ייעודה היהודי של האשה
במשפחה ובחברה בימינו -סימפוזיון
.
הדבפויפ' לוי .צמק רבינוביד
אני שמח מאד להיות הפותח בסימפוזיון השוב זה עלייעודה של
האשה במשפחה ובחברה בימינו .ואני רוצה להקדים ולהגיד,כי
אין זה מן ההכרח ,שתבוא תשובה חיובית לשני הדברים האלה.
י במסגרת המשפחהישייעוד לאשה ,וכאן באמת
'יתכן מאד -כ
אין מה לחדש ,ויתכןכי לפי השקפת היהדותאין לה שום מקום
בחברה .את האידושבסימפוזיון הזה הערבאני רואה בשתי המלים
האחרונות .האם לפי ההשקפה היהודית המסורתית יש ייעוד
לאשה בחברה ,נוסף על תפקידה כאם המשפחה ,או כמו שהיו"ר
אמר :אפשר שייעודה בחברה נוגד את ייעודה במשפחהן וכלום
יש איזהנטייה חדשהבימינו אנו בשאלהזו.
.בתורת הקדמהאני רוצה להצביע על חולשהאופיינית מאדלימינו,
שאינני יודע את מקורה ,ליטול את היוצא מן הכלל ולראות אותו
ככלל .ועל היוצא מן הכלל הזה לבנות תילי תילים של סברות,
שאינן הולמות את המציאות .אני רוצה להביא דוגמא ,שאחר
כך ארחיב קימעא את הדיבור עליה .במשנה יש מחלוקת אם
חייב אדם ללמד את בתו תורה ,ואני רוצה להדגישכיבין שאנחנו
רוצים בכך או איננו רוצים ,לוויכוח זה אם ללמד או לא ללמד -
נתקבלה להלכה הדעה ,שכל המלמד את בתו תורה כאילו מלמדה
תפלות .אני אינני יודע בדיוק "תפלות" מהי .המלה מופיעה רק
פעמיים בכל המשנה .אבל מן המאמר הזה נשתלשלה ההלכה.ולפי
שדבר זה נתקבל להלכה ,הוא השפיע הרבה הרבה על מעמדה של
האשה והמקום שהיא תפסה.
יבוא מישהו (יאמר ,ובדין ,הלוא היתה לנו ברוריה ,אשת רבי
מאיר ,שאפילו התווכחה עם חכמים בהלכה והם הודו להז 1היתה
בתו של רש"י ,היתה בתו של שמואל בן עלי הנגיד מבגדד .ואני
גיליתי ,ומי שמעוניין יכול לקרוא מאמר על כך באנציקלופדיה
יודאיקה החדשה,כי בכורדיסטן היתה לפני מאה וחמישים שנה
www.daat.ac.il
189
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אשה שהיתה לא פחות מאשר ראש ישיבהן ראש ישקה
ראשת ישיבה ,נמו "ראש ממשלה" .כל הדוגמאות הילה
עובדות מן ההיסטוריה ,אבל הן בחינת יוצא מן הכלי .הכלל
ולא
הן
1
,
היה שבגלל ההלכה הזאת הבת לא למדה תורה.בחברה.,
על כד
הוא הדין כשמדברים על מקומה של
שמדינת ישראל היוםוגע
הגא אחת
אומר מלים אחדות .עובדה היא,
האשה
מן המדינות המעטות מאד ,שראש ממשלתה הוא "היא" .אבל
מכאן אין ללמוד ,שהאשה תופסת היום את המקוס שהתנועה
לשחרור האשה היום טוענתכי עליה לתפוס.שיוויון פירושו אותו
מספר של חברות כנסת כמו חברי כנסת וכו' וכו' ואץ מדגיש
זאת בגללהנטייה המוזרה הזאת להביא דוגמא כוללת מן
ולפי דעתי העובדה היא ,שפרט ליוצאות מן הכלל אלה,,לא היה
עד התקופה האחרונה ,לאשה היהודית ייעוד בחברקן ובחיים
הציבוריים מחוץ למסגרת הבית .ולגבי כל מה שקשור בבית ,שם
מקומה ,ועל כך אין ויכוח .המימרות" :ביתו זו אשתוע" ,אמר
רבייוסי :מימי לא קראתי לאשתי אשתי אלא ביתי" ,שקוב-
עות .ועד לתקופתנו ראתה היהדות את מקומה של האשה ואת
ייעודה בתוך המשפחה ולא בתוך החברה.
וההשקפה הזאת היתה מעוגנת בהשקפה נשגבה מאדן שעלתה
מן הפסוק" :כל כבודה בת מלך פנימה" .בת ישראל אינה מתב-
לטת בחוץ .היא מסתגרת במקום שאשה צנועה צריכה,ן,להסתגר
של
גו ,וכל n~nllwyאף הן כאלה ,והכיוון הזה ,ההשקפה
"כל כבודה בת מלך פנימה" השפיעה על ההלכה ,על מץ שמותר
לאשה וכל כיוצא בזה .דוגמא אחת כבר הבאתי :זאת שאין
מלמדים אשה תורה או תורה שבעל פה .עוד דוגמא :אץה פסולה
לעדות .ויש גמרא,איני יודע אם היא ידועה לכולכם,,ן"אומרת
העיקר
בפירוש שהכל עוליםלמניין שבעה ,אפילו קטן אפילו
בדינא מותר לאשה לעלות במניין הקרואים לתורה .למה לא
תעלה ! אמרו חכמים :אשה לא תקרא בתורה מפני כבוק הציבור.
וכבוד הציבור לא היה חלילה זלזול באשה ,או חוסר כבהד לאשה,
ההשקפה היתה שהאשה אינה מופיעה בטקסים
הכלל
והנה לפני שהעמקתי בנושא שלנו חשבתי שיש יוצא
אחד ,שלפי דעתי אין דומה לו בכל ספרות ישראל ,והוא פרק לא
שבספר משלי שאנחנו אומרים בכל ליל שבת" :אשת ,חיל מי
ימצא" .ההערכה וההוקרה של אשה כזו ,לא נמצאת בשוה ספרות
.מקוריוז.
ען
ן
יזאת
אשי.
פומביים.
ן
ך
,
.
190
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
ייעודההיהווי של האשה בחשפחה ובחררהבימינו -
נעמס .ומי שחושב שחלילה וחס היהדות מזלזלת בכבודה של
האשה ובמעמדה ,צריך רק לקרוא את הפרק הזה .וכמו שאני
סימפוזיון
,אומר ,אין דומה לפרק זה בכל הספרות הדתית :צאו ראו מהם
התפקודים שאשת חיל זו ,ש"רחוק מפנינים מכרה" ,ממלאה.
,מה אין היא עושה – 1 1היא "צופיה הליכות ביתה" ,היא דואגת
.לבנים ,היא בעלת צדקה ,היא גם כן סוחרת ,מוכרת ,קונה ,קונה
שדה ,נוטעת כרם .תמיד חשבתי :כאן לפנינו דוגמא של אשה
w)wלה מקום חשוב בהברה ,מתערבת בין.הגברים ופעילה כמותם.
ולא היא .כל מה שהיא nwlYהיא nwivבתוך מסגרתהבית .הכרס
אף הוא סביב לבית .מיהו זה שמופיע בתורת אישיות בחברהז
היא משחררת את בעלה" :נודע בשערים בעלה ,בשבתו עם זקני
ארץ" .ובשבתו עם זקני ארץ הוא שופט .הפרק הזה כמעט מבליט
את הניגודבין הייעוד של האשה ,בעלה וילדיה .בהליכות ביתה
היא מפרנסת,כדי שבעלה יהיה משוחרר .אבלהייעוד של הנהגת
.
החברה מסור לבעל.
חושב שפרק זה מדגיש ומדגים את השקפת היהדות ,שיש
ואני
תחומים ,מגובשים ,תחומים ברורים בין המקום שהאשה תופסת
והמקום'של האיש ,ששניהם משלימים אחד את השני .מי שאינו
מכיר שיש שוני .באופי ,שוני פסיכולוגי כמו גם שוני ביולוגי ,בין
האיש ובין האשה ,שקובע ומכוון את דרכיהם השונות ,אינו
יכול לרדת לשורש בעיה זו .וכל התעמולה הזאת של "התנועה
לשחרור האשה" תתנפץמפני שהיא מתעלמתבמנידמשוני זה.
התרומה של הנשים למלאכת המשכן נזכרת פעמיים .פעם אחת
נזכר ,שאת הכיור במשכן עשו "במראת הצבאת אשר צבאו
פתח אהל מועד" (שמות לח ,ח) .מי אינו יודע את המדרש
הנפלא שמביא רש"יז הוא כל כך יפה שאני מצטט אותו בלשונו.
"בנות ישראל היו בידן מראות ,שרואות בהן כשהן מתקשטות,
ואף אותן לא עיכבו מלהביא למלאכת המשכן .והיה משה מואס
בהן מפני שעשויים ליצר הרע .אמר לו הקב"ה :קבל ,כי
אלו חביביןעלי מן הכל .שעל ידיהם העמידו ) D)Wצבאות רבות
במצרים .כשהיו בעליהן'(געים בעבודת פרךהיו הולכות ומוליכות
להם מאכל ומשתה ,ומאכילות אותם .ונוטלות המראות וכל אח.ת
רואה עצמה עם בעלה במראה ומשדלתו בדברים לזמר :אני נאה
~מך. ,ומתוך כך.מביאות לבעליהן לידי תאווה ונזקקות להם
ומתעברותויולדות" .זהו המדרש.
www.daat.ac.il
191
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
הרב פרופ' ל"י רבינ1ביץ
לפי דעתי מלים אלה "במראות הצובאות" אינןמיקראי,,ת
ולא
כלום
במקרה .אתפלא מאד אםיש כאן אחת שאין בארנקהראי.
שמע מישהו על אשה ,תהיה צעירה או זקנה ,דתית או חופשית -
אשה בעוד באשר היא אשה ,שאין להר בארנקה 1ומאידך גימא
אםאיאגלה כאן גבר אחד שיש
אתפלא מאד ואפילו אתבייש קצת
לו ראי בכיסו ! ואני חושבכי המדרש הזה מדגיש את הדבר במה
ל גבר.
שמשה מואס בהם.כי מה שטבעי אצל אשה ,אינו טבעיאי
והפסוק אומר :דווקא המראות הצובאות ,הראי.
אבןעירא על אתר.מביא פירוש ,אשר על אף זאתשהרמב' 1,נוטה
להסכים לו,אני .מכחיש אותו מכל וכל .הוא אומר שהצובאות היו
,מין נזירות .אלה היו להבדיל ,כמו הנזירות של.הכנסייה,שמתנורו
מכל חיי עולם הזה ,והן היו צובאות פתח אוהל מועק ,והיו
אינה
מיסרות את עצמן לעבודת הקודש .לפי דעתי תמונה
כז"
' הולמת את היהדות כלעיקר.
ואם כן ,מפני השוני במהות ,מפני השוני באופי,
בפסיכולוגיה ובביולוגיה ישנם תחומים של נשים ,שהגבר לא יוכל
להגיע אליהם ,ויש תחומים של הגבר שהאשה אינהיכולה,להגיע
אליהם ,אבל שניהם נעשים גוף אחד .ומשום כך רמזתינלראשהממשלה שהיא אשה .וכבר היתה לנו בעבר שופטתאחת""',דבורה
.אשה נביאה ,והיא שופטת ,והיתה חולדה הנביאה .והיתה לנו
יעל -אך כל אלה יוצאות מן הכלל .אבל הבה ניתן],דעתנו
לעובדהמעניינת .בכל הארצות הנאורות בעולם,יש במשך חחישים
שנות חיים חילוניים שיוויון גמור בין האיש והאשה
הפוליטיים .חמישים שנה הם כבר שני דורות ,ואם לא היה שוני
באופי שבין הגבר לבין אשה ,כבר היתה צריכה האשה
_מיוצגת בתוך כל ענפי החיים מחצה על מחצה ,כמו שהיאןאוכ-
לוסיה .אנ נזכר ,לפני חמש שנים קראתי את ספר.הסטאטיס-
שלי מלכות בריטניה ,ובו היה כתוב כי באנגליה יש
טיקה
24,625,000אנשים ,והם מתחלקים ש11ה בשווה 50%הנשים
50%1גברים .ואם כן אחרי חמישים שנה שלשיוויוןזכויות~נשים,
היו הן צריכות להיות מיוצגות בכל כדי מחצית 50% .בדהרות,
מפני,.השוני
4,חיים
,,יהיות
ן
,
"
'
50%חברות כנסת 50% ,בממשלה 50% ,במשפט 50% ,במסחר.
ולאהיא.מפנישיש מסגרת ,והמסגרת הזאתקיימת.
וכאן אני מבקש לנגוע אך ורק בעוד נקודה אחתבעניין זהו אחת
מן השאלות הבוערותבחיינו שהכל דשים בה היא :מיהויהודי.
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
,יעודההיהודי של האשה במשפרה ובחברהבימינו -סימפוזיון
תפישתנו ,שהבן הולך אחר האם ,אנו רואים כי התורה
לפי
מנליסה את הכבוד וההערכה לאשה :כשהאם יהודיה הילד
באופן אוטומטי יהודי .ואם היא אינה יהודיה אז חסר"-ביתו
זו אשתו" .כך היתה התמונה ,והתמונה הזאת עודנה קיימת.
.אלא שבתקופה האחרונה באה המציאות וטפחה על פנינו בשל
גורמים מיוחדים ,וכך עלתה הבעיה החשובה והגורלית:
יי
הנ
ש
יעוד של האשה בחברה -שאלה שכמעט לא היתה קיימת
לפנים ,כוונתי לבעיית הפרנסה ולבעיית הבטחון.
לגבי הפרנסה עלינו לרדת למציאות ולדבר גלויות :במצב הקיים
האפשרות שרק הגבר ,הבעל יעבוד והאשה תוכל לשבת בבית,
הפכה ללוקסוס .,שרק מעטים יכולים להתירו ,לעצמם .אינני
יודע אם יש עוד מדינה אחרת ,שבה הצורך שהאשה תעבוד,
_מטע פרנסה טהורים ,כל כך מעיק כמו במדינת ישראל .אזנני
מיעל הצורך בידיים עובדות -וגס .בזה קשורה עבודת
מדבר
הנשים .אבל אפילו אם לא היתה הדרישה לידיים עובדות ,כיום
האשה צריכה לצאת מן הבית כדי לקיים את הבית וזהו ייעודה.
ניסיתי לקבל נתונים קודם ההרצאה ,ולא הצלחתי ,מהו המספר
ומהו האחה של הנשים ,שיוצאות היום לעבודה .אבל מספרן
הולך וגדל ,ומעטות מאד הנשים ,שהמצב הכלכלי מאפשר להן
לשבתבבית ,והמפרנסיכוללהיות רק הבעל.
ועתה לגורם שני שהזכרתי .אנחנוחיים במדינה ,במדינה יהודית,
והאשה חייבת לשאת באחריותה למדינה .כאןאני מבדילביןשגי
דברים ,שהגבולות ביניהם חדים עד מאד ,ואף על פי כן הם
טושטשו בתכלית .התפקיד של שירות בצבא ,שאני מקווה שאין
אף אחד כאן ,מתלהב לו ,שאינו רואה בו דברהשייך לשעת חירום,
שצריך לבטל אותו מיד כשהדבריהיה בגדר
האפשר.שיכ,שהאינהיהייתי
מצדיק אתגיוס הנשים שעה ששימשתי בתור רב רא
מנהגי
להגיד :יש לנו צורך במספר מסויים של חיילים; האוכלוסיה
שלנו מונה מספר כזה וכזה של אנשים;אין מספיק גברים .בדלית
ברירה ובלב כאוב אנחנו לוקחים נשים בשעת חירום ,בתורת
יוצא מן הכלל ,ומסכימים שהאשה תשרת בצבא .אינני חושב
אפשר להצדיק לפי השקפת היהדות בשוס דרך ואופן את
כי
התמונה של אשה לוחמת ,נושאת נשק ,יוצאת בצבא .אבל ההבדל
בהדרכה,
בהוראה,
בבתי
בין שירות בצבא ובין שירות לאומי -
חוליםשייך לתחום אחרלגמרי.
www.daat.ac.il
י
ג1.9
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אחד
וכאן אני עומד בכל תוקף ומדגיש,כי יש חוב שעולה
עם ההשקפה של היהדות על האשה .יש מקום לאשה בחברה
היהודית ,שהיא אינה יכולה להיפטר ממנו .וזוהי הגעיה שנת-
עוררה בזמננו .בפעם הראשונה בהיסטוריה היהודית יוצאת האשה
מתוך ד' אמות של הבית שלה ,ונכנסת לתוך החברה .הכללים
המקודשיםוהעילאיים ,ש"כל כבודה בת מלך פנימה",שיש.דסגרת
של צניעות ,שכל אשה צריכה לשמור עליה ,במקומם הם עומדים.
ומקומה בחברה אינו יכול להיות בשום דרך ואופן בניגוד להפקיד
הראשי שלה ,שזהו ייעודה במשפחה לגדל בניה ולהיות העולטת
בבית .זהו האתגר העומד לפנינו ,ואנחנו מוכרחים לקבלו בלי
שום הסתייגות עם כל הכרוך בדבר .אם אנחנו רוצים בכך -או
איננו רוצים בזה ,האשה נכנסה לחברה ,אך "כל כבודה בע מלך
פנימה" נשאר בעינו ,ועליה :לשמש דוגמא של הסתייגוז ושל
צניעות .זהו התפקיד העומד לפנינו היום .ואני בטוח שעל תאתגר
הזה אנחנו נתגבר.
.ןן
בקני
ן
,
194
www.daat.ac.il
.ן,