מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
..,
ד"ר א .ארוי/ירו.שלים .
-.
..,
…
.-
.
.,
.
. …
-..ן
,.
-טעמי המצדךון'בהיבדך הדתי-
'
.
תינוקות שלבית רבן ,שלמדו תורה בדורות עברה קיבלו את המצוות שבה
ואת סיפוריה על בריאת העולם ,על האבות והאימהות וכו' כובר המובן
מאליו ללא שאלות "למה" ו"מדוע".יחס זה של אמונה תמה בסמכות התורה
ובמצוותיה נמשך גם לאחר שגדלו ונתגלה,לעיניהם עולם התלמודו ואף-
שהוא אינו ממאפק במסירת דברי החכמים כמות שהם ,אלא דורש
על-
פינימוקים המתקבלים על הדעת ,ואחרי כל משנה ,המביאה את דעות
מהם
התנאים ללא הסברה ,באה השאלה " fi~rinnמאי טעמא"-וכהיי המעשה,
בקיום'המצוותיום יום ,גבר "כוח תתאה" ,שהונח.כיסוד בתקופת הנעורים
בלימוד התורה ,היהדת קיים את המצוות ,משום שכך כתוב בתורה ,וכך
כתוב בשולחן ערוך ,וכך נוהגים בכל ישראל .הסביבה.הנכרית לא השפיעה
.- .
על הנוער ,שהרי'כמעט לא בא במגע אתה.. .
ותא עם הנוער
אולם כעת נשתנה המצב .בגולה לומד הנוערהיהודי בצו
ד
מ
ו
ע
הלא-יהוד בכתלי'בית-הספר הממשלתי ,ולפעמים קרובות הוא
בפנ'
ינות בשטח הדתי ,שהנכרי מעלה אותן בפניו .יתר על כן ,בתוך
בעיות שו
גופו ישנם'ובים ,ולצערנו הם מרונים ,שאינם שומרים'מצ11ת,
י
ד
ו
ל
י
הנוערה
יולים לעורר.שאלות'ולהציק בהן לנער שגדל על ברכי התורה
ואלה על
והמסורה .בפגישה הראשונה עם הנוער הלא-דתי עלול הנער שומר המצוות
לעמוד חסר-אונים ,בחינת שאינו יודע להשיב .והתוצאה יכולהלהיית הרת
כל היסוד המ21ק; שעליו הושתת חינוכה יעמוד פתאום בסימן
אסוו ,שה
ריכן מחובת המורה-המחנך לראות את הנולד ,לדאוג מראש להכשיר
שאלה..על
'..
אתהחניך לקראת ההתנגשות עם העולם החיצוני.
ואת היא בעיית יסוד בחינוך המודרני ,בעיה העומדה בפני כל'מורה,
שמוטלעליו לחנך דור חדש; דור אשרימשיך את שלשלת התורה והמסורה.
ם ומנהגים?
הנעיה היא :כיצד נלמד את נערי ישראל תורה 1מצ11ת,דיני
:.
..-..
]2251
www.daat.ac.il
,
- .
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
א .ארזי
שתי פנים בתורה
שתי פנים מראה התורה למתבונן בה .יש מצוות שנימוקןגלוי או מפורש
כגין שבת ,שמיטה,יובלועוד .שבת–כי ששתימים עשה ה'…וינחביום
השביעי" (שמות כ ,יא)" ,למעןינוח עבדך ואמתך כמוך"" ,וזכרתכי עבל
היית בארץ מצרים ויוצ'אך ה' אלהיך משם ביד חוקה ובזרוע נטויה .על
כן צוך ה' אלהיך לעשות אתיום השבת" (דברים ה ,יד-סו) שמיטה:-
"והשביעיה תשמטנה ונטשתה ואכלו אביוני עמך" (שמות בג ,יא)" ,ו1ה
דבר השמטת :שמוט כל בעל משהידו אשר ישה ברעהו ,לא יגש את רעהו
ואת'אחיה כי קרא שמטה לה'" (דברים טו ,ב) 1יובל"-וקדשתם את
שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכליושביה.יובל היא תהיה לכם.
ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשובו" (ויקרא כה,י); ה שבת
העבוט -כשהתורה דורשת מן המלווה להחויר ללווה העני את הכסות
שמישכן "עד בוא השמש" ,הריהי מנמקת ואומרת" :כי היא כסותו
לבדה,היא שמלתו לעורה במה ישכב( "1שמות כב ,בו)- ,ואם אישעני הוא
לא תשכב בעבוטו .השב תשיב לו את העבוט כבוא השמש ושכב בעבוטו
.
וברכך" (דברים כד ,יגוג).
לעומת המצוות שבדוגמאות האלה "שנן רבות ,שאין התורה נותנת להן
טעם .והשאלה העומדת בפני המורה-המחנך היא :כלום יש להסיק מנה,
שמצוות אלה גזירות מלך הן ללא טעם -ואפילו יש להן טעם ,הוא כה
עמוק ,שאין דעת האדם מסוגלת להבינו-ועל כן עלינו לקבל את המצנה
כמות שהיא ולא לנסות כלל לחפש לה הסבו :כי.עמל שוא הוא; אואולי:
המצוות ,ש"תודה גילתה ~ ,Tavתרמשנה .לנו מורה דרך וקו מנח ליתר
המצוות ,ועלינו להמשיך ולחפש את טעמי אותן המצוות,
שהתורה" סתמה
אותז ללא מתןנימוק.
י
דעת חכמי המשנה
בתיה 11לא נעלמה
י"ל ,שנקטו בה עמדה ברורה .כתוב
תחבל מ(עתימנשיכןת)כמיבנ
בתורה" :ולא
גיד אלמנה" (דברים כד ,יז) ללא נתינת
טעם .על רקעדין,תזרה זהקיימת מחשקת תנאים בברייתא (בכא מציעא
קטה .ע"א וסנהדרין כא ,ע"א)" :תנו רבנן :אלמנה בין שהיא ענייהבין
שהיא עשירה אין ממשכניו אותה-דברי רבי יהודה .רבי שמעה אומר:
עשירה ממשכנין אותה ,ענייה אין ממשכנין אותה ,שאתה חייב להחויר
לה ואתה משיאה שם רע בשכנותיה" (שאתה יוצא ונכנס אצלה שחרית
וערבית).
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
טעם-י.המצוות בחינוך הדתי
.עמדתו של דבי'יה!דה היא :עלינו לקבל את'מצוות התורה 5מ 1שעז,
ואין לנו להמציא טעמים משלנה'אטילנ הם ,מתקבלים על הדעת .על בו
הוא.דוהה את הסברה ,שהתורה התכוונה לאלמנה.ענייה בלבד ,והוא מדגיש
(נגד דעתרבי שמעון) "בין שהיאענייה,בין.שהיא עשירה" .לעומתו סבור
ר שמעון ,שמחובתנו.ילמצואנימוק המתקבל על הדעת למצוות התורה ,גם
כבשיהתורה אינה מגלה אותה ולאור הנימוק'הזה נחליט על כוונתה האמיתית
של התורה.דין האלמנה שלוותה כדין כל ל11ה ,ואם התורה אוסרת
ממנה את".בגד.כמשכת ,משמע שענייה:היא,ואין אצלה מה לקחת חוץ מן
הבגד.:ובבגד שממשכנים אצל עני הרי אמרנו למעלה ,שהתורה דורשת
להחזירלו "כבנא השמש" .מכאן שהמלווהיצטרך לבוא בערבלניח האלמנה
י כך ישיאה שם רע
ולהח:יר'לה את,הכסות ו
.בבוקר לשול ולקחת" ,ועליד
,.
' '~'
בשכנותיה.
.מתוך,שיקול,דעת זה מגיע רבי שמעון ל"חידוש" דין :שכוונת התורה
לא:לעשירה,
אף.על-פי שדבר זה
היתה לאלמנה-ענייה בלבד,ישבל
'
לא,,נאמר-במפורש בפסוק – – .י
-אולם במקום שהתורה גוסה גילתה'את טסם המצ11ה,.,אפיל.1דבי יהודהמתחשב בו ולאורו הוא קובע גם ,אתהדיו למעשה .לדוגמה :התורה מצווה
על המלך.ולן(.ירבה ניים
י (סור לבבו" (דבריךיז ,יו) ,בא'רני
לבלבד שלאילומסירות אתלבו" (סנהדרין
יהודה ואומר " :מרבהיהוא להוו
כאיע"א)'.לפי הטעם (שגילתה התורה מחליט רבי יהודה ,שהאיסור "לא
ירבה לו נשים" מכוון לנשים לא הגונות ,העלולות להסיר את לב המלך
מעם ה' ,אבל נוטים הגונות התירה התורה ,אפילו רבות הה
המחלוקת ב' 1רבי'.יהודה ורבישמעין היא(איפוא ,אט רשאים אנו לחפש
טעם למצוות ועלפיו לברר אתהתנאים שבהם המצוהמחייבתבחיייוםיום,
אבל בהרבה מקומות,כעאיז נפקאמינהידין,מתאיםאנוהכמיםרבים,שחות-
רים לקראת טעם המתקבל'על.הדעת למצוות התורה .והרי דוגמאות אחדות:
' בן סורר ומורה=התורה אמרה ,שבן סורר ומורה ,שאיננו שומע
ו אותו אל.שער העיר "ורגטוהו
בקול אביו ובקול אמה !ולל וסובא.,וציא
כל אנשי עירו באבנים ומת" (דברים כא ,יח–נא).אין התורה נותנת טעם
לעונש.חמור כל בך על הזולל 161בא .בא רבייוסי"גלילי ומסביר" :וכי
מטני שאכל זה תרטי6ר בשר ושתה חצי לוגייןהאיטלקי ,אמרה תורהיצא
לבית דיו ליטקל? אלא "גיער תרה-לסנף דעתו של בן סולר ומורכז
שסוף מגמר'(מכלה) נכסי אביו.ומבקש לימודו (הרגלו) ואינו מוצא ,ויוצא
לפרשת דרכים ומלסטם את הבריות .אמהה תורה :ימות זכאי ואל ימות
חייב" (סנהדריןיב ,ע"א).
'
227
יקחת
,
וי
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
',
ש2
,
'
-
א.איי'
דיך-הגנב והגזלן–מל (שעושה מעשהו בפרהסיה) אעו משלם
אלא קרן בלבד ("והשיב את הגזלה אשר:גול"–יקרא ה ,בג) ,ואילו גנב
(שעושה מעקהו נסתר),שנתפס ,משלםפישניים( .שמות כב,ג).אין התורה
מגלה את הטעם משום .מה היא מחמירה בדינו-של הגנב יותר מבגזלן.
אבל חכמינו חימשו טעםלדיו התורה ופנו לרבותיהם ודרשו הסבר.
כן מסופר בגמרא (בבא.קמא'עט ,ע"ב)" :.שאלו תלמידיו את רבןיוחגו
בן זכאי :מפני מה ההמירה התורה בגנב.יותר מבגזלן? אמר להם :זה
השווה כבוד עבד לכבוד קונה .וזה לא השווה כבוד עבד לכבוד קונו,
כביכול עשהעי 1של מטה ,כאילו אינה רואה ,ואוזן של מטה כאילו אינה
שומעת"( .גזלן "לא ירא מבני אדם כדרך שלא ירא' מהקדוש-בונך-הוא,
אבל גנב לא השווה עבד לקונה אלא כיבד העבדיותר מקונה שהוא
יראמבני אדם,ומעין של מעלה לא
שהר"-רש"י).ש שה י
'1מכח
תשלומי ארבעה וחמישה–מב
י
ב
ש
"המשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה" (שמות כא,ל".
"אמר רבן טהח בן זכאי :בוא וראה כמה גדול כבוד הבריות .שור שהלך
ברגליו (ולא נתבזה בו הגנב לנושאו על כתפו משלם) חמישה; שה שהרכיבו
על כתיפו (משלם) ארבעה (הואיל ונתבזהבו) .אמר רבי מאיר :בוא וראה
כמה גד 41כוח של מלאכה .שור שביטלו ממלאכתו (משלם) חמישה; שה
ביטלו ממלאכתו (משלם) ארבעה"(.בבא קמא',שם).
ין'הדוגמאות שהבאנה ושאפשר להוסיף עליהן כהנה וכהנה ,נוכחנו
למ
ש:
,
לדעת ,שגדולי הכמי המשנה למן הראשונים-כגת רבןיוחנן בן ;כאי שהי
וסי וא' שמעון-
בזמן הבית-ועד אחרוני ההכמים=כגון ר' מאיר ,ר'י
ניסו להסביר את המצוות שטעמיהן לא נתפרשו בתורה.. ,.
לעומת זה ישנן משניות רבות',ובפרט העתיקוח'שבהן',המוסרות הלכות
ללא נתינח' טעם ,אף-על-פי שאין ספק בדבר ,שהיו להן נימוקים חשובים.
יתר על כן ,יש שהמשנה אוסרת במפורש מתן טעם למצווה; כגון" :האומר
כלומר כמו
על קן צפור יגיעו רחמיך …משתקין'אותו" (ברכות'ה,גל
י רהב עלינה
שחמלת על קן צפור :ואמרת "לא תקח האם על הבנים" כן
משתקין אותה כי עושה הוא מידותיו (מצוותיו) של הקדוש-ברוך-הוא
ז אינן אלא גוירות'מלך על עבדיו (ברכות לג ,ע"ב).
רחמים:יה
ברוח זו'יש להבין את מאמרו המפורסם של רב -לא ניקו המצוות אלא
לצרף אתהבריותי-וכי מה אילפת לו(להקדזש-ברוד-הוא למי ששוחט מז
הצואר או מי ששוחט מן העורף? הוי'לא ניתנו המצוות אלא לצרף בהן
' .
את הבריות" (בראשית רבה מד ,א)
שי
'
'
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
מו
:נ
יעמי,המצוות בחינוך הדתי
י*ד ." .-ר"ג*): ",,%יז
"י2
בתקופת התלמוד
;:-ב: .
:..
בדורות המאוחרים ,בתקופת התלמור ,עמרו גם,על הסכנההגדויה.שבחיפוש
הטשמיםלמצית ,שהתורה העלימתם מאתנהיתרעלכהגם בטעמים שהתורה
עצמה גילתה ,ראו תוצאות הרות אסף בחת יום-יום..במקום להקל עלקיום
המצוה ,עלול .הטעם לגרום לביטולה הגמור.
.
1 ,.רבי
,
ך כהמחשה לנאמר תשמש הדוגמה הבאה (סנהדרין-כא.,ע"ב)" :ואמר
וצחק :מפני מה לא נתגלו טעמי התורהז שהרי שתי מקראות.נתגלו טעמן;
נכשל בהם גדול.העולם .כתיב!:לאירבה.לו נשים /אמר שלמה:אני ארבה
ולא.אסור,
הטו את לבבר(',מלכים א
וכתיב':ויה' לעת זקנת שלמהנשיי
יא ,רז ,וכתיב! :לא ירבה לו סוסים' (דברים יז ,יז).,ואמר שלמה :אני
ארבה ולא אשיב ,וכחיב' :ותצא מרכבה ממצרים' (מלכים א כס)": ..
בציוויים שבפרשת המלך גילתה התורה טעמים המתקבלים על הדעת,
ובכל זאת נכשל':מהם המלה שלמה.,משוםלשחשב~"שחשש .זה.קיים'.לגלי
אחרים,בלבד ,ולאלגבי "החכם מכל אדם"!נוסף על זאת חששוחכמינו שאם
יתנוטעם.למצוה,יתכז שמישהה שלא:יתקבל הטעם על דעתהיזלזל בקיום
המצוה .חשש זה ,כחשש הקודם ,נתעורר גם הוא בתקופה המאוחרת ,בתקופת
האמויאים בארץ ישיאל::כידועוהיה עולא אהד המקשרים הקבוצים בין
בבל לארץ-ישראל ,שהביא לגבל את תורת אמוראי .אבץ-ישראל והנה מוסר
התלמוד'הבגלי(!,בעבורה'ורת.:להלע"א) בשמה כי כשגוזרים גוירה בארץ
ישראל,אין מגלים את הטעם עד עבור שנה "דלמא איבא איניש דלא מבירא
ליה ואתי לזלזולי בה" (= שמא.ישנו,אדם שאינו סובר [את הטעם] ויבוא
ל
,:"1זם *-.ך
ך_.
_.-..
יי
סיכום
י הדעות האלו בשאלת היסור שלחיי האומה ,של תלמוד תורה
לאורחילוי
והבשה ,שלינו לברר לעצמנה מה הדרך נלך בהבימינו .שאלה זו גומרת
במלוא חריפותה ואקטואליותה .בפני המורה-המחנך ,שתפקידו לעשות את
תורת ה' לתורת האדם ,לתורה שתעצב את דמותו של החניךהיחוריואופיו
ותשפיע מזיוה והדרה על כל מעשיו בחול ובקודש .מטרה 11לא תושג אלא
אם מצוות ה' לא תהיינה בחינת "מצות אנשים מלומדה" ,ולפז מחובת
המהנך להחדירן עמוק להיי הנפש של חנינו ttsta~ .משימה קדושה זו
דרושהיריעת התורה ,ואין ידיעהבלי הבנה.
מבאן שמחובתנה כמחנכי הדור ,להתאמז בכלכוחותינולימור עלימקו
שלהמצוית ,אפילוכשאין טעמן מפורש,ואפילו שלחלה שהןבחינת חוקים,
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
ג -איזי
סע
כגון שעטנז ,בשר וחלב וכר,כדי שידע הנוער להשיב על השאלות והספקות
' .
'.
בלבו ובלב האחרים.
י
נזהשימשלנו הרמב"ם דוגמה למופח,ודבריויאירו גטהיום אתדרכו של
המחנך .הלוא כה דבריו" :ראוי לאדם להתבונן במשפטי התורה הקדושה
ולידע סוף עניינם כפי כוחה.ודבר שלא ימצא לו טעם.,ולאידע
לו עילה ,אליחי קל בעיניו ,ולא יהרוס לעלות אל ה' פן יפרוץ בה ולא
תהא מחשבתו בו כמחשבתו..בשאר דברי החול …קל וחומר למצוות שחקק
לנו הקדוש-בצוך-הוא ,שלא יבעט האדם בהן .ממני שלא ידע טעמה ולא
יחפה,דברים אשר לאכןעל השם ולאיחשוב בהן מחשבתוכדבריהחול.הרי
נאמר בתורה (תקוא יט ,לז)' :ןשמרהם את כל חקותי ואת כל נשפטי
ועשיתם אותם' אמרו חכמים (בספרא) :ליתן שמיהה ועשייה לחוקים
כמשמטים ,והעשייה ידועה-והיא שיעש:ה החוקים ,והשמורה שיזהר
בהן.ולא ידמה שהן פחותיו מן המשפטים ,והכשפטים הן המצוות שטעמן
גל וטובת.עשייתן בעולם הזה ידועה .כגון איסור גזל'ושפיכות דמים
כוייבוד אב האםן והחוקים הן המצוות שאין.טעמןידוע (אמרוחכמים :חוקים
ו
חקתי לך ואין לך רשות להרהר בהו) ויצרו של אדם ,נוקפו בהן ואומות
העולם משיבין עליהן ,כגון איסור בשר חזיר ובשר בחלב ועגלה ערומה
ופדה אדומה ושעידהמשהזיח( "…סוף הלכות מעילה ,ה ,ח).
.
.
.ובמקוץ ,אחר הוא,אומר:
שכל ח1קי התורה גזירות הם ,כמו שביארנו בסט מעילה,
"אף-על-פי
להתבונן בהן ,וכל מה שאתה יכול ליתן לו טעם ,תן
רא1ויטעם .הרי אמרו חכמיך הראשונים ,שהמלך שלמה הבין רוב הטעמים
ל
של כל חוק' התורה וכו' .ורוב דינ' התורה אינן אלא עצות מרחוקל מגדול
,
ד
העצה לתקז הדעותוליישר כל המעשים" (סוף הלכות תמורה ,יג).
.
"
www.daat.ac.il