דברי תשובה
.
הרבמת רחל נריה
אנסה'להשיב על 'השאלה השנייה ,שהופנתה אלי ,אם כי אני
י
~זכירה להודות :לא הבנתי כל-כך את השאלה ,ולכן קשהל
קצת לענות על כך .השאלה היתה" :מה אפשר לעשות בתקופת
הטכניקה בשביל להקל בחינוך הילדיםו" על זה ניתן להשיב
י מכונה,
בפשטות :הטכניקה יכולה לעזור לנו לשטוף כלים עליד
יכולה לעזור לכבס כביסה יותר מהר במכונת כביסה וכו' וכו'.
אבלידוע שיחסי-אנוש אינם נעזרים עלידי הטכניקה .בחינוךאין
"פטנטים" והטכניקה לבד איננה יכולה לעזור הרבה.
מצד שני אפשר לומר ,שאם בזכות הטכניקה האשה חוסכת זמן,
הכביסה למשל גוזלת פחות זמן ,והאם יכולה להקדיש את יתרת
הזמן הזה לטיפול בילדיה (משחקים ,טיול) -אז אגו יכולים
לומד שבימינו הטכניקה עוזרת לנו בחינוך הילדיה.
אם הכוונה היא לתקופה המודרנית בכלל ולאו דווקא לטכניקה
באופן ישיר ,נוכל לומר שבימינו כשהאשה לומדת יותר ,הרי
כבעלת ידע חינוכי רחב יותר ,יכולה היא לחנך את הילדים יותר
טוב.
כברציין מרידידיה כהן ,שלפעמים תלוי היחס לילד לא במידת
הזמן שהאם מקדישה לילד,כי אם באינטנסיביות ,בעומק הטיפול
שהאם מקדישה לו .זה נכון .האשה העובדת עבודת-חוץ ,אם
בבואה הביתה מתמסרת היא לילד מבחינה מהותית יותר מאשר
אותה אשה הנמצאת בבית כל היום ,אך מטפלת בילד
ה רק דרך-
ם
אגב ,הרי במקרה כזה ,הילדיוצא נשכר.כי חשוב מאוד ,שהילדי
ירגישו שברגעים מסוימים אמא היא רק "שלהם" .הפסיכולוגים
מדגישים ,שחשוב שכלילד בנפרדידעש"עכשיו אמאהיא רק שלו",
וזהיוסיף להרגשת ה"השתייכות" ולהרגשת הבטחוןשלו.
אשר לשאלה הקשה והמסובכתיותר ,מהיש לענותעל השאלה של
הנוער "מדוע לא" במקרה שהשואל איננו דתי .אני חושבת שיש
להשיב תשובה שונה בהתאםלגיל.
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
ד ברי
ה ש 1ב ה
לצעירים בגיל תיכון,יש הכרח להסביר את ההבדל שבין הקרות
הפיסיולוגית-גופנית לבין הבגרות האינטלקטואלית ,ובין הפגרות
הנפשית-הרגשית .ילדים בגיל תיכון יכולים לפתור יפה מאוד
בעיות במאתימאטיקה,יכולים לנתחיפה ספרות ,אבלברגעקזתק-
לים בבעיה רגשית ,כשהם רוצים משהו ,אפילו בגד או נעל ,הם
דורשים מאבא-אמא ,בלי להתחשב אם יש באפשרות הוריהם
לספק את רצונם או לא .ובמקרה שמבוקשם לא ניתן להק ,הם
מהעצבנים ,צועקים או בוכים ,ואינם שולטים בעצמם.
זה קיים פער בין הבגרות האינטלקטואלית ,שאליה כ,גיעיםןבגיל
ההתבגרות ובין הבגרות הנפשית המאחרת לבוא .אמנם הצעירים
רואים את עצמם בזכות הבורותהפיסיולוגית שלהם ,ובגלל הבגרות
האינטלקטואלית ,כמבוגרים לכל דבר .ולא כן הוא.הבגרות,הנפ
שית טרם הבשילה ,ואין הם יכולים לקבוע את דרכם בשטח
שבינו-לבינה רק לפי שיקוליהם,כי השיקול "הרוחני-האיןףלק-
טואלי" שלהם בשטח זה גם הוא הנו פרי היצר ,שמן "ראוי
ללמוד לרסנובגילזה.
כי,ן,בגיל
,
ן
,
יש להסביר שסובלימאציה של הצרכים ,התגברות על הדחפים
והפנמתם מביאים להתפתחות המחשבה וההרגשה,מעורריכ,עניין
וידע בלימודים ומשמשים מניע ליצירה הרוחנית של האדמ11בספ-
רות ,בשירה באמנות ובכל שאר השטחים ,כלומר מגבירים
היסיד הרוחני-נפשי של האדם .ואילויחסי-מין מלאיםבגיל~,עש-
רה ,גורמים במידה מרובה לעצירת ההתפתחות האינטלקטדלית
(כתב על כך ד"ר חיים אורמיאן בספרו על החינוך המבוקס על
חקירות ומחקרים של אנתרופולוגים) .אותו נער צעיר ,שחיחיי-
מין בגיל צעיר מתחיל להתמסר לצד האירוסי ומזניח את
עניינות בבעיות אינטלקטואליות ,חברתיות ואסתיטיות.
שלו בצרכים רוחניים פוחת והולד .דומה הדבר לילד קטן האוהב
סוכריות ורוצה עוד ועוד .בל ,להיות מסוגל לשקול את השלילה
הוא איננו מסוגל להבין ,באיזו מידה הסוכריות הורסות את
השיניים ,באיזו מידה הן מקלקלות את התיאבון לאוכל,ובריא
את
י-
ית
נה
עה
י,
,
ן
ן
,
ומזין.
בשעה שנער ונערה בגיל צעיר מתחילים להתחבר ,לחיותיחן ,הם
מרכישים את הצד הגופני ,וזה מחזק בנפשם את היסודות,הגופ-
ניים שבקשר המיני ,את יסודות ה"סכס",כי הם אינם מסוגלים
216
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
ייעודההיחידי של האשה במשפחה ונצברהבימייו -סימפוזיון
לחיות את הצד הנפשי ,והם טועים לחשוב שזה מה שהםמרגישים
היא היא האהבה.
גיל ההתבגרות הוא הגיל בוחייב אדם ללמוד לשלוט ביצרו ,כשם
שבגיל הילדות לומד הילד לשלוט בתאוות האכילה ,והוא לומד
שאין הוא רשאי לחטוף ולקחת מכל הבא ביד .התרבות מחייבת
את השליטה ביצרהמין .לא יתכן שאדם יתפרק עם כלגירוימיני.
זה מחייב את הלימוד של השליטה ביצר ,עד לגיל הבגרות ,כשהי-
כולת הנפשית להתקשר עם בן-הזוג ,והתפתחות הרגשת האחריות
לצורד הקמת משפחה יכולה להשתלב בבגרותהפיסיולוגית.
בני נוער שואלים לעיתים קרובות "האם יחסי מין בגיל צעיר
מזיקים "1כוונתם בעיקר אם זה מזיק מבחינה גופנית .במקרים
אלה מן הראוי להסביר שחיי אישות בגיל צעיר מסוכנים יותה
מבחינה רוחנית מאשרגופנית.
ידועלנו ,שבעדות המזרח התחתנובגילצעיר מאוד .הנשיםחיוחיי
אישות,ילדו תינוקות ונשארו בחיים .כלומר לאבהריוןבגילצעיר
אס כי ההשלכות של הריון.ולידה בגיל צעיר
עיקר הסכנה
בימינו הן קשות – -אלא הסכנה היא בעיקר בהרס הנפש .באיזו
מידה יחסי אישות "סתמיים" ,ארעיים ,יחסי-מין שבאים לתת
פורקן לצרכי הגוף בלבד ,ללא קשר של אחריות ,ללא קשר בר-
קיימאביןשניבני אדם לצורך הקמת משפחה ,הורסים אתהיכולת
להתקשר באמצעותחיי האישותלבן-זוגהשני לכלהחיים.
ונקודה נוספת:בני נעורים אלה בהתבגרם ,בחפשם בן-זוג למטרת
נישואין ,חושבים בעיקר על הצד '!המכסי" ,על היופי החיצוני,
וזה כמובן איננו יסוד מספיק בשביל הבנה הדדית ושיתוף רוחני
ביןבני הזוג לאחר הנישואין ,שאז האישיות של בן-הזוג ,ויחסי-
האנוש קובעים הרבהיותר.
י נוער מבוגר ,בגיל העשרים ,יש גס כן
אם השאלה נשאלת עליד
להדגיש את הנקודה הזו ,שיחסים מקריים-ארעיים הורסים את
יכולת ההתקשרות הנפשית לבן-הרג בעתיד .היחסים המוקדמים
גורמים להשוואות ,לאסוציאציות ,לחוסרסיפוק לפרקים ,ועלולים
לגרום גם לבגידות .קיים אז חוסר רצון להסתגלות הדדית ,שחיי
הנישואיןמחייבים ,וכך מתערער הבסיסלחיי משפחה מוצלחים.
גם הבחור וגם הבחורה ,ואולי בעיקר הבחורהחייבים לדעת שיש
הבדל בין הרגשות הבחור והבחורה .אצל הבחורה המיניות היא
רגשית יותר ,עמוקה יותר ,ולכן היא מתקשרת יותר אל הבחור.
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
היא מצפה להמשכיותו של הקשר ,ומקווה שברגע שיסולק הגורם
המונע את הנישואין -גמר לימודים או פתרוןבעייתהד
ירה -
הם אכן-יתחתנו .לעומת זאת הבחור לעיתים קרובות נגש
מלכ-
תחילה אל העניין מתוך גישה של ארעיות .מחקר שעטך ד"ר
ספוק באוניברסיטה באמריקה וילה,כי בו-בזמן ש 50%-מהבנות
שהן תתחתנה עם "חבריהן" עם גמר הלימודים ,רץ 12%
צמיןפ
יהבנים השיבו אותה תשובה .מכאן שחלק מן הבנות -מחוסר
ידיעה בהבדל המהותיבין גישתן לגישת הבחורים -משלות את
ו הבח"ל עובר
עצמן .הניתוק'יוצר אצל הבחורה משבר נפשי,ואיי
עליו לסדר-היום בשלוות-הנפש.
רצוי שגם הבחוריםיהיו מודעים להבדל זה,כי זה מחייב,אותם
לאחריות יתר ,להבנה שהם נוטלים על עצמם אחריות כלפי
הבחורה ,הן מבחינה גופנית -החשש להריון -והן מבחינה
נפשית משברנפשי בשעתניתוק הקשר.
עלינו להב-ין ששכנוע בשטח זה הוא קשה ,גם אם אנובאיס,בנימו-
קים הגיוניים .כי בשביל הבחור אין וו בעיה עיונית-מופשטת
שהשיקול ההגיוני הוא הקובע בו .זהעניין שליצר ,ולפעמום כבר
הרגל-חיים .היצרים הם שמנחים גם את השיקולים .ואף פי כן
עלינו לנסות להמשיך ולהסביר במיטביכולתנו.
היהדות מביאה שני מושגים מנוגדים .אותועניין עצמו גובל פעם
שלא
בטומאה ,ופעם בקדושה .ההתמסרותליצר ,לדחפים
במסגרת הנישואין גורמת לאדם לשקוע בזה יותר ויותר ומביאה
לטומאה .לעומת זה השליטהביצר ,מביאהלידי התרוממות האדם
לשליטה עצמית ולקדושה.
.
,
ן
1
,
י
ע
'
ן
,
'
הגופניים
יוידיה נהו
אני רוצה להשיב על השאלה של החברה הנכבדה :זאקן שאלה
מפורסמת ,ואני מניח שחלק ניכר מן הנוכחים כבר שמעו אותה
לפני כן .אני רק רוצה לספר מעשה שהיה בבת משק שעובה ,עם
הילדים ,וחיתה שנהבעיר .אחרי שנה הם החליטו לחזור ~קיבוץ.
ךז
שאלו אותה :ספרי לנו ,מה באמת גרם לך לשנותאת,ן,דעת
מה
קודם היה לך כאן צר ומצומצם ,ורצית את הילדים
קרה שלפתע החלטת לחזור ? אמרה אותה חברה דבר פשוק מאוד:
נכוו מאוד שבעיר הילדים היו עלידי כל היום ,אבלובקיבוץ
איך,
218
www.daat.ac.il
ן
,
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
כענוההיהגי של האשה במשפחה ובחגרהגימיק
כשאני באה הביתה אחרי העבודה ,והילדים באים מבתי הילדים,
,הםאתי .וזה ההבדל המכריע .כל אשה שיש לה
הם לא עלידי
ילדים והיא עובדת בבית ,היא מבשלת ומכבסת ומנקה ,התינוק
נשאר בעריסה .כשהוא בוכה -ניגשיםאליו .כשהואאינו בוכה -
או שניגשים או שלא ניגשים .לפעמים ניגשים ומשחקים אתו.
אבל התינוק בקיבוץ ,כשהוא בא אחרי הצהרים הביתה ,אז הוא
מרכז החדר 1וזה לא רק לגבי התינוק ,אלא אלה הם הילדים
כולם.
היהלי ,ואני מודה ומברך על כך ,בית הורים מאושר מאוד .ואני
מודה להם יום יום על שגידלו אותי בדרך שבה גידלו אותי .אבל
אבא עבד כליום,והיה בא הביתה לארוחת צהריים חטופה וחוזר
לעבודה אחר הצהריים ,ואמא ז"ל היתה עסוקה בענייניה שלה,
ענייני הנהלת הבית .יש ב"ה לאשה מה לעשות ,מי כמונו יודע
זאת .ולעומת זאת ,כאשר הילדים באים בקיבוץ אל ההורים ,אז
בארבע אחר הצהריים המשק שובת ,הכל נמצאים בבית :אבא
בבית ,אמא בבית ,הילדים בבית .עושים יחד שיעורים ,משחקים,
מטיילים ,הולכים לשחק כדורגל -כל מה שיעלה על הלב ועל
הדעת .מבחינה זאת דומה עלי ,שמה שאמרת קודם ,שזה נכון
לומר,
י,שהילדים בקיבוץ אינס קשורים פחות ,אינו מדויק- :
לדעת הילדים בקיבוץ קשורים להוריהם פי כמה וכמה יותר
מאשר בעיר.
סימפוזיון
www.daat.ac.il