אם מותרליתןילדי ישראל לעכו"ם שיממנם
ער אחר המלחמה ,באופן מפק אם ישארו
ההורים בהיים ,וישארו הילרים בין עכו"ם
וילכו באמונתם בררכם
שאלה :הדשים אחדיםלפני שהגרמנים ימ"שהוציאולפועל את הרג
הילדים היהודיים הידוע בשם "קינדער אקציטן" בגיטו קובנה
ביום ג' וד' נימן תש"ד ,כבר נפוצה השמועה הלא סובה בגיסו על
פעולת זוועה זו שהזדים הארורים עומדים להעביר ,בפעולת רצח
המוני זה נרצחו אז כאלף ומאתיםילד.
ההורים האומללים חיפשו'עצות ותחבולותאיך להבריח אתילדיהם
עולליהם מידי הרוצחים הטמאים כדי להצילם ממבח השטר
הזה.
אחת העצות היתה לקנות תעודות לידהמגויים שבהןהיה כתוב שם
נכרי ,ולשים תעודה כזאת בתוך העמיפות של העוללים
והיונקים .שבהן עטפו את החבילות החיות הללו ,שהיו נזרקותעליד
בתי יתומים שלגויים ,ועלידי בתי יראתם ,כדי שהגויים יחשבו על
סמך התעודות הללו שתינוק זה הוא תינוק של נכרים למען יאספו
אותו אליהם ויגדלו כאחד האסופים.
היך כאלה שמסרו את תינוקותיהם מדעת לכמרים למעןיגדלו אותם
באמונתם כדי להצילם ,מתוך תקוה שאם ישארו בחיים הם
יצליחו להוציא את ילדיהםמידיהנכרים.
פד
שאלותותשובות66ע6קימ ,הלקה'
המיך כאלה שמסרו את ילדיהם למכיריהם הנכרים שיחביאום עד
לאחרי המלחמהואזיהזירוםלהוריהםהיהודים אםיהיובחיים.
פח
ונשאלתי אם מותר לעשותכן מצדהדין מאחר שמפקגדול הוא אם
ההורים ישארובחיים והתינוקות הללויממעוביןהגויים ולא
ידעו את עמם ומולדתם.
ולשובה :הרמב"ם בפרק ה' מהלכותיסודי התורה הלכה )מ פסק ,כלבית
ישראל מצווין על קידוש השם הגדול הזה שבשמר ונקדשתי בתוךבני
ישראל,ומוזהרין שלא לחללו שנאמר ולאתחללו את שם קדשי,כיצדכשיעמוד
עובדכוכבים ויאנוס את ישראל לעבור על אחת מכל מצוות האמורות בתורה
אויהרגנו ,יעבור השל יהרג שנאמר במצות אשר יעשה אותם האדםוחי בהם,
וחי בהם ולא שימות בהם ,ואם מת ולא עבר הרי זה מתחייב בנפשו
דב~דץלכה ב' שם כתב ,במה דברים אמורים בשאר מצות חוץ מעבודת
כוכביםוגלוי עריות ושפיכת ומים ,אבל שלש עבירות אלו אם יאמר
לו עבור על אחת מהן או תהרג,יהרג יעבור ,במה דבריםאמורים בזמן
שהעובר כוכבים מחכוין להנאת עצמו כו' ,אבל אם נתכוין להעבירו על
המצות בלבד ,אם היהבינולביז עצמו הרן שם עשרה מישראל יעבור ואל
יהרג,ואם אנסולהעבירו בעשרה מישראליהרגואליעבור,ואפילו לאנאכוין
להעבירו אלא על מצוה משאר מצות בלבד ,עיי"ש.
מי
ךוץנדץ מלשון הרמב"ם שכתב בהלכה א' שם" ,כל בית ישראל מצווין על
קידוש השם הגדול הזה שנאמר ונקדשתי בתוך בני ישראל" ,דקדקו
המפרונים דמלשון "כל בית ישראל" משמע דאף קטנים הם בכלל המצוה
של קידוש השם,וכן כתב הפרי חדש ,דלשון "כל בית ישראל"אתי למעוטי
עכו"ם ,ומשמע מזה כקטנים גם כן הם בכלליכלביתישראלי.
וכן מצאתיבנימוקי מהר"י על הרמב"םשפירש גםכלגנון "כלבית ישראל*
אפילו קטנים במשתק ,רכן משמע ממדרש איכה גבי מקשה באשה
פו
שאלות ותשובות ממעמקים ,חלקח'
ושבעהבניה ,דגם הקטןשכולם מסר את עצמולקידוש השם ,והתםהרישרורי
בקטן ממש ,כדאיתא התם שאמו הוציאה את דדיהוהניקתו חלב ,וע" בשו"ע
'שניםלבריאהג' לחשה
יו"דסי' פ"אסעיףז' שכתב,ותינוקיונק עד סוףי
ציי" '1אם כן מדהניקתויאי דהיה קטן לאיותר מד' וה'שנים.
ךעי' בהגהות מיימוניות בפרק ה' מהלכות ברכות אותז' שכתב בשםרבינו
תם" ,ואכלכי שהורה שכינתא שריא דני גבירי
לא שנאגדולים ולא שנאקטנים*,עיי*ש.
קדושה מונקדשתם
י לנו בהדיא דרבינו תם אית ליה דלענין קדרתה אף קטנים במשמע
וןך
"ואפילו קטן המוטל בעריסה* התו
קראזה ,כמו שכתב שם ,השם
כןודאידלענין קידוש השם שכתב הרמב"ם "ג
בכ~לבית ישראלמצוויןעלקידוש
'aenגם קטן הוא בכלל זה לדעתרבינותם.
רכןראיתי שכתב בספר עבודת המלך בהכלותיסודי התהרה שםוז"ל,ודייק
רבינו לכתוב כלבית ישראלכדי לכלול גם הנשים שגםהן מצוות על
קידום השם כמבהיר בסנהדרין שם גבי אסתר ,וגם קטנים אף דלאשייך
למימר בהו דהם מצווין ,אבל מכל מקום בכללדין קידוש השם איתמיהו,
ועובדא דאשה ושבעה תוכיח שהרי אמו הניקתו ,ומוכרח דגם קטניםנכנסין
בגרר קידוש השם.
ךהנדן מכל הנאמר זכינו דגם קטנים כלולים הם בחפצא של מצות קידוש
השם אף עלפי שאינםמחוייבים בה,האילובכל המצוותליבאבקטנים
בכלל החפצה של המצוה ,וכמו שמשמע סמה שכתב הרא*ש בתשובותיו כלל
,tffDדשיעורין מחיצין וחציצין הן הלכה למשה מסיני ,ובכלל זה נאמדה
הלכה למשהמסיני שרק מי"ג שנההגילךהוי גדול ונכנסבחיוביהמצית.
רב~שמע מזה רקטןאינו כלל .בחפצא של מצוה ,לא רק שאיננובאיוב של
המצוה ,ואםכן מעתהלפי מה שביררנו,שאניהיא מצות קידוש השם,
דגם קטן ישנו בחפצא של מצוה זו אף שאיםמחוייבגבו.
שאלות ותשובות ממעמקים ,חלקח'
פז
ך אם קטן ירצה מעצמו למסור נפשו על קידוש השם ,הרשות בידו
העיינ
א קעביד ,שהרי בההוא עובדא של אותו תישק המובא
ומצוהגדי
א מסר נפשו על קידחה 'השם וקיש אתהדין שליהרג השל
במדרש הי
יעבור ,ואמי
~מזה ודאי דקטןישנו בחפצא של מצותקידחה השם.
םח
וכ
8441י ניכר דקטן אישו בכלל החפצא של מצוה זאת ,היאך מסר תינוק זה
את נפשו על קידחה השם,והרי בכל המצות האמורות בתורה שהדין
כהן יעבור %א יהרג ,אסור לאדם להחמיר על עצמו% ,מסור את נפשו
עלהץ ,וכמו שכתב הרמב*ם שהבאתילעיל* ,כשיעמוד עובד כוכבים ויארס
אתישראללעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה אויהרגנו,יעבור ואל
יהרג שנאמר במצות ,אשריעשה שתם האדםוחי בהם,וחי בהם ולא שימות
בהם ,השם מת ולא עבר הרי זהמתחייב בנפשף.
ומדמדם היטקזה את נרשו על מצותקידוש השם ,בעל כרחך אתהצריך
לומר דגם קטניםאיתנייהו בחפצא של מצות קידוש השם*
ע מוכח מהאמביתאבגיטין (נוי) ,אמר רב יהודה אמר
וכ
י
מ
מ
ש
,
א
נ
ת
א
ת
י
נ
ת
מ
ב
ה
ל
ה
ש
ע
מ
ת
ו
מ
א
ילדים וילדות
כדי
רביאמי וחמרי
שנשבו לקלון ,הרגישו בעצמן למה הן מתבקשים ,אמרו אם אנו טוכעין
בים א%באיןלחייהעולםהבגג דרש להם הגדול שבהן ,אמר ה' מבשןאשיב,
אשיב באצולותים כה ,אלו שטובעין בים,כיע ששמעוילדות כך קפצו כולן
תפלו לתוך הים ,נע 14ילדים קל וחומר בעצמן ואמרה מה דללו שדרכן
לכך וכך ,אנו שאין דרכנו לכך על אחת כמה וכמה ,אף הם קפצו לתוך הים
כו'עיי*ש,וכןבהאי עובדא ד14שה ושבעהבניה שהובא שם בגמ' ,אלמא שגם
קטנים מסרו נפשם על קידוש השם,
השיתימא
אכן מה שכתבתי לעיל רבשאר כל המצות האמורות בתורהאין הקטנים
נכללים לא רק בחיוב המצוה ,אלא גם בחפצא אינם ,לכאורה דעת
רבי %חננאלאינהבן ,תהנהביומא ) (,flDאיתא ,וכבר היה ר' ישמעאל ורמי
עקיבאורבי אלעזר בןעיריה מהלכין בדרך כו' נשאלה שאלה זו בפניהם,
ממיןלמקרח נפשדוהה את השבתכו'נקנהרביאלעזרואמר,ומהמילהשהיא
שאיות ותשובותממעמקים ,חלקה'
פח
אחד ממאתים וארבעים ושמונא איברים שבאדם דוחה את השבת קל וחומר
לכל גופו שדוחה את השבת.
ופירש שם רבינו חננאל ז"ל ,מניין לפיקוח נפש שדוחה את השבת ,ומה
מילה שהוא אחד מאבריו כו' ,פי' מצאנו שהמל התינוק מצילו מן
המיתה ,מאליעזר בנו של משהרבינו שנאמרויהי בדרך במלון ויפגשהו ה'
ויבקש המיתו ,ויבקש המיתו לתינוקמפגי שנתעצלה אמו לא מלה אותווכיון
שהרגישה מלה אותו וקראתו חתןדמים,והצילו מןהמיתה שנאמרוירף ממנע
פי' וירף חולי המות מאתו מן התינוק ,אז אמרה חתן רמים אתהלי בדמי
המילה ,ואמרה תורה למולוואפילו בשבתכדי לפדותומן המיתה,וכתיב וערל
זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה ,מלמד שהקטן נתפש בסון האב
והגדול בעון עצמו ושניהם בחיוב מיתת זה מעם של ר' שיעזר בן עזריה,
עכ"ל.
ךלכאדרדן מדבריו משמע להיפך ,שלא רק בחפצא של מצות מילההקטנים
בכלל אלא הם בכת חיובה גםכן ,ולא עוד אלאשנענשיןעליה ,וה80
יבר חדש שלא מצאנו בכל הראשונים.
ךך2שי הרמב"ם בפ"א מהלבות מילה ה"ב כתב,אין מלין בנו של אדם שלא
מדעתו כו' ,כשיגרל הוא חייב למול את עצמו וכל יום ויום שיעבור
עליו מיגדל ולא ימול את עצמוהרי ההש מבטל מצות עשה אבלאינוחייב
ברת עד שימות והוא ערל במזיד ,ועי' שם בראב"*ד שחולק עליו וכותב
שאינוכן אלא כליום עומדבאיסורכרת.
מן_
ששף מפורש דקטןאינו בכלל החיוב של מצות מילה וממילאגם בחפצא
של המצוה אינו כמו בשאר המצות ושמורות בתורת דהא להרמב"ם
ויאינוחייב כרת עד שימות והוא ערל במזיד" ואפילו הראב"ד דסובר *שאינו
כן אלא כליום עומר באיסור כרת" ,זהו רק לאחרשיגדיל ,אבל כשהתועדיין
קטןגם הראב"דמודהדאינועומדבאיסורכרת,ואםכןדברירבינוחניאלצ"ק.
שאיי
תותשובותממעמקים ,חלקה'
פ%
אבל אאמתיורה דרסה שגםרבינו חננאלאיתליהדמין הקטן בכלל העונש
של ביטולחיוב מצות מילה ,דלעולם קטןאינו
החיוב והחפצא
בכ~
,
של מצות מילה בדומה לשאר המצות האמורות בתורה אלא שרבית חננאל
סובר דהקטן נתפסצעון האב על שלא מל את בנוומיתת הקטןהיא לאעונש
על הקטן כשהוא לעצמו ,אלאהיא עונש על האם על שלאקיים מצות גדולה
זו*והוי בבחינת פוקד עון אוצת על בנים ,דאבות אכש בוסר ושיני בנים
תקהינה.
ן משמע בהדיא לשונו של רבינו חמאל שם שהבאתי ,שכתב* ,מלמד
ךכ
שהקטן נתפש בעט האב והגדול בעון עצמו ושמהם בחיוב מיתה",
כלומר שניהם הקם בחיוב מיתה אלא חיוב הגרול הוא בעון עצמו" ותיור
הקטן הוא מפני "שהקטן נתפש בעון האב" ,ודוק.
אולם מ נחרשרבינו חמאלאיתליה בשיטת הראב"ד שהואיכליום עומד
באיסר כרת* ,דלשיטת הרמב"ם דאיתליה שהוא"אינוחייב כרת ער
שימותוהוא ערל במזיד*,הרי פשיטאדבלזמן שהבןחי לאשייך להעניש את
האבבמיתת בנו הקטן.
ואףעי
פי כן ש צריכים למודעי בכדי לרדת לסוף דעתו של רבינו
חננאל ,הרי שם ביוצא (פה ),השאלה שנעשקה בפני החכמים היתה,
"ממין לפקוח נפש שדוהה את tft~awnועל זה נענה דבי אלעזר בן עזריה
ואמר ,יומה מילה שהיא אחד ממאתים הנרבעים ושמונה איברים שבאדם
דותה את השבת ש יחוסר לכל גופו שדוחה את השבת" ,ולפי פירושו של
רבית תנשלאמאי הוצרך ר' אלעזר בן עזריה לדרוש קל וחומר ,והרי היה
יכול לומר בפשוטו והא פקוח נפש דוחה את השבתידעינן ממילה,שהרי כל
עיקר המילה שמלין את התינוק ,היא כדי להצילו ממיתה ,והואיל וואמרה
תורה למולוואפילו בשבתכדי לפדותו מן המיחה" אםכןממילאתזיע דפקוח
נפש דוחהשבת.
ואולי מפני הדוחק צריך ~מר ,ממאחר שיתר החכמיםי
' ישמעאלורבי
עקיבאנענו ואמרו ודרשו קל וחומר כל אחד ואתרלפי דרכועיי"ש
צ
שאלות ותשובות ממעמקים ,חלקה'
בגמרא ,אף ר' אלעזר נענה סומר ודריש קל וחומר ,אף עלפי שלפי האמת
היהיכול לענות ולומר מפשוטו בלעדי הקל וחומר הזהדילפינו *כל גופו"
שדוחה את השבת קל וחומר מאבר המילה שהוא אהד מרמ"חאברים שבאדם,
כאמור.
אכן גוף הפירוש מה שפירשרבינו חננאל את הכתוב בשמות (ה כד)"ויה*
י על התינוקבנו של משה
בדרך במלוןויפגשהו ה' ויבקש המיתו*ניקא
א
רבינו ,ולא על משה רבינו עצמו ,פירוש זה נמצ
ם
ג
באבן עזרא שם בשם
רב שמואל בן חפני,עיי"ש שכתב ,ורב שמואל בן חפני אומר חלילה להיות
השם מבקש להמית משה שהולך בשליחותו להוציא עמו ,רק ביקש להמית
אליעזר ,עישש באבןעזריה
ןגנאכ2ת בשני הפירושים הללו נחלקו קמאי רקמאי כדאיתאבנדרים%אי),
תניא ר' יהושע בן קרחה אומר גדולה מילה שכלזכיות שעשה משה
רבינו לא עמדו לו כשנתרשל מן המילה כוי רשב"ג אומר לא למשה רבינו
ביקש שטן להרוג אלא לאותו תינוק שנאמרכויעיי*ש .הרי לס שנחלקו
י
ח
ב
ר' יהושע בן קרחה ושהב"גאי הכתוב "ויבקש המיתו" קאי על משה רבינו
או על בנו של משהרבינו.
ועי
' בפירושאבי עזר על אבן עזרא בתורה שם ,שבאמת תמה תתב ,פלוגתא
,
ג
"
פ
היאבנירים דעת הרבאתיא כר'יהושעבן קרחהודעת ר'שמתיל
בוחפני כר' שמשון בן גמליאל,ובעיני יפלא שנעלם מהם גמראערובה "מרב
ושמואל" עכ"ל ,וכונת האבי עזר בנועם מליצתו זאת היא ,שגמרא ערוכה
נעלמה סרב כלומר מהאבן עזרא שהאבי עזר מכנהו בשם "הרב* כלומר מר'
שמואל בןחפני.
ננכל אופןיהיהאיךשיהיה הדרןלקמייתא למהשביררת שגם קטן הוא בכלל
החפצא של מצות קידוש השם אף שאין עליו החיוב של יהרג ואל
יעבור ומסירת נפשו על קידוש שמו יתברך.
בברכי יוסף יו"דסי' קנ"ז שהביא ,שהורו המהרים בעסקביש אשר
גשם ישראל יכונה מכר ילדיו הקטנים לעכו"ם ,והשר שאל מראשי
ראייתי
ששות ותשתותממעמקים ,חלקח'
צא
העם לחתהילדים ,ופסקו שלא ימסרום אלא שמהעכו"ם בעצמםילכוויחפשו
אחריהם ,והדיןחין אמתו עיירה*
הזינ
ן מזהיאסורשדולים למסורקטנים לעכו"ם ,ומבאןדודאי אסורבנידון
דירן למסור את הקטניםהעולליםויונקים~מריםכדי להצילם מסכנת
השמד והכליון הנשקף להםמידי הרוצחים הגרמנים ימ"ש ,אף עלפי שעל
הקטנים מצד עצמם אין החיוב של מצות קידוש השם ,מכל מקום אמור
לגדולים למסור אותם לעכו"ם וכמו שהורו המורים שהביא הברכי יוספן
וטעמא דמילתא איכא למיסר שהוא כמו שכתבתה מפני וצגם קטנים הם
בכלל ההפצא של קידוש השם*
הקנהמדי דברי כהאיענינא כעתלפנישנפי מוסר אתו לדפוס ,עםידידי
הרה"ג ר' מרדכי לובארט שליט"א אמרלי טחחמע ~גאב"ד דקאזשינ-
גלאוועז"לשדיה ר"מבישיבתחכמילובלין ,שדקדק מהאדאיתאבחולין(מזס,
דתניא ר' נתן שמר פעם אחת הלכתי לכרכי הים באתה אשה אחת לפני
שמלה בנה ראשך ומת שני ומת שלישי הביאתו לפני ראיתיו שהיה אדום
אמרתי להבתי"מחיני לו ער שיבלע בו דמו המתינה לו ומלה שצתווחיה
והיוקורין אותו נתן הבבלי על שמי*
ופירש
שם רש"י ז"ל ,המתיני לו ,דאין לד דבר העומרבפני פקוח נפש
חוץ מעבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים ,ע34
משמע מדברי רשיי דגם קטנים הם בכלל החיוב של מצות קידוש השם
מהדין שליהרגואליעבורעל שלושתעבירות הללה וצ*ע4
דבנרבר קנית העודוה לידה של גויים בשביל היונקים הללו ,קףין מה
שכתבתי בתשובה בדבר פספורטים של עכףם ,ומשם תררשצ.
ג לאלה שמסרו אתיקריהם למכיריהם הנכריםשיחביאום עדלאחרי
יגנבוגו
הקלחיה ואו יהזירום להוריהם ומהודים אםיהיו בהיים ,אי י14ת
שאלות ותשובות ממעמקים ,חלקח'
צב
עבדי ,נראה דבנוגע לזהיש לדףאי ספק שמא התינוק יטמעבין העכרם
דוחה את הרראי ספק נפשות.
רדץנדן בכתובות (סו ).ובשבת (קכט ).מבואר דספק נפחיות להקל עיי"ש,
ובנידוןדידזהרי אם לא ימסר התינוק לנברים הללו הלאבודאייהרג,
ואם ימסר לנכרים אלו הלא התימק ישאר בחיים ,ומאוד יתכן שגם ההורים
ישארובחייםבי שומר ישראליהיה בעזרם להגן בעדם ולהסר מעליהםאויב
דבר וחרב ורעב ויגו '7ולא עוד אפילו אם ההורים לא ישארו בחיים מאוד
יתכן שהנכרים הללויחזירו את התינוק המופקד בידם למוסדותיהודיםאחרי
המלחמה ,ויש בזה הרבה צדדי ספקי אםכן בודאי יש לנו להקל בזה ולהתיר
להורים הנתונים בצרה ובשביה למסור את תינוקותיהם לנכרים מתוך ההקוה
שאחרי המלחמה הם יוחזרו לעמם ולמולדתם.
ועי' בעבודה זרה (כה) במתניתיה אבל עובדתכוכבים מניקה בנה שלישראל
ברשותה ,ופירש רש"י ברשותה ,דישראלית אבל לא תמסרנו להוליכו
בביתה שלא תהרגנו ,עיי"ש.
' שם בחידושי הריטב"א" בסוף ד"ה ולענין שכתב ,ועל זה נהגו במקצת
רעי
,
ל
א
ר
ש
י
מקומות להניק בניהם שידי כותית כשאיןמוצאין מינקת
ויש
נוהגין אפילו ברשות הנכרים ואומרים שבזמן הזה ליכא חשש שפיכות דמים,
דאית לחו אימת מלכות ,ועוד דלא מרעי נפשייהו,עיירת.
תזיני
מזה דדעת "יש נוהגין" הללו שהביא הריטב"א דמותר למסור תינוק
לביתנכריאפילו שלא בשעת הסכנה ,ואםכן על אהה כמה וכמהבנידת
דידן שהיא שעת סכנה לתינוק ,בודאי שמותר למסור תינוק לביתנכריכדי
להצילו.
ואף שיש בעל דין לחלוק ולומר שאין הנדון דומה לראיה ,כי בנידון
"יש נוהגין" הללו שהביא הריטב"א הרי ההורים באים לקחת אחר כך
את התינוק מבית הנכרי ומכיון "שבזמן הזה ליכא חשש שפיכותדמיםדחית