ְשׁרִים ַדּ ְרכֵי ה'
ָבן ֵאלֶּה נָבוֹן וְיֵ ָדעֵם כִּי י ָ
" ִמי ָחכָם וְי ֵ
בם"
ָשׁלוּ ָ
וּפשׁעִים יִכּ ְ
בם ְ
וְַצ ִדּי ִקים יֵלְכוּ ָ
)הושע י"ד ,י'(
קונטרס
ְתּ ָבּ"ם"
ִבּר ָ
"וְד ַ
בחג מימונה
בהלכה ,באגדה ובאמונה
בעניני "חג המימונה",
חג הפסח ,חודש ניסן -חודש האביב,
העיקר של תחיית המתים ,טל ומטר ,קרבן פסח ומכת בכורות
ממני הצעיר באלפי ישראל
אליהו בן אאמו"ר ר' אברהם ממן
מהדורה ראשונה וחלקית זו
יו"ל ע"י ישיבת "תורת אברהם" נצרת עילית
לקראת יום י' ניסן ה'תשס"ט -שבת הגדול
יומא דריגלא -יומא דהילולא
של עטרת ראשנו שר התורה והיראה מחכמי האמ"ת
הגאון הצדיק כמוהר"ר שלום משאש זצוקללה"ה
הרב הראשי וראב"ד לירושלים עיה"ק
ב"ם אוֹדֶה יָהּ"
" ִפּ ְתחוּ לִי ַשׁ ֲערֵי ֶצדֶק אָבֹא ָ
)תהלים קי"ח ,י"ט(
וּפשׁ ִעים יִ ָכּ ְשׁלוּ ָבם" )הושע י"ד ,י'( -
ֵלכוּ ָבם ְ
ֵד ֵעם ִכּי יְ ָשׁ ִרים ַדּ ְר ֵכי ה' וְ ַצ ִדּי ִקים י ְ
ָבן ֵא ֶלּה נָבוֹן וְ י ָ
" ִמי ָח ָכם וְ י ֵ
1
בס"ד
ב"ם ראשי תיבות בחג מימונה " -חג המימונה" -מנהג או "גהנם"?
הרה"ג אליהו ביטון שליט"א )ב"נתיבות המערב" ,עמ'
וּפשׁ ִעים יִ ָכּ ְשׁלוּ ָבם" -ב"ם ראשי תיבות
ֵלכוּ ָבם ְ
יְ
קצ"ב( כתב" :במדרש משלי )פכ"ב( מובא :אמר רבי
שמעון בר יוחאי :מאי דכתיב )משלי כ"ב ,כ"ח(' :אַל
יך' -אם ראית מנהג
בוֹת ָ
עוֹלם ֲא ֶשׁר ָעשׂוּ ֲא ֶ
ַתּ ֵסּג ְגּבוּל ָ
שנהגו בו אבותינו ,אל תשנה אותו.
ידוע הדבר ומפורסם הענין כי מנהגי ישראל
תורה הם ,והם מעידים כאלף עדים כמה הם דבקים
במסורת אבותם ,ועליהם כבר דרשו )מגילה כח ,:נדה
עג (.את הפסוק )חבקוק ג' ,ו'(' :הליכות עולם לו' ' -אל
תקרי הליכות אלא הלכות' .הלכות הם הדינים
והפסקים ,והליכות הם המנהגים למיניהם ,שנתוספו
במשך הדורות על ההלכות ,ועל שניהם נאמר
'הליכות עולם לו' )שם(.
אלא שלצערנו ולמגינת ליבנו ,הרבה מנהגים
נתרוקנו מתוכנם ונשתנה שמם וצורתם ,והפכו
ל'בארות נשברים' )ירמיה ב' ,י"ג( -בור ריק אשר אין
בחג מימונה.
ומכאן אנו פונים אליכם -אותם מבני עדתנו
הקדושה ,זרע קדושים ,אשר ' ָע ְזבוּ ְמקוֹר ַמיִ ם ַחיִּ ים
ָכלוּ
ַל ְחצֹב ָל ֶהם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִ ְשׁ ָבּ ִרים ֲא ֶשׁר לֹא י ִ
ַה ָמּיִ ם' )ירמיה ב' ,י"ג(' ,שובו בנים שובבים' )שם ג' י"ד,
כ"ב( ,החזירו עטרה ליושנה )ע"פ יומא סט ,(:והפסיקו
מחיי הוללות ומדרכי הגויים הרעים .כדי שזכות
אבותיכם הקדושים תעמוד לכם ולבניכם ולבני
בניכם ,בבריאות איתנה ונהורא מעליא )ע"פ סידור
התפילה( ,ובכל אשר ִתפנו תשכילו ותצליחו ,אמן כן
יהי רצון" ,עד כאן לשונו.
וכן כתב הגאון רבי דוד עובדיה שליט"א
)בספרו "נהגו העם" ,עמ' שמו(" :וזהו ליל ה"מימונה"
באופיה הטהור ,ולא כמו שקמו כאן אנשים ובדו
מליבם "חג המימונה" ביום אסרו חג ,ובו המיטו
בושה וחרפה על קהילות מרוקו ,שמזעיקים אנשים
ממשפחותיהם לבוא ולהשתתף בקרנבל ובריקודי
פריצות ואי צניעות ,ה' יחזירם בתשובה ,וראוי ונכון
ומביטולו יהיו תוצאות חיים ברכה ושלום
לבטלו ִ
לכלל עם ישראל ,אמן" ,עד כאן לשונו.
ואכן" ,גאוני ומאורי הדורות יצאו בקריאה
קדושה לאסור כל השתתפות בשמחות ציבוריות
המאורגנות ביום אסרו חג בראש חוצות שם נרמסים
גדרי צניעות וקדושה ,כי אין מצוה בהתקהלויות
המוניות אלה ,לכן כל חרד לדבר ה' עליו להתרחק
מהם כמטחווי קשת" )הרב אליהו רפאל מרציאנו שליט"א,
בו מים 'ואין מים אלא תורה' )ב"ק יז ,.ע"ז ה.(:
וכש'אין בו מים' ' -נחשים ועקרבים יש בו' )שבת כב.(.
וכזה קרה גם לחג הקדוש "חג המימונה",
אשר הוא מנהג עתיק יומין ,ויש אומרים שראשיתו
כבר בתקופת הגאונים )ועי' בס' "חג המימונה"( .והוא
בא לחזק את האמונה בביאת המשיח ,ולשמח לב
נדכאים במוצאי חג הגאולה.
וכפי הידוע לכולם ,שבמרוקו היה נערך חג
זה בצניעות ובשמחה של מצוה ,והיה מקרב לבבות,
ומשים שלום בין אדם לחבירו ובין איש לאשתו ,עד
שכולו היה חופף הוד של קדושה ושמחה של מצוה.
והנה עתה חדשים מקרוב באו ,לא שערום
אבותינו )ע"פ דברים ל"ב ,י"ז( ,אשר הפכו את היום
הקדוש הזה ליום חגיגות והוללות ופריצות נוראה,
בו רוקדים גברים ונשים יחד ,ומגבירים בו את כֹח
הטומאה בצורה קשה ,והם במעשיהם ממיטים
חרפה על קהילה קדושה ,עדת מרוקו המעטירה,
ומבזים את אבותיהם הקדושים .ועל כיוצא בזה
אמרו חז"ל )ב"ק ,ב"מ ,ע"ז(' :כל המשנה ידו על
בספרו "חג המימונה" ,וכאן המקום לציין כי נעזרנו רבות
בספרו(.
ביום כ"א אדר ה'תשל"ט גילו דעתם מרנן
ורבנן ,עטרת ראשנו ,הרב הראשי וראב"ד
לירושלים עיה"ק ,הגאון רבי שלום משאש זצ"ל
ויבלחט"א הראשל"צ הרה"ר לישראל )לשעבר(,
הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א )הובא בס' "חג
המימונה"( ,וזו לשונם" :לאחינו בית ישראל ,שלומכם
ישׂגא מאוד ,מנהג ה"מימונה" שהתקיים בחו"ל
ביום אסרו חג של פסח ,יסודתו בהררי קודש ,לחזק
בלב הקהל הרחב אמונת חכמים ,על ידי ביקורם
התחתונה' .ואמרו :מנהג אותיות "גהנם" .ואפשר
להמליץ על כך את הפסוק )הושע י"ד ,י'(ִ " :מי ָח ָכם
ֵד ֵעם ִכּי יְ ָשׁ ִרים ַדּ ְר ֵכי ה' וְ ַצ ִדּי ִקים
ָבן ֵא ֶלּה נָבוֹן וְ י ָ
וְ י ֵ
2
בס"ד
בבית גדולי הרבנים ותלמידי החכמים להתברך
מפה-קודשם בברכת השנים )ועי' בס' "פסקי חכמי
)בהסכמתו לס' "חג המימונה"( כתב"" :חג המימונה",
הנהוג בחלק מקהילות ישראל …העמידם על דיוקם
ואמיתם ,הנוהג של לימוד תורה בצוותא ביום זה וכן
הברכות שהיו מעטרים בהם הרבנים את הקהל
הקדוש -נפלאים הם.
הוספתי פעם בדברי בענין זה ,כי ב'שירת
הים' אנו אומרים' :וירא ישראל את היד הגדולה …
ויאמינו בה' ובמשה עבדו' )שמות י"ד ,ל"א( .כל הניסים
והנפלאות לא החדירו בהם אמונה כמו קריעת ים
סוף .אמונה בה' ואמונה ברבנים תלמידי חכמים
שהם בבחינת משה .לפיכך נוהגים לקבל ברכה
מהרבנים במוצאי יו"ט האחרון של פסח ,להמשיך
את האמונה שקיבלו עליהם בה' ובמשה עבדו.
ולפיכך נקרא החג בשם האמונה.
אֹמנם דואב הלב והעין תוריד דמעה על
הסילוף שעושים היום מחג האמונה התמימה.
להופכו ליום שכולו לעג וקלס למסורת רבת השנים,
שחגגו אותו בקדושה וטהרה ולימוד תורה" ,עד כאן
לשונו.
על מנהג ירושלים במוצאי פסח -יום אסרו
חג ,כתב הגאון רבי פרג' חיים יחזקאל יהודה זצ"ל
)בספרו "ותתפלל חנה"( ,וזו לשונו" :ישמח ישראל ביום
הזה כי קדוש הוא ,ושמחתו תהיה לשם שמים
והעיקר שמחת הנפש ,ולאו דוקא שמחת הגוף
למלאות בטנו מכל מעדנים בשר ויין ויאכלו וישתו
ויקומו לשחק ונגן ולרקד כמשפט הובאי יין כאשר
ירבו בשתייתו כן ירבו שטות והוללות כן דרך בוערים
בעם ריקים ופוחזים למלאות שחוק פיהם ולשונם
רינה ועוד נוסף לשמוע שירי נשים מפיהן ואז תערב
להם השמחה ואמרינן' :קול באשה ערווה' )ברכות כד(.
המערב" או"ח ח"ב עמ' ,242ובס' "מגן אבות" או"ח עמ' רס -
רסא(
ישנם הרוצים לקיים מנהג ה"מימונה"
דוקא ב"חיק הטבע" ,אך על ידי כך פירצה קוראת
לגנב כי אין שליטה מלאה בידי המארגנים למנוע
ריקודי פריצות והוללות הנוגדים את רוח תורתנו
הקדושה )וראה בדברי רבינו הגדול הרמב"ם בפ"ו
מהל' יו"ט הכ"א ,ובשו"ע או"ח סי' תקכ"ט ס"ד:
"חייבים בית דין להעמיד שוטרים ברגלים ,שיהיו
משוטטים ומחפשים בגינות ובפרדסים ועל הנהרות,
שלא יתקבצו שם לאכול ולשתות אנשים ונשים
ויבואו לידי עבירה ,וכן יזהירו בדבר זה לכל העם
שלא יתערבו אנשים ונשים בבתיהם בשמחה ,ולא
ימשכו ביין שמא יבואו לידי עבירה אלא יהיו כולם
קדושים"( .וכבר אמרו חז"ל )מדרש תנחומא ,כי תשא
פל"א( :אין לך מידה יפה מהצניעות ,ולכן יש להעדיף
קיום מנהג זה בבתים ויזכו בכך להארת חגיגת
ה"מימונה" באורה החיובי .ולשומעים ינעם ועליהם
תבוא ברכת טוב .תזכו לשנים רבות נעימות
וטובות" ,עד כאן לשונם.
הגאון רבי שלום משאש זצ"ל ,אף הדגיש
והצהיר )בהסכמתו לס' "חג המימונה"(" :שמנהג
ה"מימונה" במרוקו היה בצניעות ובחרדה גדולה
בתוך הבתים דוקא .כל בתי כנסיות מלווין הרב
ובזמרה ,והרב
שלהם עד הבית כמו חתן בשירה ִ
מברך כל אחד מהקהל ונותן לו ב' תמרים על מה
תחול הברכה ,וגם באים אנשים אחרים .כל רב כדי
כוחו ולפי קדושתו ,באים לבקרו ולקבל ברכתו .אבל
בתוך השוק לא נזכר שוב דבר מזה ,כי גם
האטמוספרה של השוק היתה קדושה .ולכן אני
אומר שאין מקום וטעם למה שעושין ה"מימונה"
בישראל בשוקים וברחובות בתערובת אנשים ונשים.
בלי שום צניעות כלל .כל זה חס וחלילה לקרות זה
על מנהג מרוקו .שלא היה שום זכר לזה כלל.
והרבנים שם לא יסכימו לזה כלל ,ואין ראוי
וכאשר לא שת ליבו לזאת מרוב שכרותו יגרום לו
רעה אחרת להתערב בנשים ולהסתכל ולהרהר בהם
'הרהורי עבירה קשים מעבירה' )יומא כט (.והרבה
רעות יצמחו מזה כידוע ולא אפשר לאמר ונקה כי
ירגילם יצרם לערווה .לכן הירא את דבר ה' לא
יתערב עימהם ויתרחק מזה וכיוצא ולא נצטוינו
להשתכר ולגרום רבות רעות ח"ו כי מי פתי יסור הנה
לעשות כמעשיהם .על כן האיש אשר נגעה יראת ה'
יתן אל ליבו כל זה .ועוד ולא אף זו קאמר אחרי
כלות השירים אחרי כן יבואו לדבר לשון הרע
להשתתף בזה כלל .כי היא מצוה הבאה לידי בעבירה
…ושומע לנו ישכון בטח" ,עד כאן לשונו.
אף הראשל"צ הרה"ר לישראל )לשעבר(,
המקובל הא-להי הגאון רבי מרדכי אליהו שליט"א
3
בס"ד
ורכילות וליצנות וניבול פה וכזב וילחמו זה עם זה.
זה אומר ככה וזה אומר ככה יבוא השלישי ויכריע.
יותר מהם ירשיע .הזאת תקרא נעומ' האם זאת
תקרא שמחת מצוה כי התחלת עבירה וככלותם כל
זה ישכבו וירדמו ולא ידעו בשכבה ובקומה )ע"פ
"מלפנים יקראו למוצאי חג הפסח יום האמונה
ישׁוּע ְת ָך ִקוִּ ינוּ ָכּל
שמאמינים בביאת המשיח ' ִכּי ִל ָ
ַהיּוֹם' ,אחר כך בדורות האלה שלא הבינו יום
האמונה קראו לו יום "למימונה" והתכוונו לשם
ילם' )תהלים מ"ט ,עיי"ש(".
ממון ' ַהבּ ְֹט ִחים ַעל ֵח ָ
וכן כתב הרב שמואל בן-עמרם שליט"א
)בספרו "ילקוט שבע" ,ח"י(" :במוצאי חג הפסח חוגגים
יוצאי צפון אפריקה ליל ה"מימונה" .אשריהם
ישראל עם הקודש ברוכי ה' ,כולם שמחים שזכו
לעשות רצונו יתברך בחג הקדוש פסח הוא לה',
ואע"פ שעוד לא נגאלנו ,מאמינים אנו ומקווים שעוד
תבוא הגאולה במהרה בימינו ,ועל כן נקרא
"מימונה" מלשון אמונה ,יום אמונה לישראל
שעתידים להיגאל בעזרת ה' …והיתה חוויה ִבלתי
נשכחת וכל היום לא פסקה השמחה מישראל -
שמחת התורה ) …היום הזה עבר לילו כיומו רק
בקדושה ובטהרה" )ועי' בס' "מגן אבות" או"ח עמ' רסא,
בראשית י"ט ,ל"ג( ויאבדו זמן התפילה לא בציבור ולא
ביחיד וכל זה גרם להם שלא שמרו עצמם מקודם
לדעת התכלית היוצא להם וזהו כוונת הפסוק' :וגילו
ברעדה' )תהלים ב' ,י"א( -הגם שתשמחו ותגילו
בשמחת מצוה כל זה יהיה ברעדה ופחד ומורא יעלה
על ראשיכם מפחד ה' ומהדר גאונו לבל תתעו מדרך
הישר ח"ו והיה בכם חטא אם כה תעשו ויכולתם
עמוד נגד היצר הרע לבל ִתכשלו לא על חמורה ולא
על קלה אשרי מי שמשים בדעתו כל זה ויותר .ה'
יצילנו מכל דבר הצומח ממנו מכשול ועוולה .ולא
נטה מדרך הישר והמסילה :יקבע זמן לתורה -אם
מעט אם הרבה ,ולא יאבד כל היום כולו באכילה
ושתייה וטיול ויעשה העיקר טפל וטפל עיקר -זה
יצא מן הכלל ,אלא תערב בהם שמחת הנפש שהיא
תורה ומצוות" ,עד כאן לשונו.
סדר הלימוד לליל ה"מימונה" -המטובל
במוסר ויראת ה' -נערך בבית הרבנים אשר הסבירו,
בדחילו ורחימו ,לבני הבית הפרקים הראשונים של
ספר משלי ובמסכת אבות ,הקוראים לאדם להיות
מוּסר ה' ְבּנִ י
זריז וחרוץ במלאכה ובלימוד תורת ה'ַ ' .
תוֹכ ְחתּוֹ' .הערב התנהל
אַל ִתּ ְמאָס וְ אַל ָתּקֹץ ְבּ ַ
בקדושה וביראת כבוד כיאות לעיון בתורת ה'.
הדביקות וההליכה במסורת אבותינו היא
הערובה להצלחה וברכה בעבודת ה'ְ " .שׁ ַמע ְבּ ִני
ַ
יך וְ אַל ִתּטֹּשׁ
אָב ָ
מוּסר ִ
ַ
תּוֹרת ִא ֶמּ ָך" )ע"פ ס' "חג
בשם ס' "נוהג בחכמה"(.
עם זאת דעת רבים )וביניהם :הגאון רבי חיים
פאלאג'י "מועד לכל חי" סי' ד' ,והגאון רבי שלמה זוראפה
בשו"ת "שערי שלמה" סי' מ"ז ,והגאון רבי אליהו גיג בספרו
"זה השולחן" ב' סי' נ"ה ,והגאון רבי פרג' חיים בספרו ותתפלל
חנה ב' ,דף צה( שמנהגי מוצאי פסח הם לסימנא טבא
והצלחה.
לאור זאת יש לומר ,שפירוש המילה
"מימונה" -היא מלשון מימון ,אשר בערי המערב
פירושו הוא מצליח ,ו"מימונה" זה הצלחה ,וכך
דעתם של הגאון רבי יוסף משאש זצ"ל והגאון רבי
שלום משאש זצ"ל )ועי' "מסעי ישראל" לר' ישראל בנימין
עמ' .621ע"פ ס' "חג המימונה" עמ' .(31
ומכאן למנהג לבקר קרובים וידידים -תוך
עוּדא"
אלּא ֵמימוּנָהִ ,מ ָבּ ְר ָכּא ִמ ְס ָ
אַל ָ
כדי השיר " ַ
גברתי ה"מימונה" המבורכת והמאושרת"( -
)" ִ
לאיחולי ברכה והצלחה -להרבות שלום ושמחה,
ובזה לקיים הפסוק' :וְ גַם ָכּל ָה ָעם ַהזֶּה ַעל ְמקֹמוֹ
ָיבֹא ְב ָשׁלוֹם' )ע"פ ס' "חג המימונה" עמ' .(35
הגאון רבי יוסף בירדוגו )השני( זצ"ל )מתוך
המימונה"(.
"בדור נפלא ומיוחד זה של קיבוץ גלויות
ישראל" ,חג המימונה" מגיע לתודעת כלל ישראל,
הצורה בה חוגגים את החג ברחובה של עיר היא
ירידה …אנו תפילה שנזכה לראות בקרוב כל בית
ישראל חוגגים ה"מימונה" בקדושה ובחדוה
פנימית -משפחתית טהורה ,אמן" )הרב אליהו רפאל
שו"ת "שופרי דיוסף" ,הובאו דבריו בס' "חג המימונה"( מצא
טעם לשבח במנהג זה ,וזו לשונו" :לפי שבביזת הים
כל אחד נטל חפץ שרצונו בו ,וביום שביעי של פסח
לא היו שואלים זה לזה מה הרווחת בביזה ,מפני
מרציאנו שליט"א ,בספרו "חג המימונה"(.
כתב הגאון רבי דוד אסבאג זצ"ל ,שהיה
הראשון מבין רבני מרוקו שהתייחס בהרחבה ל"חג
המימונה" ולמנהגיו הרבים )"שאר ירקות" עמ' ו'(:
4
בס"ד
משתה ושמחה ,ומברכים זה את זה ב"תרויח
וּתּ ְס ְעדוֹ"(" .והגאון רבי
ותצליח" )בערביתִ " :ת ְר ְבּחוֹ ְ
שלום משאש זצ"ל תיקן במרוקו להוסיף" :תרויחו
ותצליחו בגשמיות וברוחניות" )מתוך הסכמתו לס' "חג
איסור דברי חול ביום טוב ,ואחר שביעי של פסח היו
ישראל כולם שמחים וטובי לב מפני ריווח הביזה,
וכל אחד שואל :מה הרווחת בביזת הים? והיו
אומרים ,חפץ פלוני לקחתי וכן הלאה; ולכן נהגו
ישראל קדושים באסרו חג של פסח ,לעשות אותו יום
המימונה"(.
5
בס"ד
שו"ת ב"קצירת האומר" השייכות ל"חג מימונה" וחמץ שעבר עליו הפסח
קולם וגם צווחו על משהו של חמץ בפסח בל יראה
ובל ימצא.
והמה מרו ועצבו את רוח חכמים בדברי
שוא ומדוחים ,באומרם :כי אחר חצות של יום
שאלה :מתי אפשר :להחזיר את כלי הפסח
למקומם? ולהוציא את כלי החמץ מן הארונות
ולהכניס חמץ לביתנו?
תשובה" :אם בקהילות ישראל מוצאי חג הפסח
האחרון של יום הפסח כיון שעבר רובו של עצם היום
כאילו יצא כל היום ,והיה זה להם שטות .כטענת
כפרות של האומות ,אשר המה רבים ואחרי רבים
להטות ,ופסק דין יצא להם מפסק ראשם ל"א רח"ל
וזהו מה שאמר הכתוב )שם(' :ונכרתה הנפש ההיא',
ובעצם היום הזה בעוד היום גדול אינם נזהרים,
והם רצים משוקדים כדי להביא שאור מחמצת
הבצק פת חררה הביתה ,והנה באה פת חרדה בעיני
כל רואיה תסמר שער הראש פת חריבה שאין שלוה
ושׂכלותם
בה שמחריבת בית כל בואיה ,ובאולתם ִ
עונים ואומרים בקול רם קול ענות כאילו קנו
שלימות ,בסימן טוב שנה זו טובה ומבורכת ,ובעלת
הבית משחקת שחוק וטעות גדול הוא להם ,מאין
הברכה תהיה מצויה בזה מנהג הנגע הנראה בבית
הרע הזה ,באשר הוא נגד מנגד לצור הבורא ית"ש
שהוא מקור הברכה וההצלחה וההרווחה ,הכזה
המקרי סימן טוב יקרא ,זאת ועוד יצאו אנשים
סוחרים במקח וממכר ביום טוב הזה לקנות מאת
הנוכרים ,כל מין ומין צמח האדמה דשאים ועשבים
וכריכות שיבולים מאלמים אלומים והמה ברשות
הרבים שזה הוא חילול השם ח"ו בלא בושת פנים
לפני רואיהם ,בכסף מלא יקנו מהם בעו"ה הכזאת
יעשה בישראל? כלה מאיתם כבוד מועד וחגיגת
הרגל העל פת חריבה ועולה בה יפשע גבר ואת
אודות כריכות השיבולים הרעות של שעורים
והחיטה ,גרם נזק לנפש כי תחטא ותבלענה את
מצות חג המצות .ודי בזה ,לכל רואה וחוזה השם
הטוב הוא יכפר בעדנו ובעדם .כי לכל העם בשגגה.
שגו ברואה .כי לא עסקינן עם רשעייא .וחובה עלינו
ללמד זכות וסנגורייא לאחינו .כי משגה הוא לא ידעו
ומי כהחכם יודע פשר דבר והוכח לעמי ארץ במישור,
הוא זמן שקט הן בבית והן ברחוב ,והוא מוקדש
להחזרת כלים של פסח למקומם ,הרי שבארצות
צפון אפריקה תכונה רבה ניכרת ברחוב ובבית
לקראת צאת החג …הגאון רבי דוד אסבאג זצ"ל
)מרבניה הגדולים של קהילת אצווירה היא מוגאדור .חיבר
ספרים ,לחם ופעל למען שמירת ערכים ומסורת ישראל סבא
במרוקו .היה הראשון מבין רבני מרוקו שהתייחס בהרחבה
ל"חג המימונה" ולמנהגיו הרבים( כתב על כך :מהמוני
העם הטועים באיסור חמץ ,תוך חג הפסח,
שממהרים ביום אחרון של החג ולא מחכים עד צאת
הכוכבים )בתרגום משפת יהודי מרוקו ,הגדת "שאר ירקות"
דף ה(" )"חג המימונה" ,עמ' .(27
להלן התייחסות הגאון רבי דוד אסבאג
זצ"ל להכנות ליל המימונה -הוא מתריע נגד
תופעות של כמה אנשים בהכנה המוקדמת של
שולחן החג )הובאו דבריו בספר "חג המימונה" ,עמ' ,(52וזו
לשונו" :כתיב )שמות י"ב ,ט"ו(ַ ' :בּיּוֹם ָה ִראשׁוֹן ַתּ ְשׁ ִבּיתוּ
יכם' ,והנה פירש הראב"ע ז"ל בחומש )שם(
ְשּׂאֹר ִמ ָבּ ֵתּ ֶ
וזו לשונו' :וככה ביום הראשון תשביתו שאור
מבתיכם .בהיכנס היום הראשון כבר נשבת כל
השאור מהבתים והנה תחילת יום ראשון סוף יום
י"ד )בניסן( בערב ,ככתוב' :מיום הראשון עד יום
השביעי' .והנה פירוש זה כי שבעת ימים שלמים הם
מיום י"ד לחודש בערב שהוא סוף יום י"ד עד יום
הכ"א לחודש בערב )עד צאת הכוכבים('.
נקטינן מכל דבריו ,גם כן מודעת זאת ,כי כל
ימי הפסח הוא חובה עלינו להיותנו שלמים הם
איתנו ,ולא יראה שאור בכל הבתים עד תשלום יום
האחרון …עד צאת הכוכבים.
ואל נא יאמר כל קורא מה זה ,ועל מה זה.
בא לאשמועינן ,לא אדוני סלחני ,לא אליכם אשים
אקרא קורא מקרא ,רק קולי ושוועתי על אנשים
ריקים אשר נשאר להם ,עולים על שכמם עול עוון
החמץ בפסח רח"ל אשר רבנן קמאי ובתראי נתנו
ובמתק לשונו יסיר מכשול ושעה אחת ושתים מתון
מתון צריכה .כי שם ציוה ה' את הברכה .ו'פי צדיק
יהגה חכמה' ,וישמעו ויעשו את אשר ציוה ה'",
עכ"ל.
6
בס"ד
לכן -וכיון שהכנה מקודש לחול אסורה -
את כלי החמץ אפשר להוציא מן הארונות ואת
החמץ אפשר להכניס לביתנו רק לאחר צאת
הכוכבים )ויש שאומרים להמתין כשעה נוספת( -כמובן,
מצומצמת -בעיקר משפחתית וללא מוזיקה ,אך לא
יזמין אנשים לביתו ולא ילך לבתי חבריו בליל
ה"מימונה" .ויש מחמירים שלא לקיים בשנת האבל
את מנהג ה"מימונה" )ע"פ ת"ח(.
לאחר שיבדיל .ישׂים לב שהכלים של פסח לא
מתערבבים עם כלי החמץ והחמץ -מומלץ להחזיר
קודם את כלי הפסח למקומם ,ורק לאחר מכן
להוציא את כלי החמץ.
שאלה :מה דינו של חמץ שעבר עליו הפסח?
תשובה :חמץ ממש שעבר עליו הפסח -אסור
בהנאה )כגון :למוכרו לנֹכרי ,להאכילו לכלב וכדו'(
וכל שכן באכילה -בין לו בין לאחרים ,ואפילו אם
לא ידעו אותם אחרים שזהו חמץ שעבר עליו הפסח
היודע חייב להודיעם שלא יאכלו ממנו .אֹמנם כלים
שבלעו חמץ מותרים בשימוש אחר הפסח )ע"פ:
שאלה :מהי ברכת ה"מופליטא" -לפניה אחריה?
תשובה" :מיני מאפה שעיסתם נעשית מבלילה רכה
ברכתם "בורא מיני מזונות" -לפניהם וברכה "מעין
שלוש" -לאחריהם ,ולכן כך הדין לענין ברכת
ה"מופליטא"" " -מין מאכל ,אשר ע"פ רוב עשוי
מקמח ומים בלא תוספת סוכר או שמן בעצם
העיסה ,ומושחים ידיהם ,או העיסה מבחוץ עם שמן,
ונעשה לעיסה דקה ורכה …ואם קבע סעודתו עליה
מברך ה"מוציא" ו"ברכת המזון"" )"ילקוט שמ"ש"
"הלכות חגים" פ"ג הל"ה ,ושו"ת :חזו"ע ח"ב עמ' מג ,יחו"ד
ח"ג תשובה כ"ח(.
ולכן אין לקנות שום מצרך שיש בו חמץ -
בין מאכל ובין שתייה ,לאחר הפסח ,אלא מבעלי
מכולת שמכרו את החמץ באמצעות הרבנים -רבנות
מוכרת ואחראית או ע"י חכם המומחה לדבר ,ויש
להם "אישור מכירת חמץ" .ומי שלא מכר חמצו אין
לקנות ממנו חמץ עד שיגמר לו החמץ שנשאר אצלו
בחנות בפסח )ע"פ שו"ת יחו"ד שם ,חזו"ע ב/מד ,ו"הלכות
חאו"ח אות ס"ו ,עמ' 61ע"פ שו"ת "שמ"ש ומגן" ח"ד או"ח
סי' ל'" .מגן אבות" חאו"ח סי' קס"ח סע' ח' ,עמ' קמח ועי' שם
הע' .133עי' שו"ע חאו"ח סי' קס"ח סע' ח'(" .ובשו"ת
"עמק יהושע" )ח"ו ,סי' ל'( כתב :שברכת
ה"מופליטא" " -המוציא" .ושכן נהגנו תמיד מימי
קדם .וצריך עיון גדול ,שלא שמענו מעולם למי
שמברך על ה"מופליטא" ברכת "המוציא" ,ובפרט
כאשר ניכר בה טעם השמן .וכן נהגו כל החכמים
לברך עליה מזונות .וכן היה נוהג עטרת ראשנו ,הרב
הראשי וראב"ד לירושלים עיה"ק ,הגאון רבי שלום
משאש זצ"ל" )"מגן אבות" שם(.
"מי שהולך מבית לבית לחגוג את
ה"מימונה" צריך לברך ברכה אחרונה קודם שעוזב
את הבית ,ואח"כ יברך עוד פעם בבית השני" )"פסקי
חגים" שם הל"ו ,ה"מ(.
חכמי המערב על או"ח ח"ב ,עמ' 243אות ו' ועי' שם הע' 404
ועי' בשו"ת" :תבואות שמ"ש" חאו"ח סי' א'" ,שמ"ש ומגן"
ח"א חאו"ח סי' א' -ב' ,וב"ילקוט שמ"ש" חאו"ח אות ע"ה
עמ' סו -לגבי פת(.
שאלה :כיצד ינהג אבל )בר מינן( במנהג
ה"מימונה"?
תשובה :מותר לאבל )לאחר "יום השלושים"( לקיים
את מנהג ה"מימונה" בצינעה :בביתו ,במסגרת
7
בס"ד
מנהג העשׂבים בליל "חג המימונה"
בספר "איזור אליהו" ]הובאו דבריו בספר "פסקי חכמי המערב" או"ח ח"ב ,עמ' ,243הע' [402כתב שהמנהג במוצאי חג
הפסח -ליל ה"מימונה" לשטוח עשבים הוא ממה שידוע שהגאולה תהיה בניסן )ר"ה יא,(.
אָרץ".
ָציצוּ ֵמ ִעיר ְכּ ֵע ֶשׂב ָה ֶ
ועשבים רומזים לתחיית המתים ,ככתוב )תהלים ע"ב ,ט"ז(" :י ִ
"ועיין בספר בית הבחירה )דף רס"ט( בדיני מוצאי חג הפסח ) -ליל ה"מימונה" ,אות ג'( שכתב ,וזו
לשונו" :נהגו בהרבה מקומות בליל מוצאי חג הפסח לוקחים עשבים עם שיבולי החיטים
ומניחים אותם בראשיהם כמנהג עירנו אר"ץ זבת חל"ב ,וכן בקושטא ובאיזמיר שזורקין
בד' פינות הבית ואומרים בשמן ברכה והצלחה בכל מעשה ידינו ,והרב בית מועד תמה על
מנהג זה דמאי אולמיה )במה עדיף( מוצאי חג המצות משאר החגים …ובאות ד' כתב וז"ל:
"ועוד טעם אחר וכו' דכבר אמרו בניסן נגאלו וכו' ]ובניסן עתידין ליגאל )ר"ה יא ,[(.ואם כן יאמר נא
ישראל :כיון שעבר הפסח ולא נגאלנו ח"ו נתייאש מן הגאולה חלילה ,על כן זורין עשבים,
אָרץ" )תהלים ע"ב ,ט"ז( ,וכשם
ָציצוּ ֵמ ִעיר ְכּ ֵע ֶשׂב ָה ֶ
והוא לרמוז לתחיית המתים על שם" :וְ י ִ
שהמתים עתידין לחיות כך הגאולה עתידה לבוא במהרה בימינו אמן ,עכ"ל" )"נהגו העם" עמ' שמה,
אות כג(.
לעניות דעתי העשירה בעניות ,נראה להעמיק בטעמו של מנהג קדמון זה ,על-פי
מה שזכינו לקבל לפי מיעוט ערכנו ממו"ר הגאון הגדול רבי משה שפירא שליט"א ודו"ק
]נלקט ונערך מתוך הספר "אפיקי מים" בעניני פסח )ח' -י"א([.
8
בס"ד
"תחיית המתים עתידה להיות בניסן" -
"החודש הזה לכם ראש חודשים "…
גדול של רומי[ הרי שהבריאה נמשכת והולכת תוך
מציאות בלתי מושלמת .ואֹמנם בעל ה"לשם" קבע
דבר זה בתורת קושיא -איך אפשר שעומק רצונו
בגילוי המציאות כמעט ולא נתקיימה .וכתב שם:
שהתירוץ האמיתי הוא מכֹח אמונת תחיית המתים,
שכל רגע ורגע וכל פרט מבחינות עולם שנה נפש
יחזור ויחיה תוך מציאותה הרוחנית והנצחית,
ובבחינה זו חיים לאין סוף בדביקות עילאה .והיינו
שהחיות חוזרת אליו במידה שגילה מציאות העליונה
תוך חומריותו .ונמצא שאין אמונת תחיית המתים
מכֹח הנס והפלא שהקב"ה מחזירו מעפרו לחיים,
אלא שזה עיקר תכלית הבריאה ,שנשמה העליונה
תחזור להתחבר אל הגוף בדרך שהגוף עצמו מתדבק
בנשמתו וחלה בה שם "חיים לעולם" .ולפי זה אין
המשך של חיים כדרך שחי עד מיתתו ,אלא שחיותו
הנושנת תחזור לו בצורה עליונה ובתיקון נִ צחי )וזה
מובא בטור )סי' ת"צ( :והכי אמר רב האי :שמעתי
מפי חכמים ,כי תחיית המתים עתידה להיות -
בניסן ,ונצחת גוג ומגוג -בתשרי .ומשום הכי בניסן
מפטירין 'העצמות היבשות' )יחזקאל ל"ז( ,ובתשרי 'ביום בוא גוג' )יחזקאל ל"ח( ,"…עכ"ל .וצריך בירורהשייכות של תחיית המתים לפסח )ועיין מה שיתבאר
בזה לקמן(.
והנה כתב הרמב"ם )ב"אגרת תחיית המתים"(
וזו לשונו באמצע דבריו" :שזאת ההכחשה מביאה
להכחשת הנפלאות ,והכחשת המופת כפירה בעיקר
ויציאה מן הדת .ולזה נחשוב תחיית המתים מפינות
התורה ,"…עכ"ל .וצריך עיון למה הנס של תחיית
המתים עיקר ושורש לכל הנפלאות ,עד שהכופר
בפלא זה הוא ככופר בכל הנפלאות.
ונראה בביאור הענין ,שהנה נתבאר באורך
בספר "לשם שבו ואחלמה" )בספר הדע"ה ח"ב דרוש
ב' ,ענף ג' אות א' -ד'( תוכן עיקר האמונה של תחיית
המתים ,שהנה התפיסה השיגרתית בזה היא,
שבאחרית הימים יעשה הקב"ה פלא מאין כמוהו
ויקומו המתים ויחזרו לחיים ,ויחיו הלאה כדרך
שחיו קודם שמתו .והיינו שכשינערו מעפרם ימשיכו
לחיות שנים הרבה ]ונחלקו בזה הרמב"ם והרמב"ן )בשער
לשונו שם בקיצור" :הענין הזה הוא באמת עמוק נורא
מאד ,ואין איש כערכי אפשר לעמוד על סודו ,עכ"ז הנה
דחקתי את עצמי לכנוס בזה במעט קט וכפי מה שהעירוני
מן השמים …דכל פרטי הנמצאים שבהבריאה כולה ,וכל
תהלוכת עניניהם שעברו על כל אחד ואחד הנה כל
כוחותיהם כולם אשר בכל פרט ופרט ובכל רגע ורגע מכל
ימי צבאם ,הנה הם עתידים כולם לחזור ולהתחדש
הגמול( אם יישארו כך לעולם )כהרמב"ן( או שמצב זה עתיד
להשתנות וישתחררו מגופם ויתעלו למצב של כולו נשמה,
ולקום ולהתתקן בעת תחיית המתים .ולא יהיה תחיית
המתים להאדם לבד ,אלא כל פרטי הכוחות דכל הבריאה
ואכמ"ל בעומק מחלוקתם[ על דרך משל -לפי תפיסה
זו ,הנה בגיל השנים שמת בו ,יחזור ויחיה הלאה
מאותו גיל ,והוא על דרך המופת של תחיית המתים
שעשו אליהו ואלישע.
אכן לאמיתו של דבר אינו כן ,אלא שחיות זו
היא אותה החיות שהיתה לו מלידתו עד מיתתו,
ובתחיית המתים חוזרת לו אותה מציאות וחי בה
כולה והנהגתה אשר בכל ימי עולם ,הנה כולם יתחדשו
ויתוקנו בעת תחיית המתים …והענין הוא כי הרי עיקר
הענין דתחיית המתים נודע הוא מדברי האריז"ל שהוא
נוהג באמת תמיד בכל רגע ורגע …והוא מה שאנו רואין
גם בעוה"ז שיוצא תמיד פעולות חדשות בכל חלקי
הדצח"מ שבה ,ומתתקנים לצורך האדם .ואין לך רגע
בהזמן כולו שלא יתחדשו פעולות שונות בכל כלי המעשה
ומלאכת אומן …והעולם כולו הרי הוא בפועל תמיד בלי
שוב פעם בדרך תיקון .שהנה באמת אין פרט קטן
שבבריאה ממיכאל שר הגדול ועד ִשלשוּל קטן ֶש ָביַם
שלא שייך למציאות יחודו העליונה ,וכל ימות העולם
עד היום הזה כמעט ולא זכינו להארה זו ]כי אם לשעה
מנוחה אף רגע אחת …וכל פעולתם הרי הוא לצורך
האדם ,ובזה הם מתעלים ,כי מתקשרים כל הנמצאות
כולם בהאדם שהוא מבחר היצור ,והוא עילו ָים וחיותם
…וכשמשתמש האדם בהנאתם המגיע לו מהם ,לעשות
קלה במתן תורה קודם שסרחו ,וגם כשישב שלמה "על כסא
ה'" וחגגו חנוכת הבית ,הנה בלילה ההוא נשא בת פרעה ,ומובא
בגמרא )שבת