורה נצחית היא והיא היסוד של כל הבריאה.
חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה (כלומר :התורה) ,שגו נברא
העולם! (אבות ג,יד).
התורה קדמה לבריאת העולם בה ובעבורה נברא העולם .כדברי האגדה
(בראשית רבה א ,ב):
התורה אומרת :אניהייתי כלי אומנותו של הקב"ה! בנוהג שבעולם
מלך בשר ודם בונה פלטיו-אינו בונה אותה מרעת עצמו אלא מדעת
אומן .והאומןאינו בונה אותה מדעת עצמה אלא דיפתראות (רשימות)
ופינקסאות יש לה לדעת היאך הוא עושה חדרים ,היאך הוא עושה
פשפשים .כך היה הקב"ה מביט בתורה ובורא את העולם!
אם התורה היא יסוד הבריאה כולה ,אם הזא קיימת מאז ומתמיד ,הרי אף
י
ייתכן לדעת אותהולקיימה ,עד שלאניתנו;מסיני:
..
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
ייסף "יינית
216
מצינו שעשה אברהםאבינו את כלהתורהכולה עד שלא ניתנה ,שנאמר
(בראשית כהח)" :עוב אשר שמע אברהםבקוליוישמר משמרתימצותי
ותורתי" (קידושיןד',ד).
.
מכאןחקנוותבילת אף מסקנה ,נוספת:אין לך דבר שאין למצוא אותו בתורהןאיו
שאלה שאין בה תשובהעליה ,שהרי היא תכנית הבריאהכולה:
הפוך בה והסוך בה דגולה בה! (אבות ה ,כב).
תפקידו של האדם הוא איפוא להבין את רצונו של ה' בשלימותה כדי
שיוכל לקיימו בשלימותו .וכד להבין את "דעתו של מקום" -א'ז לך דרך
י בלבד וכהאדםחייב לקיים מצוות מסויימות
אחרת מלימוד התורה .ולא זו
שנצטוהעליהןמפי ה' ,אלאעליולהיות "שותף במעשה בראשיה- !',לפעול
בעולם תכניתו של הבורא ולמען המטרות ,שאותן הציב לעולמוי ואין
לפי
ע הוא
של האדם למלא את תפקידו הנעלה הזה ,אלא אם כן יוד
ביכולתו
ומבין ,מה היתה תכניתו של הקב"ה בבריאת העולם.
:
הזבתהיסוד של האדם (היהודי) היא איפוא לימודהתורה.
( )3אךישנוביטוי נוסף לתפקידו של האדם להיות "שותף במעשה ברא-
שית" :פעולתו למעזיישובו של העולם ותיקונו.
שחציו עבדוחציו בו-חורין עובד את דבויום אחד ~אח עצמויום
מי
ביתהלל .אמרו להםבית שמאי :תיקנתם את רבו ואת עצמו
אחד,דגר
ים :לישא שפחהאינו יכול ,שכבר חציו בן-חורין; בת-חורין
לא תיקנת
אפשר ,שכברחציו עבד .והלא לא נברא העולם אלא לסריה ולרביה,
אי
.שנאמר (ישעיה מה' ,ח)" :לא תהו בראה לשבת יצרה"! אלא מטנ'
,
ז
י
ר
ו
ח
ן
ב
ב
ת
ו
כ
ו
ו
ת
ו
א
ה
ש
ו
ע
ו
ו
ב
ר
שטר על חצי
את
תיקון העולםכופיו
ה).ל
דמיו.וחזרו בית-הלל להורות כדבריבית שמאי (גטין ד,
"לשבת בראה" תפקיד האדם בעולםליישב אותו; ולא גפריתורציה נלבד
הדברים .ליישב העולם ולתקן העולם-זהו כל האדם ולמטרה 11
נאמרו
עליו להקדיש את חייה כל מצוות התורה מכוונות למטרה זו :תיקון
העולם .אלא שלפעמים נוצר מצב מיוחד ,יוצא מגדר הרגיל ,שבו הדין,
לכאורה ,סותר מטרה זו ,אינו מביאלידי תיקון העולם אלא גורם לתקלה.
במקרים אלו לא נמנעו חז"ל מלתקן תקנות ואף לבטלדין תורה ,למעןתיקון
זה כל עיקרכוונת התורה ועצם תכלית האדם בעולמו! (השווה
העולם,שהרי
ספות של תקנות "לתיקון העולם .במסכת גטיז ,כל פרקד).
דוגמאות נו
אם כן מוטלות על האדם שתי חובות יסוד :לעסוק בתורה וביישובו של
עולם .ועל כן:
,ע4א קיט ,ע"ב 1עיין גם בראשית רבה מג-,ט.
2כלשונם של חז"ל במסכת שבתי י
.
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
יימד התרי,ה ויישובושי שים
..וכל תזרה שאין עמה מלאכה סופה
יפה תלמוד תורה עםדין ארץ.
בטלה וגוררתעוון (אבות ב ,ב)..
ושוב נעמוד על כל הימרתה של מוכה זו-לעסוק'ביישוב העולם-מתוך
'
עיוז בהלכה:
ואלוהןה"סולין (לעדות) :המשחק בקושיא ,והמלווהבריביתיומפריחי
שביעית …אמר ר' יהודה :אימתי? בזמן שאין להן
יונים ומוח
דיהוא,אבלישלהןאומנות שלאהוא-כשריו! (סנהדריןג,ג).
אומנותאלא
אדם שאינו עושה-מלאכה .שאינו מוסיףליישוב העולם אלא עוסק בהבלים,
אינו אדם תרבותי ואין לתת בו אימון; על כן שוללת ההלכה ממנואת :כותהיסוד של האזרח=להיות נאמן כעד נכית המשפט,
וכל שאינו (עוסק) לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ-אינו מן
… '.. ' : .היישוב! (קידושין א ,י). . :
.
ן מ ,ע"ב) ן
ומוסיף על כך ר'יוחנן בגמרא (קידושי
ך '.-
:.
ופסול לעדות! -י'–
'-.-מפוקפקים,
אם כן ,לא רק המשחק בקוביא וחבריו ,העוסקים' בדברים
לחשוד בהם משוס רמאות וגזל ,מפסידים את נאמנותם ,אלא אף זה,
שאפשר
שאין בידו אלא חטא אחד בלבד :שאינו עוסק בשום דבר של ערך ,לא
בתודה ולא ביישובו של העולם ,ובמיוהד,מי שאין דרכו לעסוק בתורה,אין
:,
לפטור אותו מחובת המלאכה . :ז .י
אלו מלאכות שהאשה עושה לבעלה :טמנת ואופה ומכבסת ,מבשלת
; .ומיניקה את:בנה:ומצעת המיטה .הכניסה לו שפחה אחת-לא טוחנת
.ולא אופה ולא מכבסת; שתיים-אינה מבשלת ואינה מיניקה את
בנה :שלוש=אינה מצעת את המיטה ואינה עושה.בצמר; ארבע-
.ץ;יוש"ת:בקתדראי'ר"אליעור אומר :אפילו הכניסה לו מאה שפחות,
כופה לעשות בצמר" ,הבטלה.מניאהלידי וימה .ר':שמשוו:בו גמליאל
אומר :המדיר את אשתו (אוסר עליה בנדר) מלעשות מלאכה, ,וציא
(כלומר,::חייב' לגרש-אותה) ויתן כתובתה ,שהבטלה מביאתה ליד'
..
(כתובות ה ,ה). ..
שיעמום!
. -.,.. :.-,..
(,)4אלא-שכאן מתעוררת השאלה של עדיפות-:אם גם לימוד תודה וגם
מותר
מלאכה הן חובותיו היסודיות של האדם
האםאתערהכשםנישתווהז אוואולילו לאדם,
לאתת מהן כלבד ולהזניה
לגמרי
מתלמדסחי
ותזאת-התורה.,מפני המלאכה ,שהרי תלמוד תורחי-מצוה
לל
שאין
ביורי
מפורשת'היא .אך אולי מצוה לעסוק בתויה בלבד ולהשאיר את יישובו
של עולם לאלו שאינם מסוגלים לעסוק בתורהז:…
217
י
'-
ץ
'
www.daat.ac.il
ל
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
יוסף היינימן
218
כבהימן האמור לעיל מתבהרת עמדתם של ההכמיה(-בשאלה זה שהרי:
.
יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ.,..
',
וכל תורה.שאיז עמה כלאכהסופה בטלה(,אב1ת ב,ב).
ואםאיןדוד ארץ,אין תורה! (שם,יז).
ועוד מאמרים כיוצא באלו.
-
אף,ההלכה מאשרת עמדה זה נאמרבברייתא (המובאתבקידושין כס ,ע"א):
האב
למולו ולפדותו וללמדו תורה ולהשיאו אשה וללמדו
הסב.נרב'ני
אומנות..
יהודה אומר :כל שאינו מלמד את.בנו אומנות .מלמדו
ועל אף כל ההדגשה היתרה של כבודתלמידי חכמים ,נאמר בברייתא אחרת
(חולין נד ,ע"ב
,
). :
אין בעלי אומנויות רשאין לעמודמפני תלמידי חכמים בשעה שעוסקין
במלאכתן.
.
הריאין כבוד העוסק במלאכה נופל
העוסק בתורה!.
ובוודאי שאין רשות לתלמיד חכם שלא לעסוק במלאכה ולהתמגנם מתורתו:
אל תעשם (את'דברי התורה) עמ
טכרבהה-להתגדל בהם ולא קרדום לחפור
בהם!(אבות.ד,ה).
.
ושוב מאשרת ההליכה את העיקרוז הוה:
.הנוטל שכרו לד-11דיני 1בטילין! (בכורות ד.)1,
אך נמצא גםמי שחולק על .חובת המלאכה של העוסקים בתורה:
ר' נהוראי אומר :מניח אני כל אומנות שבעולםואיני מלמד את בני
אלא תורה ,שאדם אוכל משכרהבעילם הזה והקפן קיימ
ת לעולם הבא !
ושאר כל אומנותאינן כן ,כשאדם באלידיחולי אולידי זקנה אולידי
יסוריו ואינו וכול .לעסוק במלאכתה הרי .הוא מת ברעב .אבל התורה
אינה כן ,אלא
בנערותו ונותנוו לו אחרית ותקוה
משמרתו).מכלרי
בוקנותו (קידושין ז;יד
,
ר
בצורתה הבולטת ביותר נראית מחלוקת זו בדברי ישמעאל ור' שמעון
בר יוחאי ,המובאים בגמרא (ברכות לה ,ע"ב):
.
"ואספת דגנך" (דבריםיא,יד) -מה תלמוד לזמר?לפי שנאמר (יהושע
א ,ח)",:לא ימוש ספר'התורה הזהמפיר וגר"-יכול דברים ככתבןז
תלמוד לותר" :ואספת דגנך"-הנהג בהו מנהג דרך ארץ! דברי ר'
ישמעאל.י
' שמעון בריוחאי אומר :אפשר ארם תורש בשעת חרישה
תורי בשעת זריעה וקוצר בשעת קצירה .ודש בשעת דישתווורה ,בשעת
הרוח-תורה מה תהא עליהז אלא בזמו.שישראל יושים רצונו של
מקום ,מלאכתן נעשית עלידי אחרים ,שנאמה(ישעיה סא ,ה)" :ועמדו
,
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
לימוד התולה ויישובו של עולם
זרים ורעו צאנכם 1ג-'1ן ונומן שאין יעדאל עזשין וצונו של מקום,
י עצמה שנאמר" :ואספת דגנך".
מלאכתן נעשית עליד
אלא שבכל זאתיקיהירי סגולה בחרו בדרכם של ר' שמעון בריוחאי
ושל ר' נהוראי ואף הגמרא (שם) מסכמת את הדיוךבדברים אלו:
' שמעון בריוחאי ולא עלתה
הרבה עשו בר' ישמעאל ועלתה בידן,יר
האידיאל של רוב החכמים הוא איפוא. :האדם הממלא את שתי חובות
היסוד ,העוסק בתורה'וביישובו של חולם גםיחד.
את עמדתם 11מסכם הרמב"ם בדבריו בהלכות תלמוד תורה (ג ,י"א)
"י' י.
בצודה קולעת:
;':
" -
-:על'לבה שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה.ויתפרנס מן
כל.המשים
' .-הצדקההרי זהחילל את השם ובזה א~.התווהוכיבה מאור הדת וגרם
.רעה .לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא..לסי,
שאסוה ליהנות .בדברי
ן
'"" . —-.יו:
תורה בעולם הזה. .י:' – -: .'–
ידיו ומידת חסידים
נ -מעלה גדולה היא למי :שהוא .מתפרנס
ממשעבשעה
ים,הזה ,ולעולם הבא,
ול
ראשונים היא .ובזה זוכה-לכל כבוד וטובה
.
ב
ו
ט
ו
ל
ל
ז : .שנאמר( ,תהלים קכח ,ב)"':יגיע.כפיך כי-האכ
ד
י
ר
ש
א
. .,.לך"-
',
.
בעולם הוה,וטוב לך לעולם הכא ,שכולן טוב!
,אשריד
www.daat.ac.il