פרקרבוצי
להודיע מהו דרךה'.
ל פוץ ממק עד יאה עולמו בחיו,
ר14דץרי אשלה-מוחיהמכיילאצלתהדדך י
ה' וקולא לכרז אל ובעשטז טעמים חזאל מתא נו אשיך גד%
הממלה מאליך והש מ הכקת
שעקלךראיתבחיךןע"ביטחט4.
המוקש הדי
מאתבני התודה אשך קכלוה בהרסירהי
א ענץ הגישת האלה שהם ר כמדרגות
עשייהמשהעטהבלבושלםוידיעת תלמודהעל
הכולם אשך ראההצקכ אכעוע"ה [כיכ
פה כאתשרם [נעה ס ]:עלפי הדברים האלה דציאנ חשב פא בעשם הצחחנו ולפגעו 6טוח] אס
כרשף
אהך בףתלא מנרו אהך ברתכי אם מעלה נ%ום,אחיהצירההסדהגד%
ש ת ת ש8%ה,שמרו [8צש ק ששף פ
עשה לס בואם יחברך בההו אלן
שכש למקטשלמווץבנץ.פגרייהודפיייבק אשי
הותשהקדישה לכהן שמו כגדול ובזכחע
9א ,ש' ש
ת ש
אנותש,אהבהקולם אוצלוחנרווקבלכמ
*וצת ר חשתויהק ששמע*חד
בעה להנק החושמל לשמץ ללמוד הלצח*
י
ש
י
ז
ו
ב,
א [לשמינקיפות] חכר ,דש" 5ושכגרו מדדגווע
ש צ ש
ע,רטעהבהגועוהמקודם,חפתנועלהכלבלנ
בשת *ץ מ מם ק וש%6
ו הכודנה הג'
הסט שלם ובתוששה ,אח"כהיכי
חהד תצ אשי ישישה מל
יף) תשאיךהצתטענוהכמיוםאשר
עמהםע"מ אח מהללהרשיםבה אמהמה נישישי
יאצנכם רדצקךם מפארכיוי
ק מניח
רל [אמה פץ %באלה ה
ההוה תאתדוה טפסרם
א
סצא-4ב
תמסק בתוה לשמה ללץ לו רד החרה
רעשה כפוץ ש4ומ פסק את תצהר אתה וא] אתים ישאה
הנוצברוושלך,רהכקבוהאירכהוי
מעצו התוה מהם שעש שש
הדהה
הש
דתי השא פעם למצהא6ימ בשהכי אםדברים4ש
מכם עלאע העעשף לושודכק ב14עב
בראשך 6ו
אהבההכה ועמלק מלקששבקעא*רשצצהע מאראשי מץמש"ש
צעקגנית
ויפוקח הלכתאחין טעם למשוה פ 4אכל
פרקרוצצי
44נעשר ל5ידמיהם .מ"ש המאבדעומעם אם עעי בשר לך בודאי תחיב להתכונן
מדעים שום טום למשות חל שחפצה עלינו לבקש טעם למצדת ע"פ
ם ודווחים ועידות ההודה
תכלה כרוחך לוחך נצא זה כהד מה פששיס ודיי
שכחצצו להל כרכורר כמה פשטםדואמקר המפת"מבידיד ע"פ הקבלה הפסיחות(לא
הדא הזוהה בשצפו שצצו ה' אלהינוי ע" 8סידות הנביטם חעכחצףם של
*
* *
* פ י א י 4
*
*
*
י
יך
העי,
אור
פרקרביתי
דנרקהם יחיק דפלוסופים ש
ההים
נמי ל תעשה את לפשק תמוךבבכרילצווכםבכלב,
יקשו תקםאנערכנה"גודהירהשנעובהורתכןעל
מהית השד ק החשך ,כי
י
ש
א
כ
התקעות ממאיםממצותהתורהלפידעתם
א 5מפרהמיות שעשה ארספצ ראש הככר
קן קויו כוצק את הבר ,האת היתה סבה
למאום הדוה השמצות בעעטהם ובגלני כ5
שוקיהםולחשונכיע4ררוח מושעחכרו
התורה אל חנכוהפיומופים ,נם טרקת
שמותע של הקב"ה סרו לגמרי ,ונמן פחי
י עופה מכ2 4% 5ק)
וסכל בעולם
נפ
י
ו
כ
ס
ש
שחקו ההכלת השעת בתרה ההטרמה
שמותיו.
של ועקודה
תיעושה אשר ההש
כאומרו אאצבע כי ידע עצו ,והם רקים
לגבוי מאשת היצצשה וט5ורנש עללה .ואם
) חה קץ4עודאכתיבפני למפתם
השיויי'
ע 5א 4רש % 5הביאם א 5ה46חש 5הקלם
4ש %ה54ה נ4לי"4
לאחזור אל הענץכי מרובוניחי תמוצי
דברתי עדהית ,קנאה צבשת
די
י
הםררגה הג',ויש לך לתמוהוכימי שלמד
ולשו (ג)כל התורה בש עלם עףיקהיא
בחושך וראפ מתפ46ם ודששיה עינעו,
והתשובה משץ טשוע5פעור רנצות אשו
אםעוציםרהיטים תזמורם שץ אם יתבלם
מעמם .אם מהרווקים משעמנו ואכלתחזי,
וכאושר הגאל היצר או אצית העולם מה
פעם ,אץ לס תשהדו אחרתכי אם ככהצוה
לנובוראנהוההארהטוביזעמיתפרץלאמנוטו
ק חכמי רגר5וטופקש כי יתפארו בושממתם
לשעתםבפני כ 5שך תשרקףי"צבו חמצם,
ם כהב]
צברבחבתי מעה דודע"הנתהי
אפ
יה (ג)הקרמה 6שא5ת
ק 4במחתי א 5אבהצ
סיעתדרכי השם יתעלה נשה ת 72תשער
תו] שהם מעבר המצות כמצמרו דרכון ה'
יודע א6פ פהקני תמצות
הודיעמ,
י
ע
א
כ
ו
הם הכל דבר אחר
רדימת השצצת
י
טעון גנים
הפלוסופים) ,אבל צריך האדם לידע שלא
יסמוך את עצמו שכבר השיג כל טצם
המצות ,דביק דהמצות הם שכל אלקי
ורצוחית"ש ,והואורצונו הדהוא ,א"כאין
סוף לטעמיהם ,על כן הגם דלפי הטעם
יעלה על מחשבון באעה.זמן
הנראה
י וזמן פטור מהמצוה ,חלילה
תם
עו
דק
למ
ואופן ב
לו לפטור את עצמו,כי הגם שכהציג הוא
איות טעם .ובאמת לפי הטעם יורה שכלו
לפטור ולשנות מהמצוה באיזה זמן ומקום,
אבל הנה"צ עוד מעמיםכמוסיםלאיןסוף
ותכלית ,וכהכרח הוא לעשותתמיד המצוה
בלי פטור בהוום פצם ,ומה שהשיג ע"פ
אשי
קבלת התורה האמיתעת אשרי חלקו אם
מכוין הטעםכיזה כל האדם,ויתר הדברים
הלא הם כתובים אצליע בספרי דרך
פקודיך עמודעליוי
ה?
היםר"ל שמתחלה
(נ)כץהתורה
אנו מתפללין ותן בלבט בינה להבין
%מהכיל לשמוע ללמוד וללמד לשמור
היקשותולקים את כלדברי תלמוד תורתך
באהבה ,הרי כל הדברהכולה .ואח"ם שוב
אנחנו מתפללין והאר עעעו במצתיך ,כן
הוא גקרטת תוסח ספרד :נג)הקדטה* ר"ל
קודם ששאל דרכיך ד' הודאצי אפר בך
'1
בטחתיובז
ביבשים.
אור
החיים
פרקרבתני
כלהאתרתרקעם
ךשאל ריעמגחכם ונבק ,מצדהדשיאו אלה המשרם גם
שמ-
וכבד* אלהגחים,
עלהנמוקנהה) העצצב
ה4דאכתובעלע (פץ)אםרצדניהכר"ת 6שק
שתו ע"כ אמך והתורה שמת בכפיתנו,
חשח'כ החיבשו הכח-רנה העליהום מכח-ריגז
וגמולםועי' ההכילת)והיא אתק האהבה בשם
וע'ועוצם הקשרחהרבקותדיוצ84המצוצתמג'
המגהצת ,ודבק לבנו בתורתך ויחר לכבת
לאהבה וכר *גם לא ננוש ,כהצמרו בך
בטחתי אל אבושה,
רלס8י שאשת הבהזנה ו:עצהשה דכאמדיגה
ההצצת תעבטשים אשו הם בעצמם
מעון לשבעהכאחמרוח:מ:דובצבעליו,וכבר
פסקה ממץ בעונותעו סכמה דירותו אחזר
*ך השהה תג ת מ
*%שט"ץ"
3נףשי,
טאם
6ח-שיש 4שןח6איא ,מ וק"
מא בש
4יג
ש
ף
י
4ם
%
א
%
א
ו*""י*שיח *4י
משאשי ש-ש ש
ו השש,%
והמשל תדד 6צק " ,לשל
ד"
%
%
* *
ו
פגי
ת בים עשות המלך
יהא"י
שקמיו מב תה" "ים טוידש
מ"כ טש רנ ויך ג מ,אי רני
הכים
תהטק
הגמש ,תק כתצ עשי אחרת ומבשהם נמלאמ
גפח אזנדברוזאי ה' אהל אלרעהוויקשב
תלפניו תצ' ,טשו
ה' כשמע הכתב ספריכר
*ום אשר אר עוקצה מגולה וחמלתי
צ במהיזה הדבור
ביהם תצ' ,שח"כפי"
אשר "קטהכ ההצם יהדותויכתב בספר זכרק
לשנס ,אסרו חורת כחשה עבדי אקשי צויתי
בחורבעלכל גבראלהצקים ומשפמפם,
אווי
(י)ספר השפע וספר היפש תצה
מ-
ששוי
4 %ש צ ה מ * א והצח) לא נאמרכי אם חוגדם ומשפמים,
אמתכי אלה החרשת הם ככ* כסף ברז
מ ג איי טית %ק ,טז
ש העלם יט* לושהמש בהם למתפאר
א
%
ש
ש (ס)משא"כ במצוות אכל כבר ידעת שכד
4ע
א א
*
*
""ע
%י
-יעץגנים
(0ס8רהשמע .ר"ל מה שאמר בכלל זכרו
תורת מורה עבדי מורה על כלהפירה הן
היצות שמשיגים בהם איזה טעמים זה
נקרא ספר הנפה%היינושמשינ אותם שכל
הגפש,וכן המצות שלאהשיגו בהם טעםוה
נקרא ספר השמ"ע פיעו שמע סתם אפילו
אעך משע בהם טעם :שבש"כ
שפשית .הלשתא"צ מדוקדק ,ת"ל לפרש
מי (י
כרוחק ור"ל מה שביאר חוקים ומשפטים
הדי כבר התחיל בכל התורה ,אבל רצה
למשמיענוכי אלה החכמות שאינם בחוקי
החצרה הנה הם חשוביםבעיני העולם הזה
ככלי כסף שיוכלו להתפאר בהם ,משא"כ
במעות הועדה שאי אפשרלדנציג טעמיהם
וח"א לההפארבחכמתםכזההעולם,ויקשב
ד'בעשיועויכתב בספרזכרוןלפחו.ואותן
אךר
טח
פרקרבוצי
החיים
מצותבדישי עלמא ליכא 91יתח לם ,]:ואשר כשכוו במקום אחר נהה*ם עשמשן 2לעיני
יוחק הים לעשקם והדך לקבל שכדם חלמנה מקשה מתווךן בשו אתי קנו
ניחפןכס) ,האמרואציץמייצבאל"ק שד ורכך ף הדאר) הטרדנה חג' ,לפ5עחש8
ותלמודובירחוע"אוצי שטרםרושעיבניוהיי
ן יחשוב כי כף שלא החוג 6שררנהה אבד
תששה מועמים 1חו פמפם נ) בטא באומר הקיק (ו)אוצי אהה הוצערת העקה ,כן חק
א השם(ז)ידה שמגח בטלם הבא
אע"פ שמעש בני 5יה והם אשך ראו דגושי
עולמם באיהם קוהאש אל ד' והוא יעם הההגחההפרמיה אשרהיכרתי בדרתו הגה
ההם כטיפשיים נעההשז וכטעמכם לעה"בו ק %י%שקיימם לחמה,יעה
י
ש
א
עכ"זאעיטמי שכא לשק ותתעורונידוכי עול הש" לא (מ)אשך ההחר מהא ,%תשה
י
אע'פש"א לאה עולמו בחיוישגע צדי ההא הדרך משן בפצב חלץ ושכוהו שם
המ"ע
" דמדמו בכתתטת קצו השיבץ אאץו (ע)הפך אל פסו נשלם*( ,י)הוצ
ע
ח
אעםחיםנסיכאעא ]:תצמגיהנ"צהקרוצי רהשכר אמנםדצפהצ אושרקויו
ע"ז דג2ש*מר ער שסמא להם רפחשה עטןם
מחדקש עיבני התורה.
דז4ןץ 8ע"ה נקשר לסכל א4באריכהבאוהו
ל בו אל
הגימור הקדהט אושרדעעפוי
רהצש
שהם מקלד הגאמוע
יחץיעמ דרכי
הגופרי
אהמ"י
ז
נפער כמצב חלק ,סוד %לישנו,כיבעו
דףה להם דכר דהרני מחר מופגני בלבם
""שרחהו רהעשיץ אכל לא ידעו מעמו
(י)5וגלתה יחמתם לשמעך כי הכא עצמו
העולםהבא.
מעץגנים
המקימיםיהיולו לעד לעומד כאשריידע
להם טעמיהן ,ואז יראו כי שם ה' נקרא
עלהצ כנ"לן (ו)14חרי .ר"ל וכטוםהכיביאר
הדבר שאינוכן ,ואמר ע"ז )0 :קץקק פושלת
בח"ה .ע"ז השיב יות"ו בדר"ך יבח"ר,
וכאשר מסיסהכוונהו ()8אשרינה"רירא
דל ר"ל מי זה הא"ש ירא ה' יורש בדרך
יבחר,קאיבדרךהבחר עלההכ"י לא עלירא
ד' ,ר"ל הששי יורטו בדרך אהצר יבחר בו
כאשד יתבאר( :ש)היפך א 9קשים9ר.
ר"ל היפך מה עעאמר בתפשנעי
ים ומשלם
לשושו אלפניווגו' ,שמשלם להם בעוה=ז
המעט מצות שעשו ולא נשאר לעוה"ב
לנפשםולכניהם אחריהם רק מהשיש להם
תעלג כעוהאז )5ויה
ןשטרלגופני.ר"ל מה
י
שמשלמין להם בעוה"ז לרשעים הוא רק
שכר לגוף 55 :והקב"ה עוקצם .ר"ל זה
הוא עיקר התעמג והעידון לעוה"כ מה
שמשיגים השגה ברצחן ית"ש ,היש טעמי
תורחו ומצותע שהן המה רצוע ית"ש
המתפשט להחיות כל הנאצלים והנבראים
והעצרים והנעשים ,והום התצמג הנמרץ
אשרעין לא ראתה,והוא חומרם ז"ללדצתי
שכר מצוה מצוה [זכות פ"ר בע ,שהמצוה
כעצמה הוא השכר של המצוה ,דהגה
הפצות הגשמית הנעשית בעוה"ז ,הנה"צ
לה ע"כ טעמים כמוסים להאיר מאוררת
בעולמות העלענים ,למשל מצות האתרוג,
הנה תחרוג הוא 8רי השטמע בשוהדי,
וכעולמות ושלאעום "ש אידות הנקרא
החיים
א1ך
פרקרביבי
ה מ הדרך הרמיז ררך היצדדה בו
יד
חתםבכשיר הכטה להףך
תחישו (ינ)הדה-חע הרמטיים ,אכל ה)ינשהאשי
השדוךארומה(יג)וממובכה [מצמחתכילא
י אם טקיד בנתץ (יו)כ14שך
הטה עולה בהכ
4
4
2
אושהרותעבחזויה ,מחסמיםקראולאותם
ב אלפים ראשונש אלפי השץו [סוידץ ש).
שלווי המצא בהם מ אם אחד מיוד ,מ
השא זוע (טי)אם מצד מעשת ואם מצד
וצרדו ,ובצנר מקקיו הוא הדרך הארעי
תצטמק ,%ומצד ההודה הוא הדדך אשר
העדתי קצר ומוכשת חלזון נברא רששם
סט
דהרוכרומיםז"ל [תעהנואסורלקמרהודה
לש"צ וטה אגש היאשק לזאת הגאתה
הגלישהלו הקר%אחיובעתודשהלךלהקי
הראשק פעהאורבה עשה מהפחרבות
מצדהויך הההאורבים האובמעת שכנטם
תחתכנפי השכימה ,לפיקי בהו הש"יבענץ
הב'הנפלא אשךבויוכלו לנותכלדעו לא
טרח מהם א" 1ךם)כי אם אלה הגבלים
הגרשוםמאחי השנקסמ14שררגבנונגהךנח
יא
פטץגנים
אתרוג ,הנה לעוה"ב כשישיג הטעם של
המצוה האתרוג שעשה בעוה"זבכדילהאיר
מאור האתרוג שבעולם העליון ,הנה חהו
מקבל תערוגועדין מאור האתרוגהעלין,
הנה שכר המצוה הוא המצוה בעצמה ,הבן
מאד :הכהדורותהראיינכם .בסמוך אי"ה
אבאר לךהענין את אשר עם לבבי ותמצא
נחת05 :יפ8וגיוע נ"ל ואצ"ל ומסוכנת:
5הכאפטר.וסלא תמצא רקיהיזים ברורותם
כגון נח שם עבר עד שבא איתן האזרחי:
(עו)אם 8צד כשרטי .הלשת אים מובן
ואפשר יש לפו"פ דר"ל יודע ההפלש אם
העבחרהוהדגדגה באהלו מצדמעשיוהינו
מצד החקירה ואם מצד תודהו ודוחק( :ט)
גציכ
ן הסנה לדרך הדבשה .כי זה מותר
האדם טן הבהמה שהבהמה אין לה נפש
הנשבלת הסדברוע והאדם " 1לו נפש
המשכלת והמדבדו 4א"כ מוחודמן הבהמה
חקירה השכל ,חבל כל זה רק מצדויהוא
ארס ולא מצד שהוא גבראל כאשר הבאחו
לעלל נמיש בהנם החטר לאבדהס:
ה)והבריז.זה שאמרהש"י לאברהםבציווי
המילה התהלךלפניוהיה תמים ,ר"למהיום
והלאה שאם מתן לך מצות המילה תהיה
תמים ולא תצטרך לחקירות ,ואמרלווהיה
תמים הואציוי שמחויב להיות תמים ולא
לחקור בחקירות כאשר יהבאר אי"ההענין.
מש"ה מצות מילה הוא שלא כטבע למעלה
מן החקירהכיהיא בחקירה לאתסביל זה,
כי החקירה תחקור אם מאוסה היא הצרלה
למה נבראתמבטן ,כאשר שאל טורנוסרדפס
הרושע לרבי עקיב 14איזה מעשים נאים של
א פ' תזויע].
הקב"ה או שלבהיר ודםניג"יס
והנה החקירה לא תסכול זה ואעפ"כ ציוהו
הש"י לעשות זאת המצוה ,נלמוד מזאת
המצוה שחובה עלעו להית כאמונה
למעלה מן ההקירה וזאתהיאעיקר עבודת
הישראלי ,ש"ש לו והמ"ת במצוה הזחת
הההלך לפווהיהתמים .ואתהתבין ואי"ה
אכונרלךיותר :לקכי אםאלה.הנך רואה
הקדחן גרש אותם
בחיוך שגם
ב
ח
ט
ה
יסק עליהם הכריתה
מגבול הקודש וה
"
?ן
החים
ארר
פרקרבתני
ש נשלו אח %ונשפתו וטקשו 04וצדית יא המה לתשה ,חשמהם
אשי
ונולדה אחדאומרונגש"בחכימלאומקרם
ובכנרם כשמתש נצלף מדש"ש 491מ הדקי
ההאשה הידפו אברהם לבר הפלנערם
רשיהם סג %עוק בס קרמה אלאיץ קרם
נפשעות כה ו8 ,י' ודך ויגורה חממת בני קהם],
יצהיל לבנוליצחק הדדך השני המחביטן
ההרשעים יפיחו תפארהם ונמגו אחור
ארצה אלארץקרם ,זה דוד מלכס
אשי
נתהמםכהקי,פיד'לראי]ובריר* %ם1",
%1מ" מלא] הכנה ליהוק שאחר המלע
ם %נא ת ה) מ
%
ששי
כח%
החשפם מץא גחץז
י
י
ש
ש
שם חיה (ק)אשר ותא המה אלוץ
כאומרו נסמר]ועמך כלםצדודם,
א5ר
נתהים כהי]כל ארחות ר חסד השמתלנהמי
(כ)לא מהר בזה
ברתוהשוחיו%% .
י
ד
ש
כהאף אסך ושם"אלסהר שמך ר (כ)6וסלחת
לעתי מ רבד"א.
הי
דיילו
ווי
י
ש
יק
מעין גנים
בעוברם אתפי ד' שאמר והיה תמים ,והם הקורא נעים הפוך והפוך כדברי אלה
עוברים אתפיו והיא לא תצלח .ואבארלך ותרחיק כל החכמות החיצוניות והנשק יזם
אי"ההענין בקרוב ח הצמאונך"9:תאושד
.נ"ב יקראו צדיקים כצ"ל
הוא הכנהאיהר
נ"לנפייקיאוצדיקים כאסרו ועמך וכר]( :ק9א
נגהרבזה.היינו ע"יעון דבת מדגשיויהוא
פגםלברית( :א)ופקחתלעוני .ועתהאציגה
נא עמך את אשרידעתי לבארלךהענינים,
מ"ש הרבכי בדרך החקירה הלכו הדורות
הראשונים ולא מתר בהם אישכי אםיחידי
הדור עד שכא אברהם אבינו ונצטווה על
המילה ושסרלו ולזרעו העית בחקירה רק
הובטח על התורה .והזה ע"ז יתפלא כל
משכילהאיך זכה אברהםאבינולכל הכבוד
הזה,כיון שגם הוא בחקעית לבו הלך,כי
חקר בודאי על מציאות הבורא ועל ענין
היחוד .ואגב אחיעך מה פעפע הצון הוא
לעין גם עתה בחקירות ,הרי "ט לס
בקבלה ,ומה פורע אהגר מפיג גם בשכל
~מה נאסר החקירה .גם אה=עך עמן הכנת
המילה שכתב הרב שהיא הכבה להודה,
וצור כמה ענינים יתבארו לך ,ואתה מיד
התורה ולומדיה.
הנה מידי אבקש שלא תהיה נבהל ברוחך
בעסקך בדברי במושכל ראשת רק
תעמיק בהם שנים ושלש ותמצא טוב טעם.
הקדשה א' ,הבורא ית"ש ברא את
העולמות מאין ל" 4והמציאם
אחרי העדרם( .וזה הוא.מעיקרי האמתה
אמונת הדת מהיעודות שהניחה החורה לא
יכחיש זה רק הכופרים הגמהים אשר טוב
מותם מחיהם) 1וידוע כי כל אומןפיצל
לתכליים ופועל פעולה למלאות חסרומ
ויהיה תמר קודם הפעלת הפעולה ופועל
פעולה זו להוללים חסדומ .והבת הבורא
ית"ש שלם כהבלית דהטלימות אעם חסר
שום דבר ,ופעל תנשה כביכול הפעולות
הללו להיסיר לכרומה ,כי מדרך הטוב
להטהר והוא מה שהחיעה לס החורה
בהתחלתדבריה הנעימים,חמיה כרכששת
ברוא חלשתם ,ההנה שרנו חמ"ל לתלמי
מעין
פרקרוצצי
גנים
עא
ה ורדו וגו' נברוטית א כה] .הנך רואה שכלם
המלך וכתבו אלהי"ם הדא בראשיתנמיי
ט ,].כי לכאררה מהראוי להתחיל בשמו נבראו לצורך האדם ,א"כ האדם היא ציקר
יתברך ,רא"כ יקשה למה באמת לא נכהב כוונת הבריאה ,מם כל צבא השמים נבראו
לתכלית האדם וענש אלקים את שני
כן.
המאודות הגדולים להאיר על הארץ ,וגם
שפע נא הקורא נעים חכמת חורתיה
כגב2הבי שולח
ר
א
ו
ב
מ
ם
י
כ
א
ל
מ
ה
ה
נ
ה
ושסחי
הקדושה גםלפי פשוטה ,דהנה כבר
מלאךלפניך לשמרך בדרך,מיגדול השומר
כתבתי לךכי כל פועל אומן פועל פעולה
או הנשמר והוא דבר מבואר לכל בעל דת
לאשלים חסרונו ,למשל אומן העחחה כלי התורה ,ותתבונן בדבריט שאין כוונתינו
כסף לאכולהישתותבו ,הנה חסראותו דבר לדבר בחקירות לכל הענינים ,כי אין לנו
שאיןלוכלי לאכול ולשתותבו ועושהכלי עסק רק לחקור הדברים הנאמרים בתורה,
ההוא להשלים חסרות ,וכן אם עחצהו כיק שכל ישראל מאמינים בנתינת החידה
למכור ולדחצתכר בו הנה קודם עשות א"כאין לט לחקור רק בהדברים הנאמרים
האומנות ההוא מקדים א"ע להאומנות בהחורהסח והנך רואה שזה מבוא בתורה
שמשער קודם במחשבתו מה שהוא חסר שהאדם הוא עיקר הבריאה התכליתית וכל
ועושה האומנות להשלים תסרוט ,וא"כ הוא שאר הברואים הם נבראים לצרכו ,והטעם
מוקדם להפעולה והאומדת ,משא"כ הבורא לזה כי האדם נברא להיות בעל בחירה
כל ית"ש ,הנה לא היה חסר שום דברכי ורצץ ,משא"כ הבכראים העליונים אעם
הוא שלם בתכלית השלימות ,וברא את כל בעלי בחירה ,והאדם אשר נברא להיות
העולמות בכדי להטיב לברואיו ,א"כ הבחירה חפשית בידו הנה כאשר יבחר
כביכול בעשייתו לא הקדים את רמי רק בטוב זה שעשועץ יהבדך במעשה ידיו,
בריותיו .ע"כ התורה בחכמתה האלקיח לא ועי"ז יתחיבלו דהצכר והעונשכפימעשיו.
התחילה אלקי"ם בד"א בראשי"ת ,האזהיה שהדסה ג' ,כיון שידעה שכל הנכרתים
משמע שהקדיםכביכול את עצמולבריותיו,
העליונים והחתונים נבראו לצורך
אלקי"ם,
אבל התחילה בראשי"ת
בר"אחיו שהוא האדם ,א"כ כולם מהנהגים ע"פ מעשיו,כי
י
ר
ב
שככושל הקדים במחשבתו
ע"י מחשיו וחורתו ומצותיו יפעול גם
א
ר
ב
א
ל
שלם בתכלית השלימות ו
ו
י
ת
ח
ת
ב
בעלומים פעלית שונות הושפע עליהן
למלאות תסרוט ח"ו רק ברא להטיב שפע רב מעגלם ועד עולם,וכן בהיפך ח"ו
לברואיו הבןהעניןויונעםלך.
על יהיה מניעת המדישך .כי כן תפץ
י
ז
י
הקדורה ב' ,תכלית כל הנבראים הוא מץ היומר הוא הבורא כל ית"ש ,שכלהענישים
ו נעשים עא
האששי אשר בעוה"ז ,ומנצמר שבעולמות העליונים יהי
בתודה ויאמר אלהי"ם נעשה אדם כצלמכן אוארותא דלחהא שהאדםהעובריעורר עא
כדמותיט טרדו חרגת הים ובעוף היומים תשלוט וחורתו ומעשיו ,וכל היתחים
וכבהמה ובכל הארץ ובבל הרמש הרומש והשפעות שבאורות עלומים הכל עא
על הארץ וגו' ,השצן אותם אלקיםיאמר אתערותא דלתתא מהאדם העביד ,והוא
להפ פרו חסן ומלאו את הארץ וכנהווה והמז בנשורה נבראות ב ה] וכל שיח השדה
ענ
מעין
פרקרביבי
טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה-סרם
יצמח כי לא המטיר ד' אלקים על הארץ
ואדםאין לעבוד וגו' ,להיות שהאדם אין,
לא היה עדין מי לעורר אתערותא מתתא
לעילא נסכואר כע"ח שער ט"ל פ"אן ,עלכן לא
היה עדאל השפעת המטר ,הגםשאין מעצור
להש"י להמטיר ,או להצמיח בלא מטר ,לא
היה הענין כך עד שבא האדם והתעורר
במעשיו להורדת והופע ,כיכן צוה היוצר
שיהיה הכל מהנהג עפ"י מעשה האדם
שהוא תכלית הכריאה לשעשועיו ית"ש,
וא"כ כיון שהדבר הוא כך שכל הענינים
ההווים הוא ע"י אתערותא דלתתא ,ע"כ
נבין בשכלית שגם בראשית הבריאה היא
אתערותא דלתהא כי תמיד הענף יעיד על
ענין השורש ,והנה זה אי אפשר לומר,כי
הוא הבוראויוצר כל לבדו הכלמאיןליש.
ודצה חז"ל חכמי האמת המהיורנו באמרם
בפסוק נדה"א ד כג] המה היוצרים
יה4בי נטעים עם המלך במלאכהו ,דרשו
נתת רבה פ"א] שהש"י נמלך בנשמותיהן של
צדיקים ,והנה אם-היות הדברים עמוקים
בחכמה למשכילי מרצ ,תכין הענין שזה
היה בסוד מחשבות הבריאה כביכולשיהיה
לותענוגמעבידתישראל,וצדיקפלוניבזמן
פלונייעבדדהו כעבודהזו,והנהלפניוית"ש
עברוהוהועתידשוין ,א"כהיה הדברלפניו
ית' כאילו כבריצא הדבר לפועל ,וזה היה
לדמען אתערותא דלתתא .א"כ באמת הן
המה היוצרים יושבי נטצים עם המלך
במלאכהו ,כי בהגיע חור הצדיק כומן
המיועדלו שמבד אתד' בתורהומצות ,הנה
מבראשית ראה והש"י את העבודה ההיא
הנרצית,והוא אשרעלה בטדהפבתהצורתם
לאתערותא לכריכת העולם לשעשועיו
גנים
ית"ש ,והוא הנדרש לרא"ל בהתחלת ההורה
בראשי"ת שאינו סמוך לשום דבר רק
בהובילישראל שנקראו ראשית ,הבןהעגין
ותתן מעדניםלנחשיך.
והנה זה דדקא בהרכיל אוראל ,דכיון
דהאדם הוא תכלית הבריאה הנברא
לשעשועיוית"שכינבראלהיותבעלבחירה
ורצוןלטוב ולמוטב ,וגבראל המה הבוחרים
בטוב א"כ הן המה עיקר הכוונה ובשבילם
היה התעוררותהבריאה ,וז"ש רז"ל נכ"ר א ק
מחשבתן של ישראל קדמה למעשה
בראשית ,וזהו "4רא"ל אותיות ל"י רא"ש.
והנה כאשרתתבונןברברההרכיל ותרע אשר
שורש נשמתן של ישראל היה עדיין
במחשבה הקדומה טרם הבריאה המכונה
בתורה בנסם מאמרות ,ויאמר אלקים ,א"כ
טבע נשמתהישראליבענין אלקותאיןצריך
לחקירות המדרוכה כיון ששוקים דבוק
כעצם המחשבה הקדומה המוציאה הכל
מאיןל" ,4וכמושאין אדםצריך לחקור על
מציאות אלקיחכיון שנשמהוכביכול דמה
במחשבת האלקיח (אם תעמוד בסוד ד'
והכוין הרבדים לאמיותכן תשכיל ותדע
הענין עד היכן הדברים מגיעין) משא"כ
אוה"ע שאעם בבחינת מחשבה הפנימיות
רק בחיצוניות הנה הםצריכין לחקירה,כי
הםבנים לא אמוןבם.
וסדנתה תשכיל אם ילך ישראל לחקור
כחקירות הלא מאבד מעלטו
הנחפרה העיד על צצמו שאיפ מהםוטיפ
מאותן ששלו כמהשבה( ,דלל השיבו
מהקדחכם אשר בארץ הפה כמה וכמה
מהגאונים קדמאי אשר חברו להם פודיו
ספרים כחקירות,כיכבד כתבתי רמ"א וגם
בקונטרס הלוה אי"ה לקטן חתן את דודי
מעין
פרקרבוצי
לך .וכאן אין רצוני להפסיק הדיבור של
חכה ואתה רעלך).
הקדשה ר אמה ש"ל"1י ש בהבדא"ם
באברה"ם כזכות אברהם נברא
העולם ,התנו אברהם הוא שורש הנשמה
הכוללתלנשמות ההראל אשרעלו במחשבה
הקדומה אהדר בהובילם היה ההעוררות
בריאתהעולמות .והנה קודם שנהגלה אותה
הנשמה ,הנההיו הדורותמקולקליםכי לבם
הלך בחקירות ונהקלקלו בחכמות האמהרית
ער שנפתה לכם לתאוות רעות ונאבדו מן
העולם ,ער שהאיר אזרח ממאפל איתן
האזרחי .הנה לידהו היה במדורכים בהוך
דור הפלגה ולא היה יכול להספיק לעצמו
מבלי חקירהכי לא היה לו קבלה מאמתה,
והיה צריך עכ"פ לחקור אם יש במציאות
הדבר שאינו מושג במחקר.
והנה הקדושה הזאת היתה משחוקקת זה
להשע שורשה ומחצבה ממקום
המחשבה( ,תרווה צמאונך בפניני אמרי
קדוש בזוה"ק איך היה שוקל במתקלא
עפ"י תכמהו כח כל אלקים ער שמצא
כשכל שעל אלקים האמצעי שולט כח
שאיש מושג כח בל הכוחותפז .4ותתבתן
לפי פשוטו במדרש רז"ל ע"ר לט 8ן
שאברהם היה מתבונן תאמר שהבירה בלא
מנהע הציץ עליו בעל הבירה) הנה זאת
היתה חקירהו מחמת שלא היה לו קבלה,
שנולד כמדורכיםכין העוכרי ע"ז אהגר לא
ירצו את ר' ,וצית שהשיג מציאות השא
שמו ריתעלה הנה באה נפשו לשודריה
ולמהמתה .ותהמתן עו הנכן היתה תכלית
שתודהו מבלי ההבונן בחקירות טבעתם
ועשה אתשניך כאפדכ8תווכחןמאיןזכה
לוהקיעו
לכל הבברדהוה.
י
שחרי
גבים
ט
הקטפה ה* ,הנסיה הראשך של אבינו
אברהם שהשליכוהו לכבשן האש
בעבור שבפר בע"ז ופרסם מציאות אלקיח
לבאי עולם ,והנה הנסיט הזה נרמז באורה
[בראעץת סו ח אמ ד' אשר הוצאחוך מאור
כעתים(הנה חורטעלכל המקראולאמצאנו
מקום ששמו או"ר כעתי"ם ,ואל תשגיח
בדברי כעלי הפשט ,כי אם כדבריהם לא
לישתמיט קרא ברוום דוכתא כשהזכיר את
לידת האבות לזמר או"ר כשדי"ם ,ויההצע
אמרבעברהנהרישבואבותיכםוגו'ולא אמר
או"רכשדי"ם,אך קבלתחכמינוז"ל אמתוע"
רפאבנפערתיאכה]ואיןמןהצורךלהאריךבזה
לכל בעלי דחקן המאמיניםבדביי חז"ל רק
אגב אורחא באחו להתקעך קושטאטדי אמת,
וגם באומרוית' אשרהוצאתיך מאור כשדים
יובן שהיתה ההוצאה בחוזק שלא כטבע,
כענין ההוצאה ממצרים שלא כטבע רוק
והתבונן).
ודצה הפוסקים הראשותם חקרו בחקירת
התורה האיך החתר לאביהם אבחצ
למסור א"ע למיתה עבורקשיש דהום הלא
מסירת הנפשעבור קרוש התום הוא ממצות
ההורה שנצטווה לישראל ואברהם לאקיבל
עדתן החודה והיה בכללבני נח ,וכשמסר
את עצמו למיתה בענין שלא נצטווה הנה
עבר על ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש
הנאמר לכתנח (הגםרקימ"ל דקתם אודהם
אבהר כל החורה כולה עד שלא ותנה הנה
אפשרלולקיםהחידה לחוסרא אבל להקל
על עצמו ברבר הנאסר לב"ג רהיט מסידה
נפשמיהתירלוועין בפרשהדדכיט)והנה
ראיתי לרבותכם הקדמתיטפה
ע"ג
י
ש
ר
ו
פ
ש
דהרי המדדנו מחמרו נטר סג כ] לא ניצל
אודהם מבכשן מאש אלא בוכוח "צקב
י
מעין
פיקרבוצי
שנאמר כה אמר ה' אלבית שקב אשר פדה
את אברהם,ופירשו בוכי אברהם לא היה
כדאי להנצל בזכוהו להיות שעשה שלא
בדין ולא ניצל רק בזכות שקב ,והנה
הדברים האלה יתמיהו הלבכות ,אברהם
שמסר עצמו למיתה עבור קדחות שמו
יתברך לאניצל אלא בזכות שקב.
אך שמע נא דברי חכמה דהנה מעגלם
תמהתי למה לא נזכר בתורה מפורש
באר היטב הנסיון הזה של אברהם אבעו
מהנס שנושהלו ,והנה הנס דחפיה מדנאל
ועזריה נכתב לדורות ,אך הענין הוא
דאברהם אבינו ידע הדין דב"נ אעו רשאי
למסור עצמו למיתה על קידוש והרם ,אך
מגורל אהבתו לממ"י הנה מסר את עצמו
כביטול כל מציאוהו למק"י ,דהנה לא חח
י אם גם חח
עוה"ז בלבד המצליך מנגדכ
עוה"ב דהנה ידע בטוב כי חוטא במצות
השם ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש
ויחשיב לו ח"ו עונש גם לעוה"ב ,אעפ"כ
כאהבים לד' ולהבקע קדושהו לעין כל
הפקיר את עצמו.במיתת ב' העולמות.
~החיט אמיתת מציאותו ית"ש חולא
לעוצת פעולת שקר בנפשו ולכפור אפילו
לפיושעה אפילו למראיתהעין בלבד באחד
האמת ,והנה הוא מדת יעקב מדת האמת,
תתן אמתליעקב.
ודהט"י ראה גח"ל אהבתו עשוהו עבירה
לשמה באהבתו ית"ש אהד האמת,
והוא שלא כטבע האנושיתלגמאי,כייארע
כאם האדם מוסרגופולמיתה צבור קדושת
דהום הנכבד ,הנה הוא מצווה ע"ז ויצפה
לתשלום ששד בהשארה הנפש ,משא"כ
אבדהס חבחצ לאהיה מצווה ע"ז ואדותה
היה באזהרה שלא לצשהזע והנההדיליך
גנים
והפקיר חח עוה"ז ויקבל על עצמו עומר
עוה"ב כשבילאהבים ית"ש ,הה הוא דבר
שלא כטבע רק מאהבה ברצון הנפש לד'
ואין טעם ברצון ,הנה כזה נחעוררה פעולת
נפשו אשרהיתה באמנה במדובבתהצור תם
כנועלה ברצתו ית"ש לברוא העולם כשביל
ישראל ולאהיהכביכול חסר כלוםשיצטרך
לברוא להשלים חסרות ח"וכי הוא שלם
כתכלית השלימות כמ"ש בהקדמה א' ,רק
באהבת הרצץ כביכול שרצות להטיב,רצון
הטוב להיטיבואין טעם ברצון ,וגם בעסק
הבריאה שברא ברצונו להיות אתערותא
דלתתא ,משראל עלו במחשבה ,הנה לא
סיגלו עדיין מצות ומע"ס רק כך עלה
כרצות אשריסנלו ,הנה הוא רצו"ן ולערשן
לא יצא הטעם של המצות ומע"טמן הכח
אל הפועל ,הנהאין טעםברצון ,והנה אחד
היה אבדה"ם כלל המכמות שלישראל אשר
עלוביצות ית"ש ,הנה כח הפועל בנפעל
כבנכול ,הנהגםרצונולממ"י בהשלכתגופו
ונפויו בזה וכבא כמהבהו וכרצות מבלי
טעם רק רצת ואהבהדמיון החלק אל הכל,
והשהוקקותכליסוד לשורשומבלי טעם רק
באהבהכדמיון להב האש התשתוקק בטבע
לפרוד מן הדבר המוגשם הנאחז בו,
וכשנפרד ממשתיכף בורח למקודו וליסחץ
היעו ליסוד האש שתחת גלגל הירח ,הגם
כשיגזם מעט הלהב הזה ליסורו יתבטל
(הלהב) לנמרי ממציאוהו ,עכ"ז חשקו
להבטל ביסודו ומקורו מלהתפאר בזולת
יסודו בנשות ומציאות נרבד ,והוא אהבת
ההלק אל