אבות ובנים בחסידות
נושא הרצאתי הריהז יוצא דופן בין הדברינ) שנשמעו כאן .שכן
שעה שבמשנת חז"ל תופס "מוסר אב.ותורת אם" מקום נכבד ,הרי
במשנת החסידות כמעט נפקד מקומה של מצוות כיבוד אב ואם.
במבוא לדברי חייב אני להדגיש,כי כל שאימר על הגוש". ,אין
כוונתי לחסידות בתקופת בשלותה ,כשדרכה כבר היתה סלולה
לפניה ,אחרי שהיא כבר נתפלגה לכיתות ,לזרמים ולשושלות,
כשהבנים היו גאים ביחוס אבותיהם הגדולים ,וה"נכדים" היו
מתפארים שהם צאצאים לאבות זקנים קדושים" .כוונתי לזו
החסידות שהיתה בתהליך התהוות והסתעפות,היינו ,לאו דווקא
בתקופת השחרית שלה,
היתה עדיין באיבה ,בתקועת
יק
הו
שא
צמיחתה בווהלין ,פודוליהכו
"ראינה ,אלא גם בתקופת התפש-
טותה בגליציה ובפולין .כלומר ,בדור השלישן והלביעי לחסידות.
אילן יוחסין
חדש
על היחס של הבנים אל האבות בחסידותבימים
דוגמאות.
ההם אביא מספר
באיגרת הדילטוויה שהגיש אביגדור מפינסק לשלטונות הקיסרים
הצאריסטיים נגד כת הקארליניים ,שבגללה נעצר הרבי .הזקן
מליאדי ,מפורטים תשעה עשר סעיפי אשמה ,שמטרתם להוכיח
לגויים כי החסידים אינם אלא כת הסוטה מן הדרך הכבושה
של דת ישראל .סעיף יב של האיגרת אומר" :לכיבודיאב ואם
אינס חוששים" .הווי אומר ,כי אחת ההאשמות נגד החסידות
היתה שהחסידים אינם מקיימים .את מצוות כיבוד אב ,ואם,
הקדושה גם בעיני הגוייס .זהמעגיין הוא ,כי איגרת'.ההתנצלות
של החסידים ,הבאה להשיב על כל טענה וטענה שפורטה באיגרת
המלשינות ,מתעלמת מן האשמה של זלזול במצוות כיבוךד אב
223
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
מ ,איפיין
זאם .מאידך גיסא ,בספר "בית רבי" של ח' מ' היילמאן ,מנאמני
בית חב"ד ,מצויה תשובה של האדמו"ר הזק( מליאךי ,שיש בה
עניין לנושא שלנו .בתשובה הזאת שנשלחה אל רב שלאן מעדת
החסידים פוסק רבי שניאור זלמן ,כי מצוות כיבוד אב אינה
חלה על הליכה לבית תפילה של חסידים גס אם זה בניגוך לרצון
ן
,
האב.
ועל הפערבין הדורותיעיד הסיפור הבא :שאלו את המגיד הגדול
הקדמונים בתפילה וללבושז
ממזריטש מדוע הוא משנה מדרכי
השיב:מניין אתה בטוח שאותם הקדמונים מקומם בגן-עלן? ואם
הם כן נמצאים בזן העדן ,הרי גם אז יצרו החסידים,,,לעצמם
גן עדן משלהם.
נציג את שתי האמרות זו כנגד זו :על הכתוב בתהלים "אשא
עינ אל ההרים" מעירים חז"ל "אל ההורים" .כדי ש ה ~ ם ידע
ית חיים ,חייב הוא לשאת את עיניו אל הוריו ,בחיגת שאל
בינ
אביך ויגדך .ואילו בספר "תולדות יעקב יוסף" ,ספרהיעוד של
החסידות עד היום ,נמסר (בפרשת "בא אל פרעה") בשם רבי
שאמר לאברך שהיסס,מללכת
נחמן מקוסיב תלמיד הבעש"ט,
נדרך החסידות משום שאביו ואבי אביו לא הלכו בדרך זאת:
אבות.
אל תקרא אובות (כישוף)
אל תפנו אל האובות
בינה ודעת -אל לו לאדם לפנות אל האבות דווקא.
היינו,בענייני
מוטב לחתור אל מקורו העצמי.
הסיפור שלהלן הוא חריף יותר ,משום שהוא טבוע בחוהמ( של
עקיבאאייגר~,בה של
בית קוצק .רבילייבליאייגר בן בנו שלרבי
מווארשה ,נתפתה בעוגנו צעיר
פוזן ובנו של ר' שלמה'לי אייגר
לקוצק .מהלומה ירדה על משפחת אייגר
לימים ונסע
בחשאיוהמיוחסת .אביו ר' שלמהילי שיגרמיד שליח
הרבנית המתנגדית
מיוחד לקוצק ופקדעליו להחזיר אתבנוולהצילו מרשתות ה"כת".
של השליח לקוצק נודע מנדל ,והואציוו
,להביאו
דבר בואו
לרבי
י מנדל
לפניו.וכפי שרווח בבית המדרש הקוצקאי אמר השליח
ב
ע
ל
שהוא בא בשליחותו של ר' שלמהיליאייגר ,הפוקד על ברו בגזירת
כיבוד אב לשוב הביתה .השיב לו הקוצקאי :נאמר בגמרא (קידו-
שין ,לו) ,שלושה שותפים הם באדם ,הקדוש-ברוך-הוא,אליו ואמו.
אמור למשלחך,כי לקוצק נוסע חלקו של השותף השלישי ,שהוא
השותפים האחרים רשותלגזו"'על חלק
הקב"ה.ואי~ן לאחד משני
לא שלו.
ן
אל*
'
224
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
לא קל להסביר את הגישה הזאת בחסידות לגבי מצווה שחז"ל
הירבו כל כך לדבר בשבחה.
בסיפור הבא ,שיש לראותו כסמלי ,באה לידי ביטוי ,במרומז,
החסידותהיוהוגים בה.
הראשית החדשה
פעם אחת נפלה ששרראישפוהניבבית אמו של הנער דב בר ,זה שעתיד
היה לשבת על כיסאו של הבעש"ט במזריטש .כל מה שהיה בבית
עלה באש ועשן .בין הדברים שנשרפו היתה גם מגילת היוחסין
של המשפחה ,שראשיתה בדוד המלך .פכרה אמו אתידיה ומיררה
בבכי" .בני" -אמרה האסיבנה כשדמעות חונקות את גרונה -
"לא על הרכוש שנשרף הריני בוכה ,אלא על מגילת היוחסין שלנו
שנשרפה" .השיב הבן" :על כך ודאי אין כדאי לבכות ,אמא .אני
אפתחאילןיוחסין חדש ,והיחוסיתחילעמנו".
השאיפה "לפתוח אילן יוחסין חדש" מבטאת את היחס הרופס
מצד הבנים אל האבות.
להדגיש ,הביטוי "הדש" משמעו ברוח דבריו של
בסוגרייםעלי
י
כ
נחמן מברצלב שאמר :הדרך שלי היא חדשה מאוד ,ואף
רב
י שהיא דרךישנה ,היא בכל זאת חדשה.
עלפ
י להבהיר ,ולןא במעט ,את הרקע של התופעה הזו בחסידות.
ננסה
כל תנועה הנושאת עמה בשורה באיזשהו תחום מתחומי החיים,
ראשיתה במרד בנים נגד אבות,באיציות לגדולים הדוגלים בשיגרה
של אתמול .תופעה זו בלבדיש בה כדי להסביר את היחס הפושר
שבין בנים לאבות בחסידות .הייתי יכול להעמיד כאן נקודה
ולהסתפק בהסבר ,שהחסידות בעצם טיבה ,בהיותה תנועה שנשאה
עמה בשורת התחדשות ,חייבת היתה להקים חייל בין בנים
לאבות ,אלא שכאן יש שורשים עמוקים יותר .וכדי לגלות אותם
עלינו לעמוד על אופיה של תנועת החסידות.
המהפיכה ופדות הנפש
חוקרי החסידות וכותבי תולדותיה ,וכן סוציולוגים מבתי האול-
המודרניים ,רואים בתנועת החסידות תנועה מהפכנית או
פנא
מרדנית .ראוי ,לדעתי ,להסתייג מכינויים אלה ,שכן לגבי תנועה
שכל כולה נעוצה בספירות הרוח ,בעולם הקודש ,יש להימנע
מלהשתמש במונחים לקוחים מן הלכסיקון של החברה המודר-
נית ,ובמושגים מתרבותחולין.
225
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
מ,
,
אייי
ידוע,כי לכל אורך תולדות האנושות נאבקים ביניהםשני כודות
הכוח השמרני-המסורתי והכיח החדשני-המהפכני.
הכוחהקירני
דיעות ומעשים,
משטר
מסורת
שומר
של
על
המיוב-
על דפוסי
לים על החברה ,והכוח החדשני שובר מסגרות וחותר להשקחרר
מן המקובל .המעתיק את המאבק של אותם שני הכוחות למע-
ביר אותם לדברי ימי הרוח של עם ישראל טועה ומטעה.
ביהדות בכל התקופות ,הכוח השמרני הוא הכוח הדומינאנטי,
גם הכוח החדשני שבה לא נשא אופי מהפכני .אותן התתעות
המרדניות ,שהיו מתכוונות לשכור מסגרות ,שניתקו את עצמן
מזיקה לדת ישראל ,הוציאו את עצמן מכלל ישראל (המינים,
הקראיים ,השבתאים והפראנקיסטים) .החדשנות התבטאה,בכך
שהדוגלים בה לא השלימו עם עשייה של שיגרה ועם אמונח של
שיגרה ,ולא עוד.
משום כך אינם מדייקים אותם שמסווגים את תנועת החסמות
,שכן,
1
,
ביו התנועות המהפכניות ונזקקים לטרמינולוגיה שמקורה,ן'בא-
מאנציפאציה ובהשכלה .מרדנות במשמעה המודרני מביעה תביעה
להשתחרר משיעבוד איזשהו; המניע למרדנות גם אם הוא משוטף
לבוש הומאני Y13D ,בחלק החומרי שבאדם .המרדן מערעפ על
ללא
התנאים המעוותים את החיים וחותר למשטר
חברתי
,עיוו-
תים .אך המרדן יודע שלא ייתכן להגיע אל החיוב שהוא קותר
אליו אלא אחרי עקירת השלילה .עולם המחראינוקיים
אל"
החורבות של עולם האתמול.
בכל מהפיכה משמשות הריסהובנייה בעירבוביה ,ואילוהחסידות
בנתה את ביתה מבלי להשמיט אף לבנה אחתמאבני הבית הקודם.
בתנועת החסידות לא דיברו עלשינויפני העולם אף לא עלקןקון
החברה היהודית מפגמיה .אבות החסידות העמידו את הדגש על
היחיד ,ומוריה דיברו על הצורך שכליחיד ישנה את עצמו .המטרה
היתה ,פדות הנפש מקפאונה.
ן
על
ן
,
אמונה שבירושה ואמינה שבבחירה
ומכאו לנקודה השייכת לנושא :אבות ובנים .על השאלה אש יש
לבסס את האמונה
באלהים על ירושת אבות או על ההקילה
העצמית של השכל ,משיבה החסידות :אחוז בזה וגםמזה,ן
תגח ידך .לא אמונה שבירושה בלבד ,ולא אמונה רצונית אילנית
אל
226
www.daat.ac.il
ן
ן
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אבות ובנים בחסידות
בלבד .בעל אמונה הוא זה ששתי המידות הללו משולבות בידו:
אמונה של מורשת אבות ,המקנה לאמונה יציבות
ואמונה שאדם חותר לדעת אותה כפרי הכרעתו האישית ,המו-
סיפה לו מתח והתחדשות.
של קבע;
אמונה המורכבת משתי המידות הללו נשענת על פסוק אחד:
"דע את אלהי אביך" .יש כאן צירוף של אמונה מתוך הכרה
עצמית -דע ,לאמונה שבמסורת אבות הנשמרת בכוח ההרגל -
אביך".
"אלהיבספר "רב פנינים" :אל יסמוך האדם על עבודת אביו.
מובא
כל אדם חייב לחקור ולעבוד את השם לפי דרכו .לכן מוזכר שם
אלהים בנפרד אצל כל אחד משלשת אבות האומה :אלהי אברהם,
אלהי יצחק ואלהי יעקב ולא בצורה כללית ,אלהי אברהם-יצחק-
ויעקב .משום שלכל אחד מן האבות היתה תפיסה משלו על
אלילות.
אברהם אבינו חפר בארות משלו .באר מסמלת מקוריות ,נביעה
עצמית .יצחק ,הגם שירש את האמונה מאביו ,רצה לחפור באר
אמונה משלו שתתאים למדריגותיו הוא.
בחסידות מובלטת היחידיות של האדם .אל לו לאדם להתפרנס
י אחרים .כשם שאין לידה ללא חבלי לידה ,כך
מן המוכן עליד
אין דעת ללא חבלי דעת .לכן אל לו לסמוך על ירושת האבות
בלבד .ללא עמל ,ללא יגיעה עצמית לא ישיג שלימות.
רבי צדוק הכהן מלובלין ,תלמידו שלרבי מרדכיייסף מאיזיביצה,
ואחד העמקנים שבבית פשיסכה ,הכתיב את הרעיון והסבירו
"1ברסיסי לילה") בזה הלשון – -" :יש שנימיני השגות בא-
מונה .יש השגה כללית ,שהיא בשורה' לכל ישראל מצד שהם
מאמינים -מורשה מאבות w)wאלוה מלא כל עלמין ,בורא
ומשגיח ויש השגה של מדריגות .בתורה נאמר כמה פעמים אני
ה' אלהיכם ,והיא השגה שבדרך כלל לכולכם בשווה .אך בעשרת
הדברות פתח אנכי ה' אלהיך ,היינו לכל פרט כפי מה שהוא.
'ההשגה מסוג השני תלויה לפי השתדלות".
בספר "שומר אמונים" מאת הצדיק ר' אהרון ראטה ,מובא מכתב
שצדיק חסידי שלח לתלמידו .אחרי שהוא מעורר אותו "לשמור
תורת ה' ויראתו" ,מזכיר לו הכללים שמסר לו בעבודת השם
ואומר" :העיקר שיהיה לך סחורה משלך'( ,אייגענע סחורה'),
אז תועיל לך גם סחורה שלי .בלי זה לא תועיל לך הסחורה שלי
,
227
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
כלום ,כיקיעבלה קיבה ריקה גם הצלי הטוב ביותר עלוללהביאלידי
קלקול
( "…עמוד שצב).
הזכרנו את ר'לייבליאייגר ודבר נסיעתו לקוצק.יש המקך לסי-
פור .כשר'לייבלי חזר לביתו ,שאל אותו אביו המתנגד מווארשה:
אמורלי על רגל אחת מה למדת בקוצקז השיב ר'לייבלי~,בקוצק
למדתי ,כי "בראשית ברא אלהים" פירושו ,האלהים ברא את
רק
הראשית.
את הראשית ,ואילו את השאר הניח לאדם .קקדוש-
ברוך-הוא אינו נותן הכל ,הוא נותן רק את הראשית ,ה כשלמה
ן
,
מוטלת על האדם.
הסתערות החסיתה על בגי הנעורים
אד אם אמרנוכי את החסידות אין לכנות בשם תנועה (,רדנית,
הרי ודאי הואכי מי שהצטרף אל החסידותינספג מרזחך נעשה
למורד במוסכמות המקובלותשבחיייוםיום.
'ןן
מתוך ההתנגדות החריפה לחסידות בימי שחריתה ניתן ללמוד,
מה רבה היתה המתיחות שהיא יצרה בבתי ישראל.חוקר ,החסי-
דות לא עמדו על כך ,אך יש לנו הוכחות ,כי אבות האסירים
הראשונים שמו פניהם בעיקר אל בני הנעורים ,לאברכיכן מרומז
על כך גם בספרים החסידיים ,גם בספרים של המשכיעים וגם
בספרים של המתנגדים .בספר "תולדות" (פרשת בלשן מרומז
שמורי החסידות העדיפו את בני הנעורים "משום שלא ':.שתרשו
בחטא"ן שלמה מימון מספר בתולדות חייו (פרק כט) מורי
החסידות היו פונים בעיקר אל בחורים צעירים ,אותם רצו לכבוש
לתורתם ולכיתתם .הנערים עזבו את בית הוריהם ,האברקים את
לראות
נשיהם וילדיהם ועלו במקהלות אל מקום משכן
באור פניו ולשמוע מפיו את תורתו ,ובספר המתגידים "זמיר
1
4י
הרבי,,
עריצים" נאמר כי את כתב החרם העבירו שליחיו שלן הגר"א
לקהילותבפולין (ברוסיה,כדי להחליש את ההשפעה על הצעירים,
!
ן
,
שדעתם קלה ,ולאיצודו אותם בחרמם.
האווירה בבית היהודי באותם הימים לא היתה כזו עאב ובן
ישוחחו ביניהם ליד השולחן כדי לברר סוגיות בתחום האמונות
והדעות .הבנים ,שהיו דבקים בצדיק ,היו נוטשים את
אבו-
תיהם ,ללא נטילת רשות ובלי להיפרד מבני המשפחה .בעיני
האבות נראו הבנים שנסעו לחצר הרבי כסרים מדרך השש .חוטי
ביי
228
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אבות ובנים גהסידית
המשפחה נותקו ,האב ישב על הארץ ,קרע קריעה ונהג מנהג
אבילות .לבקיאים בספרי ש"י עגנון ארמוז לסיפור "הנידח".
בסיפור זה יווכח הקורא לדעת ,מה תהומית היתה האיבה של
החסידי ולכל אלה שהסתופפו בחצרו.
המתנגד לר
ןביכך ענייננו
.אלא במה שכתוב בספרים חסידיים ולא
אך אנו אי
במה שכתוב בספרות החסידות המודרנית .אסתפק לכן במה
ם
י
נ
ב
ל
שמסופר בספרים החסידיים על יחס האבות
מעמודי החסי-
דות :לוי יצחק מברדיטשבורב שניאור זלמןמליאדי.
רבי
ייר גדול ולמדן מופלג ,ונימנה
של רבי לוי יצחק היה עש
אביו
בין המתנגדים לחסידות .הבן ר' לוי יצחק השתוקק לנסוע
לניקולשבורג ,להסתופף במחיצתו של רבי שמלקה .הוא ידע כי
אביו יתנגד לנסיעה ,גמר ,איפוא ,אומר לפעול בערמה .העמיד
פנים עצובות והבעתו קודרת ,מאס באכילה ולא עלה על מיטתו
בלילות .אביו שאלו מה אירע לו? השיב! רעיון נתקע במוחי
חסידי ,לרבי שמלקה מניקולשבורג ,והרעיון אינו
לנסוע לרבי
חסידיז לכן הנני עצוב …ניחם
מרפה ממני .אך מה לי ולרב
משוםי הא ,סע לניקולשבורג וראה את
אותו אביו ואמר ,אם
החסידים שם וייטב לך .אביו עצמו שכר לו עגלה .נסע
תעתועייצחק לניקולשבורג ושהה במחיצתו של רבי שמלקה תשעה
ר'לוי
חדשים.
שונה הוא.הסיפור על רבי שניאור זלמן מליאדי .ר' שניאור זלמן
נשא לאשה בתו של אחד מנכבדי ויטבסק ועשיריה .הוא היה
עלם בן ט"ו שנה וחותנו העשיר לקח אותו לחתן לבתו בגלל
למדנותו המופלגת ,בגלל(.אוניותו ושקידתו בתורה .היה החתן
סמוך על שולחן חותנו ולא פסק פומיה מגירסיה .כשהגיע לגיל
.עשרים וכבר היה בקי בכל מכמניה של תורת הנגלה ,עמד ר'
שניאור זלמן על פרשת דרכים והירהר לאן ישא פעמיו :לווילנה.,
אליהו ,המסמל את עבודת המוח ,או
אל שר התורה הגאון רבי
למזריטש אל רבי בר ,השם את הדגש על עבודת הלב .לבסוף
אמרר' שניאור זלמן בלבו :עד עתהיגעתי את מוחי בתורה ומעט
יודע ,אך בעבודת הלב לא עסקתיעדיין ולהתפלל כלל
תורה אני
איננייודע .ומזריטש גברה עלוילנה.
כשנודעה החלטתו לחותנו ,לא נתן לו עוד נר להדליק בחדרובלי-
לות ,ורש"ז אנוס היה ללמוד תורה בחוץ לאור הירח .אשתו לבדה
שעמדהלצידו,וכן אחיו ר' מרדכי ,שנתן לו שישה רובלים דמיכיס.
229
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
מ'
א 1ייי
ן
רש"ז קם ונסע למזריטש .אלא שהדרך מוויטבסק למזריטש ארו-
כה; וששת הרובלים כבר
מן הכיס .רש"ז סירב
מתנת
חינם מאיש .השכיר ,איפו
,בעיירה
אאס,י את עצמר בדרכים כפועל..
לק~
אחת חטב עצים ובכפר אחר שאב מים ,עד שהגיעלמזריקכן.
אין זה סיפור יוצא דופן .כזה היה גורלם של כל האברכיע שנטשו
את ביתם ונסעו לחצר הצדיק ,וכזה היה היחס של האב אל הבן.
דרכו של אבא ודרכו של הצדיק
השאלה המעניינת אותנו היא ,כלום לא חש הבן שסטה מן הדרך
הסלולה של בית אבא,כי הוא מזלזל במצוות כיבוד
הנכון
הוא ,שאותו הבן הסוטה והמרדן ,היה מקיים את הדיברה המע-
אב4,
שית שבעשרת הדברות -כבד את אביך -במלוא ההיקפדה.
אלא שהוא הבדיל בין ההתנהגות כלפי אביו בעניינים,גופניים
לבין בחירת דרכו בעבודת השג) .בעניינים ששייכים לגוף היה
נזהר בכיבוד אביו ובמוראו .לא עמד במקומו המיוחדלק
,לעמוד
בסוד זקנים ,ולא ישב במקום המיוחד לו בביתו .הכל כמו שמפורט
בשולחן ערוך .אך כשהבן בחר לו דרך משלו לעבודת השקןבניגוד
לדרך אביו ,לא מצא שהוא פוגם בכך במצוות כיבוד
הדבר טעון הסבר .בסולם הערכים של החסידות עומדתו,במקום
הראשון האמונה בהשם ומיד לאחריה אמונה בצדיקים .ולה בגלל
התפיסה של החסיד ,שצדיק-אמת מקרב את האדם
ולאחר שאברך בחר ,מתוך'רצון-חופשי ,בצדיק מסויים למנהיגו
ומורה דרכו ,הוא נטל על עצמו לקיים את מצוות אמונת,,חכמים
ללא סייג .ככתוב" :מורא רבך כמורא שמים".
טועים אותם שחושביםכי גדולתה של החסידות ,היא בכך שהצ-
מיחה צדיקים גדולים .כאלה מוצאים בכל זרם רוחני ?הדות.
בליטה המתנגדית היו צדיקים מפורסמים בגדלותם לא פחות
מאשר בחסידות .כוחה של החסידות וייחודה שהיא הקמיחה
תלמידים גדולים .תלמידים שכל כד היו דבקים ברבם,לא',השכיל
שום זרם ביהדות להעמיד .כמעט כל מה שנשאר לנו 'התורת
החסידות בזכות התלמידים נשאר.
בחסידות מגלם הצדיק דמות אוטוריטאטבית שאין לחרחר אח-
ריה .ההתקשרות בצדיק תובעת את האדם כולו .ואס,,נוצרת
מתיחות בין חובת הציות לאב ובין תחושת הכניעה ל,ףמכות
אבן,
ילהים.
,
ן
,
1
ן
,
230
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אבות וכנים בחסידות
הצדיק סנ,כותו של הצדיק הכריעה .שכן כבר נאמר" :אבידת
של רבו קודמת ,שאביו הביאו לעולם הזה
אביו ואבידת רבו
ורבו שלימדו חכמה -מביאו לחיי העולם הבא" (בבא מציעא,
לג ע"א) .ובחסידות מפרשים את המושג "עולם הבא" לאו דווקא
העולם שלעתיד לבוא ,אלא העולם שתמיד בא.
הדבק בבוראו חש גם בעולם הזה אחד משישים של תענוגות
עולם הבא.
המשיח וחבלתי זכאים
הצדיקים ידעו כי הבנים מתריס אח פי האבות ,אך אין
אנוו
מוצאים שהם הוכיחו אותם בשל כך .שליחו של ר' שלמהילי
אייגר שאל את רבי מנדל הקוצקאי :כתוב בתורה "נקי יהיה
לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח" ,והלא ר' לייבלי
נשא אשה זה מקרוב ,מדוע אם כן אין הרבי מצווה עליו לשוב
לביתוז השיב לו רבי מנדל" :נקי יהיה לביתו" -אילו הייתי
יודע שבביתנקייותר מאשר כאן,הייתי שולחו הביתה.
עמד רבי ישראל מריז'ין בקרב תלמידיו וסיפר להם :היה לעשה
ובימי המגיד הגדול ממזריטש כפו הורים על חתנם ליתן
רין לאשתו ,משום ששהה זמן רב בחצרו של המגיד .אביה
פיטו
של האשה תינה את לבו לפני רב העיר על חתנו שפרש מאשתו.
הרב לחץ על האברך הצעיר ,וגטפיטוריןניתן.
הוסיף הריז'יני ואמר :כשיבוא משיח צדקנו ייתבעו שלושתם
כאחדלדין ,האברך ,חותנו והרב מסדר הגט .אחרי שהמשיח ישמע
את טענותיו של כל אחד ואחד זהיהיה פסקדינו :אל אבי האשה
יאמר ,כדין נהגת שכן חתנך פרש מאשתו ושהה זמן רב אצל
המגיד .אתה זכאין אל הרב יאמר :אתה ודאי צודק ,שכן תמכת
פסק-דינך בדין התירה ,ש"ס פוסקים .אף אתה זכאי; ואל
האברך יאמר :אתה אינך צודק ,אך דע ,שאני בא לעולם למען
אותם שאינם זכאים.
אין הסיפור הזה פשוט כלל ועיקר ,משום שקשה להסביר במה
זכה הלא-זכאי לקירבת המשיח יותר מאשר הזכאים .חש אני
שאמירתו של הריז'יני אמירה גדולה היא ,אך את פירושה מוטב
להשאיר להבנתו של כל אחד ואחד.
גט
231
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
מ' אוריין
הציפייה למדליקי פגמים
מוצאאני לנכון לחזור על מה שאמרתי בראשית דברי,כי כשמדב-
רים על אי הקפדה בקיום מצוות כיבוד הורים בחסידות- ,
הכוונה היא לחסידות שהיתה בתהליך התהוותוהסתעפות,,',ולא
לחסידות בדור האחרון לפני שעלה עליה הכורת; ופשיטא,.
1לא
לחסידות בת זמננו ,כששרידי השושלות השונות משקמים מהדש
את בתיהם בישראל ,והמונים שוב דורשים ושואלים להן.
יודעי דבר אומרים,כי מספר התנועות החסידיות בישראל ~גיע
למעלה מחמישים ,אד פרט לפלגים דקיםאין עוד בחסידותאיתם
של
הסממנים של תסיסה דתית-הגותית ,שהיתה ' מנת
החסידותבימי צמיחתה וגידולה .אותה החסידות ,שלפנימאדויים
ומאה שנה קראה תגר על השיגרא שבעשייה ובאמונה ,היא עצמה
נתמסדה ונעשתה לחסידות שדפוסיה שיגרתיים וסימני הביכר
שלה אינס אלא חיצוניים .החסידות של היום -פרט לשושלות
בודדות היא חסידות של המשך ולא של התחדשות.
ככר לפני-שבעים ושתיים שנה כתב הגר"י הכהו קיק כד":עיקר
מניעת ההצלחה בכל מה שעושים לחזק את היהדות היא]חפני
שנזנח האור האלהי .נזנח לגמרי מן הלב והמוח .הכל קונים
עכשיו רק לתקן את 'הפראסטא פרומקייט' (חרדיות פשוטה),
כאילו אפשר להחיות את העולם בגוף בלא נשמה .אפילו החסי-
דות ,שכל יסוד הווייתה בעולם היה להאיר האור האלהי
את טעמה והיא הולכת עכשיו (תרס"א )1901-רק בדרך החגדות
הפשוטה ,עד שאין בינה ובין המתנכרות -מאומה"( .איגרות,
כרך א' ,עמוד קט) .גם בחסידות נתחדשו כקדם ימיה של מקוות
כיבוד אב ואם .שכן אם "אין בין חסידות ומתנגדות מאוזלה",
כדברי הרב קוק ,הרי טבעי הדבר שבתי ישראל יתנהלו ע.ון'ל מי
מנוחות ולא ישמעו בהם פרץ וצווחה מצד אבותנגדבנים.
הדבקים באותיות שבתורה ודאי ישמחו על התופעה הזאת ,אך
אנשי הנפש ,המצפים לבשורה שתביא עמה תחיית הלבבות במדי-
נת ישראל -ואין ספק שהחסידות היתה התנועה שהביאה]עמה
את אותה בשורה -ודאי היו מעדיפים.את האתגר שלקילוי
האור הגנוז ,גם אם זה היה מעורר תסיסה בבתי ישראל ,על פני
השמירה הסטאטית של "חרדיות פשוטה" כששקט ושלווה מלווים
אותה.
זכותה של חסידות של עשייה היא ,שהיא שומרת על הקיים .אך
ן
תלקהי
,
ן
,
שינתה
'
ן
,
232
www.daat.ac.il
'
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אבותיביים
בחסידות
מחסידות נואת אין לצפות שתכניס רוחניות של אמונה בלבבות
של דור שרובו נטול אמונה ,שתוסיף אהבה בעולם קר וריק
מאהבה; שתרומם את האדם למעלה מעשרה טפחים ותשרהעליו
רוח של שמחה' והתעלות.
רבי שלום דב בר ,הנשיא החמישי לבית"ב"ר השיב לשאלה ששאל
אותו אחד התלמידים "חסיד מיהו? :חסיד טדליק פנסים ברחו-
בות ובמדבריות".
זכינו לחידוש הממלכתיות הישראלית .אך התחדשות זו לא תהא
שלימה ללא התחדשות היחיד .אנו מצפים לאותם מדליקי הפל-
טים ,שיבעירו את הזיק הסמוי בלבהיחיד מישראל ,אשר על ידב)
יהא האור הבוקע ממדינת ישראל אור שלם -גם אס ההדלקה
הזו תתסיס כמה בתיםבישראל.
-
233
www.daat.ac.il