ירידהו'בסיני ,שנא' וירד ד' על הרמיני אל ראש ההר- .
א.
כבר זכו בני ישראל ,במומנט ההמתורי הנכבד של הגאולה
ממצרים ,בעת אשף השלימו את לבבם לאביהם שבשמים בבטחון
גמור ,ויכנסו לעבודתו בפועל ,באהבה ובשמתה -לראות את ד'
אלהיהם ,בתוך ביתם ,בקרב משפחתם ,בחוג שכניהם קרוביהם'
בהיותם מסביםעל שלחנםלפני ד'-בתור אב רחמןלבניו האהובים,
בתור "אב" השמח בשמחתבניו ,והחפץלעמר את שמחתם ,בהופעתו
בקרבם ,כברזכובנ"י ,לראות ,במומנטמסוכן ,במצבמדוכא ,בהיותם
צפויים לאבדון מוחלט ,המה ונשיהם וטפם וכל אשר להם ,בהיות
השונא האכזרי' רודף בחמת כח ,והים סונר לפניהם והמדבר הנורא
מצריהם,ואין מנוס ומפלט על דרך הטבע-,את ד' אלהיהם ,אשר
התרוממואליו למעלה מכל חפציחיי שעה – ,בתור "מלך" ,הנלחם
להם ברודפיהם ושונאיהם ונפרע להם מכל צריהם ,ומתוך צרת
ימציאם פדות ורוחה ,ואז ראו הליכות ק*לם ,מלכם ,ההולך לפניהם
ביןנליים ההסתוריאהזועף ,ומשים בו דרךלעבור נאולים אל מחוז
חפצם ,הנעלם מהם ונגלה לו לבדו.ועדיין לא זכו ללמוד ,איך יזכו
את ארחם ,להיותם ראויים להקרא *בניו* של ה' ,וישכן כבוד בתוף
ביתם תמיד ,איך.יסררו ויכלכלו את חייהם הפרטיים והצבוריים,
הביתיים והעממיים ,ויזכו להיות עבדי ד' ו"עמו" ,ויתהלך ,מלכסי
ן היו עתירים ,לראות את ד' אלהיהם בתור *מורה*
לפניהם -ועדיי
ה
ר
ו
ת
ם
ע
י
ר
ו
ה
ל
ו
ם
ה
מתגלה ,לתת ל
אשר
יעשן
ומצמת,
חקי רצונו,
אותם ויתקיים ביניהם יחם אב לבנים ומלל לעמו.
ואם
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מ
יטב
הנין;
92
ז*..,י,"""""""""","""","""",י"–"-י"""""-"""""-"""""—-""—-"-"-"""-".י"",
ואם נתן ה' להם לבנ"י בין הופעתו עליהם במצרים להופעתו
שעל הים ,ריוח של ז'ימים ,לההרנל ולהתחנך בם ,בהנהגת ד,
והשנתתו הפרמית ,להיותם הולכימ במדבר ,בארץ לא זרועה ,אחרי
ד' אלהיהם" ,ההולך לפניהם יומם בעמודענן לנחותם הדרך ולילה
בעמוד אש להאיר להם"-עד היותם מוכנים להופעה נכבדה ונשאה
כזו ,שהיתהעל הים ,שיהיו מוכניםלראות את המראותהגדולות אשר
ראו שם ולהשינ את ההשנות שהשיגו ,ולקבלן את הרושם ,שהיתה
ההופעה צריכה לעשות עליהם (וכנ"ל) -להופעה זו התכליתית של
מתןתורהוכריתתבריתעולםעם ישרטו3 ,תןה'ריוח של שגעפעמים
שבעת ימים ,מאז ההופעה של יצי"מ ,להצטרף ולהזדכך ולההעלות,
לרכוש להם ע"י הנסיון הכרות מוקדמות ,והכנות חנוכיות ,עד אשר
יהיו מוכנים אל עצם ההופעה ,ואל התכלית -היא קבלת התורה
וכריתת הברית ,ולכן היתה התקופה ההיא רבת הנסיונות ,ככתוב
בתורה ,וכאשר נבאר בעזה"ש.
אבל לא בנקל ולא במהרה קננו הדעות הישרות וההכרות
האמתיות בלבות וברוחות בני ישראל ,כי אם לאט ,לאט ובקושי
גדול,כי ההכרה הכללינו והמוסכמת והרגילהע"ד ה' והעולם והאדם
היתה כל כך משובשת וכל כך רחוקה מהאמת ,עד אשר ההכרה
האמתית היתה פוגשת על וכל פסיעה ופסיעה התנגדות עצומה
מהדעות המוסכמות המפורסמות ,אשר באה ~הס בן ולעוקרן ,ולא
בנקל עזבו הדעות הקבועות את פוזיציותיהן ,אשר רכשו להן
והתבצרו עליהן הרבה מאות בשנים .אבל לעמת.כן ,כל אלה
ההכרות והאמתיות ,שלמדואותןבנ"יע"יהנסיון ,אז באותה התקופה
החנוכית ,לא לשעתן היו ,כי אם לדורונו עולם ,ואחרי אשר תפסו
להם מקום בישראל ,שוב לא פסקו מהם,כי נעשו להםלקנין עולם,
ומהם עברו ועוברים אל כל האנושיות .והנה הנסיון הראשון אחרי
קי"ס הי
ה במרה *
ויסע
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
94
מיטב הניק
*,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,.,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,.,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,
ב) מרה.,
ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור וילכו
שלשדוימים במדבר ולא מצאו מים ויבאו מרתה וגו'.
ארז"ל (נ"ר ג'ז); ר' יהודה אומר ,אמרו ישראל באותה שעה
) לתתלנו בזת
בלום הוציאנו ה' ממצרים אלא בשביל ה' דברים":
מצרים; נ) להרכיבנו על ענני כבודו :ג) לקרע לנו את הים; )7
להפרע לנו מן המצרים; ס) לומר לפניו שירה; עכשו שכבר נתן
לנו בנתמצרים וכו' נ חזר ל מצרים וכר א"ל סשה באו ופרעו את
י ה' *בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את
השטר ,שכך אמרל
האלקים על ההר הזהו.
אחרי כל המראות והחזיונות ,הנמים והנפלאותן אשר ראו
אבותינו במצרים ועלים סוף ,כבר דמו להם ,כי תכלית גאולת
מצרים נשלמה במלואה ,כבר נתקיימה הבטחת ד' לאברהם :וו3מ
את הנוי אשר יעבדו דן אנכי ,ואח"ם יצאו ברכוש 3דולא .כבר ראו
את כבוד ה' במצרים ,במדבר ועל הים ,וישפכו און נפשם שהיתה
מלאה רגשי קודש עלכל גדותיה בשירה (כנ"ל) :כבר למדו ליראה
את ה' ולהאמין בו ,כבר למרו להתפללאליו בעת צרתם ,ולבטח בו
בעת אשר קצרה ירם להושיע לעצמם-ומה להם עוד? למה להם
להתענות עור במדברות וללכוד ארצה כנען ,לרשת אוהה ,הלא ארץ
מצרים קרובה היא ,ארץ מבורכוז ,כנן ה' כארץ מצרים ,וכבר
נפלו לפניהם כל סוס רכב מצרים ופרשיו וחילו ,והארץ היתה לבני
ישראל ,אשרקנואותה בכבוש מלחמה :האין טוב להם ,מאשרישובו
מצרימה ויאחזו בה ויבוננו בה מדינהישראליים על עקרי האמונה
באל יחיד ,כל יכל ,ויעבירו כל הגלולים ,והאלילים כרות יכרתו
מן הארץ ,ואת כל הנימוסים והמנהגים הדתיים ,אשר עבדו בם
המצרים את אלהיהם ,יהפכו לעבודת ה' אחד ,כי אותה ה' מבקש
(5סי מעותם) .ובשום אופןהבין לא יכלו ,תורה למה להם? המה דמו
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
סיטנ הנ תן
95
"""""יו1,",1"1,"1,ןן,עק",1,וז,מגן,ואו,ול"",תןו""""11."",1""!~,י"ן"1",,ש"" 1",והקו11,,1"",ע11,ןןו""",וי1ו"%111ן"!"1ול""1ן"ח1,",11"1ן,י,ו",או"וותןןוע"""1"1",וי"י1141
כי *שמע ישראל" היאהכלטן היהדוח ,ולא ידן,כי ללטמע "טראל*
"ט לצרף עוד :מהיה אם שמע תזטמער..,ולא ידעך כי החרות
והעמידה ברשות עצמו ,אף אם בצירוף האמונה
-בלי תורה–אין בהן ממש ,כי בליטרה יתהפכולשר-ותלב אטמה ,למרשישת ומחפירות -. ,ולא שמעו אל משה ,אשר דבר
אליהם בשם ד' ,כי עוד עליהם לפרע שמר חוב. :תעבדון את או
בהר הזה /היא קבלת התורה ,עד אשר הסיען משה בע"ב .והנה
התחיל נסיון :נ' ימים הלכו במדבר שור ולא מצאו מים* ,ויבאו
מרתה ולאיכלו לשתות מים ממרהכי מרים המח"ן לא הועיל להם
כל ההון הרב ,אשר נחלו מבזת מצרים ,למלאות מחסרם ,אשר מנע
ד' מהם; כל הכסף והזהב ,האוצרות והסגלות ,אשר מצאו להם ,לא
יכלו להמתיק להם את מרירות המים במרה- .
*ויצעק אל ה'ויורחו ה' עץ" וגו'.-ויראהו' לא נאמר,כי אם
*ייורהו* ,דבר מן התורה הראהלהםPIpl'] .רג"ו] "שםנמהו"-שם למדו
לרעת ,כי ע"י הקנינים לבדם לא ינצל האדם ממחסורי החים
וממרורותיו ,והרבה מאורעות קשים ,ופגעים רעים ,ומרעיןבישין
מתוקניםלו ,להשביעו במרורים ולהרותו לענה ,ואיןלו להאדם כל
התורה ,ואז
עצה ותחבולה ,להרחיקם או להמתיקם ,כ"א -
י
"
ע
כשבאולידי הכרה זו3 ,לה להם ה' מה הואשיאל מעמם ,נוסף על
הקנינים הרוחניים ,שרכשו להם על ים סוף" :היראה והאמונה"–
שהם בעצם הכנה לה ,היא " -המשמעתי .תיאמר אם שםע
תשמע…כל המתלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך ,כי
אני ד' רופאך" .אז הראו לדעתכי מגלי המשמעת ,כלקניני הרוח
וכל קניני העולם לאיועילו להם
ולאיצילום ביום עברה ,וכי אך
.
'
ת
י
ע"י התורה ,ע"י דבר ר' וחקי רצונו
ימתיקו להם את כל
ל
כ
מ
ם
ד
'צרורות מרורות החיים ,וכי אך על י
ו
ל
צ
נ
י
מקרי ופגעי
התבל ומכלמיני פרעניות ,המתרנשית ובאות לעולם.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
"9
מיטב הניק
אויוו,ןאהי,ןחהולי"4דווויוויי"ו"ןחן"",ו,יווווון4וומ,ן",ןןווןו,,ון",וו111ןוווהו,א"11,וי",ןה,,11,1!1,,י1,,,1ח,11,,וון1וי1,:ייוח1,1,1,ן,1111,1,ו~י11,ן,1,ן1,ייו"יוווי"ןט,111,1ל",,יי,,,ו,1,",1111,1,1,1,ו,ו,ג,,,,1,וואוי
נ)מן.
הן הראו בנ"י לדעתלדורותיהם /כי קרוב ד' אל האדם,
י
ש
א
ישים במחונו בו ,במומנטים יוצאים מן הכלל ,במקרים נכבדים
ביותר ,כעין-יצי"ם וקי"ם ,אבל כי צרכי כל נאיש ואיש ומחמורי
כל נויה וגויה ,בכל דור ודור ,בכל מצב ומצב ,קרובים אל ה' וכי
אלה צרכי בנ"א הפעומימהיומיים לא יבזו בעיני ה' ,האל הגדול
והנורא ,ולא יקמנו לידו הגדולה והרחבה ,והאדם ,הנאמן לר'
ולעבודתו ,יוכל להיות פמוף לבו ,במוח בחסדי ד' ויכלתו ,שיספיק
לו ולכל אשר לודי מחמורם ,אשר יהמר להם -זאת היתה להם
ללכוד ולהכיר עוד בטרם קרבו אל הר סיני ,לקבל התורה .כי
הדאגה והפחד מפני המחסר ,האמת או המרומה ,ירופפו את כל
יסודות הדעת והבינה הישרה ,וישימו לאל את כל דברי היצה"ט.
וכ"ז אשר האדם לא השתחרר מתגרת יד הדאגה ,על קיומו החומרי
א"א לה לתורת ה' ,לכבש לה מקום בנפשו :אבל זה השחרור לא
יתכן,כי אם אחרי ההכרה העמוקה ,בי 3ם הדאגה הזו הראשונה
והיותר עזה שבדאגות ,לא תרבץ כמשא כבד על שכם האדם
הנאמן לד' ולתורתו( ,עי' ממלת ישרים פכ"א) ,כיאיןלו להאדם ,אלא
לעשות את שלו,היינו ,מה שהוא מחויב ומה שהורשה לעשות ,אבל
הברכה בידו של ה' היא ,אשר לו נוסכנו כל בתי בני אדם עם כל
נפשותיהם הגדולות והקטנות ולפניו נגלו כל מחסוריהן הגדולים
והקפנים ,וידו פתוחה לתת לכל אחת ואחת די מהמורה .אשר יחמר
לה-וכי בכלל אין להבים על פעולות האדם בשביל קיומו החומרן
כעל חק מבעי הכרחי,כי אם כעל מצוה או חובה ,והאדם בבקשת
טרפו וטרף ב"ו צרץ להטת כאדם הפורע את חובו ,לא
כאדם המם לא תפקידו.
אם אמנם בנ"י במצרים היו מלומדי מכות ויסוריםוענויים
כלטים וכל מיה פגעים ומרעין ביניה אבל דאגת פרנסה לא ירעו
ולא
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
י,,י,,,,,,,,,,,.,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,י,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,י,,,,,ץ,,,ן"ץ,ב
הני1ן
לפ
ולא הכירו ,בהיותם עבדים לפרעה במצרים ,היה לחמם נתן
מאדוניהם לשבע .ועוד אחרי צאתם לחרות ,זכרו טת שבתם
במצריםעל סיר הבשר ויאכלו את להמם לשבע ,ואת הדגה ואת
הקשואים ונו' אשר אכלו במצרים חנם* -ובבאם המדברה ,אשר
יחכר כל שם ,הניחם ה' להרגיש מתחלה את גודל הדאגה והפחד,
אשר יקרו לאדם ,ההולף אחרי טבעו והרגלו ,בראותו את בלהות
הרעב מרחפותלפניו,ואין כל תקוה נשקפתלו ,מאיןיבאעזרוולתמו
ובהגיע הדאגה והפחד אל מרום קצם וישאו עיניהם אל אביהם
שבשמים -אז נגלה להם ה' בכבודו בתורזן ומפרנס ,ויהפך להם
את המדבר השמם והריק ,אשר יחמרו בו כל ההכנות הטבעיות
להספיק צרכי בנ"א ,אף היותר הכרחיים ,לשלחן ערוך בלחם שמים,
נחמד למראה (כורע גל(גן) וטוב למאכל (כ,פיהית שכס) ,לאכל לשבעה
להם ,לנשיהם ולכל נפשות ביתם-דבר יום ביומו -למען יתחנכו
למען יתרגלו ,לאכל היום בשמתה את לחמם ולמלאהיום את חובתם
למי שנתן להם את הלחם ,ולהיות בפותים ,כימי שנתן היום הזה
ואת לחמו ,ואשרלפניו עבדו היום ביראה ושמחה ,הוא אשר
'
ת
י
אתיום המחר עם חובותיו ועם לחמו ופרנסתו ,ורק אנשים כאלה,
אשר יכפיק להם מן המוכן מזונות יום אחד בעדם ובעד ביתם,
ראויים לקבל את התורה ולשמרה[ .למען אנסנוהילך בתורתי אם
לא] .ורק הבטחון הנמור והשלם בד' יבטיח את האדם לתורת ד',
מעבור עברותקלות וחמורות ,הבאות מחמת דאגות חומריות מדומות
או אמתיות .וכל אשר לא למד ,לשום בר' את מבמח היום הבא ,את
מבפח העתיד הקרוב מאד ,,אותו תוליך שולל גם הדגלנה לעתיר
כחוק ,מעל ד' ותורתו
[ .דבר יום ביומו,מי שברא היום הוא ברא
את פרנסתו ,מכאןהיה ר"א אומר ,כל מי שיש לו מה יאכל היום
ואומר מה אני אוכל למחר ,העז מקפני אמנה].
ארבעים שנה למדו בנשי לדעת בכל יום ויום ,כי עלא על
הלחם לבדו יחיה האדם"–לבל יחשב האדם את בקשת טרפו
למלחמה
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
,?1י,,ו,ו,ו,וו,וו,ו,ו,וווו.,ו,,ו,,,וו,,,ו,וו,ו,ו,,,,,,ו,,,ו,וו,,ו,,,,ו,,',,ו,ו,וו,ו,וו",ו,ו,,,,ו,,,ו,ו,י,ועו,ו,ו,ו,ו,ו,ו,וי,ו,,ו,,,ו,,ו,וו,ו,ו,ווווווווו,ווןו,ו,ו,,ו,ו,,,ו,
,,,ו,וו,,,ו,ו,,,ו,ו,ו,,,וו,ו,ו,ו,,,וו,ו,,ווו,ו,וו,,,ו,,ו",,,
למיחמה-למלחמת ההיים-עם הטבע והחברה ,שעליו להשתדל בה
בכל מאמצי כחו ,ולעשות כל מצדקי דאפשר ,מבלי הבחנהבין
טוב לרע,בין מותר לאסור ,כי אם " -על כל מוצא פי ד' יהיה
האדם"-כ* ה' יחתה קצבהלכלחי ויספיק צרכיוויזמין אתפרנסתו,
אף במקום ובאופן שיחמרו כל ההכנות הטבעיות .ילאה שכל אנוש
וכל חכמתו תתבלע וכל השבנותיו יתבדו ויד ה' לא תקצר ,לפרנס
את הבוטתימ בו ומצפים לישועתו תמיד! ולא שיחפץ ה' שישב
האדם בחיבוק ידים ויאכל לחם עצלות ,כי הבמלה והעצלות המה
המגרעות היותר מפסידות לנפש האדם ולחברה ,וה' צוהעל העבורה
והמלאכה,כי אם חפץ ד' ,שלא יפעה האדם לחשב ,שההשתדלות
והחריצות לאסף ולכנס ולצבר הון-זה כ %האדם ,לבלייעלה כלו
יחבב האדם את קללת א'!
כליל על מזבת,הפרנמה וההרוחה ,לבל
"בזעת אפיך תאכל לחמי יותר מדאי,ויזיע ויזיע בלי הפוגות ,עד
שובו אל אדמתו-,ולא לבר על פת לחם,כי אםעל מותרותוטיולים
אין מספר ,ועל צבירת הון לשם תכלית-כי אםיכיר האדם וידע
הבק אשכל ,כי עקר עבודתו היא עבודת בוראו,
בתרון האדם ומעלתו לא יערכו לפי רוב השתדלותו
בעבודת החלד ולפי רוב קנינו ונכמת החומריים
הנטפלים לו ,כיאמ לפי רוב קניניו הררחניים
והמוסריים והתורתיים,ולפירוב השתדלותולמלאות
את תפקידו בתור אדם ואת ותיבותיו לאלקיו ולפי
רוב מלאותו את אוצרות נפשו חכמה ודעת ויראת
ד' .ובקטת מרפו –.היא ג"כ חובה אחת מחובות האדם לאלקיה
להעלים באותו האופן ובאותה המדה ,ובזה הדרך ,אעם חפץ
ר' יוצר האדם ובורא פרנסתו .ולמען העלים את זאת הכות ,נתן
ה' לעמו ,בתתו להם את תורת כלכלתו האמתית ,החדשה להם ,נם
את יום.-השברך,
עחט.ו
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
סיטב הניון
9פ
."",","",""","""""-.","",,,""",""""",""",",",,",,"""","""","",""""-"""""———א…א,.
י) השבת.
זה יותר מאלפים שנה ,שהשבת ,שנתברכה ונתקדשה בסוף
בריאת העולם (טיין סתיהס) ,היתה עזובה ושכוחה מכל אדם' עמה
נשכחה גם ידיעת הבורא והאדון היחיר ,אשר
ורצונו
י
ת
ב
ש
ח
מ
נכרים מתוך כל הבריאה בכללה ומכל חלק היותר דק שבה .עמה
נסכתהנם מעלת האדם ,אשר נפחבו ה' ניצוץ מעצמותוית' ,וערך
האדם ,אשר ו;' זה היחיד עומד עמו תמיד ביחס ישר ובברית,
ובחר בו ,להיות הוא הראשוןבמשרתי ד /עושה רצון קונו ב ד עת
1בבחירה חפ ש ת ,יותרמאלפים שנה עמדה השבתלפני כסיה
ותתחנן" :לכלם נתתבןזוג,ורקאני בודדתעזובה ושכוחה" (נ"רי"מ)-
עד אשר בחר ד' בעמו ישראל ויוציאו מכור הברזל ממצרימ ונתן
לו את השבת ,עד היתה השבת בודדת; גם מברכותיה ,נם
מקדושתה לא העניקה את בני האדם ,כי לא טעמו צופה ,ולא נהנו
ן לא נצפוו
מנופה ,עדיין לא היה השבת ל עש ב ת1ן" ,עדיי
י
נ
ב
אדם על השביתה ממלאכה בשבת ,להיות לאות על תירוש העולם
ע"י ד' ,ועל אדנותו המוחלטת בטבע ובתולדה .אך עתה ,בבאישראל
עלפי ה' בממרת הברית עם השבת ,נצטוו על השביתה ממלאכות
ידועות בחוג בקשת פרפו והכנתו * למען היות לו לעד ,כי בקשת
טרפו ,ובמובן יותר רחב ,רכישתו וכבישתו ,קניניו ומשלח ידו ,לא
תפקיד המה לו,כי אם-תובה ,לא תכלית,כי אם אמצעים ,להגיע
על ידם לתכליתו ,היותר נעלה והיותה רמה ,אשר פי ד' יקבנה.
והנה ,בעת ,אשר בכל יומ ויום היה כל אחד ואחד מישראל
מצווה לפרח בעצמו ,לבקש את טרפו וטרף ביתו ,באותה המדה,
שצוה ה' ,ואילו היה אחד מתעצל ,או מאריך יותר מדאי בשינת
השחרית,אז אבד את פרנסתהיום ההוא לו ולכל נפשותביתוכי חם
השמש ונמם המן ולא היה ראוי עור אלא ~לבהמות-,היה כל אחד
מישראל מצווה לשבת ביום השבת ושלא לצאת החוצה לבקש את
יה
י
שי
מרפו
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
לף,,,,,,.,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,י,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,ץ,,ן,,ץ,,ח,,,,,,ך,,,,,ן,!,ו,,,,ו,וווו,ו,ווו,ו,,וו-,ל,וי,יולו,יוו,,,,,,ו,ו4.11.,1,1,,111.111,1,11,,1,,,.1,1111,,
טרפך ,ואעפשכ לא חמר דבר ,כי כבר הכינה לו השנחת ה' מאתטול
די מחסורו ליום ההוא,כי שביתה זו אינה שביתה אסורה מעצלות
בדויה,כי אם מצווה ועומדת מפי ה' ,ומקודשת לו ית' ,ורב ערכה
עוד יותר מזריזות המצווה ,שבכל ששת ימי המעשה .אותו הפה
אשר צוה* :לק טו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלתו מספר
נפשותיכם!" ,הוא הפה שגזר" :שבת היום לה' היום לא תמצאוהו";
אותו הפה שצוה" ,מטת ימים תלקט והם" הוא עבור :תבעם
השביעי,םב ת לא יהיה בור.
ובכן ראו אבותיכן במדבר ,מנדגל ועד קטן ,ארבעים שנה,
ן בעיה אלפים פעמים נכתב ונחתם
און קדושתיום היטבת עי
אמתתיום השבת בישראל .לא היה איש ואשה ,תינוק ותינוקת,
חכם או טפש,יכולים להסתפק בקדושת יום השבת; כל שבת ושבת
הכריזה על עצמה ביום שלפניה ובו ביום ,ה' ברכ" 1במן"-בתתו
לחם משנה ביום הששי1 ,קד ש, 1במן' -בשלילו; המן בו ביום.
ן מ"ר .(DW
(ראוכי ד'נתן לכם את השבת. ,ראו" ולא-קרעו"עיי
ואחרי אשר נתן ה' לעמו את המן ואת השבת ,צוהע"י משה
עברו :ימלא העמר ממנו למשמרת לדורותיכם למעןיראו את הלתם"
-'131המצוה הזאת בשרה את אבותינו במדבר ,כי לכתם במרבר
לא לעולם תהיה ,ואינה אלא חינוך והכנה אל ביאת הארץ ,ובכלל
לכל עתידם הגדול והנצחי ,למען אשר ידעו המה ודורותיהם ,בבואם
אח"כ אל ארץ נושבת,ויחיו בתנאים נורמליים טבעיים ,כי עומדים
המהממעל לארץ ועבודתה ותוצאותיהוקניניה,וישמרו אתהידיעות,
אשר קנו להם בעת חינוכם במדבר ,בלבם ,לעולם ,וגם אז בשבתם
על אדמתם יביטו על כלכלת האדם ורכישתו ,לא כעל *לחם"
הבא לאדם ע"י מלחמת החיים עם הטבע והחברה ,לא כעל "טרף*
או "צידה" ,אשר עליו "לטרף' או "לצוד" לו בחזקת היד או בערמד
תגרנית מן הפבע והחברה ,כי אם כעל *מן* -כעל "מנה" ,הנתנת
במדה ובקצב מאת מלכו של עולם ,הקב"ה ,החותך חיים וקצבד
לכל
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
י",,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,.,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,ץ,ך,ץ,,ן,,,,,,ך,,ן,ךיך,,,,,,,,,!,,י,י,ו,,,,,,,,,,ו,,,,,,,,,,,,ו,,,,,,י,י,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,ו,ו,.י,,,,,,,,,ן10
לכלחי .לכן השתמרה צנצנתהמן במקום אחדעםלחות העדות ,למען
דעת,כי ה' ,נותן התורה ,נותן בם את אמצעיהחייםבשביל התורה;
וה' ,הנותן את אמצעי החיים ,נתן גם חק ומשפט ,איך לכלכל את
החיים ,הנקנים עלירי אלה האמצעים :הככר והספר שניהם מרעה
.והנותן לאדם לחם הקו,
אחדנתנו ,ומאן דיהיבחיי ,הואיחיבמזוני
הואהניתן לו חקי חיים .ועל שניהם כאחד יתקים האדםויחי.
ה)לתכניכן
כפי הנראהמן האמור בפרשה (מס '6נ') ,יש לשפט,כי עור-
לא הגיע מחסור המיםלידי ככנת צמאון ,ועוד היו בנ"י יכולים
להסתפקבמים שבכליהםעד בואם 4חורבה" ,אשר שםהיה נועד מפי
עליון ,לתת להם מים ,כאשר הוכיח סופו על תתלתו ,ורק
מסע
אחד היה מפסיק בין ישראל לחורב ,וגם מבלי מריבה ותלונה ,היה
ה' מביאם שמה בעודמועד ומוציא להם מים מן הצור .כדי היה
הקב"ה ,שיבטחו בנ"י ויאמינו בו גם ברבר הזה ,ודיםהיו האותות
והמופתים ,החמדים והאמת ,אשר עשה ה'לאבותינו ,להוציאכל ספק
מלבם פן יגיחם ד' למות בצמא ,ולהתברר ולהתאמת בלבבם ,כי
כל מחסורי האדם ומשאלותיו קרובים אל ד' האלקים ,וכי קרוב
הוא לקוראיםאליו באמת ועומד הוא לימינם ,להושיעם ולחלצם מן
המיצר-אבל ,טלבד מה שלאו מלתא זומרתי היא ,להשליך יהב
הדאגות הכלכליות ,ולשבתבמנוויה שלמה ובבמחון גמור ,בעת אשר
הסכנה קרובה,ואין כל מוצא פבעי ,להרברים היותר הכרחיים ,אשר
חיי האדם תלויים בם ,עוד ,כאמור ,לא כל כך בנקל יכלו אבותינו,
להשתחרר מתגרתיד הדעות הקדומות ,אשר נעשו להם לטבע שני,
ע"י השפעת קולטורת מצרים ,אשר ישבו שם* .וירב העם עם
משהי וגו /זע*כ האריך להם הקב"ה ,עד אשר צמאו באמת למים-
ונמ אז לא נחן להם מיגכי אם רקע"י הפלחו של מו2ה..,וגט
אחרי תפלת מיטה ,לא נכו לראות את כבוד ד' כאשר ראה בתרם
דרי
להם
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
102
טיטב הניק
להם את המן בפעם הראשניה ,מ אם משה וזקף העם נצמת ,לעכר
לפניהם אל הצור –חורבה ,והמים יצאו לקראת העם אל המחנה
רפירימה ,ומאז היו המים האלה מתהלכים עם ישראל בכל אשר
התהלכו המה ,וחונים בכל מקוםחנייתם ,והיא-ב ארה של םרים.
ואמנם חז"ל קראו כאן ביני שיטי ,לדעתם היתה המריבה
על דבר המים תואנה ,להשמיע במרום קולם על אדות עיקר
תעורתם ,וכה יאמרו (ממ"ר כ" :)1ומה מריבה היתה שם? ר'יהודה
ור'נחמי' ורבנן:
רי"א ,אמרו ,אם רבון הוא על כל המעשים ,כדרך שהוא
,נעבדנו ,ואפ לאו-נמרד בו!
רבון עלינו
,
א
רנ"
א
ו
ה
,
ו
ר
מ
א
את
ו
נ
ל
אם
ו
נ
י
ת
ו
נ
ו
נ
מ
כמלך שהוא
מספיק
.
שרוי במדינהואין בני המדינה צריכים לכלום נעבדנו ,ואם לאו-
נמרד בו !
ורבותינו אמרו-,אם טהרהרים אנו בלבבנו והוא יודע ,מה
אנו מהרהרים ,נעבדנו ואם לאו-נמרד בו .אמר להם הקב"הן אם
בקשתם לבדוק אותי-יבאהרשע ויבדוק אתכם ,מיד,-ויבא עמלק"י
ביאור הדברים-כבר ראינו למעלה ,שתיכף אחרי קריעתים כוף,
דמו בנ"י ,שכבר השלימו הפץ השי"ת וכבר הגיעואל תעורתם ,ורצו
לשוב מצרימה לעין (עי( כ') ,ורק משה הכריחם ללכת הלאה ,כדי
לפרע את השפר חוב ,הוא ,מה שהתנה ה' עם משה מראש ,בראשית
שליחותו* :בהוציאך את העם ונו' תעבדון את האלקים בהר הנהה
וכאשר הסיעם משה-ויסעו .אפם ככל אשר התקיבו אל המקוס
הנועד לקבלת התורה ,כן התגבר היצר ,וכן התגבר האיקרצון ,וכן
התגברו[חיני כ"י"י"1,גיט~יס] הספקות והמבוכה בקרב העם ,ויתחילו
להפיל וזנאים ,ולבקש אמתלאוה ,להשתמט מ*עבורת ה'" ומקבלת
תורתו[ .רפידימ-שרפו ידם מן התורה ,תנח 1מא] .והנה לדעת
ר"י ,דנו על עצם השאלה" :אם ראוי לאדם ,להיות עובד ד' אם
לא -"2ויחלימו" :אם רבון הוא על כל המעשים ,כדרך שהוא רבון
עלינו
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מיטב הניון
108
*"י"אאשעק"חאא,א,אחן"יה""" """"ח)ש"9"",:ח"ז"",",,11אחו"וות1קו"וחוותו"ט,ו"וואו,ו,שן""ן :,ן"""א,"",ו,,יו""ו,ןןן,ו"""""1""11ן""",יןןך""וףו"ו"וח"1,.ןו"א8א8"",":
"י
נמרד.
בף –התנה אם יש אדק אחד
עלינו נעבדנה ואם לאה
לעולם ,או כל בריה ובריה אדון לעצמה? אם יזרח השמש ,ויאר
הירח ,וירעם הרעם ויברק הברק ,ויריקו העננים גשם ושלג,
ותדשא הארץ דשא ,ויסער הסער ,ויסוה הרוח ,ויחיה החי ,וידבר
המדבר -מפני שהם מצווים ועומדים מפי אדון אחד ,בורא
ומנהיג ,מפקד ומצוה ,מסדר ומכלכל יוצר וצר צורה ',או-
שהה כל אחד ואחד אדון לעצמו ורשות בפני עצמה ,ךכוטח
הכתי עריס]?
שאלה הנונה!!!חקירה נפלאה!!!.יאחרי כל הנסים והנפלאות,
האותות ומופתים ,אשר ראו במצרים ועל הים ובמדבר ,לא נתברר
להם,כי אדון אחד לעולם אשרלו יכרעו כלהיצורים ברף' וכלם
לו יעבדו ,ולפניו ישתחוו קמן שבקטנים עד נלנל החמה ,וכל הכהות
כלם המה משרתיו ,עושי רצונווממלאי תפקידו ,ומוציאי מחשבותיו
וכונותיומן הכה אל הפועל ,וכלם כאחד ישלימו רעיון נרול אחד,
אשר לא נגלה ,אלאלפני היוצר והבורא ולפני יראיו ,הבאים במורו,
והאדם העמד והפקד ממעל לכל צבא הברואים ,לעשות-כמוהם-
רצון קונו-,ולא כמוהם-שהם עושים מעשיהם בהכרח ,והוא יעשה
בדעת ובבחירה חפשית ,יקכי טא רצץ אדתה הבו"ה,
והוא ,האדם ,עבדה "הו כבוט ותפארתו! קוטה היה להם לפרום
מנילי
מצרים !ה"
לדעת ר"ה דט על יטאלת עבודז ה' מצד האיקוטמי 'טבח*–
אמנם כה אמרו ,ראת לעבד את ה' בלי ספק,כי מלך גדול תורא
הוא ,אבל ,הלאסוףדבר ,לאמלאכים אנחנו,כי אםבני אדם,קיוצי
חומר ,אשר צרכיהם מרובים ,וטפולם רב-מייעבדבעדנוומייעשה
מלאכתנו? וכי לעולם נשב במדבר ונסתפק במן? והלא סוף
שנכנס לארץ,ויהיהעלינו לחרש נעת חרישה ולקצר בעת קצירה
וכו'.-אםיספיק לנו אתכל צרכינו /ותוציא הארץ נלומקאותונלי
מילח
"""י
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
*10
מיטב הניון
" 1ן"ק"ן""",ן""",א,",י",ןן,ןןן""""""",ן""""""",ן""ן"ן",ן"י",ן"""ןו",ן""""",ון",ן",ןהוןזי"1ו"וו"ו"1"",,,ו"""1חורו",ו"חא,"",אןןו"ו,"1",,"1,ןן1ח"""א'"1י
",ן"""ן",",
מילח ,עד שנהיה פפוריםמכלעמל אנחט ולא נהיהצריכים לכלום–
נעבדנו ואם לאו ,נמרד גו!.,
ת
ו
ד
ו
ב
ע
:רשות
כאילו יש לו לאדם שתי רשויות ושני סוגי
קונו ורשות עצמן ,עבודת בוראו ועבודת עצמו?-והלאאין לו אלא
אדון אחד ,והוא-הקב"ה ,ועבודה אחת ,והיא לעשות רצונו ,והכל
בכלל .כל מלאכה,וקניןוכשרון המעשה והנאהנכנסיםבכלל עבודת
ה'; וכך יהיה עובד ה' האומן באומנותו ,והאכר במחרשתו והסוהר
במחורתו ,וחוטב עצים בגרזנו ,ושואג מיםבדליו ,אם יכלכלמעשיו
ויסדרעניניו עפ"י התוה"ק ,ויכון אתלבו ומחשבתו אל הבוי"ש-,
כמו הכת"נ בקטרתו ובריחניחותו ,והלוי בדוכנו ,והישראל בקרבנו,
י האדם הארציים ,אכילתו ושתייתו ,הנאתו ושמחתו
וכןיהי' כלחי
ו לפי מצות ה' וחקי רצונו יר"ש [עיין מהע
כלם עבודת ה' ,אםיהי
"זרחחיים ר.]6"3
,
ו
נ
ש
פ
נ
את
ת
ו
ל
ש
ה
ל
לחשב
ל
כ
ו
נ
כי
דעת רבותינו -אםכי
מצאנו לדעות ר*נ ור"יפתרוני אמת ,אבל דעתרבותינולא נתבררה
לנו; ואולי כונתם ,כ* בנ"י ,אמנם ,למדו לדעת אתירו החזקה ואת
?רועו הנפויה ,את משפפיו הנוראים ,ואת חפריו הנפלאים ,את
אדנותו ויכלתו ,אבל ידיעת ה' את מצפוני לבב אנוש לא הכירו
עוד מתוךהנסיון ,ע"כ מצא ביה היצר מקום להפעותם ,ולהטיל
ספקות ,ולהחליש בם את רגשי חובת עבודת האדם את אלקיו ,ער
שהתלימו *אם מהרהרים אנו בלבנו ,והוא יודע מה אנו טהרהרים
נעבדנו ,ואם לאו-נמרר בו"!..,
,
ל
"
נ
ה
ו
נ
י
והנה לכל דעות רבות
אילו היו רק כמסתפקים
ושואלים ,וכמבקשי אמת ,ולא הביאו את עצמםלידי תסיסה ,אילו
היו רק כשואלים* :מה הערות והחקים והמשפטים וכו' ?