הוב "7ד אהדןי,בטנשטיין
המשפחה בהלכה
דיון בנושא שהמשפחה בהלכה" ,יכול להתמקד באחד משני
תחומים .הוא יכול לעסוק ביחס של ההלכה למשפחה :לקבוע
~איזו מידה ובשל אילו טעמים חייבה.,ההלכה את המסגרת
קטשפחתית ,בניגוד לחיים של רווקות או הפקרות מצד אחד
וקולקטיביות נרחבת מצד שני; להבהיר כיצד ולמה היא ראתה
בה לא רק רשת ביולוגית-פיזית ,הקיימת באורח טבעי ,אלא
מכלול משפטי-רוחני שהאדם חייב בו כאמצעי לשם קיום חיי
קדושה ולהקמת דור המשך לברר איזה .מקום תופסת המשפחזז
בסולם הערכים ההלכתי .לחילופין ,יכול הבא .לעסוק בהלכות
משפחה למיין .וללבן את החיובים החלים עליה ולגביה ,ואת
הזכויות המוענקות לה;
בעיקר ,בצורתה הגרעיניתלנתחדינים שנקבעו על היחידה כולה -
המצומצמת -או על חבר אחד ביחס
לאחרים .מקוד הנחה,
שלפחותינהמתארי הנקודה הראשונה די
(רועים,הננימעדיף להתרכז בבח השנייה של הנושא.
כאחד ממרכיבי היסודבחיי האדם תופסת ,כמובן ,אף המשפחה
מקום בהלכה .בהיותה נר לרגלי היהודי,
א,משתרעת ההלכה עלפני
כל ארחותחייו ומעשיו .מן הנמנע,איפו
שתופעה
כה
ת
י
ז
כ
ר
מ
הן מבחינה משפטית והן מבחינה ערכית -כמשפחה ,תישאר
מחוץ לתחומה .ואמנם ,בבואנו לסקור את הסוגיא ,ח 11מוצאים
שכמהגופי הלכותשנויים בה.
הדינים הרליבאנטיים מתחלקים לכמה קבוצות .ראש לכל ישנם
קנים הקובעיםחיובים כלפיבני משפחה .כך ,דרך משל? ,ש מעמד
י שהוא קרובו",
מיוחד לצדקה ולגמילות חסדים כלפי קרובים:'.ענ
קובע הימב"ם" .,קודם לכל אדם" 1 .דין זה כשלעצמו הוא בעל
כפלפנים .מצד אחד ,הוא מלמד על קדימה הניתנת לקרוב ,העומד
י
נ פ"י הל'מתנית ענים ,הל'י
ג; והשזרה שם ,פ" ,הל' טז.
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
הרב ז"ר
11
א'
ליכטנשטיין
בראש סולם ,הכולל אף רחוקים .מקורו של פן זה הוא בפסוק:
תפתח את ידך לאחיך לעניך ולאבינך בארצך",י כאשר
"פתי
המולח "לאחיך" מתפרש כאן ,כדברי האבן עזרא" ,הקרוב אליך
בתחילה" ,.הוא מקביל לקדימות אחרות שנקבעו לגבי צדקה,
וכהמשך דברי הרמב"ם שם" :עני שהוא קרובו קודם לכל אדם,
י גיתו קודמיןלענייעירו;ענייעירו קודמיולענייעיר אחרת,
עני
שנאמר' :לאחיך לעניך ולאבינך בארצך"' ,.ברם ,מצד שני ,יש
כשלעצמו,
ם
י
ב
ו
ר
ק
ל
ם
ו
י
ק
חסדים
ת
ו
ל
י
מ
ג
ו
אף
צדקה
במתן
המתיי-
חס 4ך ורק אליהם .קיום זה ,המכונה בלשון חז"ל "המקרב את
קרומיו" ,,מקורו בדברי קבלה על הפסוק" :ומבשרך לא תתע-
לם" 1אך ברור שיש לו אף שורש דאורייתא ,והוא דין גאולת
קרועים .הלכה זו מפורשת בתורה פעמיים :ראשיתבעניין שדה
אחוזה" ,כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו ובא גאלו הקרב אליו
וגאל את ממכר אחיו"; ושוב ,ביתר פירוט ,ביחס לעבד עברי
הנמדר לעכו"ם" :אחרי נמכר גאלה תהיה לו ,אחד מאחיויגאלנו.
או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או
השיגהידו ונגאל" .ז ביחס לראשון ,נחלקו התנאים'" :וגאל את
ממ"ר אחיו' ,רשות אתה אומר ,רשות או אינו אלא חובהז
'ואישכי לא יהיה לו גואל',וכייש אדם בישראל שאין לו
גואלים ,אלא זה שיש לו ואינו רוצה ליקח שהרשות בידו ,דברי
רבי יהושע .ר"א אומר' :וגאל את ממכר אחיו' חובה אתה אומר
חובה או אינו אלא רשות 1ת"ל' :בכל גאולה תתנו' הכתוב קבעו
ת"ל:,
2ן,זביים טו,יא.
3ו,במקומ(ת הרבה ,כולל ,כמובן ,המונת "אח" כליהודי או; לפחות; כל המתנהג
,כ"אריך במצוות" ,אך כאן ,לפי שהוא מופיעירד עט "לעניך ולאבינך" ,וכנראה
להוסיף עליהם ,ניתן לצטצמו לאח ממש.ועיין גס בספרי על דברים טו,ז
שם נתפרש המונח "אחיד" ביחס לאח ממש.
4ןפ"ז הל' מ"ע הל' יג .והשווה גט קידושין ,לב ע"א ,ובראשונים על אתר
ה מהם פירשו ,שאף לדעת הסובר כי הוצאות לקיוט כיבוד אב באות
י,שכמ
,,בא
,ןשאף
,
י
משל אב ,מכל מקום אם אין לאג ממון חייב הבן לזונו משלו ,וזה לא מדין
ד אב אלא מדין
ן שבזבריייף ,בתד"ה
צדקה,,שאביו קודם לכל אדם;עיי
ו
בו
יר
כו
,א
,,
,
,ובשו"ת הרשב"א ,ח"ד סי' נו.
ש להיס,ף שתיסח
י יוד"יה כאילו
ןזי
הרמב"ט,שיפויי כתוב "לעיתך
האבן" עםשי
~~פירש את הפסוק בלשון רבים וכן משמע ללשנן
אחד.עזרא "ולעניך -לעניי
משפחתך" ,אךרש"י על אתר הדגיש שמדוברעלעני
ן
5וןסנהדרין ,עו ע"ב.
6ישעיה נח ,ז.
7ויקרא כה ,כה וכה ,מח-מט.
ן
ן
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
ן
.: : .
)
המשפחה בהלכה
חובה" ,.אך באשרלשני,אין ספק'" :אודודו או בן דודו יגאלנ(';
ההוא לקובעו חובה ואפילולרבי יהושע" ,.ואףאופיהחיוב_ברור.
כפעולת סיוע לזולת (דאי שגאולה זו כלולה במצוות גמילות
חסדים הכללית ,ויש בה משום קיום "והלכת בדרכיו" ו"ואהבת
לרעך כמוך" .אך,אין גם ספק שיש לה זיקה מיוחדת לקרובים,
שהרי .לדעתם של רבי עקיבא והבי יוסי הגלילי יעדו של העבט
-שונה בהיותו נג.אל עלידי
הנגאל = אם לשחרור אם לשעבוד
אחרים,) .
קרובים מאשר עלידי
ואם כי להלכה נפסק כדעת החכמים שהכל לשחרור ,אין .בכך
משום שלילת יסוד האופי המיוחד של גאולת "רובים .:יתכן
בהחלט שאף הם מודים בו ,אלא ,שמשום מה לא ראויעד הנגאל
כהשלכה הנובעת הימנ( .ולא עוד ,אלא ניתן להוכיח עיקרון זה
לפדותו
אף מפסקו של הרמב"ם" :ובית דין כופין את
שלא יטמע בעכו"ם .לא פדאוהוקרוביו או שאיןיד.םקרוביי
משגת ,מצווה
י מדבריו מנכח בעלילכי מצוות
על כל אדם מישראל לפדותו".י
הפדיון חלה אף על רחוקים ,והיא נובעת לכאורה ,מדין גמילות
חסד הכללי -אךאין כופים אלא את הקרובים .ואין.זאיר אלא
משום שלהםישחיובוקיום מצד עצמם -ואםכך ,משמשת מצווה
זו ,במישור המצומצם שלה ,כדגם לחובת "ומבשרך לא תתעלם'!
. .
..
.
הכללית.
.
מושג השאולה" מתקשר במצווה אחרת שאף לה רקע,משפחתי,
והיא.מצוות יבום .מרחק הדורות ,המעבר למסגרות .חברתיות
יותר גמישותונזילוה ,והשתרשות תפיסהיותר אנדיבזדואליסטית
ורומאנטית'ביחס לנישואין ,הקימו כאגלו מחיצה של ברזלבינינו
לבין תפיסת המצווה הזאת .אך על משמעותה הברורהניתן לעמוד
גם מעבר לפער הרעיונין ואין ספק כי.דווקא הנימה .המוסדית
והאישית( ,לא הריטואלית והפורמאלית ,היא הבולטת בפרשה
,
.
":
קידושין ,נא ע"א.
8
9
כא ע"ב.
.
סג עיין ~owטו ע"ב
~DW
11
1717
אחד
W11'DQ
י
שיגאול אותו כך ציווה בקרובים שהם קודמים" .לדעתם, ,מאד יתכןוששראא
ין
_כאן מצוות משפחה מובהקת ,אלא רק דין קדימה .בקרובים .אך בדעת
:
'
-
.
:
"כ,
פ"ב הל' ענוים הל' .1רב
אחדינומאבחחייוי.יע1לאל,ואתראופהיקררשובים הדברקמוס
?י
ים,
יי
רמ
מישראל ,והוא שאמר
יזהיאי
שהם עשה לבלו
הטרד" :והא מצוה
יואלה" .וכן
או בן
1717
.
.
.
.
,
הרמב"ם הבין הייכסף משנה" שמקור חיוב .רחוקים הוא בסוגיא בגיטין,
מוע"ה בה מדערעלמצית פחון שבותם- .
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
הרב 'ד"ר א'
ן
ליכטנשטיין
זאתן המייבם נקרא לשקם אגף במשפחה שהתמוטט ,ואשר עומד
של חורגן .בפעולתויש משוםמילוי אחריות -החלה
לפני
במקוה הראשון על הבכור -כלפי המשפחה כולה .להלכה,
היקלה של מצווה זו ,כחובה ממש ,מצומצם אמנם ,שכן אינה
אלא באחים מן האב .אך מפורסמים דברי הרמב"ן שקבע
ו,
לה
הג,
ילתורת מנהג ,אופק יותר רחב" :וחכמי ישראל הקדמונים
נ
מדעניםהעניין הנכבד הזה הנהיגו לפנים בישראל לעשות המעשה
הזהובכל יורשי הנחלה באותם שלא יהיה בהם איסור השאר,
והשכנות",,.
וקרעו אותה גאולה .וזהו עניין בועז וטעם נעמי
יש,,אם כן ,לראות את מצוות יבום כמצוות משפחה מובהקת.
שורק שנייה של חיובים כלפיבני משפחה שזורה אף היא במירקם
שלגמילות חסדים; ודווקא בנימה מיוחדת שבה ,נימת "חסד של
אמת" .למערכת החיובים הנובעים ממיתת קרובמרכיביםאחדים.
ראק,לכל ,כמובן ,הקבורה .חובה זו ,על מצוות העשה
שלה" ,כי
קבול תקברנו" ,ומצוות הלא תעשה שלה" ,לאתלין" e1UN ,אינה
מוזקרת בתורה ביחס לקרובים ואינה מפורטת אלא לגבי הרוגי
אך כבר.קבעה המשנה בסנהדרין ,כי האיסור כולל כל
מת) "ולא זו בלבד אמרו ,אלא כל המלין את מתו עובר בלא
; ( ,ומן המונח "מתו" ניתן להביןכי מדובר באדם בעל
מיוחדת למת ,הווה אומר ,קרובו .במקביל ,אף מצוות עשה
שבקבורה ,הבאה באותו פסוק ,אף היא חלה על אדם ביחס
ל"ק,תו"
.וכבר העיר על כד הרמב"( " -וכמו שגלמוד לא תעשה
המתים כן גלמוד העשה" -אשר אף קבע חובת קרוב
בתילום זה" :שמקום קרובים ודאי עליהם מוטלת ,אבל אם אין
שמיקרוביםיהיה מת מצווה שמצוות עשה שלו דוחה פסח ומילה
.
גדולונזיר החמירו בהיותר משאר המצוות"*.י
,יכנה
בית,,דין.
תעיה"
זיקי
לש,ר
וכהי
12רמב"ן על התורה ,בראשית לח ,ח.
3ג יוזנהורין ,פ"ו ס"ה .והשויה המשנה בברכות ,פ'ע מ"א
" ,מי שמתר מוטל
'' בה מדורר על קרובים אוננים.
ו,לפניי
, 14השנות ל"ספר המצוות להרמב"ם" ,שורש ראשון (כהוצ' לוין-אפשטיין ,יב).
ן ב"לב שמח" ו"קנאת סופרים" על סה"מ על אתר (יד ו-יב) תכתבו
י,ועיי
שקבורת קרופיה אף לדעת הרמב"ם היא מדאורייתא -וכלולה ברבריו
,בגיהה ,מ"ע רלא ובהל' סנהדרין ,פט"ו הל' ח = וקבורת כל אדם מצתה
דרבנן -הכלילה ב',אהגת לרעך כמוך" ,וכדברי הרמב"ם בהל' אבל ,פי"ד הל'
!,א .אך הרדב" 1גתשובותיו ,ח"א ,סי' שיא) כתב שאין
י
ומ
רר
,בביפיה
עשהלאאלא לג
שו
דין ,ולגבי כל אדם ,ואפילו קרובים,אין אלא לאו של תלין
הרמב"ם ,פ"ר הל' אבל הלכה ר ,הרחיק לכת עוד יותר וכתב שאף בל
ית
בל
,ע
,,
www.daat.ac.il
*
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
המשפחה בהלכה
*
בעזובית הקבורה -אבילות .אופי מצווה זו שימש אמנם נושא
לדיון אצל הפוסקים .במקביל לספק של הגמרא בגבר מגמת מצוות
,סו
הספדנ "הספידא יקרא דחיי הווי או יקרא דשכבי הווי"
התלבטו כמה אחרונים אף לגבי אבילות :האם יש בה משום
כבוד המתים או כבוד החייםן כרס ,דומניכי המסקנה הנדרשת
ברורה לחלוטין ,ואין מנוס מלקבוע ,כלשון בעל שו"ת "שבות
יעקב"" ,דוודאי כל אבילות ז' ול' הוא יקרא דשכבי"8 .ן אם יש
לספק הוא איננו אלא ,לכאורה ,ביחס למה שאחרים
כאן מקום
עושים בעבור האבלים וכלפיהם
.ז' אשר לאכילות עצמה ,ודאי
שעניינה העיק והמרכזי הוא כבו המת.וזכרו.עליו הם מתאב-
מותוריהם מבקים .ואםכי ברור ,שתקופת האבילותחייבת
לים ואת
להיות מלווה נימת תשובה ,בחיבת "והחייתן אל לבו" או ,בלשון
חז"ל" ,אחד מן האחין שמת ידאגו כל האחין כולן ,אחד מבני
י ברורכי שורש המצווה
חבורה שמת תדאג כל החבורה כולה",י
הוא ביסודו הזיקה למת וצער אבידתו .ואם כך ,ניתן לצרף
.
אף מצוות האבילות לרשימות החיובים המשפחתיים.
ומחיובים למישורים אחרים .פרט למצוות המתחייבות על ידה,
המשפחה היא גורם הקובע זכויות ,פסולים ואיסורים .הזכות
,
עי
תלין נאמו מדאורייתא רק ביחדן להרוגי בית דין); וכן הבין אף בעל ה"מנחת
חינוך" ב"קומץ מנחה" (השמטות למנייח) ,סי' תקל" ,1גדעת הרמנ"ם ,אם
כי הוא לא נטה לווקל כדעה זו להלכה .ועיין בדברי ר' ירוחם פישל פערלא
ב"ספר המצוות לר' סעדיה גאון" ,ח"א ,עמ' קמר -:קמו :שהאריך להוכיח
שלכחות קבורת קרובים היא מצווה מדאורייתא.
15סנהדרין ,סו a,,y
16ח"ב ,סי' קב.עיין "חידושי ר' עקיבא איגר" על "יורה דעה",סי' שדת ,שכתב:
.
"דבר זה מחלוקת רבותינו הוא ,ובדין מאבד עצמו לרעת דאיתא בברייתא
דאבל רבתא (רפ"ב) דבל שהוא נבור לחיים מתעסקין בו וכל שאינו כבוד
לציים אין
מתעסקין בו ובזה דעת הרמב"םי(פ"א מהל'
אבילות) ראין
מתאבלין עליו וע' בכ"מ שם רס"ל להרמב"ם דאבילות כבוד המתים הוא…
דהוא ספיקא
דעת הרמב"ן בת"א דמתאבלין עליו דכטד החיים הוא
אךבוותא" .אך בברייתא שם (פ"ב ה"א) רק נאמר" ,כל שאיהןריכבוד של חיים
דר
אין הרבים מתעסקין עמו לכל דבר"ן וכך ציטט ההמבכין חתורת האדם"
רכתני הרמב"ן; הוצ' ח' ד' שעלעל ,ח"ב ,עמ' פג) .ובכן נראה שמה שחייב
הרמב"ן קרובי מאבד עצמו לדעת להתאבל עליו ,אין זה מפני שאבילות
כבוד החתם ,אלאמפגי שרק התעסקות הרבים באבל מאבד עצמו לדעתתלויה
בנקודה זו ,ואילו חובת האבילות עצמה חלה אף אם יסודה בכבוד המתים,
ומעין מה תכתב הרמב"ן שם ביחס לקריעה" :ונראה לי ראין קורעין לבגוד
קאמר אבל קרובים הראויים להתאבל קורעים דקריעה חיוגא הוא".
17שבת ,קה ע"ב-קו ע"א .ועיין ברמב"ם ,פי"ג הל' אבל הל' יב; ובעיקך,
בהקדמת הרמב"ן לסעורת האדם" (שם ,עמ'יג—יג).
www.daat.ac.il
,
ו
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
הר 5דחן
א' ליכטנשטיין
הקלטת ביותר היא ,כמובנן הירושה –אם רכישת ממת ואם
תפיסת מעמד חברתי -כולל כל המשתמע הימנה :חלק בנחלת
הארץ,דין גואל הדם,,י א( ירושת הכישרה של האב,.י אך ישנן
גסוזכויות שוליות .דרך משל ,תביעת כבוד המשפחה" :המוכר
קבלו (דרך קברו מקום מעמדו ובית הספדו באים בני משפחה
(קמרים אותו בעל כרחו משנם ~גם משפחה", .ן או זכות למ-
חוק נגד נזירות שהעמיס אב על בנו( ,כן לבטלה" :גילח או
שגןלחוהוקרוביו מיחה או שמיחוקרוביו היתה לו בהמה מופרשת
החטאת תמות והעולה תקרב עולה והשלמים יקרבו שלמים".ין
וכמזבן ,גאולת שדה אחוזה ,המהתה ,לדעת רבי אליעזר ,חובה
לגצי הקרוב שירד מנכסיו אך ,לכל הדעות ,זכות ביחס ללוקח
שלטה השדה הימנו" .וגאל את ממכר אחיו -ואין הלוקח יכול
לעלב" .ון והאיסורים והפסולים העיקריים הלוא הם מפורסמים
לעדי עריות מכאן( ,עדות(ודיינות) מכאן.
ו למיין הלכות קרובים לא לפי ההשלכות -חיובים,אן ,באנ
פלפולים (כל כיוצא באלה -אלא לפי אמת המידה הקובעת,ניתן
באזרח כללי לשתי קבוצות :התלויים במשפחה (הנובעים
משאר בשר .שני המושגים שונים ביסודם .המונח "משפחה"
מתייחס ,במובנו המדוייק והמצומצם ,לתחום החברתי .יש בו
זיהוי ,משום קביעת האגף האנושי העם ,השבט ,בית
האב -ממנו צמח יחיד ואליו הוא משתיי-ך .הוא מצהיר על
מ?גרתו (עדת( של אדם ,מייחסו ומייחדו .קיצורם של דברים:
המשפחה היא כתובת חברתית .מושג "שאר בשר" ,מאידך גימא,
הונו אישי-פרסונאלי בהחלט .בתחום זה,אין אנומעוניינים באדם
כיעור חברתי וכחלק מחטיבה כוללת ,אלא כיצור ביולוגי (פסיכו-
י בעל זיקה נפשית ופיזית לאדם אחר .לא המסגרת הכוללת
לוג
ק~עת ,אלא הקשרים הישירים וההדדייםן הקירבה כשלעצמה,
בניגוד לנוכחות תוך מסגרות מקיפות ותחת דגל משותף.
שביןשני המושגים משתקף ביחסם להלכה הקובעתכי "מש-
ל"(4גם
מ,ום
היוני
ו
16עיין המנ"ע ,פ"א הל'ריצח (שמירת נפש ,הל'ב.
' שיניא ראוי לתפקיד
קנןאביננ)יי'ככיייבי
) מלנים הל' ז.
מכל הבחינות .עיין
120בכורות ,גג ע"ב.
ר כר ,ע".1
21נ.,
;
,22
רשיע עה"ח ,ויקרא כה ,כה.
www.daat.ac.il
…_. .
..
רמב"ס ,פ"א הל'
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
המשפחה בהלכה
פחת אב_קרויה משפחה ,משפחת אםאינה קרויה משפחה" 25 .תוכן
דין זה במחלוקת הואשנוי.יש שראוהו כשולל לחלוטין את תוקף
הגיהה שלא נאמרו הדברים.אלא
מוצפהת האם ,ואילו דעה
במקום משפחת אב ,אך כשאין
אחרימשפחת אב -כגון בנולד מאבנכרי
ואם מישראל -משפחת אם מייחסת; ולא עוד ,אלא יתכן שאף
כששניהםקיימים,אין כאן אלאזיין קדימה המעניקעדיפות למטה
האב מבלי שיהא מטה האם נטול כל תוקף 24 .אך באשר להיקפו,
ברור שאין לו זיקה אלא להלכות הכרוכות במשפחה ממש .אם
באנו לרשום אדם ,אנו נתקלים בסתירה שבין כתובת זו לאחרת
ולפני שתוגדר זהותו ,יש צורך לבחור בין שתיהן .בנסיבות אלה,
מוענקת עדיפות למשפחת האב" :ויתילדו על משפחותם לבית
אבותם" .ברם ,ביחס לשאר בשר,אין אנו נדרשים לברור ולהקדים.
זיקה אחת אינה מפקיעה מידי חברתה .אין פלא שמעולם לא
נקבעה,אפלייה זו ,דרך משל ,בתחום כמו עריות .כלום לא ייתכנו
קשרים אמיצים עםשני קרובים ?
בעיית,משפחת אם -וממילא הגדרת הקריטריון הקובע ,משפחה
או שאר ,המשתקפת עלידה -עומדת על הפרק ביחס לכל סעיף
בהלכות קרובים .יש שהתשובה ברורה .יוחסין ,ירושה. ,יבום,
טומאת כוהנים ,אכילות 25דאורייתא 28כולם תלויים במשפחת
אב.אין קרובי האם בכללואין קרובים מן האם -ולוהיו אפילו
,
_
21בבא בתרא ,קט ע"ב.
עיין כבא כברא ,קיד עי,ב ,חוטפות ד"ה אף ובדברי "תוס' הראש" שהובאו
.בפשיטה מקובצת" שט ,וב"חידושי רבנו חיים הלוי על הרמב"מ" 1"DD ,הל'
איסורי ביאה הל' ט .ועיין בסמ"ג ,מצות עשה פ"נ שכתב ,שאף שאין
ן בבא
גר נקנה בעבד עברי שהרי ייתן לקיים רו "ושב אל משפחתו"(עיי
מציעא ,עא ע"א)" ,בגר הבא על בת ישראל שנושפחת אם היא לו משפחה"
נקנה בעבד עברי.
25עיין :לגבי יוחסין קידושין ,סו ע"ב ,וברמב"ם ,פי"ט מהל' איסורי ביאה הל'
,
ת
ו
מ
ב
י
,
ס
ו
ב
י
ב
"
ע
ז
י
;
,
א
ר
ו
ב
ב
קט
סו ,לגבי ירושה,
לגבי
בבא בתחילת פ' ע"ב ל
גלבגי אכילות ,מועד קטן ,כ ע"ב
טומאת כוהנים ,ספרא
אמורן ו
מדוברביכמובן על קרובים מן האם,
לגבי ירושה ,טומאת כוהים ,ואכילות
שכן הזיקה לאם עצמה ,וההשלכות הנובעות הימנה ,אינן עומדות כאן בסימן
שאלה .ישלציין שבסוגיא ביבמות הובאו שני מקורות לצורך באחין מן האב
לגבי יבום )1( :השוואה לירושה; ( )2ילפותא" ,אחיה אהוה מבגי יעקב",
הרמב"ם,
ללשון השני ,יתכן שאין דין זה קשור בדין משפחת אב הכללי .אך
פ"א הל' יבום וחליצה הל' ן ,הכריע נלשון הראשון; וכמובן ,אין נקורה וו
מוכרחת אף ללשון השני.
26כלומר ,לדעת הסוברים שאבילית מדאורייתא .לחולקים עליהם ,מהווה
חובת אבילות על אח ואחית מאב שלב קוום של חקיה דרבין אשר אחר כך
הוסיפו עליה ,כדברי הברייתא במועד קטן ,כ ע" 4אח ואחות מאם.
י2
יא
,
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
הו'ב ד"ר)ן' ליכטנשטיין
אוזים -בכלל .מאידך גיסא באשר לעריות ,הרי מקראותצווחים
י חיוב ייומבשרך לא
ואוסרים אף קירבת אם .כמו כן מסתברכ
י ויש שהפרטים הופכים
תנעלם" הל לכבי שני סוגי הקרובים.י
נושא למחלוקת .ביחס לגאולת עבד הנמכרלגוי ,שם נאמר בפסוק,
"או משאר בשרו ממשפחתויגאלנו" ,סובר רש"י שאף קרובי האם
בכלל ,אלא שקרובי האב קודמיםן ,ו וכן מפורש .בעצם בברייתא
בלפרא" :מנין שאחיו מאביו קודם לאחיו מאמו ת"ל אחד מאחיו
יג"לנו",.ו ואילו המאירי כתב "שקרובי האם אינם בכלל מצוות
גאולה".,
,ואינם חייבים לפדות אלא מדין המצווה הכללית הרו-
בלםעל כל ישראל ,אשרעליהאיןכופים.
הדין ביחס לעדות .רוב הראשונים סוברים שאין מקום להפ-
לותבין קרובי האם לקרובי האב ,ואלה כמו אלה פסולים מדאו-
רלתא .וכך אמנם מורה פשטות הסוגיא בסנהדרין ,כח ע"א:
"אשכחן קרובי האב ,קרובי האם מגלןז אמר קרא אבות אבות
יזימני ,אם אינועניין לקרובי האב תנהועניין לקרובי האם".
תע
ועזלו הרמב"ם פסק" :אין פסולין מדין תורה אלא קרובים
שאר
האם
הקרובים
אב
.
.
.
בלבד
אבל
ממשפחת
או מדרך
מן
האישות כולן פסולין מדבריהם".י ,הווה אומר ,יש לדון אם
ה",
,
יש להוסיף
י לפי מה שהוסבר לעיל ,מצד ההגיהן ונצרוף היה בהחלט מקוט
ן :לשייך אכילו
כת לד
ינים התלויים בשאר .ובנן,יש להסתפק האם( :ג) הצמצום
לקרובים מצד האב מעורה בצורך במשפחה ,ואז יש לראות בתוספת מדרבנן
מימד חדש באבילות המתחייב מן האבידה האישית הטהורה ,פרט לפירצה
במערלת המשפחתית; או ( )2האס הוא נעוד רגזרת הכתוב של ילפותא
מטומאת כוהנים (אם כי אולי אף שנו יש מקום להרהורי ספק)
ותשכן -
ן
.לפחות ,לדעת הרמב"ם בספר המצות ,מ"ע לז -כל מצוות אביל נלמדת
.מפרשת טומאת כוהנים; ואז יתכן שמבחינה רעיונית אף מדאורייתא איו
אבילות תלויה במושג משפחה ואין נתקנה מדרבנן אלא הרחבת האישים
אשר מותם מחייב אבילות.
לגבי קדימה במסגרת מצוות צדקה ,הדבר כמעט מפורש בספרי" :אחיד זה
אחיך מאמך ,כשהוא אומר מאחד זה אחיך מאביך מלמד שאחיך מאביך קודם
לאחיו מאמד" (ואח ,סי' קטו; כנוסח הגרייא) וכן נפסק להלכה ("יורה
דעה" ,סי' רנא מ"ג) .אדאין בזה חידוש שהרי ודאי שאין קדימה כיצד משפחת
אם גרועה מקדימת שכינות ובן עיר שמתחשבים בה לגבי צדקה.
:zaיבמות ,נד ע"ב ,ד"ה מה.עיין
ב"העמק דבר" ,ויקרא כה ,מט ששיער שרשויי
( למדדין זה מן המונח "משאר בשרו".
19בהר ,פרשהו ,פרק ח .הילפותא היא מפירוש אחד = המיוהד.
30יבמות ,נד .a"yעיין גם "מראה איש" לר; אהרן ישעיה בלוי (ירושלים,
תשל"ד) ,סי'יז.
נע מי"ג הל' עדות הל' א .אני מקרל פירוש ה"מגיד משנה" (פ"ר הל' אישות
שמשמעות
הל' ()
ממש.
הוא
המצח
ן
י
ע
"מדבריהם" כאן
דרב(ן
גש"ד
אד
.
,
ן
:
ן
,
"
,
ן
ן
ן
ן
.
2
7
ן
,
ן
ן
,
1
,
4
,
ן
,
;
,
ן
]
,
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
המשמה בהלכה
מדאורייתא פסול קרובים לעדות תלוי בשאר או במשפחה .אך
החילוק העקרוני כשלעצמו ברורלמדי.
מערכת שלימה של הלכות הנובעות מקירבת משפחה.
ציינו ,אםכן,
הדינים משתרעים על פני כמה תחומים ומעלים דרישות וזכויות
למיניהן ,אך כתום האיסוף והסיווג -ואף אם נמצא עוד כמה
יר דליל בהחלט .ראשית,
עובדה אחת בולטת :הקצ
פרטים
הכמות ז-עומהן .ושנית ,חלק ניכר מן הדינים שלוקטו מתייחס
לתופעות שוליות ואפילו חריגות .גאולת שדה אחוזה או נזירות
קטנים .כל כמה שלא יתפסו מקום בהלכה העיונית ,אינם ,סוף
סוף ,מן הדברים המרכזיים והשכיחים ביותר .ולא עוד ,אלא
כמה מן ההלכות שסקרנו אוונן אינן מתייחסות למשפחה הגר-
עינית ,יחידת הקיום והפעולה הבסיסית שבחברה המודרנית,
אלא למשפחה במשמעה הרווח יותר בתנ"ך ובחז"ל -רשת מור-
חבת וגמישה של קרובים למיניהם ,בעלי זיקה הדדית העשויה
להיותדי קלושה .ובכן ,אם באנו להתמקד במרכז דיוננו ,נמצא
שמספר ההלכות הרליבאנטיות עוד יותר מצומצם .ואם כך ,הרי
בוקעת ועולה השאלה :אם ובאיזו מידה קיימת המשפחה הגרעי-
נית כנתון הלכתי בעל משקלז
דומני שהתשובה מתפצלת .אם מדובר על המשפחהכיחידתפעולה,
חוששני לומר -אולי קצת לתמהוננו ואפילו לדאבוננו -כי
התשובה שלילית .בהווי דהאידנא ,מושג זה אמנםדי פופולארי.
המשפחה סועדת יחד ,לומדת ,משחקת ,מטיילת ,מצטלמת ,הכל
בחטיבה אחת .צאו וראו מה היתה סיסמת הפרסומת של בתי-
תפילה בארצות הבריתThe family that praYS together stays" :
."togetherאך כלום תופס מוטיב זה מקום נכבד בהלכהו כלום
ניתן לצטט שפע של מצוות ,חיובים או איסורים ,המתייחסים
לפעולתה המשותפת של המשפחה הגרעינית כמשפחהו ברור
שבין הגורמים השונים ,המרכיבים את המשפחה המקובלת,קיי-
מים יחסים הדוקים ,לא רק אישיים אלא אף הלכתיים .לבעל
יטעין
ייעת
הימב"ס קרובי האם
שאף
1ר"1מ ,סי' לנ ס"ק א) שהאריז
פסולים לעסת מדאורייתא ,אלא שאץ פסולם מפורש כפסול קרוב ,האב.
שאלה זו כרוכה במשנועות המונח "דברי סופרים" -אשר הש"ך נוטה
להשוותו ל"מדבריהם" ,אם כי דומני שיש לחלק וניניהם .בנושא זה כבר
דשו רבים -ועיין המקורות המצוטטים אצלי
'י' כויבואר ,הרמב"ם על דברי
סופרים 1ירושלים ,תשי"ז) -אך אכמ"ל,
www.daat.ac.il
;
ו
ו,
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
ן
,
,ב
,
ה"
"1ר
א' ליכטנשטיין
זכאות וחובות כלפי אשתו ,ולהיפך.י :הורים חייבים לספק צורכי
ילדיהם ולחנכם ,והילדים מצידם חייבים בכיבוד ובמורא .אך
בן.
הללות אלה חלות על אישים מסויימים במסגרת המשפחה ,וכמו-
בשל קירבתם .הםאינם חלים על המשפחה כולה,אינםתובעים
אוןמעצבים פעולה משותפת ,אינם קובעים רמה או מגמה משפח-
תית; בקיצור ,אינם דנים בבית כבית ,כמכלול אישים ויחסים.
לאפאכחד שאמנם ישנן הלכות מסוג זה .במרכז הקרבת הפסח
עומד ,מוש( "שה לבית אבות" ,,.במסגרת יותר רחבה ,שמחת
הרעלים כולם מתמקדת בחוג המשפחה" :וחייב אדם להיות בהן
שסח וטוב לב" כד לשון הרמב"ם על יסוד הפסוקים "הוא
" ואשתו ובני בניו וכל הנלוים עליו ,שנאמר' :ושמחת בחגך'
,,ומעין זה הרי אף באכילת קדשים קלי
ם ומעשר שני
" ,ושמחתם בכל משלח ידכם אתם ובתיכם" ,,.בשלב דרבנן,
:מובן ,חנוכה אשר מצוותה התדרה כ"נר איש וביתו",,.
:יל ,אנו מוצאים בירושלמי מקור לקריאת המגילה במתכונת
וי עבד כן מכנש בנוי ובני בייתיה
וביתו" :רבי יהושע בן ל
ן "מצוות הבית" לא'י' ד' עפשטיין (ניו יורק ,תשכינו) ,שאסף ערך וסיכם
יי
;רבית ההלכות השייכות לתחומים אלה.
ל לשחוט פסח בעבור בני ריתו ולמנותם
רם ,יש לציין כי ההלכה שאדםיכי
ליו מבלי שהם יינונו אישית נאמרה רק ביחס לילדיו הקטנים ,ואילו אשתו
.ולא עוד ,אלא שאף
בניו ובנותיו הגדולים חייבים להיפנות ככל אזםיר
גבי קטנים קיימת שאלה האם דין זה הוא מדאורייתא או מורבנן; עיין
ררינו ,לו ע"א; פסחים ,פח ע"א ,ובתוספות שט ושם ,וג"חיחשי רבנו חיים
על הרמב"ם" ,פ"ה הל' קרבן פסח הל' ז .ועם זאת ,ברור שמן הסתם
וקרבת הפסח ואכילתו מתבססת על מיבנה המשפחה.
!"ו הל'יום טוב הל'יז.
'נריםיב,ז .והשווה שםיב,יז-יהו-יד,בו.
יכת ,כא ע"ב .האופי המשפחתי מובלט מן העובדה שכל אחד מבני הבית
שהוא ,מן הסתם ,בן משפחה ולא סתם דייר) יכול לפטור את הבית כולו.
כבר כתב הראבי"ה (הלכות חנוכה ,סי' תתמג) שאף לדעת הכנה"ג שאין
שים מוציאות אנשים בקריאת