אורהחיים
עםמעיןגנים
השכםויכן את חת תהו מנר
מ
פי %אפו
לקיית אשי אץ להם ממפו /הכל מדע
אצלההשםיתברך,והכלבמנשפם 4טשפהיו
%ל צקותע כפי גשת כהשחט יתבוך.
פקקים הע המקוים מסובבים מאת הש4
(ז)ופעורם לא ימבבם רק יעם ויאם
רשתכם ישאל מחכםטיליודע בחכמתו
%המיים אשך "* 149עוו עיץ; כי
לאושמו טופר ותשמרו מצוקות הבאות
עליהם ,העצמיו שלפם בחכמהו סף
שטילו עמהם וזהות,יעממנש 5א תספיק
מעם אהבתםלהחיעםרבד,לאלהבטים אל
המגבוה 4%להצורם כק הרעות ,כךאריי
שכלהדביים מרעש אצלדישםיהברך ואץ
מהע"ין 08דע פוצץי הים הולך בשוק
וברחוב כשקצה שהאויר אקו צלול וח"ו
רוחות רעותהשללכםרעים הם בנמצאכומן
ההוא ובא ח"ולטיחולי ההתא,ולשעמים
%שעמיםענבו ממחןתיוצא,והנההג"חלו
הפסד עא איזה מקרה03 :דפעפים 4כי
מגאז האדם גווען שלא יתקהו מש"י
מפקרה ההוה בצמן ,ומדוע יצר לב א"ש
מ4
הא"י
יגיה ש
אנדהושטנץנצתהכגס-ברכובליעובר,ויאמר
ה' ש שם את הותי אשך נחתי לפנטזם
א שמעו
הלא הלכו בהנימה פש).
הי
י
ה
ק
ב
פנת עדת הותעו הכשהשה ושוד אהבות
כינללתיע אמונה ההשתהה בכל
הקמתם ,וכפכם ככון משרשר ,רוהר רוהר
במקבלי ועזורה ש מעי שו טמרם
עמא העולם ,מ אץ דבר הוה לא"ע עקוץ
בץ כק המתעת בץ נק ויעא כי אם
בהשגחה)6( ,שץ צרק 4לזמר המקוים
הממתמםטפשי ,אלא קשהסיים עו9שץ
ם כי אם ברחצתו ,א"כ
להם מכל הסבות (נ)וק מחוץחהי הפםר דבר הצהבעתי
האיי (ג)ש ת"ד אמום חום ,וק כצד כטפסרם אוכל כצלקם רשם חעצעידצ
עוסו שאנכל כ4צא4ם רקוםהעיעךלו ,כושף מצצם ץווף"ץ לא אבה לט-ו היסמכה נק
פעץגנים
()6ראץ צריךיופר פו /היינו מציאה ע"י הפסד תירחש האויר עיע ח"ו לשתאי
ואבידה וחולי והדוחה וכבוד גבראל כאעהמדינה אובאיזהעיר חולאים
ודויקוכיצא אשר לא ההצה הסיבה ע"פ ממיתים ח"ו:
חבור .ע"י חבורו
י
4
0
4
הכנת הטבע היא הכל כהשגחה נפלאה לאנשים רעים לפעמים יכוהו הבה ופצוע,
י
אור
ע"ה
הם14כל ההוא( ,ס)עונותיו המו אלה,כי הם
הבדלו בעו שץ אלהיו ,ומצאוהו ושעות
ההם,
השוד העץ נסמאת ההשגחה
האלתית בתרותינו הקרופיה
ויהר%רינ
החים
מקרץ ,מהחץ מהרתלמצאבניבי הקרה השם
יהצידה
(נרצעות םכ],כיהואמבב שחבאלי
השוע ש"ש (נרשפה כד ו] דף אלהי אדוני
אברהם הקפהנאלפניהיום,כיאליעד הטה
שואל דבר שלא כמנהם של עקם ,כי
מעיז גנים
בעל בחירה הקם עליו בתחבולותיו:
(ס)עונותיו .לכן אסרו חז"ל [כרכות נה].
לעבור במקום סכנה תחת קיר נטוי וגדר
רעועכי מתבקרפנקסו אםכראי הוא להנצל
מהמקרה המזדמן ,ואפשר שימצא בפנקסו
איזה חטא קל שע"י חטא זה אינו ראוי
להצלה אבלאין חטא מספיק לעונש כל כך
שתבא עליו הרעה לביתו ח"ו.
וזהו לדעתי הנאמר אצל מרדכי ויגר לו
מרדכי את כל אשר קרה"ו [אסתר דז],
דחלילה לצדיק כמוהו לומר שזה במקרה,
חה הכוונה לרעתי כי הנה אסתר שלחה
בגרים להלביש את מררכי ולהסיר שקו
מעליו ,רהנה יתפלא כל משכיל מה היה
סברת אסתר האם מרדכי מחוסרבגריםהיה
עד שיצטרך ללבוש שק לכסות בשרו ,אך
הוא כאשר שמעה אסתר בפתאום גורל
תשובת מררכי לפני השי"ת בלביאות השק
בפרהסיא לעין כל (רזהו דבר הונהג
בחרולים בתשובה גדילה כמדע) ,הנה
שלחה אליו בגרים להסיר שקו להורות לו
שלא יצטרך לזה ,ראפשר הצרה ההיא
בהיותה ע"י מקרה אמהר בעל בחירה בטבע
הנה אפשר לבטלה בהנהגת הטבע כגון
לפייס את המלשין וכיוצא ברבר ,ולפי
הטבע אדרבא אין מן הצורך להתפלל כ"כ
בלבישת שק לעין כל ויראה המלשין כי
מתפחרין ממש ,משא"כ כשיראה שאינם
מתפחדין הוא בקלות להתפייס באמרו הלא
אינם מתפחדין כי אחות יש להם בבית
המלך ומי יודע אם אבצע את מעשי ,טוב
לי להתפייס עמהם ,הנה לרעתה זאת הגיר
לו מרדכי את כל אשר קרהו ,ר"ל הגם
שהדבר הזה הוא מקריי אבל המקרה הוא
שעונותיו גרמו והטו אלה שלא הצילוהו
מהמקרה,וכיון שמאת הש"י נעשה זאתאין
מקום לומר שההצלה תהיה ע"י סיבה
טבעיית בלבד.
וגם מה ששלחה אליובגרים להורות שזהו
ביותר טוב לסיבה טבעיית לפייס
המלשין ,הנה ביאר דבריו את פרשת הכסף
אשר אמר המן לשקול וגו' ,שזהו רבר
כמעט אינו טבעי שיבזבז אדם ממון כ"כ
בהוביל איזה רבר שלא יגיע לו מזה שום
טובה ,ואת פתשגן כתב הדת אשרניתןוגו',
להורות שגם זה אינו רבר טבעי שגזירת
המלך תהיה נחוצה כמו רגע ברבר המצווה
לעשות אחרי צאת תקופת השנה .ע"כ מכל
אלה תשפוט אסתר הגם שהוא ההוה
במקרה ,מאת הש"י היתה זאת ,ע"כ אין
מהראוי לוהבות רק פעולה בטבע מבלי
בקשה מהש"י ,רק להיות הענין מלובנה
בטבע הענו ללבוש בקשתה מהש"י מלובש
בטבע ,ע"כ אמר ולצות עליה לבא אל
המלך (סתם הוא ממ"ה הקב"ה) להתחנןלו
ולבקשמלפניו על עמה,היינו שבאמת תבא
אל אחשורוש ולדבר את בקשתה וכוונתה
תהיה אל הש"יוכן עשתה אח"ככפותן
י:
אור
פתורה
החיים
ג
אק ררך רוכנות הנטעות לנכח לשאונמים
(ו)מ כל כברה בהטחךפנימה,על ק אכו
אהה השם שכלהמכותיצלנה~םמהנלנ*ם )%ההאמדנה העקה האת צחנהמעעך
מלצולעשותרצונךלכל אשךתצום,הקרה
העקרש ,חדחצ העולם,
מבבמטים ומכותעירערה הזאה תצא א ,4במעמרו אם יוצר עק ותהמם צד טן ,ממכל
עלא דרה ראוי הוא מעצמו *את שבתו רהניח היחן יחד לבם וטס שי],
ההיזנחה ,כי עכבה רמוסים לבעותם( ,י)על ק המבחרפים בעיי
ף (י)6כחשו
והפעמםלפסעיםכאשרהקדמתי,עםכלאץ בעאיו( .ינ)הצני העיקרים האלה עידו
ועשה חסר עמ',וטוי הוא מרם כלה לדבר מצמיחו מצוה גדולה רמה ונשאה להצדק
וכו',תיךדרבתובכימרובצניעותהא"צלא דק יוצרפ ב"ה על כל המאתרעת ,ע"כ
ק את את
ידעה,זית אנשי הבית לא הנהמכיה,כי אמרהנבינומי המ"צ החכםי
רק המאמק
לאיצאה מפחח ביתה ,ואם תשאל רכו ,מק חכם במקום
י
א
ה
למה הטה םםתפק שאמר לתלת ההצלח ה' בעיקוים הנברים (יג)אשר לא עיעאליהם
ררכו אםחה ,כברהקוים הכתוב תשתנהכי השכל האטטו ,אק יכךא חכם לדוות
עוד הדבר באה,ולאידע אםהיה הדבר הבורא כאמדונתהים קםחן עדות ה' נאמנה
בפי
במיקהכיידע(ו)כילאעשתהתפלתופיות( ,י)מהכעשת פתי,יהושע ההפגש (טו)אשר
וואני בק החכם %ק הנביא,כי החכם אוצי אשר
או אם היהעל דרך והטה פרםלירא
מעין גנים
אענה ,או אם תהפטלהתו(מכ)לבלח.םדו יתברךב*
יפי
יקם
כי.
וזה שכתב ויבא וגו' לעת צאת באמונה דבר שהוא למעלה מל החכמה,
()1כי
השואבו"ת ,לא אמר לעת צאת הנערות ואי"ה להלן תתבונן בדברינו חכמה היא
לשאוב רק לעת צאת השואבות הידועות
היינו שאינם צרעות)'(:כי ר"לכי לא
גמרעדיין תפלתו לגמרי( :ט)בחסדו .אבל
זאת לא הסתפק שהיה הדבר במקרה מבלי
השגחת אלקים( :ש)והאמונה .הינו אמונת
ההשגחה)5:ע"כהפכח"שים.הינובחידוש
.הענו בהשגחה:
העולם( :א) פחעי
(יג)ועשי העיקרים .היינו חידוש העולם
והשגחה5 :נ)אשר כו /ר"לאין הכוונה
בכאן בתיבת חכם שהנציג איזה דבר
בחכמתו רק שמאמין באמונת אומן דבר
שאינו מושגבהעכל האששי ,רק אמונתאומן
למעלה מן החכמה כמהראוי לבתו של
אברהם אבהם ,כאשר יתבאר אי"ה לקמן
הענין ורזה עיקר חכמת ישראל בהאמעם
יא.
יא
בחי' יו"ד מהשם הוי"ה ב"ה וב"ש,
והאמונה היא בחי' כתר למעלה מן היו"ד
חכמה ,דבוקהביו"ד למעלה קוצה שליו"ד,
ותתבונן בבלעם שנאמרבווירא משם קצ"ה
העם [במדבר כב מ ,]8הטע הקטו של העם
הינו אמונתם בבחינת קוצ"ו למעלה מן
החכמה ,ונאמר בהש"יכיהוא לקצות הארץ
יביט נאיוכ כח כר] ,שוד יתבאר אי"הב):
05פחכיפתפתי.פתי נקרא המתפתה לכל
דבר באמונה שלא בחכמה כאמרו [משלייד
טח פתייאמין לכל דבר ,וזה המובן עדות
ה' נאמנה ר"ל באמונה הוא מחכימת פח"י
היא המתארת לפתי כשם חכםכי זה עיקר
חכמתישראל הכן העמן:
(ש) אופרז ר"ל שאמר מי הא"ע החכם
אור
החיים
פתבגה
ם ראוהל14םצ
אקבזיוהי
כצררזרנבחעשיווקכבי דו]יןהלדווכייק *
אם אטונהו לבד
בצץ אהדמאצידברים ,אחדכי לא השעי
וזעומיעלבעשל חודהיחזר נ'עבייה
הנזכרות ,אלאעצצזיוהם עתקתם בחודה 5א
ימעשיהם ,שחרשעברוובסלו
ההןוששל1י
עמק התורהעברוונעמדו,ככשללמלךעייה
לוסננן ערב מאד לא מצצא כמוהו וטזחיב
הרעה וצחה חמלךלהצעי,והזילימים מצבע
יצוה המלך לחלאו 4
המטו שלא 5פ4א
מ1י
באגצצץ ההיה ואהצ בששויב לועטת ,אך
הגבששאהגר"8לוהאיותוהםהנמיםהנעשים
עלירוכאמדונשישנכ]רדעכלגבראל,חיב
לדגרי תעובההושאלה.
דאפרד רבותינו נרום לברכה נצדת פג]
דבר 18מבאל לחכותם לא
יצמתו והשר ושק תק האראל נתהתכובלטה
פדעידצ הכבטום ה6ש פה"שוהו
,
ז
ה
י
ן
שווו עוטעם
השית לא פי"שןצ עד שפירפוו5וםז6קשככעיה בעכרם
ש
געי
מזדה ערבה ברחתם לפי וזקכשה
בעצפ שנאמר ויאמר ה' ,ויש לחפה ש
דחתי
הששלה מריה 5הם עמדה דה שלר שיא וטש4ח)ושעשועי אתבני אדםהמ"קהמלך
משנה מ אע"פ בלא מנגן פיתוק כמ"שניציה*ן אם לא
ח18טת ד1ם ,ם ש
בריתייומם ולבצקוכיק שכמלו תלמוד תורה
א
ל
שעמקהתורהגרוףמאר משם הענדתוקמ"י
הענו1ק גלה מצורףל"זכי העוסק בתורהכיחד אח
כל ק4ע*ו כמו ערעמש
שהשמ%עון הצדק ה',ראוישהצפר5ועלעטפשעחפשךיבשם
ופדהש מסכת אנות ובאשנ
ששגר ושצמק בה ערול בך עומר המתבהל
אשש בחץ בסמהאחר( .שם כתבוז"ל אדע
ממטהגדוליותרכשיה)
שהתורה קרטהלעלםבימגגהדצעתעק
י 5ץשקגבילשת החרבן לא
הץחלקעכחולטה,ולאהדיהעסקוצזודה"שר דהוה עששבי
כלקימטופשבאלוהעביווק קי
מנשרבעעיה'עדעחשזשלשכעוןבמולונחהב
י
ה
עכשמוו בפשרתו
הבית כשבווניכוהפ) ש 1אבףה ושלץ ,תוה4יסוגורהמידו
ובאה ההשוכה על עשנם את הורתי הצטשל א4לא שב השםמחיתאשוהגדולאושר חרה
ונעהאןויתר הקנדהעל עץחש5גלוי א"צ בוהודה ע 5כל חכעםים אשך הכעעצ
נעירתעאהיחיל משכוהרטיםה6שויתרעלבעצל ממפה נסע מפ) ,ש ק העחפים מ ש
הנרה ,תפשק כהלם עיקביעיע שהשמת אבדה ה14ץעםהמכותדגדולות ו1צךהעם
ם הממת השצוה ,והתעצבהכי צצת התורה
קפייוהרש 1קהס"הכסנ"צעריה
יתר מקל בעמל רגשנה ,טשו עזק ומשפשר היה עומר 5הם ,משללמלהעציה מפז
ם התחיב
תחמשיתשבכל ששוכצק עדב הפה
שי אקכסיעבשי
וכיתרעלג'עביי
א
ף
ח
ל
ש
י
המלך להשלשות מלאבהו,
טהרנוופליעבורה6אויתרעלנעללעירדעהגש הרעה
סעקגנים
(העזוהמאמין)ויכן את ואת [כלוטה בהבנה ה' אלע (היצ הממס)ויגידה מהלבלהביא
ראיה כשסים;
כצלמא במושכלמבלי הבאתראיה ,דברפי
י
יק
*
*
אור
החים
פתירה
ח
""%ם נשתוו אצבעותיו או נדר שלאלטע ,רנ"נ ער עוצע כוהטמיע השןוח החרסית
ש אנש לוצפיהן אשך וצטט ככה בעו אשו מחדשו א4ט בשלית מאצך שם
שאוראל עומלם בהוה עהום שעשוע כרעשונצצו םחוכ ודעאל ,גדולה דמערד
ושעזינתהיםקדלר] אומיבצריהבנו ,קוהלעדיםטשין פוב לעת
להקב"הכאמיןיערבנמי
י
ע
ר
ש
ט
כ
ואהההעהדטווום תו' נסש 4חל] ,היה
מיפהוהנהבעה"י
להם על כל הכעמים שעברו ,וכאשר עזבו דיאמר עלעצכם אחהשהי,צדק אתה
ההצרהעגרותענוש,נמצאסבהאבדתהיטק
ה'והסרמחיתוך,הצורחגוםפע4
עצבת ההורה,
כיכלרדכיובנטפםאל אמתההשיןעולפריק
הש,כי הדור הרע הזה,ויש
ם הרבע
דזקרנשרונדק דטאנט בעצמה ראויה להנע
י
ש
י
ו
ולהודיע לכל שואל ,על מה פשע ושבהיותאין ספורותהעת העצם אשר
אברה (טז)גלא ספרד אשר היו בה טיוב היהבירטעדכח התורהסצ"צ,כימשי קרם
לשלש נטיהן בע 4בתש עם הטלה לא ודרגה מלאטה ספרר מישישת וקלסיים
אשו ובלההבאי הנקיא ערד4הא חריטלבז כבג מהיריה בעת ושהחט ,אך נחלקו
ולמשימה ,הא מנא קמלא חרבא ,הא מננא התלמעים לכמה כתות ,הצ מוזם וכהיו
בלעתיטש ,הא סננאדליהו בצמא ברעב לומדש ששה ש שבעה שנש אשל הרבנים
בחומר כל ,אמו ורחם הגדה"ם מחדדים שכלם כחרב חרתן והיו
ובצמא
י
ע
ב
ו
ווימבמאותם לעלוים ,עקורש לודוים אוצי ק חרמותחעונית ,לאינו
והמעלהידו
איפקרוה4א
ונכביים שא4לחםפורשאץלהם,וכר עלל עודארהבריתה'ולאטכרוכוהי
אתכל חלאוהעו אשרעברו (ק)כהצנת יעלה ש ש (ש)ותפזיםעל הראשצה.יש
י
*
שייט
מעין גנים
ת מפרד .המחלה היה בזמן גלות
(ש)גיז
ספרד היא ארץ שפני"א והוא היה בתוך
הגולה :ה)משנתרס"ב .הוא הנרמז בפסוק
ואיוב לח ח בר"ן יחד כוכב"י בקר (כאשר
היה שנת בר"ן לכוכבי בוקר הענו ישראל)
או יריעו כל בני אלקים [זהו המשך הפסוק
באיוב שם,כרןיחדככבי בקרויריעוכלבניילקיטו
ה9צ כוהות הדין ,והיא ר"ת ריאה נ"א
במונעוכקיע כותת ונ"באברים ,ואכ"מ":
5פ)והדהים .אזכרה מצוק אשר קראם
בעתים הללו בעוה"ר ,כי בימי המחבר
נראה שלא פשתה המספחת רק כמדעה
ספרד ,ובעתים הללו בעוה"ר כסתה העע
את כלסביבותינו הקרובות והרחוקות,ואני
אומר הלואי שלא היו לומדים כלל (אותן
הרשעים) את ההורה שבכתב ושבע"פ
מנעוריהם ,אבללהית שלומדים התורה רק
לחכמה כדיעויהיו בקיאים בחכמה ואח"כ
מוציאים ד"ת לדברי הבאי והם מלעיגים
על ההנאים ובמחזאים ,על זה ידוו כל
הדוויםה ,ונתמלא כל הבגד וכו'ה והתורה
חערת שק כעוה"ר,
זאת
אזי בראותסי
ודו נא
אמדתןכעניי שמעוני אחי ורעי
מעל אהלי אנשים הרשעים האלה ואל
הגעו בכל אשר להם פן כו' הי לחכם
ומבין מדעות:
אור
פתיתה
החיים
מהם אשר פרשולנמרי (ט)תשתעמקו בדגלו הראשתיודיע כי אק רמצי למיל בפרחם
העלם,ויש כשם אשר תפסו אוסמת התורה ההורה (כ)עד ערשה מלא הגרת ה' ואהבהג
אבל לא שתו לבם רק לפלפל לבדלהודיע השני לבאר כי כל שתגדל חכמת הארם
את גבהותם עיכולים בפלפולם לפצר את יתחיביותר בעשית מצאת (כ )6הקך אלה
חצרץ ובאה הוציקו כל יתנהם ולא באו החכמים בעעטהם,
לתביעת ההורה ,אקצרזילוטךלהבאתהכל השיישי להודיע דמ2בהצ הגדול אשר
שהוא המעשהוהחסידות אלא אפלוולדקת דמ2וזבשו בחושבם כי דרך ה' נחש] הכמת
הדנים הצרכים בכליוםכרן צפרת ותפלץ המבע,
אשר ומיתר ,ומעם מזעיר אשר התעסקו
הרבצתי להוזיע מהו דרך ה',
לת"ת מה פצוצה אראל ,ואף נם הם לא
אשר בה בנו אלה
החם"שי לצור
ל
ע
*פמה רקלההגדל ולהתפארבפניעם הארץ
העי
טוה פאקההיךרע,ובמלובמרומם העתדם האמנים סברותיהם דגשקולקלות והם שני
,שמעוכו',
14מה ,עשכ לאיכלו להק דרם מ %ף פמפמםאנכיוכי
עיד וחד רםהבא אבלי יבעה וכמהנא וע" הששי לעקור את פנתם עמוד בנינם והוא
פסוק אומר רקעם חכםונבק,
משצדקצג].
השבתתי להרום המגדל אשר בסבני הארם
ואני וקאשנבלהתלמעיםהנגרים,
ספמוק אליתהלל,
מכולם בהורה ונבחה במעוצה המצות,
גדול שבכולם במומים הנזכרים ,רועה רוח השמעי שארכי כצ שנצמועולבלתי לכת
ורודף קדים כל היום ,באשר ידעתי מודה ארוי התאוה ק 4נצמוימ לבלתי לכת אחרי
?6שריריםלבנומןהנוקעים הסברתם,
קטב יוחם ,אמיתיאויה ע4ישעי
אלמדה המושעש המהרקועים עלומכ"י כצל התשקצי להקי בצעת הרב '11הרמויםיל]
כשפמיו ודרכע,כי כולםצדיקים ומשרים אק אשרסעובחסריו אלההכפעוים,
בהםנפתלועקש,ואחברספרקוקמודיערעת העשירי להשךעודבזורעוההשט*ראיותכי
רימוםהעוזבים את תורת ה'טי,כקים חק רצצילהרחיקבהכריו מהחכמה אשר ממצשקה
החכמותר,נכריותהבשונית וכשבשכי כבר לא האמש בחףחצ ובהושטתה אושר הם
דמעודצעבליתהעלית הוחלקנולפרקים ,העישויםהעוגמים להורתעוהיקושה,
ש
ציר
מעין גנים
(יט)והתעמקו .כזה הוא רוב הענחם הבעלי
בתים מחזיקים בניהם לת"ת ואח"כ אחר
המשאיןתיכףירגילום למשאומתןוישליכו
תיכף אחרגיוום כל מה שלמדוואין דורש
ואין מבקש כאלו לא ידעו ספר מימיהם,
והנה יגעו אבותיהם ותםלריק מה ונלמדו
אצל רבותיהם ,ושנה ופירש גרוע יותר:
(קעד עדשה .אי"ה בפרקין בפסם אבאר
דעתי בזה יע"ש( :נאהיפך אסה .יתבאר
הענין אי"ה במקומו ברוחבידים:
אור
פתלנה
האחד עשר לגלות וזמקום אשר מצאו אלה
האמצש להבזות בעבטם הקבלה כשמיתית,
אשו את הקזה סבהלהדבקבזונותהשיפית
הם החכמותהחמשיות.
השנים עשר התבלעתי לכבר כבדם עם
חמרתיהגףול בתורה ובמצא.
השלשה עשר להחויר אתבנינו על עונת
התורה בתמלך.
הארבעה עשר להחקירםעל תשאר חוכמות
כי הואהעקך.
החמוצה עשר להזהירם על מצות פרוץ
ורביה הואסייעת תלמודא כאומרם ושהםנו
אעותמי שגאלכאן ותלמודוביץ.
וקראתי שם החבור הנץ אור החים
ק להק
עבור מה שאמרוז"לנתדיי
הני
אפיגןדום נף אבל אפהךרום גבראל
יי
הפ
ב"שמד
י 8פקע"בשמויודה 4מ"י ,מ
החיים
הצדעתםהייוים
חים להם לבדם 4ק (כנ)
411עבר דבתוכם.
וכבר עלהבוהתי לכתת ת4מעירלעיר
וממקום אל מקום להגחה צדקות
הש"י וכשפמיו הנצרים אדוי אשר דהומי
ומשהיניהמחייניאח"י ואתבניבבל ההלאות
וזקשות כהרעות ,אעשן מות אימת הגירהצ,
ומהסער הגדול מער הש ,ברעב זנתם בשבע
בשלתם מחרב הצלתנו ומדבר מלטתם
ומחלים רעש ורבש דליתם ,ער הנה עזרות
ריצ1ץ 4וטעמי לחן ולחמד בעיני פרשי
ת את נפשי זעיר שם,
פהיארשאיצ*ולירחיו
ועוד הפלא חמדו וש א 4חמדבעיניפרנסי
משהב"אימםה' את ראעךתםוכשריתםא"8
הנ"צכפיברכתווחמדועמיועםבני,עלאלה
תגל הנסתרות מעעי אשאעיני אל היחצבי
ברצצם ,אודה השם בכל שי אופרה כל
שלשותקי אמצאה ואעלצה אומרה שכקן
בך
בי הצלת ננהם ממות הלא ת 4מרחי
לההלמךלפניה' באורהחים:
* תשתהו תל נאוהיד רשעים הקיצים עיק
אפקו בחירם מתים אלהנייצ
,גי אם
ויא
פעיןגנים
(נ )3עבר.כוונתהרבבדבריו אלהלאהיה
לרפואות תעלה להמתפקדים שכבר נתפקרו
כי כבר אמר שלמה אם תכתוש את האויל
וגו' ,ונאמר כל באיה לא ישובון ,ונאמר אל
תען כסיל כאולחו ,כי כל שטעם ארסו של
נחש מחכמרת החיצוניות והסיר
של
,
ח
כ
ו
ת
מ
ה
תורה לא יתרצה לקבל תשובת
כי
פרי המר ומים הזדונים כבר מחוק לחיכו
ויכה לשכל המחן במרומים רבים ממימי
ערי
הדעת מבניבניו של חורה ,ודבריו אלה הם
רק לשמירה שלא תפשה המספחת באור
נפשות הישרים בלבותם .וגם אר בעני
בקנאות לה' ולחורה מרגלא בפומי בסוד
חברים מקשיבים שכל מגמות אינו אלא
להבדיל ולהתפעלנפעית הישרים למען לא
תצלחו הצדיקים כעולתה יזיהם ,והמטים
עקלקלותם יוליכם ה' את פועלי האת ,ובני
ו נקעם לפס ה' עד עולם:
ישראליהי
דוהות-הצבי והצדק
א 4סי' כשם שערן גזירת אחקירוש אעפא שהוא למעלה מן החכמה הוא בחינת קוצו של
שהיה נראה שהוא מקרה כדרך הטבע זה אינו יו"ד ,והנה קליפת מואב בראותם הצלחת
אלא לבוש חיצוני ואחר העיון ניכר בעליל ישראל מאד ,הבינו שעבודתם בקדשי התורה
ממעשי המן ואחשורדשכי מאת ד' היתה זאת ומצותיה הוא למעלה מן החכמה דבר שאינו
שלא כדרך הטבע ,ע"כ גם ההצלה צריכה מושג בשכל רק בחינת קוצו של יו"ד ,והבית
להעשות בדרך זו דהחנו בלבוש שתבא אל שבחינת מואב במרכבהם הטמא הוא רקבחינת
המלך לדבר בקשתה כביכול ובאמת תהיה חכמ"ה ,עלכןרצו להשתדל להתעלות למעלה
כונתה הפנימית אל השי"ת.
במרכבהםנגד חחתתישראל בקדושה והשתדלו
ג) לקמן פ"ב אות ז ,ובאששרכיה פ' בלק ליקח איש שיקללם בכישופים העקר פעולת
עה"סויקץ מואב ספניבני ישראל (כמדבר כבג) כשפנסת שהוא דבר שאינו מושג בשכל,וכיון
כתב ,נ"ל לפרש דהנה מואב בחינת חכמה שהוא דברשאיש מושג בשכל הוא הנקראקו"ח
דמרכבה טמאה כמ"ש ומתמן יניקת החכמות כמ"ש לעיל ,מ"שויקץ מואב השתדלו לעלות
החיצוניות הדבר המושג במושכל ,והנה בחינת למדריגות קו"ץ ,מפניבנ"י ישרא"ל שמדריגתם
ישראל סוד אחיזתם בדורה ומצותיה הוא בהשתדלותם בעבודתם למעלה מן השכל
למעלה מן החכמה ,רק בבחינת אמונת אומן בבחינת קוצו של יו"ד ,והוא סוד מספרם בנ"י
שהוא סוד בחינת כת"ר שהוא למעלה מן ישרא"ל ,וכמ"שלעיל.
"8רה
החכמה( ,וכמ"ש כמה פעמים מ"ש כתר יחנו ג)ענין רנ"ב אברים נתבאר בספר
י
ג
ר
לךי"י אלקינו מלאכים וכו' ,עשן בספרקן דרך ערך גר"ן ,ובאגרא דביה פ' שלח עה"פ
פקודיך) .והנה סוד עשייתנו המצות שהם כחותמתגורן וכו' וש"נ.
מעקרות איש מובן בשכל וחכמה האיך יהיה
לנפש הצלחה על עששתם ,אכל הוא שכל ד) לשת הגמ' קידושין פא :על מי שנתכוין
אלקח למעלה החכמה( ,והוא סוד מספ"ר לאכול שומן ועלהבידו חלב.
מל
בנ"י ישרא"ל בגימטריא תר"ג ,החנו התר"ג ה 4לשון חז"ל סנהדרין ס .על השומע אזכרה
מצותזולת העשרת הדברות אשריקבלם השכל בזתן הזהאינו תחב לקרוע שאל"כ נתמלא כל
גםכן) .והנה חכמה הוא בחינת" כנודע ,ודבר הבגדקרעים.