1
פרקתשיעי
להפך בזכות הרב אשר הפעה אלה האננתם.
4ד?2תי מייעתיני לא תקשה על כל כי יהבהבו ממליטים השקךוביהם לכפור
הטימאלה השהקשהקטנים אשו בפרהמטג בי אלה הם יותר רעים
רכוזבספרד,כי פלטך שכש שכע שוםאו מופלומופים עצמם האורעים אק וו רואה
ה' בחכמת השלצו ואחשכ בדבקו בדצ"מ אוה ,ט א א ש ה 1 %
ה נת( 4קצםנ "ם2יילא
הפלוםופיא ופ" מיפ"כ ש שמים משט) ,כן תצארכשחי
ת ]19שזצמם אשך טיואומ ,מט"ו
נשהטשונב* לדש מץללחושבטיםצופים
ומעשההמצות אשרבייהםמעשהאבותיהם יטו :תשמת אזק~מ" חלטיהמ ואש-כך
בייהםכאומרומצותאנעיםטלטשרה)6(,נם למדו אלו התכמות ודבקו בהם לאהבה
מעי גנים
פרקתשונצי
(אגם ני יתבישוממיטמטם ומקרוביהם.
המחבר הקיל עליהם העון באומרו
שהם מתביישים,ואניידעתי אתזדונםורוע
לבבם אינם מתבצעים אפילו מהנביאים
וחואים ואמוראים ,וכהתל בא"ע יהתלו
בש"ט נפש בדברי החכמיםויהיו מתעתעים
ומלעיבים במלאכי אלקים ,ואיך יתביישו
מבני דורם ,והחכמים שבדורם הם בעיניהם
כחמורים ,והם שונאי ישראל בתכלית
השנאה ורודפים אותם בהבלית הרדיפה
יוהד מאוה"ע ,והן המה מכתות הערב רב
אשרעליהן דיבר רשב"י בזוה"ק ובר"מ פ'
נשא נקכ"ה ע"ב) ע"ש ור היכן הדברים
מגממם .ומה ששומרים קצת מצות למראית
עיני בשר הוא עפא סכרתם ובהמצות נעשו
להשיג אטה חכמה ,וגם נעשו נימוס
למוסרות ולעול על ההמת לבליהיה א"צ
את רעהו חטם בלעו ,משא"כ המתחכמים
והחקרי לב המהנהגים כררך ארץ פטררים
מהמצות ומותר לאכול טריפות לדעתם
וחמץ בפסחולנאוף את אשת רעהובידיעת
רעהו ובהסכמתווכוס אחדיהיה לכולם ,רק
שאסור לדעתם לגלות זה בפני ההמון כי
ישחיהוישוב העולם ,ע"כ טוב הוא שיהיה
הדבר כחוקה גמורה .ע"כ הרשעים הללו
למראיתעיני כשר מתנהגים בדת יהודית
לפנים ובהסתר עפצים כל המצשים רעים
מבלי חררה כי ההפקרות נגעה עד לבם
ואינם מאמינים בהשגחה ושכר הענש .אחי
מנע רגליך מנתיבתם ומארבע אמותיהםכי
הם מובדלים מקהל הגולה מפי פמליא של
מעלה ומפמליא של מטה ,הן המה גמר
הבירור מכתות הערב דב ושמת הצעים
תקצורנה ,וכהמס דתצ מפני האש יאבדו
רשעיםמפני אלקיםוצדיקים תצמחויפלצו
לפמ אלקים וישרשו בשמחה( :קתם
מפנתי .ר"ל גם
סההשים חשר
מהחכמים אשר היו לפני %אנחש רואים
הי
הדברים הנאמוים:
אור
החים
פיקתעיפי
קים
או %עמך 4ששתם שםירא
הכשלצו התוה אמץ מקם לא
אחצא תהצ 4י %נתעמי ק לא חקכי אם מ-צוקהמצותההא הבמדגה
הג'ואיזנהעלדצ"קץש"יזןלנשוק,
כמאסא הם חמוטל בהם
הומר
י
א
ר
ל
ש
שם רשעםיקץ מ אלהרזכם וחששםלה' ןן8ןן 8אמך [תלםבצ א] בר יכר תצ' החלך
מאםיחר בק ראשונים ,שגהופיגש קענה
חושיםוכו'עדמוש,וההפךחגוםדכא
מכלם,
המר החקירה כמו שאמרה התורה הרדומה
אך לא אמסש הבא
לפני ההטה הכרם,עו"ש
*(ג)במיכבותהדב [מתיח ט א]
ע
הגדולוררלו אושר כבר מעפרסם81יו
במצהר 81רוצה לצוותו ()1עפאץ לה
י
ו
ו
ה
י
ממשה חך משה לא קם במשה ,וישה שוםמעם אצלהשכל,ובפרתלאברהם אבש
מדברובהתלתהניק ובם91ובכמהמקרצת ע"ה אשך דדה קדחן %ופרחט וכבר עברו
במניו פעם בחץ פעם ברחתות ובפרם רוביברו המא דרה צרץי לבמל ממס תאות
במדה בכמה מקומות( ,י)יזיוהר מגולה חחטמשיעיש ,חנם לא להבדילו( ,ז)כי אחד
במשל ובפרק אחרק כי אי אפשר לאדם הדהאבוזץם,סוףדברשום דברמבוזךמריקי
להיהע נטלם בהישנץאל
פיו אם לא ילמור (ס)אהשרנאווובאמרכלהמפוטר,תטויבהברם
ו
י
מ
ד
הדדךהיאשךשהודעתנ הי
כיהנרם
א וישורר ,,תודהתו' [השט" )1וכהצ
האיאיטעהאגדי
הוחצףדךא,אלאשהם האלה אלמעוננים ואלימברם נשמעה והם
בהב'תיתרם ,האחרכי אתה אם השמה
דשא
חטם נדחתם במחצצר המנכש
אשי
ע4מדבי משה לא תקשת ע 4ממשה רבעו
חכמהיחץרנכברת סוצצשעושטבענפי' ואששם
עקה,כי עלמאמודוכילאקםנבקשעוד
משרם 4עטץל משחכוםרטז"
בהשראלכמעאע ,גם לא כשבששים אואר לא
וכוי
י רלזלכצד שמולפסנו ררךאהגר לא
ע"אבכלםברושרזרבילהמהישוכפלללמוד דדשסנבצ
ממזכצ2צכלע"מ(ע)למלאטהדבר
כי אם (ס)כמןת אצבעו בשוע העצר דבושנה
בה
י""8
עי
*
נוציא
*
כהי
מעץגנית
(ג)בפרישת הרבחויבו .הוא מרן הרמב"ם
ז"ל0( :והיתרסיועהבמר"ץ.הלשוןדחוק
ה" 8לחטבו ובש אור קרוב לתלשך רבתן פירש
שהכובה לדברי הרמסם כפוף ספר מו"נ ת"ג ונ"א
וז"ל ,ושמ שחח זה הפוק במשלוכוי ובפרק אחרק
רום נתבונתהמית הואציור המושכלות וכה ,ומזה
ורנר יקשה על מה עצתכצר לחסוד דו 7החקירה
חץסצק8כלוו)0( 0פ?1181חלוקינוב"ה .ומהדבה
י
לפי מהעצהוכחצלמילמפכחשאסודלמסוק
בחקירות רקלהאמין אמונתאומן כל עיקף
הדתדוקותשבחגמ)שאץ5הכיםמשם
י
צ
א
.עין מ"ש לעיל המע בפסוק הלזה
השכי
ותבק )0ביאחדדההאברהם.סוףדבראין
להמציא בטעם המצוהרת)( :ס)חקור נאפרו
הבצוער* ר"ל ע"ב נאמר בזה והיה
ממהישםפימבלי חקירה עמש"לי (ש)יפהפית
ת
דבר דהם"* חהגאן בו טפםוי54ה .הינו
ההלמוד דדך כחטא ומתן כחכמה
י
עיקבי
קב
נמעין
85קתעתעי
גנים
נפלאה וכמים שאין להם סוף עד אשר ראה הקב"ה עוצם הפסוקתו תצלחאליוא"ע
נצטרך כל ימינו לעסוק בהז להוציא מהן קדוש להודיע לו מהקבלה הקדושה ,וכתב
הדינים והלכות ומדות ישרות וסודות אחר כך באגרתו לתלמידו מהר"י הנ"ל
נסתרות ,ולא חברו הלכות פסוקות בכדי (דעתי להעתיק אי"ה האיגרתלקמן) שרוצה
שלא נעובה אחר העיק בה תלך ונעבד ח"ו לחזור בו מדעתו הקודמת אלא ושתפשטו
את החכמות החיצוניות ,הלא תראה בזה חיבוריו ברוב ישראל ,והרחיק שם לימוד
הפילוסופיא (כאשר תראה אי"ה).
חכמה נפלאה מהש"י דהנה כל אשר חברו
לה יחררו ספרי הקדמונים והאחרונים לברר וגם בחיבורו בספר הי"ד [כהקדמהן וה
דיני התלמוד בקיצור (הגם שטובה גדולה
לשונו ,ובזמן הזה תקפו צרות יתרות
עשו בעמיהם ורוח ד' דיבר בם ,וברוח ודחקה השעה את הכל ואבדה חכמת
קדשם גילו לנו כל תעלומות כי בזולת חכמינו ובינת נבונים נסתר ,לפיכך אותן
דבריהם לא מצאנו ידעו ורגלינו בבית הפירושין וההלכות והתשובות שחיברו
המדרש ובפרט בדור האחרון הלזה) עכ"ז הגאונים וראו שהם רכרים מבוארים נתקשו
לא הספיקו דבריהם נדברי הרמתם) לעזוב בימינוואיןמביןענייניהם כראוי אלא מעט
המו"מ של הגמרא רק לעסוק בחבורו.
במספר ואץ צריך לומר הגמרא עצמה
ה שכתבלתלמידור'יוסף (בתשובתוסי' הבבלית והירושלמית והספרא והתוספתא
וי
קמ"ב)8ח)
שתפתח
וז"ל כבר הורתיך
שהם צריכין דעת רחבה ונפש חכמה וזמן
מדרש והלמד הורה עם התמדה והשקירה ארוך ואח"כ יוודע מהם דרך הנכוחה
עלעיון החיבורולא תתעסקכי אם בהלכות בדבריהם האסורים והמותרים ושאר דיני
הרב (היינו הרי"ף ז"ל) ותעריכו אותו עם התורה האיך הוא,ומפניוהנערתיתצניאני
החיבור (הענו עם ספרו ספר הי"ד) משה בן מיימק הספרדי ונשענתי על הצור
וכשתמצאו מחלוקת בדבר תדעו כי עיון ב"ה ,ובינותי בכל אלו הספרים וראיתי
ההלמוד יורה אתכם זה ותסתכלו ותעחנו לחבר דברים המהחדרים מכל אלו
במקומו ותמצאו האמת ,ולא תכלה ותאבד החיבובם כענין האיסור והמותר והטמא
זמנך בפירוש ומו"מ של גמרא ואותן והטהור עם שארדיני התורה כולם בלשך
הדברים שכבר הנחתי מהם איבוד הומן ברורה ודרך קצרה עד שתהא תורה שבע"פ
ומעט התועלת עכ"ל.
כולה סדורה בפני הכל בלא קושיא ובלא
ובו~הוה לו וה כי חשב ג"כ ש"ט כרעלת פירוק ,לא זה אומר בכהוזה אומר בכה ,רק
בעיון ספרי החכמות פילוסופיא דנדים ברורים קרוביםנכונים עפ"י המשפט
כאשר כתב בתשובות סי' קמ"ג לתלמידו אשר יתבאר מכל אלוהחיבורים והפיהחצים
מהד"צפא והרשעו שיעשן בספרי אריסט"ו ובדין כל הדברים שחרקם חו"ל ומניאים,
ושבח אותם .אך להיות שנאמנה את אל כללו שלדבריםכדי שלאיהיה האדםצריך
רוחו ולגומל קדושהו וכעששה הכל לש"ש לחיבור אחרבערלםכדין מדיתישראלוכו',
בנשהלונסכמו לאברהם אבהם כמעט שלא לפיכך קראתי שם ההיבוד הוה משנ"ה
הזיקו לו אותן הדברים ,עד שלבסוף ימיו תוד"ה לפי שאדם קחהא בזה ויודע ממנו
מעין
פרק תערצי
לנים
קכא
חהמכע"פ כולהואינןצריך לקרות ספר אחר בדבילתם ומצאו בהם לשונות מסופקים
ומקומות עית עד ששב הדבר לקדמוהו
ביניהם עכ"ל.
וכתב עליו הראב"ד ז"ל ,סבר לתקן ולא שלא יספיקו דבריהם בזולת הגמרא וכזולת
תיקן הוא עזב דרך כל המחברים המו"מ ועיון רב הנצום כלימי חינו ,וזה
כי
אשר היו לפניו ,כי הם הביאו ראיה העית מטהר הנפשוהנוף מגולים את הנפש
לדבריהם וכתבו הדבריםביצם אומרם והיה ליוצרו ומשבד את הקליפות ,כי זהו עיקד
לנו בזה הועלת גדולה ,כי פעמים רבות הנרצה מן איש הישראלי כל ימי חיו לא
יצלה עללב הדתןלאסוראולהתירוראיתו לחקור כהסכל אנושי מבהכלת אשר אין
מהצורך לתורתכםכי זה אסורלנו.
ממקום אחד ,ואלו ידע כי יש גדול ממש
הפליג שמועתו לדעת אחרת היה חוזר בו ,ורשינו הרמב"ם ז"ל שכתב מה שכתב הוא
בעבור שלא נגלה עליו עדיין אור
ועתה לא אדע למה אחזור מקבלתיוראייתי
בשביל חיבורו של זה המחבר ,אם החולק חכמת הקבלה אמיתית (מסיבה נודעת
עליגדולממניהריטוב ,ואםאניערולממנו לחכמי הקבלה עין בספר הגלגולים למרן
למה אבטל דעתי מפני דעתו ,ועודכי יש האר"י ז"ל איכות נשמת הדמב"ם והרמב"ן
דברים שהגאונים חולקים זה על זה תה ז"ל ותבין) שק אבל להיות שנשמתו היתה
המחבר בירר דברי האחד וכתבם בחיבורו גדולה ועצומה והשתדל ברוב עבודתו
ולמה אסמוךאניעלברירתווהיא לאנראית ותורחולהשיג חפץאלקי (הלא חמאההאיך
בעיניולא אדע החולקעמי אםראוילחלוק משהדל במשפטי התורה עד שהמציא כל
או לאאין זה אלא קבלוכו' עכ"ל.
דיני משפטי התורה כשלחן ערוך לפנית
והנה בתשובה כתב הרמב"םע) שמתחרט אשר כמעט הוא מן הנמנעות ,אך עיעתו
על שלא כתב בכל מקום מוצא מקור הרבה והעצומה גרמה לו לכל הכבוד הוה,
הדין ,ולמה אירע כזאתלרכננו הקדוש ז"ל והנה תראה אשר עשההיפך הרשעים האלה
בגודל חכמתו ,אך הוא היתה נסיבה מאת אשר בבואם לחקור מבזים התורה
הש"י לבל נעזוב את המו"מ של הגמראכי ומשפטיה) הנה מגודל תשוקתו לעבוד
היא חיים ואורך ימיש ובהם נהגה יומם צבורת ד' קרה לו הענין הנאמר בחובת
ללה ולא נטה לבש לחכמות החיצוניות הלבבות שער אהבת ד'ומנהגיאוהבי הש"י
המטמאות הנפש והגוף .וגם כל הספרים נפ"ק כי כתב בזה"ל ,ומן התימה בענינם
שהיברו אחר הרמב"ם כגת ספר הכא"ש (ר"ל כעניני אוהבי הש"י) כי מעטו
והמרדכי ורבנו ידותם רבו מהם הדיצות בעיניהם המצות אשר צוה הבודא בצד
והמחלוקת עד שלא תמצא שיספיקו לך תובות טובתו שהסיב להם ,ובצד מה
דבריהם כזולת מו"מ של הגמרא ,עד שקיבלו על נפשם מן היגיעה וההשתדלות
שתמצא שאפילו אח"כ שחיבר מהר"י ז"ל והסבל והמתון לדבקה בעבודתו,וזה כאשר
ספרי הטורים ואח"כ רכותכן כעלי השו"ע אספר לך ,לפי שמש מצות הבורא ,הסיע
הקבועה להודאה אשר מהןהראי תצא הצדה מספר כולם כשי"ג מצות ,מהם שס"ה מצות
לכל כמדאל ,תקרו ודרשו האחרונים ל"ת והם האוצרות ,ומהם מצות שוחחבין
מעין
פוקתעפשי
בהם הצעיר ואין היחיד האב בהן ס"ה
מצות ,ומהן מ"ע שהזמן גרמא והם מצות
התלויותבזמן מבלתיזמן משבתותומועדים
והצומות ,ומהן מ"ע שהטבין באוץ לבד
כמו קרבנות יחיד ותרומות ומעשרות
וחגיגת הרגלים והדומה לזה ,ומהם מצות
התלוים ברברים כשימצאו מתה~בים בהם
וכשיפקדו יסתלקו כמצות מילה למי שאין
לובןופדיון הבןלמישאיןלו בכור ומצות
מעקה למי שאין לו בית ומצות כיבוד אב
ואםליתום והדומהלזה .וכאשרמנו המצות
אמרו לא נעלה האזהרות בהשבון מפני
שהעמידה מהםהיא עשיתםוקיום הובותם,
ותקטן בעיניהם עבודתם לאלקים וימעטו
אצלם מעשיהם בצד מאויים וכוספם למה
שיגיעו בו אל רצון האלקים ,ובקשו מ"ע
מחובות האברים אשר הם חובות היחיד
בכל מקום ובכל זמן ובכלענין ,ולא מצאו
אלא קריאת התורה ולימוד המצות כמ"ש
הכתובוהיו הדברים האלה אשראנכימצוך
היום על לבבך ושננתם לבניך ודברת בם
וגו',וזירז הנביא עלזה אח"כ שנית באמרו
ולמדתם אותם את בניכם וגוי ,וימעט
כעיניהם כל זה מנפחותם לגודל מה שנגלה
להם מה שהייבין בו להבורא ית"ש מן
העבודה והמעשה ,ועבדו את הבורא במצות
שכליות ומוסרים מיוהדים ומדות טובות
רוחניותוהוסיפום על המצותהידועותבכור
לבבם לאלקים בהם וכו' ,ע"שעוד.
פזה הדבר אירע למרן הרמב"ם *"ל
שהיתה תשוקתו נכבדה לאלקים
לעבדומבלי הפסק ,ולאהיה מספיק לעצמו
בעבודתו כעשית המצות לבד עד שרצה
לעבדו במושכלותרוהניותתמידבלי הפסק,
והנה הכמת הקבלה לא היתה נעלת לו
ננום
(מטעם שכתכתי לעיל) ע"כ דפק בהעכלו
הטהור על פתחי ההנמות ,והש"י בדאותו
בר לבבו וזכות נפשו וגודל כוספו לא
הפסידוהו ההכמות ,ואדרבא זיכהו הש"י
באחריתימיו (נ"ל כאשרנולד הרמב"ן ז"ל)
בהתגלות לו צפונות ההכמה התעלומה
הנאמנה השלימה אשר היא עמקי סודות
תורתיע אשר טהדצו בה מכל העמים ,ואז
השליך אחרגיוו הכמת הפילוסופיא כאשר
כתב באיגרת לתלמידיו (כאשר נעתיק
אי"ה).
הנה [אירע] למרן הרמב"ם ז"ל כמעט
ומענין הנעשה לאברהם אע"ה ,הגם
שהדרך שדרך בה הוא ענין מסוכן אך
מגודל התשוקה והאמת התהסהעמו הבורא
להראות לו ענין האמת ,וכמ"ש בפסוק
אמור לחכמה אחותי את ,כמואיסור האחות
שאסורלנו ללמוד מדורות הקודמים שנשאו
אחיותיהם שזה היה מצד ההסד כמש"ל
נפ"ה אות ד'] כרי שיבנה העולם אבל עכשיו
הוא באיסור ,כמו כל דברי ההכמות הם
באיסור ,ומה שכמהבני אדם הצליחוכגון
אברהם אבינו (וחנוך וכמה מן הדורות
הקודמים קורם נתינת ההורה) זה היה מצד
ההסד שלא היה באפשרי להם בתהלה
לעבוד הש"י באופן אהרכיון קולא היתה
להם הקבלה ,ואדרבהנתגדלומנעוריהםכין
אנשים רעים וחטאים ,הנה מגודל תשוקתם
לד' ראה הש"י בר לבבם והוציאם מן
המבוכה הסכנה ,ככל ההזיון הזה אירע
לרבינו הגדול הרמב"ם ז"ל (אשר התורה
היתה המד שעשועיו ,היפך האנשים
הרשעים העוזבים מצות התורה כהכמת'
הנקלה) כאשר תראה רוב השתדלותו בה
בספר הי"ד שהיכר אשד כל העולם ענידת
שעין
5יקתשהדי
יגידון שילאה כח הבעזרי לחבר חיבור
גדול ונורא כמוהו ,וסשהךל תשוקתו לד'
גנים
קבו
ז"ל ספר שווטן טודותענ).
המחבר
י
מ
א
מצאתי איגרת אחת שלוחה מהרמב"ם
דיל לה"התלמידו המגב החכם ר'יוסף זלה"ה
וקראה מגלה עמוקות וז"ל האינרתש)
התלמידרגעים החטובר'יוסף ברירודהנ"ע.
יסמינך ור במשנן החיים והחנמה וייעורך
בדרך רדשרה ורגפלאה ,ויחן לך לב לדעת
המשליט וצבואים אשר ברע וויעודים
וטפשים ומברין על יסודי הדעת האלקים
והשמות הקדוטדם שרמזים בקצת פסוקי
רגבואה ,כי בידיעת הכללים אלו תנחל
הירושה העולמית רגצחית אשר לא תפול
תחת גבול ההעדר ,ותעלה למעלת החכמה
וצפלאה ותדמהנפשך כמאלכיס קדוטדעליע,
ועשאוך דרכיך תגברן מדרבי המע העם
ערלי לב ,ותבדיל ידיעתך מידיעת הסכלים
אסומי אוע משמונוכיידעתיך אוהב חכמת
הקבלה ואמרך לה אחותי היא,והיא גםהיא
אמרה אחי הוא ,מצורף מה שהגית לפני
מחכמת התכתה ומקצת הערות נפלאות
שעוררתיך בהם בגזע הקבלה חכמה איומה
הפלאה,ראיתי לוצחילך עוד נחלת מושכתה
שהשלימך במורש אחד שכלעיקריהוממיפיה
תלוים בה ובצער הכדרש הזה המתח בדרך
שתלך בה תהיה מעדעי דעת העלען
ותשקוטנה תכנותך ויתחזק כח שכלך
ויתעורר עליך החפץ האלקי ותהיה מכת
השלמים,כי תטדג כל מבוקטדך .ובלבדטפוסו
דרוסכם נכבדים מחלימי נפשך המודרה .ולא
תכרטס מחשבתך לחפץ גשמי נפרד מצד
תמונתוועצמותוממביע החפץ
ורצון
באהבה רבה מעטו בעיניו עבודהו במצות
ועיון ההורה עד שרצה לעבדו במושכלות
בלי הפסק ,והנה לא היה בידו הקבלה
האמיתחת ע"כ התעסק בחבמות להשע
שלימות אהבהו ויראתו ,ודה"א ראה בר
לבבו והוציאו מן המבוכה בסוף ימיו
והודיעו מחכמת הקבלה עד שכתב בסוף
ימיו שרצה לחוור בו מכמה דברים אלא
שנתפשטוחיבוריו ברוב ישראל,
הנה אין מהתימא עליו מה שכתב בבר
לבבו בתחילהו שאין מן הצורך
לעסוק במו"מ של הגמרא רק בחיבורו,כי
טרם שנתגלה אליו החכמה האמיתית והיה
סוברכי לאיושגו שלימות אהבה ויראהכי
אם במחקר ,רצה שנשאר פנאי לבאי עולם
~סוק בזה ,עד שהודיעו הש"י כי דרך
מסוכן הוא עפ"י ההורה והוציאו מן
המבוכה ,ואדרבא עפ"י התורה מהראוי
וחובה להרחיק מזה הדרך המסוכן רק לעחן
בפינותההורה.וזההיאהנסיבה מאת הש"י
בהמו"מ של הורה שבע"פ ,סיב ובלה זמנך
בה,והיא הדרת הנפשאפילומי שלא השיג
חבמת הקבלה.ואין אשמה עלמרן הרמב"ם
ז"ל מה שכתב בזה ,כיק שעשה לש"ש,
הלא תראה שאין אשמה על אברהם אביש
מה שעבד לחמהולבנה טרםיודעו את השם
ואדרבא נשכר ע"זכיון שזה היה לו מגודל
השתרלוהו להשיג העבורה המרצית משכל
מהנבראלביראו.
האלוי
הבחיריבמצילותים.
הנה הטרחן את עצמי עד כה להמליץ
גם ועויג נפשך במעלות ובתיקון
בעד הרב הגדול ולהראותך שהש"י
היה אתו וגילה לו דרך החיים בסוףימיו המדעה ובר חבירך ובשטר ביתך ובועועתך
ועמדתי לבארלך זה ,ואביא לך כעתעדים ונפשיות והנופנעת ותשאר בחירתך בידך
טעמתםע"ז.
מושלת בכל מה טאטא ננד לשכלך עלת אל
קיד
מעין
שי
ק תשעי
ננ*ם
משנומת ענבדות והיקרות נרציית אל כח ונוף ולא ועך העף .ואל שלש שלמדת
אהבת הכבוד רגפנטי .ובחי האהבה הנמרצת רמז רגביא לתאר העלה הכללית בשלש
אשרהיתהביני לבעךובעאבוביךהקדומים ,תארים סודהקדותיו,ויחסה עם שאר העלות
כי רוב זמניהייתי נבוך בחקירת רגמצאים המתייחסות ממנהכיחס המלך עם השופטים
לדפנת תוק אסתתם כפי האפשר בחק ותחת השופטים הכפטרים ותחת הפוטרים
ההעגה האצעדת ,יגעתי ומצאתי מקצת השמודם ותחת השארדם הרצים יוצאים
האמת .אך באמתה לא מצאתי באמתת כולם דחותם בדבר המלה וה88דת הם כחות
הכולל מצד החקירה הפילוסופית ובדרכי מתהוות מן המלאכים לעשות רצע פעם,
מופתיהם ,לא שתומר במה שהגדע הם בלתי ויניחו אלו הכחות בעולם הרשן בגזירת
צידק אבל ענ"פ צודק וצא,כי מה טגתבאר בוראם כמו טדבוקש מהם לטובה ולברכה
אצלם מן החכמה לא בא המופת על סותרו ,ואיךטדהיה כאשריזכור אותו (המבקש) בשם
אלא שהם לא מצאו הדרכים המיוחדים המורה וכו' (שם כיאור לו סודות ושמות
בחקירת הטבטןתכללי ונמצאות מלתי עמל
עראים אכ"מ כיאורם).
שכלי אלא בדרכים הגיתות ממרידים את
וראה לך אחיחביבי מ על רוב יתבאר
השכל ומבלבלים אותו.
לך הבאטר האמיתי במשל ובחידה ,ובבחירה
אך אצל חכמי הקבלה אמתת הדרכים זאת שיויה כח השכל חזק להבץ משל
מסוקלים מאבני המכעיל עדגע בה בקלות ומליצה דברי השפעת המלאך המליץ
יתמרץ ,כל מה טדפול תחת ההפחה השורדת .וחידותיו ,ואע זה פלא כי אף בנבואות
ובדרך זה דרכו ונביאים והטדע כל מה האמתיות ענהשבאן בה ומביאים זולת משה
שהגדע מוודעת העתידות ,ופעלו פשלות
רבעו ע"ה כל מה שהגידו ותעלומות נבואחן
זרותיוצאותמהמנהגהמבעי ,ומקצתדרכיהם
ועמצשת ,היה על צד המשל ,כמו שאמר הקב"ה אם
לקחתי נם שי בידיעת מבעי
יהיה נביאכם ע במראה אליו אתוודע כמו
ותדעו לי הספיקות .העצומות שנסתפקתי
ו שבארתי במפר אשר חברתיו לך ,וקראתם
בהט תפתחולפני כל דלתי המבועת ונמסר
"מורהנבוכים" וב11רו בחלקהשני וכו/
בידי מפתחות החכמה והבתור על כל נעלם
ממני.
ומעים חן לחכם ויחכם עוד אעירךכי
משביעך שלא תגלה סודות האלה יועף הצדיק נשאדז בעעי אדתע בסבה מה
והעי
ברבים וההערות ונפלאים אלא למי ש-וא מאלה הסבות שאין ראוי להשדיך כי חכם
דק השכל בטבע בנוערנו תזדככורעיעיו אדשן וגם אסתר הסככהלפני רם2ך כאמרו
תקי
וגולך בדרכי הלמודווידיעוו .דע לך אחי ותשא חן וחסד לפתו ,ובו הפחתי ועי מה
כן עה שהתבאר בספרי חכתי הקבלה כי שה38וך בפעי מלכי הערב במצרים
מזה המין .וראה
הפטמות האלקיע הקדוטדם רבו מלספור ואלכפנדריא [וכולם
ומורים כולם על סוית המלאכים ,והולמם כי רמזתי לך סודות סתומים וחהומים,
מעלה אחר מעלה ושדרשה אחר מדריגה שמרם על לוח לבך קשרם על גרגרדחרך,
ומעלה אחת ברדמה עלדהג שאעו עף ולא ותקבלם במשפט הכאףהשלקיםיהיהעמך.
הי
מעין
פיקתשפצי
גייעתין רודף ודורך באהבת חסדוהצנע
%ת עם אלקיך אוהב שלום ורודף שלום,
וכי חדרם דרכיךכקדושיה ובטהרה וביראת
הוראך וכחקירת הטבע הנמצחים והסדורים
הנמצאים והנשפעים מעולם העלית ע"ד
הקבלה ,תתהי דרך עולך ראיהי להפצירך
עלשתי ההינטרות האלו הנכבדותהכוללות
ההכה מהתחלת הקבלה הנבואית והרבנית
והמששית,יבילו אותך אל ההגעה בנעלם
ובמסופק אצלך ואהבת כל הבשיות וביחוד
בפני המלכים והשרים .וזה בהודאה שנית
אשר הוריתיך וכהוראה ראשונה כנלוי
השלם ובמסופק] ,ועפשתי וששעת האלה
תשיגחיוכפשונצחיתותופגמזיו ההשמנה
האלקית הדבקה בדבשך בו כאפרו ואתפ
הדבקית ביץ אלפיכם ונר,ובו גם ת8דג חת
הנפ?פווזה באהבהושע"מפסבקעיונהגותיך
הפזילות והמחשבותוחין שמור בכלדרכיך
דרכי תפםוכענוגיבררמך שלום:יצדפך השם
במצוף החכמהתדריכך בארחנכתהועורבך
באויל 8ש 0והפלופ כנפש המתפלל בשלומך
4ג"ס:עכ"פ
ועיץ עוד בספרעיטראחתים נרמש א'סי
י"ג]וז"ל,גם הרמב"ם בסוף ימץזכה
לקבל זאת החכמהמפי מקובל ,כמ"ש אחד
ממפרשי הרמב"ן כפר' כסולח וז"ל ,ור'
יעקב זה הלך למצרים ומסר הקבלה
להרמב"ם ז"ל ,ולרוב שמחתו כה היה
משתבח בה לתלמן"? אמנם לא חמה לוה
עד קרוב לאחויתיטיו עד כאן לשות ,גם
תחכם מהכ"י אכרבנאל בספרו נחלת אבות
סוףפ"נ כהבכוה"ל ,מם אםשמעתישהיש
הגחל המימומ כתב כאערת שלו אלה
הדביים ,בשףימי באאלי אדם אחד ואמר
לי דכותם שול טשצעהשלהיאצהייחןבסיף
ימיחמעמתיטוביכוריי בעולם השהי חתרבי
נניב
קנה
מכמה דברים שכתבתי בהם .ואין ספק
שדביי קבלה אשר שמע בסוףימיו עד
כחן לשום ,ומהר"מ אלשקר ז"לבסוף ספר
ההטובות?עה
להרש"ט כתב וזה
י
ת
ו
ג
ש
ה
ב
לשופ ,ראיתי לכתוב כאן לשון רביע
הרמב"ם ז"ל שכתב במגילת סתרים ששלח
להלמידו החשוב וכו' (הוא האיגרת אשר
העתקתיליי
ל מספר שהשן סודות) עכ"ל
שומראמונים וע"ש מגפתהפילוסופיא.
הי
גם בספר סרר הדורות כתב וז"ל,
וראיהי בסמר אגרתחמהית שחיברר' אל"
חים שכתבותגיהיאיגרות הרמב"ם שכחב
מירושלים למצרים לתלמידו והיה אומר
אחריבואי לארץ הצבי מצאתיזקן שהאיר
את פשיומשהכי הקבלה ,ואלוידעתי אז מה
שהשגתי עתה דברים רכים שכתבתי לא
היחי כותבם ע"כ .והריטב"א בס' מגדול
עוז הלכות יסהץ התורה [פ"א הא] אומראיך
שראה שתרמב"ם סוף ימיו ידע בחכמת
הקבלה .בספר זן 8אהרן פ'חיי שרה כתב
שלמד (הרמב"ם) בסוף ימיו מזקן אחד
סחרי תורה וחרה לו מאוד על ספריו
שנתפזרו שהיה חתר מכמה דברים שכתב
לפי השכל הפילוסופיא עכ"ל.
הנה הראיתיךכעיניך את כל מה שכתכתי
שאה-צ להרמכ"ם מעץ הדוגמא
שאירע לאבדתם אבקן שהעמיד לעצמו
ליסדד מוסד בל מצות ההורה ופעותיה
ועישה ולימודה (ראה נא את אשר הגדיל
לעשית בספרו ספר הינדאהגרילאה התוכל
האנושי לעשות בטה) וממיל השוקתו
ואהבתו לד' (דמיה האוהבי ד* השלומים
אוטר הוזכר מנהגיהם בספר חנכת הלבבות
שכתכפו לךלע"ש והוקטן כצעע עבצדהצ
עד שרצה 4םיר בשכלית %א היה כידו
קנו
אור
ההיים
פה תשעי
הש" יצא מ עש *"%ק תצוו נרתם שהיש פרמם שחט פיצת השקשת
למעה בם8י ושהוקפ") מצדת ם עשה ושדקת א*ימ ב"ה אשך דיא הם4ה
,ומהע לא עשו לס קבו קצ*
אים שקי של תעשה אוהה פטלה שלא המויות
ירשש משקי וצוקי אלא בהם שלא תערב בהיעת משטמר הההיה על איותתם ב4
בהם המים שצים (י)שמא תאמד חף שום מהלועז (")אהף עטינם התכלת
למדתי הורת ישראל אלך ושלמר הכמת לכמהם -הקלה לאל מרשע השדי
האוצת ת"ל ללכה בם %א לשור מתוכם תדעו *מףם אהזה בקלות ההיםכוט-ים
(נמק:ובמגיי ודברת ם קרשם
של אוהנו השה במח בדצצשע הותיק ובדצתך
תעשם מללה עלא יהא משאף
ומתך אלא הלימודיהןלוזכין נצץ ושכלעולרזות מצטצת
בהם עלא תעדב בהם דמים אהמם,
השא ףו המופתוכב.
בפלוגתא ,שלא האמךלמרתי הכמתישראל
ד
מ
א
ת
א
ל
ה
ה
"
ע
אלךחשלמד הכמת האופת ת"לללכה בהם (י)3ואם
רכש וזקרהש כן
עשה ,אק דשדשתכןכי הוא טל
%אלהיגשר) תק הוא אומרזוזיו-לך שךך,
בושזהלקי תנהה אותך בעקם החץ ,בשכקי הבא-ם אועיו לא רלזעמקו מ אם בבשם
ע מ ממצועו ע1זההה על פ1-
תשנצדעלוי חהקם כרתה,ההקיצותלימהז קעור חטיו,יז
הצמדיה,תטשתעלתך לעה הבאכר.תנסיק תמטי כ14מרם ונשקט ):לאכהתי אהך מית
;1הה תהלתה
במנתות נשא 5רק שהו הלהם עשן ק רשש כי אם השש
בןאותתושל ףושכהכשל4אזו"ישמעאלאגי %טת נן"שהמבהישם הקאו*האםק
עילנשיתי כל דגשיה סוף כשלמד הכבעז בטשה *חץ ,עחם וףמ טצמ; תוה
ם;
יונית,ישאזעיו ההיא דלה לאימחטספר פרא נקק זחת %א תו התש
י
ש
ו
התודה החץמפיךישיתבויומם*"%ק%פי " 4עהה עשריך שנגרה הנדד ואק אט
ם לכוהבה המפן בדצתן ושהגה
חמיווצטטנו:מינפרק שדקדגי) ה14כלאלה יכתי
מעי-
שי
*
*
צ*
מעין גנים
הכמת הקבלה והשתדל בהשגת ההכמה
המחאג בשכל אנהצי ,והגם שהדרך ההוא
הוא דרך מסוכן לא יתכן עפ"י ההורה.
וכשדאה הש"י גודל תשוקתו וחפצו
לעבודהו הוציאו מן המבוכה ושלה לו
מלאך ללמדהו דעת הכמת האמהר ודי לך
אחיכזה כעתיזידי אםעיני שכללךתבין
את אשרלפניך )5 :שפופתאפרהדייעדתי
הכמתישראל ומלפד הכפת החונות
עשתבם .נכתב על הגלען בקצתשיטי
איך
-
לשק בספרי ודברת בם עשש עיקר ואל
תעשם טפילה שלאיהא משאך ומהנך אלא
בהם שלא תערב בהם דברים אתרים.
בפלוגתאלמדהי חכמת חמדאל אלך ואלמוד
הכמת האומות ת"ל ללכת בהם ולא
להיפטדע"))65 :אהרי שאינק התצית
יקצתם .ננתב בתוך תצאיעגולה -הלילה
לאל מרשעהצדימעול? 05וחםהמשמר
רנהצ הקדושצןעעיב נכתם בתוךהיאי
עגולה * הח"ה ,שהיכר קיצור הדירם
היא
החים
אור
א תשתבחמ8רמ .עשכ
באהבתה הפד סףשי
8רק תשהד
קנז
שהם של קהל1 .פמ
יעששס" מה
גש"
רבים הקרתו ע"ה ערשה קלמר סופלנ בלדר ינכש יאק"ד,שהתהדםשםףר,עצ-עירלדמש
מבחירממוצע בץ בכהב בץבעל 8האוצי מק" ד' בדנתם הריקא] יכתב אחד סולטנה
שהחמום לעשותכן משום עתלעעית לוו הרשבאא שת תתשנה תתה לסמצון
1שםס ,).הקשה אארזי בדבר הבצואר כשכהט אם לא ממק להטי התנות ועוקשיםנחיל)
עוד,כי אם לכותב לך תשובת הנאק אשך אשרעליהםבושההאזהיה בהורה לא תסור
ש
לא קם כמווצ בנאוום רכש האי ז"ל וזה
לשק התעצבה עףטלח לנגיד הבי שמואל,
הנהנת האדם הוא עמק
תיקה הסף
בל"שייאל הוא
הצמטמה המהל
ומסוחדט,יו84שךסי
לישר התהיה כי יחויל לעצמוהיעריים
חכמם עצצצהו ,ויוע %לעכו ד4מ4ץ כי
יטשעם להרכי התורה השטצוהע,
(יג)הששי
שהילבו מטהויתעסק ברברים ההם חהתע
יסרי מעלזעול התורה ההצת שמיםויפסיד
ו וקל תורה
באותם הענעים,כי יסלקמוסי
לנטוי ,ובטאת ושעשאההארגן לאדם עאז81כש
דעתו עד אשר לא יחוש לעזיבת התוה
השתפלהתצ',אבל אשךיסמרועצמםלתורה
ונקראתעצוםהנא להםסשהכיעדינודורשן
נטירמו עצם
לאחרית מוכה בלא פקפקךה"
ספקבדקדושברעיהחח,ואם חראה שאותם
בני אדם המתעסקים באותם רובצתודרכי
הפ%ומופיםשמרולךעאהחאדרךסלחנהוכטה
עיעוליושעת הבחטא לא כפטמה תשמע
אליהם,ודעכי עמכולך באמת ולא תמצא
יאהשכוםיהמה חששהרצותהשמההשווה
רקדו,שה אלא באותם המתעמלם בכורמה
ובתלמוד .ע"כ לשת הכסו ה4ר זחל טרק
היא
בק הדבר אושרעידולךיסץ ושמאל ובאה
רנספרי],
הקבלההאמיתיתאפלו שמץלךיכ
ומילמגדולסדבהצהאיז"למקובלים אנחם
עצמה שלם בבל חכמה ונהממה נאקבןי"ח
שנים( .ז)1ד"א התעצבה הדאשתהלרדיה
סשף4ועזק קהוותץאסקלדבר.
דהיצעןבה השנעז ,אתה באת ע 4כמו
שתקשו אנעף דור של אחרק
העבשים אדו כשהקץ מכיחם על המשש
שבריהם 1פ6שמב5צ) ,הקא אחדקושה
י-
לש
אד
שקש %א אחדהוה אברהם חלאוצר),ועקשונפ
ו
מאברהם אבעו ע4השרהטהיחידבנהיו,הע"ח
הארבםוניאררוחלו ומה האחד מבקש דע
נ חבתנו