פרק ראשון
יעודו של השבת .אבלות ,צומות ,מאכלים והלבשה בשבת.
השבת ועבודת כוכבים ומזלות -אומר הרמב"ם בסוף
הלכות שבת -כל אחת משתיהן שקולה כנגד כל שאר מצוות
התורה .דברים אלה של הרמב"ם -שמקורם בתלמוד -משמשים
בסיס עיוני לעובדות ומעשים ,שאנו עדים להם בכל דור ודור
והם :הלול שבת מביא ,חס ושלום ,לידי הריסת היהדות הנאמנים
עבודה זרוםהוי אומר :כפירה במציאות ה' חלול שבת -
במירה בבריאת העולם על ידי ה /מציאות ה' וחידוש העולם
הם עק*י האמונה ויסודות היהדות .עקרים אלה אינם ניתנים
להוכחה .רק מי שאינו יכול להאמין בהם -זקוק להוכחות
וראיות ,אולם עצם הרעיון האלוקי חורג ממסגרת השכל האנושי
ומבין כל הנביאים זכה משה רע"ה לבדו לנבואה באספקלריה
המאירה.
שאר בני האדם -פרט למשה רבנו -אינם מכירים את
האלוקות אלא על ידי פעולותיה בבריאה לטובת ברואיה .מי
שכופר בבריאת העולם על ידי ה – :דומה ,אפוא ,לעובד עבודה
זרה :שהרי הכפירה בבריאת העולם מכחישה את הידוע היחידי
שניתן לנו מאת ה/
רצון ה' הוא שאנו נכיר ונודה באמת יסודית זו על ידי
שמירת שבת.
"ביני ובין בני ישראל אות הוא לעולם כי ששת ימים
עשה ה' את השמים ואת הארץ" -נאמר בתורה (שמות ל"א,
י"ז) .לפיכך ,כל מי שאינו מודה בשבת ,הרי הוא עוקר את האות
שקבע ה' .אולם מי תאיש -המאמין בה' באמת ,שירהיב לעשות
מעשה פשע שכזהז!
במה וכתה שבת דוקא שתשמש אות לבריאת העולמו
בשעה שאדם מישראל עובד ,לפי האמור בתורה ,בכל ששת ימי
המעשה וממלא את תפקידו כבן נאמן למשפחה האנושית ,אולם
עם התקדש ליל שבת ,הוא מושך אתידיו מכל מלאכה ,ובעד כל
י
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
י
מנוחה נכונה
הון שבעולם לא יוסיף לעסוק במלאכת חול ,ונח לו במשך כל
היום עד מוצאי שבת ,ותיכף עם יום החול הראשון הוא חוזר
לעבודתו הרגילה מתוך חדות יצירה ,והרי הוא מוכיח בזה,
שכבודו ואהבתו לשבת אינה תלויה בשום דבר; ואינה נובעת
מתוך עצלות או בקשת מרגוע לגוף -בזה הוא מכריז ומודיע,
שלא בכח שכלו ולא בעוצםידו השתלט האדם על אוצרות העולם,
אלא שכל הכשרונות באו לו כפקדון מידי הבורא להשתמש בהם
כפי רצונו יתברך.
אילו היו הכשרונות שהאדם מצטיין בהם ושעליהם מבוסס
שלטונו על החי והדומם ,אילו היו קנינו הוא ולא ניתנו לו
כמתנה מאת הבורא -איזה כה בעולם היה רשאי לקפח אותו
מלמלאות זכות יסודית זו ,זכות העבודה ולהפריעו מלהשתמש
בה 1כלוםאין זה נוגד את הטבע ,להפסיק עבודה מענינת ומושכת
ליום שלס האין בזה משום בזבוז ערכי משק יקרים ,בשעה שבן
אדם מפחית בחלק השביעי את לח עבודתו ללא סבה והכרה? רק
מפני שהיהודי מביט על כשרונותיו לעבודה ,האצורים בתוכה
כעל מתנת ה' ופקדונו – ,משום כך מפסיק כליהודי נאמן לתורה
את עבודתו בערב שבת ללא שהיה ודחיה ובשמחה הוא משליך
מידיו את כלי העבודה מכשירי כחה כמצות ה' ,ואינו מחזירם
לידו עד מוצאי שבת .כך מכיר ומודה כל יהודי שומר שבת,
מדי שבת בשבתה בבריאת העולם ובנצחיות הבורא.
אותה תכונה שיש לה לשבת ,כמבשרת רעיון האלחות
בבריאה ,קובעת לאמתו של דבר ,את אפיה ומהותה של השבת
והיא משמשת,כפי שנראה להלן,יסוד למושג של המלאכה ושממנה
השתלשל מושג המלאכות האסורות בשבת וכל מה שנסתעף ממנו.
וגם זאת :השבת באה להזכיר את יציאת מצרים ,ככתוב
בדברה החמישית שבעשרת הדברות" :וזכרת כי עבד היית בארץ
מצרים ייצאך ה' אלקיך משם ביד חזקה ובזרוע נטויה על כן
צוך ה' אלקיך לעשות את יום השבת" (דברים ה' ט"ו) .כן אנו
מזכירים "יציאת מצרים= בקדוש היום ,כמו שאנו נוהגים להזכירה
בחגים ומועדים .אמנם יש ואף-עבד יזכה לפרקים ליום מנוחה,
הניתן לו מאת אדוניו אם מאהבת הבריות או מתוך אהבת עצמו,
כלומר מדאגה לרכושם אולם ,אף פעםאיןבידי העבד להפסיק את
עבודתו מתוך החלטתו הוא ומתוך מרות רצונה ואף לוא היה העבד
י
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
יא
מנוחה נכונה
ערנה כך ,גם אז היה נשאר עבד משועבד תוך מנוחתה משום
שחסרה לו אותה חרות פנימית ,חרות הנפש ,המאפשרת לטעום
את עונג השבת של נפש זך ונאצל -דבר המשמש סמן למנוחת-
שבת אמתית תוך הרגשת "נשמה יערה" ,כלומר הגברת רגשות
י הנשמה.
נאצלים והעלאתחי
אם אבחנהיצירי עפר ואפר ,שואפים להגיע לאותה מדרגא
נעלה ,הרי אין לנו דרך אחרת להשגת מטרה נשגבה זו ,מאשר
תלמוד תורה .התורה "עץ חיים היא למחזיקים בש' ,ורק היא
מדריכה אותנו לחיי-טעם וערך ,שהם ראויים לשמם .רק מי שכל
השקפותיו חדורות רוח התורה ודרך הערכתה ,רק מי שזקק את
סיגי יצרו בכור התורה ,רק מי שטהר את חושיו ומחשבתו
במעינות התורה -רק הוא ראוי להכתר בתואר הכבהק "יהודי"
ולהיות לעם סגולה .אילם ,כיצד אפשר לחיות חיי תורה בלי
ידיעת התורה? רק מעטים מוצאים להם בימות החול פנאי ורצון
לרכישת ידיעות בתורה ולטפחן .אולם רוב תני האדם ,המתפרנסים
בדוחק ,מסתפקים בכל יום ,בשעה קלה של תלמוד תורה ואין
צריך לומר שרבים הם שאינם מקריבין אפילו קרבן צנוע זה על
מזבח התורה .אנשים אלהחייבים להקדיש את יום השבת ללמוד
התורה ולהתעמק בה ,ללמוד על מנת לעשות ,לשמור ולקיים.
השבת משחררת את יד העובד הכבולה ביצירת ערכים
חמריים ,השבת קוראת דרור לרוח האדם מהמתיחות של ששת
ימי המעשור מתיחות הדוחפת אותו לרכישת קנינים ,להעפלה,
לספוק תאות הכבוד ולדברים כיוצא בהם השבת מזככת את
הנפש מסיגי היצר ומרגשות שפלים שבהם היא נתונה בימות אחול
וכך היא מכשירה את האדם מכל הבחינות ,שיהיה מסוגללעסוק בתורה "המשמחת לב ועינים מאירה" (תפלה לשמחת
תורה) .השבת היא ,איפוא ,סמל החרות וזכר ליציאת מצרים.
ואף בזה עוד לא מיצינו את כל הסגולות הטובות הגנוזות
בשבת קדש.
השבת מעודדת את הרוח ומחסנת את הגוף ומחדשת את
כחהיצירה .היא מאחדת את בני המשפחה ,הטרודים בימות החול,
ומשרה ,איפוא ,שלום בית במשפחה היהודית .שבת היא אותו
היום אמרחיק את דאגת הקיום ומלחמתו -וככה מבצבצים ועולים
בלב כל אדש מישראל רגשות של השתתפות בחיי הזולת ,רגשות
י
י
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
יב
מנוחה -נכונה
אנושיים ואהבת הבריות ,בשבת מרגיש היהודי את עצמו כחבר
לכלל ישראל .השבת ,המצוה לנר על שביתת עבד ושפחה ואף על
שביתת הבהמה ,מחנכת אותנו לצדק ויושר חברותי.
.דברים כאלו
נותנת לנו השבת .איה הנואם שיוכל
לה
וכאו
יתפארת הכלולה בשבת 1איפה עט הסופר
לבטא כל עושר ההוד
שיביע את הרגשות העדינים הפועמים בנו עם בואה של חמדה
"
גנחה זו ,ששבת שמה?
ת
י
פ
ו
ס
ה
ה
ר
ט
מ
ה
ו
ת
ד
ו
ק
נ
ל
המוצא
וכך נעשתה השבת
של
חיי-היהודים .בתוגה חרישית ,בנגוני עצב של הסעודה השלישית,
נפרדת נשמת השבת" ,הנשמה היתרה" ,מן היהודי עם דמדומי
בין השמשות .אבל לפני-עיניו מבצבצת כבר ועולה השבת הבאה.
בימות החול האפורים מקמץ היהודי ~הוצאות כדי לכבד
את השבת במלבושים נאים ומאכלים ערבים .חדור .געגועים
מחכה כל אדם מישראל בששתימי המעשה ,למלאכי שבת ,מלאכי
.השלום .שבת היא יום עונג ושמחה ,לפיכך אין ל
ה.פריע את
(א)
שמחת השבת במחשבות נוגות ובהרהורים עצובים.
לכן עם
כניסת השבת ,מפסיק האבל את אבלותו ואינו נוהג דיני אבלות
פרט לדברים שבצלנתעואר,ה(-כמו תלמוד תורה ועוד דברים ידועים).
בשבת ,אבל מותר 'לו לפתוח .את ארון
אסור לו לעלות
הקודש ,להוציא ולהכניס את ספר התורה ,לא ישב עוד על
ספסל נמוך כבחול אלא על כסאות לבוהים כרגיל .אף האונן,
ישמרנו ה' ,והוא מי שמת עליו קרוב באותו יום -מחויב להבליג
על צערו (ב) ולקיים בשבת כל אותן המצוות ,האסורות על אונן
ביום חול .ולא זה בלבד ,אלא אף באבל של כלל ישראל ,והוא
בזמן של בין המצרים (משבעה עשר בתמוז ועד תשעה באב)
מנוהה שלמה
(א) לכן עם כניסת השבת .ודוקא עם כניסת השבת ולא כאשר
נתקבל אצל המון עם לבטל את האבילות בערב שבת מבעוד היום גדול.
ויאוי[להזהיר ע"ז,, .
(
,
;' ,
'( "
(ב) ולקיים בנקבת, .אולם-אם בשבת אחה"צ -הוא מתחיל להתעסק
י 'אמנות
בעניני הקבובה (בדברות המותרים'!:-בשבת)-,חלים אז עליו דינ
.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מנוחה נכונה
יג
ותשעה באב בכלל זה (ג) אף בימים אלה אין דיני אבלות
נוהגים בשבת .ב"שבת חזון" אפילו כשחלה בתשעה באב ,מותר
ומצוה היא לאכול בשר ולשתות יין
.בימי בין המצרים נכון
להמנע מלברך ברכת שהחיינו על פירות חדשים ,אבל בשבתות
ההלות בימים אלה מותר לברך ברכת שהחיינו( .ד) (אולם,
לפי מנהג אשכנז ,אין מברכים "שהחיינו" בשבת חזון) .אין לנחם
אבלים בשבת כדרך שמנחמים אותם בחול ,שהשבת בעצמה
מנחמת ומרמזת לתקופה של "בלע המות לנצח" ',אלא אומרים
להם ,שבת היא מלנחם ונחמה קרובה לבוא .אולם מן הראוי לבקר
חולים בשבת ולעודד את רוחם בברכה" :שבת היא מלזעוק ורפואה
קרובה לבוא (ה) ושבתו בשלום".
"דרכיה דרכי נועם" -דרך התורה היא הדרך הממוצעת,
דרך המזיגה וההרמוניה .אין מענינה של שבת להגביר ולטפח
רק את כחות הרוח והנשמה; אלא מענינה גם לחזק את הגוף
ולחסנו .משום כך אסרה עלינו התורה לצום בשבת( ,ו) פרט ליום
הכפורים שחל בשבת ואילו שאר הצומות נדחים מפני שבת :או
שדוחים את התענית ליום ראשון הבא ,כמו שבעה עשר בתמוז,
תשעה באב וצום גדליה ,או שמקדימים את הצום ליום החמישי
שלפניה ,כמו תענית אסתר ותענית בכורות בערב פסח ,כשחל
ערב פסח בשבת .ולמה מקדימים את הצום ליום היו משום
שגם בערב שבת אין להחליש את הגוף בצומות באשר יום זה
משמש יום הכנה לשבת .זולתי כשחל צום עשרה בטבת ביום
הששי ,מתענים בו מפני שבו ביום התחיל השבר הגדול של
בת עמנו ,צו ביום סמך מלך בבל לירושלים והביאה במצור ובמצוק
מנוחה שלמה
(ג) אף בימים אלה וכו' .בדרך כלל ,אך יש כמה פרטים
שנוהגים אף בשבת כמו ללבוש בגדים חדשים מר"ח אב.
(ד) אולם לפי מנהג אשכנז וכו' .דברי המחבר ז"ל אמורים
כנראה לאשכנז ממש (המכונה גרמניא).
(ה) ושברנו בשלום .ולדעת הרמ"א אומרים רק עד ורפואה
קרובה לבוא.
(ו) פרם ליום הכפורים שחל בשבת .או תענית הלום על
איזה חלומות המפורטים בשו"ע .ואף בזה יש למנוע בזה"ז.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
יד
מנוחה נכונה
לפני החורבן .בכורים מתענים ביום הששי אם חל בו ערב פסח,
כן מותר להתענות ביום הששי כשהוא יום זכרון לנפטר מפני
(ז) שהם תענית יחיד ("ותענית יחיד אין משלימים אותה כלומר
אוכלים אחרי קבלת השבת לפני התהלת הלילה ,ואילו צום עשרה-
בטבת צריך להשלים).
מצוה להרבות בשבת במאכלי בשר ודגים ושאר מטעמים.
בכל ימות השבוע מסתפק יהודי במועט ואוכל רק לקיים את נפשו
ואילו בשבת מצוה להתענג על מאכלים ומעדנים .ביום הששי
מכינים מאכלים ערבים לכבוד שבת ,ככתוב (שמות ,ט"ו ,ה'):
"והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו" .וכי מי לא שמע את
הספור היפה על "יוסף מוקיר שבת" ,שלמרות עניו הרב היה קונה
לכבוד שבת דגים כאחד הלשירים ,והוא בא על שכרו :פעם מצא
במעי הדג אבן יקרה והיה לעשיר גדול.
כבר במדבר ברך ה' את יום השבת בלחם משנה של מן
שירד בכל יום ששי .מכאן המצוה לאכול בשבת סעודה נוספת,
סעודה שלישית( ,ע" שבת קי"ז)( ,ח) ומן הרצוי לאכלה אחרי
מנוחה שלמה
(י) שהם תענית יחיד .ואנשי מעשה מתענים כל יום ו' כדי
להכנס לסעודת שבת בתיאבון.
(ח) ומן הרצוי לאכלה אחרי תפלת מנחה .ועל כל פנים
צויד לאכלה מזמן מנחה גדולה והלאה ,ולפני זה לא יצא .וכאן מקום
להעיר על הנהוג אצל הרבה בנ"א לאכול בשבת בבקר ארוחת בקר חלבית
רגילה וזה נחשב לסעודה שניה .ובצהרי היום אחר זמן מנחה גדולה
אוכלים ארוחת צהרים עם בשר וכדומה בתור סעודה שלישית .ואם כי
י זה הם
יוצאים' בזהידי חובתם ,מכל מקום לא יפה הם עושים כי עליד
טחשיבים את הסעודה השלישית יותר מהסעודה השניה .וכמו שכבוד יום
קודם לכבוד לילה כמו כן כבוד סעודה שניה ,שאי אפשר לעשותה בלא
פת ,קודם לכבוד סעודה שלישית שלכמה דיעות אפשר לעשותה אף בלא
פת .ואף שבאשכנז נהגו כך (לפי השמועה) בזמן האחרון ,לא היה זה
מנהג אשכנ? הקדמון .ובספרן של קדמוני תקיפי אשכנז ,בהרוקה בסי
נ"ד והמהרי"ל בהל' שבת ,מוכח להדיא שאכלו התבשילים הטמונים,
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מנוחה נכונה
סו
תפלת מנחא .ומכאן גם המצוה לבצוע בכל סעודה וסעודה של
שלש הסעודות בשבת על לחם משנה ,כלומר ,על שתי חלות
שלמות .בעל הבית אוחז שתיהן בידה בוצע את התחתונה (ט)
ומחלק פרוסית חלה גם לבני ביתו .יש במנהגים אלה משום מוסר
נאה ,מחך גיסא מביאה אותנו התורה על ידי הלכות מאכלות
אסוריםודיני טומאה וטהרהלידי פרישות מתענוגי עולם הזהולידי
הכנעת היצרי ומאידך גימא מרוממת התורה את תענוגות החיים
בזה שהיא מקשרת אותם למצוה המשובחת שבתורה ,למצות שבת.
וכשם שאנו מוקירים את השבת במאכל ומשתה ,כך יש
לכבדה בכסות נקיה ומלבושים מהודרים ,בכדי שנביע גם
בחיצוניותנו את תפארת היום וקדושתו .ביום הששי מסתפרים
ונוטלים את הצפרנים לכבוד השבת רוחצים כל הגוף ,לפחות את
הפנים ,הידים והרגלים( ,י) במים חמים ,תוך טפול מיוחד .אחרי
י
מנוחה שלמה
בסעודת שחרית דוקא .וכ"ה ביוסף אומץ ס" תרמ"א .ע"כ צריך ליזהר
לאכל הסעודה הגדולה בתור סעודת שהרית ואחרי הצהרים סעודה שלישית.
(ט) ומחלק פרוסות חלה גם לבני ביתו .ומצות לחם משגה
מתקיימת ע"י ברכת המוציא על שתי חלות שלימות ולכן אם כל אחד
מהמסובין מברד בנפרד על הפ.רוסה שהוא מקבל מבעל הבית הרי לא
קיים מצות להם משנה .על כן החובה שכל המסובין ישמעו ברכת המוציא
מבעל הבית שיכוין להוציאם והם יכוונו לצאת ויאכלו אח"כ בלי ברכה
וזה נחשב להם ע"י הדין של שומע כעונה כאילו הם בעצמם בירכו
ברכת המוציא על לחם משנה .ויש להזהר ולהזהיר ע"ז כי הרבה טועים
בזה לברך בעצמם( .ויש נוהגין שכ"א מהמסובין מברך על ההלה בעודה
שלמה ואח"כ חותך הבוצע לפרוסות).
ה
ו
צ
(י) במים חמים .כי זוהי מ מדברי סופרים .ובזמנינו טועים
רבים ,לחשוב שעיקר המצוה היא הטבילה במקוה ועל כן בימי הקיץ
שטובלים בים הם חושבים שכבר יצאוידי חובתם ,אבל באמת בטלו מצות
רחיצה בחמין ,על כן החובה גם בימי הקיץ לרחוץ עכ"פ פניהם ידיהם
ורגליהם בחמין.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טז
מנוחה נכונה
כן ליבשים לבנים נקיים ואת הבגדים המיוחדים לשבת( .יא)
(אך בשבת חזון נוהגים שאין לובשים בגדי שבת או רק מקצתם).
מי שקנה בגד חדש ילבשנו בפעם הראשונה בשבת .ויחנך כל אב
את ילדיו ,כבר משחר נעוריהם ,להתנהג כך ,באופן שיתרגלו
לראות את השבת כעומדת במרכו החיים.
מנוחה שלמה
(יא) אך בשבת חזון אין לובשים בגדי שבת .מנהג אר"י
ללבוש בשבת הזון אפי חל בט"ב כל בגדי שבת.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
פרק שני
דיני ערב שבת ,תפלות השבת ושלוש הסעודות.
(לשר) וישתחוו לך"'
"הדבק לשחוור
עתיק .פתגם זה מביע יפה את היחס שבין יום ששי ליום שבת.
ערב השבת נטל קב אחד של עשרת הקבים מקדושת השבת
והודה; אף יום הששי מואר באור הזהר של שבת קדש .כבר
ראינו למעלה ,שאין מקדימים שום תענית מיום שבת ליום ששי.
משעת הצהרים ומעלהאין נושאים הספד .מאותה שעהיש להפסיק,
במדת האפשר ,כל מלאכה ומשא ומתן .אין להרבות בסעודה
(במאכלים) ביום הששיי) ולא לצאת לנסיעה רחוקה .מי שצריך
להפליג בים -יפליג ,במדת האפשר ,לכל המאוחר (יב) ביום
השלישי של השבוע .ובשעת הדחק (כגון לדבר מצוה) מותר
להפליג אף בשאר ימות השבוע ,ואפילו ביום הששי .ואם האניה
יוצאת מעם אחת לשבוע ,ביום השבת -מן החובה לעלות על
האניה עוד בערב שבת ולשבות שם כל השבת.)2
41פש8
"והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו" -יום הששי
הוא ,איפוא ,יום הכנה לשבת .ומצוה זו באדם יותר מבשלוחה
לכן על כל אדם מישראל ואפילו מי שיש לו כמה משרתים (יג)
להכין בעצמו דבר מה לסעודות שבת .כמו שמצינו בגמרא שבת
דף קי"ט :רב חסדא היה מחתך את הירק דק דק ,רבה ורב יוסף
-אומר פתגם תלמודי
* )1אחה"צ כב' מרן אבא זצ"ל לא היה נוטלידיו לסעודה( .פ.ב).
1 )2נוהגים לקדש את היום על האניה ואז מותר לרדת ממנה בכדי
לחזור בשבת.
מנוחה שלמה
(יב) ביום השלישי של השבוע .ויש מקילין גם ביום הרביעי.
(יג) להכין בעצמו דבר מה .ומצוה להכין תיכף בבקר ולחזור
ולהכין דבר-מה גם לפגות ערב.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ית
מנוחה נכונה
היו מבקעים עצים ור' חרא ומה מדליק את האם וכף לכבוד
השבת.
מנהג ישראל לאפות הלות לכבוד שבת בבתיהם .ומצוה
זו גוררת אחריה (יד) גם מצות הפרשת חלה( ,נא לא לשכה לשים
מעות "חלה" לקופת עניי ארץ הקדושה) .)3מצות הדלקת הנרות
נתיחדה לחובת כבוד של עקרת הבית אולם גם על האיש מוטל
לסייע במצוה זו עלידי תקון הנרות והיבהובם ,כלומר שידליקם
י האשה,
ויכבה אותם בכדי שיהיו נוהים אחרי כן להדלק עליד
ויזהר להניה על השלחן את החלות (סו) לפני שמדליקים את
הנרות ,שהשלחן לא ייעשה "בסיס לדבר אסור" (עיין להלן בדיני
מוקצה) ויהא אסור לטלטלו ביום השבת כולו .הקיצור :מצוה
על כל אחד ואהד לחשוב בדעתו מה שביכלתו לעשות לשם כבוד
שבת ולשם הסרת כל הדברים העלולים לבטל את עונג השבת.
סמוךל שבת,
(טז) מבזמן שנקבע בלוח לכך,
האשהלילאת הנרותלזא ומאאםוחאי
ינה יכולה -ידליק האיש נרות
מדליקה
השבת( )4יש להדליק ,לכל הפחות שני נרות .אשה שהדליקה
)3מנהגם הי' להפריש לפני הדלקת הנרות צדקה לעגיי א"א
א מי שאינו בביתו כמו סוכנים נוסעים וכן רווקים ,כלומר בחורים
או בחורות שאינם סמוכים על שלחן אחרים ,חייבים אף הם להדליק
נרות שבת בברכה.
מנוחה שלמה
(יד) גם מצות הפרשת חלה .אבל צריך להזהר שלא לברך
אם אין בה כשיעור.
(טו) לפני שמדליקים את הנרות ,ובאר"י יש שאין מדליקים
את הנרות על השלחן אלא על הארון וכדומה ואז אין צורך לשים מקדם
את ההלות על השלחן.
(טז) כאבזמן שנקבע בלוח לכך .בירושלים נקבע המנהג מאז
להדליק 40רגע לפני שקיעת התמה ובת"א וכן בחיפה ובשאר ישובי
הארץ בערך מעט יותר מ 20-רגע לפני השקיעה אבל בעצם זמן השקיעה
יש הפרשים בין ערי הארץ רגעים ספורים ומעט מזעיר .וראוי מאד
למדקדק במעשיו גם בשאר ערי הארץ שלא לאחר זמן ההדלקה מחצי
שעה לפני שקיעת החמה.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מנותה נכונה
יט
פעם שני נרות או יותר -אין לה רשות להפחית מאותו המספר).
ראוי לברך את הברכה" :להדליק נר של שבת" (יז) אחר ההדלקה,
כי עם ברכת הנרות מקבלת האשה על עצמה את השבת ואסור
לעשות אחרי כן איזו מלאכה שהיא ,אם לא התכונה בפרשן
שאינה מקבלת על עצמה את השבת עמ (יח) הדלקת הנרות.
אשה ששכחה פעם להדליק נרות שבת מן הראוי הוא
שתדליק מכאן ולהבא את (יט) המספר הכפול של הנרות ,ממה
שהיתה רגילה מקודם ,או שתוסיף לכל הפחות נר אחד בכל שבת
ושבת .על כל פנים יש לעשות בענין זה שאלת חכם.
משקבל רוב הקהל את השבת (כ) הרי מחויבים כל
בני העיר לשבות ממלאכתם גם בבתיהם (והדברים אמורים
גם באותם המקומות ששם מקבלים את השבת ,בימות הקיץ,
מנוחה שלמה
(יז) אחר ההדלקה .ואם בירכה בטעות למני ההדלקה אעפי"כ
תדליק לאחר הברכה.
(יח) הדלקתן הנרות .ועל כן אחר ההדלקה תכסה בידיה את
הנרות הדלוקים כדי שלא תהנה מאורם לעת עתה ,ותברך ,ואחר הברכה
י זה נחשבה הברכה כאילו בירכו אותה עובר
תסיר ידיה מהנרות ועליד
לעשיית המצוה ,היות ואחר הברכה היא נהנית מאור הנר .ועל כן העיקר,
לכסות בידיה את הנרות ולא את עיניה כאשר יש עושות כן בטעות.
(יט) המספך הכפול .ולרוב הפוסקיםדי במוספת נר אחד.
(כ) הרי מחויבים כל בני העיר ובו /כאן מקום אתנו
להעיר :זמן הלוחות רק מראה מתי להדליק נרות ,ואפילו אם היו
אז כל הנשים מדליקות נרות אין כל הקהל נמשך אחריהן .וקבלת
רוב הקהל שבת נקבע דוקא ע"י אמירת בואי כלה וכו' מזמור שיר
ליום השבת וכו' או אמירת ברכו (במקום שלא נהגו לומר סדר קב"ש)
אם רוב הקהל אמרו את זה מבעוד יום גדול .ולפי האחרונים ,זהו דוקא
במקום שאין רק ביהכנ"ס אחד ,אבל במקום שיש כמה 'בתי כנסיות כל
אחד נמשך אחרי ביהכנ"ס שלו .ובזמנינו באר"י לא מצויים כלל בתי
כנסיות ,זולת בתי כנסיות ספרדיות ,שיאמרו משליוה"ש זמן רב לפני
השקיעה דרובם אומרים אחרי השקיעה והזריזים ביותר כחמש או שלש
דקות לפני השקיעה .לכן אצל האשכנזים באר"י הרי הדין בזה כמו שכתב
הרב המחבר ז"ל לגבימי שנמצא במקום שאין בה קהילה.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
כ
רוחה נכונה
בעוד הום גדול) .ומי שנמצא במקום שאיר גה קהלהל או
בית כנסת שיתנהג לפיהם -עליר~לקבל את השבת (לכל
המאוחר )4זמן מה לפני התחלת שקיעת ההמה וכל המקדים
הרי זה .משובח .)5אחרי תפלת מנחה ,מקבלים פני השבת
במזמורי תרועה ,החל במזמור "לכו נרננה" (תהלים צ"ה) עד
מזמור צ"ט" :ה' מלך ירגזו עמים" ומסיים במזמור כ"ט" :מזמור
לדוד הבו להר בני אלים" .פרקי תהלים אלה ,ששה במספרם
כנגד ששת ימי המעשה ,מדברים על אחרית הימים ,בשעה שכל
העולם נידון לפני ה' .אחר כך שרים "לכה דודות לכבוד שבת
מלכה .אומרים מזמורי תהלים צ"ב וצ"ג" :מזמור שיר ליום השבת"
ו"ה' מלך גאות לבש" -שאף הם מספרים על גבורת הבורא ועל
ימות המשיח ומתארים יום שכולוי שבת ,יום בו יישפטו רשעי
עולם( .אם חל יום טוב בשבת ,יש נוהגים שלא לומר "לכו
נרננה" ויש נוהגים שאיןאומרים לא "לכו נרננה" (כא) ולא "לכה
דודי")[ .בתפלת מעריב אין אומרים "ברוך השם לעולם" .לעומת
זה אומרים "ושמרו בני ישראל את השבת" -ן תפלה שיש בה
משום הכרזה על הברית בין ה' ובין בני ישראל המתגלמת
בשבת] )6אחרי כן מתפללים תפלה בלחש תפלת השבע (שבע
ברכות) ז) לאחר התפלה בלחש אומרימ שלית הצבור והקהל (כב)
)5והמקדים אל יקדים קבלת שבת יותר משעה ורבע (משעות
זמניות) לפגי התחלת הלילה (פלג המנחה).
)6כל מה שכתוב בסוגרים [] נאמר רק לפי מנהגי המקומות
בחו"ל.
)7אם טעה בתפלה והתחיל את של חול ,גומר הברכה שגזבר בה
שטעה ,ומתחיל תיכף של שבת[ .הוספה :ואם התפלל תפילת חול והזכיר
שבת באחת מהברכות יצא .אם החליף תפילות שבת זו בזו ,חוץ מבשל
תפילת מוסף ,יצא .ש.ד].
מנוהה שלמה
(כא) ולא לכה דודי .אלא מתחילים מזשליוה"ש.
(כב) ויכולך בעתידה .ובלא הספיק לגמור שמו"ע עם הציבור
יבקש לו אחד שיאמר עמו ויכולו ,משום דדומה לעדות. .
'
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מנוחה נכונה
כא
"ויכולו" בעמידה .)8אחר כך אומרים (כג) ברכה אחת מעין
שבע -המסכמת את שבע הברכות שנאמרו בלחש בברכה אחת
(אין אומרים "ברכה מעין שבע" במקום שאין בית הכנסת קבוע)
בהרבה קהלות אין אומרים ברכה זו (כד) בשבת שחלה בפסח.
אחר כך אומרימ את פרק המשנה של מסכור שבת" )9במה
מדליקין" הדן במצוות של ערב שבת הנוגעות לכבוד שבת ,ביחוד
במצות הדלקת הנרות( .כה) אף במקום ,שמקדשים בבית הכנסת,
אין אדם יוצא בזה ידי חובת קדוש ועליו ,איפוא ,לקדש בבית,
*וכבר הזכיר הרב בעל מנורת המאור בספרו ששלש הברכות
שבאמצע תפלות השבת מביעות שלשת יסודי היהדות ,ואלו
הם :בריאת העולם במעריב (תכלית מעשה שמים וכף) מתן תורה
בשחרית (ישמח משה וכו') וגאולת המשיח (אתה אחד וכף)
במנחה.
בשוב היהודי בליל השבת מבית הכנסת לביתה הוא מקדם
ב"שלום עליכם" את מלאכי השבת ,המרחפים בכל בית ישראל שבו
שומרים את השבת כהלכתה; )10מודה לה /בתפלת "כי מלאכיו"
על כל החסד שהוא ית' עושה עמו בששת ימי המעשה ועל
מתנת השבת וברכותיה; ב"אשת חיל" הוא מספר בשבחה של
האשה היהודיה ,ומברך את הילדים בברכת יעקב העתיקה ,כמפורש
)8
"ושמרו"].
שלש פעמים אומרים "ויכולו" [וכן יש אומרים שלש פעמים
)9אצלנו בא"י אומרים "במה מדליקין" לפני "ברכו" וגם אומרים
בהרבה בתי כנסת "תפלת רבי נחוניא בן הקנה" (אנא בכח וכו') .לפני
"לכה דודי".
)10עיין שבת קי"ט:
מנוהה שלמה
(כג) ברכה אחת מעין שבע .ואין לכרוע בתחילת ברכה זו
כמו שנוהגים הרבה בטעות ,כי חז"ל לא תקנו בה שום כריעה.
(כד) ולשברן שחלה בפסח .דוקא בשבת א' דפסח אין אומרים
מיהו בהתחיל החזן יגמור כל הברכה.
(כה) אף במקום שמקדשים בביהכנ"ס .באר"י ברוב בתיכנ"ס
אין מקדשין.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מנוהה נכונה
כב
בבראשית מ"ח כ /אחרי כן (יש נוטלים את ידיהם לפני הקדוש,
ן (בו)
ויש שנוטלים את הידים אחריו) מוזגים כוס מלאה )11יי
ומקדשים את השבת .מברך ברכת המוציא וחותך את החלה שסמן
מקודם בסכין משתי החלות ,שהיו מכוסות במפה ,)12ואוכל שעור
כזית (והוא גודל של חצי ביצה) (כז) ומחלק פרוסות לבני ביתא
יצרף לסעודה עניים או רווקים בני טובים וכן אורח שנזדמן
מעיר אחרת שהרי לאנשים כאלה גורמת האכילה בשבת מתוך
בדידות עגמת נפש במקום שמחת שבת .בשעת הסעודה שרים
זמירות ואומרים דברי תורה וכך היא מתרוממת יותר כסעודת
מצוה .בברכת המזון צריך להזכיר "מעין המאורע" דהיינו בשבת
רצה וכר( .כח) אם שכח ולא אמר רצה וכברסיים ברכת "בונא
ירושלים" אומר :בא"י אמ"ה שנתן שבתות למניחה לעמו ישראל
באהבה לאות ולברית בא"י מקדש השבת~ג).
בתפלת שהרית מוסיפים את מזמורי שבת הבאים :למנצח
מזמור לדוד ,השמים מספרים כבוד אל (פרק י"ס); לדוד בשנותו
את טעמנו (ל"ד) "תפלה למשה" (צ'); "יושב בסתר" (צעא) 1
י טוב" (קל"ו) 1
"הללויה הללו את שם ה'" (קל"ה); "הודו לוףכ
"רננו צדיקים בה'" (ל"ג); "מזמור שיר ליום השבת" (צ"ב)
י
ן יקדש על שתי חלות !ויאמר במקום "בורא
)11למי שאין לויי
פרי הגפן" את הברכה "המוציא לחם מן הארץ" .במקרה כזה ,כמובן,
נוטלים מקודם את הידים.
")12ונוהגים בלילה לבצוע על ההלה התהתוגה ,אך יקלב אותה
אליו קצת יותר מהעליונה ,שאין מעבירין על המצוות.
)13אם כבר התחיל בברכה השניה (ברכת הטוב והמטיב) צריך
לחזור לראש ברהמ"ז .אך בסעודה ג' א"צ להזור.
מנוהה שלמה
(כו) ומקדשים את השבת .וגם הנשים חייבות בקדוש.
(כז) ומדולק פרומורזלגזניבירזו.ועי לעיל בהערה ט' שהמסובין
לא יברכו לעצמם המוציא .גם נשים חייבות בלחם משנה ולכן גם הן
ישמעו רק מפי בעל הבית.
(כח) אם שכח ולא אמך הצה .וכן הדין בספק לו אם אמה
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מנותה נכונה
כג
ו"הן מלך גאות לבש" (צ"ג) )14כן אומרים בשבת תפלת "נשמת
כל חי תברך את שמך" )15ובמקום "המאיר לארץ" אומרים "הבל
יודוך )16תפלת שבע ברכות והקריאה בתורה העומדת במרכזה
של עבודת ה' בשבת .אין לשוחח בבית הכנסת ,ביחוד אטור
להפריע את קריאת התורה על ידי שיחה .אדרבא ,יכוון כל
אחד דעתו לשמוע את ה"קורא" (כס) ויחזור אתריו בלח ש מלה
במלה אגב קריאה בחומש .קוראיםלתירה שבעה קרואים (עם בעל
המפטיר -שמונה) ,אולם בשעת הצורך אפשר לקרא לעליות
קרואים נוספים .בשבתות המיוחדות ( -כמו שבת