רוחב הירח
225
ּפֶ ֶרק ִׁש ּ ׁ ָשה ָע ׂ ָשר
הראש והזנב
א ָה ֲעגֻלָּה שֶׁסּוֹבֵב בָּהּ ַהיֵָּר ַח תָּמִיד -הִיא נוֹטָה ֵמעַל ָה ֲעגֻלָּה
טה
שֶׁסּוֹ ֶבבֶת בָּהּ ַהשֶּׁמֶשׁ תָּמִידֶ ,ח ְציָהּ נוֹ ֶטה לַ ָצּפוֹן וְ ֶח ְציָהּ נוֹ ֶ
לַדָּ רוֹם; וּשְׁתֵּי נְקֻדּוֹת יֵשׁ בָּהּ זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ ,שֶׁ ָבּהֶן פּוֹגְעוֹת שְׁתֵּי
שׁיִּ ְהיֶה ַהיֵָּר ַח ְבּ ַאחַת ִמשְׁתֵּיהֶן -נ ִ ְמצָא
ָה ֲעגֻלּוֹת זוֹ ָבּזוֹ .לְפִיכָ ,כְּ ֶ
סוֹבֵב ָבּ ֲעגֻלָּה שֶׁלַּשֶּׁמֶשׁ כְּנֶגֶד ַהשֶּׁמֶשׁ ְבּשָׁוֶה .וְאִם יֵ ֵצא ַהיֵָּר ַח
שׁ ֵ
ֵמ ַאחַת ִמ ְ
תּי ַהנְּקֻדּוֹת -נ ִ ְמצָא ְמ ַהלֵּ לִצְפוֹן ַהשֶּׁמֶשׁ אוֹ לִדְ רוֹמָהּ.
ַהנְּקֻדָּ ה שֶׁ ִמּ ֶמּנּ ָה ַיתְחִיל ַהיֵָּר ַח לִנ ְטוֹת לִצְפוֹן ַהשֶּׁמֶשׁ -הִיא
תחִיל ַהיֵָּר ַח לִנ ְטוֹת לִדְ רוֹם
ַהנִּקְֵראת ' ֹראשׁ'ְ .ו ַהנְּקֻדָּ ה שֶׁ ִמּ ֶמּנּ ָה יַ ְ
ַהשֶּׁמֶשׁ ִ -היא ַהנִּקְֵראת 'זָנ ָב' .וּ ַמ ֲהלָ שָׁוֶה יֵשׁ לְז ֶה ָהרֹאשׁ,
שֶׁאֵין בּוֹ ֹלא תּוֹ ֶספֶת וְֹלא גֵָּרעוֹן ,וְהוּא הוֹלֵַ בּ ַמּזּ ָלוֹת אֲחוַֹרנּ ִית,
טּלֶה לְדָ גִים לִדְ לִי ,וְכֵן הוּא סוֹבֵב תָּמִיד.
ִמ ָ
ג אִם תְִּרצֶה לֵידַ ע מְקוֹם ָהרֹאשׁ ְבּכָל עֵת שֶׁתְִּרצֶה -תּוֹצִיא
ֶא ְמצָעוֹ לְאוֹתָהּ ָהעֵת כְּדֶ ֶר שֶׁתּוֹצִיא ֶא ְמצַע ַהשֶּׁמֶשׁ וְ ֶא ְמצַע
ַהיֵָּר ַח ,וְתִגְַרע ָה ֶא ְמצַע ִמשְּׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים ַמעֲלוֹת ,וְ ַהנִּשְׁאָר
תהּ ָהעֵת ,וּ ְכנֶגְדּוֹ לְעוֹלָם ִי ְהיֶה מְקוֹם ַהזָּנ ָב.
הוּא מְקוֹם הָרֹאשׁ בְּאוֹ ָ
איורים מבארים -מישור השמש ומישור הירח
לול
סל ו
מס
מ
המישור שנמצא בו מסלול הירח חוצה את המישור שנמצא בו מסלול השמש
בזווית של כ .5°-נקודות החיתוך של שני המסלולים נקראות ראש וזנב .באיור
שלמעלה ניתן לראות את הפרשי זוויות הרוחב בין השמש לבין הירח בשתי
נקודות :כשהשמש נמצאת בנקודה ש 1והירח בנקודה י) 1המיקום במסלול
הרוחב( ,זווית הרוחב ביניהם ) 5°מנת מסלול הרוחב( ,ואילו כשהשמש נמצאת
בנקודה ש 2והירח נמצא בנקודה י ,2תהיה זווית הרוחב ביניהם .2°יש לזכור
ששטח מסלולו המעגלי של הירח קטן מאוד לעומת שטח מסלולה המעגלי של
השמש .המסלולים כאן רק להדגמה.
באיור משמאל :מישור
הירח ומישור השמש כפי
שהם נראים לעין הצופה
מכדור הארץ .הזוית
באיור גדולה מ 5°-לצורך
ההמחשה .אם נניח
שנקודת ההתלכדות היא
נקודת הזנב ,ניתן לומר
שנקודת הקו י-2ש2
שבציור שלמעלה נמצאת
מעל לראשו של הצופה.
מש
הש
הי
ל
פרק טז -ראה הקדמה מימין .א( הָ ֲע ֻגלָּה -המישור המעגלי שנמצא בו המסלול
המעגלי .נִ ְמצָ א סוֹבֵ ב בָּ ֲעגֻלָּה ֶשׁלּ ֶַשּׁמֶ שׁ כְּ ֶנגֶד הַ ֶשּׁמֶ שׁ בְּ ָשׁוֶה -מישורי השמש והירח
מתלכדים ,השמש רחוקה מכדור הארץ והירח קרוב אליה .וּמַ הֲ ָל ָשׁוֶה -מסלול
במהירות קבועה .ב( ְשׁאֵ ִרית מַ הֲ לָכוֹ -לאחר חיסור כפולות של .360°
ַמ ֲהלָכוֹ לְשָׁנ ָה סְדוָּרה -שְׁמוֹנ ֶה ֶעשְֵׂרה ַמעֲלוֹת וְאְַר ָבּעָה
וְאְַר ָבּעִים ֲחלָקִים וּשְׁתַּיִם וְאְַר ָבּעִים שְׁנ ִיּוֹת ,סִי ָמנ ָם י"ח מ"ד
מ"ב .וְ ֶא ְמצַע ָה ֹראשׁ ִבּתְ ִחלַּת לֵיל ֲחמִישִׁי שֶׁהוּא ָה ִעקָּר ָהיָה
ֵמאָה וּשְׁמוֹנ ִים ַמעֲלוֹת וְשִׁ ְבעָה וַ ֲח ִמשִּׁים ֲחלָקִים וּשְׁמוֹנ ֶה
וְ ֶעשְִׂרים שְׁנ ִיּוֹת ,סִי ָמנ ָם ק"פ נ"ז כ"ח.
רח
ב ַמ ֲהלַָ ה ֹראשׁ ָה ֶא ְמ ָצעִי בְּיוֹם ֶאחָד
שְׁלשָׁה ֲחלָקִים וְ ַאחַת ֶעשְֵׂרהשְׁנ ִיּוֹת .נ ִ ְמצָא ַמ ֲהלָכוֹ ַבּ ֲעשָָׂרה יָמִים -
ֲחלָקִים וְשֶׁבַע
ֶאחָד וּשְׁלשִׁים
וְאְַר ָבּעִים שְׁנ ִיּוֹת .וְנ ִ ְמצָא ַמ ֲהלָכוֹ
ְבּ ֵמאָה יוֹם ָ -חמֵשׁ ַמעֲלוֹת וְשִׁ ְבעָה
ָעשָׂר ֲחלָקִים וְשָׁלשׁ וְאְַר ָבּעִים שְׁנ ִיּוֹת,
סִי ָמנ ָם ה' י"ז מ"ג .וְנ ִ ְמצָא ַמ ֲהלָכוֹ
תּיִם וַ ֲח ִמשִּׁים ַמעֲלוֹת וְשִׁ ְבעָה וַ ֲח ִמשִּׁים ֲחלָקִים
ְבּ ֶאלֶף יוֹם -שְׁ ַ
וְ ֶעשֶׂר שְׁנ ִיּוֹת ,סִי ָמנ ָם נ"ב נ"ז י' .וְנ ִ ְמצָא שְׁאִֵרית ַמ ֲהלָכוֹ
תשַׁע וְשִׁשִּׁים ַמעֲלוֹת וְ ֶאחָד
ַבּ ֲעשֶֶׂרת ֲאלָפִים יוֹם ֵ -מאָה וְ ֵ
וּשְׁלשִׁים ֲחלָקִים וְאְַר ָבּעִים שְׁנ ִיּוֹת ,סִי ָמנ ָם קס"ט ל"א מ'.
וְנ ִ ְמצָא ַמ ֲהלָכוֹ לְתִשְׁעָה וְ ֶעשְִׂרים יוֹם ַ -מ ֲעלָה ַאחַת וּשְׁנַיִם
וּשְׁלשִׁים ֲחלָקִים וְתֵשַׁע שְׁנ ִיּוֹת ,וְסִי ָמנ ָם א' ל"ב ט' .וְנ ִ ְמצָא
רישום מבאר להלכה ב
מהלך הראש
ימים
האמצעי
במעלות
1
"0°3'11
10
"0°31'47
100
"5°17'43
1000
"52°57'10
10000
"169°31'40
29
"1°32'9
354
"18°44'42
226
הלכות קידוש החודש ,פרק טז
ג( וְ ִתגְ ַרע הָ אֶ ְמצַ ע ִמ ְשּׁלוֹשׁ מֵ אוֹת וְ ִשׁ ִשּׁים מַ עֲלוֹת -פעולה זו היא פעולת חיסור על
מקום אמצע הראש ,מפני שהוא נע בכיוון מנוגד לתנועות השמש והירח שעסקנו
בהן לעיל.
הלכות קידוש החודש ,פרק טז
227
דוגמה
ד כֵּיצַד? הֲֵרי שֶָׁרצִינוּ לֵידַ ע מְקוֹם ָהרֹאשׁ לִתְ ִחלַּת לֵיל עֶֶרב
שַׁבָּת שֶׁיּוֹמוֹ שֵׁנ ִי לְחֹדֶ שׁ ִאיָּר ִמשָּׁנ ָה זוֹ שֶׁהִיא שְׁנ ַת ָה ִעקָּר ,וּ ִמנְיַן
ַהיָּמִים ַהגְּמוִּרים ִמתְּ ִחלַּת לֵיל ָה ִעקָּר עַד תְּ ִחלַּת לֵיל זוֹ שֶׁאָנוּ
שׁעָה וְ ֶעשְִׂרים יוֹם.
רוֹצִים לֵידַ ע מְקוֹם ָהרֹאשׁ בּוֹ -תִּ ְ
תּ ,וְהוּא
שׁיָּדַ ְע ָ
ה תּוֹצִיא ֶא ְמצַע ָה ֹראשׁ לָעֵת ה ַֹזּאת עַל הַדֶּ ֶרֶ
שׁעָה וְ ֶעשְִׂרים יוֹם עַל ָה ִעקָּר -יֵצֵא לְ
שֶׁתּוֹסִיף ַמ ֲהלָכוֹ לְתִ ְ
תּיִם וּשְׁמוֹנ ִים ַמעֲלוֹת וְתִשְׁעָה וְ ֶעשְִׂרים
ֶא ְמצַע ָה ֹראשׁ ֵמאָה וּשְׁ ַ
ֲחלָקִים וְשֶׁבַע וּשְׁלשִׁים שְׁנ ִיּוֹת ,סִי ָמנ ָם קפ"ב כ"ט ל"ז .תִּגְַרע
ֶא ְמצַע ז ֶה ִמשְּׁלשׁ ֵמאוֹת וְשִׁשִּׁים ִ -ישָּׁאֵר לְֵ מאָה וְשֶׁבַע
וְשִׁ ְבעִים ַמעֲלוֹת וּשְׁלשִׁים ֲחלָקִים וְשָׁלשׁ וְ ֶעשְִׂרים שְׁנ ִיּוֹת,
סִי ָמנ ָם קע"ז ל' כ"ג ,וְז ֶה הוּא מְקוֹם ָהרֹאשׁ; וְאַל תִּ ְפנ ֶה אֶל
ַהשְּׁנ ִיּוֹת .נ ִ ְמצָא מְקוֹם ָה ֹראשׁ ְבּ ַמזּ ַל בְּתוּלָה ְבּשֶׁבַע וְ ֶעשְִׂרים
ַמעֲלוֹת וּשְׁלשִׁים ֲחלָקִים ,וּמְקוֹם ַהזָּנ ָב כְּנֶגְדּוֹ ְבּ ַמזּ ַל דָּ גִים ְבּשֶׁבַע
וְ ֶעשְִׂרים ַמעֲלוֹת וּשְׁלשִׁים ֲחלָקִים.
רישום מבאר להלכות ד-ה
מקום הראש בשעה שש בערב בזמן
העיקר )לעיל הלכה ב(
נוסיף את מהלך הראש ב 29-יום
''+1°32'9
אמצע הראש )הלכה ה(
''182°29'37
''27°30≈=177°30'23
נחסר את התוצאה מ ,360°-ונקבל את
במזל בתולה
מקום הראש
≈'357°30'≈ 357°30
מקום הזנב בתוספת 180°
''180°57'28
ו לְעוֹלָם יִ ְהיֶה בֵּין ָה ֹראשׁ וּבֵין ַהזָּנ ָב ֲחצִי ַהגַּלְגַּל ְבּשָׁוֶה .לְפִיכָ,
כָּל ַמזּ ָל שֶׁתִּ ְמצָא בּוֹ מְקוֹם ָהרֹאשׁ -יִ ְהיֶה ַהזָּנ ָב ְבּ ַמזּ ַל שְׁבִיעִי
ִממֶּנּוּ ִבּכְמוֹ ִמנְיַן ַה ַמּעֲלוֹת וְ ַה ֲחלָקִים ְבּשָׁוֶה :אִם יִ ְהיֶה ָה ֹראשׁ
ְבּ ֶעשֶׂר ַמעֲלוֹת ְבּ ַמזּ ַל פְּלוֹנ ִי -יִ ְהיֶה ַהזָּנ ָב ְבּ ֶעשֶׂר ַמעֲלוֹת ִמ ַמּזּ ַל
שְׁבִיעִי ִממֶּנּוּ.
רוחב הירח
ז וּ ֵמ ַאחַר שֶׁתֵּדַ ע מְקוֹם ָהרֹאשׁ וּמְקוֹם ַהזָּנ ָב וּמְקוֹם ַהיֵָּר ַח ָה ֲא ִמתִּי
ִהתְבּוֹנ ֵן ִבּשְׁלָשְׁתָּם :אִם ָמצָא ָת ַהיֵָּר ַח עִם ָהרֹאשׁ אוֹ עִם ַהזָּנ ָב
ו( חֲ צִ י הַ גַּלְ גַּל בְּ ָשׁוֶה -כלומר הקו המחבר את הראש והזנב מחלק את המישור
המעגלי לשני חלקים שווים.
228
הלכות קידוש החודש ,פרק טז
שׁאֵין ַהיֵָּר ַח נוֹטֶה ֹלא לִצְפוֹן
ְבּ ַמ ֲעלָה ַאחַת וְ ֵחלֶק ֶאחָד -תֵּדַ ע ֶ
ַהשֶּׁמֶשׁ וְֹלא לִדְ רוֹמָהּ .וְאִם ָראִיתָ מְקוֹם ַהיֵָּר ַח לִ ְפנ ֵי מְקוֹם ָה ֹראשׁ
וְהוּא הוֹלֵ כְּנֶגֶד ַהזָּנ ָב -תֵּדַ ע שֶׁ ַהיֵָּר ַח נוֹטֶה לִצְפוֹן ַהשֶּׁמֶשׁ.
וְאִם ָהיָה ַהיֵָּר ַח לִ ְפנ ֵי מְקוֹם ַהזָּנ ָב ,וַהֲֵרי הוּא הוֹלֵ כְּנֶגֶד ָהרֹאשׁ
תֵּדַ ע שֶׁ ַהיֵָּר ַח נוֹטֶה לִדְ רוֹם ַהשֶּׁמֶשׁ.שּׁמֶשׁ אוֹ לִדְ רוֹמָהּ -הִיא
ח ַהנּ ְ ִטיָּה שֶׁנּוֹטֶה ַהיֵָּר ַח לִצְפוֹן ַה ֶ
ַהנִּקְֵראת 'רֹ ַחב ַהיֵָּר ַח' .וְאִם ָהיָה נוֹטֶה לַ ָצּפוֹן -נִקְָרא 'רֹ ַחב
צְפוֹנ ִי'; וְאִם ָהיָה נוֹטֶה לַדָּ רוֹם -נִקְָרא ' ֹר ַחב דְּ רוֹמִי'; וְאִם ָהיָה
שׁ ֵבּאְַרנוּ
ַהיֵָּר ַח ְבּ ַאחַת ִמשְׁתֵּי ַהנְּקֻדּוֹת ֹ -לא יִ ְהיֶה לוֹ ֹר ַחב ,כְּמוֹ ֶ
)לעיל ,ז(.
ט לְעוֹלָם ֹלא יִ ְהיֶה ֹר ַחב ַהיֵָּר ַח ָיתֵר עַל ָחמֵשׁ ַמעֲלוֹת ,בֵּין
ַבּ ָצּפוֹן בֵּין ַבּדָּ רוֹםֶ .אלָּא כָּ הוּא דַּ ְרכּוַֹ :יתְחִיל מִן ָה ֹראשׁ
וְיִתְַרחֵק ְמעַט ְמעַט ,וְ ַהמְֶּרחָק הוֹלֵ וְנוֹסָף ,עַד שֶׁיַּגִּי ַע לְ ָחמֵשׁ
ַמעֲלוֹת; וְיַ ֲח ֹזר וְיִתְקֵָרב ְמעַט ְמעַט ,עַד שֶֹּׁלא יִ ְהיֶה לוֹ רֹ ַחב
כְּ ֶ
שׁיַּגִּי ַע לַזָּנ ָב; ְויַ ֲח ֹזר וְיִתְַרחֵק ְמעַט ְמעַט ,וְ ַהמְֶּרחָק נוֹסָף עַד
שֶׁיַּגִּי ַע לְ ָחמֵשׁ ַמעֲלוֹת; וְיַ ֲחזֹר וְיִתְקֵָרב ,עַד שֶֹּׁלא יִ ְהיֶה לוֹ רֹ ַחב.
מסלול הרוחב
י אִם תְִּרצֶה לֵידַ ע רֹ ַחב ַהיֵָּר ַח כַּמָּה הוּא ְבּכָל עֵת שֶׁתְִּרצֶה ,וְאִם
צְפוֹנ ִי הוּא אוֹ דְּ רוֹמִי -תּוֹצִיא מְקוֹם ָהרֹאשׁ וּמְקוֹם ַהיֵָּר ַח
ָה ֲא ִמתִּי לְאוֹתָהּ ָהעֵת ,וְתִגְַרע מְקוֹם ָהרֹאשׁ ִממְּקוֹם ַהיֵָּר ַח
ָה ֲא ִמתִּי ,וְ ַהנִּשְׁאָר הוּא ַהנִּקְָרא ' ַמסְלוּל ָהרֹ ַחב' .וְאִם יִ ְהיֶה ַמסְלוּל
ָה ֹר ַחב ִמ ַמּ ֲעלָה ַאחַת עַד ֵמאָה וּשְׁמוֹנ ִים -תֵּדַ ע שֶׁ ֹר ַחב ַהיֵָּר ַח
צְפוֹנ ִי; וְאִם ָהיָה ַה ַמּסְלוּל יָתֵר עַל ֵמאָה וּשְׁמוֹנ ִים -תֵּדַ ע שֶׁרֹ ַחב
ַהיֵָּר ַח דְּ רוֹמִי; וְאִם ָהיָה ֵמאָה וּשְׁמוֹנ ִים ְבּשָׁוֶה אוֹ שְׁלשׁ מֵאוֹת
וְשִׁשִּׁים ְבּשָׁוֶה -אֵין ַליֵָּר ַח ֹר ַחב ְכּלָל .וְתַ ֲחזֹר וְתְִראֶה ְמנ ַת
טיָּתוֹ לַ ָצּפוֹן אוֹ לַדָּ רוֹם,
ַמסְלוּל ָהרֹ ַחב כַּמָּה הִיא ,וְהוּא שִׁעוּר נ ְ ִ
שׁ ֵבּאְַרנוּ
וְהוּא ַהנִּקְָרא 'רֹ ַחב ַהיֵָּר ַח הַדְּ רוֹמִי' אוֹ ' ַהצְּפוֹנ ִי' ,כְּמוֹ ֶ
)לעיל ,ט(.
ז( בְּ מַ ֲעלָה אַחַ ת וְ חֵ לֶק אֶ חָ ד -כלומר ,מקום הירח ומקום הראש או הזנב הוא זהה
הן במעלות הן בחלקים .ח( ִמ ְשׁ ֵתּי הַ נְּ קֻ דּוֹת -הראש והזנב .ט( ֶשׁ א יִ ְהיֶה לוֹ רֹחַ ב
מפני שזווית הרוחב היא .0°י( מַ ְסלוּל הָ רֹחַ ב -המרחק הזוויתי בין הירח לביןראש.
הלכות קידוש החודש ,פרק טז
229
מנת מסלול הרוחב
יא וְכַמָּה הִיא ְמנ ַת ַמסְלוּל ָה ֹר ַחב?
אִם יִ ְהיֶה ַמסְלוּל ָהרֹ ַחב ֶעשֶׂר ַמעֲלוֹת
תִּ ְהיֶה ְמנ ָתוֹ שְׁנַיִם וַ ֲח ִמשִּׁים ֲחלָקִים.וְאִם ִי ְהיֶה ַה ַמּסְלוּל ַהזּ ֶה ֶעשְִׂרים
ַמעֲלוֹת -תִּ ְהיֶה ְמנ ָתוֹ ַמ ֲעלָה ַאחַת
וּשְׁלשָׁה וְאְַר ָבּעִים ֲחלָקִים .וְאִם יִ ְהיֶה
שׁים -תִּ ְהיֶה ְמנ ָתוֹ שְׁתֵּי
ַה ַמּסְלוּל שְׁל ִ
ַמעֲלוֹת וּשְׁלשִׁים ֲחלָקִים .וְאִם יִ ְהיֶה
ַה ַמּסְלוּל אְַר ָבּעִים -תִּ ְהיֶה ְמנ ָתוֹ שָׁלשׁ
ַמעֲלוֹת וּשְׁלשָׁה ָעשָׂר ֲחלָקִים .וְאִם יִ ְהיֶה ַה ַמּסְלוּל ֲח ִמשִּׁים
ַמעֲלוֹת -תִּ ְהיֶה ְמנ ָתוֹ שָׁלשׁ ַמעֲלוֹת ַו ֲח ִמשִּׁים ֲחלָקִים .וְאִם יִ ְהיֶה
ַה ַמּסְלוּל שִׁשִּׁים -תִּ ְהיֶה ְמנ ָתוֹ אְַרבַּע ַמעֲלוֹת וְ ֶעשְִׂרים ֲחלָקִים.
וְאִם יִ ְהיֶה ַה ַמּסְלוּל שִׁ ְבעִים -תִּ ְהיֶה ְמנ ָתוֹ אְַרבַּע ַמעֲלוֹת וּשְׁנַיִם
וְאְַר ָבּעִים ֲחלָקִים .וְאִם יִ ְהיֶה ַה ַמּסְלוּל שְׁמוֹנ ִים -תִּ ְהיֶה ְמנ ָתוֹ
אְַרבַּע ַמעֲלוֹת וַ ֲח ִמשָּׁה וַ ֲח ִמשִּׁים ֲחלָקִים .וְאִם יִ ְהיֶה ַה ַמּסְלוּל
שׁעִים -תִּ ְהיֶה ְמנ ָתוֹ ָחמֵשׁ ַמעֲלוֹת.
תִּ ְ
רישום מבאר להלכה יא
מנתו
מסלול
הרוחב
'0°52
10°
'1°43
20°
'2°30
30°
'3°13
40°
'3°50
50°
'4°20
60°
'4°42
70°
'4°55
80°
'5°0
90°
230
הלכות קידוש החודש ,פרק טז
ַה ַמּסְלוּל ִמ ֵמּאָה וּשְׁמוֹנ ִים ,וְ ַהנִּשְׁאָר תֵּדַ ע בּוֹ ַה ָמּנ ָה.
יד וְכֵן אִם ָהיָה ַה ַמּסְלוּל יָתֵר ִמ ֵמּאָה וּשְׁמוֹנ ִים עַד מָאתַיִם
וְשִׁ ְבעִים -תִּגְַרע ִממֶּנּוּ ֵמאָה וּשְׁמוֹנ ִים ,וְ ַהנִּשְׁאָר תֵּדַ ע בּוֹ ַה ָמּנ ָה.
טו וְאִם ָהיָה ַה ַמּסְלוּל יָתֵר עַל מָאתַיִם וְשִׁ ְבעִים עַד שְׁלשׁ מֵאוֹת
וְשִׁשִּׁים -תִּגְַרע אוֹתוֹ ִמשְּׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים ,וְ ַהנִּשְׁאָר תֵּדַ ע בּוֹ
ַה ָמּנ ָה.
דוגמה
שׁ ָהיָה ַה ַמּסְלוּל ֵמאָה וַ ֲח ִמשִּׁים -תִּגְַרע אוֹתוֹ
טז כֵּיצַד? הֲֵרי ֶ
תּ שֶׁ ְמּנ ַת שְׁלשִׁים -
שׁים .וּכְבָר יָדַ ְע ָ
ִמ ֵמּאָה וּשְׁמוֹנ ִים ,נִשְׁאָר שְׁל ִ
שׁים ֲחלָקִים; וְכָ תִּ ְהיֶה ְמנ ַת ֵמאָה וַ ֲח ִמשִּׁים -
שְׁתֵּי ַמעֲלוֹת וּשְׁל ִ
שׁים ֲחלָקִים.
שְׁתֵּי ַמעֲלוֹת וּשְׁל ִ
תּגְַרע ִמ ֶמּנּוּ ֵמאָה וּשְׁמוֹנ ִים,
יז הֲֵרי שֶׁ ָהיָה ַה ַמּסְלוּל מָאתַיִם ִ -
שּׁאֵר ֶעשְִׂרים .וּ ְכבָר יָדַ ְעתָּ שֶׁ ְמּנ ַת ֶעשְִׂרים הִיא ַמ ֲעלָה ַאחַת
יִ ָ
תיִם -תִּ ְהיֶה
וּשְׁלשָׁה וְאְַר ָבּעִים ֲחלָקִים; וְכָ תִּ ְהיֶה ְמנ ַת מָא ַ
שׁה וְאְַר ָבּעִים ֲחלָקִים.
ַמ ֲעלָה ַאחַת וּשְׁל ָ
יח הֲֵרי שֶׁ ָהיָה ַה ַמּסְלוּל שְׁלשׁ מֵאוֹת -תִּגְַרע אוֹתוֹ ִמשְּׁלשׁ
שׁשִּׁים -אְַרבַּע
שׁאָר שִׁשִּׁים .וּכְבָר יָדַ ְעתָּ שֶׁ ְמּנ ַת ִ
מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים ,נ ִ ְ
ַמעֲלוֹת וְ ֶעשְִׂרים ֲחלָקִים; ְוכָ הִיא ְמנ ַת שְׁלשׁ מֵאוֹת -אְַרבַּע
ַמעֲלוֹת וְ ֶעשְִׂרים ֲחלָקִים .וְעַל דֶּ ֶר זוֹ ְבּכָל ַה ִמּנְיָנוֹת.
יב וְאִם יִהְיוּ ֲאחָדִ ים עִם ָה ֲעשָׂרוֹת -תִּקַּח הָָראוּי לָהֶם לְפִי
ת ְבּ ַמסְלוּל ַהשֶּׁמֶשׁ
שׁ ָעשִׂי ָ
שׁתֵּי ַהמָּנוֹת ,כְּמוֹ ֶ
ַהיָּתֵר שֶׁבֵּין ְ
וּ ְב ַמסְלוּל ַהיֵָּר ַח .כֵּיצַד? הֲֵרי שֶׁ ָהיָה ַמסְלוּל ָהרֹ ַחב שָׁלשׁ וַ ֲח ִמשִּׁים
שׁאִלּוּ ָהיָה ַה ַמּסְלוּל ֲח ִמשִּׁים ָה ְיתָה ְמנ ָתוֹ
ַמעֲלוֹת ,וּכְבָר יָדַ ְעתָּ ֶ
שָׁלשׁ ַמעֲלוֹת וַ ֲח ִמשִּׁים ֲחלָקִים ,וְאִלּוּ ָהיָה ַה ַמּסְלוּל שִׁשִּׁים ָהיְתָה
ְמנ ָתוֹ אְַרבַּע ַמעֲלוֹת וְ ֶעשְִׂרים ֲחלָקִים ,נ ִ ְמצָא ַהיָּתֵר בֵּין שְׁתֵּי
ַהמָּנוֹת שְׁלשִׁים ֲחלָקִים ,שְׁלשָׁה ֲחלָקִים לְכָל ַמ ֲעלָה ,וְנ ִ ְמצָא לְפִי
ֶחשְׁבּוֹן ַמסְלוּל ז ֶה ,שֶׁהוּא שָׁלשׁ וַ ֲח ִמשִּׁיםְ ,מנ ָתוֹ שָׁלשׁ ַמעֲלוֹת
וְתִשְׁעָה וַ ֲח ִמשִּׁים ֲחלָקִים .וְעַל דֶּ ֶר זוֹ תַּ ֲעשֶׂה ְבּכָל ִמנְיָן וּ ִמנְיָן.
רישום מבאר להלכה יט
המקום האמתי של הירח
בשעת הראייה בליל ב' באייר
)לעיל טו,ט(=18°40'+30° ,
בעיגול החלקים
'408°40
אפשר לייצגו )בתוספת (360°
גם כך
נחסר את מקום הראש
'-177°30
ונקבל את מסלול הרוחב
'≈231°10
יא( ְמנַת מַ ְסלוּל הָ רֹחַ ב -זווית הרוחב של הירח במיקומו במסלול הרוחב שלו.
יג( כיוון שהמסלול הוא סימטרי במעגל שלם ,ניתן לחשב את שאר הזוויות מתוך
רבע המעגל.
יט( וּכְ בָ ר י ַָדעְ ָתּ -ראה לעיל טו,ט ,בעיגול המספרים .בעמוד הבאִ :סימָ נוֹ י"ח מ'*
החל ממזל שור .ויש כ"י בהם כתוב י"ח ל"וִ .סימָ נוֹ רל"א י'* -יש בכ"י :רל"אאַרנוּ בְּ פֶ ֶרק זֶה -מסלול של 231°שווה ל51°-
ו' ,והוא מדויק יותר .בַּ ְדּ ָרכִ ים ֶשׁבֵּ ְ
)בהפחתת .(180°שימוש בטבלה שבהלכה יא ובחישוב מנת המסלול שבין 50°
לבין 60°מלמד שמנת מסלול הרוחב היא '.3°53
שׁעִים ,כְּמוֹ
יג ֵמ ַאחַר שֶׁתֵּדַ ע ְמנ ָתוֹ שֶׁלְּ ַמסְלוּל ָה ֹר ַחב עַד תִּ ְ
שֶׁהוֹדַ עְנוּ) לעיל ,יא-יב( -תֵּדַ ע מָנוֹת שֶׁלְּכָל ִמנְיָנוֹת ַה ַמּסְלוּל:
שׁעִים עַד ֵמאָה וּשְׁמוֹנ ִים -תִּגְַרע
שֶׁאִם יִ ְהיֶה ַה ַמּסְלוּל ָיתֵר עַל תִּ ְ
יט הֲֵרי שֶָׁרצִינוּ לֵידַ ע ֹר ַחב
ַהיֵָּר ַח כַּמָּה הוּא וּ ְבאֵי ז ֶה רוּ ַח
הוּא ,אִם צְפוֹנ ִי אוֹ דְּ רוֹמִי,
ִבּתְ ִחלַּת לֵיל עֶֶרב שַׁבָּת שֵׁנ ִי
לְחֹדֶ שׁ ִאיָּר ִמשָּׁנ ָה זוֹ ,וּכְבָר
יָדַ ְעתָּ שֶׁמְּקוֹם ַהיֵָּר ַח ָה ֲא ִמתִּי
ָהיָה ְבּלֵיל ז ֶה ִבּשְׁמוֹנ ֶה ֶעשְֵׂרה ַמעֲלוֹת וְאְַר ָבּעִים ֲחלָקִים ִמ ַמּזּ ַל
'48°40
הלכות קידוש החודש ,פרק טז
שׁוֹר ,סִימָנוֹ י"ח מ'* ,וּמְקוֹם ָה ֹראשׁ ָהיָה בְּאוֹתָהּ ָהעֵת ְבּשֶׁבַע
231
וְ ֶעשְִׂרים ַמעֲלוֹת וּשְׁלשִׁים ֲחלָקִים ִמ ַמּזּ ַל בְּתוּלָה ,סִימָנוֹ כ"ז ל'.
תִּגְַרע מְקוֹם ָהרֹאשׁ ִממְּקוֹם ַהיֵָּר ַח -יֵצֵא לְַ מסְלוּל ָהרֹ ַחב
מָאתַיִם ַאחַת וּשְׁלשִׁים ַמעֲלוֹת ֲעשָָׂרה ֲחלָקִים ,סִימָנוֹ רל"א י'*,
לְפִי שֶׁאֵין ַמשְׁגִּיחִין עַל ַה ֲחלָקִים ְבּכָל ַה ַמּסְלוּל .וְנ ִ ְמ ֵצאת ַה ָמּנ ָה
שֶׁלְּ ַמסְלוּל ז ֶה בַּדְּ ָרכִים שֶׁ ֵבּאְַרנוּ ְבּפֶֶרק ז ֶה )לעיל ,יד-יח( -שָׁלשׁ
ַמעֲלוֹת וּשְׁלשָׁה וַ ֲח ִמשִּׁים ֲחלָקִים ,וְז ֶה הוּא ֹר ַחב ַהיֵָּר ַח ִבּתְ ִחלַּת
לֵיל ז ֶה; וְהוּא דְּ רוֹמִי ,שֶׁהֲֵרי ַה ַמּסְלוּל ָיתֵר עַל ֵמאָה וּשְׁמוֹנ ִים.
ּפֶ ֶרק ִׁש ְב ָעה ָע ׂ ָשר
אפשרות ראיית
הירח
הקדמה :בפרק זה באים לידי גמר חשבונות הראייה ,וניתנת תשובה לשאלה
אם הירח החדש יכול להיראות )מבחינה אסטרונומית( בליל שלושים אם לאו.
וראוי לקרוא שוב את ההקדמות לפרק יא .רבנו הרמב"ם מסביר את הסיבות
לתיקון החישוב ואת תוצאתו ,אך לא את הדרך שמגיעים בה לתוצאת תיקון זו.
מסלולי השמש והירח לצופה מהארץ -אם נתעלם מתנועת הכוכבים במשך
היום )ובכללם השמש והירח ,הנראים כנעים ממזרח למערב בשל תנועת כדור
הארץ סביב צירו( ,הרי שלאחר סיבוב יומי של כ 24-שעות ,מפת הכוכבים
תיראה זהה ליום אתמול ,מלבד מיקום השמש והירח )ככוכבי לכת( :השמש
תיראה כמעלה ממיקומה יום קודם ,והירח יראה כ 12-מעלות ממיקומו אמש.
המלקה(,
במשך השנה השמש תיראה כמשלימה סיבוב על מסלול המזלות ) ִ
והירח ייראה לצופה מן הארץ כנע בכיפת השמים קרוב למסלול השמש עד כדי
סטייה של .5°כאמור בהקדמה לפרק יא ,קיימים מספר מסלולים :א .המסלול
היומי שהשמש עוברת במשך היום והמסלול שהירח עובר במשך היממה
)במסלול המקביל לקו המשווה השמימי( ,הנובע מסיבוב כדור הארץ סביב צירו.
ב .המסלול שהשמש והירח מקיפים בו את כדור הארץ :הירח -במשך חודש;
המלקה,
והשמש -במשך שנה .מסלול השמש במשך השנה על כיפת השמיםִ ,
מסומן כקו העובר דרך קבוצות כוכבים ידועות )המזלות( .הירח נראה נע על רקע
קבוצות כוכבים אלו ,וסוטה ממסלול המלקה מעט ,כאמור לעיל.
ירח ראש החודש -מיקום הירח והשמש נעשה על פי מיקום אורך )הזווית
שהשלים במסלולו ממזרח למערב( ורוחב )ההבדל ממסלול המזלות ,כלומר
נטייתו לצפון או לדרום( .רוחב השמש הוא תמיד ,0°שכן השמש נעה על מסלול
המלקה )שהוא מישור הייחוס שלנו( ,ורוחב הירח יכול להגיע עד כדי סטייה של
5°מהמלקה .בזמן המולד האמתי ,הירח והשמש נמצאים בדיוק באותה זווית
אורך על פני כדור השמים )היטל מיקום הירח על המלקה מתלכד עם השמש,
ובמילים אחרות :הירח נמצא בקרבה מירבית למילקה( .במצב זה הירח אינו
נראה לחלוטין )ואם זווית הרוחב שלו קרובה מספיק ל 0-מתרחש ליקוי חמה,
כלומר שהירח מסתיר את השמש באופן חלקי או מלא( .הירח נע במסלולו סביב
הארץ ומתקדם בכל יום כ 12°-מזרחה .כלומר ,בכל ערב בשעה קבועה ,ייראה
הירח מתחיל את מסלולו מעט מזרחה מיום אמש ,והוא נע במהלך הלילה )בשל
סיבוב כדור הארץ סביב צירו( ממזרח למערב .באמצע החודש ,למשל ,יופיע
הירח המלא בתחילת הערב במזרח וינוע במשך הלילה לכיוון מערב .הופעתו של
232
הלכות קידוש החודש ,פרק יז
הירח נובעת מהתרחקותו מן השמש .בלילה הראשון ,כשהירח מופיע כ 20-דקות
לאחר שקיעת השמש ,המרחק בינו לבין השמש קטן ,ולכן ייראה כקו דק וייעלם
במערב )"ישקע"( לאחר זמן קצר .מסלול שקיעת הירח יהיה במקביל לקו
המשווה השמימי )שבאופק ירושלים הוא קו דמיוני בזווית של ,32°כמאויר
בהקדמת פרק יא( .הירח ייראה בליל שלושים שלאחר המולד רק אם הספיק
להתרחק מן השמש .אם כן ,בסיס המענה לשאלת ראיית הירח הוא :אם הירח
רחוק מן השמש מרחק גדול כדי שיהיה ניתן לראותו )דבר זה מחושב על מסלול
המלקה( וכמה זמן יעבור עד שישקע )מחושב על מסלול המקביל לקו המשווה
ִ
השמימי(.
איור מבאר :צפיית הירח
מארץ-ישראל.
הראשון
באיור שלמעלה ניתן
לראות את שקיעת השמש
בקו האופק המערבי.
השמש נמצאת על מסלול
המיִ לקה )מסלול השמש
השנתי( .הירח במסלולו
)שאינו מסומן כאן( נמצא
המלקה ,והוא
דרומית לקו ִ
עתיד לשקוע במסלול
המקביל לקו המשווה
השמימי ,בזווית של 32°
)מצד האופק זו זווית של
.(58°מיקום הירח מצוין
המלקה על פי
יחסית לקו ִ
המלקה( ועל
אורכו )על קו ִ
פי הרוחב )גודל קטע האנך הקו המקווקו בין הירח לבין האופק הוא קו
המלקה( .קו המסלול השקיעה )קשת הראייה(.
לקו ִ
המסומן )בנקודות( מן
הירח אל האופק הוא
מסלול השקיעה של הירח,
ונקרא "קשת הראייה".
חישוב קשת הראייה – כדי להבין את החישובים השונים במהלך הפרק,
נתאר בקוים את האפשרויות השונות של מיקום קו המלקה יחסית לקו המשווה
)מצפון או מדרום לו( ,ואת מיקומו של הירח יחסית לקו המלקה )צפוני או
דרומי( .סך הכל ארבע אפשרויות .בימות השויון – מתלכד קו המשווה השמימי
עם קו המילקה .לצורך האיורים הבאים נציין את המקומות הבאים:
חיתוך המלקה עם האופק .מיקום השמש בשקיעתה.
ש
היטל אנכי של הירח על המילקה
ב
חיתוך הקו מ-ירח עם המילקה .מ = היטל אנכי של הירח על
ג
המשווה.
נקודה מקבילת-אופק לנקודה ג ,על המשווה.
ד
נקודה מקבילת-אופק לירח ,על המשווה.
ק
ואת הקוים הבאים:
אורך שני )אורך ראשון עם תיקון(
ש-ב
רוחב שני )רוחב ראשון עם תיקון(
ב-ירח
אורך שלישי
ש-ג
ד-מערב אורך רביעי
ק-מערב קשת הראייה.
הלכות קידוש החודש ,פרק יז
233
איורים מבארים לקשת הראייה.
234
הלכות קידוש החודש ,פרק יז
ב וּ ֵמ ַאחַר שֶׁתֵּדַ ע מְקוֹם ָה ֹראשׁ וּמְקוֹם ַהיֵָּר ַח -תֵּדַ ע ֹר ַחב ַהיֵָּר ַח
כַּמָּה הוּא ,וְאִם הוּא רֹ ַחב צְפוֹנ ִי אוֹ דְּ רוֹמִי ,וְהוּא ַהנִּקְָרא 'רֹ ַחב
אֶרַ הזּ ֶה הִָראשׁוֹן וּ ָב ֹר ַחב הִָראשׁוֹן ,וְיִהְיוּ
ִראשׁוֹן' .וְ ִהזָּהֵר ָבּ ֹ
שְׁנ ֵיהֶם מוּ ָכנ ִין לְ ָפנ ֶי.
היתכנות הראייה לפי האורך הראשון
ִמלקה בתקופת תשרי ,ירח ברוחב
דרומי -שקיעה קצרה מאוד.
ִמלקה
ב
משווה
ד
ג
מ
ש
ִמלקה בתקופת תשרי ,ירח ברוחב
צפוני -שקיעה בינונית.
ק
מערב
ִמלקה בתקופת ניסן ,ירח ברוחב
דרומי -שקיעה בינונית.
ִמלקה בתקופת ניסן ,ירח ברוחב
צפוני -שקיעה ארוכה.
אורך ראשון ורוחב ראשון
שׁיִּהְיוּ ֲעתִידִ ים וּמוּכָנ ִים לִידִ יעַת
א כָּל הַדְּ בִָרים שֶׁ ִהקְדַּ מְנוּ ,כְּדֵ י ֶ
הְָר ִאיָּה .וּכְ ֶ
שׁתְִּרצֶה לָדַ עַת ֹזאת -תַּתְחִיל וּתְ ַחשֵּׁב וְתוֹצִיא מְקוֹם
ַהשֶּׁמֶשׁ ָה ֲא ִמתִּי וּמְקוֹם ַהיֵָּר ַח ָה ֲא ִמתִּי וּמְקוֹם ָהרֹאשׁ לִשְׁעַת
הְָר ִאיָּה ,וְתִגְַרע מְקוֹם ַהשֶּׁמֶשׁ ָה ֲא ִמתִּי ִממְּקוֹם ַהיֵָּר ַח ָה ֲא ִמתִּי,
וְ ַהנִּשְׁאָר הוּא ַהנִּקְָרא 'אֶֹרִ ראשׁוֹן'.
א( א ֶֹר ִראשׁוֹן -המרחק הסופי בין השמש לבין הירח ,כשהשמש והירח נמדדים
המלקה ,המסלול השנתי של השמש( לאחר שקיעת
על מסלול קו המזלות ) ִ
השמש .מרחק זה הוא מרחק זוויתי )ראה לעיל ,ביאור ואיור יא,ז( .לִ ְשׁעַ ת הָ ְר ִאיָּ ה -
זמן ראיית הירח ,כ 20-דקות לאחר השקיעה )לעיל יד,ו( 29 ,יום לאחר ראיית
הירח החדש בחודש הקודם.
תּשַׁע ַמעֲלוֹת ְבּשָׁוֶה
אֶר ז ֶה הִָראשׁוֹן :אִם יֵצֵא לְֵ
ג וְ ִהתְבּוֹנ ֵן ְבּ ֹ
שׁיֵָּראֶה ַהיֵָּר ַח
אוֹ פָּחוּת -תֵּדַ ע ְבּוַדַּ אי שֶׁאִי ֶא ְפשָׁר לְעוֹלָם ֶ
בְּאוֹתוֹ ַהלַּיְלָה ְבּכָל אֶֶרץ ִישְָׂראֵל ,וְאֵין ַאתָּה צִָריֶ חשְׁבּוֹן ַאחֵר.
וְאִם יִ ְהיֶה ָהאֶֹר הִָראשׁוֹן יָתֵר עַל ָחמֵשׁ ֶעשְֵׂרה ַמעֲלוֹת -תֵּדַ ע
ְבּוַדַּ אי שֶׁ ַהיֵָּר ַח יֵָראֶה ְבּכָל אֶֶרץ ִישְָׂראֵל ,וְאֵין ַאתָּה צִָריֶ חשְׁבּוֹן
אֶר הִָראשׁוֹן ִמתֵּשַׁע ַמעֲלוֹת וְעַד ֲחמֵשׁ
ַאחֵר .וְאִם יִ ְהיֶה ָה ֹ
ֶעשְֵׂרה -תִּ ְצטֵָר לִדְ ֹרשׁ וְלַ ֲחקֹר ְבּ ֶחשְׁבּוֹנוֹת הְָר ִאיָּה ,עַד שֶׁתֵּדַ ע
אִם יֵָראֶה אוֹ ֹלא יֵָראֶה.
שׁ ָהיָה מְקוֹם ַהיֵָּר ַח ָה ֲא ִמתִּי ִמתְּ ִחלַּת
ד ַבּמֶּה דְּ בִָרים אֲמוִּרים? ְבּ ֶ
ַמזּ ַל גְּדִ י עַד סוֹף ַמזּ ַל תְּאוֹמִיםֲ .אבָל אִם ָהיָה מְקוֹם ַהיֵָּר ַח
ִמתְּ ִחלַּת ַמזּ ַל סְַרטָן עַד סוֹף ַמזּ ַל ֶקשֶׁת ,וְיִ ְהיֶה ָהאֶֹר הִָראשׁוֹן
ֶעשֶׂר ַמעֲלוֹת ְבּשָׁוֶה אוֹ פָּחוּת -תֵּדַ ע שֶׁאֵין ַהיֵָּר ַח נ ְִראֶה כְּלַל
אֶר הִָראשׁוֹן יָתֵר
בְּאוֹתוֹ ַהלַּיְלָה ְבּכָל אֶֶרץ יִשְָׂראֵל .וְאִם ָהיָה ָה ֹ
עַל אְַרבַּע וְ ֶעשְִׂרים ַמעֲלוֹת -וַדַּ אי יֵָראֶה ְבּכָל גְּבוּל ִישְָׂראֵל.
אֶר הִָראשׁוֹן ֵמ ֶעשֶׂר ַמעֲלוֹת עַד אְַרבַּע וְ ֶעשְִׂרים -
וְאִם יִ ְהיֶה ָה ֹ
תִּ ְצטֵָר לִדְ ֹרשׁ וְלַ ֲחקֹר ְבּ ֶחשְׁבּוֹנוֹת הְָר ִאיָּה ,עַד שֶׁתֵּדַ ע אִם יֵָראֶה
אִם ֹלא יֵָראֶה.
אורך שני ורוחב שני
יֵּראֶ ה הַ יָּ ֵרחַ וכו' -משום שהירח
ב( וְ ִהזָּהֵ ר -דייק בהם .ג( ֶשׁ ִאי אֶ ְפ ָשׁר לְ עוֹלָם ֶשׁ ָ
החדש לא התרחק די מן השמש ,ולכן הוא דק ביותר ,וקרבתו היתרה לאור
השמש אינה מאפשרת לראות אותו .אילו היה הירח נראה 20דקות לאחר
שקיעת השמש ,היה שוקע תוך 36דקות ) (9°משעת ראייתו .בְּ ו ַַדּאי ֶשׁהַ יָּ ֵרחַ י ֵָראֶ ה
מוּרים -האורך
המרחק הגדול מאפשר לראות את הירח .ד( בַּ מֶּ ה ְדּבָ ִרים אֲ ִהראשון נמדד לאורך קו המזלות )מסלול השמש( .לעומת זאת ,הירח נע במקביל
לקו המשווה השמימי ,ולפיכך גם אורך זהה יכול לתאר בתקופות שונות זמנים
שונים עד לשקיעת הירחִ .מ ְתּ ִחלַּת מַ זַּל גְּ ִדי עַ ד סוֹף מַ זַּל ְתּאו ִֹמים -תקופת טבת
המלקה נוטה בזווית קטנה
ותקופת ניסן ,כשהיום ארוך מן הלילה .בזמן זה ,קו ִ
מ 58°-מן האופק ,ולכן מסלול שקיעת הירח קצר יותר )ראה איורים בהקדמת
הפרק( .לעומת מַ זַּל ַס ְר ָטן עַ ד סוֹף מַ זַּל ֶק ֶשׁת -תקופת תמוז ותקופת תשרי .בזמן
המלקה גדולה מ 58°-מן האופק ,ולכן מסלול שקיעת הירח
זה זווית הנטייה של ִ
ארוך יותר.
הלכות קידוש החודש ,פרק יז
235
ה וְאֵלּוּ הֵם ֶחשְׁבּוֹנוֹת הְָר ִאיָּהִ :התְבּוֹנ ֵן
וְּראֵה ַהיֵָּר ַח ְבּאֵי ז ֶה ַמזּ ָל הוּא .אִם יִ ְהיֶה
אֶר הִָראשׁוֹן
ְבּ ַמזּ ַל ָטלֶה -תִּגְַרע מִן ָה ֹ
שׁעָה וַ ֲח ִמשִּׁים ֲחלָקִים .וְאִם יִ ְהיֶה
תִּ ְ
ְבּ ַמזּ ַל שׁוֹר -תִּגְַרע מִן ָהאֶֹרַ מ ֲעלָה
ַאחַת .וְאִם יִ ְהיֶה ְבּ ַמזּ ַל תְּאוֹמִים -תִּגְַרע
אֶר שְׁמוֹנ ָה ַו ֲח ִמשִּׁים ֲחלָקִים .וְאִם
מִן ָה ֹ
יִ ְהיֶה ְבּ ַמזּ ַל סְַרטָן -תִּגְַרע מִן ָהאֶֹר
שְׁנַיִם וַ ֲח ִמשִּׁים ֲחלָקִים .וְאִם יִ ְהיֶה ְבּ ַמזּ ַל
אְַריֵה -תִּגְַרע מִן ָהאֶֹר שְׁלשָׁה
וְאְַר ָבּעִים ֲחלָקִים .וְאִם יִ ְהיֶה ְבּ ַמזּ ַל
בְּתוּלָה -תִּגְַרע מִן ָהאֶֹר
איור מבאר להלכה ה – תיקון ִשׁנּוּי
הַ מַּ ְראֶ ה.
שִׁ ְבעָה וּשְׁלשִׁים ֲחלָקִים.
וְאִם יִ ְהיֶה ְבּ ַמזּ ַל מֹאזְנַיִם -
תִּגְַרע מִן ָהאֶֹר אְַר ָבּעָה
וּשְׁלשִׁים ֲחלָקִיםְ .ואִם יִ ְהיֶה
תּגְַרע מִן
ְבּ ַמזּ ַל ַעקְָרב ִ -
ָהאֶֹר אְַר ָבּעָה וּשְׁלשִׁים
ֲחלָקִים .וְאִם ִי ְהיֶה ְבּ ַמזּ ַל
אֶר
ֶקשֶׁת -תִּגְַרע מִן ָה ֹ
באיור שלמעלה ניתן לראות שזווית
שִׁשָּׁה וּשְׁלשִׁים ֲחלָקִים .וְאִם
הצפייה בירח משתנה ממרכז כדור
הארץ לצפייה על פני הכדור .חישובים
יִ ְהיֶה ְבּ ַמזּ ַל גְּדִ י ,תִּגְַרע מִן
אלו נעשים רק כלפי הירח .תיקוני
שינויי המראה של השמש זניחים
ָהאֶֹר אְַר ָבּעָה וְאְַר ָבּעִים
למדי ,מפני קוטנו של כדור הארץ
ֲחלָקִים .וְאִם ִי ְהיֶה ְבּ ַמזּ ַל
לעומת השמש ,והמרחק העצום של
השמש מן הארץ.
אֶר
דְּ לִי -תִּגְַרע ִמן ָה ֹ
שְׁלשָׁה וַ ֲח ִמשִּׁים ֲחלָקִים .וְאִם יִ ְהיֶה ְבּ ַמזּ ַל דָּ גִים -תִּגְַרע מִן
ָהאֶֹר שְׁמוֹנ ָה וַ ֲח ִמשִּׁים ֲחלָקִיםְ .ו ַהנִּשְׁאָר מִן ָהאֶֹרַ ,אחַר
אֶר שֵׁנ ִי'.
שֶׁתִּגְַרע ִממֶּנּוּ אֵלּוּ ַה ֲחלָקִים -הוּא ַהנִּקְָרא ' ֹ
רישום מבאר להלכות ה-ח
שינוי שינוי
המזל
מראה מראה
האורך הרוחב
טלה
'9
'59
שור
'10
'1
תאומים
'16
'58
סרטן
'27
'52
אריה
'38
'43
בתולה
'44
'37
מאזנים
'46
'34
עקרב
'