מ לו ת הג לרן
חברן בלשון ערבית
רבינו משהבןמ
ימוןהספרדי
להרמב'ם)
ית
ות רנמו לעבר
רבי משהברבי'שמואל אבז"בון
קייה %9ש ~"naaש"א
ישה,
תרוץ
N
O
J
א. M A J M O N I
אO 1 G1 סI
י
H
055
ש
Wydawnietwo ,,ז8 ן ג1י"א
l~arszawa
1928.
זאואק8 או סPOL~ND.
Oruk. ,,8ז. Lewtn-Epstmln 1 S-ka'
פושטק3ש
*arszawa.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
המד מה
אמר רבינו משה בן כבוד הרב רבינו מימה8 ,מי צדיק
לברכה:
שאל שר אחד טבעלי התכפות התורתיות ומאנשי הצחות
והמליצה בלשון הערב )1לאיש עיןפ) במלאבת )5ההגיון,שיבאר
י השמות הנזכרים הרבה במלאכת ההגיון ,ויבאר לו
לו ענינ
הסכמת אנשי ה.לאכה )4לפי מה שהסכימו עליו ,ושיכון בהם
לשון קצרה מן המלות ולא ירבה לכפול הענינים ,כדי שלא יארכו
הדברים ,כי אין כונתו לגדל כבודו ללמוד המלאכה הזאת למה
שסופר 15ממנה ,כי ההקדמות המונחות למי שירצה ללמוד המלאכה
הזאת רבות ,אבל היתה כונתו ידיעת הסכמתם ברוג השאיות
ם )6
לא זויתה .)5
ועתה אתחיל בזכרון מה שתכסוס ,ואומנע
א
ש שחשא*עו
9" )1ש 11הערבית )2 ,המעץ ,ק בתורסו )4חממי tftinhו
גנות ושמש נתור פונהים נתויתהחניון 89 )8 ,חאוע
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
שער א.
אשר
מדקדק
א אשר
הי
י
ה,
אה
רל
קח
ית
בעל מלאכתההגיון-הנ 1שא ,ואשר יקראה4המדקדק-ספור הה
השם,
יקראהו
הערב-התחלה,
ה4א אשר יקראה 4בעל מלאכת ההו-ין-הנשוא .ביןשיהיה הספור
.ואין הבדל
שם ,או פועל או מלה ,או כלל-כל זה יקראנשיא
בין שיהיה הספור חיוב או שלילה .דמיון זה אמרנו. :ראובן
עומד* .נאמר. :ראובן"-נושא" ,עומדו-נשווק וכן *ישבן בלתי
עומד" .נאמר. :ראיבן"-נושא" ,בלתי עומד'-נשוא .וכן כאשר
נאמר* :ראובן עמד או יעמיד" נאמר אנחנו :וראובן"-נושא,
"עמדאו יעמוד"-נשוא.וכן כאשר נאמר" :ראובן בבית"",יאיבן"-
נושא" ,בבית"–נשוא .וכן כאשר בא הספור בבלל ,אם בשם ,אם
בפועל ,או מה שהתחבר עמו-כ זה נקראהו נשוא.
יור והמסופר ממנו יהיה חיוב או
וכלץ הדבור המרכב מהספ
שלילה ,רצוני לומר הנושא והנשואיחד ,יקרא-מ שפט או גז
ירה,
ויקרא גם כן-המ אמר הפוסק .והמשפט גםכןיש לו שניחלקים,
הנושא והנשוא ,ואםהיו מלות המשפט רבות )1דמיון זה אמרנו:
*ראובן העברי אשר היה עומד בבית שמעון הרג בנו של 5בן
הארמי" .הנה אנחנו נאמר :זה המשפט ,נושאו*-ראובן העבדי
אשרהיה עומד בבית שמעון' ,ונשואו-עהרנ בנו של לבן הארמי",
:ז
=:a*ttוהקש על זה .)2
הנה כל 5השמות שעניניהם מפורשים בזה השער-ארבעה:
הנושא ,הנשוא ,המשפט והמאמר הפוסק.
1
)1אמילו אם במשפט הזח ישנן
51%בתויו )2 .והיוצא סמא
מעות רבות ,יק
שני חלקים ה41
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
שער ב.
%משפט ,אם שיתחיב בו דבר לדברו כאמרך, :ראובן
חכם" או "שמעון עומד" ,או תשלל בו דבר מדבר ,כאמרך :אאין
ראובן חכם" או "לא עמד שמעון" .וכאשר תחיב בו דבר לדבר
יקראהו –ה משפט המחיב ,וכאשר תשלל מ דבר מדבר
יקראהו –ה משפט השולל .ופעמם שיה שהמשפט המהע
יחיב הנשוא לכ 5הנחטא ,כאמרך :שכל אדם חי" ,תה נקראהו–
מחיב כללי ,תקרא %לע–ההיקף הכללי המחיב
ופעמיםיהיה שהמשפט המחיביחיב הנשוא לקצת הנושא ,כאמרך:
*קצת האדם כותב" ,וזה נקראהו -מחיב ח5קי ,ונקרא .קצת"-
ההקף החלקי המחיב ,ופעמים יהיה שהמשפט השולל ישלול
הנשוא מכ 5הנושא ,כאמרך :ואין אהד מבעלי החיים אבן" ,וזה
אדא –ה שולל הכללק תקרא אאץ מד" –ההקף הכ ללי
.ופעמים יהיה שהמשפט הכעלל ישלול הנשוא מקצת
ה שולל
5
כ
,
י
ב
ת
ו
כ
ו
א
אדם
הנושא,
ת
צ
ק
"
ם
ד
א
ה
:
ך
ר
מ
א
כ
*אין
בלתי
כותב" ,או,אין קצת האדם כותב" ,וזה נקרא -החלקי ה ש1ל.5
ואין הבדל אצלנו באלו שלש הלשונות בשלילה ההלקית ,אבל
אנחנו נבחר תמיד שתהיה לשוננו בשולל חלקי" :אין כל" "בלתי
כ55י" .ונקרא *אין כ – ,5ההקף ההלקי ה ש 1ל .5ויהיו
ההקפים ארבעה; כל ,קצת ,אין אחד ואין כל
ויהיו המשפטים בעלי ההקפים ארבעה :מחיב כללי ,מחיב
חלקי ,שולל כללי ושולל חלקי.
ואם לא יחבר בנושא המשפט הקף כל ,5כאמרנו. :האדם
כותבי ,קראנו זה -המ שפט הסת ם ק רצוננו לאמרו שהוא
סתום ולא נגדר בהקף ,ודינו אצלנו כדין החלקי תמיד ,בין
מחיב או שולל .כי אמרנו" :האדם כותב" ,כחו אצלנו כח "קצת
האדם" .וכן אמרנו :שאין האדם כותב" ,כאמרנו "אין כ ,האדם
"משוט איש נפרד ,לאמרנו :לראובן
ולאזר היה
גותג"י
גיש"
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
י כותג" ,קראנו זה -המ שפט
ח 4או ושמעון חכם* או ויו
האישי.
ויהיו חלקי המשפטים ששה בהכרח :אם מחיב כללי ,ואם
חלקי ,או סתום -וכחו
שולל כללי ,אם מחיב חלקי ,ואם
ו
ש
לי-והוא גם כן יהיה מחיב
כח החלקי בחיוב או שיילה4 ,ו אישי
או שולל
ד
ו
ח
י
ה
ו
ת
ו
ל
ל
כ
ה
המשפט
ו
י
ל
ע
ה
ר
ו
י
ש
א
ר
ק
נ
ה
מ
ו
נ
ח
נ
א
ו
ן
י
נ
ע
מ
!)-
ה
ל
י
ל
ש
ה
ו
ה
ר
ו
י
ש
ו
י
ל
ע
ב
ו
י
ח
ה
א
ר
ק
נ
ו
מה
מ
.
ט
פ
ש
כ מות ה
מענין
,
"
י
ה
ר
מ
א
נ
ם
ד
א
זה
איכנת המטפט .דמיון זה אמרנו" :כל
המשפט :כמותו-כללק ואיכותו -החיוב .וכאשר אמרנו, :קצת
האדם בלתי כותב* ,נאמר זה המשפט :כמותו -חלקי,ואיכותו -
השלילה.
וכל השמות שעניניהם מפורשים בזה השער ארבעה עשר
שמות הם ,והם :המחיב ,השויל ,המחיב הכללי ,המחיב החלקי,
השולל הכללי ,השולל החלקי ,הסתמי ,הפרטי ,ההקף הכללי המחיב,
י השולל ,ההקף החלקי השוללן
ההקף החלקי המחיב ,ההקף הכיל
אות המשפט ואיכות המשפט.
שערג.
כ 5משפט שיהיה נשואו פעולה או n?~eoק ומה שיתחבר
עמה נקראהו –משפט שניך בץ שיהיה חטב או שלילה
דמיון זה אמרנו= :ראובן עמד" ,או אמרנו :וראובן הרג את
שמעון" .כל אלו נקראים -המשפטים השניים ,בעבור שהם כולם
ביתי צריכים אל דבור שלישי יקשור בין נשואם ונושאםיהודיע
באיזה נשוא הם המשפטים .אבל אם היה נשוא המשפט ?ם,
הנה נקרא אותו -ה שלי שיי
.וזה כי אמרנו" :ראובן עומד*')ו
)1יה מה שיש במשפט ממישני הרייי
)1החופז העותד-שם
והמעוט.
)1מזעי אי מפעי"
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
5ח תורה זאת הטלה ע 5קשר נשוא 'זה המשפט בנושאו באתה
זמן היה ,אם ראובן הוא עומד עתה ,או היה עומד במה שעברן
או שיהיה עומד במה שעתיד ,ואי-אפשר מבלתי דבור שלישי
שיקשור הנשוא בנושא בזמן ידוע ,עבר או עתיד ,כמו אמרנת
.ראובן הוא עתה עומדי או "היה עומד" או עימצא עומד" ,שוה
אצלנו בטה בדבור הזה או לא בטה ו) ,ולכן נקראהו -השלישיי.
ונקרא הדבור אשר יקשור הנשוא בנושא בזמן ידוע ,עבר
אועתיד -דב1ר המצי א1ת ,והואהיה,או הוה ,או יהיה ,ומה
שנגזר מהם ,כי הם יורו על מציאות הנשוא בנושא בזמן מיוחד.
ואם תחבר בנשוא המשפט מלה תורה על איכות מציאות
נשואו לנושאו ,כמו אמרנת אפשר ,ונמנע ,וסובלו יהכרח ,ומחיב,
ומגנה ,ונאה ,וראוי ,וצריך ומה ובדומה להם; ופעמים תבאנה אלו
המלות והדומה להן במשפט השניי או במשפט השלישיי; אנחנו
.באמרנו :עאפשר
נקרא אלו המלות והדומה להן -הצדד ם
ל
כ
"
אדם
שיכתוב" "אפשר שירכוב" ,ואפשרי -צד וכן באמרנו:
בהכרה חי* ,הנה נאמרכי "בהכרח* -צד .ובאמרנו" :ראובןצריך
י
שיעמוו ,*-יראיהן סגנה שיקלל"" ,ראובן צריך שילמוד". ,ראובן
צריך שיעשה כך" ,כולם נקראים -צדדים.
ואנחנו נקרא הפעולה -הד ב 1ר ,והפעולות -הדבורים.
הנה כל אלו השמות אשר התבארו עניניהם בזה השער
הם חמשה ,והם :הטשפט השניק
דבור המציאותו
המשפט השלישיי ,הצד ,הדבורן
שערד.
כי
שני משפטים אשר נשואם ונושאם אחד בעצמון זולת
שהאחד מחיב והאחד שולל ,הנה נקרא אלו שני המשפטיט -
ם תננדים ונקרא החיוב והשלילה -המ.תננד .רפיון זה
*4_4_4
.
ו אפ הניד בפירוש או וא חניה בפירוש את זמן הפעולה.
א ח 88קיא ינ
-….—..–ך
.-
-
-
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
,ל*
אמרנו" :ראובן חכם" שראובןאינוחימץ או .האדטכותב* "האדם
אינו כותב" .הנהאי
ו שני המשפטים נקראים-מתנגחים ,וכל מה
שדומה להם*
ואולם אם היתה ההתנגדות בין שני משפטים בעלי הקפים,
הנה זה יש לו שם ייחדהו .)1וזה כי שני המשפטים המתנגדים
אם חיבר עם
אחד משניהם הקף כללי ,באמרנו :יכל אדם
ץ
י
ח
ו
ל
א
ה
נ
ה
אחד
ם
ד
חי" "ואין א
ם
י
א
ק
נ
ם
י
ט
פ
ש
מ
ה
שני
מ ת ה פ כים ,וזאת ההתנגדות נקראת -הפך ,ואם חובר בבל
אחד משגיהם הקף חלקי ,כאמרנו" :קצת האדם כותבי "וקצת
י ם,
האדם אינו כותבך נקראים -ת ח ת ה מ ת ה פכ
ואם חובר באהד משניהם הקף כללק ובאחד הקף ?p~n
הנה נקראים -מ ש פ טי ם ס 1ת רים ,וזה הענין נקרא -
ה ס תי רה .ואלו הם שני מינים :המין האהד שיהיה האחד
מחיב כללי והאחד שולל חלקי ,כאמרנוי "כל אדם חי" "אין
כל אדב היל הנה נקרא אלו השנים-סותרים.והמין' השני ,שיהיה
המשפט האחד שולל כללי והאהד מחיב חלקיי כאמרנו N~ff :אדם
אחד מעופףש" ,קצת אדם מעופף" ,שני אלו גם כן סותוייפ.
ומן הידוע ,כי כל מה שתחיב דבר לענין מה או תשלול
אותו ממנ; לא יחסר הדבר ההוא )-אשר תחיבהו או תשלול
אותו מהיותו הכרחי אליו ,או אפשר לו ,או נמנע עליו ,והנמנע-
הכרה .דמיון זה אמרנו" :כל אדם חיץ והנה נקרא זה המשפט -
ה כרחי
.ואם אמרנו" :קצת האדם כותב" ,נקרא זה המשפט-
אפשרי .ואם אמרנו, :כל אדם מעופף" נקראזה המשפט-נמנע.
ואנחנו נקרא המחויב והנמנע-הכרחי ,כי אנחנו נאמר :האדםהי
בהכרח והאדם אינו מעופף בהכרח .וכאשר אמרנו דרך משל
"ראובן זה אינו כותב",
מראובן בהולדה , )5ראובן זה כותב"
אז נקרא זה המשפט -א פ שרי ב א מ ת* ואולם כאשר אמרנו
כן מעזרא הסופר ,דרך משל ,בעת טציאות עזרא הסופר ,הנה
כי
אי
)1שם מייחד )2 .סו ההכרח שיהיה הדבר ההוא .)%בעודנותישק.
י——
-
י
–
-
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
יא
נקרא זה המשפט-אטשרק
נקראהו-מ שפט מ חלט
י
ב
א
או מ ש פ ט נם צ א; כי כל "אפשר" אמנם הוא אפשר על
האמת בעתיד קודם שתצא מציאות אחד משני האפשרים ,)1אב5
אחר צאת מציאות מה שיצא ,הנה הסתלק אותו האפשר ,כי
ראובן העומד אצלנו הוא עומד ,ואין העמידה אז אפשרית ,אב5
תדמה גרבר המחויב בזה אז.
קונה כל השמות אשר התבאר ענינם בזה השער שנים עשר
שמות ,והם :ההתנגדותן ההפך ,הסתירה ,המתנגדים ,המתהפכים,
מה שתחת המלהפכים ,הסותרים ממין הראשון הפותרים ממין
השניו הנמנע ,האפשרק ההכרחק המחלט והנמצ*
שערה.
כי
פשפט שיחדור נשואוינושאו ונושאו לנשואוי) ,אם נשאר
צודק כמו שהיתו קראנואותו -ה פ1ך ה מ ש פ ט או מ ש פ ט
ם הו פך ,ואם לא יעמוד הצדק אבל יכזב ,נקרא זה -ה פך
ה מ ש פ ט או מ ש פ ט .הפ1ך
.דמיון זה אמרנו, :לא אדם
אחד מעופף" והפוכו "לא מעופף אחד אדמן זה נקרא -ה פ1ך
ה מ ש פ ט ,שהוא ישטר האיכות והכמות והצדק ,ועיקר הכל
שישמור הצדק והאיכותי אבל אם תאמר. :כ 5אדט חין הנה אם
זאמר :וקצת החי ארס" ,היה זה הפוך צדק ,כי הוא אמת .ואולם
אם נהפכים כשנאמר. :כל הי אדם" ,הנה יהיה זה הפך ולא
הפוך.
הנה כל 5השמות שעניניהם מפורשים בזה השער ארבעה
זם ,והם :השוך תמשפט ,הפך המשפט ,משפס מהופך ,משפט
הפור.
ס 1swn 19והגויבה,
ס שהנשוא נעשהיושאה"יפן.
-.—
– ….
.,– -
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
שערו.
ידוע עם מעט התבוננות ,)1כי שני משפטים נבעים
כ
יך משל. :כל אדםחיי
יתחיב מהם דבר בלל .)2באמרנו דר
,כל אש חמה" ,כל שלג קר ,9וכן אם הרבות המשפטים הנבדלים
תרבה מאד ,יתחיב מכללם דבר אהד ,ואם השתתפו במין אחד
מן השיתוף עד שיתחיב מהם יחד משפט אחר ,הנה הרכבת אותם
שני המשפטים ,אז יקרא הקש .וכל אחר משני המשפטים
.קרא אז -ה ק ד טה ,והמשפט השלישי המתחיב מחבור שתי
ההקדמות יקרא-ת 1ל דה ,ויקרא גםכן -ה ר די פה .דמיון זה
אמרנו* :כל אדם חי"" ,וכל חי מרגיש" ,המתחיב מחבור זה
בהכרח הוא. :כל אדם מרגישן וזאת היא התולדה המתחיבת
בהכרח מזה החבור.
,
ו
ב
א
צ
מ
ת
ר
ש
א
ו
נ
ל
ש
מ
ה
ה
ז
ב
ן
נ
ו
ב
ת
ואולם אם ת
חלקי
ההקש שלשה חלקים ,כי כף משפט הואשני חלקים ,כמו שבארנון
נשוא ונושא ,והנה נפ 5השיתוף בין .שני המשפטים בחלק אחדן
והנה הם שלשה חלקים .החלק המשותף לשני הפקקים נקראהו-
ג ב 1ל א מ צ עי ,החלקים הנבדליכ נקראים-הקצ %ת,וחבור
שניהם -התולדה או הרדיפה.
והתבונן גם כן בשני חלקי התולדה ,כי הנשוא בתולדה
הוא אשר יקרא מן ההקש -ה קצ ה הרא שון והגדוע
וההקדמה ההוא מן ההקש אשר בה הקצה הראשון והגדול תקרא-
ה ה ק ד מ ה הג ד 1לוע ונושא התולרה הוא אשר יקרא סן
ההקש –הק צ ה ה א ח ר 1ן 1ה ק טן ,וההקדמה מן ההקש
אשר בה הקצה הקטן ההוא היא אשר נקראת -ה ה ק ד מ ה
ה ק טנ 21המשל בזה שנאמר :כל ג' הוא א' וכל א' הוא ב'.
הוא ב' ,או כל נ' הוא א'
ויחויב מזה שתהיה התולדה :כל
וא' איננו ב' ,אם כן אין דבר מג' בק ואנחנו בקרא נושא
הדרוש בהקדמה הראשונה שהוא ג'.-הקצה הקטן ,וההקדמה שבת
)1כשיעין קצת)2 ,א.ן קשרהגייגי 3יגיה4
יא
י
– –
-
-
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
הקצה הקטן -ההקדמה הקטנה ,ונשוא הדרוש בהקדמת דגרנית
שהוא ב'-הקצה הגדול ,וההקדמה שבה הקצה הגדול -ההקדמה
הגדולה ,והגדולהמשיתףביניהם שהוא א'-הגבול האמצעי .ונקראת
ההקדמה אשר בה הקצה הקטן-הקטנה ,ואשר בה הקצה הגדול-
הגדולג
ונחזור משלנו כדי שנוסיף לשמות באוה וההקש אשר
המשינו בו הוא" :כל אדם חי" 9וכ 5חי מרגישן ותולדת זה
ההקש היא. :כל אדט מרגיש" .וחלקי זה ההקש שלשה :האדם,
החי והמרגיש :והגבול האמצעי ממנו הוא החק והקצוות הן האדם
והמרגיש ,והקצה הקטן והאחרון הוא האדם ,והקצה הראשון
והגדול הוא המרגילך וההקדמה הקטנה היא אמרנו "כל אדם חי",
וההקדמה הגדולה היא אמרנו וכ 5חי מרגישן
הנה כבר התבארו עניני אלו השמות ,והם גדולי השמות
אשר ידיעתם ראויה במלאכת ההגיון .והנה כלל השמות אשר
התבארו עניניהם בזה השער אחד עשר שמות הם ,והם; ההקש,
ההקדמה ,התולדה ,הרדיפה ,הגבול האמצעי ,הקצה הראשון ,הקצה
האחרון ,הקצה סנדול ,הקצה הקטן ,ההקדמה הגדוע ,ההקדמה
הקטנה.
-
אנער
ז*
וממה שהקדמנו התבאר ,כי השתוף הנופלבין שתי ההקדמות,
אם שיהיה הגבול האמצעי נושא לאחת משתי ההקדמות ונשוא
באחת ,כמו המשל שהמשלנו באמרנו, :כל אדם חי" ,ו.כל חי
מרגיש" ,וכל מה שיתחבר בזה הדרך מן החבור ,נקראהו-ה ת מ 1נ ה
ה ר א שונ ה מן ה הקש .ואם שיהיה הגבול האמצעי נשוא
בשתי ההקדמות יחד ,באמרנו" :כל אדם חי" ו"אין אבן חי"
וכל מה שיתחבר מזאת ההרכבה ,נקראת -ה ת מ 1נ ה ה שני ת
מ ת מ1נ 1ת ההק מ ואם שיהיה הגבול האמצעי נושא בשתי
ההקדמות יהדו באמרנו, :כל חי מרגיש"" ,קצת החי לבן" וכל
4,
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
י
טמהן שיהתהחבקרשפ.ואתהנהההרכתבהיהי,נהבקרתאמהוונות -הההתקשט1שנלהש.ח ש י
'ש
שית
שני משפטים ,אשר ישתתפו בגבול האמצעי
ודע,כי 5אמכי
על אחת מאלו שלשת הדרכים ,יהיה מהרכבתם הקש בלי ספק,
אבל כאשר תשפטהו החלוקה !),כי בכל תמונה משלשת התמונות
יפלו בה חבורים ,ויהיו כולם בשלשת התמונות מאה ושמנה
חבורים ,ואשר הם הקשים באמת יולדו בעלו החבורים ,והם
ארבעה עשר חבורים ,כל הבור יקרא -מי ן 1יש טהם ארבעה
מינים בתמונה הראשונה ,וארבעה בתמונה השנית ,וששה בתמונה
השלישית .וכבר כתבו וסדרו אותם ,עד שתאמר דרך משי :זה
ההקש הוא המין הרגיעי מן התמונה הראשונה ,וזה ההקש הוא
המין השלישי טן ההמונה השניהן וגה ההקש הוא המין ההמישי
מן התמונה השלישית.
בתמונה הראשונה צריכה שתהיה הקטנה מחיבת והגדולה
י
כוללת -והתולדה גח כן כוללת -רצוני לומר ,אף כוללת ,אב
תוכל להיות גם כן חלקית ולאו דוקא כוללת .)2השנית משתתפת
לה בכמות )8ונבדלת מסנה באיכות ,וזה בהקדמה ובתולדה,
ורצוני בשיתוף בכמות בהקדמות )4שישמר סדר הכילות ,רצוני
לומר ,שתהיה על כל פנים הגדולה כוללת כמו הראשונה; ורצוני
בהבדל באיכות ,כי השנית תוסיף על הראשונה בהקדמה הקטנה
שאינה צריכה שתהיה מחיבת בקטנה' ובזה בעצמו תחסר )5סמנה
שלא תוליד סחיבת; ורצוני בתולרה שתוליד גם כן כוללת כמו
הראשונה ולא תוליד מחיבת ,רצוני לומר 4שאינה צריכה -שאין
בכחה-להוליד מחיבת .והתמונה השלישית משותפת לראשונה
באיכות ונבדלת ממנה בכמות ,וזה גם בן בהקדמות ובתולדה;
רצוני בשיתוף באיכות בהקדמות ,שהשלישית תשמור סדר המחיבת,
רצוני לומר ,שהיא בהכרה הקטנה מהיבת כמו בתמונה הראשונה
)1כשתעיין בצרופים השונים )2 .הבאורים לב?אלו ההמוגות באים ?קטלי
)8השוה-סימן משותף להן )4 ,השות המשותפת היא בהקדמות )5 ,המנא
4
-
– -
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ש
ת מחיבת ע 5כל פנים; ורצוני בתו5דח
רצוני קומר ,שצריכהיהיו
שתוליד גםכן מחיבת ולא שלילה כוללת ,כי אם שלילה חלקית;
ורצוני בהבדל בכמות ,כי השלישית תוסיף על הראשונה שלא
תצטרך היות הגדולה כוללת ,יבזה בעצמו תחסר ממנה שלא
תוליד כוללת .השנית והשלישית הפכיות בכמות ובאיכות ,רצוני
ב11ע כי השנית תשמור סרר הכללות ולא תשמור מדר החיוג
ותוליד כוללת ולא תוליד מחיבת רק שלילה ,והשלישית בהפוך,
כי היא שומרת החיוב ולא תשמור סדר הכללות ,ולכן תוליד
מחיבת ולא תוליד כוללת .ובכלל :שהשנית לא תשמור סדר
החיוב ולא תולידהו ,והשלישית לא תשמור סדר כ5ל ולא
תולידהו.
)1התמדנה הראשונה ,והיא שהגדר האמצעי נושא בהקדמה
האחת ונשוא באחרת ,היא על ארבעה פנים .האחד :כל ג' ב'
וכ 5בן א /אם כן כל ג' הוא א /השני :כל ג :ב' ואין דבר
מב' א /אם כן אין דבר מג' א' .השלישי :יקצת ג' ב' וכל ב'
א' ,אם כן קצת ג' א /הרביעי :קצת ג' ב' ואין דבר מב' א'
אם כן קצת ג' איננו א/
התמונה השנית ,והיא שהגדר האמצעי נשוא בשתי ההקדמות,
ן דבר מא'
היא גם כן על ארבעה פנים .האחד :כל ג' ב' ואי
ב' ,אם כןאין דבר מנ' א /השני :אין דבר מג' ב' וכל א' ב/
אם כן אין דבר מג' א /השלישי :קצת ג' ב' ואין דבר מא' ב/
אם כן קצת ג' איננו א' .הרביעי :קצת ג' איננו ב /וכל א' ב/
אם כן קצת ג' איננו אן
א
ש
ו
נ
,
התמונה השלישית
א
י
ה
ו
ר
ד
ג
ה
ש
בשתי
האמצעי
ההקדמות ,היא על ששהפנים .האחד :כל ב' ג' וכל ב' א /אם
כן קצת ג' א /השני :כל ב'ג' ואין דבר מב' א' ,אם כן קצת
לאיננו א' .השלישי :קצת ב' ג' וכל ב' א /אם כן קצת ג' א/
הרביעי :כל ב' ג' וקצת ב' א /אם כן קצת ג' א' .החמישי:
קצת ב' ג' ואין דבר מב' א /אם כן קצת ג'איננו א /הששי:
) =-מכאן יהת51יס הבאריס א 5החמור 5עי 5בדקר 51,ש התמוגגה,
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
כל ב' ג' וקצת ב' איננו א /אם כן קצת ג' איננו
וכ 5מה שהוא זולת )1אלו ארבע עשרהמינים מן החבורים,
צוני לומר ,ארבעה ותשעים החבורים הנשארים אינם הקשים,כי;;ס לא יחיבו דבר אחר בהכרח .ואמנם הראיה על בטול החבורים
ההם וקיום אלו המינים וידיעתם ,הוא חלק גדול ממלאכת ההגיון,
ואין זה כונת המאמר.
ואלו ארבעה עשר המינים ממיני ההקשים
ו
א
ר
ק
י
ההקשים המשאייש
ם
ה
:
ט
י
ע
מ
ה
נ
ה
התנא"ם
ואולם ההקשים
שני
תנאי
מדבק ותנאי נבדל והקש התנן המדבק הוא באמרם:
*אם היה w~wnעולה הנה עתה הוא יום" ,ואחר נתנה ונאמר:
.אבל עתה השמש עלה" ,הנה יתחיג שיהיה עתה יום .וכל הקש
מחבר כן יקרא-תנאי מדבק .והקש התנאי הנחלק ,רצוני לומר,
הנבדל הנזכר לעיל ,באמרנו; "זה המספר אם זוג אם נפרדי,
או נאמר" :אלו המים אם חמים אם קרים אם פושרים" ,ואחר
כך נתנה ונאמר בדמיון הראשון" :אבל הוא נפרדה הנה יתחיב
א/
שלא יהיה זוג; או נתנה ונאמר במשל השני" :אבל אלו המים
חמימים הנה יתחייב שלא יהיו קרים ולא פושרים .וכל הקש
יחבר כן יקרא-הקש התנאי הנבדל .וכל מיני ההקשים התנאיים
המולידים חמשה מינים :המדסק -שני מינים ,והנבדל -שלשה
מינים .וראיות זה והמשליהן אינן כונת זה המאמר.
ולאנשי זאת המלאכה )2מיןממיני ההקש יקראהו -ה ק ש
.וזה כי אנחנו כשרצינו לאמת משפט-מה וגארנוהו
ה ח ל1ף
בהקש אחד מן ההקשים המשאיים ,והוליד לנו המשפט אשר
רצינו שנדע אמתותו ,הנהאנחנו נקרא אותו-ההק ש ה מ ש איי
הי שר .ואם אמתנו המשפט בדרך אחר ,והוא שנניח סותר
המשפט )5אשר נרצה לדעת אמיתותו ונחבר ההקש שיהיה לנו
המופת בג ויוליד שקר הסותר אשר הנחנו ,נאמר כי המשפט
)1מחוץ)2 .יחומי התניון )8 ,איש נגוד למשפט שאמתיותו אגו חוקרים.
-
- — – – -
-
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
י
אשר נרצה יאמתו
אשר הנחנו הוא אמתי ב5י ספק ,ואז המשפט
ן אחר טן ההקש יקראהו -ה קff
יקראהו-הקש החלוף .ולנו מי
ה ח פ 1ש ,והוא שיהיה משפט-מה נודעו חלקיו והתאמת בחפוע
קצת חלקיך הנה נקח המשפט ההוא כללי ונשימהו הקדמת הקש,
ולנו הקש אחר יקראהו -הק ש ה ד מי1ן ,רצוני יומר,
ה הע ת קה ,והוא שנמצא שני דברים מתדמים בענין מה ונמצא
דין )1באחד משני הדברים בלתי נמצא ביותר ,הנה נדון את
הדין ההוא על הדבר האחר .דמיונו שישאל שואל :קאם השמים
נעשו במלאכה?" ונאמר" :כלן ראיתי זה ,כי השמים
גשם ,)2והכותל גשם ,והכותל געשה במלאכתו אם כן
השמים נעשו במלאכהן" הנה זה הוא ה ה ק ש ה מ ש לי*
ואם נקח ראיה על היות השמים במיאכה כשנחפש הגשמים אשר
התהוו כולם או רובם ונמצאם נעשים במלאכה ,ונאמר :והוא
הדין לשמים "1הנה אנחנו נקראהו-הקש החפוש ,דמיונו שנאמר:
"הגשם הוא בית האוצר והכסא והמנורה ומה שדומה להם ,והם
נעשים במלאכה ,והשמים מכלל גשם הם ,אם כן נעשים במלאכה".
וזה הוא הקש החפושי ולנו הקשים אחרים נקראים -ה ק שי
ה דינ ם ה ת 1ריי ם ,)3ואין פנים לזכרם במה שאנחנו
י
בדרכיהם.
הנה כלל מה שיבללהו זה השער מפרוש הענינים שנים
עשר שמות הם .והם :התמונה הראשונה מן ההקש ,התמונה
השנית מן ההקש ,התמונה השלישית מן ההקש ,מיני תמונות
ההקש ,ההקשים המשאיים ,ההקשים התנאיים,התנאי המדבק ,התנאי
הנחלק ,ההקש המשאיי הישרן הקש החלוף ,הקש החפוש ,הקש
ההמשל.
קטעך ה
אמתותם
המשפטים אשר יודעו ולא נצטרר א 5ראיה
.חקי ,ל נשרי 1?y" )3 ,רוש 719מדות שההויה
)1דבר4-ה,
נדרשת בהוי
איזי
עי
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ש
שחור וזהיבן,
ארבעה מינים :ה מ1ח שים -כידיעתנו שזה
זה מתוק וזה מר; והמושכלות הראשונות-כידיעתנו שהכל יותר
גדול מן החלק ,ושהשנים -מספר הזוג ,ושהדברים השוים בעצמם
בעינם לדבר אחר כולם שוים; 1ה מ פ 1ר ס מ 1ת -בידיעתנו
שגלוי הערוה מגונה ,וכי חסד המטיב ביותר נכבד נאה ומקובל;
ו ה מק 1ב ל 1ת -והוא כל מה שיקבל מאחד נבהר או מרבים
נבחרים ,כי אנחנו נבקש ראיה על היות האיש אשר יקבל ממנו
אמתי בכלל ולא תבוקש ראיה על כל מאמר ומאמר ,אבל יסמך
בקבלה לא זולתה ,כי
כבר התבארה אמתותו בכלל מה שסופר
ממנו.
ואולם המוחשות והמושכלות אין חלוף בין השלם בחושים
ביצירה ובין זולתו ממין האדם ,והנכבד בהם והפחות בהם ,ואולם
המפורסמות הנה יש בהן חלוף ויתרון ,כי יש משפטים התפרסמו
אצל אומה אחת ולא התפרסמו אצל אומה אחרת ,וכל מה שיהיה
הענין מפורסם אצל אומות רבות תהיה האמתות בו יותר חזקת
וכן המקובלות ,פעמים שיהיה המקובל אצל אומה זולת המקובל
אצל אחרת ,וכל מה שיושג בחוש שלם יהיה המגיע ממנו אמתי
בלי ספק; וכן המושכלות כולן ,הראשונות והשניות ,אמתיות,
רצוני לומר ,במושכלות השניות ,בתמונות ההנדמים וחשבונות
מהתכונה ,הנה זה כולו מושכל אמת ,כי הוא יתבאר בהקדמות
קרובות רובן למושכלות ראשונות; וכן כל מה שהוציא בנסיון,
כשלשול האשקמוניא לבטן ועצור לבטן העפצים הידיעים )1זה גם
כן וכל מה שדומה לו אמת ,וכל מה שתגיע ידיעתו באחד מאלו
הדרכים אמתיים .ואנשי ההגיון יקראו את המשפטים המגיעים
באחד מאלו שלשה הדרכים -אמתיים.
ה
נ
י
י
ה
ת
אשר
הקש
שכל
ואחר אלו ההצעות תדע,
שתי
הקדמותיו יחד אמתיות הנה נקראהו -הק ש מ1פ תי ,ועשית
אלו ההקשים וידיעת תנאיהם הי 8אשר נקראת -מ ל א כ ת
:
ו) מיני מרות שונוס.
-
-
4
..
-.-
-
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ה מ 1פת .וכאשרתהיינה הקדמות ההקשאו אחת מהן מהמפורסמות
נקראהו -ה ק ש הנ צ 1ח ,ועשית אלו ההקשים וידיעת
תנאיהם היא -מ ל א כ ת הנ צ 1ח .ואם תהיינה הקדמות ההקש
או אחת מהן מהמקובלות נקראהו -ה ק ש ה ה ל צה ,ועשית
אלו ההקשיםוידיעת תנאיהם היא -מ ל א כ ת ה ה ל צה .ובכאן
מין אתר מן ההקש תעשה בהם הטעיה ושקר ,וההקשים ההם אשר
קרה בהקדמותיהם או באחת מהן שטעה עמה או טעה בה או
שקר בה במיןממיני ההקשים ,אלו יקראו -הק שי ם מ ט עיס,
ועשית אלו הדרכים אשר בהם יטעו וישקרו תקרא -מ ל אכ ת
.והנה ייפו הדברים ויגנו בדמיון ובחקוי לזולת
ה ה ט עיה
הדברים ,וכן כל הקש תהיה בו הקדמה לקוהה על צד הדמיון
,והמלאכה
והחקוי ,הנה אנחנו נקראהו -ה ה ק ש ה שי רי
אשר תעשה אלו ההקשים ותודיע דרכי החקויים והמשלים אשר
תעשה אותם תקרא -מ ל אכ ת ה שיר.
ודע,כי להקשים המופתיים אין פנים לזכרם בזה המאמר,
אבל לזכור אותם בכלל אומר ,שהקשים המופתים לא יעשו
ההמשל משום פנים ולא החקירה בחפוש כי אם בבנאים .ואולם
מלאכת הנצוח הנה היא תעשה חפוש מחלט ,ומלאכת ההלצה
תעשה הקש הדמיונן וכן תראה בהקשי ההלצה הקדמה ותסתיר
אחרת לסבות ,ויקרא אצלנו זה הענין -הנס תר.
וכלל אלו השמות שעניניהם מפורשים בזה השער ששה
הפוחשיס ,המושכלות הראשונות ,המושכלות
עשר שמו