אנדהםקייב
זכו -שכינה ביניהם
(א) לא תוחג בראה
סוגיה זו שאנו באים לעסוק בה מכריזה כולה כי דרך היהדות
היא דרך המלך של חיוב החייםובניין החיים ,ולא של התנכרות
להם .תורת ישראל אמנם מכוונת לקרב את האדם לשמים ,אך
בתוך ומתוך ישוב העולם ולא מעבר לו .יתר על כן ,ישוב העולם
הרי זה לא מסגרת חיצונית בשביל המטרה הפנימית ,אלא גם בו
גופא מתגשם רצון של מעלה ,החתום בצו שניתן בעצם ראשיתו
שלמין האדם" :פרו ורבו ומלאו את הארץ" .בתוך הסדרהביולוגי
של העולם מושחלה מצווה שבתורה לאדם ,המצווה הראשונה שבה,
הסמוכה לבריאה וכרוכה בה ,כלשון חכמים במשנה" :לא נברא
העולם אלא בשביל פריה ורביה ,שנאמר (ישעיה מה ,יח) 'לא
תהו בראה ,לשבת יצרה"' (גיטין ,מא א) .כלומר ,הכתוב בישעיה
מבהיר ,שהצו "פרו ורבו" איננוענייןבפני עצמו ,אלא כלול בעצם
כוונת הבריאה .הבורא ברא את עולמו בשביל שיהיה מאוכלס
בני אדם ולא שיהיה עולם שומם ,על כן כל אדם,,מהיותוקיים
בעולם ,חייב לתת חלקו הוא לקיום העולם .החיים ניתנו לו
כפקדון ,שעליו למסור אותו אחריו בתוספתריבית,כי בזה הערובה
להמשך קיומו וגידול קיומו של עולם האדם .ולפי שבקיומו של
צו זה האדםמסייע כביכול להקב"ה לקיים עולמו ,אמרו" :שבעה
מנודין לשמים" ,וראשון לשבעה "יהודי שלא נשא אשה" (פסחים,
קיג ב) ..ובמקום אחר מודגש קוצר-רוח כביכול של מעלה" :עד כ'
הקב"ה יושב ומצפה לאדם ,מתי ישא אשה ,כיון שהגיע כ' ולא
נשא ,אומר תפח עצמותיו" (קידושין ,כס ב) .כללו של דבר ,מי
שאינו מקיים את הצו הראשון שניתן לאדם ,לא רק על מצווה
שבתורה הוא עובר ,אלא מושך על עצמו טינה של הקב"ה1
ולכאורה הרי זו רק עבירה שבהימנעות גרידא ולא של מעשה
www.daat.ac.il
ן
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
ן
,י
א' קר ב
פרזול ,אך חכמים מדברים על קלקלות שהיא גורמת למעשה,
ואפו דבריהם" :רבי אליעזר אומר ,כל מי שאינו עוסק בפריה
ורביה כאילושיפד דמים …רבי אלעזר בן עזריה אומר ,כאילו
מולעט את הדמות …בן עזאי אומר ,כאילו שופך דמים וממעט
א %הדמות" (יבמות ,סג ב) .אך יש להעיר כי "כאילו" בלשון
חכמים אינו קובע השוואה גמורהבין שני דברים ,עד שאם נניחם
ע",כפות
מ"ותה
אירין
המאזנים זה מול זה יימצאו שקולים ,אלא משמעו שבב-
חינה מן הבחינות או בשיעור מן השיעורים יש בעניין המרובר
מהות שמדמים אליה .ובעניינו כאן ,מי שלא הקים זרע
יש בזה בחינה של שפיכות דמים/היינו של קיפוחחיים
חייהן של אותן נפשות שהיה עליו להביא לעולם .ועניין מיעוט
הדמות אפשר להבין כך :כל אדם הוא צלם דמות של מעלה,
בלבד ,שהרי לא נתגלם בו כל מה שעשוי להיות
אד ,צלם חלקי
אדם שונים זה מזה ,כל אדם שבא
גלים ביצור אדם .ומכיון
י
נ
ב
ש
נמצא,
לעולם מגלם ברב או במעט חלק אחר של הדמות.
מי
שתנע עצמו מלהקים זרע כאילו מיעט אותו חלק של הדמות
וניתן לפשט ולומר ,שתנא אחד מדגיש
שעשוי היה להתגלם בזרעו.
הפגם בכמות שפוגם בעולם-האדם מי שאינו מקיים את
YDN
המצוןה הראשונה ,ותנא אחר מדגיש את הפגם שהוא פוגם באי-
,שכן כל אדם הוא איכות חדשה ,היינוגילוי חדש של צלם
כרך
מדגיש אתשתי הבחינות כאחת.
הדמות .והתנא השליש
י הגאולה .בתלמודיש מאמר של רב אסי:
ומכוונת הבריאה לסוד
בן דוד בא עדשיכלו כל הנשמות שבגוף" (יבמות ,סב א ועוד).
כלומר ,העולם המתוקן יתחיל רק לאחר שיתרוקן למעלה אוצר
המכונה סף .ובמדרש כך ניסוחו של רעיון זה" :לעולנ)
הגשמות
במחשבה
עד שיבראו כל הנשמות שעלו
י'ו'-
בה כד ,ד) .לפי זה ,בואו של ולד חדשנשמה ,מקרב במקצת את הקץ .ומי שלא
,עכב כלשהו את הגאולה האחרונה.
""ין
ם לבדוצין ,שתוצאותיה פושטות למרחוק ,תופסת
היהדות עצם ברית חיים בין איש ואשה.
ו~אן ההדגשה היאכי הסוטה מסדרו זה של עולם פוגם הווייתו
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
!בו -שכינה ביוריהם
שלו עצמו .מי שאין לו אשה -אומר אחד החכמים " -שרוי
בלא שממה ,בלא ברכה ,בלא טובה" (יבמות ,סב ב) .בכל שלושת
הדברים מסתמך בעל המאמר על מקראות.
אולם קיפוחיו של אדם השרוי בגפו דברים שבמציאות הם ואין
צורך להביא על כך סימוכין מן המקרא ,כשם שאין צורך_ ,למשל,
ללמוד מן המקרא על קלקלות שגורמת מחלה לאדם .ומאידך
גימא ,מי שלא נשא אשה ,על הרוב אמנם מקופח הוא מכמה
בחינות ,אד כיצד יתכן לקבוע כלל שהוא שרוי 3לא טובה ,הרי
אם הרחיב לו הקב"ה לרווק זה טוב העולם לפניו ,וכן מצויים
מקורות של שמחה שאינם מנועים גם ממי שלא נשא אשה .אלא
נראה שאין כוונת המאמר למה שנקרא בפי הבריות טובה ,שמחה
וברכה ,אלא למשמען של אלו במערכת המושגים המקראיים,
שספירתן אחרת היא .הרי עניין טובה .בפרשת הבריאה נאמר
על כל סוג של נבראים "וירא אלהים כי טוב" .הבורא הסתכל
בבריאתו וראה שהיא במעלת טיב .כל חלק מן הבריאה עבר
את המבחן האלוהי של טוב .אבל אחרי כן מסייגת התורה את
הכללות של "כי טוב" ואומרת" :לא טוב היות האדם לבדו".
אדם כשהוא לבדו אין עליו הטביעה האלוהית "כי טוב" ,ושום
טובה שבעולם האנושי לא תוכל למלא לו חסרון זה .הוא הדבר
בעניין ברכה .כתוב (בראשית א ,כח) "ויברך אותם אלהים"* .
פירושו של דבר ,מלבד הכוחות והסגולות הטבועים באיש לחוד
ובאשה לחוד ,נוספה ברכה אלוהית לאיש ואשה יחד ,אבל איש
בלא אשה איתו בכלל ברכה זו( .שוב ,ככל שיתברך אדם במה
שיתברך הוא חסר אותה ברכה שבה מדבר הכתוב בפרשת הבריאה.
וגם אשר לשמחה ,לא כל מה שמכנים הבריות בשם זה שמחה
אמיתית היא.כייש שמחה שאדם סוחטה מעצמו באמצעים שונים,
שאינה אלא סותמת את הריק שבנפשו או רק מחפה עליו .אבל
שמחה במהותה המזוקקה היאזו שנובעת מתוך מליאות ההוויה,
ובתורה היא מודגמת בכתוב (דברים יד ,כו) "ושמחת אתה
וביתך" .שכן ברורכיאין "ביתך" שבכתוב זה מתכוון לבית דירה,
אלאלמי שמסמל לאדם את הבית בעומק המשמעות ,והיא האשה.
* פסוק זה מובא במדרש תהלים מזמור נט לעניין ברכה .ותמיהה היא שהגמרא
ופירמות ומדרש בראשית רבה (יז ,בן מעדיפים להסתמך על פסוק רחוק
ביחזקאל מד ,ל" :להניח ברכה אל ביתך" ,שמדבר בתחנות כהונה.
www.daat.ac.il
,
ו
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
א'"ריר
לצ,מאמר זה יש גם הדגשות אחרות .חכמי ארץ ישראל ("במ-
ערבא") אמרו על מי שאין לו אשה ,שהוא שרוי בלא תורה ובלא
חומה ,וחכם אחר אמר שהוא שרוי בלא שלום (יבמות ,סבב).
ן בלא חומה משמעו שהווייתו של אדם זה פרוצה ,והרי זה
עניי
מתעשר עם זיהוי הבית והאשה .וכן נקל להבין את האמירה
'
ו
נ
י
י
ה
בלא איזון פנימי ,מכאן שהווייתו
שה"א שרוי בלא שלום,
אינק שלימה .אך רבותא מיוחדה יש במה שאמרו במערבא ,כי
מי שאין לו אשה שרוי בלא תורה.כי לכאורה ניתן היה להניח
שהאשה מפחיתה מריכוזו הרוחני של אדם .אך החכמים האמו-
רים"קבעו להיפך ,כי גם להשגות רוחניות מגיע אדם באותם
התנאים שהוא מגיע לשמחה ,לטובה ולברכה ,היינו כשהווייתו
שלימה עלידי שותפות חיים עם אשה .אמנם אין זה כלל מוחלט,
כי ~ן עזאי שלא נשא אשה והחכמים טענו כלפיו שהוא נאה
דירק
לע
)
ק
חשקה(עייי
בתורה" יבמות ,סג ב) .יחיד גדול זה מנע עצמו מחיי
נישו~ין דווקא מתוך חשיקה לתורה (ואולי חשש רק מפני "רי-
חייסיעל צווארו",היינו עולה של פרנסה).
הצדוהשווה שבכל המאמרים הללו ,שקולם מדגישים כי מי שחי
בגפו,והווייתו נטולה כמה וכמה איכויות ראשונות במעלה ,הש-
במהות האדם .ובכך הם מכינים את המחשבה למאמרו
של רבי אלעזר" :כלמי שאין לו אשה אינו אדם ,שנאמר
(ברגושית ה ,ב) 'זכר ונקבה בראם ויברך אתם ויקרא את שמם
אדם( ",שם ,סג א) .פירוש הדבר ,אדם במשמעו השלם כולל איש
י יהדותכ) האמיתית לא עוד שני יצורים נפר-
ואשה יחד ,שעליד
דים"הם ,אלא ישות אנושית כוללת יותר ,המורכבה מאיש ואשה
כאחל .וחריף עוד יותר מאמרו של רבי לוי במדרש על מי שאין
זה ,שהוא שרוי "אף בלא חיים ,שנאמר (קהלת ט ,ט) 'ראה
חיים,עם אשה אשר אהבת"' (בראשית רבהיז ,ב) .כלומר ,חיים
גמורים נקראים רק חיים משותפים של איש ואשה ,שהם שתי
מהו-ות שמשלימותזו אתזו.
ובכוו;בתכלית הניגוד לאותה תפיסה המקובלת בכמה דתות אח-
רות,ן,שקושרת שלימות עליונה של אדם בשבירת סדרו של עולם
והינויות מחיי נישואין ,קובעת היהדות ,כי דווקא קיומו של
סדר'ן עולם זה הוא התנאי לחיים שלימים ומתוקנים מבחינה
אלוהית ומבחינה אנושית כאחת.
יף
חניון
הו
פ
לי
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
-
זכו -שכינה ביניתם
ע) כקריעתים סוף…
לכאורהאין לך דבר טבעי יותר מאשר ברית ח"ם בע איש ואשה,
תו חולנית יסוד מעצם סדרו של עולם .אך בפועל אין זיתג של
איש ואשה פשוט כל עיקר.כי מלבד שאיש ואשה דרך כלל תכונו-
תיהן שונות הן מטבעברייתן ,הרי לכל אדם,בין אישובין אשה,
אופי אינדיבידואלי ,שלעולםאינו דומה בכלגווניו לאופיו של אדם
אחר .כל זיווג איפוא הרי זה חיבור של שנייצורי אדם ,אשר לכל
אחד מהם מזגו שלו ,נטיות שלו וכיוצא ,שפונים לעברים שונים.
ובעוד שמבחינה ביולוגית משלימים הם זה' את זה ,מבחינה
נפשית הם על הרוב "מין בשאינו מינו" ,חלקים מטיבם ,מישותם
מפרידים ביניהם .זה דבר המאמר "קשה לזווגם כקריעתים סוף",
המובא בתלמוד (סוטה ,ב א) בשם רבייוחנן ,ולפי מדרשים קדם
לוברעיון_זה התנא רבייוסי ,והוא משולב בסיפור מעשה.
מטרונה אחת שאלה אתרבייוסי ,מה עושה הקב"ה לאחר ששת
ימי הבריאה? השיב לה שהוא מזווגזיווגים .השתוממה השואלת:
וכי זו אומנותוז אף אני יכולה לעשות כן ,כמה עבדים וכמה
שפחות יש לי ,לשעה קלה אני יכולה לזווגם .אמר לה ,אם קלה
היא בעיניך ,קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף .הלכה
והעמידה אלף עבדים ואלף שפחות שורות שורות ואמרה :פלוני
ינשא לפלונית ופלונית תנשא לפלוני .למחר באו כולם מוכים
ופצועים,כי זה לא.רצה בזו,וזו לא רצתה בזה .שלחה ואמרה לו:
.אלף,
רבי ,אמת היא תורתכם( 1לפי בראשית רבה סח ,דיעוד)
זיווגים ,שכולם לא עלו יפה מלכתחילה ,המחישו לה לאותה
מטרונה,כי לפי טבע הדברים סתם איש ואשהאיןביניהם תיאום
הדדי כדי להיותבני זוג ,ואיזה כוח נעלם מעורב בכלזיווג.
וזהו שאמר לה רבי יוסי תחילה :אם קלה היא בעיניך ,מתוך
שאינך מכירה טיבם של בני אדם ,קשה היא לפני הקג"הYTll~ ,
את יצוריו ,כמה משונים הם זה מזה .ופשיטא שאין הכוונה,כי
הקושי הוא אצל הקב"ה ,אלא לפניו גלוי שכל זיווג קשה כש-
לעצמו כקריעת ים סוף..היינו ,כשם שקשה לפלג את רצף המים,
כן קשה ליצור דבק של שני טבעים אנושיים שונים ,אלא כל
זיווג הוא פעולה של מעלה .וזו משמעות תשובתו של רבי יוסי,
שאחר בריאת העולם (פעלת השגחה על העולם ,שכוללת עניין
זיווגים ,וכן הוא מזכיר גםעניין עניות ועשירות .וכנראה היה לו
www.daat.ac.il
וו
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
א' קריב
טעם שהבליט לפני המטרונהשני תחומים אלה דווקא.
לרבייוסי
והקגחה בעניין זיווגים אינה מצטמצמת ביעידתבני הזוג זה לזה
שהם,
באחד
כמוטעם
ממקום
אלא גם בזימונם זה אל זה
המדר-
בסיפור זה" :מזווגן בעל כורחן וקושר קולר בצוואר זה
ומתיאו מסוף העולם ומזווג לו בסוף העולם" (תנחומא,כי תשא
שיהן
,
ן
יעי,ת
לענ,ןן "מזווגן בעל כורחן" נשוב להלן בפרק "בת קול ובחירה".
(ד)
זיווג ראשיו יזדוג שני
בני הזוגאימתיולפי מה.
שנראות כנוגדות זו את זו .ריש לקיש אמר:
קביעות הן,
"אין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו" .ובשם רב נמסר:
"אק~עים יום קודם יצירת הוולד בת קול יוצאת ואומרת בת
לפלוני" .אך הגמרא מיישבת כי לא שתי דעות הן אלא
פלוני בשני מיני זיווגים :רב מדבר בזיווג ראשין וריש לקיש
בזיווג שני ,רש"י :זיווג ראשון לפי המזל ,זיווג שני לפי
מעשיו .סוטה ,בא).
זיווגיש בו התערבות של מעלה .אךיש הפרשביןזיווגו
כל
בזמן ובטעם .זיווג ראשון יעידתו קודמת ללידתו של אדם.
כלומר ,כשאדם בא לעולם כבר מינה לו זיווגו ,בחינת חציו השני
שעתיד להשלים מעלת אדם שלו ,כפי שהוסבר לעיל ,שעל איש
ואשה יחד נאמר" :ויקרא את שמם אדם"" .בת קול יוצאת
זה ביטויציורי לאיזו חליטה בספירה שאין לנו
ואוסרת"בה-.הרי
נפרש כך :עצם התרקמותו של יצור אדם כבר כוללת
בתיקה שייכות טמירה ליצור מסוים מהמין השני .ומהו שמשייכם
זה גזה 1לפי הסברת רש"י הרי זה המזל -יסוד טמיר שפועל
של בני אדם מעבר לעקרון הגמול .ומתחייב לומר,
שהמזל ,שמהותו סמויה מאתנו ,כלול גם הוא בדרכי השגחה
וב~~יעה הכוללת" :מה' אשה לאיש" (יבמות ,סג א) ,ובלשונו
של,ן'רבייוסי :הקב"ה מזווגזיווגים .ופשוט הרבה יותרזיווגשני,
מעשיו ,כלומר :כפי שמגיע לו על שום
שמ,ווגים לו לאדם לפי
שת,
מדיר
מדיר
,יזוג
לזי,ןג
תפיסה
בעימם
דרק.,חייו.
ואם בין בזיווג ראשון ובין בזיווג שני מעורב כוח עליון ,לא
כי
זה כראי זה ,משום שאותה שייכות טמירה שבין בני הזוג
רא,
בזילוג ראשון ,שחיבורם מגיע עד שררשי הווייתם ,איננה בזידוג
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
זכו -
שכינה ביציהם
שני .מכאן קשי הקרע שבביטולו של זיווג ראשון ,אם עלידי
י מיתת האשה ,כפי שהדבר
גירושין ,ואם בידי שמים ,על יד
במאמריהם של חכמים שונים (סנהדרין ,כב א) ,מהם
מבוטא
שקשה לירד לסוף כוונתם ,כגון מאמרו של רבי אלעזר" :כל
המגרש אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות" ,או
מאמרו של יוחנן" :כל אדם שמתה אשתו ראשונה כאילו חרב
רבי
בימיו"" .כל מקום שומעים אנו מתוך מאמרו של
בית המקדש
גירושין בזיווג ראשון דבר עצבון הוא ,שחורג
רבי אלעזר,
י
כ
מהספירה האנושית גרידא ,ומתוך מאמרו של רבי יוחנן אנו
שומעים ,זיווג ראשון בניין של קדושה היא .אד נהיר לנו כל
כי
מאמרו של רב שמואל בר נחמן ,שכלעניינו בתוך הספירה
צורכו
האנושית" :לכל יש תמורק חוץ מאשת נעורים" .על כל אבידת
החיים לפצות את בעל האבידה בדבר השקול כנגדה,
חייםישבידי
אבל אשת נעורים מתת יחידה היא לאדם ,שאין באוצרם של
החיים דבר שיכול לשמש תמורה להן רבותינו לא דיברו על הדבק
בין איש ואשה ששמו אהבה .אך העדר השימוש במושג זה ,שתופס
מקום ראשון במעלה בספרות העולם ,לא צימצם עומק תפיסתם
במהות הקשר הנכוןביןב זוג.
שלניאשת נעורים ,כמו נישואין בכלל ,מחייב
אולםעילוי מופלג זה
סיוג :במה דברים אמורים,כשהזיווג עלהיפה…
(ה) זכה לא זכה
המציאות מראה כי לזיווגים מרובים אורב כשלון .משמע ,אותו
כיח עליון שמכוון מי למי אין כיוונו דווקא תיאום הארמוני של
הזוג .טעם "ההכרזה" בת פלוני לפלוני מופלא מאתנו ,אולם
בני
"ההכרזה" עשויה להיות הן על דרך הארמוניה (מורה בין בני
הזוג והן גם על דרך הפוכה מזו .לא לחינם נקשרה יעידת בני
הזוג למוש( מזל ,שעצם משמעו ספק לטובה ספק שלא לטובה ,ועד
למימושו לא ידוע מה פניו -שוחקות או זועמות.
האפשרויות השפונות בקשר שבין איש לאשה כבר רמוזות
שתי
בתורה בסיפור על בריאתה של חוה,כפי שדרשרבי אלעזר את לשון
הכתוב "אעשה לו עזר כנגדו"" :זכה עוזרתו ,לא זכה כנגדו".
ושגור יותר הניסוח" :זכה -עזר ,לא זכה -כנגדו".
www.daat.ac.il
1
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
"עז "%וכן "כנגדו" אינם שיעורים מסוימים ,וכל אחד כולל כל
המעחב למןשיעור כלשהו עד לדרגותקיצוניותביותר,כפי שמדגים
המערש (בראשית רבהיז ,ג) בנשיהם של שני חכמים ,רבי חנינא
בר חניכאי ורבי יוסי הגלילי .על רבי חנינא בר חניכאי מסופר
במקום אחר (כתובות ,סב ב) שלאחר נישואיו הלך לבית המדרש
שנ) י"ב שנים .אשתו ,משמע ,כל כך הסכימה דעתה עמו,
שמכיון שחשקה נפשו בתורה לא היתה לה טרוניה עליו ,ואין
לך!,עזר" (דול מזה .ואילו רבייוסי הגלילי היתה אשתו "כנגדו"
עד פדי כך ,שהיתה מבזה אותו לפני תלמידיו ,ולסוף היה אנוס
לגרשה .נמצא ,רבי חנינא בר רניכאי זכה ,ורבי יוסי הגלילי לא
זכהן,
ושי"
ועניין ")כה"אין משמעו כאן IIW>Dשית,היינו מה שמגיע לאדם
בזכית מעשיו ,שהריכפי שכבר התנהרלעיל -ה"הכרזה" קודמת
ללי-תו של אדם ועדיין לא נזקפה לו שום זכות ,אלא "זכה" -
במדומעות שלזכייה,היינו מזלו גרם .ושוב ,במה דברים אמורים,
בזיו,ג ראשון ,אבלבזיווגשני,שמזווגיןלו לאדםלפימעשיו ,אכןיש
לה דנוסחה "זכה -עזר ,לא זכה -כנגדו" משמעות של זכות
ואי-זכות.
את,ההפרש העמוק בין שתי המשמעויות של "זכה" ו"לא זכה"
אנו,רואים אצל.רבי יוסי הגלילי .בזיויג ראשון לא זכה ,ולא
חלילה משום מעשיו ,אלא לא זכה בסוד המזלות .ולפי המסופר
שם'למדרש מוכח ,שלא היו לו בנים באותוזיווג .אבל בזיווגשני,
הנ"ר גם הוא באותו סיפור (חבריו השיאו לו אשה טובה מן
הרעיונה) ,שהיה לפי מעשיו ,זכה באשה הוגנת לו ,וגם העמיד
בן יקווה לו ,הוא התנא רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי,
אמרו" :כל מקום שאתה מוצא דבריו של רבי אליעזר
בנו,,ש
ל רבי יוסי הגלילי בהגדה ,עשה אזנך כאפרכסת)"
(חוקן ,פט א).
נוסקה אחרת לסיכוי ולסיכון שבנישואין קשורה בשני כתובים
שמדברים באשה .כתוב אחד (משלי יח ,כב) אומר:
"מצף אשה מצא טוב ,ויפק רצון מה"' ,וכנגד זה אומר כתוב אחר
(קהלת ז ,בו) "ומוצא אני מר ממות את האשה ,"- -יו)
פירושם של חז"ל מבטאים אלה קוטביות שבתכונת האשה.
אולתן ניתן להבין את העניין כך .דבר מוסכם הוא ,שהספירה
הרגעית עירנית אצל האשה יותר מהספירה השכלתנית ,וגם
שעליו
שבירא,
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
זכו
-שכינה בינייתם
נ,אמרי חז"למדגישים עובדהזו ,כגון "נשים רחמניות הן" (מגילה,
יד ב) ועוד .ומאחר שהשכלתנות הבוחנת ושוקלת לאציננה טבעיה
של האשה ,היא סטיכית במהותהועשייה יותר להגיעלידי קצוות,
והתוצאות יכולות להיות מופלגות הן לצד הטוב והן לצד הרע.
מעשה חנה ושבעת בניה מעשה קיצוני של אשה הוא ,שלא מצאנו
דוגמתו אצל שום איש .וכן גם בחיי נישואין עשויה האשה להגיע
עד תכלית הן תכלית הטוב והן תכלית הרע .והוא שאמרו בעקב
הכתובים האמורים" :אשה רעה אין סוף לרעתה ,אשה טובה
שני
אין סוף לטובתה" (מדרש תהלים מזמור נט).
קהלת נודבר באשה רעה מבחינה מוסרית ,שפורשה מצודת
החטא .מפני אשה כזאת מזהיר גם ספר משלי בכמה שקומות,
אך נזכר במשלי (כז ,סו) גם סוג אחר של אשה רעה" :דלף טורד
ביום סגריר ואשת מדונים (מדנים) נשתוה" .נפלאה ההשוואה
הפיוטית שבפסוק זה :כשם שהדלף שאינו פוסק ממקמק חללו
של עולם ,כן ממקמק שצף המדנים הווייתם שלבני הזוג .וכנראה,
לא לאשה המדיחה אלא בעיקר לאשה הטורדת מתכוונים רוב
המקורות שמדברים על אשה רעה .בתלמוד מובא פסוק מבן מירא,
שמדבר גם הוא בשני הסוגים ההפוכים של האשה" :אשה טובה
מתנה טובה לבעלה – -אשה רעה צרעת לבעלה" (יבמות ,סג
ב) .ורבי חנינא מצא צנ,ד ניגודים זה שבאשה בפסוק סתמי שב-
משלי (טו ,טו)" :כלימיעני רעים וטוב לב משתה תמיד" ,וכך
י עני רעים -זה שיש לו אשה רעה ,וטוב
הוא מפרש" :כלימ
זה שיש לו אשה טובה" (בבא בתרא,
לב משתה תמיד
- ,
אשה רעה הופכת ימיו של אדם לעניין רע,
קמה א) .כלומר
וחיליפ( של דבר אשה שנבה ,שבמחיצתה היא שרוי כבעין משתה
תמיד,היינו באווירה מרוממת .מפליא הדבר ,כמה העריכו חכמים
השראתה הברוכה של אשה ,כשהיא במעלת אשה טובה ,כלומר
שכל מהותה הנשית זורמת באפיק הטוב .אך בה במידה הכירו
מה רבה הקלקלה שבאשה רעת,זו שמהותה הנשית זורמת באפיק
שחכמי ושראל
הרע; ודבר זה הובע בכמה וכמה מאמרים.כי ם
איששו וביצרו וקידשוחיי נישואין לא יכלו להתעלם מכך ,שיש
י
מ
שנושא אשה (מכניס עצמו בפח ,וככל ש"לא טוב היות אדם לבדו",
אין רע משותפות חיים עם אשה כזאת" .כל רעה ולא אשה רעה"
(שבת ,יא א) .רתיעה גדולה .זו מפני אשה רעה איננה רק מפני
הפורענות כשלעצמה הכרוכה בה ,אלא מפני שרבותינו ראו את
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
ית שבין איש ואשה כמתת שאין ערוך לה ,ומי שעלה בחלקו
ן רעה הרי זה כמי שנטל בידו כוס של ברכה ונמצא כוס
העיבדה שכל המקורות שלנו ,הן המקרא והן חז"ל ובן סירא
בינקהם ,הדגישו את הרעה שבאשה רעה אינה מעידה על שכיחותה
היתירה בקרב עמנו .מדרך חכמים להשמיע דברם גם על תופעה
שאלנה שכיחה ביותר .על כל פנים ,כמה מהחכמים עצמם נתנסו
רעות .כבר הזכרנו לעיל את אשתו הראשונה של רבייוסי
הג'לי ,ונשים מציקות היו גם לרבי חייא ,לרב ולרב יהודה
(יבמות ,סב-סג) .אגב ,רב הוא בעל המאמר דלעיל" :כל רעה
רעה" .נזכיר עודכי מחוץ לעולם ישראל נעשתה אשתו
של החכם סוקראטס שם דבר לרוע.
לרעיונו
ת שנקשרו בפסוקים ניתנו כגפיים בישראל .כך נכנס למח-
זור המושגים בתקופת התלמוד צמד הניגודים הקשורים בפסוקים
וקהלת ,ובמערבא (בארץ ישראל) כשנשא אדם אשה,
שבושלי
רגילןם היו לשאול" :מצא" או "מוצא"ז (יבמות ,סג ב) .ומסתמא
לא היתה הכוונה שכלמי שנשא אשה בהכרח קלע לאשה מופלגת
לט~ה או מופלגת לרעה .אלא מתוך ההנחה שדרך כלל אין אדם
קולש לעצם האמצע בין רע לטוב ,היתה כוונת השאלה :לאיזה
צד לטה אשהזו מן האמצע -לצד "מצא" או לצד "מוצא"…
השאלה הזאת הוא רבי עקיבא ,שכך שאל את בנו לאחר
אבי
ו" :מצא" או "מוצא" ? ותשובת הבן היתה" :מצא"
ניש,אי
(ילקוט שמעוני אצל הכתוב במשלי "מצא אשה מצא טוב").
לפי'"מסופר שם נתקיים בבן ממש "מצא אשה מצא טוב" ,שהיתה
באק"ו ממידת אמו רחל בת כלבא שבוע.
המקרים הקיצוניים של אשה טובה ואשה רעה הן הקצוות של
"זכ- 4עזר ,לא זכה -כנגדו".
ומאחר שכל זיווג נתון בספק-זכה ספק-לא-זכה ,נמצא כי אף
שנישואין הם התנאי לחיים מתוקכים ,אין קיום התנאי ערובה
כאלה .אכן ,אף שברית חייםבין איש ואשה הרי זה מיסוד
הווסתם של בני אדם ,אין לך עשייה סמויה בהווייתם של בני
אדק הנעה במרחב הגדול שבין הצלחה גמורה וכשלון גמור,
ברית חיים זאת עלידי נישואין 1נישואין מין פיס הם
של ,לה-לא-זכה…
בנשים
ולא,,אשה
אגב,
לחי,ם
ככריתת
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
זכו
-שכינהבינייתם
( )1גת קול מחירה
ישנם כמה וכמה דברי הדרכה של חכמים לאדם הבא לישא אשה.
עיקר עניינם הקפדה על מוצאה של האשה ועל סגולות תורשה,
כמו" :לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם"
(פסחים ,מט א) ן "לעולם ידבוק אדם בטובים; הנושא אשה צריך
שיבדוק באחיה ,רוב בנים דומים לאחי האם" (בראשית רבה
קי ,א) .ובכלל יעצו לנהוג מתינות בהחלטה על נישואין" :מתון
נסיב,אחתא" (רש"י- :המתן עד שתבדוק מעשיה ,שלא תהא רעה
יבמות ,סג א) .והדרכה מסוג אחר" :נחות דרגה
וקנטרנית.
(רש"י :שלא תקח אשה חשובה ממך ,שמא לאוסיב אחתא"
תתקבל עליה – .שם) .ההארמוניהבחיי משפחה מחייבת שהבעל
יהיה קצת,גדול במעלה מן האשה .מכל זה מוכח שההכרעה בידו
של אדם לגבי בחירת אשה ,וכיצד מתיישב הדבר עם אותה .בת
קול ,שכבר ארבעיםיום קודם שנוצר הוולד היא "יוצאת ואומרת
בת פלוני לפלוני" 7
התשובה המתחייבת לכאורה היא ברוח מאמרו של רבי עקיבא
באבות" :הכל צפוי והרשות נתונה" ,היינו :כשם שצפוי ובחירה
מתקיימים כאחד ,כן גם הכרותה של בת קול ובחירתו העצמית
של אדםאינן סותרותוו אתזו .אולם "צפוי" פירושועין של מעלה
רואה כיצד עתיד אדם להשתמש בחופש הבחירה שבידו,כי לפניה
אין הזמן מתחלק לעבר-הווה-עתיד ,אלא הכל הווה .ואילו אותה
הכרזה "בת פלוני לפלוני" קביעה היא ,ללא כל שייכות לרצונו
של אדם וכוונותיו .ואם קביעה כאן ,מה מקום נותר לבחירתו
של אדם 7
אכן כבר עמדו.על כד ראשונים ,שאותה קביעה של בת קול
איננה גזירה ,אלא איזה קשר טמיר ודק נארג מלכתחילה בין
נפשות ,וכבר הבאנו מרש"י שקשר דק זה קשר של מזל הוא,
שתי
אך מזל רק מתווהמעין תוואי ,שגורמים מסוימיםעשויים לשנותו.
וזה גם עניינו של המאמר "אין מזל לישראל" (שבת ,קנו א).
לא שאין מזל כלל ,שהרי רב ,בעל הדעה שאין מזל לישראל ',הוא
גם בעל המאכזר על הכרזתה של בת קולבענייןזיווג ,אלא שובכפי
שמפרש שם רש"י בשבת"':אין >VDלישראל ,שעל ידי תפילה
וצדקה וזכות משתנה מזלו לטובה" .ולפיכך יש מקום לתפילה
בבחירת בת זוג ,כמו שפירש רבי חנינא את הכתוב (תהלים לב ,ו)
"על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא" -לאשה (ברכות,
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
א""תריב
,
ח") .ויתירה מזו אמרה שאם אדם אית מזדרז לישא
לה עשף אדם אחר "כות בה ברחמים ,ה"נו בתחלה
(מוקד קטן ,יח בן ולפיכך גם ככל שאדם משקיע מרזחו תפשו
בבהירת בת זמו ,הוא משחרר עצמו מכבלי המזל ,וכוחותעליונים
לסיעים בבחירתו שלה
ן לסכם כך :כשאדם נושא אשה הוא קובע בזהבמידה מרובה
ומפ
חטו וגם מושך עליו גורל מסוים .התוצאה האחת שתכת
ו
דר
תוום הבחירה והתוצאה השנתה ש"כת לתחום ההשגחה.לפיכך
ל
להפעיל לגבי נישואיו כל זכות הבחירה וכל כוח הבחירה
שבקץ ,והשאר מסור לשותף העלען —לשמים .ההכרעה העליתה
הסיפית ,מתק"מת אפילו במסד לרצתו של אדם ,כפי שהבאת
מן המדרש' :עותמם קולר בצתאררע ובכל אופן בע שה-
בחורה מסתייעת ובע שאעה מסת"עת" ,מה' אשה לאיש" (מועד
יח ה ,ובלשון המדרש" :אע "ןמ של אדם אלא מן השמים"
(בקעשית רבה סח ,ה.
עור' :זכה –לפי המזל,
וכשהגעט למשמעות נוספת של
א"הפעמיסזכה–אפילו נגד המזל1
את ץ
המיעדת
עלי
לעה
קקי,
'.כה—
9 ,ל
ביתו זו אשתו
(""
9
חימיתישים שיתה
'
מת"
,משלי יז,
א)
1
חז"ל אנו קולטים חלוקת רשויותבין האיש והאשה .השדה
~fihמקום המיועד לעמלה של פרנסה ,שמשמשים את הבית ,ובית
אלה רשויות האיש ,ואילו הבית
הידרש ,שהוא עליה לבית
גוץ ,