מהתבור והגלבוע לירדן
מפרסומי מטכ,יך"-/.צ"1
ע
משרד הבטן"
ח,נוד
ראש,
,""-צאה יער
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
.
י
.,
תשב-ה
,ן
,
ן
195
נדפס מאמהות
בע"מ .ת"א.
ב.דפן0
החדש-
www.daat.ac.il
משי
דעת -מכללת הרצוג
תהומים ושם
מבחינת מרא" פנ' הנוף משמשיט התבור" ,גלבוע והירדז
נקודות-אחינה טבעיות וברוהות ,אולם אף הצצה כלשהי במפה-
מיסית ,דיה כדי להוכיח שהשטח התהוםעל-ידיהןאינו מהווה אקור
ג'אוגראפי בעל מבנה אחיד ובעל תנאיםאקלימייםדומים .יתהה מזה
כל אחת מנקודות-החחיוה הגוברות מייצגת למעשה -כפי שעוד
נריה להלך -איויר גיאוגראשי נפרד ושונה .אף-על-פי כן ,איז
חבל-הארץ התחוםעל-ידי התבור ,הגלבופ והירדו צירוף מקרי ,שכו
בעבר שימשו נקודית-אחיזה אלה ציוני-גבול בנחלתו של שבט
יששכר.
בתיאור המקראי של נחלת יששכר קיימים מספר קשיים:
א) מובאת בו בערבוביה רשימת יישובי הגבול ורשימת
היישובים ששכנו בפנים ה'איזור,
ב) לא נזכר כלל הנכולהדרומי של הנהלה.
על אם קשיים אלה ,ניתז לשחור את גבולות נחלת יששכר
בעודתתחומי נחלותיהם של השבטים"סמוכים.
גבולה הצפוני של נחלת יששכר נמשך מהתבור בכיוון צפון-
מורח ,אל עבר יובליו העליונים של נחל-יבנאל~ ,אורד המדרוז
הצפוני-מורחי של רכס הגבעות "מבדיל ביז אגז נחל'-בגאל ואגן
נחל-תב'ור .משם ירד הנכול בכיוון דרום-מזרח ,עד הגיעו אל
הירדןן במורח עבר "גבול לאורך הירדן ,גבולה הדר~מ' של
נחלת יששכר עבר ,אולי ,בגלבוע והתחבר עם חלקו הצפתי של
עמק-דותו (מכל מקום ,הסקירה שלנו כוללת גם את הגלבוע עד נחל-
בזק) במערב עבר הגבול סמוך לקו פרשת-המים בעם" ,המתמשך
י דותן דרך הגלבוע ,יזרעאל אל הר-הקפיצה בהרי נצרת.
מעמק
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
כלן,
,באטלאסים היסטויזים שונים נקרא האיזור :.חלת-יששכר"
ואילו במקרא נורא אחר מהאזורים הגיאוגראפיים הנפגשים בו
המרכזית שהטביעה עליו
בש 4ההולם את אופיו או על
שםנההעיהזיי
ום בפינו "עמק*חרוד= או
אחין חותמה .העמק שהאיזור מכו
העמק-המרחי .סמר-המלבים א' קורא לו .העמק הגדול" :-ויעבדו
הירדו אל העמק-הגדול לפני גית-שאן" (ה ,גב) .גם יוסף בן
מת~'הו"מ,כיר שם'וה'~ספרו "מלחמת היהודים ברומאים"ו המשכו
בפינו עמק בית-שאן; רכס ההרים
העלק מזרחה -
הכלול 'לחלקו "דרומי האיור נקרא הו בימי-קדם והן בימינו
הרי-הגלבוע; ואילו היצועה ההררית הכלולה בחלקו הצפוני של
האיזור לקראת בפינףרזות הגליל-התחתון-המזרחי.
,
את,,
של,
""כונה
'של
,
המ כנה
אשעה הם איפוא האזורים הגיאוגראפיים הכלולים בנחלת
ן והם נבדלים וה מוח במבנם ,באקלימם ובנופם -והם:
ישזכר,,
,
],א 11.עמק חרוד; 1
.
ב .עמק בית-שאוו
ן
ע
ו
,ג.
,
הגלבועיהגליל-ה"חתון-המורחי.
ד .רמות
עמק-חלוה:
'
ן
,
.,1
1עמק-חרוד.הינו בקעה צרה ,שנתהוותה כתוצאה משקיעה של
%
ה המכסימאלי הוא 4ק"מ בלבד ,ואילו
קו שבר.גיאולוגיים,.ויחכ
ויקום "הצר בייתר ~)ז הוא עולה על 1000מ' (מול יזרעאל).
במ
העלייה ,מהעמק לרמותן,הגליל-התחתון-המורחק התוחמות אותומצפון,
ו של עסק-חרוד מעל פניןהים הולך ופוחת
הזנה ~צובה ונוהה.מטיס
ככל ש~ 1:מתקדמים למדהה :מ 80-מ' מעלפני-היםליד מרחביה -
ך 10מ',ןמתחת.למני-הי6לידניר-רוד .לאורך נחל-חרור נמצא אדמות
סחף ,ואזלג בצפון,'..עמק נמצא קרקעות בזלה שחורותי .ר9
,
;4ן
www.daat.ac.il
י
דעת -מכללת הרצוג
בגבעות-קומי ,שמצפון לתל-יוסף ,נמצא סלעי גיר ,כדוגמת סלעי
הגיר המצ'ויים בהרי-הגלבוע ,וממעברו הדרומי של העמק ,והיא
משמשת כאחת מנקודות-הציון לגבי הקשר הגיאולוגיבין שני חלקי
העמק.
עמק ביתחטאן:
עמק בית-שאן מהווה כעין המשך של 1מק-הרוד לכיוון מזרה
כעין מניפה גדולה ,ההולכת ומתרחבת לעבר בקעת-הירדן בין
רכס' הגלבוע בדרום-מערב לרכס כוכב בצפון .גם כאן הולד ופיח,ת
המפלס ככל שאנו מתקדמים מרחה :מ 115-מ' מתחת לפנרהים
על-יד מסילות ל 275-מ' מתחת לפני-הים ממורח למעוז-חיים.
1מ 1זה עשיר במים ובמעיינות רבים -מהם מעיינ'ות בעלי
מים מתוקים ומעיינות בעלי מים מלוחים .רוב אדמות עמק בית-
א.
הרי-הגלבוע -מבס מעין-חרוד
www.daat.ac.il
,ן .ו,
11
דעת -מכללת הרצוג
*אן הן קרקעות עוור אפורות ,שהתהוו משקיעת החוור באגם
"קדות ,שמילא באחד העידנים הגיאולוגיים המאוח'רים את העמק.
ם לעמק בית-שאן לרגלי הגלבוע -נמצא אדמות סחף ,ואיל1,
'ג
בצפונו של העמק 1 -כ 1באיזור שלוחות ורשפים -נמצא גם
'
ך
,
ן
,קרקעות בזלתיים,,
ע:
',הגלבו
ם שלוחה צפונית-מורהית של הרי-שומרון
ן ירי-הגל,בוע ה,נ
,
המזרחיים ,שכיוונה,הכללי"וא מדרום-מזרה ~-ltesמערב .בסביבות
פית-אלפא וניר-דוד יוצרת שלוחה זו קשת ,וקציה פונה לעבר
.מערב .כתוצאה מהתלוותה של בקעת-הירדן חלה ההתרוממות בעיקר
'בצדו המזרחי של ~~לבוע ,על כן תלול מדרונו המזרחי הרבה יותר
'1מא~ר המדרון המערבי (שלוחת-יורעאל) 1קיים כאן הפרש של
ל לבית-אלפא מתרומם בתלילות הר-ברקז
מטריםג1בה,'.ומי
יובמרחק של פחותן,מ 2-ק"מ בקו אוויר מן היישוב הוא מתנשא
"לגובה של 570מ' מעל לעמק ולגובה ~ 49מ' טעל לפני-הים .ברור,
,מי הגלבוע,ן,המתנשא בתלילות רבה מעל העמק ,שולט על
"איפוא
,סבילתו ומהיוה מכשול קשה לדרכים מעמק-חרוד דרומה .לעימת
י
קצובים מדר,נוהיו הדשם-מעיביים של הגלבוע ומתונים
,400,ן
,,ואת,
"מורלות השלוחות ,,הצפ-11מערביות היורדית
ממנ,ו לתוך העמקו
בשלוחת יזרעאל"(,פרידה ב' 1העמק לבקעת ג'נין ,אף נסלל כביש
(על שם המקם ,ראה בסקירה היישובית,
,,,העולה למעלה,
,
ו.ו
לה.,מר
מרוז[מוגי])
בפי
ק על
,הרי-הגלבועבלויים גיר ועניים במקורות מים ,שכן מי הגשמים
ם לחדיר *קרקע ,בלי לשייר רטיבות מספקת בשכבה
],ימעמיוי
,מצויים מעיינות רבים ועשירים בלים
העליונה .לע'ומת,זאת
,
ו
ל
ש
אך דווקא כאן גם
.למרגלות ההר ,בסנה הצפונית-מזרחית
ר מאשר בעמק .קינתו הידועה של דוד
"יורדים גשמים יית
,
ן
'
רבים
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
מבס מהגלבוע לעתק-חרוד ,ברקפ -גבעת-התורה
על שאול ויונתן" :הרי הגלבוע ,אל טל ומטרעליכם
(שמואל ב' א ,כא) ,נשארת בגדר משאלה.
ושדי תרומות-
רמות הגליל-התחתוןהמזרח,י:
הגליל-התחתון מתחלק לשלושהחלקיםעיקריים:
א) גבעות במערב;
ב) הרי
ם במרכז1
ג) רמ,ות במזרח.
הגבול בין חלקו המרכזי של הגליל-התחתון לחלקו המזרחי
עובר במפגש שני נופים שונים ,ולאורכו נסלל הכביש מכפר-תבור
לצומת-גולני.
לעומת ההרים שבמרכו הגליל-התחתון ,הבנציים שכבית סלעי-
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
משק? ,ובעיקר גיר ,מורכביקז המורה' והדמהי רבד' בזלת .החלק
לציבור חקלאי ,תולם הוא עני במים .כיוון
4י
ה הינו מישורי
ונ
ימזרחיות הוא מדרום-מורח לצפוז-מערב ,והז
וה
של הרמות
שופעות בשיפוע אטל לדרום-מערב .לעגמת זאת ,הם יורדים בירידה
לבקעת-הירדן .כך ,למשל ,מתרוממת רמת-
ובחריפות
מעל לעמק-חרוד -ולעומת-ואת יורדת היא
:תולשושל~"
ר ,באטיות
4
ב
ר
במתלול תלול אלבקשת-הירדן.
~מורח להר-תקור נמצאת רמת שרונה-כפר-תביר .גובהה
בית-ספרןכדורי ל 180-160-מ' בקירוב מעל לסני-הים,
מג'ע ע"עילייה אטיתן
,לכיוון מרח היא מגיעה ע"' שרונה לגובה
'של 29),-264מ' לעל לפני-הים .כיוונם של כל הנחלים הקטנים
"ברמת שריה-כפריתבור דזא לדרום-מעיב ,והם :ופלים לנחל-
.הפכיים
ן
יפי
ואחי
ן
ה)ד,ןן:ןויילי
יןןלובא
,וחיבוו
ר
רר
יי
בה
-ית
רצ
ק
ן ררות-מורח
נחל-תבור צצמו פונהלכיוי
י
:ה א ק ל ם
ר בצמק-חרור ובצמק בית-שאן מושפצים
שא' מיג ה?יוי
!,ממקומם בין עמק-יזרעאל ,שאקלימו הוא בעיקרו ימי ,ובין עמק-
ה,רדן ,שבו ווולט אקלים יבש יותר .נוכל לזמר ,שככל שאנו
מתקרמים והולכים אורחה ,כן הולך האקלים ומששה מימי ליבשתי
ף השתפלותם שלהדמייםגירמת לירחיה
וכמית הגשמיםפו"תת.י
בבמות המשקעים,:הכמות השנתית הממובצת סל הגשמים בסביבות
עפולה היא ב50מימן בכפר-יחזקאל 404 -מ"מן בבית-שאן -
300מ"מ; ומדרוםן'לטירת-צב' 230 -מ"מ ,ואף פחות מנה .כמות
גשמים גדולה יו"ר יורדת בהרים הגובלים בעמקים הללה מי
ם על הרי-נצרתמחיקויםבויבם אל העמקים
' הגשמים הרביםהירדי
' ,וגורמים לשמפוני,ל ,גם בהרי-הגלבוע יורדים גשמים רבים יותר
מ~ר בעמקים שלרגליהם ,וביחוד בולטת השפעת הירידה התלולה
י1ן
'
,
ן
,
ן
,
ן
,
www.daat.ac.il
~rei
דעת -מכללת הרצוג
מן הגלבוע לעמק בית-שאן על כמות המשקעים בעמק
י וקורה לא
אחת ,כי השמים בעמק בית-שאן בהירים וכחולים בעוד שבהרים
סביב ,ורד גשם .מבהינת הממוצע השנתי של כמות המשקעים
נמצא עמק בית-שאן בתהום האיזור שבו קיימת עדיין אפשרות
של חקלאות-בעל ,אולם בשניםמסויימית זז גבול זה מערבה ,וכדי
לקבל יבולים מש'תלמים יש "כרח להוסיף מי השקאה לשדות.
למזלו של האיזור איו "דבר כרוך בקשיים ניכרים ,שכן מבורך
הוא בשפע מים עליונים ,הניתנים במרבית המקרים להזרמה בגרא-
כיטציה.
ככל שאת מתקדמים מורהה ,הולך ופוחת ,כאמור ,הגובה
מעל פני-הים .עובדה 11קובעת במידה רבה גם את שיעורי הטמ-
פראטורות .זרמי האוויר שורדים ,הגולשים בקיץ מההרים לעמקים,
מתהממים ,וגורמים כאן לסמפראטורות גבוהות יותר מאשר בעמות
התוף .אקלימו היבש של עמק בית-שאן ניכר אף בתנודות הגדולות
של "טמפראטורה :בהדשיא יולי-אוגוסט מגיע המכסימום היומי
הממוצע ל 37-36-מעלות צלסיוס ,ולעתים הוא עולה אף למעלה
מ 40-מעלות ,ואילו המינימ'ום הממוצע 'ור
ד ל 22-מעלות צלסיום1
תנודת הטמפראטורית מגיעה ,איפוא ,ל-15-ס 2מעלות .ביום
22.6.1942נרשמה בטירת-צבי טמפראטורה של 54מעלות צלסיוס.
עונית המעבר מצטיינותבימי שרב רבים ,ואילו בלילות החורף,
ובמייחד בלילות בהירים ושקטים ,כאשר גולש אוויר קר מההרים
לעמק הרוד ולעמק בית-שאז' .ורחת בו הטמפראטורה עד נקודת
האפס .לא פעפ ,כשנצפה נשצות הבוקר "מקדמות מהרכסים
שמטביב אל העמקים ,ייראו לנו כאילו הפכו לאגם אחד גדול
י
"אגם" זה נתהווה כתוצאה מניקוז האוויר הכבד והקר מהרכסים
ש,מסביב ,ומהיווצרות טל וערפלים כבדים .לעומת זאת ,נמצא
במקומות אלו בקיץ .בשעות אחר-הצהרים ,ריכוז של אוויר חם.
תנאי אקלים אלה שוררים גם לרגלי הגלבוע ,ובגללם אין מגדלים
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
בעמקים הללו l~ulaהרגישות לכפור ,אלא פרי הדר ,הרגיש פחזת
ןהבלליםהעזים של טמפראטורות.
,
ן
הצמחייה
ן
,
נעמק היה מעובד מקדמת-דנא ונתברך בכל המעלות כהז
משה. :ארץ מים ,עיינות ותהומות "וצאים
נשת"חה ארצנו
ה ושעורה וגפו ותאנה ורמון ,ארץ-זית-שמז
ט
י
"
בבקעה ובהר ,ארז
ידבש ,ארץ אשר לא במסכהנמויתטתהאבכולקעביהם ללחמםד,גללואת התגחלסברוע,כלבה..י
האדמה
(דברים ח ,ז-ט).
המרופדת בסחף מ~רי,הגלבוע הגיריים ומרמות יששכר ויבנאל
הבשתיות ,מהווה ~רקע פורייה לוניה רבים של גידולי שדה
ביז-אקל.מיים .אולם איו אקלימו של העמק
ולמשעים של עצי פרי
נוח ,ביותר לגידולי הקרקע שאינם מסוגלים לעמוד בתנאים
המשתנים של קור וחלםהשוררים בג
בפ,
יפעת
ענובה ,שררה שממה גמורה ברמת-יששכר
עקב דורות
ן ראשית ההתיישבות היהודית בהן .יק לעתים
וברמת-יבנאל
י
נ
פ
י
ש~
רחיקות אפשרוהיחן לראות בהן ליד מעיין או בראש ערוץ נחל
,תאנה בודדת או ד-ל כסוף-גבו ואילו נדות הנחלים והגיאיות עטו
מעטה סבוך שלשיחי פטל ,קנהוסוף.
ע שבתחומי ישראל שררה שממה ,ורק פה ושם
ת,
וב
דל
הדג
וניצמואףאלבוהתריב
,עצי זית עתוד אפיקי נחל ,עצי לבנה במעלה
,
ת
ו
מ
ו
ד
ק
בסביבות
"רוב ותאנה על טראסות
של ההר,
ם או סמוך יפתה' מעוות ,וחזושות
ההצספנמנכיות לאתרים,העתיקי
ועירות של עצי שקד בקרבת הכפרים .לעומת זאת מצויים בגלבוע
כמה,צמחי-ברנדיהם ונאים ,וביגיהם הצמח הרפואי ולריאנה.
קום המדינה החלה n~tPaייעור בהר-הגלבוע
לז,מז קצר
ובעיקר במדרונותיה ע"י הקק"ל ,ועתה היא נמשכת בקצב מהיר
הממשלה .כיום כבר מכסה מעטה ירוק את
היישיר
,
שני
"ע"',,אגף
,
ן
,
ני
פ
ל
,ל
www.daat.ac.il
11
ת
י
ז
(יל–ך=',י
דעת -מכללת הרצוג,
עתק-חרוז ,מבס מגרעין
מהשופי הסלע הנזעמים של מיבלות ההר ,וכן את גבעת-יונתך את
המשך שלוחת-נורית ואת שלוחת-יזרעאל .השטחים שלדגלי"ם ,שהיו
עד האשית ההתיישבות היהודית מכוסים ביצות ,שבהן איוו ביתו
מושב בדווי ערב-א-סקר וחיות בר שונות ,הסכו עתה למטעי-הדר
מלבלביםולמטעי-טרילמיניהם.
הנחלים
מבט תטוף במפה ההידרוגראפית מלמד אותנוכי נחלת 'ששכר
פרשת-המים הארצי .משום כך
נמצאת רובה ככולה ממזרה
זורמים ארבעת הנחלים שבאיזור בכיוון כללי מצפון-מערב לדרום-
מורח ונופלים לירדן :א) נחל-תבורי ב) נהל-יששכרן ג) נחל-
ד) נהל-כנק.
לק.
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
;נהלנו~בור (ואדי-בדרה)
"
,
ן
,
י ראשיםלנ"ל-תבור .האחד מחדיל מצפון להר-תבור ,בסביבת
,שנ
אדמי-הנקב ,ללניה ועין-מאהיל ,והוא נקרא נחל-קשת (ואר-
) ואילו הואש השני תחילתו דרומית-מערבית מהר-תבור,
יאל-לידיי
קוהות קולט לתוכו ~שאן מיספים היורדים מגבעת-המורה וכן את
וכן נחל-הקוסמת ואת נחל עין-דור .בקיץ הוא
.היורדים מהרי
קולך רק כמויות קים זעירות מהמעיינות שבאזורו ,ואילו בהורך
יגבל זרמה מזרחיה להר-תבור ,לא הרחק ממסעף-תבור-כפר-קיש,
,
לנחל אהד ,הוא נחל-תבור .מדרום לנחל
ןמתעברים שני
,ימש"רעת רמת-ישקקר ,ואילו מצפון-מזרה לו -רטת-יבנאל .באפיק
ל נובעיםמעיירת קטנים רכים; במרכזו נובע מעיין גדול למדי,
נאי
,ה
ן הל
י
! עין-שחל ,שכלית מימיו משתווה לבמות מימיו של עין-תרוה
,
נחל-תבור ששש בימי קדם ,הן בימי שלום והן בימי מלהמה,
כאקר מנתיבי השעבורה המקוכלימ .על חשיבותו כדרך מעידים
התלים והאתרים ,עתיקים המרובים הנמצאים לאורכו :ח' סיריה,
ח''1דבורה ,תל אנ"רת ,ח' עיז-דור ,תל קשיון ,ח' מסיק ותל רכש
( ,ממורכש) ,השוכנים בחוד אפיק הנהל ,ה' מעוג ,ח' ואב ואתרים
אחרים;1כ,1ן,ת
ל ,11תל שמס ותל כיתו ,הסמוכים לשפכו של
ם ~ Qalנ,תיב זה והוא שוב בחלקו;
הנ"ל לירדן ואתרע נוספים.כיו
הוא משמש תכופות משכן לחית-טרף ולמסתנן.
,,רמץ
נצרי
העיוצים
,
ן
,
1
,
רבים
,
,
נחל"-טשנר
י ו
' ראשיתו של"נחל בערוצים היוצאים מסביבת תמרה -בצפון-
,מערב .רמת-יששכר -ימסביבות טיבה ,רמת-צבה מולדת ובזי-
בלית .הנחל
ממעין א-דאבה מעין טייבה,מעין-ייבלה ובעיקר
מעין-גבול,הנובע,במרחק 250מ' צפונית-מזרחית לו .החל בסביבות
גיא נאה ,המבתר את רמת-יששכר .בימי קדם,
מוגדת יוצר הנחי
יכמידת-מה גם במינה שימש הנחל כדרך .תעבורה ,שעל חשיבותה
ניוון,,
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
אן
(
…:
נצרה
…
),-%ויונ
,.-.
).,,4.-
במכריתו.
,ו.
1
www.daat.ac.il
,
-~.~..
..
דעת -מכללת הרצוג
מעידים האחוים ה4זימים השוכנים בצלעותיה הבולטים בתלים
,באקרים לאורד נהל זה הם :תל דאבו ,שבראש הנהל ,ה' יובלה
במרכזו ,קבוצת האתרים העתיקים בסביבת עיז-גבול ,תל-עשה,
ל מהאיזור ההחרי ,ותל יטמעאיל ,באיזור
במקש יציאתו של,הנה
שפכ
,של הנהל אלהירדו.
ן
נחל יזרעאל-חרור–ובית"םאן
אגן-הניקוז שלןנהל זה משתרע על שטה גדול יותר מאגנר
של הנהלים שהשדנו קודם לכן .יאשימו בקו טרשת-המים
התוהם את האיזור ממערב .ראש מעיינותיו הוא עין-יזרעאל -הוא
"ני"וז
ן
.העין אשר ביזרעאל" ,המוזכר במקרא ,בתיאור מלחמת שאול
בפלשתים .בדרכו אריהו קולט לתוכו את נחל-השיופים ,היורד
מגבעת-המויה ועוב4ביז כפר-יחזקאל לגבע ,ואת נהל-נור-ת ,היורד
מהר-.מרוו .כן קולט הנחל לתוכו את הערוץ של עיז-חרוד (שהינו
המעיין העשיר ביותר במים בחלק הצפוני-מערבי של האיזור) ,את
,ערש עין-הצבאים,,,את עין-ריחו (עין-ריחנייה) ,את עין-תל-יוסף
ם (עיןזסתנה) ,הנובע מזרחית לבית-אלפא -מעיינות
,ן,וא,עין-היי
הבוקעים כולם למיגלות הרי-הגלבוע .נופו של הנחל הינו חדגוני,
,ואפוקו נמשך כמעט בקו ישר .עדכי ידמה לעתים לתעלה חפורה.
בית-שאן י1צ 4הנחל גיא נאה ,בעל פיתולים מרובים ועזים,
,
המנדט היו
ם מגונה רב.
ל1פבנ1י',אשדות-מי ינןפלי
ר~
יי
תתו
ונ
נו
יר
גד
םועים בוסתנים של בימי ועטורים מ
ק
בקטע הזה נט
עצי פרי
וחורשית .כיום משטתם אותו אילנות שניטעו בש' אגף "4עןר
,המישלתי .סמוך לבית-שאן פונה הנחל פנייה לכיוון צפון-מורח,
ובגפיק ורמו התחתון נובעום מספר מעיינות ,שהגדול שבהם הוא
עיו-חוגה (עין-א-סודה) .בסוף דרכו פונה הנחל מורחה ונופללירדן.
"
,
"
י
ן
,,
,
,
נחי-בזק(ואריא,שובאש)
ו.אשיתו של !הנחל בשני ערוצים הליפתים את כפר-רבא -
,
,ן
14
www.daat.ac.il
ך
י
ן
ן
ן
י
י
ן
ן
דעת -מכללת הרצוג
השוכן בצפוז,מזרח הר-שומר ,11ל 5-ק"מ ימגבול מדינת-ירדה באחד
מן הערוצים הללו שכנה כנראה העיר בזק ,הנזכרת במקרא ,בה
פקד שאול את שבטי ישראל לפני המערכה עם העמונים (שמו"א,
יא ,ח) .בעקבות מערכה זו נמשה למלך הראשון בישראל .לאחר
שאפיק "נהל יוצא מההר אל "בקעה -בתחום מדינת-ישראל -
הוא מתרחב ועובר בגבולה של טירת-צביו לבסוף -לאחר מהלך
של 23ק"מ -הואנוסעלירדן.
מן הראוי לציין ,שהסחף שהנהל גורף בדרכו סו ההרים יוצר
קרקע חקלאית משובתת ,שגוונה ההום שונה לחלוטין מגוון שאר
הקרקעות של עמק בית-שאן שמצפון לטירת-צביו ומסתבר ,שגידולים
מסוימים (כגון גזר ,סלק ,ועוד) מניבים כאן פרי רב יותר מאשר
בשאר אדמות עמק בית-שאןהצפוני.
המעי'נית שלמרגלות הגלבועוניצולם
נוסף למקורות המים שתוארו 'לעיל ,ראויים לציון מיוחד
המעיינות שלמרגלות הגלבוע .כאמור ,נתה 11עמקי האיזור ע"י
שקיעה לאורך קווי שבר גיאולוגיים .כתוצאה מכך נחשפו השכבות
נושאות המים לאורך קו ההעתק ,ואנו מוצאים את מקורות מ'-התהום
(בארות) או מים עליונים (מעיינות) שכיחים במיוחד למרגלות
הגלבוע.
"מעיינות המרכזיים הגדולים של האיזור בוקעים בתחומי משק
1
י
ניר-דוד ,ממוך למשם בו יוציים הרי-המבזע תפנית "דה כלפי
דרום .החשוב והגד"ל בהם הוא עין-שוקק (ג'וסק) ,והוא גם הדרומי
שבהם .מזרחית-צפינית לו נמצא עין-חומה (ג'מעין); ובמרחק-מה
ממנו עין-מגדל (פואר) ; ואילו המעייז הצפוני ביותר הוא עין-
עמל (ע'אצי) ,אשר מימיו מלוחים יותר ממימי המעיינות האחרים.
הוא נובע במעמקי "בריכה הטבעית שבתוך הפרק הסמוך לגן
השלושה.
עד קום המדינה היהאיור המעיינות מיושבעל-ידיבדווי ערב
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
גךסקר ,שהטילו את,התיתם על כל העמק שמטביב .שפעת המים
התברך האיזור
בתקופת הענובה הממושכת לקללה ,שכן
י אדם ובהמה.
גרמהן להתהוות ביצ 41נרחבות בעמק .שסיכנוחי
לאחר קום המדינה התגשם חלומם של .המתיישבים היהודיים
הראשונים באיזור .לוקם מתקן מיחול ,שבו מתרבים כל מקורות
הן המלוהיט והן המתוקים -ולאחר איוון מליחותם הם
מועברים באמות-מים וכצינורות מזרחה ,אליישובי העמק ,להשקיית
השדות והבוסתנים .למרוצתהזיז יועברו דומים גם מערבה ,ליישובי
""כה
4ה
י
"מימן-,
-מק,יזרעאל המזיהם
י
הד ףכ ם
1 ,
הרי יהורה ושקמרון בדרוס והרי-הגליל בצפון חוסמים את
המעבר ממעיב למזרח -מז הים אל הירדן,.עמק-יזרעאל .עמק-
-pDV1בית-שאן ,היוצרים מסדרון בשרשרת הרים זו ,מהווים,
,אי ,4את המעברן,הטבע' והנות ביותר לרוהבה של הארץ .אכן
בנלן'הדורות עברה במעבר זה הדרך הראשית,מארצות הפרת וחידקל
,או ~הרי-אנאטוליה'.הלבנו
ן אל בקעת-הנילוס .בימי שלום נעו בדרך
11שיירות-מסחר ,שהביאו אתן מהצפון סוסים ודברי יקר שונים
,
ב
ה
ז
לארץ-ישראל ולמצריםן ומארצות הדרום והמרה הובא
שנהב
י מלחמה נעו כה גייסות יריבים ורכב-ברזל.
לוחטצי ערך אתרים,.בימ
ו'בעמקים אלה !ערכו מערכות מכריעות ,שהרצו fiKגירלה של
האיל כולה :מלהשח פרעה תחותימס "-ג' במלכי כנען ע '-מגידה
',שבעקבותיה נתבסס במאה הט"ו לפה"ס שלטון הפרעונים ככנען;
וברק לכנענים,בין המדינים לגדעון ,בין שאול
המערכותביז
ה גם במרוצת הדורות:
לפישתים ,ועודד.בוחרש"יבותה של הדרך לאירי
ה הקרב בין הצלבנים לערבים ובסוף המאה
' במאה הי"ב נערך,בצד
הי"ח בין נאפולי~ון לתורכים .בימינו הבסנו במבואות המערביים
של העמק -בקיץ על משמר-העמק -את צבאות קאוקג'י; ניצחון
' שהנה ציון-דרה חשוב במלחמת-העצמאות.
,
,הרו"
,
ן
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
:.;,ושי
ן
.ן",
.פ"י
%"%4י ', 9ש
%
4זך
www.daat.ac.il
%
'ש'
'"
ךז
דעת -מכללת הרצוג
'דרל חשיכה ימאוד -והיא דרך המעבר העיקרית לעבר-הירדו
,בימן קדם עברה בבקעת'-בגאל ,מצפון לנהל-יששכר (דרב-אל
ך אפיק' הנחלים יששכר ותבור עברו דרכים משניות
11הורנה) .בתו
',לה,,לואף להןנודעה",בתקופוה שוגותהשיבית מסוימת .הדרכים הללו
שירוומהרי-הגלעד"תצו את מעברות-הירדן ונמשכו לאורך נדל-תבזר
ז צפון-מערם ,אל עכו -שהיתה ברוב התקופות עיר,נמל
בכי,,
השלבה ,ולעתים עיף-הנמל החשובה ביותר בארץ -או פנו מערבה,
וןלאורד הנהלים הנקל ונתחברו אחר-כך אל הדרך "ראשית -היא
"
,
.,ד*-הים".
,
ן
'
ן
,
"מעברות-הירדן ן
ן ,,כבר
מקדמת,-א מילאו מעברות-הירדן תפקיד ראשון במעלה
ן
י מלחמה .המקור העתיק ביותר המזכיר אותן
הן~ימי שלום
מ
"
ב
,
י
ו
ה
ו
ל
פאפירוס אנאנסטאסי א' ,מימי שלטונו של רעמסס ה-ב'
( ,המאה הי"ג לפה" ,)4ובו מוצאים אנו כתוב" :הסבר לי את בית-
"
כיצדיעבויו?"
שאן,את…
ן מובלטת מאוד במקרא .על אהוד
השיבותם של',מעברות-הירד
מסופר ,כ! נסתייע בידי אנשי אפרים ,אשר השתלטו על
ן בן
מקימות המעבר" :וילבדו את מעברות-הירדן למואב ולא נתנו איש
לעבור" (שומטים ,כח) .תפקיד ראשון-במעלה מילאו מעברות-
במערכה בזן גדעון ובין המדינים.1 :מלאכים שלח גדעון
בכל הר-אפריםלאיור -רדו לקראת מדין וליכדו להם את המים
) הירדן" (שופטים ,ז ,כד), .תפקיד דומה
בית-ברה ואת(,מעברות
מילאו מעברותההיידן בימי המלוכה ,בשעת מלחמותיהם של מלכי
הינ,
,
ן
,
ן
,,' ,גרא
,
,הי"דן
ן
,
'עדין
נהי-גיידן
,ג,
,
,יש"אל באימים.
ן
ן
,
,טעברות-הירדן מוזכרים גם בספר-ושכבים
ן
י על יהודה המכבי
מ10פר, ,כי אחרי שכבש את הגלעד" ,ויעברו את הירדן אל העמק-
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
הגדול לפניבית-שאן …ויעלו להר-ציון בשמחהובגיל( "…."…מכבים
ן
ן
ן
,,.
א' ,ה ,נב-נד).
אצל יוסף בן מתתיהו ,ההיסטוריוןהיהודי שלימי חורבן הבית-
השני ,אנו קוראים על שחיטה אכזרית שערכו הרומאים בימי
המלחמה בפליטים יהודיים ,אשר נלכדו ליד הירדה בלי שתהיה
להם אפשרות לעברו בגלל גיאות מימיו …" :ולאחרונה לחץ את כל
ההמון לשפת מהר ,ושם נעצרו היהודים ולא יכלו לעבור,כי גאו
מי הנהר (הירדו) מפני הגשמים ,ופלאצידוס ערך מערכה לקראתם.
בעל כודהם יצאו היהודים למלחמה,כי אבד anaמנוס ,והתייצבו
בשורה ארוכה לאורך שטת הנהר ,מטרה לחצי האויב ולשטף סוסיה
תעיין יזרעאל תפרנס עתית 1-אח נחל יזרעאי-חרוד
ם"-נלש,,ן;,,,ןן..,11-,זךן;,7.ןגניי''ן"-ן"ך'ך'",,ייי",ייי~ו,",ייין,,
.
.
.,
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
,,יהר,כבים המיתור"ים
מהם והפילו אותם לתוה הנהר .חמישה-עשר
נפש נפלובהרע הרומאים ,וההמון אשר נלחץ בחונקת-ידלקפה,
,וכאלפיים ומאתיים איש נלקחו בשבי,
,אל,הירדז היהלאין-מספר
מאוד -חמורים וצאן וגמלים ובקר" (מלהמות
יויחד אתם שלל
אל"
הורצן הבית התנהלו מערכות על מעברות-הירדן או
;,1בקיןבגתםו.לחאשחייבות"ב
ה נודעה למערכה שנערכה דרומית לטירת-צבי
כגי
של ימינו בין הבסנטים -שליטי הארץ עד אותה עת -וביז
,הערבים ,שהסתיימא בניצחונם המלא של הערבזם .בעקבות ניצחתם
כבשו אזהערבים את הארץ .תכנית דומה תכנן בראשית מלחמת-
,,ז
"עצמאות מפקד :,צבא-ההצלה" ,קאוקג" ,והערבים אף הזדרזו
ה
והודיעו בעיתוניהם על כיבושה של טירת-צבי -אלא שעמידת
,הגדורה שלהיישובן,היהודי הכשילה אתתכניתם.
,המעברות העיקריים בעמק בית-שאן נמצאים בקרבת היישובים
11גש ,4נוה-איר ,ב"א-יוסף ,המדיה ,מעוז-היים,
ודרומית
"לטירת-צבי .חלק ~הגשרים על הירדן נבנו ,כנרכאפהר-,רופיי
לראשונה כבר
,ע"' הרומאים ,אסכי שמנםעדייןהיו הגשרים מועמים מאוד לעומת
כמת גשרים נבנו בימי שלטונו של הסולטן
המדברות
הכשלוכי ביבים ,המאה י"ג לספירה) ,ויש גם הסבורים שהגשרים
ן נבנו רקבימיו.
הר"שונים עלהירי
ן
,
,
הרבים.י
,
ן
,ן
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
תולדות האיזור
התקופה הפרי-היסטורית
ההתיישבות בעמקים התחילה כבר בשחר התקופה הפרי-היסטו-
רית -בתקופת האבן-הקדומה .תחנות פרי-היסטוריות רבות נתגלו
בעמקים הנדונים בסקירתנו ובהרים המקיפים אותם .החשובה שבהן
היא המערה ב.הר-הקפיצה" ,שבררות הרי-נצריב ממזרח לכביש
מחמה מהגשמים
צלולה-נצרת .במערות מאלה
האדם
יי
ררמ
מרצוי ימחייתהקט
,לעתכן גם גר
העזים שיררי באותו עירן