ד"ר משה דוד הר
הנישואין מבחינה מוציו-אקונומית לפי ההלכה
תפיסות משפטיות שונות ,כגון זו של הכנסייה הנוצרית ,רואות
את המשואן כערל בפני עצמו זכתנלית לעצמה .יסודה של הת-
פיסה הנוצרית הוא בתפיסה הרומית .ביסודו של המשפט הרומי
עומדת ההכרה ,שהיחידה של הבית והמשפחה היא יחידה מקו-
דשת .הנישואין הם דבר קדיש ועניין דתי ,כמו שכבר הוכיח
בשעתו ,במאה הי"ט ,פיסטל דה קולנג' .ז המשפחה והנישואין
הם אחד מיסודותיה ומתאיה הראשונים של הדת היומית .בכ-
נסייה הנוצרית מהווים הנישואין .sacramentumיכול אדם לא
לשאת אשה כלל ולהתנזר -וזוהי אפילו הדרך המשובחת ,כדברי
פאולוס באיגרותיו 1 .אולם כל מי שאינו בוחר בברירה זו ,צריך
י
לבחור בנישואין ,שהם מטרה דתית כשלעצמה .ולפיכך ,גם כלמ
שנולד מחוץ לנישואין ,איננו נחשב למעשה בן של הוריו ,ומכל
מקום אינו בן של אביו .כלומר ,היותו של אדם מולידו של אדם
שני ,עדיין אינה יוצרת ביניהם שום זיקה משפטית או כלכלית
של אב ובן (הבעיה של .(legitimatioיתר על כן ,לפי תפיסה זו
אף אין מקום לגירושין ,חוץ מאשר במקרים חמורים וקיצוניים,
שכן אין מקום להתרת קשר הנישואין האלוהי ,כלשון המאמר
הידוע של המשפט הקנוני potest facere ex 580]8- :ת0מ "ecclesia
" sacramentumת0ת ( mentoהקהילה [האנושית] אינה יכולה
לעשות מדבר קדוש דבר שאינו קדוש) .רק האל יכול להתיר את
קשר הזיווג האלוהי.
לא כך הדבר בישראל .כאן יש אפשרות לגרש אשה; ולגבי מי
שנולד מחוץ לנישואין ,אם יודעים מי האב ,קיימות בינו לבין
האב כל הזיקות המתחייכת מיחסי אב ובן; הן כיבוד אב וכל
!
!
ע.41 5: ',ק !])] de Coulanges, La citeantique,ם.7
עמובייחוד האיגרת הראשונה אל הקורינתייט.40-25 ,14–1 ,1,
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
שיר הדברים ,שהבןחייב בהםכלפ אביו ,הן חמש או שש המצוות,
בנו,,
לרבותיזכות הירושה .כל אלוקיימים
שיאבחייב בהן כלפי
אילו לגבי הממזר .שכן הממזר אינו נבדל משאר בני אדם ,אלא
ביחוסו הגרוע ובאיסורו לבוא בקהל .אבל מכל שאר הבחינות
אף הוא ,אםיודעיםמי אביו (ובדרך כלל אביוידוע,לפי שאם לא
לא היה בגדר ממזר) ,חייב לכבדו ונהרג על מכתו ועל קללתו.
כין
ואביו חייב למולו ולפדותו וללמדו תורה וללמדו אומנות וכו',
יורש את אביו ,ואם הוא בכור ,נוטל פי שניים ,כמשפט
מלכורה ,כלשון המשנה ביבמות ,ב ,ה" :מי שיש לו בן מכל מקום
פ;ןר את אשת אביו מן הייבום וחייב על מכתו ועל קללתו ,ובנו
לכל דבר ,חוץ ממי שיש לו מן השפחה ומן הנוכרית".
שזנה גישת ההלכה לנישואין מגישת המשפט הרומי והמשפט
העוצרי .לפי תפיסת ההלכה הנישואין אינם בגדר מטרה או תכ-
לות לעצמה ,אלא אמצעי בלבד .מבחינה חברתית וכלכלית זהו
האמצעי האופטימאלי.,בתנאיםנורמאליים ,שבמסגרתויכוליםבני
ג להקים משפחה ,לחיות חיי אישות ולהעמיד ולדות .זהו
זג
הטובביותר להגנה עלזכויותיהם שלשניבני הזוג ,ובראש
ז~ראשונה על זכויותיה של האשה ,שהיא הצד החלש מבחינה
"ברתית וכלכלית ,ואפילו מבחינה פיסיולוגית *.אולם בחברה
ובזו שלימי בית שני ותקופת המשנה והתלמוד היתה
האשה חלשה מן האיש מבחינה מוציו-אקונומית הרבה יותר
לשר כיום ,ולכן מטרת הנישואין היא קודם .כל דבר ליצור
בקבילה את מסגרת ההגנה על זכויותיה :בעלהחייב במזונותיהן
אם היא חולה -חייב הוא לטפל בה ולרפאה ואם היא
הוא לפדות אותה( ,דבר המובן מאליו הוא,
חייב
שאף לאשה חובות כלפי בעלה .אולם האשה היתה חלשה יותר
היתה מסגרת הנישואין חיונית יותר בשבילה).
'
נוסח החתימה של ברכת האירוסין אינו "מקדש החופה והקי-
על דרך "מקדש השבת" ,או "מקדש ישראל והזמנים",
ו,וא
ו"מצעי
""קראית
,
יבית -
ו"פיכך
ישין",
ן,
.
,
נ
,
ן
ו
י
מציי
ת הו(
ק,ז,שין ,א ,יה.
עי
הא( 1מצנת הא 1על הו( מ(י(,ת ,ורד משל ,בתוספתא,
ההמה הישירה על היילז(ת אייה תל(.ה כלל ב(יש(אין ,שכן ההלנה דואות
ל,כ('ית'הם ,1ן אם הוריהם )ot~lw
אם לא(.
.1ן
5עי' משה( ,תכננת ,ן ,ח-ט.
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
הנישואין מבחינה מוציו-אקונומית לפי
ההלכה
8
אלא יימקדש 6ישראלי (עליד
י חופה וקידושין)" .כלומר -
לא הקידושין קדושים ,אלא ישראל קדושים .וכלשון הרמב"ן:
"ונמצא נמי ,שהברכה על קדושתן של ישראל ודמיא לקדושה,
כדאמר בגמ' ,שמברכיו אשר בחר בישראל ,שקידשם באסור להן
ובמותר להן" 9 ,הריטב"א" :אלא על כרחך ברכה זו אינה אלא
כעין קידוש על מה שקידשנו הקב"ה יותר משאר האומותבעניין
פריה ורביה" ס 1ןהר"ן" :למה] אין מברכין במטבע קצר אשר
קידשנו על הקידושין כשם שמברכין על כל המצוות במטבע קצר
וכיון דברכת מצווה ממש [לאעל המילה ועל השחיטה -
הוי אף עלפי כן] לא רצו להוצ-יא מצווה ?ו בלא ברכה כלל ותיקנו
לברך בה על קדושתן של ישראל ,והיינו ,שהקב"ה בחר בהם
וקידשם בעניין זיווג באסור להם ובמותר להם ,והיינו ,שציונו
11 .
על העריות"
הקידושין הם מצוות עשה ,אולם אין הם עצמם קדושים .משמ-
עותו המקורית של המונח 'קידושין' אינה מחוורת די צורכה;
6
7
8
יש גורסיו "מקדש עמו ישראל" (כ"י מינכן ודפ' וויניציה ר"ף-רפ"גן וכן
ראשונים הרבה) -עי' מ' הרשלר ,תלמוד בבלי ,מס' כתובות ,עם שינויי
נוסחאות וכו' ,א' ,ירושלים תשל"ב ,עמ' לט-מ .ולנאמר כאן ולהלן השווה
ע' הילדסהיימר ,תולדות ברכית אירוסין ונישואין ,סיני י (תש"ב) ,עמ'
קו-קיט;_ והשווה עור ש' אסף ,חליפת שו"ת בין ספרד ובין צרפת ואשכנז,
תרביך ח (תרצ"ז) ,עמ' .170-162
תלמוד בכלי ,כתובות ,ז ע"ב.
הסיום "על ידי חופה וקידושין" חסר בכ"י רומי 130ן וכן ליתא בהלכות
פסוקות ,מהד' ששון ,עק' קט; הלכות ראו ,מהד' שלאסבערג ,עמ' 84ו
סיז(ר רס"ג ,עמ' צ ,לולייך בהערת אסף שם); תשובת רב האיי גאון ,אצל
,גנזי קדם ד' ,תר"ץ) ,עמ' =( 47אוצה"ג ,ח ,כתובות ,חלק התשובות,
ב"מליין
עמ' 23ב=אצל ש' אסף ,חליפת שו"ת בין ספרד ובין צרפת ואשכנז ,תרביץ ח
,תרצ"ז) ,עמ' -166ן)]26ן רמב"ם ,משנה תויה ,הלכת אישית ,ג ,כל,
תשובות הרמב"ס ,מחד' פריימן ,סי' קכא ,עמ' =( 114מהד' בלאו ,סי' ריר,
עמ' ;)378ועוד הרבה ,והשווה כלה רבתי ,א ,א (מהד' היגער ,עמ' 0י
;1
יעי"ש בהערותיו).
9שיטה מקובצת לכתובות ,שם (לח ,ע"ד) ,ד"ה וז"ל הומב"ן ז"ל.
10שם ,שם (לט ,ע"א) ,ד"ה וכתב הריטב"א ז"ל.
11ר"ן לרי"ף ,כתובות ,פרק א ,דפ' ווילנה ,ב ,ע"א .1try-והשווה תשובת רב
האיי נאון ,הנ"ל (בהע' ,)6שאין להוסיף "על ידי חופה וקידושין" ,הואיל
"ותוספת זו שאתם מוסיפים גריעותא היא ,שאין קדוש' ישראל תלוייה בכד";
וכיו"ב דברי ראשונים הרבה.
www.daat.ac.il
11
)
ן
,
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
ד"ה ,מייד
הר
י
ישון 'קידושין'
ש הסבירו חכמי בבל ,ראשוני הגאונים ,את הל
וכבנ
במשמע "דאסר להאכולי עלמא כהקדש".יי
לכאורה אפשר היה לבוא ולטעון נגד הקביעה ,שהנישואין אינם
אל 4אמצעי ,מתוך האפיזודות הנזכרות בתלמוד הבבלי בדבר
שנק,אמוראיםבבליים ,רב ורב נחמן" :רבכי מקלע לדרשישמכריז:
הויא ליומא ז רב נחמן כד מקלע לשכנציב מכריז :מאן
ליומאז",ו כלומר ,כשנקלע רב לדרשיש ,היא ארדשיר ,או
"רדשיר*,י היה מכריז :מי ליום ( 1וכיוצא בו נהג אף רב נחמן,
י4
ו
הי
ב
כשנקלע לשכנציב) -היינו ,האם יש כאן אשה ,המוכנה לינשא
למאריז ליום אחד בלבד ,או לכמה ימים בלבד, ,ן עד שיעזוב את
המקום וישוב למקומו.
משמעותה של הכרזה זו היא ,שחכמים אלו ,שהיו ,כנראה ,נשואים
זהומכבר ,באו מעירם לעיר אחרת בלא נשותיהם והיו מבקשים
להם ,כל אחד ,איזו אשה ליום ,או ,נכון יותר ,ללילה ,ולאחר
.
ן,
מאי
12ן' בבלי ,קידושין ,ב ע"ב (סוגיית ריש קידישין ,שהיא ,כידוע ,מאוחרת); ועי"ש
בתוספות ,ד"ה דאסר" :והרי את מקודשת לי ,כלומר להיות לי מקודשת
לעולם בשבילי – – -ופשטא דמילתא מקודשת לי מיוחדת לי ומזומנת
לי" ,לפירושים אחרים עיין זאב פלק ,נישואין וגירושין ,ירושלים ,תשכיב,
עמ' ,37והע' 17-16שם = theתו . Falk, Jewish Matrimonial'Lawוב
ן , 41–42קע .Middle Ages, London 1966,ובייחון ,שם ,הע' 5–4ו לדעתו
מקורו של תמונח בברכה על קדושת ישראל (שגו; יהשתה ז' פלק ,נסמא
ישראל בימי הבית השני ,ב ,תל-אביב ,תשל"א ,עמ' ,)271אולם ספק
לדינ
לי אם כן הוא .בין כך ובין כך אין לקבל את
ן גדו
מסקנתו" :אין ספק כי
'
משפחתית
.בזה נשתנה גם אופיו של מעשה האירוסין ,ובמקום להיות פעולה
פרטית הפך מעשה זה לטכס דתי בעל נושמעות טרנסצנדנטלית" (נישואין
וגירושין ,עכז = ;Jewish Matrimonial Lawetc,,ibid.ב"מבוא לדיני ישראל
וכי"' עמ' ,272מיתן פלק את דבריו בהרבה ,והוא הדין בנישואין וגירושין,
ן עמ' ,57הע' .)81
( 1בבין ,ישא ,יח ע"ב = ינמ,ת ,לז ע"ב,בש,י,ייס קליםמאיד).
" 14וישיש" -נד הגירסה נ,,נוא ,נדפוס,םן בכ"י א,נספורו" :ד,רשיש"
וב לונדון" :תרשיש" ("ומסתברא דט"ס הוא'י רנ"ן דרינוביץ ,דקדוקי
וכפ"ריים ליומא ,עמ' ,)39אולם ביבמית ,בדפוסים-" :דרדשיר" ,שהיא הגירסה
ס
הנכונה וכבר זיהה נויבאואר לנכון עיר 11עם ארדשיר )). Neubauer,ע
, 358ק 8 1868,ח4ו Talnlud,סט '[ (La g~ographieדרדשיר' איט אלא קיצור
העיר ,שבנה ארדשיר הראשון על חורבות סלוקיה ,מול
של "דארדשיר"] -
המערבי של החידקל ,וקרא לה על שנוו בי ארדשיר (ועי'
קטסיפון ,מעברו
.Obermeyer,Iג
e
i
ה D :Landschafti
בבלי,עיריבין ,נו ע"ב ,גיטין ,ו ע"א
,Babylonienפפד"מ ,1929 ,עמ' 163ואי(להךש)ו.י
עי' רש"י ,יומרת ,שם ,ד"ה מאן הגיא ,הגירס "ליום ",ומפרש "לימים
שאתעכב כאן" ,והשי' הגירסאות ,שמביא א"א אורבד ,חז"ל ,פרקי אמותת
ודעות ,ירושלים תשכ"ט ,עמ' ,422הע' .28
,
ן
,
ן
ן
,
ן
י
ו
ן
ן
,
1,
ן
,
ו
"
1
,
www.daat.ac.il
1
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
הנישואין מבחיגה מוציו-אקונומית לפי
ההלכה
.י
מכן עתידים היו לגרשה .דווקא כל הקושיות שבתלמוד מעידות
כמאה עדים ,שמדובר כאן במעשים שהיו .לליאורה היה מקום
לבוא ולהקשות מכאן -הנה מקדשים אשה ונושאים אותהליום
אחד ,או לימים אחדים ,בלבד ,ולאחר מכן מגרשים אותה -
ולומר ,הייתכן עוד לטעון על פי זה ,שהנישואין הם אמצעי
אופטימאלי להגנה על האשה ? אולם באורח פאראדוכסאלי דווקא
היא הנותנת .הלא כאן ,כשסוף העניין גירושין ,ודאי אי אפשר
לדבר על קדושת הנישואין .אלא ,שמתוך שהדבר נעשה בדרך
נישואין ,יוצא ,שאותה אשה באמת אינה הפקר ויש לה כל
הזכויות,המנויות בכתובה ,של אשה נשואה.
ההלכה עצמה מגדירה את הנישואין כאמצעי פראגמאטי .ויעידו
על כך ניסוחיהם של תנאים ,כגון זה של רבי שמעון בן יוחאי:
6ג אין לדון כאן בהרחבה בכל שורת השאלות ,שמקשים שם בתלמוד( :א) הלוא
עלולים לצאת מכאן ממזרים ,הואיל ובניו מאשה זו ישאו שותיו מאשתו
האחרת ,ולהיפך (ותירוצה בצידה ,שחכמים מפורסמים עד כדי כך ,שאי אפשר,
שלאידעומי בניהם ובנותיהם ,ואפילו במקומות מרוחקים ביותר); (ב) הלוא
אשה ,שנתבעה לינשא ונתפייסה ,צריכה לישב שבעה נקיים (ותירוציה
בצידה )1( :חכמים הללו היו שולחים שליח ,שהכריז את ההכרזה שבעה
ימים קורם לבואם [והוא תירוץ דחוק ביותר] ן ( )2הם רק ייחדו להם
נשים אלו ולא נשאו אותן ממש,
שאינו דומה שיש לו פת בסלו למי
שאין לו פת בסלו" [לפירושו של"לפתיירוץ זה ,שאףמיהוא דחוק למדיי ,עיין
רשיי ,יומא ,שם ,ד"ה יחודי ,תוספות ,שם ,שם ,ד"ה יחודי ,תוספות ישנים,
געית אימא; והשווה תוספות ,יבמות ,שם ,ד"ה יחודי;
שם,
שם,ר'ד"ה ו
מנחםאיהמאירי ,בית הבחירה ,יבמות ,שם [מהד' אלבק ,עמ' 159ן).
והשזזה
יבמות ,שם" :תנא רבי אליעזר בן יעקב אומר; לא ישא אדב) אשתו ורעתו
לגרשה ,משים שנאמר :אל תחרש על רעך רעה והוא יושב לבטח אתך".בין
דברי החוקרים החדשים ,שעסקו בגעיה ,קשה מאוד לקבל את פירושו של
רמייר ,בספרו הנ"ל (בהע' ,)14עמ' ! ,19שמדובר כאן ,שלא כתפיסת
איב
הסוגיות בתלמוד ,שם ,בנישואין קבועיו לטווח ארוך ,אלא שכוונת הבעל
הראשונה בביתו הקבוע ,ואילו לבית אשתו
לשהות בדרך כלל עם
החדשהיזדיין רק טפעסאלשפת
יז " -ליווני".ועייןעיד ר' והרגליות ,מאן הגיא
ענ
ליומ,את,ש"סחי)נ ,כא (תש"ז) ,עמ' קעו-קעט; ש' קרוים ,מאן הויא ליומא ,סיני
י עמ' רצט-שב; ומה שכתב ,8, Lowyבמאמרו Thc Extent or
כב
())1958נ Talmudic Times, 7[5 1תן ,129-124 'ny,Jewish Polygamyשגם
תירוציהם דחוקים ביותר ,והשי' א"א אורבך ,בספרו הנ"ל (בהע' ,)15שס.
ב 4אצל השיעיט (נישואין לשם תעלג לזמן
מעניינת ההשוואה עם
קצר) ,אולם אין קשר נביישנויאהים לבין נישואי niruzdלפרס הססנית -עיין
. 103-106קק , Mazaheri, La famille iranierwo, Paris 1938,ג ;14.והשווה
4. Shaki, The Sassanian Matrimonial Relations, Archiv Orient~lniא
. 324-325עק ( xxxix )1971(,אני מודהלידידי פרופ' ש' שקד על הערותיו
והמוסלמייסן והשו' גם לוי ,במאמרו
המאלפות בדהר המקורות הפרסיים
הנ"ל ,עמ' ,125הע' 69ועמ' ,128הע' .96
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
ן
,
"יופר משהאיש רוצה לישא -האשה רוצה לינשא",י; כנימוק
לכד( שכתובת אשה בזיבורית,.י הואיל ובמצב של נישואין -
מקללת האשה הרבה יותר מן האיש (וכדהיופני הדברים בצורה
ברירה בעליל בימי קדם) ,אפשר היה לקבוע ,שיש כאן כאילו
הצע (מצד הגברים) וביקוש (מצד הנשיט),ולפי שביקושן של הנשים
עו,ון' על ההצע של הגברים ,קבעו ,שהאשה מוכנה להסתפק,
במיקה ממוחמת ,במועט ומוותרת על חלק מדרישותיה.
מושג דומה הוא המונח "מפני חינה" ,שבתלמוד הירושלמי ;, ,או
"משום חינא" ,המצוי בתלמוד הבבלי..
ו מושג זה מתפרש בירושל-
על אתר" :כדיי ,שיהו הכל קופציו עליה לישאנה" .וכך
מי
יריוה
פ
ו גם בבבלי רבנו חננאל ,ון מפרשי מגנצא,י ורבנו נתן בר'
יחיאל איש רומי ,בעל הערוך, .ן כלומר -על האשה לשאת חן
בעלה ,כדי שהוא יתרצה לשאתה .אבל מאלפת העובדה,
שרפ"י נתן למושג "משום חינא" בתלמוד הבבלי משמעות הפוכה
לגפרי " -שימצאו האנשים חן בעיני הנשים ויהו נישאות
לה, .'5ו דומה שעל רש"י השפיעה לא רק האפשרות ההיפו-
תיטית לפרש את הסוגיה באופן שונה ,אלא גם ,ובעיקר ,המציאות
יופו
בעיני
,
י
17ת,סנתא ,כתיגרת,יב=( ,בבלי( ,הטין ,מט ע"ב.
ו הובאו עוד בבבלי ,יבמות ,קיג ע"א ,כנימוק לכן ,שאשה פיקחת,
,"18הדברינ
שנישאה לחרש ,אין לה אפילו נתובה מדרבנן .וכן הובאו גם בבבלי ,כתובות,
פו ע"א' כנימוק לכך ,שבעל חוב קודם לכתובת אשה.
19כתובות ,פ"ט ,ה"ח (לג ע"ב) נבגיטיוו פ"ה ,ה"ב (סו ע"דג
,כתובות ,פד ע"א (כאן המונח "משום חינאי' הוא ,כנראה,
20יבמות ,לח ע"ב
י~,אינטרפולציה ,תוספת ביאור ,הן לדברי רבי יוחנן הן לדברי התנא רבי אלעזר);
פח ע"א (אף כאן דומת ,שהמרנח הנ"ל בא כתוספת ביא
שט,דברמי
,ור ל
י
ב
ר
הנמסרים מפי רב אחא שר הבירה)
ע"ב
ו
ן יצחק. ,שאמר באנטעיאי
,ן(עד"בבר
.י עלא)' גיטין ,לה ע"א; שם מט ע"ב;ערכיו ,כב ע"א (דברי אמימר) -
[!21כן הירסה נרטין ,שם .נכת,ג(ת ,שם ,ההרסה" :מתי".
1תוספות ,כתובות ,פר ע"א ,ד"ה לכתובת אשה משום חינא; תוספות,
1122עיי
,
ן
י
ט
י
ג
,
י
,
ם
י
נ
ו
א
' מט ?"ב' ד"ה משום חינא (והשווה גם אוצר הג
פירושי
גיטיי
רבינו חננאל ,עמ' .)32
גרשום ,בכלי ,ערכין ,כב ע"א ,פי' לבבלי ,כתובות ,צו ע"ב,
;23ן המיוחס
ן
,
11
1
נ
.,שם,
ן
"
1
!
,
ן
י
25.ח,ן
מובא בערלור
דיחן ([ )3קוהוט ,ערוך השלם ,ג' ,עמ' תסב],
י'
ךבע
י שם ,ע' חן (.)3
4,24
רש"י ,כתובות ,פד ע"א ,ד"ה משום חינאן ומעין זה 1פיחשו לשאר כל
המקומות המנויים לעיל (בהע' .)20וכיוצא בו פירש חתנו הריב"ן ,כתובות,
1צז ע"ב' מהד' אפשטיין ,עמ' " :129כדי שיהא חך לאנשים בעיני הנשים
11דתימרו מנסבינן לגברי" (והוא הפירוש הננובא בשיטה מקובצת לכתובות,
ל ההבדל כין "פירושיכן השומם עיין שיסה מקוגצת
שס ,קמב ע"ס .יע
לכתובות ,פד ע"א (קא ע"גז.
"
,
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
הנשואין מבחינה מיציו-אקונומית לפי ההלבה
החברתית והכלכלית המתפתחת והמשתנה .תנאי המציאות הפט-
רי
מתארכלית למדי שליהודי בבל בתקופת התלמוד ,שבמידהמסויי-
נתחזקה עוד יותר בתקופת הגאונים (תחת שלטון
אפילו
האיסלאם) ,לא היו קיימים עוד באותה צורה בצפון-צרפת בזמנו
של רש"י .המשפחה הפטריארכלית נתרופפה ,ומבחינה חברתית
וכלכלית נתחזק מעמדה של האשה ויותרויותר היא החלה עומדת
ברשות עצמה .ולפיכך ,כנראה ,פירש רש"י -וכנראה ,שפעל כאן
אצלו בעיקר תהליך תת-הכרתי ,שלא במודע -את הסוגיות הללו
בתלמוד הבבלי ,המדברות ב"משום חינא" ,כמכוונות לכך ,שהאשה
יכולה לטעון ,כביכול ,שאם לאיהיו לה תנאים טובים יותר לא
תתרצה היא לינשא ,היינו ,שהביקוש מצד האשה יקטן לעומת
ההצע מצד האיש.
נדגים עתה את דברינו גם מכיוון אחר .בספרות התנאים כבק
מזכירים קידושין על תנאי ,ובין השאר נזכר תנאי בקידושין,
,
שהנהיג הילל הזקן בין בני אלכסנדריה ,לשם מניעת ממזרות..
מרחיק לכת יותר הוא הסימפון ,הנזכר בתלמוד הירושלמי ,בדברי
למנוע עיגונה של האשה!, .
רבי יוחנן (ובני דורו),י! כדי
אולם עוד יותר מרחיק לכת הוא מעשה הפקעתם של הקידושין.
דבר זה מצוי רק בתורתם של אמוראי בבל .יש להבחין כאןבין
המקרים השונים ,שבהם מזכיר התלמוד הבבלי את הדבר .כמעט
בכולם קשור העניין ברב אשי ובתלמידיו (סוף המאה הרביעית
וראשית המאה החמישית לספה"נ) .בשני מקריס מפקיעים
את הקידושין לפני ששניבני הזוג חיוחיי אישות .במקרה האחד
נעשה הדברכדי למנוע קידושי חטיפה ,ובמקרה האחרכדי למנוע
קידושי אונס (כשהבעל לעתיד אונס את האשה לנמר הן בשעת
הקידושין) -ולגביהם אומר רב אשי" :הוא עשה שלא כהוגן;
לפיכך עשו בו שלא כהוגן -ואפקעינהו רבנן לקידושאמיניה",.י
כלומר ,לא היתה לו שום זכות לקדש ,לפי שהיא הופקעה ממנו,
26תיספתא ,כתובית ,7 ,ט. :דרש תלל הזקן לשין הדיוט וכא' .ועיין א"ת
בריימן ,סדר קידושיןי(,שיאין ,ירושלים ,תש"ה ,עמ'יא.
27ייישלמי,קיזישין rir~e ,ה"נ (סד ע"א).
2על 'ההבדל בין תנא ,אנשי איכס(דריה לפין הסימפון ,עיין פרייכן ,בסברו
"
הפיל (בהע' ,)26עמ' יא-יב.
29בבלי ,יבמות ,קי ע"א; בבלי ,בבא בתרא ,מח ע"ב .בדבר מקומם המקורי
של דברי רב אשיעי' י"א הלוי ,דורות הראשומם ,ב' ,תרפה ,עמ' ;509-508
ספרו ביבוא
ח' אלבעק ,הרביץ ג' (תקציב) ,עמ' ,12-11הע' 4
לתלמודים ,א' ,תל-אביב תשכ"ט ,עמ' )628ן ש"מ רובינשטיין ,לחקר סידור
(יהשי'
www.daat.ac.il
,
1
יקי ע"ד
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
הו
מפילך מעולם לא היו כאן קידושין והאשה אינה אשתו .ואילו
בשלוטה מקרים אחרים מרחיקים לכת ביותרומעבירים את אותה
הקביאה לתנאים שלאחר המעשה ,היינו הפקעת הקידושין היא
רטרו"קטיבית ,לאחר שהזוג כבר חיחיי נישואין משותפים כדת
משה,וישראל במשך פרק-זמן ממושך .בשנים מתוך שלושה המק-
רים קללו המגמה היא למנוע אחת מן השתיים -ממזרות ,מתוך
אי-יד~עתה של האשה ,העלולה להניח בתום לב )fiae
~(bOna
שהיא גרושה ,בעוד באמת אינה גרושה ,הואיל ובעלה ,שנתן לה
,DAביטלו לאחר מכן שלא בפניה ושלא בידיעתה ,או
אמנ" טענת אונס ) (force majeureבגט על תנאי ,ולפיכך אם
,תימצא היא אשת איש נואפת ובניה יהיו ממזרים; או
תינשי
שהאשה עלולה בתנאים דומים > wiwnשמא הבעל ביטל
שלא בפניה ,או אכן טען טענת אונס בגט על תנאי ,ומרוב
את
חשש,ן("משום צנועות" בלשון התלמוד ,להבדיל מן המצב ההפוך,
80
המכינה "משוס פרוצות") לא תינשא ותישאר עגונה .במקרה
השלישי באה הפקעת הקידושין ex post factoרק כדי למנועהי-
ווצרקרנ רנעודים כנשפטי מסוכן -החשש ,שאנשים יאמרו ,שאפשר
אשה לאחר מות הבעל;אין הכזוכה ,שבאמת יהא מצב כזה,
לגרץ
אלאושייווצרו תנאים ,שיתנו בטעות מקום לפירוש ולמסקנה שלא
כהלכה ג( 5למעשה יש כאן חשש מפני מראית העין).
ה מקרים אחרונים הללו אי אפשר כלל לומר" :הוא עשה
בשליש
ן לפיכך עשו בו שלא כהוגן וכו"' ,לפי שבכולם מדובר
שלאן,כהוג
באד" ,שלכל הדיעות קידש את אשתו כהוגן -הוא לא כפה אותה
מאונס ולא חטף אותה .לכל היותר באחד מן המקרים
האיש -זמן רב לאחר הקידושין והנישואין ,ואפילו
שגירש את אשתו ונתן לה גט פיטורין -מעשה שלא
י ,ביטול הגט ,לאחר נתינתו ,עלידי הבעל ,נגד תקנת חכמים
ון
כ
להאוח
(רבלןגמליאל הזקן) .אולם במקרים האחרים ,ובייחוד באחרון,
הבעל שום מעשה שלא כהוגן אפילו לאחר שנים הרבה,
לא
וכל ,החשש אינו אלא שמא תהיה כאן ממזרות או עגינות ,או
שמאיסיקו הבריות מסקנה מוטעית מהשתלשלותהעניינים .אולם
שטען,
פי
ולט
עיגוי,ש
לקי",שין
שה
הלל,,,ע
ישה
קיבנה תרצ ב ,עמ' 127א' ווייס ,לחקר התלמיד ,א' ,ניו יורק
התימיי
'עמ' ;394-389ד' הלבני ,מקורות ומסורות ,ביאורים בתלמוד לסדר
!tl"DWT
כשים ,תל-אביב תשכ"ט ,עמ' תקל-תקלא; י"ר גילת ,בר-אילך ,ספר השנה
(תשכ"ט-תש"ל) ,עמ' .120-119
30ובלי ,גיטין ,לג ע"א =בבלי ,יבמות ,צ ע"ב; בבלי ,כתובות ,ב ע"ב–ג ע"א.
. 31שבלי,גיטין ,עג ע"א.
"'-ה'
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
.היישואין מבחינה סוצי-1אקונומית ל5י ההלכת
י
יש כוחבידזה ובזכותם
ן,
הואיל ו"כל המקדש אדעתא דרבנן מקדש"
חכמים להפקיעקידושיו ממנו והם משתמשים בכוחם
זו .חכמים קובעים ,איפוא ,שאף על פי שהקידושין נעשו כהוגן
ובהסכמה ורצון הדדיים ,ואף על פי שהבעל ואשתו חיו אפילו
שנים הרבה חיי אישות כדת משה וישראל והיו שניהם ,כמובן,
משוכנעים בכך שהם נשואים ,באים חכמים לאחר זמן ,אחרי
שהבעל נתן גט לאשתו ואירע מה שאירע ,ומגלים את .דעתם,
שאיש זה הופקעה באופן רטרואקטיבי זכותו לקדש ומעולם לא
היתה לו ,איפוא ,זכות כזו ,בגלל מעשה שנעשה שנים רבות לאחר
הקידושין או אפילו רק בגלל חשש מפני מראית העין ,,.השאלה
הטכנית היא כבר משנית :מה מפקיעין כאןז -והתשובה היא,
שמפקיעים את כסף הקידושין ,או את השטר ,או ,במקרה תיאו-
רטי של קידושי ביאה ,עושין את בעילתו בעילת זנות,בניגוד לכלל
"חזקה אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות" .מכל מקום ,הואיל
ומעולם לא היתה לאיש זכות לקדש את אשתו ,היא לא היתה,
איפוא ,מעולם אשתו ולפיכך גם אין היא גרושתו (ותהא רשאית,
דרך משל ,לינשא לכוהן).
מתוך מה שהעלינו כאן נובעת ,איפוא ,המסקנה ,שבמקרה חריג,
שבו אין הקידושין והנישואין משמשים אמצעי אופטימאלי לשם
הגנה על 'האשה וכיוצא בזה ,אלא ,להיפך ,יש חשש ,שמתוך
הסטאטוס המשפטי של נישואין אפילו תצא תקלה לאשה ,או
לחברה כולה ,מעדיפים חכמים חיים משותפים שלבני הזוג בלא
נישואין .ולא רק בימי קדם כך ,אלא גם בימי-הביניים ואפילו
בימינו.י ,ולא רק בדיעבד בלבד .יש גם מקרים יוצאים מן הכלל,
שבהם מועדף מצב זה ,של חיים משותפים של איש ואשה בלא
W1>WQ 32הסימנת ת"ל בהע' "-3ג1 .3הש '1עתה ש' אטלס" ,כל ~מקדש
אדעתא דרבן מקדש" ,ס,נ ,עה ,תשל"ד) ,עמ' קיט-קמג (נאין (רא.כ דברם,
שבשלוש הסוגיות הללו הכ(11ה היא ,ששט הוא (ט, ,לא שהקידושין הו5קעו)ן
,DISJ1D ',ע1ן לאל ~מקדש אדעתא דרשן ,"wlpnשם ע,-,תשל"ה) ,עמ'
צא-צג ,ואף דברת ,שהקייושין מתקעים רק משעת ה(יר,ש,1.
משעת
הקידושין ,אינם נראים) .לתפיסת הירושלמי בביטול גט השו' דברי א' ווייס
גיא
זי"ד גילת ,הרמיזים בהע' 29דלעיל.
33הטווח"תיהז של איימן ,בספרו הנ"ל (בהע' ,)26עמ'יד.
34על קידושין ונישואין על תנאי ועל הפקעת קידושין לאחר תקופת התלמוד
עיין א"ח פריימן ,בספרו הנ"ל (בהע' ,)26מעמ' יט ואילך (למעשה' מוקדש
ולתקטת דומות אחרות);
עוקרו של ההינזר ההשוכ הזה
לנושאים ,יארלוי
שלים ,תשכ"ז.
והשווה גם א' ברקוביץ ,תנאי בנישואין ובגט
www.daat.ac.il
8
8
י
,
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
זר
ד,ירתש,,די
ל
צ
ו
לכתחילה ,כדי למנוע ממזרות ועיגון (כגון בברית
י
א
נישו,
ין ,אפיליו י
?
המועצות בימינו).
לש0ן,מניעתה של תקלה חמורה ,העלולה לנבוע ממצב הנישואין,
מעדשים ,איפוא ,חכמים ,בדרך של "שב ואל תעשה" ,למנוע
קיומה של מצוות עשה (קידושיןונישואין),כדי שדבר ,שמתחילתו
ומעי~רוצריך היה לשמש לתקנתה של החברה ,לא יהפוך במקרה
אומלל להיות קלקלתה של החברה.
לפי ~דרכנו למדנו 56 ,איפוא ,שאין הנישואין לפי תפיסת בעלי
ההלכה מטרה "קדושה" ותכלית לעצמה ,אלא אמצעי סוציו-
בלבד.י5
אקו~ומי אופטימאלי
55
% 35המצב בברית-המרעצות עיין ,דרך משי ,דעת ר' זאב טברסקי ,המובאת
הנ"ל של פריימן ,עמ' שע והשווה שם ,להלן ,עמ' שעה-שצו.
.ספרו.
: 36וותה מסקנה מתקבלת גם מתוך העיון בהתפתהותס של
ן האחרים ,כגון פרשת הפוליגאנויה והמונוגאמיה בהלכה (עי' אב"צ
"ואי
מהקרים בחכמת ישראל לזכרונו
'אטחי לתולרות