פתח דבר
ג .מאפייני מהדורתנו
נוסח ההלכות וחילופי הנוסח
נוסח היסוד מבוסס על מהדורת מו"ר הרב קאפח זצ"ל,
שנערכה על פי כתבי היד התימניים שהיו ברשותו ,מתוך
הכרעה מלומדת ומבוססת בין כתבי היד .כבר יצא בעולם
כולו טיבם וטבעם המעולה של כתבי יד תימן ,וכפי שכתבו
עורכי הנוסחאות במהדורת פרנקל בראש "ילקוט שינויי
הנוסחאות":
על טיבם של המקורות ראינו להעיר בקצרה :ספרי תימן
בני סמכא הם יותר מכולם .מפורסמת הצטיינותם של בני
תימן מכל שבטי ישראל בדייקנותם ובהקפדתם הנפלאה
לא לשנות מן המקובל .וידוע שהיו ספרי רבנו עיקר
לימודם במשך כל הדורות .מתוך ספריהם מוכח שלא
העיזו מעתיקיהם לשנות כלום ממה שהיה לפניהם .גם
ניכר שהיו הסופרים בני תורה יותר מחבריהם בשאר
ארצות הגולה ,שבהם היו רוב הסופרים פועלים שכירים
ולא למדנים .וכל הרוצה לדון בענייני דקדוק לשונו של
רבנו ראוי לו לתפוס עיקר את נוסח תימן כפי שימצאנו
24
במדור שינויי נוסחאות.
לכך יש להוסיף שבני תימן פסקו על פי הרמב"ם בכל דבר,
למעט חריגים שנער יִסְ פּרם .ובכלל ,קשריהם של בני תימן עם
הרמב"ם וקשריו עמהם אינם זקוקים להוכחה .נוסח הרמב"ם
שימש להם הלכה למעשה מסורת קבלה חיה ושוקקת ,והרי
"הקבלה והמעשה עמודים גדולים בהוראה ,ובהן ראוי
להיתלות" )הלכות שמיטה ויובל י,ו( .גם סדר התפילה של הרמב"ם
)בסוף ספר אהבה( מגלה זהות כמעט מושלמת בהשוואה
לנוסח התפילה התימני העתיק.
בדור האחרון נעשו בירורים חשובים רבים בדרכי הכרעת
הנוסחאות של החיבור על ידי עורכי המהדורות המדויקות,
תלמידי חכמים ומלומדים .בניסיון לשכלל את הנוסח עד
מקום שידנו מגעת ,השווינו את נוסח היסוד לנוסח מהדורות
מדויקות אלו .במקומות שהמהדירים חלוקים ביניהם בדבר
הנוסח המתוקן ,רשמנו בשולי ההלכה את הנוסח האחר בלי
להכריע ביניהם ,והלומד יבחר את הנוסח שהוא מעדיף.
השתדלנו בדרך זו לכלול את עבודת המהדורות השונות ואת
דרכי הכרעותיהן בין כתבי היד ולהניח לפני הלומדים דבר
שלם שאינו שנוי במחלוקת.
לפנינו עמד גם תצלומו של כתב יד אוקספורד 577
)הונטינגטון – (80כתב יד עתיק ומשובח המחזיק את הספרים
המדע ואהבה שאושר על ידי רבנו בסוף ספר אהבה ,לפני סדר
התפילה ,בכתב ידו" :הוגה מספרי ,אני משה ברבי מימון
זצ"ל" .כתב היד הועתק כנראה מכלי שני או שלישי ,ועל כן
לא היה באיכות טובה ,ולאחר מכן הוגה מספרו של הרמב"ם
והושבח נוסחו .מכל מקום ודאי שאינו כ"ספר העזרה" ואינו
נקי משגיאות .ואולם מעלתו העיקרית היא בהגהות שנעשו
בו ,ברובן על ידי העברת קו מעל המילים או על גביהן לצורך
מחיקתן .אך מי ידע לומר על כל הגהה והגהה איזו נעשתה
מתוך ההשוואה ואיזו לא? איזו נעשתה על ידי הסופר בשעת
ההשוואה ואיזו נוספה בשנים שלאחר מכן? ובמילה שאינה
מוגהת ,המתוקנת היא או שנעלמה מעיני המגיה?
לכן ,גרסנו כגרסת כתב יד זה רק במקומות שבהם הגרסה
מאושרת מכתבי יד מעולים ועדי נוסח מהימנים אחרים.
וכשניכר היה שנוסחו משובח מנוסח כתבי היד האחרים ,אף
לא הערנו על הדבר .כך לא צ ַיּנּוּ שינויי נוסח שאין בהם כדי
שינוי משמעות.
מהדורתנו הושוותה באמצעות הגהת צוות מגיהים וכלים
ממוחשבים עם נוסח כל המהדורות המדויקות הנזכרות לעיל
באדיבות המהדירים .במקרים חשובים של ספק ,אף טרחנו
לבדוק את הנוסח בכתבי יד תימניים עתיקים נוספים,
שתצלומיהם נמצאים במכון לתצלומי כתבי יד עבריים שבבית
הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים .באמצעות כל
זאת עלה בידינו בסייעתא דשמיא לנכש טעויות סופר רבות
שנפלו במהדורת קאפח.
במהדורה זו ,השנייה ,שבנו והשווינו את הנוסח במהדורת
קאפח לנוסח שאר המהדורות באופן מקיף ומעמיק .אף עשינו
עבודה יסודית על ידי צוות המגיהים להשוות בדקדוק את כל
שינויי הנוסחאות .בכל מקום שמצאנו שנוסח מהדורת קאפח
יחידאי ,ביכרנו את הנוסח שברוב כתבי יד תימן המדויקים,
פרט למקרים של ספק ,שהעדפנו בהם את נוסח מהדורת
קאפח .בכל מקום שהנוסח המסופק יש בו משמעות להלכה,
הערנו על הנוסח האחר .בשום מקום לא ראינו לסטות מן
הנוסח העיקרי מתוך סברה ,אם לא מצאנו כתב יד מהימן
התומך בה.
בהכרעות הנוסח הסתייענו בנוסח המשנה בכתב יד קודשו של
רבנו ,שנוסחו עזר להכריע במקרים מסופקים .כמו כן,
הסתייענו בתשובות הרמב"ם 25ובעדויותיהם של ר' אברהם
בנו ושל ר' יהושע הנגיד מצאצאיו ,שהיה בידם הטופס
המקורי של "משנה תורה" שנכתב על ידי הרמב"ם .אף
השתמשנו בטיוטות של דפים מן החיבור בכתב יד קודשו של
רבנו שנשתמרו בגניזת קהיר .אך שרידים אלה שימשו אותנו
רק כתנא דמסייע לנוסח שבכתבי היד.
השתמשנו בפירוש המשנה גם בנושאי כתיב השרויים
במחלוקת בין כתבי היד .כך נקטנו בכתיב 'סומא' באל"ף,
כדרכו העקיבה של רבנו בפירוש המשנה; בכתיב 'חרס'
בסמ"ך ,כברוב מופעיה של מילה זו שם; בכתיב 'אמָ תַ י' ,ולא
'אימתי' )אך ניקדנו אֵ מָ תַ י בצירה באל"ף ולא בפתח כפי שניקד
רבנו ,כדרכנו בניקוד המבוארת להלן(; וכן בכתיב 'אי זה' וגם
'אי זו' בשתי מילים ,כנהוג בכתב יד רבנו כמעט בכל מקום.
במקומות אחרים לא איחדנו את הכתיב ,כאשר אף רבנו לא
תמיד נקט באחידות בכתב ידו ,והשארנו זו לצד זו את הצורות
'גומה' ' /גומא'' ,שומא' ' /שומה'' ,הנאה' ' /הניה' ועוד.
פתח דבר
ראוי לציין כי במקומות שבהם מופיע ִמספוּר בכתבי היד ,כגון
במניין המצוות ,מופיע בכתבי היד המספר השישה עשר תמיד
בצורה "יו" ,ולא "טז" כמקובל בימינו .בעניין זה נשארנו
במספוּר ההלכות ,שיסודו
נאמנים לכתבי היד .לעומת זאתִ ,
בדפוסים ,נקטנו "טז" כמקובל שם.
לא טרחנו לפרט את כל חילופי הנוסח וסיבות הכרעותינו,
שהרי דבר זה מן הנמנע הוא במהדורה מעין זו .סוף סוף הלוא
יכול הלומד למצוא את הנוסחאות השונות במהדורות
האחרות ולעקוב בעצמו אחר הליכתנו בדרך ההכרעה
המתוארת לעיל .ראוי לציין כי על אף ההבדלים בין הנוסח
שהתקבל במהדורתנו לנוסח מהדורת הרב קאפח ,השינויים
שיש בהם הבדל הלכתי מועטים הם יחסית .על ההבדלים
הללו הערנו בחילופי הנוסח.
לאמיתם של דברים ,משעה שאדם משתמש במהדורות
המבוססות על כתבי יד משובחים ,מספר חילופי הנוסח
המשמעותיים ,שאינם ענייני ניסוח אלא הכרע הלכתי שונה,
אינו רב יחסית.
כאמור ,השתדלנו לציין רק חילופי נוסח משמעותיים .מובן
שלא כללנו חילופים בין מ"ם סופית לנו"ן סופית ,ולא טרחנו
לבדוק אותם אלא במקום שיש לדבר משמעות .אך גם כשיש
שינוי בולט יותר ,ויתרנו על הערת חילוף נוסח אם אין
בחילוף הנוסח משמעות ללומד הפשוט 26.נקטנו מדיניות זו
מתוך ניסיוננו להיות מכוונים אל המטרה שלשמה נערכה
מהדורה זו; בידענו שכל חילוף נוסח מסיט את תשומת הלב,
שאלנו את עצמנו אם הערת הנוסח מוצדקת 27.אנו מקווים
שעלה הדבר בידנו ושהיטבנו לעשות ,שכן בסופו של דבר,
לשון הרמב"ם המדויקת תופסת במהדורתנו את עיקר הדף,
28
וחילופי הנוסח טפלים לה.
במלאכת ההכנה של מהדורה זו ,סייע בידי תלמיד חכמים,
ר' הלל גרשוני יצ"ו .עינו החדה ,טוב דעתו ,ניסיונו הרב
ויגיעתו ,יחד עם עזרתם של אברכים מישיבת "תורת החיים"
ביד בנימין ,הביאו לנוסח מתוקן ומהודר ביותר.
חלוקת ההלכות
הרמב"ם חילק את ההלכות ליחידות קצרות" ,כדי שיהיו
סדורים על פה" )הקדמה ,מ( .סימן של סגול הפוך ולאחריו רווח
הבדיל בין הלכה לחברתה .ואולם החלוקה שבכתבי היד של
החיבור נשתבשה בידי מדפיסי החיבור ,ובמהדורת הדפוס
הנפוצה ביותר ,דפוס ורשא-וילנא ,מצינו מאות רבות של
הלכות שאינן מתאימות לחלוקה שבכתבי היד ,אם משום
שכמה הלכות בכתבי היד אוחדו בדפוסים להלכה אחת אם
להיפך .לכן החלטנו להחזיר עטרה ליושנה באופן בולט
וברור ,ולהביא את תחילתן של ההלכות שבכתבי היד בשורה
חדשה ולהניח רווח מוגדל בין הפסקאות .הדבר נעשה על פי
מהדורת קאפח ושאר המהדורות ,ועל פי מהדורת פרנקל,
שחלוקת ההלכות שבה מבוססת ,כעדות עורכיה ,על "כתבי יד
של ספרי הרמב"ם שבאו מתימן ,הידועים כמדויקים ומוסמכים
יג
ביותר ,ומסתבר שלא שינו כלום מחלוקת ההלכות שעשה
רבנו".
הרמב"ם לא ִמספֵּ ר את הלכותיו .מספור ההלכות הנרחב בא
עם הדפוסים הראשונים .במהדורה זו לא ראינו עניין למספר
את ההלכות שבכתבי היד ,לא רק משום שאין חלוקה מוסכמת
ואחידה ביניהם בעניין זה ,אלא בעיקר משום שהמספור
הכפול )הדפוס וכתבי היד( מבלבל מאוד ,ומשום שמחברי
הספרים לא הפנו לדברי רבנו על פי חלוקת ההלכות שבכתבי
היד .כל תחילת הלכה כפי שיצאה מתחת יד הרמב"ם סומנה
במהדורתנו כתחילת פסקה ,כאמור ,ובלא מספור .מספור
ההלכות נעשה על פי דפוס ורשא וילנא הנפוץ ,שכבר קנה לו
חזקה בהפניות מכל הספרות התורנית .הלומד יכול להתרשם
בעצמו מן החלוקה המקורית והטובה של ההלכות ומן העיוות
שנגרם בשל החלוקה המשובשת שבדפוסים 29.רק את ההלכות
בנספחים )ההקדמה ,נוסח ההגדה וסדר התפילה( ,שלא סומנו
באותיות בדפוסיםִ ,מספַּ רנו על פי החלוקה בכתבי היד.
סימון חילופי הנוסח
* )כוכבית( בתוך נוסח הפנים מציינת חילוף נוסח בשוליים.
ואלה הם הקיצורים המשמשים בחילופי הנוסח:
א' -כ"י אוקספורד .כתב היד לספרי המדע ואהבה המתואר
לעיל ,שרבנו חתם עליו שהוגה מספרו .משום כך ,ייחסנו
חשיבות רבה להגהות שבו ושילבנו את רובן המכריע
במהדורתנו.
ד' -דפוס ורשא-וילנא.
י' -מהדורת "יד פשוטה" של הרב רבינוביץ'.
מ' -מהדורת מכון ממרא.
ק' -מהדורת הרב קאפח )נוסח הפנים וההערות(.
ש' -מהדורת "רמב"ם מדויק" של הרב שילת.
כאשר צוין באופן כללי "בכמה כ"י" וכיוצא בזה ,הכוונה היא
שאלו אינם מופיעים אף באחת מן המהדורות דלעיל ,ולרוב
הבאנום מהערות הרב קאפח.
קיצורים נוספים:
פה"מ -פירוש המשנה בכתב יד רבנו.
שו"ת -תשובות הרמב"ם ,מהדורת בלאו .אם התשובה היא
מחטיבת התשובות של חכמי לוניל ,שערער עליה הרב קאפח,
הדבר צוין על ידנו בפירוש.
ראב"ם -שו"ת ר' אברהם בן הרמב"ם ,שהיה בידיו ספרו
המקורי של אביו בכתב ידו.
ר"י הנגיד -שו"ת ר' יהושע הנגיד ,מצאצאי הרמב"ם ,שאף
בידיו היה ספרו המקורי של רבנו.
מ"מ " -מגיד משנה" לר' וידאל מטולושׂא.
כס"מ " -כסף משנה" למרן ר' יוסף קארו.
יד
פתח דבר
הפיסוק
מטרת המהדורה לשמש בכל בית בישראל כספר השווה לכל
נפש .משום כך נעשה מאמץ אדירים בניקוד הספר ובפיסוקו,
בניצוחו של ד"ר יחיאל קארה הי"ו ,חוקר בכיר באקדמיה
ללשון העברית ,גברא רבא הבקי באוצרות הלשון ובגרסאותיה
העתיקות.
אף שהרמב"ם לא פיסק את חיבורו ,פיסקנו את הטקסט למען
ירוץ הקורא בו .במקומות שמשמעות ההלכה אינה מוכרעת,
והפיסוק עשוי להביא למחלוקת בהבנת ההלכה ,נמנענו
מלפסק 30.כמו כן ,כדי להקל על הלומד ,פתחנו את ראשי
התיבות שבכתבי היד.
ואלה כללי הפיסוק העיקריים :קו מפריד בא בדרך כלל לפני
פסק ההלכה ,כגון" :כל השומע ברכת השם -חייב לקרוע"
)הלכות עבודה זרה ב,י( .ואם המקרה מתחלק לשני חלקים או יותר,
באות נקודתיים בפתיחת ההלכה ,נקודה-פסיק בין החלקים וקו
מפריד לפני כל פסק ,כגון" :היה לפניו עשיית מצוה ותלמוד
תורה :אם אפשר למצוה להיעשות על ידי אחרים -לא יפסיק
תלמודו; ואם לאו -יעשה המצוה ויחזור לתורתו" )הלכות תלמוד
תורה ג,ד( .במובאות מדויקות מן המקרא ומן התפילה ,באים
גרשיים לפניהן ולאחריהן ,כמקובל .בשאר ציטוטים בא גרש
אחד לפניהם ולאחריהם 31,כגון" :ושואלין את הגדול שבעדים
ואומרין לו 'אמור מה ששמעת בפירוש' ,והוא אומר) "…הלכות
עבודה זרה ב,ח( .כך סומנו גם שמות וכינויים בדרך זו ,כגון:
"הגדול בחכמה שבכולן -מושיבין אותו ראש עליהן ,והוא
'ראש הישיבה' ,והוא שקורין אותו חכמים 'נשיא' בכל
מקום) "…הלכות סנהדרין א,ה(.
תיבת "של" נדפסה במהדורתנו חבורה לתיבה שלאחריה,
כמנהג בכתבי היד ובמסורות המדויקות של לשון חז"ל; כגון
"תלמידו שלְ משה רבנו" = תלמידו של משה רבנו; "חבית
שלְ יין" = חבית של יין )בצורה זו יש משמעות גדולה לניקוד
הלמ"ד ,להבחין אם כלולה בה ה"א היידוע; כגון" :שלְ שבת"
= של שבת" ,ש ַלשבת" = "של השבת"( .נוכחנו לדעת כי
ההרגל בקריאת "של" חבורה למילה שלאחריה נקנה בזמן
קצר ,ויש בכך כדי להביא את הלומד לשימת לב ללשון
חכמים ,לסגנונה המיוחד ולמשמעותה השונה לעתים מלשון
ימינו.
הניקוד
אלפי שעות שוקעו בניקוד הספר ,להאירו ולהחיותו ,בידענו,
כעדותם של חכמים ,כי אלו "שהקפידו על לשונם -נתקיימה
תורתם בידם" .מסורות ישראל והגיית עדות ישראל עמדו
לפנינו ,כמו גם הגייתם בלשון המקובלת כיום .פעמים רבות
קשה לציין צורות הגייה שונות כשגיאות ,כעילגות לשון או
כמסורות מפוקפקות ,משום שהן עשויות לשקף פנים רבות
וגוני לשון 32.עד שהאדם בא להכריע ביניהן ,הוא כורע
תחתיהן ,מהלך על חבל דק ואינו נקי מן הספקות לעולם.
לעתים אף לאחר הכרעה מטפחת על פניו המחשבה 'כי אינך
יודע אי זה יכשר הזה או זה ,ואם שניהם כאחד טובים'.
אין בידנו ספר "משנה תורה" מנוקד שיצא מתחת ידי הרמב"ם
בכתב ידו .ואולם כאמור לעיל ,בחסדי ה' עלינו נתגלה בדורות
האחרונים טופס מקורי של פירוש המשנה )כולל נוסח
המשנה( בכתב ידו של הרמב"ם לרוב סדרי המשנה ,שניצול
מפגעי הזמן והזדים באורח נס .ואף שכתב היד אינו מנוקד
במלואו ,אלא זעיר שם זעיר שם )בעיקר מילים שהגייתן
מיוחדת( ,יש בו תרומה לא מעטה להכרת מסורת הלשון
33
שהילכה בימי הרמב"ם.
מתחילה חשבנו לנקד את מהדורתנו ברוח הניקוד שבכתב היד
של פירוש המשנה ,אלא שנמנענו לבסוף מלעשות כן ,מפני
שאין בניקודן של המילים המועטות אשר נוקדו בכתב יד זה
כדי ללמדנו על מסורת הלשון שהיתה בפי הרמב"ם במלואה.
זאת ועוד ,מילים מסוימות נוקדו בכתב היד פעם כך ופעם כך.
מעבר לכל זאת ,כיוון שמטרתנו הראשית להקל על הלומד,
חששנו שהליכה במסורת קריאתו של הרמב"ם תיצור לעתים
זרות העלולה להכביד על הלימוד הקל בספר .לכן ,החלטנו
שניקוד החיבור יהיה בעיקרו כדרך המקובלת בימינו למען
ירוץ הקורא בו.
בהתאם להחלטה זו ,נמנענו מלנקד מילים על פי מסורת ספרד,
אם אין מסורת זו רווחת בימינו ,אף שפעמים היא מתועדת
במשנה או בפירוש המשנה של רבנו .דרך משל :ניקדנו 'שֶׁ מָּ א'
ולא 'שֶׁ מֶּ א'ַ ' ,רבִּ י' ולא ' ִרבִּ י' ועוד .יחד עם זאת ,נקטנו במסורת
ספרד אם היא מקובלת בימינו בקרב לומדי ספרות חז"ל .ולכן
ניקדנו 'טַ ה ֲָרה' )ולא 'טָ ה ֳָרה' שברוב המילונים( ,משום שצורת
קריאה מסורתית זו היא הרווחת גם בימינו .אמנם נסתייענו
בניקוד שבכתב היד כדי לנקד מילים נדירות שאינן משמשות
בימינו או שאין להן מסורת ניקוד אחידה במקורותינו,
והעדפנו לנקדן כבנוסח המשנה ,כגון המילה 'כּ ְַדכֵּד' )הלכות
עבודה זרה ז,יד( ,אחד מחלקי נול האורגים.
הכתיב והניקוד פעמים היו רֵ עים זה לזה ופעמים ָרעים .אם יש
בכתיב שבכתבי היד של החיבור כדי להעיד על מסורת
הקריאה של התיבה ,ניקדנו על פיו ,בהשמטת אימות הקריאה
המיותרות .כך ניקדנו 'שֹׂבַ ע' )הלכות יסודי התורה י,ג( ,בגלל הכתיב
המלא 'שובע' ,וכן 'יִכְ עֹ ס' )הלכות דעות א,א( ,עקב הכתיב 'יכעוס'.
לעומת זאת ,אם הכתיב שבכתבי היד יכול לסבול ניקוד שונה
מזה שהוא מרמז אליו ,השארנו את הכתיב המקורי ,אך ניקדנו
על פי עקרונות המהדורה שתיארנו לעיל .דרך משל ,שימרנו
את הכתיב 'אנדרגינס' כבכתבי היד )בנוסח המשנה של רבנו
אנדרגינָס'( ,אך ניקדנו 'אַנ ְְדּרֹגִ ינֹ ס' .כך
)ביכורים א,ה ועוד( מנוקד ' ָ
גם לגבי המילה 'אסטס' )בנוסח המשנה של רבנו )כלאים ב,ה
ועוד( מנוקד 'אֶ סְ טֵּ ס'( ,אך אנו ניקדנו ' ִאסָ ִטס' .דוגמה לשיטה זו
ניתן לראות גם בניקוד המילה 'נוֹאי' )הקדמה ,מצוות לא תעשה ד
ועוד( .מילה זו באה בכתב היד של פירוש המשנה ,הן בנוסח
המשנה הן בפירוש ,בכתיב באל"ף ובחיריק תחתיה' :נוֹאִ י'
)תעניות ד,ז ועוד( .ומאחר שהרמב"ם כותב אותה בכתיב זה בדרך
הקבע ,החלטנו לקיים את הכתיב ,אך לנקדה 'נוֹאי' ,כמקובל
בפי רובם המכריע של הקוראים בימינו .כך גם המילה
'טמאות' שכנראה הרמב"ם קראהּ ְטמָ אוֹת ,ואנו ניקדנו ,לפי
דרכנו ,טֻ ְמאוֹת.
פתח דבר
בדרך דומה נהגנו בצורות הריבוי של השמות המסתיימים
בסופית "-וּת" ,כשניקדנו את הסופית "ֻ-יּ ֹות" ,כגון ' ָגּלֻיּוֹת'
)הלכות תלמוד תורה ה,יד( ,אף שבפירוש המשנה הסופית מנוקדת
בדרך הקבע "ִ-יּוֹת" ,כגון 'אמָ נִיּוֹת' )ביכורים ג,ג( או 'טָ עִ יּוֹת' )נזיר
ה,א( ,ואף על פי שמסורת זו מקוימת בפי רבים עד ימינו אלה.
יחד עם זאת ,ברי שקיימנו צורות אופייניות למסורות קדומות
המשתקפות בכתב היד ,כגון ' ְק ִריַּת ְשׁמַ ע' ]=קריאת שמע[ או
'דרך ַרמָּ יוּת ]=רמאות[' )הלכות דעות ז,ד(.
דרך האמצע שנקטנו בניקוד המהדורה -מצד אחד שמירה
במידת האפשר על הכתיב המיוחד שיצא מתחת ידי הרמב"ם,
ומצד שני אימוץ שיטת ניקוד שלא תהא מוזרה בעיני הקורא
בן ימינו -נגזרת מייעודו של החיבור ומאיכות דיוקו ,ויש בה,
כך אנו סבורים ומקווים ,לעודד את הלימוד בחיבור זה בפרט
ובחיבורי הרמב"ם בכלל מבלי לפגום במסורת העתיקה.
הפסוקים
הפסוקים נוקדו על פי מסורת תימן ומסורת כתר ארם-צובה.
קרי וכתיב :מילים מן המקרא שיש להן מסורת קרי שונה מן
הכתיב ,באות כפי שנהג רבנו ,כקריאתן במקרא ולא ככתיבתן.
דילוג במובאות מן המקרא :כל מקום שכתוב בכתבי היד
"וגו'" או "וכו'" ,המרנו את הקיצור בשלוש נקודות .ואם
הדילוג אינו מצוין בכתבי היד ,רשמנו במקומו שלוש נקודות
בתוך סוגריים מרובעים.[…] :
34
כתיב שם הוי"ה :בכתבי יד בא שם ה' בשלושה יו"דין "ייי",
כשפעמים היו"ד האמצעית או השלישית מוגבהת מחברותיה.
על מנת לשמר כתיב זה ,אך יחד עם זאת לא לסרבל את עין
הלומד ,הסתפקנו בשתי יו"דין.
ציוני המקורות :כל מופעי הפסוקים במקרא סומנו מחדש )כפי
שכבר קדמונו בשאר המהדורות( .הרמב"ם ציטט כ4000-
מופעי פסוקים בעל-פה מזיכרונו המופלא ,ועל כן לפעמים
נפלו בהם שינויים קלים מן המסורה 35.במקרים אלו השארנו
את נוסח רבנו המקורי ,והערנו על נוסח הפסוק בסוגריים של
ההפניה ,כגון"' :לא תסור מכל הדבר" )דברים יז,יא; ושם :מן
הדבר(' .וכשהשוני הוא באות אחת בלבד ,השלמנו את האות
בסוגריים מרובעים )לציון אות שנמצאת בפסוק ולא בדברי
רבנו( או עגולים )לציון אות שרבנו כתבה אך אינה בפסוק(.
וכשצירף רבנו פסוקים ממקומות אחדים ,כתבנו את מקורות
הפסוקים בהקדמת הלשון "בשילוב" ,כגון" :ונתן את הכסף
וקם לו" )בשילוב :ויקרא כז,כג; כז,יח-יט(.
וכאן יש לציין כי כשיש הבדלים בין כתבי היד של החיבור
בציטוט פסוקים ,העדפנו את הנוסח המתאים למסורה.
הפניות "כמו שביארנו"
הרמב"ם מרבה בהפניות ממקום אחד למקום אחר בחיבורו
באמצעות הביטויים 'כמו שביארנו' או 'כמו שיתבאר' וכדומה.
כדי להקל על הלומד ,הוספנו מראי מקומות להפניות אלה.
במקומות שיש ספק לאן הפנה הרמב"ם או שמפרשי הרמב"ם
טו
חלוקים בעניין זה -אנו מפנים למקור שנראה לנו שהתכוון לו
הרמב"ם ,ואנו מוסרים מודעה כי אין בציונינו כדי לפסוק
הלכה ,והם מראי מקומות בעלמא שנועדו להקל על הלומד.
האיורים
האיורים במהדורה זו צוירו מחדש מעשה אומן על פי
מהדורת קאפח .כשהדבר אפשרי ,כגון בציור המנורה ,המזבח
או ההיכל ,הקפדנו על היחס בין חלקי האיור לפי קנה מידה.
קטעי כתיבת הסת"ם ב"ספר אהבה" נכתבו מחדש על פי
מסורת תימן ,כגון כתיבת הפ"א הלפופה בשירת הים.
המפתחות
מהדורה זו כוללת את המפתחות הבאים:
שני מפתחות לספרי הרמב"ם ולחטיבות ההלכות כסדרן
ובסדר הא"ב .המפתחות מובאים בצדיה הפנימיים של
הכריכה ,ומספקים התמצאות קלה בין י"ד הספרים
וחטיבות ההלכות .בכריכה האחורית נמצא גם מפתח
האיורים.
מפתח תרי"ג מצוות .בתיאור מבנה הספר שבהקדמה
)עמ' ,(32-23הובא בכל מצוה מקורה במניין המצוות
הקצר )עמ' .(22-6בכך מספק המפתח גם התמצאות
והשוואה בין "ספר המצוות" של הרמב"ם לבין פירוטן
בספר "משנה תורה".
מפתח נושאי הפרקים לפי סדר ההלכות .מפתח זה נועד
לתת לקורא מבט כללי ומפרט את העניין הנידון בקבוצת
פרקים או עניין הנידון בפרק אחד .מטרת מפתח זה
לחשוף מעט את מבנה הנושאים הנידונים בכל חטיבת
הלכות.
מפתח נושאי הפרקים לפי סדר א"ב .מפתח זה כולל
מספר מצומצם של ערכים ראשיים והפניות לריכוז
ההלכות שהם נידונים בהן .הפניות אלו נחוצות בייחוד
כשנושאים שלמים נידונים במקומות שאינם צפויים
במבט ראשון ,כגון נושאי גיור הנידונים בהלכות איסורי
ביאה ,כיבוד הורים בהלכות ממרים ועוד.
מפתח מידות ומשקלות .במפתח זה מובאים עקרונות
המדידה ופרטי המידות :מידות אורך שטח ונפח ,מידות
שקילה וכספים ומידות זמן.
קריאה ובקשה
עשינו כל מאמץ לנפות את המהדורה ממשוגות ומשיבושים,
אך אין אנו מתברכים בלבבנו לומר שלא נפלו טעויות
בעבודתנו .על כגון זה ביקש נעים זמירות ישראל" :שגיאות
מי יבין ,מנסתרות נקני" )תהלים יט,יג( .וכדרכם של מעתיקים
קדמונים ,נחתום גם אנו את דברינו בקריאה אליכם :אחינו
הקוראים ,במטותא מנייכו ,אם נקרתה לפניכם טעות כלשהי,
בדקוה היטב-היטב )פעמים רבות אין זו טעות כלל( והסבו את
טז
פתח דבר
תשומת לבנו לדבר ,ככתוב" :הרימו מכשול מדרך עמי"
נז,יד( .אנו נודיע מיד על תיקונה בע"ה באתר האינטרנט שלנו
ונתקנה בעזר האל ברוך הוא במהדורה הבאה .ואל תדינונו
לכף חובה אלא לכף זכות ,שהרי כשם שאי אפשר לבר בלא
תבן ,כך אי אפשר לספר בלא שגיאות .וכבר הקדימנו בבקשה
דומה רס"ג בהקדמתו לספר "הנבחר באמונות ובדעות"
)מהדורת קאפח ,עמ' ו(" :והנני משביע בה' יוצר הכל כל חכם
)ישעיה
אשר יעיין בספר זה ,ומצא בו דבר בלתי נכון שיתקננו ,או
מלה מסופקת שיפרשנה על הצד הטוב .ואל ימנענו מכך,
שאין הספר שלו ,או שאני כבר קדמתיו לבאר מה שלא נתבאר
לו .כי החכמים חסים על החכמה ,ויש להם חמלה עליה
כחמלת הקרובים ,כמו שנאמר' :אמור לחכמה אחותי את' .אם
כי גם הסכלים יש שהם חסים על סכלותם ואינם עוזבים
אותה ."…עיינו שם בדבריו הנפלאים.
בצאתנו מן הקודש נשא תפילה :יהי רצון שמהדורה זו תילמד ותתקבל על דעת דורשי תורת ה' ומבקשי ידיעת שמו.
שלמי תודה
בראשית דבריי ,אודה לאל עליון ,אלהינו ואלהי אבותינו,
שהגיענו לזמן הזה .מעת שעמדתי על דעתי ,היה לי רבנו משה
בן מימון למורה דרך .רבותיי ,הרב יוסף קאפח זצ"ל
ויבלחט"א הרב אליהו זייני שליט"א ,האירו את עיניי ולימדוני
לדעת לחיות :לחיות בדעת ,דעת ה' ,אהבתו והכרתו .מכוחה
של הכרה זו ,נובעת מהדורה זו מבית היוצר של מפעל משנה
תורה אשר שם לו למטרה להגיש לקהל הרחב את מפעלו של
הרמב"ם במדויק .כן יעזרנו ה' להמשיך במפעל הביאור.
מהדורה זו לא הייתה יוצאת מן הכוח אל הפועל בלא עזרתם
של רבים שסייעו בידי ,לכבוד הבורא יתעלה ולכבוד רבנו
בלבד ,שלא על מנת לקבל פרס .חובה נעימה היא לי להזכירם
ולפרט שבחם ,כאמור" :לכו חזו מפעלות יי" )תהלים מו,ט(.
יקרים שבהם הם ר' הלל גרשוני יצ"ו ,תלמיד חכמים מישיבת
"תורת החיים" ,שעמל על דיוק הנוסח ,השוואתו וניפויו
בחריצות אין קץ ,וד"ר יחיאל קארה יצ"ו ,מנהל המדור
לספרות הגאונים במילון ההיסטורי ,ההולך ונעשה באקדמיה
ללשון העברית ,שנתאמץ בדבקות ובטוב דעת להשביח את
המהדורה בעריכתה ובניקודה .בלעדיהם ספק אם הייתה
יוצאת מהדורה זו לאור.
במהדורה הראשונה נתנו מכוחם תלמידי ישיבת "אור
וישועה" בחיפה ,ובמהדורה זו עמסו אתם בעיקר תלמידי
ישיבת "תורת החיים" ביד בנימין בראשות הרב שמואל טל
שליט"א ,ובייחוד :אופיר שעבין ,יוסף רזניק ,דביר ומתתיה
טל ,אריאל הורוביץ ומשה לב טוב -הי"ו .עוד סייע רבות
בעריכת המהדורה יעקב עציון הי"ו .כל אלו ,ועוד עשרות
אנשים רבים וטובים ,ליוו את ההדרת החיבור ,עריכתו
והגהתו בלא לאות מתחילה ועד סוף ,ועמלו יחד אתי בהובלת
מפעל זה ובמלאכה מייגעת זו בהתנדבות מלאה ורוח ה'
מפעמתם .תהא משכורתם שלמה מעם ה' אלהי ישראל ,ברכת
התורה תאיר את נתיבותיהם ,וזכות הנשר הגדול תהא חופפת
עליהם ועל בתיהם.
תודה מלאה ל"מכון משה" ולעומד בראשו ,הרב רצון ערוסי
שליט"א ,על שהתירו לי באדיבותם להשתמש בנוסח מהדורת
הרב יוסף קאפח שהוציאו לאור .תודה חמה לרב נחום אליעזר
רבינוביץ' שליט"א ולעוזרו הנאמן הרב ברוך ברנר שליט"א,
על אדיבותם הרבה ועל המאמצים הרבים בהשגת עותקים
ממוחשבים של נוסח מהדורתם ובמסירתם לי לצורך
ההשוואה .תודה לרב יצחק שילת שליט"א על עצותיו
המועילות ועל מסירת עותק מספריו בטרם יצאו לאור .תודה
נאמנה לרב שלמה בן אברהם שליט"א מ"מכון ממרא" ,על
שסייע לי רבות מניסיונו הרב .כאן מקום להביע הערכה
למפעל שימור אוצרות הרוח של עמנו ,ל"מכון לתצלומי
כתבי יד עבריים" שליד בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי
בירושלים .עוד אודה לד"ר יצחק הילמן ,למר אלחנן
אופנהיים ולמר ישראל והב ,על ניקוד הגרסה הראשונה של
חלקים מהמהדורה .ואסיים בשבח אכסניה של תורה ,ישיבת
"אור וישועה" ,בראשות מו"ר הרב אליהו רחמים זייני
שליט"א ,שנטלה על עצמה להפיץ את משנת הרמב"ם,
ובייחוד למר יצחק וייספיש הי"ו על סיועו בהפקת הספר.
ואחרונים חביבים ,בני ביתי .יברך ה' את נוות ביתי ,ישמרה
הצור ,שליוותה את עבודתי במפעל זה ,ואת ילדינו .יהי רצון
שנהיה אנחנו וצאצאינו כולנו אוהבי ה' ולומדי תורתו לשמה.
שעה שנכתבת הקדמה זו ,בחסדי ה' אין שעבוד מלכויות
עלינו ,ועם זאת "עבר קציר כלה קיץ ,ואנחנו לא נושענו"
)ירמיהו ח,כ( ,ואין איש יודע איזה הדרך יגיה ה' אור לעמו,
וכמה טלטולי רועים חסרי דעה והשכל נעבור .בין כך ובין כך,
עם ישראל -חזון גדול לו ,והרי "נצח ישראל לא ישקר ולא
ינחם ,כי לא אדם הוא להינחם" )שמואל א טו,כט( .אוהבי ה'
באמת ,חזקו ואמצו ,ואל ירפו ידיכם ,כי יש שכר לפועלכם.
קראו ה' באמת ,כי מהרה בימינו הוא לבדו ימלוך עלינו ,וירים
קרן כנסת ישראל עגומת הנפש )ראה סדר התפילה ,נו( לצעוד אל
מימוש יעדיה הגדולים המקיפים והנצחיים ,המכונסים כולם
בספר זה" ,משנה תורה" .קראוהו ,לִ מדוהו ו ַלמדוהו .נערו
חצניכם ,ולכו הנהיגו בכוחכם הגדול ,והמקום ברוך הוא
יזריח אור על עולמו.
י"מ
חיפה תשס"ח
פתח דבר
הערות
.14בסיום מורה הנבוכים מצטט רבנו את הפסוקים בירמיהו
כג( "כֹּ ה אָמַ ר ה' ,אַל יִתְ הַ לֵּל חָ כָם בְּ חָ כְ מָ ת ֹו ,וְ אַל יִתְ הַ לֵּל הַ גִּ בּוֹר
בוּרת ֹו ,אַל יִתְ הַ לֵּל עָ שִׁ יר בְּ עָ שְׁ ר ֹו .כִּ י אִ ם בְּ זֹאת יִתְ הַ לֵּל הַ מִּ ְתהַ לֵּל
בִּ גְ ָ
אָרץ ,כִּ י
הַ שְׂ כֵּל וְ ָידֹעַ אוֹתִ י ,כִּ י ֲאנִי ה' ,עֹ שֶׂ ה חֶ סֶ ד ִמשְׁ פָּ ט וּצְ ָדקָ ה בָּ ֶ
בְ אֵ לֶּה חָ פַ צְ תִּ י ְנאֻם ה'" .ומפרשם" :רוצה לומר מטרתי שיהא
מכם חסד וצדקה ומשפט בארץ ,שהמטרה להידמות בהן ושיהיו
אלה הליכותינו .נמצא כי התכלית אשר הזכיר בפסוק זה ,היא
שהוא באר כי שלמות האדם אשר בה יתפאר באמת היא ,מי
שהגיע להשגתו יתעלה כפי יכלתו ,וידע השגחתו על ברואיו
בהמצאתם והנהגתם היאך היא ,והיו הליכות אותו האדם אחר
אותה ההשגה ,מתכוון בהן תמיד ,חסד צדקה ומשפט ל