ד'יר יונה ברששון
.
-
יקיךז'י 71ןררנ הכיוגעך
של חברה ומשפחה במשנותיהם של רמב"ם וריה"ל*
.
א.
-
מ ב 1א
תורות -המוסר של הרמב"ם וריה"ל ערוכות בדיון זה כפרשיות
שיטתיות של הגות ,כשבכלל זה עיון מיוחד בהוו?יתה המוסד
רית של המשפחה .הצירוף של שני עניינים שלמוסר ,חברה ומש-
פחה ,מכוון לבחינת הזיקה שביניתם ,עם שכל תחום נדון לנופר.
בדרך זו אף מוצעת .תורת המשפחה לפי מכלול ענייניה ,לרבות
הזיקה שלה לתורת .החברה ולמסכתערכיה.
באשר למשקלם של הנושאים מוסר ומשפחה במשנותיהם של
הרמב"ם וריה"ל -שונים הדברים לגבי שני החכמים :בהגותו
של הרמב"ם מהווה תורת המוסר ,ובכלל זה המוסר של חיי
משפחה ,פרשה גדולה; אחוזה היא בעיקרי המטפיסיקה שלו.
מאידך גימא ,מועטת אצלו הרזתייחסות אל המשפחה לגופה
ולבחינת מכלול הווייתה .וחילופו אצל ריה"ל :במשנתו של
ריה"ל נועד מקום נכבד למשפחה היהודית כתא חברתי נושא
ערכיות .ואילו תורת המוסר שלו -לרבותי המוסר בדברים
שבינו לבינה -מוצעת בעיקרה ברצף הפולמוס עם דתות אחרות
והעימות אתן.
שוני אחר בין שני ההוגים בדיוניהם בנושאי מוסר ומשפחה הוא
פרשת ההתייחסות שלהם לאסכולות ולחכמי הגות .המורה ,הרי
תשתית שיטתו ערוכה עלפי מירקם של דעות שמוצאן מאסכולות
יווניות וערביות 1.במוגדר ,בתחום המוסר והמשפחה מתייחס
*
ג
משום ברירות ההשוואה הוקדם הרמב"ם לריה"ל ,שלא לפי הסדר של
תולדותנ).
"מוסר" ללא תוספת תואר בנוף המאמר ,פירישו –מיסר של חברה,
לרבות המוסר האישי.
מחקר מפורט של המקורות היוונים והערבים של
במבוא של
הרמב"םhioמPצ
:וuי d
i
סמיך G01
,
ש' פינס לתרתם כני"נ) the:ס
?losoSphicu:
1005,ע
e5.e
)('דלc r
(להלן= 05חוע) lJhicago, 1963
dI .Perplexed",
e x er The
l Guide
p r o ethe P
www.daat.ac.il
( ~s
I ,
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
בדיששון
הרמב"ם לאריסטו לאתיקה הניקומכית ,למטאפיסיקה ולרתר
ב-
עניינים די מכריעים ,ניכרת גישה קרובה
.י עם זאת,
רי*ה
דמיון בגופי שיטתו המוסרית של
לנ"אופלטוניסם ,.כן
י
ו
צ
מ
האורה לדעות של אל-פארבי ,אל-גזלי ולהנחיות שביהגהגת
ה"תבודד' לאיבן בפה 4 .בסגנון דיאלקטי אף מתייחס הרמב"ם
האסקטית-פסימית שלאל-ראזי,.
לעמדתו
באנר להתייחסותו של הרמב"ם לקודמיו בהגות היהודית ,נמצא
בפרקי המוסר והמשפחה הוא כבכלל שיטתו; מס-
ספרות זו ,ובמקומות שונים אף נזקק לבעיות
תבל שהכיר
בחיבוריהם של הוגים יהודים שקדמוהו ,אנק
וללעות המצויות
מקרשות אין הוא קורא בשמם או בשם חיבוריהם .עם זאת
ח"וקות דעות החוקרים באשר למידת השימוש למעשה של
במקורות ההגותהיהודית שקדמולו.
אחרת היא התייחסותו של המורה למקורות מן המקרא ומחז"ל.
כידוע ,שכיחות בכלל משנתו אסמכתאות ממקורות אלה .במסוים
תורת המוסר נועד מעמד סגולי לספר משלין הרמב"ם מפרש
לגפי
ספר זה כמכוון להדרכה ולהערכה שלענייני מוסר ,ובמיוחד -
המשפחה ז:
כין,המצב
.
ה""ב"ם
מישר
42
.ן
,
ן
"
3
ן
"
ן
"
4ן
ן
"
5
ו1
דוגמאות להתייחסות מפורשת כזו עי' :מו"נ ח"ב פקו ,וח"ג פמ"ט ופנ"א
שמוגה פרקים פ"ר ופירוש המשנה לאבות פ"נ ,יא ,ופ"ה ,ינ אמנם
וכן
האחרונים מיוחסים הדברים ל'פילוסופים' ,אבל מצויות
בארבעה המקומות
אסמכתאות לכך באתיקה הניקומכית.עי' להלןע' 88הערה .35
שאלת השימוש הישיר בהגות הניאופלטונית באתיקה המימוניוית נדונה
,ת!,id1)05לe
ih n tDo Em i 405
ו~,~, ka
a M
אצל (להלן = Breslau 1876 )1)0510
.:7; 107,0.1עעועי' גם שם .2ב.7ק.
עי' ;11618.1נ.:7-8; 101,0.קע,מנ1 ,%05כ1
היהודית
בה"ב ,ח"א ,תשכ"ה (להלן=אפרת)ע'39ענ"" .
אפרת'
הפילוסופיה
האסקטיסם המתחייב מתפיסתו של אל-ראוי הולס את
פינס סבור ,בי
הרמב"ם במו"נ. c)oo(i~-cxxxii ,עק
1804ק .אבל עיי
גישתו
Maimon,של11. Cohen, "Charakttristik der El~k Maimunis", M~sts Ben
ם10סכי).130ק1,נם Leipzig, 190888על הפסימיסמוס של אל.
(להלן ב2
י דוקא
של הרמב"ם .על כל פנים נמצאכ
ן ראזי לעומת תקוות התיקון
המוסריאת אל-ראזי ,לפי ספר והאלהות שלו
במקום שהרמב"ם מזכיר במפורש
התייחסותו של
את גורל האדם ביקום
בהקשר להערכתו
הפסימיתההסתיימת 1מ ("1ח"ו פי"ב)- .
המגרהלאל-יא ,היא על צד
י המובהק של החקירה המצמצמת את משקלה של ספרות
6פינס הוא הנציג
ההגות היהודי במשגת הרמב"ם ?. cxxxiii 1ק .Pines,כנגד זה לפי
י
יע
זג
וו
רנ
ות השפעת רבים מקודמיו בהגות היהדות ,לפחות ככל ש
ניכרת ביצירת
המוסרית של הרמב"ם. ;0-25 ,קק .Rosin,
לבנתודולוגיה של הרנ(ב"ם; אינמרפרטציה של פרשעת מערא
ן למשנתי
7הענייו שיגד
פרשנותו למעשה מרכבה שביחזקאל כפרשה של
לשיטתו .כר הדבר גם לגבי
,
ן
,
"
ן
,
1
ן
"
4
,
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
יסודי תורת המוסר של חברה ומשפחה
במשנותיה"
של רמב"ם וריה"ל
,
"ודמה החמר אשר הוא סבונ. …התאוות הגשמיות כלם
ב'אשה זונה' והיא 'אשת איש' גם כן..- ,יעל זה"המשל
בנה ספרו כלו",.
~.
.,
חך)),:,ה
ולגבי מוסר המשפחה:
.
י
ל
ש
מ
"ומזה הענין שם שלמה
כלו להזהיר מן הוגות-ומן
המשתוו המשכר ,שבשני אלה ישטפושונאי האלוה הרחוקים
'.
ממנו"9 .
לא)כהמב!,ם ריה"לבעכיין ההתייחסות למקירות ,בעיקר בשאלת
תיקם :לאסכולות .ולחכמי הגות .ריה"ל ,בהרצאת שיטתו שלו
ממעט לפרש בשמה של הגות שקדמתו -היוונית ,הערבית והיהו-
דית ,ורובם של האיזכרריס ממקורותלא-יהודיים הם על צדהווי-
כוח והביקורת,.ן עם זאתטוענים חוקרי משנתו לזיקתו-מכללא,
בלי לפרש -לסטוא ,לניאופלטוניסם ,ולצופיות ,בעיקר לאל-גזלן.
באשר לתחום ההגות היהודית -נמצא דמיוןבין דעות מסוימות
של ריה"ל לאמורעלידי רשב"ג.י 1על כלפנינ] ,אם גם אצל ריה"ל
פחות מחוורת ההשפעה המפורשת של אסכולות והוגים על משנ-
תו ,עדיין נותר לבחוך את הדברים מצד ההקבלה שבין הדעות,
וכדבר הזהישויידרש DAלגביענייניהעיוןשלפנינו.
8
9
0נ
גג
מטפיסיקה (מו"נ ח"ג ,פרקים א-ז) ותפיסתו את ספר איוב כמשקף אס-
כולות בתורת ההשגחה (שם פרקים כב–כד).
מוסג ,בסוף הפתיחה לחלק ראשון.
שם ,ח"ג פ"ח.
ויכוחיו של ריאל (ביקורתו הס כנגר תקפה של המיחודה הפילוסופית
יי
נב
וג
דיל
האמונה גנן כנגד אסכולות ודעות כוסוימות של הגות מצד תופגן.
ם
כאלה מצזייס הדנה בספד הכוזרי ,כגזן :מ"א סעיפים יג ,סג-מה מ"ב
סעיף נד; מ"ר סעיפים ה ,סו ,טז ,יט ,כה ,בז ; מ"ח סעיפיםיד ,טז ,כא.
זיקתו של ריה"ל לסטואה נדונה אצל י' היגמן' ,תמונת ההיסטוריה של
ריה"ל' ,ציון ז' *94נ; לאפלטון ולניאופלט(ניסם נ–י' נוטמן ,הפילוסופיה
של היהדות ,בפרק על ריה"ל (להלן=גוטמו); השפעת אל-גז על ריה"ל
ד' קויפמן" ,ר' יהודה הלוי" ,מחקרים בספרות העברית
שללייה"ב ,ירושלים
תשכ"ב וביתר הרחבה בפוק הנטע לריה"ל
)1derןGe~hichtc-.,
בספרו0זחט,תט)eט)"5
r
a judischen Religionsphilosophie, 1897ח1
י
' גוטמן ,הפילוסופיה של היהדות ע' .21וכן במאמרים "הדת והמדע במחשבת
יה"ב והעת החדשה" עמ' ,8-7
"היחס ,בין הדת ובין הפילוסופיה לפי
ריה"ל" ,עמ' 66והלאה ,בקובץ דת ומדע ירוסלים תשטינו על הקשר של
משנת ריה"ל לקבלה ולרשב"ג -עי' אצל ד' קויפמן שם ב"מחקרים" ע' 72נ
הערה 29וד' ניימרק תולדות הפילוסופיה בישראל ,תרפ"א-תרפ"ט ,הפרק
על ריה"ל ,ובמחקרו 15 Principla,ן פן Jehuda Hallevi's Philo50phy'-
Cincinnati, 1908ובפתיחה שלא"י אבן שמואל לכוזרי עמ' ס,2
י
,
www.daat.ac.il
.
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
דון י'
בן-ששון
ב,.ייעודי
,
תורת המוסר החברתי והמשפחתי של
11הימב"ם
.1יסוחח חאתיקה
בת"ילתהעיין בתורת המוסר של הרמב"ם מל הצורד להבהיר
יסוד מיתודולוגי ,הקובעלגבי הגותו בתחום זה :הרמב"ם מעמיד
הענייו המוס על עיקרון אונסי-מהותי -קו מיתודולוגי
כמורשהריאריסטוטלית ומצוי הרבה גם בתיאולוגיה
הבא לו
י מן
ז*טפיסיקה שלו .ר 1גופה של התיזה של הרמב"ם קובע
כ
הבחינה האונטית התחום המוסרי מעוגן בקוסמי עצמו ובאדם
בלינת מיקרוקוסמוס;הענייך המוסרי משקף מתחביןשנימרכיבי
יקוד במציאות -הומר וצורה ,ובמוגדרלגבי ההוויה האנושית -
חומר ושכל .מטעם זה המתח המוסרי הוא מגורלו הקיומי של
בהיותו בעיצומו בנוי לפי הקונסטיטוציה של הקוסמוס,
בגנבנית של מיקרוקוסמוס:
נ "וכל פשעי האדם …נמשכים אחרי החומר …ומעלו-
,
תיו …אחר צורתו .והמשל בו :שהשגת האדם …והנהיגו
תאוותיו …כל זה נמשך אחר צורתו ,אבל מאכליו ומשתיו
ומשגליו ורוב תאוותיו בהם …וכל מדה רעה שתמצא
1לו-הכל נמשך אחרהחומרשלו…
בגזירת החכמה האלוהית …נתן …לצורה האנושית יכלת
ן על החומר …שתכריחהו ותמנע תאוותיו ותשיבם על מה
ן .שאפשר מן היושרוהשווי…
,המשל ההוא כלו מבאר.
ואמנם אמרו 'אשת חילמי ימצא'
כי ,כשיזדמן לאיש אחד חומר טוב ,נאות ,בלתי גובר עליו
ולא מפסיד סדורו -היא מתנה אלוהית.
1סוף דבר ,החמר הנאות יקל להנהיגו …ואם הוא בלתי
נאותאינו נמנע מן המתלמד לכבש אותו ,ומפני זה הוכיח
שלמה המוסרים ההם כלם -הוא וזולתו .ומצוות התורה
ז,
'
,
ן
,
ואזהרותיה אמנם הן לכבש תאוות החמר כלם", .
המדריגה הנכונה של השגת עניינים היא בהבנת מהותם "כי הבדל גדול יש
אש
*דם,
ן
ן
,
י
1
,
,ג
ש
.
ן
,
ן
13,
בין החישרה למציאות הדבר ובין האמתת מהותו ועצמו" (מו"נ ח"א פמ"ו),
קביעה כללית זו ,לתור אחרי המהות ,תואמת גם את המיחודה של הרמב"נז
בתורת המוסר .דוגמאות לשימוש במתודה זו; תורת ההשגחה שלו (מר"ג ר"ג
פי"ז ופי"ה) ותורת השלמניות גשם ,פרידן.
tQWה"נ פ"ר .ועי' שם ,שכנקודת המוצא לציון המוסרי משמשת תמונת
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
יסודי תורת המוסר של הברה (משפחה במשנותיהם של רמב"ם וריה"ל
קונצפציה ז( של המנסר שמעלה כאן הרמב"ם מנחה אנת( גם
באינטרפרטציה האלגורית של( לספר משלי בחינת מורה דרך
במוסר:
"והנה נבאר בפרקים מזה המאמר חכמתו בדמותו החמר
ב'אשת איש זונה' ונבאר איך חתם ספרו זה בשבח האשה
כשלא תזנה ,אבל מספקת לה בתיקון ביתה ועכין בעלה.
וכל אלה המונעים ,אשר ימנעו את האדם משלמותו האח-
רון 7* ,וכל חסרון שיגיע לאדם וכל מרי ,אמנם ישיגהו מצד
החמר שלו לבד ,…וזה הכלל הוא המובן מכל זה המשל,
רצוני לומר ,שלא יהיה האדם כמשך אחר בהמיותו לבד
האדם הקרוב הוא -
חמר
רצוני לומר :החמר שלו;כי חמר
שאר בעלי חיים הקרוב .ואחר שבארתי לך זה וגליתי לך
סוד זה המשל . ..שאר מה שבא בזאת הפרשה …כלו
פשוטו של המשל"" .נ
המשך הדבריםכפי
י הרמב"ם בקטגוריות אונטיות כלליות של חומר
האמור על יד
וצורה ,מתורגכ אצלו במוגדר גם למונחים של כוחות הנפש
שבאדם:
"ודע שזאת הנפש האחת …היא כחומר והשכל לה צו-
רה".
(6
משמע ,השכל ,הצנרה שבאדם ,הנא הנותן קיום למוסרי-תקין
הקוסמוס כמערך של חומר וצורה .באשר לתבנית האדם כדמות המקרוקוסמ(ס
עי' שם מ"א פע"ב.
ע"ין המוסר כמאבק בתוכה של הקונסטיטוציה האנושית בין
' .בין אור וגשם ,או בין שכל והיפעלויות ,בא אצל המורה לידי ביטוי
מרחיק לכת בהגדרה -הכוללנית של המונח טומאה" :הנה התבאר שמלת
סימאה נאמרת בשיתוף על שלושה ענינים ..על מרות האדם ועברו על
המצוות ב( ממעשה או דעת ועל הזיהומים …ועל אלו העיינים המדומים,
רצוני לומרכיגע …א( משא" (מו'ו ח"ג פמ"ז ,ועי' גם ח"א פ"הג
צורה (חומר,
,
באן באים כרוכיה יחד מעשה ודעת עג) טומאה במובן הגופני .ללמדך שסטיה
רובנית דתית -כמצוות של מעשה או דעת ,הכוללים ה גם את המזמרי
בדומהרילמשמעות האררת,
יש לה שייכות לישותו הממשית של האדם,
הגופנית ,שלביטוי טומאה.
14השלמות האחרון מנגדר בסוף מו"נ ,ח"גפסיד.
25מו"נ ,סוף ה'פתיחה לחלק הראשון'.
הרמב"ס מציע שם את האלגוריה שבנישלי כמייצגת טיפוס של משל "שיהיה
כל המשל מניד על כל הענין" ,בניגוד למשל "שכל מלה שבמשל …יש בו
ענין".
16שמונה פתקים פ"א.
וענד" :הצורה הטבעית -רצוני לומר …הענין אשר בו נתעצם …אשר
הענין ההוא באדם ההשגה השכלית" (מו"נ ח"א
פ"א"
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
ו-ששון
ו(,ילו הכוחות האחרים ,שהם בחינת חומר -בהם ההפעלויות
(,ערערות קיום זה.יי
חית ועוד .המשקלהעיוני-שכלי שלמוסר -כשמוסרי הוא המכוון
י הצורה-השכל ,והבליני מוסרי ,הוא המושפע מן החומר,
עליד
מלוחות הנפש האחרים -יוצר זיקה הדדית עמוקה בין המצב
"מוסרי והשכלי של האדם גם מצד השלילה :ערעור השכלי הוא
הנורם המהותי להידרדרות מוסרית .על דרך זו מתפרשת אצל
הנורה פרשת אלישע-אחר .העפלתו להשיג מעבר ליכולת בשר
ולע ,שעירערה את אישיותו כמשיג ,הביאה להרס שלו כאישיות
מיסרית:
"ואם תשתדל להשיג למעלה מהשגתך …תגיע ב'אלישע
אחר' …ותתחדש לך אז תגברת הדמיונים ונטות אחר
החסרונות והמדות.
המגונות והרעות לטרידת השכל ולהכ-
בות אורו", .ר
היוה אומר ,אלישע-אחר השתבש מצד ההשגה והשכל בגלל העפלתו
ל"שיג מעברלניתןליצור אנוש -ולא נהגכרבי עקיבא,שידעמתי
ללאת בשלום מעיון בפרדס .מטעם זה גם איבד אלישע קנה מידה
הקיום המוסרי שלו והלך שולל אחרי ההפעלויות-התאוות
תורס את הצלם המוסרי שלו.
,עימות שהמורה מעמת :צורני-שכלי כנגד חומר-היפעלויות הוא
יסודו של האידיאל המוסרי-אינטלקטואלי של הרמב"ם:
"כי בידיעת האמת תסור השנאה …ויבטל הזק בני אדם
קצתם וקצתם .כבר יעד …ואמר :וגר זאב עם כבש…
,
.
,
ן
,
ן
יל
,
ן
י ההיפעלייית יבן לגני עדייי מציית חטא,ם ,קובעים ביחות הנפש,
17ליב
המרגיש והמתעורר ,שהם מקור החישים וההכרעה הרציית :י'המרי,ש
ן הכוחות …הראות והשמע והטעם והריח והמישוש …המתעורר הוא הכח
אשר בו ישתוקק האדם לדבר אחד או ימאסהו , ..והכעס והרצוו והפחד
והגבורה והאכזריות והרחמנות והאיבה והשנאה" ישמונה פרקים פ"א).
מרכיב אחר כנחית היפש שגורם לכשלונותהיא הדמיך או הכח המדמה:
"והחלק המדמה הוא הכח אשר סכור רישומי המוחשים אחרי העלמם
ן מקרבת החושים אשר השיגום תרכיב קצתם אל קצתם ויפריד קצתס מקצתם,
)
ן ולזה ירכיב זה הכח מן הימם אשר השיגם ,ענינים w>wהשיגם כלל ואי-
ן אפשר להשיגם" (שמג נושמע ,הכח המדמה איננו אמיתי ולא מבטיח תפיסה
ריאלית; הוא עלול להיות מקור של טעות ואשליה ,כשלונות שמערערים
את היציבותהמיסרנית של האישיות.
16מו"נ ח"א פל"ב.ועי' גם שם פמ'ץ וכן שםפייב ופמייט.
1,
ן
ן
י,
ו
'
ממיי
שי
ן
,
1
,
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
יסודי תורת המוסר של חברה ומשפחה במשנותיהם של רמב"ם וריה"ל
ואחר כן נתן סבתו ..,היא ידיעת בני אדם בעת ההיא
מלאה הארץ דעה"19 .
באמתות האלוה …כי
יתר על~כן :זה המוסר בחינת שלטון הצורה-השכל -הוא תוך
תוכה של תכלית האמונה:
"להגיע אל השגת האלוה כפי היכלת .. .וללכת אחרי
ההשגה ההיא בדרכים שיתכון בהם תמיד לעשות 'חסד,
להדמות בפעולות האלוה" .נ2
צדקה ומשפט'
כאן ,בתכלית האחרונה-מתרחשת האיגטגראציה של המימדהאינ-
טלקטראלי-אמוני והמוסרין המהות של יעוד המאמין היא השנ-
תית אמונית .ברם ,מה שניתן להשגה מן האלהות הוא בעיקרו
המוסרי שבאלהות ושבהנהגתה את ההוויה .ויעוד ההשגה מופנה
לתחום .זה במכוון ,משום המתחייב ממנו לקיום האנושי ,בחינת
"מפני שהוא עולמווביתו והוא חלק ממנו".
העמדת המוסר על יסוד אינטלקטואלי-אונטולוגי ,מכוונת את
הקיום האמוני לערכיות דו-תכליתית :אינדיבידואלית וחברתית;
החוויה ההשנתית-אמונית היא מבחינה טליאולוגית אישית "לך
22 ,היא מעצבת אישיות של
לבדך אין לאחר עמך בו שתוף כלל"
מאמין בתוך תוכה ועצמיותה .ברם ,תוכגה של ההשגה הוא אתי-
אונטולוגי :השגת האלהות כהוויה מוסרית מצד הנהגתה את
21
19שט ,ח"ג פי"א.
ועי' בפי' למס' אבות -על היחס ההדדי חכמה-מוסרי; איכות המדריגה
המוסרית אמנם מותנית בתשתית של חכמה ,אבל ההזדהות עם המוסרי
חייב לקדום לעיון של חכמה בתחום זה" .הנה דבר זה מוסכם עליו מהפי-
לוסופים ג"כ שהרגל המעלות כשיקדם לחכביה ער שיהיה עניו חוש ואמ"כ
ילמד החכמה אשר תזרזהו על הטובות ההן יוסיף שמחה ואהבה בחכמה
ובחריצות להוסיף ממנה אחר שתעוררהו למה שהורגל" '(פי' למס' אבות
פ"נ ,יא).
אריסטו או
הפילוסופים המשמשים כאן
אסמכתא הם לדעתו של רוזין -
אבן סינא . 2ת . 105,ק .Rosin,
ה' כהן קובע -למרות הסתייגותו התקיפה מזיהוי האידיאל המוסרי של
הרמב"ם עם האודומוניה כי ההשגה היא התשתית להוויה מוסרית ,אלא
שהשנה זו היא נחלת הכלל-ולא של נבחרים כאצל אריסטו .אינטלקטואליסם
זה מעוגן לדעתו של כהן בטעם משיחי ,במתח לקראת עולם בותוקן
, 131 ,132קע Cohen,ועי' , 130ע Cohen,
השימוש בחזון
בהקשר לכך -
וגר זאב עם כבש.
20מו"נ ח"ג פנ"ד.
21מו"נ ח"ב פכ"ד .שם הדברים אמורים לגבי השגות מטפיסיות ,אבל דברים אלו
עצמם מסבירים אף יותר את ההעמדה של השגוג האלהות והנהגתה על
המוסרי שבהנהגתו את ההוויה.
י
22שם ,ח"ג פנ"ד.
83
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
המציאות .מטעם זה מקיפה התכלית של המאמין בחינתאינדי-
ם אף את קיומו של האדם כיצור חברתי בתקופות ההיס-
בי"יאו
,ונושאת אתה בשורה משיחית כתיקון אחרון.לפי ניסוחו
ודייות
של ה' כהן אידיאל ההתייחסות ל"זולת" ,במימדי הנצח והאין
ס4י ,הוא המבדיל בין תפיסת המוסר של הרמב"ם לאודומוניה
אריסטו:
1
,
ש(
י
ו
ן
ן
,
5 Selbst 15 das Resultat des ewigen Yerhaltnisses zwisשנ14 Du; das unendliche Ideal dieses ewigen Verתם chen Ichh~ltnisses.
הוא תוצאה של היחס הנצחי שבין אני ואתהן
("האנכי
הא ד אל
ן
האתיקה של הרמב"ם המוצעת בזה ,אמנם מצד הקטגוריות
ויתפיסות של אונטולוגיה ולפי ההבחנה חומר-צורה מושתתת
שיא על מטפיסיקה אריסטוטלית !, ,אבל היסוד הטליאולוגי המ-
נה אתיקה זו הוא אפלטוני .וכזה הוא גם המוסר הרמב"מי
"1סתייגותו סו החומר וראייתו אותו לא רק כגרם ההעדר וה-
~רוו במיבל האריסטוטלי אלא כשלילי ומפריע בקיומו של
האדם.י 2זאת ועוד :יש הסבוריםכי אף מן מצד המיתורי ניכרת
ה האפלטונית :האתיקה ערוכה על יסוד אידאה במובן של
,גיש
יפותיזה המחוללת תיאוריה מדעית,,.
1רם ,מיצוי האמור על ידי הרמב"ם בעניין המוסר מראה,כי
ן עד כאן עדיין אינו כל תורת המוסר של הרמב"ם .נמצא
,עיו
לי בתחום זה שורר אצל המורה דואליסם בשיטות
~ופעה מיתודולוגית מצויה בהגותו..
,כוונת הדבר לאמר שתורת
2א . 119 ,120קק .Cohen,
32 %נ. 131 ,עעibid.
תורת ארבע השלמחות ,הכוללת אף את השלמות המוסרית,
אמנם גם
לקוחה מתורת השלמויות של אריסטו (עי' הערה 33להלן) .אלא שאצל
ש אריסטו נקידת המוצא היא האושר ,והמדריגה המושלמת ,האודומוניה ,היא
,
הן כיעוד אנושי והן כתפיסת טיב האלהות.108 ,120 .קען.)614.
א-מוסרית -
האפלטוגיסם ,וביתר חריפות והניאופלטוניסם ,מן החומרי ,וראייתו
2הסתייגות
היא מיסודן של שיטות אלה .עי' סיכום
כגורם שלילי בקיום האנושי
0]- Greekיז. Zelltr, Outlines 0, the 111%10פג
ן תמציתי Phil~ophy
54-155;32~321נ .קע5,נענ ,נלהלו= .(Zeiler
2הגדרה זו של "אידאה" לקוחה מן , 65-66עק4,ס.]06
26מו"נ ,פתיחה ,ד"ה "אמר החכם" ,שם בראשיזנ "צואת זה המאמר" .והסיבה
' אבן
השלישית והשביעיה מסיבות הטהירה שם ב"הקדמה" .ועיי דבריי
שמואל במבואו למו"נ (ת"א תרצ"ה) ,בפרק "הבעיה ודרך הפתרון"ן ודעת
1
ן
ן
4
ן
ן
,
ן
,
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
יסיויתירת המוסר של חברה ימשפחה במשנותיהם של רמב"םיריה"ל
המוסר של הרמב"ם ערוכה שני רבדים ,שתי תורות .האחת,
זו שהוצעה עד כאן ,שהנה ממשקל של תכליתיות אחרונה; הת-
חלותיה של זו הנן אמנם בגדר 'מושכלות' מטפיסיים אונטולוגיים
במובן אריסטוטלי ומשום כך גם קטגוריים ,אבל מצד תכליו-
תיה קרובה שיטה זו לאסכולה האפלטונית .ועוד אתיקה אחרת
לרמב"ם -אריסטוטלית יותר ,שיסודותיה סוציולוגיים פונ-
קציונליים ועל כן גם הסכמיים-רלטיביים בלבד .מוסר זה
נחות הוא בסולם הערכים ,בהיותו אך בחינת 'מפורסמות' הסכ-
מיים ולא 'מושכלות' מחויבים הגיוניותין ומעמדו במערכת התכ-
ליות הוא כשל אמצעי .משחרר הוא את האדם ממיגנלות סביבתו
ומסייע בידו להגיע לשלמות העיקרית ,לשלמות בעיון ובדעות:
"כונת כלל התורה …תקון הנפש ותקון הגוף .. .האחת
מהם …קודמת במעלה והוא תיקון הנפש …והשנית
קודמת בטבע ובזמן …תקון הגוף …הנהגת המדינה ותקון
עניני אנשיהכפי היכולת".י"א
מוסר זה,
המשמש תנאי לתיקונו של האדם ,מוצע ע"י
המורה
לשלמות האחרונה ,ולא כתכלית,.ן
עצמו בסדר השלמויות כאמצעי
ההבדל שבין שני סוגי המוסר ,המהותי של 'מושכלות' והמעשי
הוא פישרו של ההסבר של המורה להבדל
של 'מפורסמות' -
שבמעמדו של האדם הראשוןלפני החטא ואחריו:
השכל אשר השפיע האלוה על האדם והוא שלמותו
"כי
…ובגללו
האחרון -הוא אשר הגיע לאדם קדם
מרית.
ל' שטראנס על עריכת מנ"נ 1ס(נונ ,בספרר 0,
. .Writing, 1952
' (~טמן 17חה אפשרית יהבחין במשנת המירה שני
מוסריות ,טבעית תיעלתית ודתית מוחלטת ,מכינין שיזעת" 1אין
טיפוסי
הרמי"ם רומז לפסיגו של פתרן כזה בשום מקנם" ,לת ryl~lעמ' .)97ברם,
הניתיח המפירט של זעות הרמב"ם בדיון שלפנינו מוכיח ,כי הדברים משתמ-
Persecution and the Art
ביי
ם tDIJD
בתעית המנסי.
עי
המקויזיעתותיהאריסטוטליים והערביים של המושג 'מפירסמית' עי'
' אפרת ,ע' 119והערה 20שם.
27עי
. 36, 37מס ;Rosin,
י
הרמב"מית כאחת ואח,דה -שלא כמיצע
ה' כהן ,הראה את תורת
י 'מפ1רסמות' בתיאוריה הרמב"מית .לדעתו,
שכלתנ'מנס
ה
של
כאן טיען יתנקר
-
נך תופס את הדבר (ם הראנ"ז .84ס ~.Cohen
אוב ,נם ר.11ן ,לא מתנך כזרח שיטתו ,סנורכי ל'מפורסמות' משקל שגלתני
.
. 36ק
27אמי"ג ח"ג בכ"ז.
26
o
R
"והמין השלישי …שלמית
s
i
n
,
מעלת המדית …וזה המין …גם כן …רק
הצעה לוולתז" .מז"נ ח"ג פנס.
המוצעת במאמר זה הרי המוסר האתור במיון השלמויות אינו
לפי התיזה
www.daat.ac.il
I
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
,
ן
ן 1דבר אתו וצוה אותו …ולא תהיה הצואה לבהמות ולא
למי שאין לו שכל ,ובשכל יבדיל האדםבין האמת והשקר,
ן וזה היה נמצא בועל שלמותו ותמותו.
אמנם המגונה והנאה הוא במפרסמות ,לא במשכלות…
וכאשר היה על שלמותעניניו ותמותם והוא עם מחשבתו
1ומשכליו …לא היה לו כח להשתמש במפרסמות …עד
,
1
שאפלו הגלוי שבמפרסמות בגנות -והואגלית הערוה -
לא היה זה מגנה אצלו …וכאשר מרה ונטה אל תאוותיו
הדמיוניות והנאות חושיו הגשמיות …נענש בששולל ההש-
גה ההיא השכלית …והגיעה לו השגת המפרסמות", .ו
ה.וה אומר ,השלמות האחרונה ,קיום אנושי של השגת האל
ווונהגתו כהוויה מוסרית והליכה בדרכיו ובמידו
תיו עלפי זה -
ה,וא המצב ההתחלתי של האנושות לפני החטא ,והוא השאיפה
של כל הדורות אחר כך .במצבקיומי רוחני כזהאין הפ-
רדה במהות ותוקףבין תחומי ההוויה האמונית .הכלמתחייבבחי-
נך 'מושכלות' .לטיב זה של ההנחיה המוסרית השלכהלגבי המתח
'שחירה' -צווי הטרונומי .ההכרעה בקבלת עול המצוות מטיב
'%מושכלות' היא אנושית שכלתנית ולא כפייה סמכותית הטרונו-
וית גרידה בחינת "אכן רוח היא באנוש" והכרעתו מחד גימא,
לקרות שמאידךגיסא " -נשמתשדי תבינם",,בצוויו .כמתחשבין
י אלה -בחירתו של האדם ומקום לעיקרון ואידאה של מוסר
1נ
במערכת מצוות.ין
נרם ,לא זו המדריגה בפועל של הדורות ברצף ההיסטורי .ערעור
ןבין הצורה והחומר בחטאו של אדם הראשון "כאשר מרה
*איזו
(נטה אל תאוותיו הדמיוניות והנאות חושיו הגשמיות" -חולל
יטואציה של קרע בין ה'מושכלות' ההחלטיות ,המטפיסיות-
אונטולוגיות ,לבין ה'מפורסמות' הפונקציונאליות-הסכמיות .את
,ה המיסר שהיא עיצומה של השלמות בהשגה והבנה את אישיותו הרוחנית
.87
של המאמין.עיין להלן בהערות51י
,
1
,
ן
,
ן
,
ויתכלית
,
1
,
19,שם ,ח"א נ"ב.
30איש לב ,ח.
'ן31.
י
י,
י
,
עי' אמרה רמה ע' 1 !6כ.77 1ק
אף בעניין זה ,כבכלל תפיסתו של ה' כחן -דן הוא על פי הנחה ,כי יש
אך שיטה מוסרית אחת ועי' לעיל הערה ,27שהוא מקרב את ה'מפורסמות'
'מושכלות'- ,
למדרגה של
בעית הקי(סיסטנטיות של מערכת צוויים מוסריים כוהך ושל עקרונותיה
ומכלולה של שיטה עיונית-מוסרית כהכרעה בחירית מאידך -נדונה גם אצל
ה' כהן (ש 10וגם אצל . 621.ק ,ת.[)051
.
www.daat.ac.il
C
o
h
e
n
,
I
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
יסודיתוית המוסר של חברה ומשפחה במשנותיהם של רמנ"םיריה"ל
האופי ההסכמי שבטיפוס זה של מוסר מסמל ,עם הופעתו
המגונה שלפי הימפורסמות'" ,גלות הערוה" ,שכשלעצמו ,לפי
שיקולי הימושכלות' בלבד -נויטראלי הוא מבחינה מוסרית.