שבו ת
חיי
רשימה ביאונרפית
מחיי הרב הגדול הייך ביבךפלך
רב ורופא מברלין
מאת יב
פנחס ביברפלד
מהדורה שלישית
תשרי תשכ"ה
זצ"ל
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
המקור
הרב הגדול ר' חיים ביברפלד זצ"ל נולד לאביו הר.ה"ג רבי
אברהם זצ"ל ביום ב' דר"ח חשון לשנת תרכ"ה בעיר ברסלוי.
אבי זקנה הרה"ג ר' צבי הירש ביברפלד זצ"ל ,היה בזמנו ממונה
נאמן על מכירת המלה מטעם הממלכה ,בעיירה בורק בקרבת ליסה
במחוז פזזן ,שהיה אז שייך לממלכת פרוסיא .ר' צבי הירש זה
יצ
ק עוד מים עלידי הגאון רבי יעקב מליסה זצ"ל ,בעל "נתיבות
המשפט"; ונמנה על תלמידיו המובהקים.
אמו של ר'חיים היתה מבית מוגדן ,משפחה וותיקה מברסלוי
המיוחסת אל בעל "מגן אברהם" (הבאור לשולחן ערוך אורהחיים),
ן הנ"ר אברהם מגומבינן זצ"ל.
מי
נעורים בברסלוי
ר' חיים בילה את ימי נעוריו בברסלוי ,עיר מולדתהילמד
בבית המדרש הישן דשם .כאן ספג לקרבו את קרני השמש
האחרונות של גאוני קדם שהורו שם ,וישב לרגלי הג"ר גדליה
טיקטין זצ"ל ,נכדו של מרן ו" אברהם טיקטין זצ"ל בעל "פתח
הבית"( ,פירוש למסכת פסחים) .ר' גדל" כיהן אז כמרא דאתרא
ונודע לתהלה ביהודה ע"י מלחמתו הנמרצת נגד אברהמ גיגית
ממיסדי תנועת הריפירמה בגרמניה ,המכונה בפי הרבנים בשם
"אגני" .ר' חיים ,אשר היה עד למלחמת קודש זו בימי נעוריו
.
הרכים ,נתמלא כבר אז רוח קנאה לדבר ה' ,ולהלן נראה שאף
בכל ימי חייו יצא כגבור דרוך לקרב להגנה על עמדות היהדות
החרדית ,ולהתקיף את המהרסים והמחריבים מבית ומחוץ .כן
למד הגמ"ח אצל הגאון ר' יוסףלייב פדר זצ"ל,דיין הקהלה ,בעל
מחבר ספרי "אומץ יוסף" על אורח חיים ה,יוסף אומץ" למשניות.
(אין להחליף ספר זה עם קובץ מנהגים שהופיע בפרנקפורט מקודם,
תחת אותו השם) .דרך הלמוד בבית המדרש הנ"ל היה זה שהופץ
ע"י תלמידי הגאון מווילנה בליטא ונקלט גם בין כתלי ביהמ"ד
בברסלוי.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
קח
שנות חיימ
בערך עד גיל עשרים למד בעיקר גפ"ת ,ולא פעם סיפר לנו
שהוא ואחיו נשארו לבדם בביהמ"ד ,עת רוח הזמן נשא את כל
בני גילם לגימנסיות ,והרבה מהם אף יצאו לתרבות רעה .בשל
כך זכה ר' חיים למהלך השכלה שונה מזה של הרבה מבני דורו
בגרמניה ,והצטיין אחר כך בין רבני ארצו בלמדנותו המופלגת,
בבקיאותו ובחריפותו
)1 .
בית המדרש היש בהיידרויטרגאסה
בשנת תרמ"ד ( )1883נענה אביו לבקשת ביהמ"ד הישן ברחוב
היידרויטרגאסה שבמרכזה של ברלין ,והיה להם לרב .המוסד הזה
התקיים קרוב למאתיים שנה .בשנת תק"ד ( )1744נורתה אבן
הפנה ,כנראה ביזמת הג"ר דוד פרנקל זצ"ל ,בעל "קרבן העדה"
ו"שיירי קרבנן על הירושלמי ,דבה של ברלין.
ייכתב זאת לדור אחרון ,שכמאתיים שנה (תק"ד -תש"ד)
עמד ביהמ"ד בברלין על מכונה שתפקידו העיקרי היה להרביץ
למודי גפות ברבים .משך זמן זה מלכה שם שושלת זהב בלתי
פוסקת של רבנים גאונים גדולי תורה ,ששמשו לרוב גם רבני
הקהלה .ביניהם היו :ר' מאיר שמחה ווייל זצ"ל ,אחרון לתואר
"רב ראשי לארץ קורמארק"; הר"ר אלחנןרוזנשטיין זצ"ל ,מתלמידי
רבי עקיבא איגר זצ"ל וחבר ברבנות העיר עם הרב החכם ר'
מיכל זקס זצ"ל .אחרון רבני המוסד היה רן חיים זצ"ל .המוסד
היה עצמאי כאגודה רשומה בממשלה ,ובלחי תלוי בקהלה .כתלמידים
למדו שם :הגאון רבי עזריאל הילדיסהיימר זצ"ל (שהיה אח"כ גם
רב מרצה בביהמ"ד הזה) 1הר"ר שלמה קרליבך זצ"ל ,אשר כיהן
אחר כך כאב"ד בליבק( ,גם בנו הר"ר יוסף קרליבך הי"ד ,אב"ד
האחרון לפני מלחמת העולם השניה של הק"ק המפורסמות המבורג
ואלטונת (אה"ו) ,למד שם זמן מה) ,והריר מאיר ליהמן אב"ד
במאיבץ ,מיסד ה"איזראליטע ,השבועון ההרדי הראשון הידוע
בגרמניה .חיבר גם הרבה ספורים לנוער ולעם וידע להלביש צורה
)1לא כאן המקום להאריך על הסבות שהכריחו את רוב מניינה
ובניינה של היהדות החרדית בגרמניה ללכת בדרך הסלולה של השכלה
רגילה בבתי הספר בעלי תכנית ממשלתית .להלן מוכח ,שהדבר היה מעין
"עשה שהזמן גרמה".
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
שנות חיים
קט
מודרנית של ספור מושך את הלב ,על דברים עתיקים בעניני
יראת שמים ומוסר.
כשנתמנה ר' אברהם ביברפלד לרב ,היה בית המדרש הזה
מרכז התורההיחידי בברלין שנשאר לפליטה אחרגזירת הריפורמה.
נזכיר פה פרט אחד ,אופייני להווי הזמן והמקום :כל הגבאים
הסכימו בשעתם לבחירת ר' אברהם לרב ,מלבד ר' דוד שטרוק
ז"ל (אבי הצייר המפורסם ר'חיים אהרן הרמן שטרוק ז"ל) שהיה
אחד העסקנים המסורים בין חרדי ברלין .רגיל היה אז הדבר,
שהגבאים היו מעניקים לרב מתנות כסף לפורים כחלק ממשכורתו.
ר"א סרב לקבל את הנוהג הזה והחזיר תמיד את הכסף לשולחיו;
אולם מר' דוד קבל ,לבל יתפרש הסרוב כנקימה ונטירה על דבר
התנגדותו לבהירה .ויהי כי קרבו ימי ר"א למות ,ויקרא לחתנה
הרה"ג ר' גריפון לנגה זצ"ל ,מי שהיה זמן רב מנהל הגימנסיה
החרדית בפרנקפורט ע"נ מיין מיסודו של מרן ר' שמשון רפאל
הירש זצ"ל ,ויאמר אליו" :בארון הלזה תמצא מספר גדול של
מטבעות ,הלא המה המתנות ששלה לי ר' דהי ,שכל השנים לא
החזרתים מן הטעם הידוע .והנה אנכי על גבול עולם האמת ,מכאן
ואילך יאמין לי שלא מחמת טינה מחזיר אני אותם ,קוס
והחזירם לו".
למודי חול
ר'חיים הצעיר הלך אחרי אביו לברלין ,ומשגמר הכנה קצרה,
נכנס שם לגימנסיה בהיותו כבר כבן עשרים (תרמ"ה .)1884 -
מקץ שלוש-ארבע שניס עמד בבחינות הבגרות הממשלתית
בהצלחה .בשנות תרמ=ז -תרנ"א (-1886י )1890למד באוניברסיטה
ונסמך בתואר "דוקטור" על סמך מחקר (,,דיסטרציה") על דוד
ראובני.)2.
ביה.מ"ד לרבנים מיסודו של ר' עזריאל הילדימהיימר
באותו הזמן נכנס הגר"ח לביהמ"ד לרבנים ובזמן קצר נמנה
על תלמידיו המובהקים של מיסדו ומנהלו מרן הנ"ר עזריאל
)2הוא הוציא את המקור העברי של יומן הגמיעה לא' דוד ראובני
בנוסח מוגה ומתוקן ,תרגם אותו ללועזית והוסיף לו מבוא והערות משלו.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
שנות חיים
קי
הילדיסהיימר זצ"ל .כאב התהלך ר"ע עם תלמידיו וידע את נפש
כל אחד מהם .והרי סיפוראופייני לזה :ר'חיים נפל פעם למשכב,
ועד שלא החלים לגמרי הגיע אחד הצומות .בו ביום התאספו
התלמידים כרגיל בביהמ"ד לשמוע את השעור .נפתחת הדלת
ונכנס ר"ע,ידו האחת מחזיקה את הגמרא ,כדרכו בקודש,והשנייה..
מלוא הספל קפה חם.היו התלמידים תמהים ,והוא עוברבין שורות
הלפתלים ,וניצב לפני ר' היים ,באמרו :ברצוני שלא תצום הפעם.
אמנם חוששני שתצום בכל זאת ,לכן הבאתי את הכוס ,שתפר
את התענית לאלתר.
הבריו ורעיו הטובים מביו חובשי ביהמ"דהיו :הרבניםהגאונים
הר"ר פנחס כהן זצ"ל ,מי שהיה אח"כ חבר נשיאות אגודת ישראל
העולמית( .ברית ידידות איתנה נכרתה אז בין שניהם למשך כל
ימיחייהם .ובמותם לא נפרדו :שניהם מצאו את מנוחתם האחרתה
זה על יד זה בהר הזיתים); רבני הקהלה הר"ר עזרא מונק זצ"ל,
והד"ר מאירהילדיסהיימר זצ"ל .עםשני אלה נתקשר בקשרי רעות,
ושלשה אלה,עיצבו אח"כ את דמותה התורנית של הקהלה "עדת
ישראל" בברלין .אף ההיסטוריון המפורסם הרב רן מ .שטרן זצ"ל
היה מידידי נפשו והקדיש לו אחד מספריו.
באדר תרנ"ד נסמך לרב בידי ר"ע .כתב הסמיכה מענין מכמה
בחינות ,לפיכך אצטט ממנו שורות אחדות:
…נתגדל על ברכי התורה …מפי אביו הנחמד והיקר מאד".
רי שגמר החכמות הנצרכות לע"ע ,בא לבית מדרשנו
ואח..
ותלמודו בידו ,והקדיש עתותיו לתורה ולתעודהז השכים
והעריב בביהמ"ד ,ולן בעמקה של הלכה …ואחרי היותו בבית
מדרשנו עמד בנסיון כנהוג אצלנו ,בין בכתב ע"י ג' שאלות
ותשובות ,בין בע"פ בכל דיני או"ח יו"ד ואה"ע וקצת דיני
חרס ,ומצאתי את שאהבה נפשי קולע לשערה ולא יחטיא…
יורה …ידין…
קרלסרוה
חת"י
רע"ה
שנים מספר עשה אח"כ כרב בביהמ"ד בקרלסרוה בדרוםגרמניות
הוא היא אהוב על נער וזקן והרביץ תורה ברבים .בהערה למאמר
בקורת שפרסם באותו זמן כתב ,שמחובות משרתו גין השאר,
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
שנות חיימ
קיא
להורות .ארבעתם שעות גמרא לשבוי .עם זה לקח חלק פעיל
בעריכת ""אידישה פרסה" (שבועון .שהופיע בברלין) ,ותרם כשעט
בכל שבוע מאמר אחד (ראה להלן) .בהיותו בקרלסרוה הוציא את
החוברת" :בתי הרפוס העבריים בקרלסרוה ודפוסיה'.)3.
שיבה לברלין
ן בבי"ד של ר' עזריאל הילדיסהיימר בק"ק
אחר כך נתמנהדיי
"עדת ישראל" בברלין .בשנת תרנ"ט ( )'1899מתעליו רבו המובהק
והחביב מרן הר"ר עזריאל זצ"ל ,וזמן מה אח"כ התפטר ר"ח
ממשרת הדיין .הוא היה בעל אופי עצמאי ,עבד ה' ולא עבד
עבדים ,שונא הנף ,תמיד תוכו כברו ומעולם לא ידעה לשונו לדבר
חלקלקות .משראה את מצב הרבנות שירד פלאים ,בהיות הרבנים
תלויים בדעת "אריות הקהלה" ,החליט ללמוד חכמת הרפואה (וההא
אז כבן ל"ו שנה) ,כדי ליהנות מיגיע כפיו ולא להיות תלוי בבשר
ודם .ובמתכוון מחר לו דוקא מקצוע הרפואה :התפתחותה ושכלולה
של חכמת הרפואה גררו אחריהן הרבה שאלות הלכתיות שדרשו
מפותריהן שעור קומה למדני ומומחיות מדעית גם יחד )4 .הודות
לכשרונותיוהמצויינים הצליה בזמן קצר מאד להסמך כרופא מטעם
האוניברסיטה בברלין (שנת תרס"ד )1904 -והתחיל מטפל בחולים
שם .את התואר "דוקטור לרפואה" לא רכשבזין ההוא ,כי ,לפי
דבריה הכסף הדרוש לרכישת תואר זה היה נחוץ לו יותר למטרות
אחרות ,כי הוא עמד אז לשאת אשתה
ביתו
באותו פרק זמן נשא לו יאשה בת .טובים ,מרת פרומט
דויטשלנדר ע"ה .אביה ,הרב ר' נתנאל דויטשלנדר ,היה רב ומ"מ
בבית הכנסת "אהבת רעים" בברלין ומנהל הת"ת (,,רליגיונס-
שולה") של "עדת ישראל" שם בנו של הרה"ג שמואל דרטשלנדר
י
)3
מחקר זה הופיע בהמשכים בירחון הביבליוגרפי לר"ח ברודי
זצ"ל ,ואה"כ כהובלת ספודת ,קרלסרוה תרנ"ח.
)4טעם זה קבלתי מאת הר' פנחס כהן זצ"ל.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
שנות חיים
קרב
מעיר פוחוף ,שהבר את ,הסבר "מראה הלבנון" על שיר השירים.)5
על שמו נקרא נכדו העסקן האגודאי הידוע הר"ר שמואל דויטש-
לנדר זצ"ל ,שהיה ממחוללי רעיון "בית יעקב" (חנוך חרדי לבנות)
ומנהל מרכו "קרן התורה" בווין ,גיסו של ר'היים.
אשתו ילדה לו חמשה בנים ,מהם למדו ולימדו בבית הספר
של צעדת ישראל" (ראה להלן) וכולם עושים באימה רצון קונם.
כל מכיריה הללוה בגלל צניעותה ותורת מסד שעל לשונה .בחכמה
היתה צופיה הליכות ביתה ,ואישים מכל ;קצווי היהדות החרדית
בגרמניה נפגשו שם באווירה של רוחניות נבחרת ,כמו רן יצחק
ברויר ,הרב ד"ר יוסף קרליבך ויבלחט"א הרב ד"ר אליהו (ליאו)
יונג ורבים רבים אחרים( .השווה את מאמרו של הרב ד"ר יוסף
קרליבך זצ"ל בירחון "די לאויבהיטטה" אשר נכתב לרגלי יום
הולדת ה 70-של ר'חיים ביברפלד .מאמר זה שימשלי בבחינות
רבות דוגמה לקונטרס הזה).
הרופא
כאמור התחיל ר"ה מטפל בחולים וכמעט עד סוףימיו התמסר
למשלחידוזה .רביםהיו השוקדים על דלתותיויום-יום .לא מעטים
היו גם החולים העניים שהגיש להם עזרה רפואית חינם אין כסף,
ולעתים סיפק להם עוד צרכי רפואה מכיסה משמת אביו הרה"ג ר'
אברהם זצ"ל ,נתבקש לרשת את מקומו בתור רב לביהמ"ד ב-
היידרויטרגאסה .הוא נאות לבקשה זו ,ותנאיהתנהשיורשהלהמשיך
בטפול חולים ,בגלל הטעמים הנ"ל .וכאחד מגדולי קדם הרביץ
תורה ברבים ,למד ולימד ,והיה עם זה לאחר הרופאים הידועים
בברלין ,לבני ברית ולשאינת בעב.
וזכורני עוד בימי שלטון הרשע( ,בשנת תהת"ז) ,משנאסר
על הרופאים היהודים לטפל בנכרים ("אריים") ,התגנבו אליו מהם
בסתרי לילה בהתחננם שיטפל בחליים .אף חכמתו זאת עמדה לו
)5בו הוא מתווכח כבר אז עם מבקרי המקרא וטופח על פניהם.
אף הוא תרגם את ספר המדות (אתיקה) לאריסטו ללשון הקודש.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
שנות ח.יים
קיג
לברר הרבה שאלות הלכתיות הכרוכות בעניני רפואה ,הגאון רבי
דוד צבי הופמן זצ"ל מזכיר תכופות הוראותיו והערותיו בספרו
"מלמד להועיל" לשו"ע -אבן העזר .הרגה חולים פנו אליו לפני
הצומות בדבר היתר אכילה ,וכלל זה נקט בידו :אם התענית הלה
להיות "נדחה" ,נטה הוא לחומרא ,ואילו כשהצום במיעדו -הקל.
וכך(-היה
:יהודי הפונה אלי בשאלה לאכול ,למשל-,בטי באב
ומי
אע
= לב יודמרת נפשו ,ובודאי מן הראוי למצוא "קולא= לו .אבל
בגנדחה"' ,הקהל מזלזל ובכל מיחוש קטן הריהן ,מבקש היתר -ג
"מפני שקל אתו לזלול.ביה" = ועל כן עלי להחמיר .ולפרו ל"
שפעם ערב יום הכפורים נעור כל הלילה כמעט ועיין בסומקים,
למצוא היתר -אכילה לאשה הרה שפנתה אליו בדבר זא.
ואף גם זאת בהיותו רופא לא פסק פומיה מגירסא .שח לי
החכם הרב ר' בנימין מנשהלוין זצ"ל בעקל
א.וצר הגאונים" שלמד
"ת
ביע
ם בדבר
אז בברלין :אם פנית לר'חיי
ד
ע
ו
מ
,
ה
ש
י
ג
פ
ל
יש
,
י
צ
ח
ו
אשר השיב לך "תב.וא אלי הלילה בשתים
אז אהוה פנוי"(
ויבלח=ט הרה"ג ר' אריה לוין נעי ,מנהל בישיבת _"עץ חיים"
בירושלים סיפר לי :עשיתי פעם בברלין לרגלי מחלה .ובקרתי
אצל רופאים .יעצולי לסור גם לרופא ד"ר ביברפלד .אמרתי "אלכה
ואראנו בטרם יצא לפעלו השכם בבוקר" .משבאתי למעון הרופא
מצאתיו ,והוא יושב מוקף אחוזת מרעיה ואברכים בני תורה,
בהרצותו בפניהם שעור גמרא בכתובות .משגמרפניתי אליו לגלגל
עמו בדברים בקושיה לתוספות במקום .עוד אני מרצה את הקושיה
לפניך ,והנה "חטפה" מידי ואמר לי תרוץ לאלתר.
. .
על .מקרה דומה מסרלי הג"ר ראובן כ"ץ זצ"ל,מי שהיה רבה
הראשי שלל פ"תן הרומאים בארץ מגוריו דאז לא יכלו להבחין אצל
הרבנית ,אשתו הראשונה ,אם הכאבים שלה מקורם בדלקת קלה
הניתנתלריפוי בדרכים הרגילות ,או אם אלההיו סימנים של מחלה
רצינית המצריכה ניתוח .באין יועץ ועצה נסע .הרב כ"ז עם אשתו
לברלין לשם התיעצות עם רופאים בעלי שם עולמי .אך גם המה
לא יכלו להכריע .לכן אמרו לו להתקשר עם ד"ר ביברפלד" .מאחר
שהזהירו אותי שהרופא הרב מקפיד מאד על דיוק השעה הקבועה
לראיון" ,כך -מספר הרב כ"ץ" ,הקדמתי לבוא לביקור ,אשר נקבע
בערב-
לשעה 4.אחרי הצהרים
-שבתו אבל עד -כמה-רגעים לפני
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
שנות חיים
קיד
הזמן לא היה עדיין הרופא בביתו ,אלא בדיוק נמרץ בשעה
הופיע ,כפי שנקבע .מסרתי לד"ר ב .שישנם חילוקי דעות בין
הרופא למחלות פנימיות הפרופסור רוזנהיים ובין הפרופסור ישראל
המנתח המפורסם .המנתח סובר שהמהלה צריכה ניתוח ,ופרופי
רוזנהיים טוען שאין צורך בזה .על זה הביע הד"ר ביברפלד את
דעתו :יש אשר שני רופאים מומחים פנימיים ,אינם תמימי דעה
בענין סולה מסוים ,ויש אשר שני מנתהים יביעו דעה מנמדת על
מקרה מסויםו אבל נדמה לי שרופא פנימי ורופא מנתח ,כלומר
הפרופסורים רוזנהיימ וישראל ,יוכלו לבוא להסכמה במקרה של
הרבנית כ'ץ .אבל במקרה שלא ,נקוט כלל זה בידיך"" :לכה
כישראל בכל מקום"ו כך ענה הרב והרופא ד"ר ביברפלד .ויהי
כאשר אמר כן היה תוך התיעצות נוספת החליטו באמת ,שאין
צורך בניתוח ,והרבנית כ"ץ חיתה עוד עשרות שנים בבריאות.
מימיו לא מש מאהלה של תורה .ואף גם בהיותו עטור בתארי
השכלה אקדמאית ,שמעטים בין יהודי גרמניה הגיעו בה לשיעור
קומתו ,ניכרו בו תמיד רישומי ביהמ"ד הישן בברסלוי ודרך הלמוד
של רן עזריאל זצ"ל ,והם הם שהטביעו את חותמם על דמותו
4
י
הרוחנית.
העדה החרדית "עדת ישראל"
הרבה מבין אלה הדוחים כאן בארץ ישראל את רעיון היציאה
מהקהלה הכללית ויסודן של עדות תרריות מפררות ,מודים הם
שבימים ההם רבמקום ההוא היתה העדה הנפרדת מבצר חיוני
במלחמת התנופה נגד המתבוללים ,בעלי הריפורמה ,שכפרו בתורה
הכתובה והמסורה ורצו לשכח את זכך ירושלים ואמונת המשיח
מקרב עמנו ח"ה רן היים ראה ברעדת ישראל" בברלין את ראש
מאווייו ושאיפותיו .הוא לא חשך מעצמו ומן ולא מרץ למען הרים
את דגלה ולפתח את מוסדותיה ועניניה (שני בתי כנסת ,מקוה,
בית ספר עממי ותיכוני ,שחיטה ,השגחה על המסעדות וחנויות
המכולת ,בית חולים ובית עלמין) ועסק בצרכי צבור לשם שמים.
לא ניסה במאומה לנצל את השפעתו הרבה על המוסדות ,שהרבה
מהםהיו מעשיידיו להתפארו לטובתו הפרטית .מכל עבודתו לבית
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
שנות חיים
קט'ו
"חולים לא נהנה ,ובהיותו רופא מוסמך ומקובל סרב לקבל שם
משרה איזו שהיא.
בית הספר
אבל לבוועיניוהיו תמיד נתונים לילד טפוחיובין המוסדות:
לבית הספר .ברלין ,עיר מוצא ההשכלה של בן מנחם (מנדלסון)
וסיעתה מקום בו תפשו המתבוללים את רוב העמדות החשובות
בחייםהציבוריים של היהודים ,מבהינה כללית ,בירה מפוארת בלב
אירופה ,שופעת לרוב תענוגות העולם הזה ,רוחניים ,כביכול,
סואנת ורועשת תמיד מהמולת
וגשמיים ,גסים ו"עדינים"ו
עי
יאחת האוניברסיטאות המפורסמות
חיי שעה ,מקום משכנה של
שבעולם ,עיר שפתחה בפני היהודים את כל שעריה כמעט :הלא
הם שמשו בה יועצי מיניסטריונים ,מנהלי בתי חולים עירוניים,
עורכים ראשיים לעתונים וכדומה ,מי פילל שבעיר זו יתקיים
ויחזיק מעמד כסלע איתן מוסד תורני חינוכי שבכוחויהיה להציל
את הנוער של שארית ישראל מפני השמד הרוחני?!
קומץ של עסקנים מבין העדה החרדית הרהיב עוז בנפשו
לקחת עליו את המשא הכבד של הקמת בית ספר חרדי ,ובראשם
עמד ר' חיים .הקהלה הכללית ,בעלת מאתים אלף חבר בקירוב,
לא השיגה מה שביצעו בהצלחה אנשי העדה החרדית שמספר
חבריה היה כ 2000-נפש .וכה הוקמה הגימנסיה החרדית הראשונה
במדינה ,שכחה היה יפה לערוך בחינות בגרות ממשלתיות
("אביטורהע) .ר"ח עשה לילות כימים לנהל ישיבות ולדון בבעיות
הכרוכות בפתוחו הרוחני והכלכלי של המוסד ולנצל את כל קשריו
עם פקידי הממשלה הגבוהים ועם ראשיה של היהדות הברלינית
לכל זרמיה ,כדי להשיג את הרשיונות והכספים הדרושים לקיום
בית הספר .והעולה על הכל :הוא בעצמו לקח שם חלק בהוראת
למודי קודש (גמרא ,אורהחיים עם מגן אברהם והיסטוריהיהודית).
התלמידים התרשמו מאד מאישיותו היחידה במינה :יהודי משלומי
אמוני ישראל ללא סדק וקרע בלב ,תלמיד חכם מופלג ,ועם זה
אדם בעל השכלה מודרנית עמוקה ורחבה .מבין לרוח הדור -
ויראת כבודו עליהם .וכל זאת עשה מבלי לקבל משכרת כל
שהיא משם.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
שנ.ות חי.ים
קטו
אוץ ישראל
.
יחסו החיובי לארץ ישראל לא נבע מתוך הכרה פוליטית
גרידא על "שאלת היהודים" .בתור עורך של עתון ידע הוא את
שאלת היהודים על בורייה ,אולם ידוע ידע גם זאת -כי לאלוקים
פתרונים! )6הוא אהב את ארץ ישראל כחובבי ציון בכל דור ודור,
מן הראשונים ועד האחרונים .חיבת הארץ היתה לו אחת אמרות
הנעלות :התורניות.,כמ
ו יראת חטא ואהבת הבריות .הוא קיבל
שפע יניקה.מכח כחה.של היהדות החרדית בגרמניה שלפני מנדלסון,
הוא ינק עוד מן השיתין ,אהבתו את הארץ.היתה כאהבת הבן אל
אמה והוא שאף לבניינה מתוך קיום מצות ישוב ארץ ישראל.
בהתאמל לכך .נעשה הוא נשיא "כולל הח"ד (הולנד-ודויטשלנד)
פקידים ואמרכלים" בברלין ,אשר תפקיד ,קרן זו היה לרכז את
תמיכת מדינות אלה במוסדות הארץ הקדושה ,ונתמנה גזבר הכבוד
של בית חולים "שעריו .צדק" בירושלים,ו היה פעיל בהנהלת
ה"עזרה" ,ארגון למען-התישבות בארץ ישראל )7 ,ובענודה המיסדת
של אגודת ישראל בקטוביץ (תרע"ב) היה .הוא בין הראשונים
..
.
שנבחרו לועדת ארץ ישראל,
ועם כל .זאת מאלף החבה פרט אחד :פעמ שגרו לו ידידיו
אתרוג -מארץ -ישראל ,לימי החג ,אבל הוא נמנע מלברך עליה
בגלל החשש של מורכב .פרט זה מרכיח לפי דעתי ,שאהבת התורה
על כל דקדוקיה ופרטיה קדמה אצלו לאהבת הארץ ,שאף היא,
כאמור ,הכתה בלבו שרשים עמוקים.
לתפז .השבת
כארץ ישראל מבחינת המקום ,כך היא השבת מבחינת הזמן:
התרכזות והתגלמות .ול הרגשות קדושה ורוממות הנפש .קוש?
בל יתואר היה בדבר ,ליצור בברלין-של-התחלת-המאה-העשרים-
למנינם אוירה של שבת-קודש ,תוך טרטור המכוניות ורעש הרכבות,
רעם המכונות וזמזום מכשירי החשמל שנסרו תמיד בחלל אוירה
,
)6יאה להלן :מאמר בקורת על "מדינת היהודים" להרצל.
)7בכל כובד אישיותו לחם ר'חיים נגד תמיכתן של קרנות
במוסדות עליית הנוער ,אשר כידוע שלחו ילדים מבתי היהודים מברלין
לקבוצים בלתי דתיים בארץ ישראל ,וחונכו גום ברוח הכפירה .ה"עזרה-
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
שנות-חיים
קת
של עיר חרושת גדולה זה בתוך אטמוספרה של גשמית ואלתית
שאפפה את המקום הזה ,העמיד ר' חיים אפריון כבוד לשבת
המלכה בברלין כראוי לה .אין כאן הכוונה רק לשבת בארבע
אמות ביתו; הרוצה לקבל ולו אך מושג קלוש על כד ,יעבור על
הפרקים הראשונים של הספר "מנוחה נכונה" .שאל אותי הרב'הגאון
רבי ש .ז .אוירבך נ"י מירושלים ,ראש ישיבת-קול תורה ,בעל
מחבר "מאורי האש" ,שהתפעל במאד מהפרקים האלה" :איך אפשר
הי' לכב' מרן אבא זצ"ל לחוג בכרךגויי כזהאת השבתבאופןההולם
את ההווי ההסיחי שבעיירה יהודית נידחת?!" ובאותה שבת ,שבה
נפטרה אשתו האהובה (כ"ב טבת תרע"ה) ,צוה הר"ח שלא לשנות
במאומה 'מסדרי היום הרגילים בדבר זמירות ועונג שבת .הבלגתו
למען קדושת השבת על יגון עולמים היתה בשעתה לשיחה בפי
כל מכיריו ורואיו ,שהיו עדים להרריה ולאהבה הטהורה והצנועה
ששררו בינו-לבינה משך השנים שחיו יחד עלי אדמות.
י חובת עצמו בלבד; אלא דאג
אבללהוא לא הסתפק ביציאתידלשמירת שבת קודש בחוגים רחבים של עירו .וארצו .שנים 'רבות
עמד בראש הארגון "שוחרי שבת" (ו"שומרי שבת") בברלין.
למעלה ממאה סניפים נוסדו בכל רחבי גרמניה ובמקומות אחדים
אורגנה לשכת עבודה שתפקידה היה להמציא מקומות עבודה
לשומרי שבת .כן הוציא ירחון "השבת" ,שר"ח היה עורכו ושהופיע
כמה שניס (החל מתרס"א) בברלין .ירחון זה שימש בטאון .לכל
עניני השבת (השקפות ,הלכה ,חוקי הממשלה ,משרות פנויות לש"ש
וכו') ,הארגון הוציא גם שורת חוברות שביניהן הופגע '(מספרי)8
הספר "הלכות שבת" שזכה לפרסום גדולבין חרדי גרמנ?ה',ושינורגם
לעברית לראשונה בירושלים ת=ש בשם "מנוחה נכונה" ע"י .בנו,
כותב טורים .אלה .נוסד גם מפעל יחיד במינו בשם "פאהג
את,
אוסף גרוטאות וכלים משומשים שבו העסיקו האומנים..ובעלי
מלאכה ט"מ .בתקון חפצי שמוש ובמכירתם .כל הפעולה הברוכה
והמסועפת הזאת נתאפשרה הודות לפעילותו ומסירותו של הנ"ר
'
חיים.
ארגון נוער "מונטיפיורי"
"קו מיוהד בתכונתוהיה אהבתו ומסירותו לנוער .בשנת תרמ"ד
( ,)1894בהגיע 'סיר משה מונטיפיורי לשנת חייו המאה ',נוסדה
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
שנות חיים
קיח
בברלין "אגודה ישראלית להשתלמות הנוער על שם מונטיפיורי".
אגודה זו התקיימה כ 15-שנה ללא ערך מיוחד .ואולם משעה
שהתחיל הוא לטפל בה ,והודות למסירותו ולבינתה נעשתה האגודה
למרכז רוחני בשביל הנוער החרדי בברלין .ודאי שסידר הרצאות
ושעורים אבל לא הסתפק באלה .לפני רוחו רחף כבר אז מעין
רעיון של הנועת נוער על בסיסאידיאולוגי- – – .
– -במעט האמצעים שהיו ברשותו השכיל ליצור באגודהבית ועד בשביל רבים מן הנוער הנאמן ,שרצה לא רק בהשתלמות
בלימודי היהדות אלא גם בריעות ובשיחות רעים בשאלות העומדות
ברומו – – -של עולם .והוא ,החרדי הקיצוני ללא פשרה ,היה
הראשון לטיולים וגם לשעשועים .הוא הניח את היסוד לספריה
רבת-ערך ,והוא שדאג לתפלה בצבור בהתחשבות מיוחדת בצרכי
הנוער .הוא העמיד את כל אישיותו לשרות האגודה ,וכך נעשה
לא רק למורם של רבים כי אם גם למדריכם ולמחנכם 1למי
שהשפיע באופן מכריע על עיצוב האופי שלהם ונחל מהם לעולם
הכרה ותודה עמוקם אף בלילי שבתות לא מנע את עצמו מן
האגודה ושקד על שעוריו ושמחותיו עם הנוער.
הנעוריו באו ממעתקים ,שאיבה ממעינות כמוסים .על כל
שאלה באה תשובה ממצה ממכמני התורה ,ולא חסרו מהתלות
ועקיצות שנונות על חשבון דעות נפסדות ,ולא חסך כמובן בקורת
זועמת בנוגע להבלי הזמן'.)8
י
אגודת ישראל
בפעולותיו לטובת הכלל לא הצטמצם בהשתייכות פעילה
לארגונים המקומיים בברלין .בזמן הראשון תפש מקום בין שורות
פעילי אגודת ישראל .בועידה המיסדת בקטוביץ נשא הוא הרצאת
המשנה להרצאתו המיועדת של מרן הגאון רבי אברהם יצחק
הכהן קוק זצ"ל על שאלת החנוך החרדי (אולם ,כידוע ,לא נשא
הרב קוק הרצאה זו) .ומרגלא בפומיה היה שם" :אנחנו יהודי
מערב אירופה לא באנו הנה כמנהיגים ומורי דרך ליהדות המזרח".
רק מי שראה עוד את יהדות המערב בזהרה ובפריחתה ,שדגלה
בגאון תחת הסיסמה "תורה עם דרך ארץ* ~דע להעריך את עמקות
"
טתוד סאסר שלי .מרכוס .ההדר שנת .15ח' ,5ירושלים.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
שנות חיים
קיט
הדברים בשעתם ,אולם אחר כד עמד הרבה שנים מנגד .הוא בחר
בשיטה של "תפיסת המועט" ,והלך לפי הכלל" :רצונך לתקן
עולם -החל בביתך" .התקנת מקוה שנפסלה באיזה ישוב נדח
בעיניו לעתים יותר מאשר ביצוע
בדרום גרמניה היתה
ייםחש
ול
עו
במ"יים" ,כביכול.
של תפקידים "פוליט
ובכל אלה בהלקח ממנו בנו בכורו הדר לה אברהם ז"ל ,העיר
הגמ"ח לידידו הרב ר' פנחס כהן זצ"ל" :פשפשתי במעשי ומצאתי
שזה שנים רבות התרחקתי מעסקי הצבור במסגרת רחבה .שמא גרם
חטא זה שתקרינהאותי כאלוח הגידה נא לאנשי התנועה שאני שוב
מוכן להכנס בעובי הקורה".
הפופר
בכל אותן השנים עמד הוא על המשמר התורני-הספרותי ,עקב
בעין לטושה אחר כל תופעה חדשה בעל-עררן ביקו; העריך ונקט
עמדה .מאמריו היו לפעמים "כחצים בעיני השטן' ולא הניח ע"ז
שלא פגעה בה הלצתו הקולעת והשנונה ,אבל אף כל יריביו
ומתנגדיו הרכינו ראש בפני טוהר אישיותה בהודותם שהוא התכוון
תמיד לענין ולא לאנשים ,בחינת סיתמו חטאים ולא חוטאים".
אוכל להזכיר כאן רק בראשי פרקים את נושאי מאמריוהעיקריים:
פולמוס נגד המחדשים המתבוללים בדבר שימוש העוגב (אורגל)
בבית הכנסת 1שנוי נוסח התפלה עלידי השמטת עניני ירושלים
ומשיח ח"ו ,וחלוף לשון הקודש בשפת המדינה; נגד האשמות
האנטישמיים בדבר עלילת הדם (עלילת קסנטן)ו עלילות על
השחיטה 1 )9בקרת על ספרים פדגוגיים והיסטוריים לגידמן ,לצרום,
יצחק ברויער ועוד.
)9אף הוא השתתף בועידה העולמית של "חברת צער בעלי חיים"
בקופנהגן בכדי להגן על השחיטה .בהרצאתו לפני נציגי הדתות והמדע,
הדגיש בעיקר שמן הנמנע הדבר שחוק אלוקי יגרום רע לבעל חי איזה
שהוא"- .ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש" (תהלים קיט ,סו) .אחד
מראשי הדתות שלהם הביע לו אחר כך את רגשי שמחתה לשמוע בזמן
אפיסת אמונה כללית באירועך הצהרה כה_ נלהבת לאמיתת התנ"ך מפי
צעיר מלומד כמוהו.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
קכ
שנות חיים
לרגלי סגירת הישיבה הקדושה בוולוז'ין מטעם ממשלתגיוסיה
כתב מאמר ס )1בשם "שאלי שרופה" ,בו העלה על הנייר את
זכרונ