פרק
שלישי
ל"א המלאכות האסורות,
כוחות איתנים ועצומים ישנם בעולם ,אולם איל לך דבר
איתן ועצום מהאדם .כמעט שאין קץ וגבול לתהום שלטונו .הוא
שולט בעולם הודות לשכלו ומרצולפי רצון הבורא; הודות לזריזות
ידיו הוא יודע לנצל את הכשרונות של היצורים האחרים ולהשתמש
בכחות הטבע.
כיצד אפשר למיין ולהסדיר את העבודות השונות והמרובות
של,האדם על סוגיהן וענפיהן השונים ולקבוע מסגרת וגדר למיני
מלאכות האסורות 1אף כאן הראתה לנו התורה את הדרך .בשעה
שרבבות רבבותאלפי ישראל בנו את המשכן במדבר ,מתוך נדיבות
לב ומסירות נפש למטרה הנעלה והתאמצו בכל כוחות רוחם ,נפשם
וידם לתתביטוי מוחשי ונהדר לאהבתם וליראתם את ה' -בשעה
זו באו לידי בטוי ו"גשמה פעולות האדם לכל מיניהן וסוגיהן.
כאן הושג קנה המדה לקביעת המלאכות האסורות בשבת :כל
המלאכות שהוצאו לפועל בהקמת המשכן ,או שהיו דרושות למלאכת
המשכן -כל אלה אסורות בשבת .את הקשר שבין מלאכת
המשכן לאיסור מלאכה בשבת למדו חז"ל מתוך סמיכות הפרשיות
שבין בנין המשכן וכליו ובין אזהרה על שמירת שבת ההולכת
ונשנית :בפרשת "כי תשא" אנו קוראים "אך את שבתותי תשמרו"
(שמות ל"א ,י"ג) מיד אחרי שצוה ה' את משה להתחיל בהקמת
המשכן ,ובפרשת ויקהל שוב נאמר "וביום השביעי יהיה לכם
קדש שבת שבתון לה'" (שם ל"ה ,ב') משדרש מן העם להביא
נדבות למלאכת המשכן .לפי דעת "ז"ל נסמכו הפרשיות הללה
להודיעך ,שאסור לחלל את השבת בשביל מלאכת המשכןי יוצא,
איפוא ,שכל מה שדרוש למטרה זו נחשב כמלאכה אסורה .מתוך
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ל
מנוחיה נכונה
הנחה זה שכל מלאכה שהיתה במשכן אסורה בשבת -אנומסיקים
שתי מסקנות:
א .רק המלאכות שהין קשורות בהקמת המשכן -נכללו
ם אותן המלאכות שלא הן ולא
בגדר מלאכה לענין שבת;איל
כיוצא בהן עמדו בקשר עם מלאכת המשכן -אינן בגדר מלאכה
אסורה .ב .ומתוך ההנחה הנ"ל הגענו לידי מיון המלאכות
האסורות בשבת .שיטה שיש לה חשיבות מיוהדת ביחס לעונש
המגיע לאדם אם עשה כמה מלאכות בשבת אחת.
וכאן נכון להדגיש ,כשאנו מניחים את המלאכות שנעשו
בבנין המשכן כיסוד לאסור-המלאכה בשבת -אין הכוונה בזה
לצמצם את אסור המלאכה בשבת רק באותן מלאכות המשכן בלבד.
מלאכות המשכן ,ל"ט במספרן ,משמשות א כות ,מיני מלאכה,
שמהם אנו למדים על מלאכות הדומות להן בין אם מצד מהותן
בין אם מבחינת מטרתן ,והן התולדות ואין שום הבדל בין אב
לתולדה בנוגע לאסור .מהה איפוא ,אותו הקו המשותף לכל אותן
המלאכות ,שיוכל לשמש סמן אופייני ושעל פיו נדע להגדיר את
המושג של מלאכת שבת?
לכל המלאכות האלה,אולי פרט להוצאה מרשות לרשות,יש
סמן אופייני אחד :הן משנות את הצורה הקודמת של הדברים
הנמצאים בסביבת האדם ונותנות להם דמות וצורה חדשה בהתאם
לרצון העושה .נזכור נא עתה ,מה שאמרנו בפתח דברינו על ערכה
של השבת שחשיבותה בזה ,שהיא מחדירה בלב כל אדם מישראל
את ההכרה :שלטון האדם בעולם הזה הוא רק פקדון שניתן לו
מאת הבורא ושאין רשות להשתמש בו רק בהתאם לרצון השם-
יתברך .כעת נבין את הקשר שבין מלאכת שבת ובין מלאכת
המשכן ואנו יכולים להגדיר את מושג המלאכה ,ביחס לשבת ,כך:
מבחינת הלכות שבת נחשבת למלאכה כל פעולה ,שבה מתבטא
שלטוז האדם על העולם החי או הדומם בזה שהאדם משנה ,תוך
כוונה תחילה ,צורת דבר ונותן לו צורה חדשה; או שה.וא משנה
את מקומו של הדבר (בהוציאו אותו מרשות היחיד לרשות הרבים
ולהיפך ,או שמעביר חפץ ארבע אמות ברה"ר) .ומנסה בזה להסיר
מעליו את הגבלות קיומו הנובעות ממושג המקום.
בהתאם להגדרהזו נחלק את ל"ט אבות המלאכה ותולדותיהם
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מנרפה נכרנה
א
כיוצא בהם לפי היחסים של האדם לדברים שמחוצה לה לסוגי
ולמלאכה הבאים:
.1מזונותיו של האדם (א'-י"א)
.2הלבשה (י"ב-כ"ד)
.3כתיבה (כ"ה-ל"ג)
למלאכות האלה נוסיף עוד שתי קבוצות מלאכות קטנות:
.4דירה (ל"ד-ל"ה)
.5מלאכות הקשורות באש (ל"ו-ל"ז)
נוסף על כך ,מעין "מאסף לכל המחנות" האסור של "גמר
מלאכה" (ל"ת) ואסור ההוצאה מרשות לרשות (ל"ט) העומד בפני
עצמו .אחר כך ידובר בפרקים מיוחדים על הדינים הנובעים ממושג
מנוחת שבת וקדושתה ,והם; עובדין דחול ,מוקצה ,אמירה לנכרי,
שביתת בהמה ואסור תחומין.
.1מלאכות האסורות מסוג מזונותיו של אדם (א'-י4א).
א*
חרי שה יגדרה
הכשרת קרקע לזריעה ובכללה
סלוק כל דבר המונע גדול הצמח*
מלאכה זו כוללת :כל חפירה בקרקע או עשיית חריץ
במכשיר ,כגון מחרשה ,מעדר ,מגרפה ,מקל ובדבר כיוצא בהםז
(מא)
מנוחה שלמה
(מא) במכשיר כנון מחרישה .אף בחורש ע"י מחרישה חשמלית
החורשת בעצמה והאדם רק מכוונה ומוליכה חייב
סי' ל"ו.
חטאת .חזו"א אור"ח
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
לב
מנוחה נכונה
שוא סלוק _אבמם1
שריפת אומת
זבול
קןע
היק
י
ת
ו
צ
י
ב
רי
סמ
סלוק ק
קרקע העוממת לזריעה
ם
ה
ב
א
צ
ו
,יניר ודברים כי
מןסק~
נקוז ,כלומר ,יבוש אדמה רטובה ע"י תעלות ,שווי גומות (שווי
פני אדמה ,כגון להשפיל את התל ,או למלאות את החריץ או את
י
החור)( ,מב) פזור חול ,אפר וכיו"ב; טאטוא גינה; משחק
הילדים בכדורים הקטנים ע"ג קרקע .משחק "הקריקט" וכיוצא
באלה
בי זרועדץ וגדרה כל פעולה ה מ ב א ה
גדול או נביטה של צמחים או ה מ ס עד 3לגדולמי
י
י
לידי
מלאכה זו כוללת :פיזור או השלכת זרעים של הציר או
נטיעות גרעיני פירות וכיו"ב באדמה הראויה לזריעה וצמיחה
(אף בעציץ -אסור); זמור (גזום) עצים ושיחים; שריית,זרעים
(מג) השקאת
שונים במים כדי שיתרככו ויהיו יפים לנביטהי
מנוחה שלמה
-
(מב) פזור חול אפר וכיו"ב .ולכן אסור לפנות בשבת בשדה
גיר שנחרשה ועומדת לזריעה דהוששים שיבוא להשוות גומות .אסור להזיז
חול או עפר בשדה אפילו הובא לשם ממקום אחר .מותר לגרור מטה כסא
וספסל ע"ג קרקע .וגדולים ביותר ,וכן חבית כבידה שבודאי עושים
חריצים ,רק ברצפת דירה מרוצפת במקום שרוב בתי העיר מרוצחן.
אבל מותר להוליך עגלת ילדים (במקום שיש עירוב) אפילו ע"ג חול.
(מג) השקאתן צמחים ואילנות .עיין בהוספות עפ"י פסקי
חוו"א בגוף הספר ד"ה מותר .בעיה מיוחדת יש
ולפעמים גם ברזים המשקים במלוא התנופה למרחוק וע"י סגירתם גורמים
שלפני הפסקת הזרם מטפטפים המים סמוך לברז או לממטרה במקום
שעדיין לא הושקה עד כה .אם קיים חשש כזה הרי אסור לסגור את
הממטרות והברזים .גם עציצים נקובים ושלא נקובים .שבבית .אסור
בסגירת ממטרות
להשקותם.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מנוחה נכונה
לג
צמחים ואילנות; (מד) נטילת ידים (מה) במים על גבי זרעים,
צמהים או דשא (מז) העמדת פרחים או פקעות במים (מז)
או ההלפת המיםי(בשבת שבתוך חג הסוכות (מח) אסור מאותו טעם
להוסיף מים לכד שבו נמצא הלולב ,או להוסיף מים למרור (הסה)
בפסח) הברכת אילנות והרכבתמ נכוש או בעור עצים ביער-
עבות כרי שהשאר ייטיבו לגדש,
י זפות העצים ,הסרת הזחלים
וכיו"ב.
י
על פי פסקי הצן איש
אסור לכסות את המ ש תל1ת שבגנה בשבת ,אין הבדל
אם מכסה אותן בשקים או בחלונות וכיו"ב 1כמו כן אסור להסיר
את המכסה מהן בשבת .לוזה אסור אף אם אין בדבר השש
מאהיל) .ויכול לתקן מע"ש באופן כזה ,שלא יכסה את המשתלות
לגמרי אלא ישאיר מקום צר פתוח לכניסת האויר.
מותר לפתוח את ברזי הה ש קאה ,בשדה או בגנה,
בערב שבת קודם הדלקת הנרות ולהשאירם פתוחים כל מה שצריך.
וקודם שיסגור הברזים ,יסגור את הברז של הצנור הראשי ,המספק
מים לכל הממטרות ,כדי שלא יגבר לחץ המים בצנור אהד הנשאר
ה הוא גורם להשקאה מוגברת,
פתות ע"י שסוגר את השני,כיבי
וזה אסור .ונכון להחמיר ולסדר שהצנור המשקה בגן יצא מהצנור
ולא יהא שום קשר והשתלבות בינו לבין הצנור המספק
הראשי
מנוחה שלמה
(מד) נפילות ידים במים .ובמקום שהצינור מקערת הרחיצה
או מהמסבה נשפך לשדה או לגינה אסור בהחלט לשפוך מים לתוך קערה
זו וליטול שם ידיו .גם אין לאכל ולשתות בגינות מחשש שישפוך מים
על גבי הזרעים.
(מה) במים .וה"ה שאר משקין.
(מז) העמרת פרחים .שנפתחים .ואם אינם נפתחים יש מתירים
אם המים מוכנים בכלי .ויש אוסרים .וכמו כן אסור לשים זרעי בצל או
%ל וכדומה בכלי מלא מים בכדי שיפתחו.
(מז) או החלפות מים .וכמו כן הוספתמים.
(מח)
טירחא.
אסור מאותו פעם להוסיף מים.
עיקרו הוא משום
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
לר
מנוהה נכונה
'
.
מים לבית ,כדי שלא יפעול בפתיחת הברז בבית ובסגירתו,להגברת
הלחץ שבצנור ההשקאה .ואם א"א לו לעשות זאת ,יזהר עד כדי
כמה שאפשר שלא להשתמש בברז שבבית כל זמן שברזי ההשקאה
פתוחים.
י
ג .קצ רה יגדרה כל פעולה המביאה לידי עקירת
דבר אורגני ממקום גדולו (הן בכלי והן בידים בלבד).
מלאכה זו כוללת :קצירת או נקיפת חציר (עשב); קטיפת
פרחים שבירת ענפים מן עץ או תלישת פירות ממנו או מן שיח
(הן מן הגדלים בשדה והן -בעציץ); (מט) טלטול עציצים
שנטיעות גדלות בהם לקלטת כמהין ופטריות-ממקום גדולם אפילו
אם הם גדלים על הקירי רדיית חלות דבש מן הכוורתי עקירת
אבר מבעל הי וכיו"ב.
ובאסור מלאכה זאת נכללות המלאכות היכולות לגרום
לאסור של עקירת חלקי צמחים .מטעם זה אסור לעלות על אילן
ואפילו להשען עליו( ,או לתלות בו דבר מה*) מחשש שמא יתלוש
ממנו ,מאותו טעם אסור גם לרכב על גבי בהמה או להשתמש
בה באופן אחר ,כגון להשען עליה ,או לנסוע בעגלה שהבהמה
מושכת אותה -וכל זה אסור מחשש שמא יחתך זמורה מן עץ.
כן אסור לטלטל או לנענע פרחים מחוברים בקרקע (נ) כדי להריח
בהם.)1
י
י
)1והדברים המנויים כאן אסורים גם מטעמים אחרים ,כמו מחמה
שביתת בהמה ,עובדין דחול ומוקצה כמו שיתבאר בסיום הספר.
מנוחה שלמה
(מט) מלמולעציצים שנסיעות גדלות בהם .אף עציצים שחית
נקובים בכלל .וכן אסור לתלוש מהם .אבל פרחים המונחים באגרטל עם
טים מותר לטלטלם.
(נ) כדי להריח בהם .אבל עצם ההרחה מותרת ,אם לא בפירות
העומדים גם לאכילה,
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מנוחה נכונה
לה
עכ"
ד.
ךר וגדרו כל פעולה שיש בה משום קבוץ
גדולי קרקע מפוזרים לעשות מהם יחידה או צבורי0י
מלאכה זו כוללת( :נא) לקיטת פירות( ,נב) עצים ,גבעולי
קש ,פסות ניר וכיוצא בהם לשם הסקה או מטרה אחרת כן אסור
לאגוד פרחים לזרים ולעשות נקבים בפירות( ,נג) דגים ,פנינים
וכיוצא בהם ולחרזם יחד כדי שיתחברו לגוף אחד.
י
ה .דפקטדק תדרה כל פעולה שיש בה משום פרוק
ופרוד גדולי קרקע מחבורם בתרמילם הטבעי או בשאר
חלקים שלהם.
מלאכה זו סללת :דישת כל מיני תבואה מהשבית ,ואק
הבדל אם הדישה נעשית ע"י מחבוט או מחבטה ,נרגלי בהמה או
בידי אדם .מאותו טעם אסור לפרק ולהוציא את הפולים מן
השרביטים ואף פצוח אגוזים ,שקדים ודברים כיוצא בהם אסורים
בשבת( ,נד) פרט למפצח בכדישיאכל תיכף.כן אסורלסחוטענבים,
(נה)זיתים,לימונים וכיו"ב לתוך הכלי(.כיצד יעשה מיץ לימונים1
ישים מקודם סוכר לתוך הכלי (נו) ואח"כ יסחט את מיץ הפרי על
מנוחה שלמה
(נא) לקימת פירות .נמקות גידולן (סי' ש"מ ס"ט) ומלח ממקום
מהצבתם (שם) אבל שלא במקום גדולם מותר (ס' של"ה ס"ה) אם לא
בחצר שאז מותר רק כשאוכל מיד (שם).
(נב) עצים וכו' .ממקום גדולם או שנתפזרו בחצר.
(נג) דגים .בזה אפשר להקלכי אין עיקר אסור עמור אלא בגדולי
ןל
קרקע.
(נד) פרם למפצח בכדי שיאכל תיכף .דהיינו ממד הקליפה
הרגילה לא הירוקה ויזהר שיוציא את האגוז מתוך הקליפה ולא להיפך.
(נה) זיופים לימונים .וכל מיני פירות שסוחטים אותם לשתיית
' ",(1
המיץ.
,
(נו) ואח"כ יסחב את מיץ הפרי על הסוכר .ובסמוך
לאכילה ,וזה מותר בכל הפירות ובלבד שהמיץ יגלע בסוכר או בשאר
אוכל אבל אם רבה המיץ על האוכל הדבר אסור.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
לו
מניחה
נכונה
(מ) האף חליבה בכלל אותה מלאבהי) .כן אסור לעשות
חי חבורה שותתת דם (חוץ לצורך רפף אדם בשעת סכנה,
הלסבועכלר"
(נח) ואף מילה בזמנה ,והוא ביום השמיני ללדה ,מותרת בשבת).
כן אסור לרסק שלג או ברד לחתיכות קטנות בכדי שיצאו מהם
מים( ,אבל מותר לתת חתיכות קטנות של קרח או שלג לתוך כוס
מים והן נמסות מאליהן( ,נט) בתנאי שרוצים לשתות את המים
מיד)( .ס) ואסור לזרוק כדורי שלגו (מא) כן אסור לעשות קרח
מלאכותי ודברים כיוצא בהם.
)2עיין בפרק "אמירה לנכרי" על דבר זה.
מנוחה שלמה
(נו) ואף חליבה בכלל אותה המלאכה.וי
ק ע"י גוי מותר
(ס' ש"ה ס"כ) או לחלוב לאיבוד על הקרקע או לתוך נוזל המשחית
את החלב( .ועי' בגוף הספר הוס' הזו"א).
(נח) ואף כוילה בזמנה .דהיינו אם התינוק נולד (הוצאת
ראשו!) בשבת שעברה בזמן שהוא ודאי שבת ולא ספק והוא מ30-35-
רגעים לאחר השקיעה בער"ש עד נקודת השקיעה למחרתו בשבת לפנות
ערב .תינוק שגולד בשבת ע"י ניתוח קיסרי אסור למולו בשבת הבאה.
(נט) בתנאי שרוצים לשתות את המים מיד .ואפשר להקל
אפילו אם רוצים לשתות לאחר זמן.
(ס) ואסור לזרוק כדורי שלג .עיקר האיסור הוא עשיית וגיבוש
הכדור.
(סא) כן אסור לעשות קרח מלאכותי .בזה יש מקילים כיון
דאינו עושה בידים.
סחיטת בגדים הבלועים משאר משקין אסורה משום דש .אבל רק
אם צריך למשקין ההם ,ואם לא צריך להם אין בזה איסור תורה .ובבלועים
ממיס אסור משום מלבן אף אם המים הולכים לאיבוד .ולכן ברז חבית
יין הכרוך בפשתן הרטוב מיין וכדומה אסור להדקו לחבית אם יזול היין
הזה לתוך ההבית.
אם צריכים לעשות זריקה בשבת (במקום המותר משום רפאה)
צריך ליזהר שלא למשוח את מקום הזריקה לפגי הזריקה בצמר גפן הטבול
באלכוהול או יוד ,וכמו כן אםצריך למשוח בשאר מקומות בגוף,אלאישפכו
הנוזל על המקום ישר מהבקבוק ואח"כ ינגבו עם צמר גפן יבש .ובמקום
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מנוחה נכונה
ז
על פי פסקי חזון איש
(עיין מה שכתב המחי ז"ל על חליבה) :ובשעת הדחק,
שקשה להשיג גוי ,יהלום לאבוד ,כלומר לקרקע או לתוך איזה
נוזל שהחלב נפסד ברגע שנכנס לתובה אם הנוזל הוא מוקצה
(עיין פרק ה') צריך להכין הכלי עם הנוזל מע"ש ולהוליך את
הבהמה לשם ,ואם לאו ,מותר להביא את הכלי עם הנוזל אל
הפרה .בין כך ובין כך החלב מוקצה (עיין דף ל"ו) [אם חולב
לנוזל יזהר מאד מאד שלא יקח דבר המטכן את הנפש,כי קרוב
וקל להחליף את החלב הזה עם חלב אחר ויכול חו"ח מי שהוא
לשתותה]
אסור לסחוט תפוזים ,אשכוליות ורמונים ,ואף על סוכר
אסור ,היות שלא נבלע כל המיץ בסוכר.
דיעךקךה
ו-ח .זרייה ,בריךה
והן כל
פעולה ,הנעשית בעזרת דבר מה ,שיש בה משום הבדלה
והפרדה בין דבר טפל ואינו רצוי לו ,לעיקר ורצוי לו
כעת.
וכאן יש מקום להבדיל שני מקרים( :סב) הבדלת פפולת
מן האוכל ,כגון להוציא פירות מתולעים מן פירות טובים -אסור
מנוהה שלמה
שלא ישמעו ,יש להורות דלכל הפחות ישימו את הצמר גפן הטבול על
מקל ולמשוח את הגוף ע"י אחיזת המקל .יין או שאר משקים שנשפכו
על המפה אסור לגררם בכוח מהמפה.
(סב) הבדלת פסולים מן האוכל .דיני ברירה נוהגים גט בשאר
דברים כגון בגדים או ספרים וכלי אוכל וכדומה ומותר רק להוציא את
החפץ הנצרך לו סמוך להשתמשותו ,ובתנאי שימשוך את החפץ
הנצרך מבין החפצים האחרים ולא יזיז את האחרים אנה ואנה
כדי להוציא חפץ זה .דוגמא לכך :כשרוצים לברר מצות שלימות
ללחם משנה מתוך חבילת מצות אסור לחפש ע"י הזזת מצות עליונות
ממקומם כדרך שעושה בחול ,אלא צריך למשוך את המצות הכגלימות ישר
מהחבילה .אם דבר זה בלתי אפשרי מוטב לבטל מצות לחם משנה מאשר
לעבור על איסור ברירה ששייך כאן אף שהמצות הם מין אחד מכל מקוט
חשיבות המצוה אחשבה למצות השלימות כאילו הן מין שני .באופן זה
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
לח
מניתה
,
נכונה
בהחלט
י ואילו לברר את האוכל מז הפסולת ,באופן שהפסולת
תשאר -מותר ,בשעה שרוצים,תיכף לאכול ובתנאי שלא יברר
(.סבו) בכלי המיוחד לכך (נפה וכיו"ב) ולא ישאיר ממנו מלאי
לסעודה אחרת,
מלאכה זו כוללת :נפוי קמח וכיוצא בוז ברור פירות
וכיו"ב( ,סג) סנון משקים עכורים; הוצאת קסמין זבובים או
חתיכות פקק מתוך משקין .)3מטעם זה אסור לקלוף כל מיני
ירקות ופירות ,ובו אסור לשטוף הדברים הנ"ל במים (סד) פרט
למה שצריכים לאותה סעודה .אסור להסיר את השומן מן המדק
או את הקרום (שמנת) מן החלב )4כן אסור לחבץ או לגבן (עיין
גם כ"ד) ,להוציא את הדבש מהלת הדבש וכיו"ב.
)3
אולם אם מוציאים גם משהו מן המריקין עמהם -מוחד.
" )4אם מתכוון לאכול מיד ,והוא מסיר מלמעלה את השמנת מותר,
אם משאיר קצת ממנה על ההלב ,ואותו הדבר ,אם מוציא משהו מן_ החלב
עם השמגת.
מנוחה שלמה
אם חסר לו רק לחם אחד ללה"מ יכול לשים את כל חבילת המצות לפניו
אם יודע שיש בתוכה מצה שלימה .ולפי"ז צריך ליזהר לא לערוך את
השלחן בשבת בבקר ,אלא לכל היותר כחצי שעה לפני האוכל ,כי לצורך
עריכת השלחן מוציאים מהמגירה כפות ומזלגות ומסדרים כל דבר לחוד
על השלחן וזה מותר רק סמוך להשתמשות שהוא כחצי שעה .ספרים או
כלים המעורבים יחד אסור לסדרם כל אחד על מקומו המיוחד.
(מבז) בכלי המיוהד לכך .ואיסור יש אפי' בכלי שאינו מיוחד
לכר.
ם
י
ק
י
ת
ו
כ
ן
ו
נ
ס
עכורים .וצריך ליזהר שלבלי שבתוכו מונח
(סג)
תמצית הטה לא תהיה בעין מסננת סמוך לפיו המעכבת את יציאת עלי
הטה וזה אסור אף סמוך לאוכל כי זה נקרא בורר בכלי.
(סד) פרם למה שצריכים לאותה מעודה .זה מועיל רק
בקולף ,אך לשים לתוך מים כדי שתשקע הפסולת וכו' אסור גם סמוך
לסעודה .את הפירות והירקות המקפידים לאכל בלי שטיפה מעפרם צריך
לרחוץ מערב שכת ,ואם שכהו אפשר להקל לרחוץ ע"י שטיפה מהברז.
צריך ליזהר שלא לרוק או לשפוך מים במקום שהרוה מפזרו,
משום זורה.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מנוחה נכונה
ט
י
ט .מח נה וגדרה כל פעולה שיש בה משום חלוקת
קרקע לחלקים דקים לשם נוחיות שמושם.
גדולי
,
ה
ט
ח
,
ה
א
ו
ב
ת
שעורא וכיוצא
מלאכה זו כוללת :טחינת
כגון
בוס שחיקת פלפלין או קפה במכונת טחינה או במכתשת( 1סה)
אסור לטחון (למעך) לחם נוקשה ,מזרת ,תפוחי אדמה ,או גבינה
במגרדת או בכלים אחרים המיוהדים לכך .לבקע עצים לקיסמים,
לשפשף רסיסי טיט ורפש מהבגדים .לשוף מתכת .מאותו טעם
אסרו חז"ל להכין תרופות בשבת או להשתמש בהן וכל מעשה
רפואה ,מחשש שמא יבואו לידי שחיקת סממנים( .)5פרט לחולה
הסובל כאב גדול ביותר מותר לעשות דבר-מה עפ"י רופא מומחה).
כן אסור לפטם בהמות בשבת.
י
יי ל שה ~גדרה כל פעולה שעל ידה מתחברים
ומתדבקים חלקיקים דקים באמצעות משקין לגוש מוצק
אחד.
מלאכה זו כוללת :לישת בצק או אפילו גבול בלבד ,והוא
יציקת משקין על קמח ועל דברים כיוצא בו בכדי שתעשה
מהם בלילה .כן אסורה רחיצה בסובין; ואסור לשים מים לתוך
המורסן שהוא מאכל בהמה ,)6ודברים כיוצא בהם – .כשחל ליל
)5אולם בשביל חולה מסוכן לא רק שמותר להכין תרופות בשבת,
אלא אף מצ1ה לעשות הכל מה שנחוץ מסבת הסכנה בכדי להציל
נפש מישראל.
)6צריך ליזהר מאסור זה ,כשמכינים מאכל לבהמות או לתרנגולות
בשבת.
מנוחה שלמה
(סה) אסור למחון (למעך) לחם נוקשה .ובזה אפשר להקל כפי
ס" שכ"א סי"ב .וכמו כן אסור לחתוך ירקות אופירות דק דק רק מעט עבה
וסמוך לסעודה .אבל בשר וביצה מותר לחתוך דק דק לצורך אותו היום.
שחיקת פירות כגון בננה וכר אסורה אף סמוך לסעודה ומותרת רק על
ידי שנוי ,לתייגו בידית המזלג.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מנגזה נכונו:
מ
הסדר בשבת מכעים את החרוסת בערב שבת,
מקים את החן לתוך הכלק
אושיתני
(מה
זמניי /נבעיך
יא.
ל ,בבל" רכזגךן שגדר !צותן
המלאכות הוא פעולה המשנה ,באמצעות חום משבר
,שלהבת עץ ,גחלת ,גז ,חשמל ,וכע"ב) חמרים ודברינו
מאיכותם הקודמת למצב מבוקשי
.
(הרבא אנשים טועים וסוברים ,שאסור בשול בשבת קשור
באסור הבערת אש ,ושכל אסור הבשול בשבת נובע מן אסור
ההבערה .וטעות גדולה היא בידם! אסור בשול כשהוא לעצמואינו
קשור לאסור הבערה שעליו ידובר בסעיף ל"ו ,אף שיש ביניהמ
נקודות מגע כמו שנראה להלן .אסור להדליק אש אפילו שלא
לצורך בשול ,כשם שאסור לבשל באמצעות חוס אפילו אס האש
הוכנה מערב שבת).
מלאכהזו כוללת :כלמיני אפיה( ,סז) בשול ,צליה ,טגון ,הן
מנוחה שלכם?
ן לתוךהכלי .וצריר ליזהר כשעושימ בשבת
(סו) מקודם אתהיי
סלט ביצים עם שמן לשים את השמן מקדם בצלחת ריקה ולשים לתוכו
כן כל מיני אבקות הנמסות במים אסור לעשות בלילה עבה (חיי"א
את הביצים המרוסקות (ביצים מותר לרסק כדרכם אם אין בהם שמן)
עם בצל חתוך בחתיכות מעט גדולות ולערב כל זה לאט לא בכח .כמו
כלל ס"ט סעיף י"א) ואף בבלילה רכה ישנה ממת שעושה בחול שאם
נותן מקדם המים יתן מקדם האבקה (סי' שכ"א סי"ד) ולעשות לתינוק
אבקת חלב אם אי אפשר לשנות וגם אי אפשר לעשות בלילה רכה מותר
לעשות מעם מעט אף כדרכו .אך צריך ליזהר שלא יערה חמין מכלי
ראשון על האבקה.
(סז) לנישול .יש להבחין בין כמה סוגי חום לענין בישול בשבת.
א) כלי ראשון העומד על האש או אפילו לאחר שהורד מהאגן ועדיין
היד סולדת בו .גם קילוח העירוי מכלי כזה לכלי אחר נחשב ככלי
ראשון בשעת קילוחו .ב) כלי שני .מאכל ומשקה שהוצאו מכלי ראשון
וגיתנו בכלי אחר ועדיין היד סולדת בהם זה נקרא כלישני .לדעת הרבה
פוסקים הרי דבר מאכל שהוא גושי נחשב ככלי ראשון כל זמן שהיד
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מנוחה נכונה
מא
על האש ממום הן בתנור שהוסק (כגון תפוחי-טגח) ,אסור לשים
דברים שקלים להתבשל ,כמו תבלין( ,סח) בתוך משקים רותחים,
או להיפך :לערות (ליצוק) את הרותחים על דברים כאלה כגון
קפה טחוןז) ,קאקאו (סט) וכיוצא בהם .כן אסור לערות חלב קר
לכוס קפהרותחין ,)8ואסור לבחוש מאכלים רותחים בכף המבשליטו
)7גם על תמצית תה וקפה מותר לערות מים רותחים רק בשעה
שהתמצית חמה [
.והרבה מתיריו בפושרת].
* )8והרבה מתירים.
מנוחה שלמה
סולדת בו אפילו הועבר לכמה כלים .ג) כלי שלישי נקרא מה
שהועבר מכלי שני לכלי אחר ועדיין היד סולדת בו .חמור מהכל הוא
כלי ראשון ששייכים בודיני בשול בכל האופנים וקל ממנודין כלי שני
שרק דברים קלי הבישול מתבשלים בו .כמו כן בלל בידינו אין בישול
אחר בישול כלומר דבר שנתבשל כל צורכו אין על בישולו השני אחר כך
חיוב ואפילו נצטנן כבר מבישולו הראשון .לדעת הרבה פוסקים לא
נאמרה קולא זו אלא בדבר יבש ולדעת הרבה פוסקים אף בדבר לח כמרק
וכיוצא .אף לדעת הפוסקים המקילים בזה יש שינוי כל שהוא מיבש ללח.
ביבש הדבר מותר אף בנצטנן כולו ובלח כשעודנו פושר (וכל זה אם לא
פוגעים בדיגים של שהיה והזרה שיבוארו לקמן) .ואף שאין בשול אחר
בשול יש לדעת הרבה פוסקים בשול אחר אפיה או אפיה אחר בישול בין
ביבש ובין בלח.
(סח) ברזךך משקים רושלים .ומלח שן פירורי פת ומצה
וכדומה צריך להחמיר מלשים גם בכלי שני (הוא כלי שנתן בתוכו מרק
חם מהסיר) כל זמן שהיד סולדת בו .וכמו כן יש עוד דברים רבים קלי
הבישול שאסור לתתם אף בכלי שני .דבר גוש רותח המונח בצלחת דינו
ככלי ראשון כל זמן שרותח.
(סט) וכיוצא בהכן וק"ו על עלי טה שלא נתבשלו .אבל מותר
(וכן יש לנהוג) להכין תמצית טה קפה או קאקאו מערב שבת ולתתם
בשבת בתוך כוס מים המין שהוא כלי שני .ומי שנותן אבקת נס קפה
בכלי שני אין למחות בידו( .וזה דוקא בגס קפה מכיון שכבר התבשל
בבית החרושת).
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מב
.
מנוחה נכונה
להתיך ע"י חום חמרים מוצקים (כמו חמאהישימה מתכת' ,נעוה
חמו"ב) .אין לשים עצים לתור ת
שיתיבשוי אסור לחלט
ותנ.ורמיכודבי
שים ,צמק,
ברותחין מאכלים .רכים( ,כגוןפיר
בשר
כבוש במלח או בשר מעושן ,דגים מלוחים אר דגים מעושנים
) .)9
וכיו"ב
ה,
ים
אחרי כל האמור למעלה ,אפשר ,שיגיעולידישמשוארל
-:האם
עלינו לאכול בשבת רק מאכלים קרים בלבד?
ל
ו
כ
א
ל
בשבת
אולם אין הדבר כך! לא רק שאיננו מחויבים
רק מאכלים קרים ,אלא עד כמה שאפשר( ,עב) מצוה עלינו
להתענג בשבת על מאכלים חמים .)10
.
)9כשמדיחים כלים ,שאכלו מתוכם( ,ע) במים רותחים'כדי להשתמש
בהם עוד באותה השבת ( -עא) אין-לערות את המים על הכלים ,אלא
יתנו מקודם את המים לתוך כלי גדול אחר ,כגון קערה גדולה ,ואח"ם
ישימו את הכלים העומדים לנקוי לקערה .מטעמים אהר~ם רצוי גם בימות
החול לנהוג כך "[ .כוונת הרהמ"ח זצ"ל בתור מורה הוראה מנוסה ,היתה
כפיה"נ למנוע התהוות שאלות חמורות של תערובת בשר בחלב ע"י
עירוי .פ.ב].
)10בפרק הזה וכן בפרקים אחרים לא שגיתי מהמטבע על אף
שהדברים לפעמים אינם הולמים את התנאים בא"י ,הואיל ואני מקוה,
שהספר יהיה נפוץ גם בחו"ל*.
מנוחה שלמה
(ע) במים רותחים כדי להשתמש בהם .ונאו יש יהעיר
כי אסור להשתמש בשבת במים חמין היוצאים מהדוד החשמלי (אף שהוא
אינו בפעולה) כי עלידי יציאת המים החמים נכנסים בדוד באותו שיעור
מים קרים המתחממים במיס ההמים שבדוד.
(עא)אין לערות את המים על הכלים .רצוי תמיד ליזהר עד
כמה שאפשר שהכלים והכוסות שניתנים בהם מאכלים ומשקאות חמים
מכלי ראשון יהיו עד כמה שאפשר יבישים ונגובים מכל לחלוחית; אפנם
אין להקפיד בזה לאחרים כל כר.
(עב) מצוה עלינו להתענב בשבת על מאכלים חמים .כאן
מקום להעיר על כך שבזמן האחרון התרבו כאלה הסולדים מאכילת.חמין
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מנוחה נכונה
מג
כיצד נוכל ,איפוא ,להכין מאכלים חמים לשבת 1עלינו
להתחשב בשני קשיים:
ק
י
ל
היות ואסור להד
אש בשבת ,מאין לנו אש בוערת1
אםכי עומדת אש לרשותנו ,הלא אסור להשתמש בה לצרכי
בשול כמ"ש לעיל.
(עג) ובכן מדור חמין בשבת
כיצד7
התשובה שבידינו להתגבר על שני הקשיים האמורים:
קיימת אפשרות להשתמש באש:
א) .בימות החורף בשעה שהתנור מוסק מסבת הקור (עיין
סעיף ל"ו להלן שבו מדבר על "הבערה") (חמום).
מנוהה שלמה
בשבת מטעם שלדעתם זה מזיק לדרכי העיכול ולבריאות והשתרש דבר
זה אפילו אצל אנ"ש הנקראים חרדים במלא מובן המלח .ואין הם מרגישים
כלל שדעות כאלו של ערעור ופקפוק על מנהגי ישראל מדור דור יכולים
לגרום ח"ו לחורבן והריסת התורה והדת והרי הרמ"א בסי רנ"ז מ"ח פוסק
דמצוה להטמין לשבת כדי שיאכל חמין בשבת כי זהו מכבוד ועונג
שבת וכל מי שאינו מאמין בדברי החכמים ואוסר אכילת חמין בשבת
חיישיגן שמא אפיקורוס הוא ,עד כאן( .וידוע שהצדוקים' ר"ל גילו
פנים בתורה שלא כהלכה בבאור הפסוק לא תבערו אש בכל
מושבותיכם ביום השבת) ,ובודאי שאם היה דבר זה מזיק לבריאות
לא היו קדמונינו קובעים את זה למצוה וקוראים על זה עונג שבת כי
דרכיה דרכי נועם .ואף שהם אומרים שענין